אֵלֶּה הֵן תּוֹלְדוֹת בֶּן-חַיִל

שֶׁנּוֹלַד אֵי-שָׁם בִּן-לַיִל

בַּכִּתָּה אוֹ בַּגַּנּוֹן

וְנִקְרָא בְּשֵׁם “קֻפְסוֹן”.

פַּרְצוּפוֹ בָּזֶה מוּבָא הוּא –

כִּי תִּרְאוּהוּ אַל תִּתְמָהוּ

שֶׁהִנּוֹ כָּל כָּךְ מוּזָר:

פֹּה אָשֵׁם רַק הַצַּיָּר.

הַצִּיּוּר – לְפִי הַטֶּבַע

הוּא הִגְדִּישׁ אָמְנָם בְּצֶבַע

וּבְצַיְּרו אֶת הַקֻפְסוֹן

קְצָת הִפְלִיג לוֹ בַּדִּמְיוֹן

כָּךְ בְּמַכְחוֹלוֹ צִיְּרָהוּ

שֶׁיִּדְמֶה “לְמִיקִי-מַהוּ”

וְאָמְנָם לַעֲשׂוֹת הִגְדִּיל,

בִּמְקוֹם רֹאשׁ – צִיֵּר לוֹ מִיל

בִּמְקוֹם גּוּף – קֻפְסֹנֶת תְּכֵלֶת

לַקֻּפְסָא הַזֹּאת שִׁלְשֵׁל אֶת

זֶה הַמִּיל, אוֹ דָּן אוֹ רַן –

מִישֶׁהוּ מִיַּלְדֵי-גָן.

עַל לִבּוֹ שָׂם כַּחוֹתֶמֶת

תָּו “הַקֶּרֶן-הַקַּיֶּמֶת”.

זֶה הַפֶּרֶק הָרִאשׁוֹן בְּדִבְרֵי יְמֵי קֻפְסוֹן.

לַקֻּפְסוֹן – דּוֹאֵג כָּל יֶלֶד.

כָּל יַלְדָּה שָׁם מְשַׁלְשֶׁלֶת

אֶת הַמִּיל הָאַחֲרוֹן

לְכִיסוֹ שֶׁל הַקֻּפְסוֹן.

כָּל תִּינוֹק פָּעוּט צוֹהֵל בּוֹ

כָּל אֶחָד שָׁם מְטַפֵּל בּוֹ.

וְקֻפְסוֹן כֹּה הִתְפַּטֵּם –

שֶׁנַעֲשָׂה לוֹ מְשַׁעְמֵם…

וְעַל כֵּן בְּיוֹם בָּהִיר הוּא

הִסְתַּכֵּל: כְּבָר דֵּי עָשִׁיר הוּא

וְהֶחְלִיט – צָרִיךְ פָּשׁוּט

קְצָת לָצֵאת בָּאָרֶץ שׁוּט!

אַךְ הַדֶּרֶךְ מְסֻכֶּנֶת

וְקֻפְסוֹן “קֶרֶן קַיֶּמֶת”

לֹא אִבֵּד אַף רֶגַע זְמָן

וְהָפַךְ… לִמְשֻׁרְיָן.

בֶּחָצֵר – אִישׁ לֹא יוֹדֵעַ

אָנָה הַקֻּפְסוֹן נוֹסֵעַ.

הֵן קֻפְסוֹן כְּבָר לֹא פָּעוּט

וּמֻתָּר לוֹ קְצָת לָשׁוּט!

טְרוּ-טוּ-טוּ מְאֹד רוֹעֶשֶׁת

הַמְּכוֹנִית וּמְקַשְׁקֶשֶׁת:

– "סוּרוּ, פַּנּוּ דֶרֶךְ חִישׁ –

הַקֻּפְסוֹן עוֹבֵר בַּכְּבִישׁ!"

עִיר וּכְפָר, שָׂדֶה וָאָחוּ,

עַל פָּנָיו עָבְרוּ-פָרָחוּ

אַךְ פִּתְאוֹם קֻפְסוֹן נִבְהַל:

יֵשׁ לוֹ תֶּקֶר בַּגַּלְגַּל!

אֵין יוֹדֵעַ הוּא אֲפִילוּ

שֶׁהִגִּיעַ לַגָּלִיל, הוּא

הַקֻּפְסוֹן מְאֹד עָצוּב

כִּי הִרְחִיק מִכָּל יִשּׁוּב!

אַךְ קֻפְסוֹן לֹא מִתְיָאֵשׁ, לֹא!

וּבִן-רֶגַע מִתְאוֹשֵׁש לוֹ:

– אֵין יִשּׁוּב? זֶה לֹא חָשׁוּב!

בְּעַצְמוֹ יָקִים יִשּׁוּב!

חַכּוּ! זֶה עוֹד לֹא הַסּוֹף פֹּה…

הַקֻּפְסוֹן מַתְחִיל לַחֲשׁוֹב פֹּה

בְּרֹאשׁוֹ, זֶה רֹאשׁ הַמִּיל,

אֵיך לְהַתְחִיל, וּמַה לְהַתְחִיל?

– הָאֲדָמָה, אַדְמַת טְרָשִׁים הִיא

וְקֻפְסוֹן אוֹמֵר לָהּ: שִׁמְעִי!

לֹא אַרְפֶּה מִמֵּךְ, וּכְבָר

אֶחְרְשֵׁךְ וְאָקִים בָּךְ כְּפָר!

הָאֲדָמָה עוֹנה: שָׁכַחְתָּ,

אֵיך תַּחֲרֹש? טְרַקְטוֹר לָקַחְתָּ?

הוּא עוֹנֶה: לֹא, לֹא שָׁכַחְתִּי,

גַם טְרַקְטוֹר עִמִּי מָשַׁכְתִּי!

שׁוּב קֻפְסֹנֶת מְקַשְׁקֶשֶׁת,

וְהָאֲדָמָה כֻּלָּהּ נֶחֱרֶשֶׁת

וְרוֹקְדִים עַל הָרְגָבִים

הוֹרָה כָּל הַחֲגָבִים.

כָּךְ עָבַד קֻפְסוֹן בְּלִי הֶרֶף

מִן הַבֹּקֶר עַד הָעֶרֶב,

וּבָעֶרֶב פֶּתַע: אוֹר –

הַקֻּפְסוֹן הָפַךְ זְרַקּוֹר.

הַתַּנִּים מְאֹד נִבְהָלוּ:

מַהֵם הָאוֹרוֹת הַלָּלוּ?

וְהֵילִיל אָז תַּן אֶל תַּן:

“אָנוּ נְגָרְשׁוֹ מִכַּאן!”

אַךְ קֻפְסוֹן – בָּחוּר בֶּן-חַיִל,

הוּא שׁוֹמֵר פֹּה כָּל הַלַּיִל.

מַה לוֹ תַּן? וּמִי לוֹ תַּן?

אִם גָּדוֹל, וְאִם קָטָן.

מֵילִילִים הֵם? – וְיֵילִילוּ!

לֹא יַבִּיט בָּהֶם אֲפִילוּ!

כָּךְ שָׁמַר עַל הַזְּרַקּוֹר

עַד אֲשֶׁר הַבֹּקֶר אוֹר…

וּבַבֹּקֶר – רְאוּ נָא פֶּלֶא –

– מִי הֵם הָאוֹרְחִים הָאֵלֶּה?

הֹוי, מַה טוֹב וּמַה נָעִים

שַׁיָּרַת קֻפְסוֹנָאִים!

בֹּקֶר טוֹב, קֻפְסוֹן! שָׁמַעְנוּ

שֶׁהִנְּךָ בּוֹדֵד וּבָאנוּ

פֹּה כֻּלָּנוּ לַעֲזוֹר,

לַעֲבוֹד וְגַם לִשְׁמוֹר…

הוֹי, בְּרוּכִים תִּהְיוּ אַתֶּם פֹּה!

בֹּאוּ וְנָקִים בְּטֶמְפּוֹ,

עוֹד בְּטֶרֶם יַאֲפִּיל,

כְּפָר עִבְרִי פֹּה בַּגָּלִיל!

הַחֶבְרָה מְאֹד נִרְגֶשֶׁת

וְרוֹעֶשֶׁת וּמְקַשְקֶשֶׁת,

וּמְנַצֵּחַ עַל כֻּלָּם

הַקֻּפְסוֹן מֵרֹאשׁ סֻלָּם.

כָּכָה כָּל אֶחָד עָבַד שָׁם

וּבָעֶרֶב – כְּפָר עָמַד שָׁם!

וְקֻפְסוֹן מֵעַל הַגָּג

לַקִּבּוּץ אִתֵּת מִבְרָק:

"עֶרֶב טוֹב, אַתֶּם רוֹאִים פֹּה

אֶת ‘גִבְעַת-הַקֻפְסוֹנִים’ פֹּה.

לְהִתְקַשֵּׁר רוֹצִים מִכָּאן

עִם יַלְדֵי כִּתָּה וָגָן.

בַּמִּילִים אֲשֶׁר תְּרַמְתֶּם

כְּפָר עִבְרִי פֹּה הֵקַמְתֶּם.

בּוֹאוּ, בּוֹאוּ בַהֲמוֹנִים

‘לְגִבְעַת-הַקֻּפְסוֹנִים’!"

מֻקְדָשׁ לְיַלְדֵי קִבּוּץ שָׂרִיד