חָתָן דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ
מַה תִּתֵּן לִי חֲתָנִי?
שַׁאֲלִי, אַיֶּלֶת-חֵן,
כָּל שֶׁתִּשְׁאֲלִי אֶתֵּן!
בֵּין בְּרוֹשִׁים עַל רֹאשׁ הָהָר
בְּנֵה לִי בַּיִת שֶׁל עִנְבָּר!
בְּבַיִת זֶה נִחְיֶה
וּנְשַׂחֵק שֵׁשׁ-בֵּשׁ.
אֲנִי אֶהְיֶה הַחֹם.
אַתָּה תִּהְיֶה הָאֵשׁ.
הֲתַסְכִּימָה, עֶלֶם חֵן?
כֵּן, כֵּן, כֵּן!
חָתָן דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ
מַה תִּתֵּן לִי חֲתָנִי?
שַׁאֲלִי, אַיֶּלֶת-חֵן,
כָּל שֶׁתִּשְׁאֲלִי אֶתֵּן!
טַע סָבִיב לַבַּיִת גַּן,
עִם זָמִיר עַל רֹאשׁ אִילָן
בְּגַן זֶה נִשְׁתַּטֶּה
כְּאַיֶּלֶת וְאַיִל.
מֵי-תָּמָרִינְד נִשְׁתֶּה
וּפַאסְטוּקִים נֹאכַל.
הַתַסְכִּימָה, עֶלֶם חֵן?
כֵּן, כֵּן, כֵּן!
חָתָן דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ
מַה תִּתֵּן לִי חֲתָנִי?
שַׁאֲלִי, אַיֶּלֶת-חֵן,
כָּל שֶׁתִּשְׁאֲלִי אֶתֵּן!
בְּטַבּוּר הַגָּן הַזֶּה
מִגְדַּל-שַׁיִשׁ יִתְנַשֵּׂא.
בּוֹ חַלּוֹנוֹת שִׁבְעָה
פְּתוּחִים לְאַהֲבָה
וְעֶרֶב-בְּעַרְבּוֹ
אָהוּב אַחֵר יָבוֹא.
הֲתַסְכִּימָה, עֶלֶם טוֹב?
לֹא, לֹא, לֹא?