הַךְ תּוֹם, גַּם אַתָּה בַּצָּבָא, בַּצָּבָא

כִּי גַּם אֲנִי מְשָׁרֵת בַּצָּבָא

כְּשֶׁשּׁוּב אֶרְאֶה תַּרְנְגוֹל זָקֵן

אֲנִי אוֹהֵב לַחֲזֹר לַצָּבָא.

הֲגַם אַתָּה קִבַּלְתָּ צַו

כִּי גַּם אֲנִי מוּכָן לַקְּרָב?

לְמִי זֶה אִכְפַּת

כִּי אָדָם הוּא אָדָם

מִי, מַה וּמָתַי

הִסְתַּכֵּל רֶגַע תּוֹם,

לֹא חָשׁוּב לֹא כְּדַאִי,

אָדָם הוּא אָדָם

אִם הוּא גֶּבֶר עִם דָּם.

הַשֶּׁמֶשׁ שׁוּב זוֹרַחַת מֵעַל,

אַלְפֵי גְּבָרִים נוֹפְלִים חָלָל,

וְאֵין דִּמְעָה אַחֶרֶת בִּכְלָל,

וְאִישׁ גַּם לֹא אוֹמֵר: חֲבָל!

לְמִי אִכְפַּת, לָכֵן נֹאמַר

עַל מִי הַשֶּׁמֶשׁ שׁוּב תִּזְרַח מָחָר

הַךְ תּוֹם, הֲרָאִיתָ אֶת גִ’ינִי מַרְלֶן?

כֵּן, כְּבָר רָאִיתִי אֶת גִ’ינִי מַרְלֶן

כְּשֶׁהִיא קוֹרֶצֶת בְּאַהֲבָה

אָז שׁוּב אֹהַב לַחֲזֹר לַצָּבָא

אַךְ טוֹב נַסֵּה אִתָּה לִשְׁכַּב

וְאָז אֶת הַצָּבָא תֹּאהַב.