אָדָם בַּשַּׁלֶּכֶת

פּוֹסֵעַ אֵלַיִךְ

וּבָרוּח מְמַלְמֵל

לִקְרָאתֵךְ, מַצְהִיבִים

עֲלֵי־סְתָו

וּשְׂפָתָיו יְבֵשׁוֹת

צוֹמֵחַ עֵרוֹם הָעֵצִים

וְהוּא, בָּרוּחַ

שְׁמֵךְ, וְאַתְּ – –

וְלָאֲחֵרִים נִמְדְדָה

אֶרֶץ. לָנוּ קִיּוּם

בְּמִלִּים, יוֹפִיעַ שָׁקוּף

כְּאוֹר וְקָפוּא

כִּבְדֹלַח וְיַחְנֹט

אָדָם בְּעִקְבוֹתָיו – –

1962