בַּחֲלוֹמִי עֵדֶן, בִּדְמִי הַלֵּיל
כֻּלָּהּ קְסָמִים, רָז וָצֵל
וּבְלַחַשׁ־נַחַשׁ בָּאָה אָט
חֶמְדַּת לִבִּי לְחֶדְרִי הַקָּט.
אֶתְבּוֹנֵן דֹּם בִּדְמוּת־הַחֵן,
הִיא צוֹחֲקָה לִי, כְּאוֹמְרָה: “הֵן!”
הִיא צוֹחֲקָה לִי וְלִבִּי יַךְ,
וְשֶׁטֶף מִלַּי בְּעֹז יְפַךְ:
"קְחִי נָא, קְחִי, אֶת הַכֹּל קְחִי,
קְחִי אֶת כֹּל הַיָּקָר לִי!
רַק דּוֹדֵךְ אֶהְיֶה נָא, בַּת־רֹם,
מֵחֲצוֹת הַלֵּיל עַד יֵאוֹר יוֹם".
אָז תַּבִּיט בִּי מִמְּקוֹר הַלֵּב,
בְּאַהֲבָה וּבְחֵן וּכְאֵב,
וּבְחֵן וּכְאֵב לִי תַגִּיד: "תְּנָה
לִי חֶלְקְךָ לַיּוֹם הַבָּא".
דָּמִי אֵשׁ, חֹם בְּשָׂרִי רָךְ –
בְּחֵפֶץ־לֵב נְתַתִּים לָךְ,
לָךְ, חֶמְדָּתִי, מַלְאַךְ־תֹּם,
אַךְ לֹא אֶת חֶלְקִי בִּשְׁמֵי־רֹם.
אַךְ בְּהוֹצִיא פִי רַק זֶה הַנִּיב –
כֵּן תַּעַל, תִּפְרַח וְכֵן תִּיף,
כֵּן תֹּאמַר לִי וְתַעַן: "תְּנָה
לִי חֶלְקְךָ לַיּוֹם הַבָּא".
אֶל אָזְנַי תַּחְדֹּר, חֲדֹר וּצְלֹל,
אִמְרָתָהּ אֵשׁ וּבְאַלְפֵי קוֹל,
וְאֶל תְּהוֹם נַפְשִׁי בְחֶזְקַת־יָד –
הָהּ לִבִּי, לִבִּי מֵת כִּמְעָט.
זֶה הָיָה קְהַל מַלְאֲכֵי־חֵן,
עוֹטֵי־פָז וְלִבְנַת־שֵׁן,
אַךְ לְעֻמָּתָם בְּסַעֲרַת יְלֵל
פָּרְצוּ לֵצִים וְשֵׁדֵי לֵיל.
הֵם נֶאֶבְקוּ דֹם עִם כְּרוּבֵי־תֹם,
גַּם יָכְלוּ, הָהּ! לִכְרוּבֵי־תֹם
וְגֵרְשׁוּם. פִּתְאֹם הָשְׁלַךְ הָס,
גַּם הֲמוֹן הַשֵּׁדִים נָס.
אַךְ אֲנִי – אֵשׁ תִּבְעַר בִּי,
חֶמְדַּת לִבִּי אִתִּי הִיא.
תִּתְרַפֵּק עַל לֵב כְּאַיֶּלֶת־הָר,
מִתְרַפְּקָה וְגַם בּוֹכָה מָר.
הִיא תֵבְךְּ; יָדַעְתִּי מִשּׁוּם מָה,
בְּפִיהָ שׁוֹשָׁן אֶשַּׁק לָהּ –
"עֵינַיִךְ מִנְעִי נָא מִבְּכִי,
וְהִשָּׁמְעִי לִי, הִשָּׁמְעִי לִי!
הִשָּׁמְעִי לִי, הִשָּׁמְעִי לִי –"
וּפִתְאֹם יִקְפָּא דָמִי בִי;
וְאֶרֶץ תִּרְעַד וּמוֹסְדֵי־כֹל,
אֶת פִּיהָ פָּתְחָה תְהֹם כִּשְׁאֹל.
מִפִּי הַתְּהֹם הִתְפָּרְצוּ בְנֵי
הַלַּיְלָה כֻלָּם… חָוְרוּ פְנֵי
חֶמְדָּתִי וְנֶעֶלְמָה מִיַּד
מֵחֵיקִי וְנִשְׁאַרְתִּי לְבַד.
בְּמַעְגַּל־קְסָמִים וּבְלִי קֵץ
יָחוּלוּ סְבִיבִי אַלְפֵי לֵץ,
נִדְחָקִים, אוֹחֲזִים בִּי בִצְחוֹק
פָּרוּעַ כֹּה וְלִבְלִי חֹק.
הַמַּעְגָּל הוֹלֵךְ הָלֹךְ וָצָר,
חָג וּמְזַמְזֵם, חָג וְשָׁר:
"אֶת נַפְשְׁךָ הוֹאַלְתָּ מְכֹר –
וְלָנוּ אַתָּה עַד אַחֲרוֹן דּוֹר".