בַּעְלֵךְ מַרְקִיב בַּשָּׂדוֹת, נַעֲרָה

וְהַלַּיְלָה קָשֶׁה, דַּגְדְּגָן וּקְבוּרָה –

תּוֹלְעֵי יִשְׂרָאֵל לוֹחֲכוֹת בְּלִבּוֹ

בַּחֲלוֹם זֶה נִכְנָס וְיוֹצֵא מִקִּרְבּוֹ –

אַל תִּצְעֲקִי בְּשָׁעָה שֶׁל חֶמְדָּה

אֶרֶץ שְׁלֵמָה לִכְבוֹדֵךְ נִבְגְּדָה

עִצְמִי אֶת עֵינַיִךְ, הָאֶצְבַּע לַפֶּה –

בְּקִיא וּדְמָמָה תִּמְצְאִי לָךְ מַרְפֵּא.

רֹאשׁ מֶמְשָׁלָה מְנַחֶמֶת אוֹתָךְ

מִי יְהוּדִי? – בָּשָׂר שֶׁל תּוֹתָח,

שַׂר בִּטָּחוֹן דּוֹאֵג לִבְשָׂרֵךְ

מָה שֶׁתֵּלְדִי הוּא יִפְשֹׁט מֵעוֹרֵךְ –

לְאַט לָךְ בָּאֵבֶל, צָעֹק וְקַלֵּל

לֹא כָּל יְלָדַיִך יִקַּח יִשְׁמָעֵאל

אֶחָד לְפָחוֹת עוֹד כְּדַאי לְהָכִין

שֶׁמָּא יָמוּת בִּתְאוּנָה בַּדְּרָכִים –

הַלַּיְלָה מָלֵא בְּחֶמְדָּה תּוֹלָעִית,

הַיְּהוּדִי אֲשֶׁר מֵת שׁוּב אֵינֶנּוּ מַבְעִית

לַיְּהוּדִי הֶחָדָשׁ כְּבָר מוּכָן צַו־קְרִיאָה –

עַל כָּל מַחְמַדַּיִךְ אוֹנְנִי בִּקְרִיעָה.

מרס 1974