חִיּוּכֵךְ לֹא בָּרָא

אוֹתוֹת. וְהַדֶּרֶךְ

נִתְמַעֲטָה. עֵצִים

חַסְרֵי־צוּרָה בַּאֲפֵלָה

שָׁעוֹת בְּדוּיוֹת

הַגְבִּיהוּ, הַי –

לָחַשׁ עוֹבֵר־אֹרַח,

מוּל חַלּוֹנֵךְ

רָעַד, כְּגַנָּב –

וְהָלַךְ כִּלְאַחַר־יָד.

1962