היוצרים הנקראים ביותר

יוצרים מן המאגר

יוצר/ת בהפתעה
יצחק ורשבסקי
לדף היוצר
יצחק ורשבסקי (1832‏-1903)
מורה, סופר וחוקר חקרי לשון

יצירותיו הנקראות ביותר

יצירה בהפתעה

מת ראש-האזרחים בוינה, הד"ר קרל לואיגר. מתחלה היה תלמידו של הדמוקרט היהודי מנדל, אחר-כך דבק בשֶנֶרֶר, אבי האנטישמיות באוסטריה, ולסוף נעשה הוא עצמו דַבּרם וראשם של האנטישמים במלכות בית-האבסבורג.

ברם, אין כונתנו כלל להציב מצבה לקרל לואיגר: גם מבלעדיה לא יסוף זכרו מקרב יהודי-אוסטריה. דלה ועניה היתה מפלגת הנוצרים-הסוציאליים בשעה שנלוה אליה; הוא גידלה וטיפחה ומידו באו לה הכח וההשפעה, שהיא משתבחת בהם עתה. הוא ששתל בלבותיהם של אלפים ורבבות שנאה נצחת ליהודים. ולא את תורת האנטישמות בלבד הרביץ ברבים: איש-מעשה היה כל ימיו, וגם אנטישמותו היתה מעשית. מן היום, שהוא נעשה אב ופטרון לוינה, ועד עתה אין מועצת-העיר פוסקת מלהצר לתושבים היהודים. בימיו גרשה מועצת-העיר את מוריה, פקידיה ושכיריה היהודים. בימיו נתקנה ה“תקנה”, שבכספים שהוקדשו לצרכי חנוכם של יתומים עניים סתם, ואפילו אם המקדישים היו יהודים, אין משתמשים אלא לצרכי חנוכם של יתומים נוצרים. בימיו נגזרה הגזרה על הרוכלים היהודים, כי לא יחזירו על החצרות והבתים במרכלתם. מפיו נשמע ראשונה הפתגם: "עם יהודים אין לדבר אלא – רוסית ", והוא שהוסיף אחר-כך גם באור, כי יהיו יהודי וינה ואוסטריה “נזהרים לנפשם”, לבל יקרה גם להם מה שקרה לאחיהם “במזרח”… בוינה התחיל לזרוע את השנאה ליהודים ואת אלומותיו קצר בכל רחבי-המדינה. את תורתו לא שכח גם קודם מותו, ולא נפטר מן העולם בלב-מנוחה עד שגילה את רצונו, כי וַיסקירכנר תלמידו וחברו לאנטישמות ימלא את מקומו.

הנה כן, זכרו של לואיגר לא יסוף מקרב יהודי וינה ואוסטריה: חזקה על האנטישמות שאינה כָלָה ושפירותיה אינם מתמעטים.

אלא למי אנו רוצים להציב כאן מצבה?

לראשי עדת-ישראל בוינה, שבימי מחלתו של לואיגר צוו להתפלל בבתי-כנסיות בשלומו, ולאחר שמת שגרו אגרת-תנחומים למתאבלים עליו; ל“גדולי” היהודים בוינה, שביום קבורתו של לואיגר הניפו דגלי-אבל על ארמונותיהם…

מה חדש?

יצירות ויוצרים חדשים באתר, אירועים, סרטונים, וחדשות.

אפרים א. ליסיצקי

מאמרים ומסות: הקדמה - ל"כוכבים נופלים"; דברי פרידה מתוך פרישה
שירה: אוּרֵי אָבִיב; סַמְכוּנִי בְּכוֹס הַכַּלָּנִית; מְנַגְּנִים בְּנִבְלֵי־הַפָּז; מִנְאוֹת הַחֲלוֹם; הֵד פַּעֲמֵי פֶלִאי; דְּמוּת־יָהּ; יִשַּׁנְתִּי צָרוֹתַּי; הַלּוֹטוֹס אַיֵּהוּ?; פִלַּלְתִּי עַל חַיַּי; גֶּשֶׁר חֲנִינָה; הַצָּפוּן בְּחֻבִּי; פְּרֻדַּת אַהֲבַת־תֹּם; מַה תֵּבְךְּ אַח כּוֹאֵב; לִי קָסַם נוֹף־רָז; לֹא אֵשַׁם בַּבְּדִידוּת; עַל סַף זְבוּל הָעִלּוּם; חֲלוֹמוֹתַי הֵם; אָבִינָה בְחַשְׁרַת הָאֵד; בְּהוֹפִיעֲךָ, אֵלִי, עָלַי; שְׁמַע: צְלִילֵי מְשׁוֹרְרִים שְׁנַיִם; חַג אָבִיב בַּיַּעַר; תִּמְרוּ הֶהָרִים; בַּמִּנְהָרָה; עֲרִירִי; לְרוּחַ צְפוֹנִית; אֳנִיַּת־חַיַּי צוֹלְלָה; בְּכֹחֵךְ, בַּת־דִּמְיוֹן; אָכֵן, עוֹד מְעַט: יִדַּם שִׁיר־חַיַּי; לְמַדוּסָה; נִתְעֵיתִי מִנּוֹף־הַחֲלוֹם; לְחֶמְלָה; שְׂעִפַּי; מוּל הֵיכַל הַשִּׁירָה; מַצְפֵּנְךָ, אֱלֹהִים; לַמָּוֶת; בְּהִתְרוֹמֵם הַשֶּׂכֶר; אַסִּיר בִּדְבִיר־קְסָמִים; לְגוּפִי; חָזוּת קָשָׁה

אילת נגב

מאמרים ומסות: כמו מכת ברק

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

זרקור על יצירה

מבטים על יהודה נפך

מאת שני אבנשטיין סיגלוב

מאת המתנדבת אורנה אגמון בן-יהודה: יהודה נֹפך מוזכר בביוגרפיה שכתב שמואל ליב ציטרון על לב לבנדה, סופר רוסי אשר משלו תרגם ציטרון את הנובלה אברהם בן יוסף. בביוגרפיה של לבנדה מצטייר נפך כבדחן. לבנדה כותב אודותיו לציטרון:

“הואילה נא לאמר בשמי למר נפך, כי נכון אני להחזיק לו טובה מרובה אם יטריח את עצמו לרשום לי בכתב בלשון היהודית את הביאור המופלא, שנתן המורה המנוח שאפיר לתלמידיו בדיני “שוא נע ושוא נח”. ביאור זה הוא כל כך עשיר בהומור שלו, עד שבכל פעם שהריני נזכר בו, קרוב אני להֵחָנֵק, ממש, משחוק. לפיכך רוצה אני מאד, שיהא ההומור המופתי הזה נמצא אצלי על גבי הנייר, כדי שאוכל להנאות בו אנשים אחרים אוהבי הומור בריא כמותי”.

מתיאור זה מתקבל הרושם כי נפך התנהג כחקיין בכיתה י"ב, אשר מחקה את מוריו במסיבת הסיום. בביוגרפיה של ציטרון על נפך עצמו מצטיר נפך בדגשים שונים לגמרי. אידיאליסט מיסיונר, העוסק בעבודת תעמולה יחידנית, כמו גם מעל דפי העתון. אדם מתוחכם, אשר מעניק שעורי חינם (בחצות הליל) בלימודי חול לתלמידי תלמוד תורה. האם גם בימינו לומדים דתיים אורתודוקסים לימודי חול בהסתר?

את בית הספר המקצועי שהקים הפך ל “בית-גִדול בעלי-מלאכה עברים שומּרי תורת מאַרקס”. בעיני דוקא מצא חן סגנון החשיבה העצמית שלימד לתלמידיו. הלוואי שכל בתי הספר היום היו עובדים בשיטה זו.

"עברו שנה ושנתים ונופך עצמו רכש לו ידיעה גדולה בכל מקצעות-המלאכה הנלמדים בבית-הספר. את מלאכת המסגר ידע על בוריה ולעומקה כאחד האומנים המצוינים. ולא עוד אלא שגם עמד לו כשרונו להמציא תכניות לענפי-עבודה חדשים בברזל ובעשת. ביתרון הכשר דעת הבין להכניס רוח של אמנות בהכלים והחפצים השונים, תוצרת בית-הספר, המוּצאים לשוק. מרוחו זה אצל על

...

זרקור על יוצר/ת

מסגנן פרסומי הכנסת

מאת Asaf Bartov

רבים מן הסופרים העבריים נאלצו לעבוד בכל מיני משרות כדי להתפרנס. תחום נפוץ היה הוראה.

אבל אביגדור המאירי החזיק במשרה ייחודית: במשך העשור הראשון של מדינת ישראל כיהן בתפקיד שנקרא “מסגנן פרסומי הכנסת”.

המתנדבים שלנו

שלי אוקמן

אני גרה בקדימה, בלב השרון. סבתא ל־4 נכדים. פעילותי בפרויקט משלבת את אהבתי לשפה העברית ולמלה הכתובה, עם נסיון של 30 שנה בעבודה שדרשה דיוק רב בהי־טק, ועם זמנִי שהתפנה לאחר יציאתי לגימלאות.
הגעתי לפרויקט ב־2014. תחילה עסקתי בהקלדה, אח"כ בהגהה, וכיום אני רכזת־מתנדבים ועורכת־טכנית (עריכה טכנית היא הפעולה שבה מעלים את היצירה השלמה, המוקלדת והמוגהת, לאתר הפרויקט והופכים אותה זמינה לציבור).

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47974 יצירות מאת 2673 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20499 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!