ולו עוד על תפוח מתאר בו את הדר יפיו

אֱכֹל גִּזְרָה מְשַׂחֶקֶת / כְּמוֹ בָרָק וּבָרֶקֶת

אֲשֶׁר תֵּרָא אֲדֻמָּה עֵת / וְעֵת אַחֵר יְרַקְרֶקֶת

וְתִתְהַפֵּךְ כְּמוֹ חוֹלָה / בְּיֵרָקוֹן וְדַלֶּקֶת

כְּאִלּוּ הִיא גְלִיל כֶּסֶף / וּבַזָּהָב מְחֻשֶּׁקֶת

בְּתוּלָה לֹא יְדָעָהּ אִישׁ / וְשָׁדֶיהָ כְּמֵינֶקֶת

וְכִרְצוֹת שׁוֹלְפֵי חֶרֶב / לְהַכּוֹתָהּ לְמַפְרֶקֶת

אֲזַי תִּפֹּל לְרַגְלֵיהֶם / וְשִׂפְתֵיהֶם מְנַשֶּׁקֶת.