[227]

עַבְדֵי זְמָן עַבְדֵי עֲבָדִים הֵם – / עֶבֶד אֲדֹנָי הוּא לְבַד חָפְשִׁי:

עַל כֵּן בְּבַקֵּשׁ כָּל אֱנוֹשׁ חֶלְקוֹ / “חֶלְקִי אֲדֹנָי!” אָמְרָה נַפְשִׁי.

[227]

המשקל: המהיר.

1. עבדי, זמן – המתרפסים בפני העולם ובשר ודם; עיין קידושין כב, ע“ב: אמר הקב”הן אזן ששמעה קולי על הר סיני בשעה שאמרתי כי לי בני ישראל עבדים ולא עבדים לעבדים והלך זה וקנה אדון לעצמו יירצע! ועיין גם כן שיר 212 א, שו' 2; שיר 212 ב, שו' 32–29. 2. חלקי יי - איכה ג, כד.