בִּשְׁמֵי עֶרֶב כְּחֻלִּים,

בִּשְׁמֵי עֶרֶב צְלוּלִים,

שָׁט יָרֵחַ עָגֹל וּבָהִיר.

חֶרֶשׁ, חֶרֶשׁ טִיֵּל

וְדוּמָם הִסְתַּכֵּל

בְּיַעַר, פַּרְדֵּס וּבְנִיר.

וּלְמַטָּה – לְמַטָּה, בֵּין כֶּרֶם וָגָן.

רָאָה בַּיִת יָפֶה וְקָטָן.

וּבְתוֹךְ הֶחָצֵר,

בְּלֹא אָח וְחָבֵר,

אַט הָלְכָה לָהּ יַלְדָּה חֲבִיבָה.

וְהָלְכוּ לְתֻמָּם

אֶפְרוֹחִים וְאִמָּם

וְנִקְּרוּ וְצִיְּצוּ בְּחֶדְוָה.

שָׂמְחָה הַיַּלְדָּה: – אֶפְרוֹחִים בְּנֵי־כָּנָף,

נְשַׂחֵק, נְשַׂחֵק נָא יַחְדָּו!

שָׁמְעָה תַּרְנְגֹלֶת

יְפַת הַכַּרְבֹּלֶת

אֶת קוֹל הַיַּלְדָּה בְּדַבְּרָהּ,

רוֹעֶדֶת מִפַּחַד

הִתְחִילָה בּוֹרַחַת

וְאֶל הַקְּטַנִּים קִרְקְרָה:

– שׁוּבוּ בָּנַי אֶל הַלּוּל חִישׁ מַהֵר,

סַכָּנָה לִהְיוֹת בֶּחָצֵר!

אַךְ הִגִּיעוּ לַלּוּל –

וְנִשְׁכַּח הַטִּיּוּל,

וְשָׁלוֹם לִקְטַנֵּי מִשְׁפָּחָה.

הִתְיַשְּׁבוּ לָהֶם יַחַד

בְּסֵדֶר וָנַחַת,

וְשֶׁקֶט… וְלֵיל מְנוּחָה!

אַךְ מִי זֹאת? אַךְ מִי זֹאת פִּתְאֹם הָאוֹרַחַת

בַּלַּיְלָה כָּאן דֶּלֶת פּוֹתַחַת?

כָּל הַלּוּל מִתְעוֹרֵר,

כָּל הַלּוּל מְקַרְקֵר,

אֵין מָנוֹחַ מִזֹּאת הַיַּלְדָּה!

אֶפְרוֹחִים מְקַפְּצִים

וּבוֹרְחִים וְרָצִים

בְּצִפְצוּף וּבְקוֹל חֲרָדָה.

וְטָסוֹת בָּאֲוִיר כַּרְבָּלוֹת וּכְנָפַיִם

וְהָרַעַשׁ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם.

אַבָּא בָּא וְשָׁאַל:

– מִי זֶה, תַּן אוֹ שׁוּעָל?

מִי נִכְנַס אֶל הַלּוּל בִּגְנֵבָה?

לֹא שׁוּעָל, לֹא תַּנָּה,

זוֹ בִּתִּי הַקְּטַנָּה…

חִישׁ הַבַּיְתָה, יַלְדָּה לֹא טוֹבָה!

אָסוּר לָךְ, אָסוּר לָךְ לְהִכָּנֵס,

אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁאַבָּא כּוֹעֵס?

רָצִיתִי לַתַּרְנְגֹלֶת

לָתֵת נְשִׁיקָה בַּכַּרְבֹּלֶת,

כִּי הִבְהַלְתִּי אוֹתָהּ בֶּחָצֵר.

לְהַגִּיד לָהּ “סְלִיחָה”

וְגַם “לֵיל מְנוּחָה”

וּפִתְאֹם נִבְהֲלוּ עוֹד יוֹתֵר…

כַּךְ אָמְרָה הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה

וְדִמְעָה נוֹצְצָה בְּעֵינָהּ.

אָז אַבָּא הֵרִים

בְּחִבּוּק רַחֲמִים

אֶת בִּתּוֹ הַטּוֹבָה, הַטּוֹבָה.

בִּשְׁמֵי לַיְלָה כְּחֻלִּים,

בִּשְׁמֵי לַיְלָה צְלוּלִים,

הַיָרֵחַ חִיֵּךְ בְּחֶדְוָה.

וּכְשֶׁאַבָּא נָשַׁק לָהּ, אוֹהֵב וְסוֹלֵחַ,

נָשַׁק לָהּ גַם הַיָּרֵחַ.