אַל תְּזַלְזֵל

בְּתַאֲוַת כָּבוֹד

זוֹ הִיא

חַיֵי־הַמִּין

שֶׁל הַזִּקְנָה

כַּאֲשֶׁר בָּא פַּחַד מָוֶת

בִּמְקוֹם זִקְפָּה

רַק לִטּוּפֵי מַחְמָאוֹת

עוֹד מְגָרִים

אֶת הָאֲנִי הַמִּתְמַעֵט

הַנֶּאֱחָז בְּהִשָּׁאֲרוּת נֶפֶשׁ

הַכִּבּוּדִים –

פברואר 1993