יְחַבְּקֵךְ בְּרִיסֵי עֵינָיו. וּבַחוּץ

יוֹם סַגְרִיר. אִם יִרְקַע בְּרַגְלָיו

לֹא תִּשְׁמְעִי. עֵת יַעַטְפֵךְ בְּגִמְגּוּם

וּבְרַחַשׁ עָמוּם וְחָרְפִּי

תִּמָּצֶאנָה שְׂפָתָיו מְתוּחוֹת

לִקְרַאת חַלּוֹן קוֹפֵא –

וּבִרְצוֹתוֹ לְדַבֵּר אִתָּךְ

אַת לִפְרָקִים שְׁקוּפָה וּלִפְרָקִים

מִתְכַּוֶּצֶת בְּתוֹכוֹ.

1962