חִיּוּךְ שֶׁל אָמִיר גִּלְבֹּעַ

מֻנָּח תַּחַת אֶבֶן, נָמֵק.

נִפְגַּשְׁנוּ הַקַּיִץ, בִּבְרוֹדֵצְקִי, תַּחֲנַת

קַו 25, בְּרָמַת־אָבִיב,

בַּבֹּקֶר, הִתְלוֹנֵן עַל הֲלָנַת

שכ"ס בְּהוֹצָאָה צִבּוּרִית

וְגָלַשְׁנוּ לְמַס הַכְנָסָה

(כִּי בִּזְכוּת מַס הַכְנָסָה

נִפְגַּשְׁנוּ – נָסַעְתִּי לָקַחַת

חוֹבֶרֶת שֶׁאָזְלָה, "דַּע אֶת

זְכֻיּוֹתֶיךָ", מִצְבִי אָרָד, נִשּׁוֹם עַצְמָאִי)

וְנוֹתָר חָקוּק בִּי חִיּוּךְ

שֶׁל אָמִיר גִּלְבֹּעַ בַּעֲלוֹתוֹ לָאוֹטוֹבּוּס

בְּאֶמְצַע שִׂיחָתֵנוּ עַל הֲלָנַת

שכ"ס, וּמַס הַכְנָסָה, בִּבְרוֹדֵצְקִי,

בַּבֹּקֶר, אִכָּרִים בְּפֶתַח־תִּקְוָה

לֹא הֵיטִיבוּ עִמּוֹ, בְּבַחֲרוּתוֹ,

אַךְ לִבּוֹ הָיָה טוֹב אֵלַי –

מֻנָּח תַּחַת אֶבֶן, נָמֵק.

אוקטובר 1984