משירותיו הראויות להרשם בזהב ומשירי המוסר שלו, שירה שפנה בה אל אחד מאנשי הכזב, והיה כאשר ברכו לשלום והתרשל להשיב על ברכתו. והיא ממה שחבר בנעוריו ואין למצא במשקלה.
הָסֵר, לְבָבִי, תַּאֲוָתָךְ / כִּי עוֹד אֲמַלֵּא שֶׁאֱלָתָךְ
וּכְרֹת בְּרִית עִם אוֹהֲבֵי / שֵׂכֶל, וְאַל תָּפֵר בְּרִיתָךְ
אִם תַּעֲרִים ־ אַל תֵּט מְאֹד / כִּי אִם לְדַעַת תַּאֲוָתָךְ.
כָּל כֹּחֲךָ שֵׂכֶל קְנֵה / וּזְכֹר בְּכָל זֹאת אַחֲרִיתָךְ
וֶאְהַב כְּבוֹד חָכְמָה וְאַל / תֶּאְהַב כְּבוֹד הַדְרַת כְּסוּתָךְ.
אִם תַּעֲמֹל בַּיּוֹם ־ זְכֹר / מַה יִּהְיֶה מִמָּחֳרָתָךְ
וּבְכֹה חֲלֹף לַיִל וְיוֹם / אַל תֵּבְךְ, וְאִם תִּדַּד שְׁנָתָךְ.
אִם תַּעֲלֶה ־ הִשַּׁח, וְאַל / תִּגְבַּהּ עֲלֵי אַנְשֵׁי עֲצָתָךְ.
דַּע נַפְשְׁךָ הֵֵיטֵב וְאַל / תַּרְאֶה לְאִישׁ רוּם מַעֲלָתָךְ
כִּי אִם תְּאַו לִהְיוֹת כְּפִי / גֹדֶל לְבָבֶךָ תַאֲלָתָךְ.
הַשְׂכֵּל, וְאַל תִּתֵּן לְאָ/דָם לֹא בְחַנְתּוֹ אַהֲבָתָךְ.
וּקְנֵה לְךָ רֵעַ יְהִי / מִבְחַר אֱנוֹשׁ, וּשְׁמֹר עֲמִיתָךְ
וּשְׁמֹר דְּבָרָךְ מֵאֲשֶׁר / יִשְׁכֹּן בְּאֹהָלָךְ וּבֵיתָךְ.
הֶרֶף, לְבָבִי, מֵחֲטֹא / כִּי מוֹתְךָ קַל מֵחֲטָאתָךְ.
קַח, פֶּן תְהִי, מוּסָר, כְּמוֹ / פֶתִי אֲשֶׁר חָשַׁב בְּזוֹתָךְ
פָּשַׁע וְתָמַהּ בָּךְ אֲשֶׁר / לֹא נִתְּכָה עָלָיו חֲמָתָךְ.
מַה טּוֹב, יְדִידִי, שִׂכְלְךָ / נַפְשִׁי תְּהִי מִטּוּב פְּדוּתָךְ
הַאֵם לְמוּאֵל יִסְּרָ/תָךְ, אוֹ דְבוֹרָה נִשְּׁכָתָךְ
אוֹ בֶן בְּעוֹר נָתַן בְּךָ / בִין, אוֹ אֲתוֹנוֹ נִשְּׁכָתָךְ
לֹא תַעֲנֶה כִּי אֹמְרָה / שָׁלוֹם ־ וְנָקֵל מֵעֲשׂוֹתָךְ
אוֹ לִי בְהָקִיץ שׁוּב רְאֵה / כִּי בַחֲלוֹם הָיָה חֲזוֹתָךְ
לֹא עֵינְךָ רָעָה, אֲבָל / רֹעַ לְבָבָךְ הוּא הֱסִיתָךְ.
תִּכְבַּד וְתִבְזֶה אִישׁ, וְלֹא / נִכַּר כְּבוֹדָךְ מִבְּזוֹתָךְ.
לֹא רָצְתָה נַפְשִׁי עֲנוֹת / כִּי בַעֲנוֹתָךְ כַּחֲשׁוֹתָךְ.
גַּם לֹא תְבוּנָה בְךָ, אֲחִי / בוּז, לוּ תְהִי עַיִשׁ אֲחוֹתָךְ
נִמְאָס דְּבָרָךְ לִי, וְלוּ / יִטֹּף דְּבַשׁ מֵעַל שְׂפָתָךְ.
לֹא אֶעֱלֹז בָּךְ אִם תְּחִי / כִּי כַחֲלוֹתָךְ כַּחֲיוֹתָךְ.
תּוֹתַחֲךָ קַשׁ, וַחֲנִי־/תָךְ סִיר, וְרָסִיס נַחֲלָתָךְ
זִכְרָךְ נְשׁוֹת, אַף דַעְתְּךָ / סִכְלוּת, וְשִׁפְלוּת גַּאֲוָתָךְ
וּכְקוֹל זְבוּב לִי נֶחְשְׁבָה, / לוּ תַחֲרִיב יָם, גַּעֲרָתָךְ
רַעַם לְךָ כִּשְׂחוֹק, וְרוּ/חַ נֹאד מְבֻקָּע סַעֲרָתָךְ
אַף עָשְׁרְךָ רִישׁ, וַחֲצִי / אִישׁ מֵת בְּעֵינַי לַהֲקָתָךְ
נִשָּׂא לְבָבִי מֵעֲלוֹ־/תָךְ בּוֹ, וְעֵינַי ־ מֵרְאוֹתָךְ
פָּנַי תְּכַפֵּר ־ יִמְעֲטוּ / מֵימֵי פְרָת מִטָּהֳרָתָךְ.
עַד אָן תְּהִי נִרְדָּם וְלֹא / יֵעוֹר לְבָבָךְ מִשְּׁנָתָךְ?
רוּץ לַהֲרֹס אַהְבַת אֱנוֹשׁ / כִּי הָרְסְךָ קַל מִבְּנוֹתָךְ
אַבֵּד מְאַת רֵעַ וְלֹא / זוּז, תֵּבְךְ אוֹתוֹ כָּל שְׁנָתָךְ
אַתָּה נְשׂוּי פֶּשַׁע וְחֵטְא / כִּי יַד אֱלֹהִים עִוְּתָתָךְ
קֶרֶן לְאַיִל אַתְּ, וְלוּ / תָבֹא בְאֵשׁ לֹא יִשְּׁרָתָךְ
אוֹ כַחֲצִיר, אוֹ כַחֲזִיר / יַעַר, וְקָנֶה מַעֲרָתָךְ
יֶתֶר כְּסִילוּת נַחֲלָ־/תָךְ, וֶאֱוִילוּת כֵּן מְנָתָךְ
טוֹב אֵין בְּךָ, כִּי כֻלְּךָ / רַע מִשְּׂפָתָךְ אֶל שְׂפָתָךְ.