צָלַלְתִי דֹם בִּזְרוֹעוֹת שְׁנָת,

וָאֶשְׁכַּח עֲמַל יוֹם;

וַתּוֹפַע דְּמוּת אֵלַי נִפְלָאת

כְּחֶזְיוֹן הַחֲלוֹם.

כְּשַׁיִשׁ חִוְרָה וּכְמוֹ שֵׁן

וּכְסוֹד תַּעֲלוּמָה קַל;

בְּעֵינָה תִּרְעַד פְּנִינַת חֵן,

יִתְנוֹסֵס שְׂעָרָהּ גַּל.

חֶרֶשׁ תֵּט עָלַי, אַט־אַט

הַבַּת לָהּ לִבְנַת שֵׁשׁ,

וְאַט־אַט תִּשְׁכַּב לָה בְּצַד

לְבָבִי יִלְהַט כְּאֵשׁ.

מַה־יַּךְ, מַה־יִּרְעַד לִבִּי רַךְ

וּבְחֻבִּי צַר לִי, צָר;

וַחֲזֵה הַיָּפָה – הוּא לֹא יַךְ

וּכְמוֹ הַקֶּרַח קָר.

"לֹא יַךְ, לֹא יִרְעַד לִבִּי בִי,

וְכֻלּוֹ קַר כַּכְּפוֹר;

אַךְ חֵשֶׁק אַהֲבָה נוֹדַע לִי,

וְכֹחָהּ לְאֵין חֲקֹר.

לֹא יִפְרַח אֹדֶם עֲלֵי פִי

וְדָם בִּי לֹא יְפַךְ;

אַךְ אָנָּא אַל תְּסָרֶב לִי,

אָנֹכִי טוֹבָה לךְ".

וּפֶרֶא עַד לִכְאֵב בְּאוֹן

חִבְּקַתְנִי בַת־הַחֵן,

אַךְ קָרָא גֶבֶר – נֶעֶלְמָה דֹם

הַבַּת לָהּ לִבְנַת־שֵׁן.