– – – אודה על הכבוד שחולק לי הערב. השם ברנר מחייב ויקר. גם בהתיישבות וגם בספרות הוא סימן גדול ובולט. הבודד בברנר הפובליציסט כרוך בספרות והספרות אצל ברנר כרוכה במציאות.

המלחמה שעברה עלינו זה עתה היתה משבר ומהפכה כאחד ואי אפשר לומר שכבר עכשיו ניתן להקיף את הכל. כל מה שכותבים על המלחמה אינו אלא נסיונות כתיבה בלבד. הדברים האמיתיים לא נכתבו עוד. הם אולי ייכתבו אחר כך. הכל שלמדנו מן המלחמה מיטשטש במציאות הבאה לאחריה. גם דברי האכזריות מיטשטשים תחת מחלצות המלים – – –

הספר שנכתב עד עתה על המלחמה אינו אלא נסיון, גמגום ראשון. על ידי המלחמה נסדק סדק בנפש הנוער הישראלי – כתבי העיזבונות מגלים לנו זאת. כל אלה שנפלו דורשים ניב ביטוי, אך המתכת לוהטת עוד…

יש, איפוא, להתבונן בסדק בשקט ובהתכוננות – – –

דף 2 (כ' כסלו תשי"א 29 בנובמבר 1950): 5

הערת המהדיר: מדברי ס. יזהר בקבלו את “פרס ברנר”, 24.9.1950