למכונית המצרית האלמונית, שננטשה בלב מדבר סיני, והמדחף שלה עדיין מסתובב ומסתובב ומסתובב.
הַמִּדְבָּר הַזֶּה נָח לוֹ כָּל־כָּךְ רוֹגֵעַ וְשָׁלֵו: / הָרִים צְהֻבִּים, שִׁלְדֵי מְכוֹנוֹת, נוֹף צָחִיחַ וְחָרֵב. / וּפִתְאֹם הִדְהֵד עַל יָדִי קוֹל מֻפְתָּע, מִשְׁתַּלְהֵב: / “תִּרְאוּ, חֶבְרֶה, תִּרְאוּ – זֶה עוֹד מִסְתּוֹבֵב!”
זֶה הָיָה יוֹם־אָבִיב מְאֻבָּק, שֶׁסִּנְוֵר אֶת עֵינַי, / בּוֹ הָאֹבֶךְ הִסְתִּיר כַּל מַה שֶׁיָכֹלְתִּי לִרְאוֹת לְפָנַי. / אַךְ אֲנִי, עִם כַּמָּה וָתִיקִים וְטוֹבִים מִידִידַי, / עָלִינוּ עַל הַטֶּנְדֶר וְיָצָאנוּ לְשׁוֹטֵט בְּדַרְכֵי סִינַי. / עִם בֹּקֶר עָשִׂינוּ “יְצִיאַת־מִצְרַיִם” מִרְפִידִים – / חֲבוּרָה קְטַנָּה וְאַמִּיצָה שֶׁל יְדִידִים – / עָבַרְנוּ בֵּין נוֹפִים מְשַׁגְּעִים אַךְ שׁוֹמְמִים, / חָלַפְנוּ עַל פְּנֵי שִׁלְדֵי הַמְּכוֹנִיּוֹת הַדּוֹמְמִים. / וּפִתְאֹם כְּמוֹ אֵיזוֹ יָד צָבְטָה אֶת הַלֵּב. / רָאִינוּ – זֶה עֲדַיִן מִסְתּוֹבֵב. מִסְתּוֹבֵב. מִסְתּוֹבֵב…
זֶה – הַמַּדְחֵף הַמּוּזָר שֶׁל רֶכֶב מִצְרַיִם, / אֶחָד מֵרְבָבָה שֶׁנָּסוֹגָה בִּדְהָרָה אֶל קַו־הַמַּיִם, / בְּאוֹתוֹ יוֹם־קְרָב נוֹרָא וְגָדוֹל / בּוֹ מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ עָלוּ בְּעַמּוּד־הָאֵשׁ וְעַמּוּד־הַחוֹל. / וְכָל גּוּפוֹ שֶׁל הָרֶכֶב נִשְׂרַף וּמֵת וְנִקְרַע לִקְרָעִים / וְרַק הוּא, הַמַּדְחֵף נִשְׁאַר אֵיךְ־שֶׁהוּא בַּחַיִּים. / וְאוּלַי אֵיזוֹ רוּחַ בָּחֲרָה בוֹ לְהִשְׁתּוֹבֵב / וּמֵאָז הוּא מִסְתּוֹבֵב, מִסְתּוֹבֵב, מִסְתּוֹבֵב…
אָז קָפַצְתִּי מִן הָרֶכֶב וְטִפַּסְתִּי עַל הַסֶּלַע, / לִרְאוֹת מִטְּוַח־נְגִיעָה אֶת זֶה הַפֶּלֶא: / גּוּף־בַּרְזֶל בְּלִי חַיִּים, בְּלִי בָּשָׂר, גּוּף בְּלִי שֵׁם, / כְּמוֹ נוֹתַר בּוֹ זִיק־חַיִּים וְהוּא נָע וְנוֹשֵׁם. / הִתְקָרַבְתִּי. וּפִתְאֹם הָיָה נִדְמֶה לִי מִשּׁוּם־מָה / שֶׁהוּא רוֹצֶה לִלְחֹשׁ לֵי מִלִּים אֲחָדוֹת, שֶׁאֶשְׁמַע:
"שָׁעָה אַחֲרֵי שָׁעָה וְיוֹם אַחֲרֵי יוֹם, / חֹדֶשׁ וְשָׁנָה, גַּם בַּקֹּר, גַּם בַּחֹם, / בְּלִי לָנוּחַ, בְּלִי לְהַרְגִּישׁ עֲיֵפוּת אוֹ כְּאֵב, אֲנִי מִסְתּוֹבֵב פֹּה, מִסְתּוֹבֵב, מִסְתּוֹבֵב…
"אֲנִי זוֹכֵר אֶת הַמְּנוּסָה הַגְּדוֹלָה, אֶת הָאֵשׁ הָאֲיֻמָּה וְהַחַמָּה, / אֲנִי זוֹכֵר אֵיךְ נִשְׁאַרְתִּי מֻטָּל כָּאן בִּגְמַר הַמִּלְחָמָה. / אֲנִי זוֹכֵר אֶת הָרְעָמִים וְהַבְּרָקִים, אֶת הַשֶּׁקֶט הַמּוּזָר / שֶׁהִשְׂתָּרֵר כָּאן פִּתְאֹם, בְּלֵב הַמִּדְבָּר הָאַכְזָר. / וְאָז לֹא הִבְחַנְתִּי עוֹד בֵּין אוֹהֵב וְאוֹיֵב, / רַק בָּזֹאת כֵּן הִבְחַנְתִּי – שֶׁאֲנִי מִסְתּוֹבֵב…
"אֲנִי זוֹכֵר אֶת כָּל אֵלֶּה שֶׁעָבְרוּ בַּדֶּרֶךְ הַזֹּאת: / חַיָּלִים מְאֻבָּקִים וְשַׁתְקָנִים וְגַם חֲבוּרוֹת טַיָּלִים עַלִּיזוֹת. / אֲנִי זוֹכֵר אַחַר־כָּךְ שַׁיָּרוֹת שַׁיָּרוֹת עֲמוּסוֹת לַעֲיֵפָה, / שֶׁחָלְפוּ עַל פָּנַי מִזְרָחָה, אֶל הַתְּעָלָה הַיָּפָה. / אָז כַּנִּרְאֶה יְצָאתֶם לִבְנוֹת אֶת (אֵיךְ קוֹרְאִים לוֹ?) קַו־בַּרְלֵב. / יִתָּכֵן… רַק אֲנִי עוֹד הִמְשַׁכְתִּי לְהִסְתּוֹבֵב…
"כֵּן כֵּן, אֲנִי זוֹכֵר אֵיךְ פִּתְאֹם שָׁמַעְתִּי שׁוּב הֵדֵי הַפְגָזוֹת וְהַרְעָשָׁה / וּבְתוֹכָם מִלִּים כְּמוֹ ‘שִׁפּוּץ’ וּ’מָעוֹז' וּ’מִלְחֶמֶת הֲתַשָׁה'. / אֲנִי זוֹכֵר אֶת טוּרֵי הַשִּׁרְיוֹן שֶׁשָׁבוּ לָנוּעַ בַּחוֹל / וְאֶת הַמְּטוֹסִים הַחוֹלְפִים מֵעָלַי וּמַשִׂיגִים אֶת הַקּוֹל. / וְרַק אֲנִי נִשְׁאַרְתִּי תָּקוּעַ בִּמְקוֹמִי, עַל הַחוֹל הַצּוֹרֵב. / לֹא זַזְתִּי, אַךְ הִמְשַׁכְתִּי לְהִסְתּוֹבֵב…
כָּךְ הוּא דִּבֵּר (אוֹ אוּלַי חָלַמְתִּי חֲלוֹם?), / וַאֲנִי בּוֹ הִבַּטְתִּי בִּשְׁתִיקָה; וּפִתְאֹם / רָצִיתִי לְהַגִּיד לוֹ: “כֵּן רָאִיתָ הַרְבֵּה מֵאָז וְעַד הַיּוֹם, / אַךְ שְׁמַע לִי: עוֹד תִּזְכֶּה גַּם לִרְאוֹת אֵיךְ יִזְרַח הַשָּׁלוֹם. / וְיִהְיֶה זֶה שָׁלוֹם אֲמִתִּי וְיָפֶה שֶׁכָּזֶה / וְהוּא יַגִּיעַ וְיִפְרַח גַּם בַּמִּדְבָּר הַלָּזֶה./ וְאָז אֲטַפֵּס הֵנָּה עִם אֶחָד שֶׁהָיָה פַּעַם אוֹיֵב / וְאַתָּה תִּסְתַּכֵּל בָּנוּ – וְרֹאשְׁךָ יִסְתּוֹבֵב”…