לוגו
סִפּוּר שֶׁלְּאַחַר הַמִּלְחָמָה
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

… וְכַאֲשֶׁר הִיא תִּגָּמֵר, מִלְחֶמֶת יוֹם־הַכִּפּוּרִים,

הֶעָשָׁן יִתְפַּזֵּר וְיִשָּׁאֲרוּ הַזִּכְרוֹנוֹת וְהַסִּפּוּרִים,

אָז מִכָּל הַדִּווּחִים אֶבְחַר לְהָבִיא בְּזֶה הַלָּשׁוֹן

אֶת הַדּוּחַ שֶׁל סַמָּל־רֶכֶב (מִל.) גָּד בְּזֶה מִן הַשִּרְיוֹן:


"טוֹב, אָז בְּאֶמְצַע הַצֹּם אִני שׁוֹמֵעַ בַּדֶּלֶת צִלְצוּל; / אֲנִי פּוֹתֵחַ, וּמוּלִי עוֹמֵד גַּדְנָעִי יוֹסִי מֵהַתִּיכוֹן שֶׁמִּמּוּל. / הוּא מַבִּיט בִּי בְּשֶׁקֶט, שׁוֹלֵחַ כַּף־יָד בְּרִיאָה / וּמוֹסֵר בְּלִי הַרְבֵּה דִּבּוּרִים אֶת צַו־הַקְּרִיאָה.


בְּקִצּוּר, אֲנִי מְמַהֵר לִלְבֹּשׁ אֶת הַמַּדִּים, / נוֹתֵן נְשִׁיקָה חַטוּפָה לָאִשָּׁה וְלַיְלָדִים,/ נִכְנָס לַטֶּנְדֶר, פוּל־גַז מַכְנִיס / וְאַחֲרֵי רֶגַע מַגִּיעַ לַבָּסִיס. / וְשָׁם מָה אֲנִי רוֹאֶה עַל־יָּד הַמַּשָׂאִית / עוֹמְדִים שִׁשָּׁה גַּדְנָעִים וְאַחַת גַּדְנָעִית, / מַעֲמִיסִים בְּשִׂיא הַמֶּרֶץ צִיּוּד וְאַסְפָּקָה לַשִּׁרְיוֹן. / בְּחַיַּי, הָיִיתִי נוֹתֵן לָהֶם אֶת פְּרַס־הַפִּרְיוֹן.


בְּקִצּוּר, לֹא עוֹבֶרֶת שָׁעָה וַאֲנַחְנוּ מְקַבְּלִים אֶת הַצַּו, / עוֹלִים עַל הַדוֹדג' וְנוֹסְעִים אֶל הַקַּו. / נוֹסְעִים, נוֹסְעִים – וְאַזְעָקָה. בַּלֵּב טִפַּת־רַעַד, / וּפִתְאֹם – סְטוֹפּ – עוֹצְרִים עַל־יַד צֹמֶת סַעַד. / מַה קָּרָה? הַנֹּעַר שֶׁל הַקִּבּוּץ מְאַגֵּף אֶת הַכְּבִישׁ / וּמִתְקָפָה שֶׁל מַמְתַּקִּים עָלֵינוּ מוֹרִיד וּמַגִּישׁ. / וְאֶחָד זָרִיז לוֹקֵחַ קֻפְסַת צֶבַע וּמִכְחוֹל / וְצוֹבֵעַ אֶת פַּנָסֵי הַדּוֹדְג' בְּכָחֹל. / וַאֲנִי מִן הַ’טֶמְפּוֹ' הַקָּר לוֹגֵם / וְהַלֵּב מִתְחַמֵּם, מִתְחַמֵּם…


בְּקִצּוּר – מַגִּיעִים, מִתְכּוֹנְנִים לְצַלְצֵל לָאִשָּׁה, / לֹא מַסְפִּיקִים לָנוּחַ – וּכְבָר יֵשׁ פְּקוּדָה חֲדָשָׁה: / הִגִּיעוּ שְׁנֵי חֶבְרֶ’ה עִם פְּצָעִים קַלִּים / וְצָרִיךְ לְהַסִּיעַ אוֹתָם לְבֵית־הַחוֹלִים. / פִּקּוּחַ־נֶפֶשׁ דּוֹחֶה הַכֹּל, זֶה בָּרוּר וְגַם טוֹב, / וַאֲנִי נוֹסֵעַ עִם הַשְּׁנַיִם אֶל בֵּית־הַחוֹלִים הַקָּרוֹב. / אֲנִי רַק מַגִּיעַ אֶל חֲדַר־הַמִּיּוּן – / וּמְשַׁפְשֵׁף אֶת הָעֵינַיִם וּמִסְתַּכֵּל בְּעִיּוּן: / מִסָּבִיב גְּדוּדֵי בָּנִים וּבָנוֹת מִצְטוֹפְפִים / וּמֵרֹב נֹעַר כִּמְעַט שֶׁלֹּא רוֹאִים אֶת הָרוֹפְאִים. / וּלְכֻלָּם מַבָּט רְצִינִי וַחֲלוּקִים לְבָנִים, / וּמַה הֵם לֹא עוֹשִׂים, אֵלֶּה הַבָּנִים?! / הַכֹּל הֵם מְבַצְּעִים מִיָּד, בְּלִי שׁוּם פִּקְפּוּק, / מִמְתִיחַת הַסַּדִּין וְעַד הֲבָאַת הַבַּקְבּוּק…


בְּקִצּוּר, יָכֹלְתִי עוֹד וָעוֹד לְסַפֵּר עַל הַנֹּעַר / בַּסַּדְנָאוֹת, בַּחֲרֹשֶׁת, בַּשֶּׁקֶ“ם, בַּדֹּאַר, / אָז מַה שֶּׁרָצִיתִי לְהַגִּיד פֹּה בְּלִי הַרְבֵּה הַגְזָמָה. / שֶׁנִּדְמֶה לִי כִּי הַגַּדְנַע נִהֵל אֶת חֲצִי הַמִּלְחָמָה.”