בְּבֵיתֵךְ עֲצִיצִים יִפְרְחוּ. אֲנִי מִשְׁתַּדֵּל לְהָבִין

וְלִשְׁכֹּחַ. עָלִים יְרֻקִּים יְלַטְּפוּךְ. מִקְטְרוֹתַי

לֹא תַּעֲלֶינָה עָשָׁן בַּחֲדָרַיִךְ. נָקִי

וְקַר, אַת וְקִירוֹתַיִךְ, וּשְׂרִידֵי שְׁמִי

עַל הַדֶּלֶת, מִשְׁפָּחָה עֲצוּבָה שֶׁל זִכְרוֹנוֹת.

"דְּבָרִים רַבִּים לִי לְסַפֵּר לְךָ

אֲנִי אוֹמֶרֶת אוֹתָם בְּגוּפִי

כְּשֶׁאַתָּה נוֹגֵע בִּי

אֲנִי מְגַלָּה עַצְמִי

בִּמְתִיקוּת, בְּהַשְׁפָּלָה וּבְשִׁעְבּוּד."

יֹאבַד עַצְמֵךְ מִדַּעַת

בְּבוֹא לֵילֵךְ אִתִּי

וְעוֹד רַבּוֹת אַכְאִיב לָךְ

עַד תְּיַלֵּל חַיַּת־לִבֵּךְ בְּצַר לָהּ

וְחֶסֶד הַבָּשָׂר בְּתַדְהֵמָה יַכֶּנָּה.

הָעוֹזֶבֶת אַלּוּף נְעוּרֶיהָ

וּבְרִיתָהּ עִמִּי שָׁכְחָה

לֹא בְּסוֹד חֲטָאַיִךְ תִּמְצְאִי אוֹהֵב

וְלֹא הַגְּבָרִים שֶׁיְּדָעוּךְ

מִשַּׁלְוַת כְּסִילִים יִפְדוּ נַפְשִׁי

לְהַצִּילֵנִי מֵאִשָּׁה זָרָה

מִנוֹכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה.

מרס 1973