הקדמה    🔗

אֲנַחְנוּ בְּנֵי מִשְׁפַּחַת יַחְפָנִינִי

וּבְנֵי דּוֹדֵינוּ הֵם בְּנֵי בֶּטֶן רֵיקָנִינִי

שְׁאָר קְרוֹבֵינוּ הֵם בְּנֵי קַבְּצָנִינִי,

אַךְ אָנוּ בְּנֵי מִשְׁפַּחַת יַחְפָנִינִי

מוֹכְרִים אֲנַחְנוּ מַחֲזֶה חָדָשׁ

בְּעַד זוּג נַעֲלַיִם מְשֻׁמָּשׁ

וּמַחֲלִיפִים מַעֲשִׂיָּה יָפָה

בְּעַד מַה שֶּׁהָיָה אֵי-פַּעַם חֲלִיפָה.

וְאֵין מַעֲשִׂיָּה נֶהֶדָּרָה

מִזּוֹ שֶׁעַל-פִּי-חוֹק הִיא אֲסוּרָה,

וַאֲסוּרָה הִיא, כִּי בָּהּ מְסַפְּרִים

עַל בְּנֵי-אָדָם פְּשׁוּטִים וִישָׁרִים.

 

המעשייה על ברטולטו    🔗

מַעֲשִׂיָּה כַּזֹּאת הָעֶרֶב מְזֻמֶּנֶת

עַל חֲבֵרֵנוּ לָרָעָב וָזֶמֶר.

עֵת כִּי נִקְבַּר וְתַּם קוֹל בְּכִי וְשֶׁבֶר

שָׁמַעְנוּ אֵיךְ הוּא שָׁר מִתּוֹךְ הַקֶּבֶר.

בְּגִנַּת הַיָּרָק הוּא רוֹדֵם לוֹ בְּשֶׁקֶט,

כְּמוֹ בְּלַיְלָה קֵיצִי וְהַרְחֵק מִן הַבַּיִת.

הַדְּשָׁאִים כְּבָר כִּסּוּהוּ. הָרוּחַ שׁוֹרֶקֶת.

מֵעָלָיו נִצָּבִים לְמִשְׁמָר עֲצֵי-זַיִת.

מִכָּל הַפּוֹגֵעַ בְּחֹפֶשׁ סָלַד

מִכָּל הָעוֹשֶׂה בּוֹ סְחוֹרַת-חֲלִיפִים.

הוּא חָזַר לַמָּקוֹם, לַמָּקוֹם בּוֹ נוֹלַד.

וְהוּא חַי בְּחֶבְרַת אֲנָשִׁים חַיִּים.

נָשִׁירָה לְבֶּרְטוֹלֶטוֹ זִמְרַת-שֶׁבַח,

שֶׁמְּחִירוֹ הוּא אֲגוֹרָה וָרֶבַע.

הָיֹה הָיָה אֵי-פַּעַם מֶלֶךְ רָם

שֶׁשִּׁלְטוֹנוֹ הָיָה כָּל כָּךְ חָכָם,

שֶׁשּׁוּם אָדָם

כִּמְעַט שֶׁלֹּא נָשַׁם.

עָצְמַת הַשִּׁלְטוֹן מֻבְטַחַת

עַל יְדֵי הַדְּמָמָה וְהַפַּחַד.

הָיֹה הָיְתָה גַּם מַלְכָּה,

שֶׁבְּיָד חֲזָקָה

מָשְׁלָה עַל הַמֶּלֶךְ הָרָם

שֶׁמָּשַׁל עַל הָעָם.

בְּמִשְׁפָּחוֹת מְאֻשָּׁרוֹת

בָּאוֹת הַצָּרוֹת

וְהַדְּאָגוֹת

זוּגוֹת-זוּגוֹת.

קְצִין הַמִּשְׁמָר הִנֵּהוּ,

אַמִּיץ וְחָבִיב נִרְאֶה הוּא.

לִבּוֹ הָאוֹהֵב עֵר,

עַל הָעָם הַטּוֹב הוּא שׁוֹמֵר

בְּכֹחַ הַמַּס לְמִינֵהוּ.

מְשָׁרֵת חָרוּץ וּפָזִיז כַּמַּיִם

מְקַלְקֵל וּמַזִּיק כִּפְלַיִם.

כָּל אֶזְרָח שָׁתַק לוֹ כַּמֵּת.

אָכֵן, זוֹ הָיְתָה מְדִינָה לְמוֹפֵת.

הָיְתָה דְּמָמָה. אִישׁ לֹא פָּצָה פִּיו לְדַבֵּר.

פְּרָט לְאֶחָד יְחִידִי שֶׁאָהַב לְזַמֵּר.

אָז רוּחַ שׁוֹבָבָה, שֶׁחָמְדָה לָהּ לָצוֹן

הֵבִיאָה רַק הֵד מִשִּׁירוֹ לָאַרְמוֹן.

קול זמר:

הֶחָצֵר וְהַמַּלְכָּה, מָדוֹנָה,

יוֹלִיכוּנוּ אֲבַדּוֹנָה…

המלך:

מִי זֶה הֵעֵז לְזַמֵּר פֹּה?

אֵיזוֹ חַיָּה מוּזָרָה

נִמְצֵאת בִּמְדִינָתֵנוּ?

המלכה:

מִי זֶה הֵעֵז בְּרִגְשׁוֹתַי לִפְגֹּעַ?

המקהלה:

הִתְמָרְדוּת. הִתְקוֹמְמוּת.

לַגָּלוּת. לָעַמּוּד!

הַקָּצִין נֶחְפָּז כְּחֶתֶף

לְהַעֲנִישׁ אֶת זֶה הַפֶּתִי,

הַמַּשְׁבִּית בְּקוֹל שִׂמְחָה

אֶת שַׁלְוַת הַמַּמְלָכָה.

הִנֵּה הָרוּחַ גּוֹעֶשֶׁת,

סוּפָה עַזָּה מִתְרַגֶּשֶׁת

וּמִי יִפֹּל מֵרֹאשׁ, יָדוּעַ.

הַזְּמַן הַטּוֹב חָלַף אֵינֶנּוּ

מַרְקוּלְפָּה, חוּשִׁי הִתְכּוֹנְנִי,

חַפְּשִׂי לָךְ מַחֲסֶה בָּטוּחַ!

אִם רָקִיעַ מֵעַל

קְצָת יִרְגַּז וְיָנוּעַ

חִישׁ תִּרְאוּ סַחֲבוֹתַיִךְ

נִסְחָבוֹת עִם הָרוּחַ.