וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם הַלְלוּיָהּ (אמרי אינשי)

בַּחוֹל עַל חֹף שִׁיחֹר נַחַל מִצְרָיִם

הַצְּפַרְדֵּעַ אֶת בֵּיצֶיהָ טָמָנָה,

וַתַּעֲזֹב עַל הַשֶּׁמֶשׁ בַּשָּׁמָיִם

לְחַמֵּם וּלְבַקֵּע אֹתָנָה;

וָהִיא הָלְכָה מִנֶּגֶד וַתֵּשֶׁב

בֵּין צִלְלֵי הַסּוּף, עַל רֹךְ הָעֵשֶׂב,

לֶאֱכֹל נִבְלַת חַיָּה בַּבֹּץ הִנִּיחָה

עַד רָקְבָה וַתִּבְאַשׁ וַתַּעַל צַחֲנָה,

וּבְאָכְלָהּ לִילָדֶיהָ מֵרָחוֹק הִשְׁגִּיחָה.

אֶל רֵיחַ הַנִּיחֹחַ וּלְקוֹל הַטַּחֲנָה

יָרַד עָלֶיהָ הָעַיִט

וַיִּגְזֹל מִפִּיהָ הַצַּיִד.

וַתִּתְמַרְמַר הַצְּפַרְדֵּעַ הַגְּזוּלָה

עַל הַשּׁוֹדֵד בַּצָּהֳרָיִם

בַּעַל הַכְּנָפָיִם.

וּבְשֶׁצֶף קֶצֶף וּבְרָב הֲמֻלָּה

שִׁנְּסָה מָתְנֶיהָ וַתְּאַמֵּץ אֶת כֹּחָהּ

לִנְקוֹם בָּעַיִט וּלְמַלֵּט מַלְקוֹחָהּ.

וַתִּבְעַר הַמִּלְחָמָה וַתִּטֹּשׁ הַמַּצָּה.

וּבְחֻמּוֹ שָׁכַח נָחָשׁ הַבָּרִיחַ

אֶת בֵּיצָיו אֲשֶׁר לָאָרֶץ הִנִּיחַ,

וּבֵין כֹּה עַכְבַּר־הַיְאֹר¹ הֵגִיחַ

מִמַּאֲרָבוֹ מִסֵּתֶר קָנֶה וּבִצָּה,

וַיּוֹצֵא וַיְגַמֶּא אֶת הַבֵּיצִים

וּקְלִפָּתָן זָרַק בֵּין הָעֵצִים.

הָהּ גַּם בַּמִּלְחָמָה

יַד הָעַיִט רָמָה,

וּרְעֵבָה שָׁבָה וַתֵּרֶא הַצְּפַרְדֵּעַ

כִּי גַּם בֵּיצֶיהָ הָאוֹיֵב בִּלֵּעַ,

וַיָּפָג לִבָּהּ וַתּוֹרֶד דִּמְעוֹת עֵינָיִם,

וַתִּתֵּן קוֹלָהּ בִּבְכִי וַיִּשְׁמַע מִצְרָיִם.

לָמֶּה תִבְכִּי, הַצְּפַרְדֵּעַ,

לָמָּה זֶה תָּרִיעִי רֵעַ?!

הֵן גַּם רַב חַיִּים מִמֵּיפָעַת

אָדָם עָרוּם, כֹּסֶה דָּעַת,

רֹאשׁ הַקָּהָל אֶצְלֵנוּ,

הִצִּית רִיב בִּקְהָלֵנוּ

עַל הַשּׁוֹחֲטִים וְעַל הַחַלָּפִים.

וַיִּרְבּוּ הַנִּלְחָמִים

וַתִּפְרֹץ הַמַּחֲלֹקֶת,

וַיִּשָּׁפְכוּ דָמִים

כַּמַּיִם בַּשֹּׁקֶת;

הָהּ, דְּמֵי הַקָּהָל הֵם וּשְׁקָלָיו עָפִים

לְמֵאוֹת וְלָאֲלָפִים,

כִּי עַל פִּי הַדִּבּוּר

שֶׁל פַּרְנֵס הַצִּבּוּר

נָתַן רַבִּי צֶמַח

נֶאֱמַן הַקָּהָל

מִמֶּכֶס הַקֶּמַח

כֹּל אֲשֶׁר שָׁאָל.

עַתָּה חָכְמַת רַבִּי חַיִּים נִסְרָחָה,

חֲמַת הַמַּחֲלֹקֶת כִּמְעַט שָׁכָכָה,

אַךְ אוֹצַר הַקָּהָל דָּלַל, כָּלָה כֶּעָשָׁן –

וְכַפָּרוֹתֵינוּ עוֹד יִשְׁחֹט הַשּׁוֹחֵט הַיָּשָׁן.