פָּגְעוּ בַּמְּנֻוָּל וַיִּמְשְׁכֻהוּ

לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ, וַיְלַמְּדֻהוּ

שִׁבְעִים לָשׁוֹן וְחָכְמוֹת שֶׁבַע,

חָכְמַת אֱלֹהִים וְחָכְמוֹת הַטֶּבַע,

כָּל סָתוּם לֹא עֲמָמֻהוּ;

וּמֻכְתָּר בִּשְׁלֹשָׁה כְּתָרִים

רָב וּמְהִיר־מִשְׁפָּט וְחוֹקֵר קַדְמוֹנִיּוֹת

עָזַב בֵּית־מִדְרָשׁוֹ וַיָּבֹא בֵּין הַבְּרִיּוֹת

לָשׂוּם בָּאָרֶץ – צַלְמָוֶת לֹא סְדָרִים.

כִּי לוּ גַּם בְּאֵשׁ אֹכֶלֶת

תָּבִיא נֶפֶשׁ מְנֻוֶּלֶת

לֹא תִטְהָר, לֹא תָסוּר מִמֶּנָּה הָאִוֶּלֶת!

מֵרֵאשִׁית דַּרְכּוֹ, מִקֶּדֶם מִפְעָלָיו,

נוֹדַע כִּי הוּא הוּא הַמְּנֻוָּל הִנֵּהוּ,

כִּי צֶלֶם הַשָּׂטָן לֹא סָר מֵעָלָיו,

כִּי חָכְמַת־אֱמֶת לֹא בָאָה קִרְבֵּהוּ;

כִּי עָסַק בַּתּוֹרָה לֹא לְשֵׁם שָׁמַיִם,

לֹא לֶחְכַּם וּלְהֵיטִיב, לִמְצֹא חֵן וָשֵׂכֶל,

כִּי אִם מַזְלֵג בִּקֵּשׁ לוֹ בַּעַל שִׁנַּיִם,

לַחֲטֹף בַּאֲשֶׁר יִמְצָא לוֹ טֶרֶף וָאֹכֶל.

וּבְהוֹסִיפוֹ דַּעַת הוֹסִיף הַמְּזִמָּתָה

עַתָּה בְּמֹעֵצוֹת וָדַעַת יַעֲשֶׂה עַוְלָתָה

עַתָּה חָכָם הוּא לְהָרַע וּבַעַל מְזִמּוֹת;

לֹא הָיְתָה נְבָלָה אֲשֶׁר שָׂגְבָה מִמֶּנּוּ;

סוֹפֵר מָהִיר הוּא – וִיזַיֵּף חֲתִימוֹת,

וְלָמָּה לֹא יַלְשִׁין וְאִישׁ לָשׁוֹן הִנֶּנּוּ?

נַפְשׁוֹ נֶפֶשׁ בּוֹגְדִים וּשְׂפָתוֹ שְׂפַת שֶׁקֶר,

גַּם בֵּאלֹהָיו כִּמְעַט בָּגָד וְנִמְכַּר לָעֵקֶר,

גַּם גָּנֹב גַּם כַּחֵשׁ גַּם לִמְסָר־מַעַל,

אֵין חָרוּץ כָּמֹהוּ בִּבְנֵי־בְלִיָּעַל.

וְהַחָכְמָה בְּעֵינָיו כְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ,

בָּם יֹאחֵז וְנִמְלָט כָּל זֵד וּמְרַצֵּחַ.

מַרְבֵּי הַהַשְׂכָּלָה בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל,

אַל תִּפְסְקוּ הֲלָכָה כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל¹,

אַל תִּזְרוּ פְנִינִים לִפְנֵי בְנֵי רֶפֶשׁ,

אַל תְּלַמְּדוּ חָכְמָה לִטְמֵאֵי נֶפֶשׁ!

לְתַלְמִידִים הֲגוּנִים זְהַבְכֶם תָּזֹקּוּ

וּלְמַרְקוּלִיס – אֶבֶן אַל נָא תִּזְרֹקוּ;

אִם תִּפְגְּעוּ בִּמְנֻוָּל – גָּרְשׁוּהוּ

וּלְבֵית־הַמִּדְרָשׁ אַל תִּמְשְׁכוּהוּ.