אָדָם בַּשַּׁלֶּכֶת
פּוֹסֵעַ אֵלַיִךְ
וּבָרוּח מְמַלְמֵל
לִקְרָאתֵךְ, מַצְהִיבִים
עֲלֵי־סְתָו
וּשְׂפָתָיו יְבֵשׁוֹת
צוֹמֵחַ עֵרוֹם הָעֵצִים
וְהוּא, בָּרוּחַ
שְׁמֵךְ, וְאַתְּ – –
וְלָאֲחֵרִים נִמְדְדָה
אֶרֶץ. לָנוּ קִיּוּם
בְּמִלִּים, יוֹפִיעַ שָׁקוּף
כְּאוֹר וְקָפוּא
כִּבְדֹלַח וְיַחְנֹט
אָדָם בְּעִקְבוֹתָיו – –
1962