גם כי אלך בגיא צלמות…

(תהלים כ״ג)

בָּכִיתִי לַיְלָה בַּדְּמָמָה,

הֵבִיא הַלֵּיל לִי נֶחָמָה.

בָּכִיתִי וְלִבִּי מֵרַר,

בְּבִכְיָתוֹ לִבִּי טָהַר.

שָׁתִיתִי בַּחֲשַׁאי עָנְיִי,

כְּאִישׁ יִגְמָא יֵינוֹ בַּשְּׁתִי.

אָמַרְתִּי: רַב עָנְיִי, הַדָּךְ,

וְאֶל חֵיקְךָ אוֹתִי תִּקַּח.

אָמַרְתִּי, יֶלֶד רַךְ אֲנִי,

חִפַּשְׂתִּי וָאֶמְצָא אָבִי.

וְעֵת אֶכְשַׁל וְעֵת אַמְעִיד,

אֶמְצָא סִפְּךָ מוּכָן תָּמִיד.

וְעֵת אֵלֵךְ בְּגֵי צַלְמוֹן,

אֶשְׁמַע קוֹלְךָ כְּקוֹל הָמוֹן.

וְעֵת יִמְחַק שִׁמְךָ עֵטִי,

אַתָּה עוֹדְךָ שׁוֹמֵר בֵּיתִי.

וְעֵת אַבִּיט אֲנִי רָמִים,

תַּשְׁקִיף עָלַי בְּרַחֲמִים.

וְעֵת אָבוֹא לִשְׂפַת תְּהוֹם,

תּוֹשִׁיט אֵלַי יָדְךָ, מָרוֹם.