חֵלֶק חֲמִישִׁי    🔗

לוח ראשׁי־תבות    🔗

א"ב – אלף בית

אב' – אבות

א“ב דב”ס – אלף בית דבן סירא

א“ב דר”ע – אלף בית דרבי עקיבא

אב"ג – אבא גוריון

אבכ' – אבכיר

אגא"ס – אגדת אסתר

אג"ב – אגדת בראשית

אדר"נ – אבות דרבי נתן

אהל' – אהלות

או"ה – אומות העולם

א"ז – אדרא זוטא

אח"כ – אחר כך

א"י – ארץ ישראל

איכ"ר – איכה רבה

א"ל – אמר לו

אלא"ז – אלה אזכרה

אס' – אסתר

אס"ר – אסתר רבה

א"ע – את עצמו

אעפ"י – אף על פי

אעפ"כ – אף על פי כן

ב"ב – בבא בתרא

ב"ה – בית הלל

בו"ד – בשר ודם

בחק' – בחקותי

בי"ד – בין דין

ביה"כ – בית הכסא

ביהכ"נ – בית הכנסת

ביה“מ, ביהמ”ד – בית המדרש

ביה"מ ב‘, ג’… – בית המדרש ב‘, ג’… של יעלינק

ביהמ"ק – בית המקדש

בכ‘, בכור’ – בכורות

בכו' – בכורים

בכ"ז – בכל זאת

בל"י – בלשון יונית

ב"מ – בבא מציעא

במ‘, במד’ – במדבר

במ"ר – במדבר רבה

ב"ס – בן־סירא

בעה"ב – בעל הבית

ב"ק – בבא קמא, בר קפרא

בר' – בראשית, ברבי

בר‘, ברכ’ – ברכות

ב"ר – בראשית רבה

ב"ש – בית שמאי

גט‘, גיט’ – גיטין

גמ"ח – גמילות חסדים

ג"ע – גן עדן

ד"א – דרך ארץ, דבר אחר

דא"ז – דרך ארץ זוטא

דב' – דברִים

דב"ז – דברִים זוטא

דב“ר, ד”ר – דברִים רבה

דה“א, דהי”א – דברי הימים א'

דה"ב – דברי הימים ב'

דנ' – דניאל

דר"כ – דרב כהנא

ד"ר – דברי תורה

ה' – יי

ה“א, ה”ב.. – הלכה א‘, הלכה ב’…

הוס' – הוספה

הוצ"מ – הוצאה מדעית

הוצ"ש – הוצאת שכטר

הוצ' ש"ב – הוצאת שלמה בובער

הור' – הוריות

הוש' – הושע

היכל' – היכלות

הקב"ה – הקדוש ברוך הוא

השל' – השלום

וגו' – וגומר

וזה"ב – וזאת הברכה

וי"ג – ויש גורסין

וי"מ – ויש מפרשין

ויק' – ויקרא

ויק"ר – ויקרא רבה

וכו' – וכוליה

זב' – זבחים

זכ‘, זכר’ – זכריה

ח“א, ח”ב… – חלק א‘, חלק ב’…

חב‘, חבק’ – חבקוק

חג' – חגיגה

ח"ו – חס ושלום

חו"ל – חוץ לארץ

חול' – חולין

חנ' – חנוכה

טה' – טהרות

י"א – יש אומרין

יב‘, יבמ’ – יבמות

יהוש' – יהושע

יד' – ידים

יוה"כ – יום הכפורים

יו"ט – יום טוב

יו"כ – יום כפור

יח‘, יחז’, יחזק' – יחזקאל

ילק"ח – ילקוט חדש

ילק"ר – ילקוט ראובני

ילק“ש, ילקו”ש – ילקוט שמעוני

י"מ – יש מפרשין

יצה"ר – יצר הרע

יר‘, ירוש’ – ירושלמי

ירמ' – ירמיה

ישע' – ישעיה

כ"א – כרך א', – כל אחד

כה"ג – כהן גדול

כות' – כותים

כלא' – כלאים

כלו' – כלומר

כרית' – כריתות

כת‘, כתוב’ – כתובות

ל' – לשון

לה"ר – לשון הרע

לקה"ק – לקדש הקדשים

לק"ט – לקח טוב

מ"א – מלכים א'

מ"ב – מלכים ב'

מג' – מגילה

מג"ת – מגלת תענית

מד‘, מדר’ – מדרש

מד' לחנ' – מדרש לחנוכה

מד' נעל' – מדרש נעלם

מדא“ג, מא”ג – מדרש אגדה

מדה“ג, מה”ג – מדרש הגדול

מד"ש, מד' שמ' – מדרש שמואל

מד' תמ' – מדרש תמורה

מה"מ – מלאך המות

מו"ק – מועד קטן

מכ' – מכות

מכיל‘, מכל’ – מכילתא

מכיל' דרשב"י – מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי

מלא' – מלאכי

מנ‘, מנח’ – מנחות

מנוה"מ – מנורת המאור

מס' – מסכת

מס' סופ' – מסכת סופרים

מע' – מעילה

מעש' – מעשרות

מע"ש – מעשר שני

מש‘, משל’ – משלי

נ“א, נו”א – נוסח אחר

נג' – נגעים

נד‘, נדר’ – נדרים

נז' – נזיר

נו"ב – נוסח ב'

נח' – נחום

נח‘, נחמ’ – נחמיה

ס' – סדר

סא"ז – סדר אליהו זוטא

סד"ע – סדר עולם

סופ' – סופרים

סי' – סימן

סנה' – סנהדרין

סע' – סעיף

עאכו"כ – על אחת כמה וכמה

ע"ג – על גבי

ע"ד – על דבר, על דרך

עד‘, עדי’ – עדיות

עה“ד, עשה”ד – עשרת הדברות

עוב' – עובדיה

עוה"ב – עולם הבא

עוה"ז – עולם הזה

עוקצ' – עוקצין

עז' – עזרא

ע"ז – עבודה זרה, על זה

עי' – עיין

ע"י – על יד, על ידי, עין יעקב

עיר‘, ערוב’ – עירובין

ע"כ – על כן

עמ' – עמוס

ע“פ, עפ”י – על פי

ערכ' – ערכין

ע"ש – על שם, עיין שם

פ' – פרשה, פרק

פ“א, פ”ב… – פרשה, פרק א‘, פרשה, פרק ב’…

פדר"א – פרקי דרבי אליעזר

פה"י – פסח היום

פה"ק – פרק הקודם

פנ"א – פנים אחרים

פס‘, פסח’ – פסחים

פסיק‘, פסק’ – פסיקתא

פס' דר"כ – פסיקתא דרב כהנא

פסיק"ז – פסיקתא זוטרתא

פסיק"ר – פסיקתא רבתי

פר"ש – פרק שירה

פתיח' – פתיחתא

צ"ל – צריך להיות

צפ' – צפניה

קד‘, קיד’ – קדושין

קהל' – קהלת

קה"ר – קהלת רבה

ק"ו – קל וחומר

ק"ש – קריאת שמע

ר' – רבי

ר"א – רבי אליעזר, רבי אלעזר

ראב"ע – ר' אלעזר בן עזריה

ראב"ש – ר' אלעזר בן שמוע, בן שמעון

רבש"ע – רבונו של עולם

ר"ג – רבן גמליאל

ר"ה – ראש השנה

רו"ר – רות רבה

ר"ח – ר' חיא, ר' חנינא, ר' חוצפית

רחב"ד – ר' חנינא בן דוסא

רחב"ת – ר' חנינא בן תרדיון

רח"ו – ר' חיים וויטאל

ר"ט – ר' טרפון

ר"י – ר' יהודה, ר' יהושע, ר' יוחנן, ר' ישמעאל

ריב"ב – ר' יהודה בן בבא

ריב"ז – ר' יוחנן בן זכאי

ריב"ח – ר' יהושע בן חנניה

ריב"ל – ר' יהושע בן לוי

ר"ל – ריש לקיש

ר"מ – ר' מאיר

ר"נ – רב נחמן

ר"ן – רבנו נסים

ר"ע – ר' עקיבא

ר"פ – ר' פנחס

ר"ש – ר' שמעון, רב ששת

רשב"י – רש שמעון בן יוחאי

רש"י – ר' שלמה יצחקי

ר"ת – ראשי תבות

ש"א – שמואל א'

שאלת' דר"א – שאלתות דרב אחאי

ש"ב – שמואל ב'

שבוע' – שבועות

שבה"ל – שבלי הלקט

שה"י – שבת היום

שה"ש – שיר השירים

שהש"ר – שיר השירים רבה

שו"ט – שוחר טוב

שופ' – שופטים

שמ' – שמות

שמו“ר, שמ”ר – שמות רבה

שמח' – שמחות

ש"ס – ששה סדרים

ש"ע – שמונה עשרה

ש"צ – שליח צבור

שק‘, שקל’ – שקלים

ת' – תחת

תדב"א – תנא דבי אליהו

תדא"ז – תנא דבי אליהו זוטא

תדא"ר – תנא דבי אליהו רבה

תהל' – תהלים

תו"כ – תורת כהנים

תוס‘, תוספ’ – תוספתא

תוס' צוק' – תוספתא צוקרמנדל

ת"ח – תלמיד חכם

ת"י – תרגום יונתן

תמו' – תמורה

תמ' – תמיד

תנה"ק – תנחומא הקדום

תנח' – תנחומא

תענ' – תענית

ת"ק – תנא קמא

תרג"ש – תרגום שני

תרו' – תרומות

תש' הגא‘, הוצ’ הרכ' – תשובות הגאונים, הוצאת הרכבי

תש' הרשב“א – תשובות הרשב”א (ר' שלמה בן אדרת)

א: אָדָם וּצְרָכָיו    🔗

א. אָדָם בְּלֵדָתוֹ, בְּזִקְנָתוֹ וּבְמִיתָתוֹ

א שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שְׁתֵּי שָׁנִים וּמֶחֱצָה נֶחֶלְקוּ בֵּית־שַׁמַּאי וּבֵית־הִלֵּל, הַלָּלוּ אוֹמְרִים: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁלֹּא נִבְרָא יוֹתֵר מִשֶּׁנִּבְרָא, וְהַלָּלוּ אוֹמְרִים: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁנִּבְרָא יוֹתֵר מִשֶּׁלֹּא נִבְרָא. נִמְנוּ וְגָמְרוּ¹: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁלֹּא נִבְרָא יוֹתֵר מִשֶּׁנִּבְרָא, עַכְשָׁו שֶׁנִּבְרָא – יְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו²; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: יְמַשְׁמֵשׁ בְּמַעֲשָׂיו³ (עיר' יג:).

ב רַ' עֲקִיבָא הָיָה אוֹמֵר: חָבִיב אָדָם שֶׁנִּבְרָא בְצֶלֶם; חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לוֹ⁴ שֶׁנִּבְרָא בְצֶלֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת־הָאָדָם”⁵ (אב' ג).

ג רַ' נְחֶמְיָה אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁאָדָם אֶחָד שָׁקוּל כְּנֶגֶד כָּל־מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁנֶּאֱמַר: “זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם בְּיוֹם בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם, בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אֹתוֹ”⁶, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: “אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם, בְּיוֹם עֲשׂוֹת יְיָ אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם”⁷ – מַה לְּהַלָּן בְּרִיאָה וַעֲשִׂיָּה אַף כָּאן בְּרִיאָה וַעֲשִׂיָּה (אדר"נ לא).

ד אַרְבָּעָה גֵאִים הֵם בָּעוֹלָם: שׁוֹר בַּבְּהֵמוֹת, אַרְיֵה בַּחַיּוֹת, נֶשֶׁר בָּעוֹפוֹת – וְאָדָם גֵּאֶה עַל כֻּלָּם (שמ“ר כג; ילק”ש בשלח).

ה שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שִׁשָּׁה דְבָרִים נֶאֶמְרוּ בִּבְנֵי־אָדָם, שְׁלשָׁה כְּמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת וּשְׁלשָׁה כִּבְהֵמָה. שְׁלשָׁה כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת: יֵשׁ לָהֶם דַּעַת כְּמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת, וּמְהַלְּכִים בְּקוֹמָה זְקוּפָה כְּמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת, וּמְסַפְּרִים בִּלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ כְּמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת; שְׁלשָׁה כִּבְהֵמָה: אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים כִּבְהֵמָה, וּפָרִים וְרָבִים כִּבְהֵמָה, וּמוֹצִיאִים רְעִי⁸ כִּבְהֵמָה (חג' טז.).

––––––––––

ו דָּרַשׁ רַ' חֲנִינָא בַר פַּפָּא: אוֹתוֹ מַלְאָךְ הַמְמֻנֶּה עַל הַהֵרָיוֹן לַיְלָה שְׁמוֹ, וְנוֹטֵל טִפָּה וּמַעֲמִידָהּ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאוֹמֵר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, טִפָּה זוֹ מַה תְּהֵא עָלֶיהָ – גִּבּוֹר אוֹ חַלָּשׁ, חָכָם אוֹ טִפֵּשׁ, עָשִׁיר אוֹ עָנִי? (נדה טז:).

ז קֹדֶם יְצִירַת הַוָּלָד בִּמְעֵי אִמּוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא גּוֹזֵר עָלָיו מַה־יְּהֵא בְסוֹפוֹ, אִם זָכָר אִם נְקֵבָה, אִם חַלָּשׁ אִם גִּבּוֹר, אִם עָנִי אִם עָשִׁיר, אִם קָצָר אִם אָרֹךְ, אִם מְכֹעָר אִם נָאֶה, אִם עָבֶה אִם דַּק, אִם בָּזוּי אִם גַּס, וְכֵן גּוֹזֵר עַל כָּל־קוֹרוֹתָיו, אֲבָל אִם צַדִּיק אִם רָשָׁע – לֹא, אֶלָּא הַדָּבָר הַהוּא נוֹתְנוֹ בְיָדוֹ שֶׁל אָדָם בִּלְבָד. מִיָּד רוֹמֵז הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לַמַּלְאָךְ הַמְמֻנֶּה עַל הָרוּחוֹת וְאוֹמֵר לוֹ: הָבֵא לִי רוּחַ פְּלוֹנִית, שֶׁהִיא בְּגַן־עֵדֶן, שֶׁשְּׁמָהּ פְּלוֹנִי וְתָאֳרָהּ כָּךְ וָכָךְ. מִיָּד הוֹלֵךְ הַמַּלְאָךְ וּמֵבִיא אֶת־הָרוּחַ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. וּכְשֶׁהִיא בָאָה מִיָּד כּוֹרַעַת וּמִשְׁתַּחֲוָה לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. אוֹתָהּ שָׁעָה אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לָרוּחַ: הִכָּנְסִי בְטִפָּה זוֹ שֶׁבְּיַד פְּלוֹנִי. פָּתַח הָרוּחַ פִּיו וְאוֹמֵר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם! דַּי לִי הָעוֹלָם שֶׁהָיִיתִי דָר בּוֹ מִיּוֹם שֶׁבְּרָאתַנִי, לָמָּה רְצוֹנְךָ לְהַכְנִיסֵנִי בְּטִפָּה סְרוּחָה זוֹ? אֲנִי קְדוֹשָׁה וּטְהוֹרָה, וַאֲנִי גְזוּרָה⁹ מִגִּזְרַת כְּבוֹדֶךָ. מִיָּד אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לַנְּשָׁמָה: עוֹלָם שֶׁאֲנִי מַכְנִיסֵךְ בּוֹ יָפֶה יְהֵא לָךְ מִמַּה שֶּׁהָיִית דָּרָה בוֹ, וּבְשָׁעָה שֶׁיְצַרְתִּיךְ לֹא יְצַרְתִּיךְ אֶלָּא לְטִפָּה זוֹ. מִיָּד מַכְנִיסוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְשָׁם בְּעַל־כָּרְחוֹ, וְאַחַר־כָּךְ חוֹזֵר הַמַּלְאָךְ וּמַכְנִיס הָרוּחַ לְתוֹךְ מְעֵי אִמּוֹ, וּמְזַמְּנִין לוֹ שְׁנֵי מַלְאָכִים וְשׁוֹמְרִין אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יֵצֵא מִשָּׁם וְשֶׁלֹּא יִפּוֹל, וְשָׁם נֵר דָּלוּק עַל רֹאשׁוֹ, וּמַבִּיט וְרוֹאֶה מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. נוֹטְלוֹ הַמַּלְאָךְ מִשָּׁם וּמוֹלִיכוֹ לְגַן־עֵדֶן וּמַרְאֶה לוֹ הַצַּדִּיקִים יוֹשְׁבִים בְּכָבוֹד וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם, וְאוֹמֵר הַמַּלְאָךְ לְאוֹתוֹ הָרוּחַ: תֵּדַע לָךְ, מִי הֵם אֵלּוּ? אָמַר לוֹ הָרוּחַ: לֹא, אֲדוֹנִי. חוֹזֵר הַמַּלְאָךְ וְאוֹמֵר לוֹ: הַלָּלוּ, שֶׁאַתָּה רוֹאֶה, נוֹצְרוּ בַתְּחִלָּה כְּמוֹתְךָ בְּתוֹךְ מְעֵי אִמָּם, וְיָצְאוּ לָעוֹלָם, וְשָׁמְרוּ הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת, לְפִיכָךְ זָכוּ וְנִזְדַּמְּנוּ לְטוֹבָה זוֹ שֶׁאַתָּה רוֹאֶה; דַּע לְךָ שֶׁסּוֹפְךָ לָצֵאת מִן הָעוֹלָם, וְאִם תִּזְכֶּה וְתִשְׁמֹר הַתּוֹרָה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא תִּזְכֶּה לְכָךְ וְלִישִׁיבָה שֶׁל אֵלּוּ, וְאִם לָאו דַּע וּרְאֵה שֶׁתִּזְכֶּה לְמָקוֹם אַחֵר. לְעֶרֶב מוֹלִיכוֹ לְגֵיהִנֹּם וּמַרְאֶה לוֹ שָׁם אֶת־הָרְשָׁעִים, שֶׁמַּלְאֲכֵי חַבָּלָה מַכִּים אוֹתָם בְּמַקְלוֹת שֶׁל אֵשׁ וְקוֹרְאִים: וַי וַי! וְאֵינָם מְרַחֲמִים עֲלֵיהֶם. וְאוֹמֵר לוֹ עוֹד אוֹתוֹ הַמַּלְאָךְ לְאוֹתוֹ הָרוּחַ: תֵּדַע מִי הֵם אֵלּוּ? וְאוֹמֵר: לֹא, אֲדוֹנִי. וְאוֹמֵר לוֹ הַמַּלְאָךְ: אֵלּוּ הַנִּשְׂרָפִין נוֹצְרוּ כְמוֹתְךָ וְיָצְאוּ לָעוֹלָם וְלֹא שָׁמְרוּ הַתּוֹרָה וְחֻקּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, לְכָךְ בָּאוּ לְחֶרְפָּה זוֹ שֶׁאַתָּה רוֹאֶה, וְאַתָּה דַע לְךָ שֶׁסּוֹפְךָ לָצֵאת לָעוֹלָם, וֶהֱוֵי צַדִּיק וְאַל תְּהֵא רָשָׁע וְתִזְכֶּה וְתִחְיֶה לָעוֹלָם הַבָּא. וּמְטַיֵּל אוֹתוֹ הַמַּלְאָךְ מִן הַבֹּקֶר וְעַד הָעֶרֶב וּמַרְאֶה לוֹ מָקוֹם שֶׁהוּא עָתִיד לָמוּת בּוֹ וּמָקוֹם שֶׁהוּא עָתִיד לְהִקָּבֵר בּוֹ, וְאַחַר־כָּךְ מוֹלִיכוֹ וּמְטַיְּלוֹ עַל כָּל־הָעוֹלָם, וּמַרְאֶה לוֹ אֶת־הַצַּדִּיקִים וְאֶת־הָרְשָׁעִים וּמַרְאֶה לוֹ הַכֹּל. בָּעֶרֶב מֵחֲזִירוֹ לְתוֹךְ מְעֵי אִמּוֹ וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה לוֹ שָׁם בְּרִיחַ וּדְלָתָיִם. וְהַוָּלָד מֻנָּח בִּמְעֵי אִמּוֹ תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים: שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים הָרִאשׁוֹנִים הַוָּלָד דָּר בִּמְעֵי אִמּוֹ בַּמָּדוֹר¹⁰ הַתַּחְתּוֹן, שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים הַשְּׁנִיִּים דָּר בַּמָּדוֹר הָאֶמְצָעִי וְהָאַחֲרוֹנִים דָּר בַּמָּדוֹר הָעֶלְיוֹן, וּכְשֶׁמַּגִּיעַ זְמַנּוֹ לָצֵאת לַאֲוֵיר הָעוֹלָם הוּא מִתְגּוֹלֵל וְיוֹרֵד בְּרֶגַע אֶחָד מִן הָעֶלְיוֹן לָאֶמְצָעִי וּמִן הָאֶמְצָעִי לָאַחֲרוֹן; וּמִכָּל־מַה־שֶּׁאִמּוֹ אוֹכֶלֶת וְשׁוֹתָה בָּרִאשׁוֹנָה הוּא אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְאֵינוֹ מוֹצִיא רְעִי.

לְסוֹף מַגִּיעַ זְמַנּוֹ לָצֵאת לַאֲוֵיר הָעוֹלָם. מִיָּד בָּא אוֹתוֹ הַמַּלְאָךְ וְאוֹמֵר לוֹ: הִגִּיעַ זְמַנְּךָ לָצֵאת לַאֲוֵיר הָעוֹלָם, וְהוּא אוֹמֵר לוֹ: לָמָה אַתָּה רוֹצֶה לְהוֹצִיאֵנִי לַאֲוֵיר הָעוֹלָם? אוֹמֵר לוֹ הַמַּלְאָךְ: בְּנִי! תֵּדַע שֶׁעַל־כָּרְחֲךָ אַתָּה נוֹצָר, וְעַכְשָׁו דַּע, שֶׁעַל־כָּרְחֲךָ נוֹלַדְתָּ וְעַל־כָּרְחֲךָ אַתָּה מֵת וְעַל־כָּרְחֲךָ אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא; וְאֵינוֹ רוֹצֶה לָצֵאת מִשָּׁם עַד שֶׁמַּכֵּהוּ וּמְכַבֶּה לוֹ אֶת־הַנֵּר שֶׁהוּא דָלוּק עַל רֹאשׁוֹ וּמוֹצִיאוֹ לַאֲוֵיר הָעוֹלָם בְּעַל־כָּרְחוֹ. מִיָּד שׁוֹכֵחַ הַתִּינוֹק כָּל־מַה־שֶּׁרָאָה בִיצִיאָתוֹ וְכָל־מַה־שֶּׁהוּא יוֹדֵעַ. וְלָמָה הַתִּינוֹק בּוֹכֶה בִיצִיאָתוֹ? עַל מַה־שֶּׁאָבַד לוֹ מְקוֹם הֲנָחָה וְהַרְוָחָה וְעַל הָעוֹלָם שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ. וּכְשֶׁמַּגִּיעַ זְמַנּוֹ, בָּא לוֹ אוֹתוֹ הַמַּלְאָךְ וְאוֹמֵר לוֹ: תַּכִּירֵנִי? אוֹמֵר לוֹ: הֵן, וְאוֹמֵר לוֹ: לָמָּה בָּאתָ לִי הַיּוֹם מִכָּל־שְׁאָר הַיָּמִים? אוֹמֵר לוֹ הַמַּלְאָךְ: כְּדֵי לְהוֹצִיאֲךָ מִן הָעוֹלָם, שֶׁהִגִּיעַ זְמַנְּךָ לְהִפָּטֵר. מִיָּד מַתְחִיל בּוֹכֶה וּמַשְׁמִיעַ קוֹלוֹ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וְאֵין הַבְּרִיּוֹת מַכִּירִין וְלֹא שׁוֹמְעִין אֶת קוֹלוֹ חוּץ מִן הַתַּרְנְגוֹל בִּלְבָד. וְאוֹמֵר לַמַּלְאָךְ: הֲלֹא כְבָר הוֹצֵאתַנִי מִשְּׁנֵי עוֹלָמוֹת וְהִכְנַסְתַּנִי בְּזֶה הָעוֹלָם. וְאוֹמֵר לוֹ הַמַּלְאָךְ: הֲלֹא כְבָר אָמַרְתִּי לָךְ, שֶׁעַל־כָּרְחֲךָ נוֹצַרְתָּ, וְעַל־כָּרְחֲךָ נוֹלַדְתָּ, וְעַל־כָּרְחֲךָ אַתָּה חַי, וְעַל־כָּרְחֲךָ אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא (תנח' פקודי).

ח דָּרַשׁ רַ' שִׂמְלָאי: לְמָה הַוָּלָד דּוֹמֶה בִּמְעֵי אִמּוֹ? לְפִנְקָס¹¹ שֶׁמְּקֻפָּל וּמֻנָּח. יָדָיו עַל שְׁתֵּי צְדָעָיו¹² וּשְׁתֵּי אַצִּילָיו¹³ עַל שְׁתֵּי אַרְכֻּבּוֹתָיו¹⁴, וּשְׁתֵּי עֲקֵבָיו עַל שְׁתֵּי עַגְבוֹתָיו¹⁵, וְרֹאשׁוֹ מֻנָּח לוֹ בֵּין בִּרְכָּיו, וּפִיו סָתוּם וְטִבּוּרוֹ פָתוּחַ, וְאוֹכֵל מִמַּה שֶּׁאִמּוֹ אוֹכֶלֶת וְשׁוֹתֶה מִמַּה שֶּׁאִמּוֹ שׁוֹתָה, וְאֵינוֹ מוֹצִיא רְעִי, שֶׁמָּא יַהֲרוֹג אֶת־אִמּוֹ. וְכֵוָן שֶׁיָּצָא לַאֲוֵיר הָעוֹלָם נִפְתָּח הַסָּתוּם וְנִסְתָּם הַפָּתוּחַ, שֶׁאִלְמָלֵא כֵן אֵינוֹ יָכוֹל לִחְיוֹת אֲפִלּוּ שָׁעָה אֶחָת. וְנֵר דָּלוּק לוֹ עַל רֹאשׁוֹ, וְצוֹפֶה וּמַבִּיט מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ; וְאֵין לְךָ יָמִים שֶׁאָדָם שָׁרוּי¹⁶ בְּטוֹבָה יוֹתֵר מֵאוֹתָם הַיָּמִים, וּמְלַמְּדִים אוֹתוֹ כָּל־הַתּוֹרָה כֻלָּהּ. וְכֵוָן שֶׁבָּא לַאֲוֵיר הָעוֹלָם בָּא מַלְאָךְ וְסוֹטְרוֹ¹⁷ עַל פִּיו וּמְשַׁכְּחוֹ כָּל־הַתּוֹרָה כֻלָּהּ. וְאֵינוֹ יוֹצֵא מִשָּׁם עַד שֶׁמַּשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ. וּמַה הִיא הַשְּׁבוּעָה שֶׁמַּשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ? תְּהִי צַדִּיק וְאַל תְּהִי רָשָׁע, וַאֲפִלּוּ כָל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אוֹמְרִים לְךָ צַדִּיק אַתָּה – הֱיֵה בְעֵינֶיךָ כְּרָשָׁע; וֶהֱוֵי יוֹדֵעַ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא טָהוֹר וּמְשָׁרְתָיו טְהוֹרִים וּנְשָׁמָה שֶׁנָּתַתִּי בְךָ טְהוֹרָה הִיא, אִם אַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּטָהֳרָה – מוּטָב, וְאִם לָאו – הֲרֵינִי נוֹטְלָהּ מִמֶּךָּ (נדה ל:).

ט לְפִיכָךְ נִבְרָא הָאָדָם יְחִידִי – לְהַגִּיד גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁאָדָם טוֹבֵעַ כַּמָּה מַטְבְּעוֹת בְּחוֹתָם אֶחָד – כֻּלָּן דּוֹמִין זֶה לָזֶה; וּמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא טָבַע כָּל אָדָם בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל אָדָם־הָרִאשׁוֹן וְאֵין אֶחָד מֵהֶם דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ. וּמִפְּנֵי מָה אֵין פַּרְצוּפֵיהֶם¹⁸ דּוֹמִים זֶה לָזֶה? שֶׁלֹּא יִרְאֶה אָדָם דִּירָה נָאָה וְאִשָּׁה נָאָה וְיֹאמַר: שֶׁלִּי הִיא (סנה' לז, לח).

י כְּשֵׁם שֶׁאֵין פַּרְצוּפֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי אָדָם שָׁוִים זֶה לָזֶה כָּךְ אֵין דַּעְתָּם שָׁוָה זֶה לָזֶה, אֶלָּא כָּל־אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ־לוֹ דַעַת בִּפְנֵי עַצְמוֹ (תנח' פינחס).

יא שָׁנִינוּ, הָיָה רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים אָדָם מִשְׁתַּנֶּה מֵחֲבֵרוֹ: בְּקוֹל, בְּמַרְאֶה וּבְדָעַת (סנה' לח.).

יב “הוּא עָשְׂךָ וַיְכוֹנְנֶךָ”¹⁹ – מְלַמֵּד שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כּוֹנָנִיּוֹת²⁰ בָּאָדָם, שֶׁאִם נֶהֶפְכָה אַחַת מֵהֶן אֵינוֹ יָכוֹל לִחְיוֹת (חול' נו:).

יג “כִּי־גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת”²¹ – אָמַר רַ' תַּנְחוּם: הַנֹּאד הַזֶּה אִם יִהְיֶה בּוֹ נֶקֶב כְּחֹד שֶׁל מַחַט כָּל רוּחוֹ יוֹצֵאת מִמֶּנּוּ, וְהָאָדָם עָשׂוּי מְחִלִּים־מְחִלִּים²², נְקָבִים־נְקָבִים, וְאֵין רוּחוֹ יוֹצֵאת מִמֶּנּוּ (ב"ר א).

יד שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: כְּלָיוֹת יוֹעֲצוֹת, לֵב מֵבִין, לָשׁוֹן מְחַתֵּךְ²³, פֶּה גּוֹמֵר, קָנֶה מוֹצִיא קוֹל, וֵשֶׁט מַכְנִיס כָּל־מִינֵי מַאֲכָל, רֵאָה שׁוֹאֶבֶת כָּל־מִינֵי מַשְׁקִין, כָּבֵד כּוֹעֵס, מָרָה זוֹרֶקֶת בּוֹ טִפָּה וּמְנִיחָתוֹ²⁴, טְחוֹל שׂוֹחֵק²⁵, קֻרְקְבָן²⁶ טוֹחֵן²⁷, קֵבָה יְשֵׁנָה, אַף²⁸ נֵעוֹר. נִנְעָר הַיָּשֵׁן, יָשֵׁן הַנֵּעוֹר – נִמּוֹק וְהוֹלֵךְ לוֹ²⁹. שָׁנוּ: אִם שְׁנֵיהֶם יְשֵׁנִים אוֹ שְׁנֵיהֶם נֵעוֹרִים מִיָּד מֵת (בר' סא:; ע"י).

טו “וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה”³⁰ – אָמַר רַב חֲנִינָא בַּר יִצְחָק: עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹי לְתַחְתִּיתוֹ, שֶׁלֹּא יְהֵא מִתְבַּזֶּה³¹ כִּבְהֵמָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: עָשָׂה לוֹ כְּסָתוֹת לְתַחְתִּיתוֹ, שֶׁלֹּא יְהֵא מִצְטַעֵר בִּשְׁעַת יְשִׁיבָתוֹ (ב“ר יז; קה”ר ג).

טז אָמַר רַ' לֵוִי: שִׁשָּׁה דְבָרִים מְשַׁמְּשִׁים אֶת־הָאָדָם, שְׁלשָׁה בִּרְשׁוּתוֹ³² וּשְׁלשָׁה אֵינָם בִּרְשׁוּתוֹ. אֵלּוּ הֵם בִּרְשׁוּתוֹ: הַפֶּה וְהַיָּדַיִם וְהָרַגְלָיִם; וְאֵלּוּ אֵינָם בִּרְשׁוּתוֹ: הָעֵינַיִם וְהָאָזְנַיִם וְהַחֹטֶם. וּכְשֶׁהָקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְבַקֵּשׁ – אַף אֵלּוּ שֶׁהֵם בִּרְשׁוּתוֹ אֵינָם בִּרְשׁוּתוֹ (ב“ר סז; תנה”ק ויקרא).

יז פַּרְצוּף שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בִּבְנֵי־אָדָם מְלוֹא־הַסִּיט³³ יֶשׁ־בּוֹ כַמָּה מַעְיָנוֹת וְאֵין מִתְעָרְבִין זֶה בָּזֶה: מֵי עֵינַיִם מְלוּחִים, מֵי אָזְנַיִם שְׁמֵנִים, מֵי הַחֹטֶם סְרוּחִים, מֵי הַפֶּה מְתוּקִים. מִפְּנֵי מָה מֵי־עֵינַיִם מְלוּחִים? – שֶׁבִּזְמַן שֶׁאָדָם בּוֹכֶה עַל הַמֵּת בְּכָל־שָׁעָה מִיָּד הָיָה מִסְתַּמֵּא³⁴, אֶלָּא עַל שֶׁהֵם מְלוּחִים, פּוֹסֵק וְאֵינוֹ בוֹכֶה. – מִפְּנֵי מָה מֵי־אָזְנַיִם שְׁמֵנִים? – שֶׁכְּשֶׁאָדָם שׁוֹמֵעַ שְׁמוּעָה קָשָׁה, אִלְמָלֵי תוֹפְסָהּ בְּאָזְנָיו מְתְקַשֶּׁרֶת בְּלִבּוֹ וָמֵת; וּמִתּוֹךְ שֶׁהֵם שְׁמֵנִים – מַכְנִיס בְּזוֹ וּמוֹצִיא בְזוֹ. – מִפְּנֵי מָה מֵי־הַחֹטֶם סְרוּחִים? – שֶׁבִּזְמַן שֶׁאָדָם מֵרִיחַ רֵיחַ רָע, אִלְמָלֵא מֵי הַחֹטֶם סְרוּחִים, שֶׁמַּעֲמִידִים אוֹתוֹ, מִיָּד מֵת. – וּמִפְּנֵי מָה מֵי־הַפֶּה מְתוּקִים? – פְּעָמִים שֶׁאָדָם אוֹכַל אֲכִילָה שֶׁאֵינָהּ מִתְקַבֶּלֶת בְּלִבּוֹ וּמְקִיאָהּ, וְאִם אֵין מֵי הַפֶּה מְתוּקִים אֵין נַפְשׁוֹ חוֹזֶרֶת עָלָיו (תנה“ק חקת; במ”ר יח).

יח אָמַר רַ' תַּחֲלִיפָא דְּקֵיסָרִין³⁵ בְּשֵׁם רַ' פִּלָּא: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה נִסִּים עוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עִם הָאָדָם וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ, שֶׁאִלּוּלֵי הָיָה אוֹכֵל פַּת כְּשֶׁהִיא חַיָּה³⁶ הָיְתָה יוֹרֶדֶת בְּתוֹךְ מֵעָיו וּמְשָׂרֶטֶת אוֹתוֹ, אֶלָּא בָרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַעְיָן בְּתוֹךְ גַּרְגַּרְתּוֹ, שֶׁהוּא מוֹרִיד אֶת־הַפַּת בְּשָׁלוֹם (שמ"ר כד).

יט כָּל־מַה־שֶּׁנִּבְרָא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית צָרִיךְ עֲשִׂיָּה³⁷, כְּגוֹן הַחַרְדָּל צָרִיךְ לְמִתּוּק, הַתֻּרְמוּסִים³⁸ צְרִיכִים לְמִתּוּק, הַחִטִּים צְרִיכוֹת לִטָּחֵן – אֲפִלּוּ אָדָם צָרִיךְ תִּקּוּן (ב"ר יא).

כ שָׁאַל טוֹרְנוֹסְרוֹפוֹס הָרָשָׁע אֶת־רַ' עֲקִיבָא: אֵיזֶה מַעֲשִׂים נָאִים – שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אוֹ שֶׁל בָּשָׂר־וָדָם? אָמַר לוֹ: שֶׁל בָּשָׂר־וָדָם נָאִים. אָמַר לוֹ טוֹרְנוֹסְרוֹפוֹס: הֲרֵי הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ – יָכוֹל אָדָם לַעֲשׂוֹת כַּיּוֹצֵא בָּהֶם? אָמַר לוֹ רַ' עֲקִיבָא: לֹא תֹאמַר לִי בִּדְבָרִים שֶׁהֵם לְמַעְלָה מִן הַבְּרִיּוֹת, שֶׁאֵין שׁוֹלְטִין בָּהֶם, אֶלָּא בִּדְבָרִים שֶׁהֵם מְצוּיִים בִּבְנֵי אָדָם. אָמַר לוֹ: לָמָּה אַתֶּם נִמּוֹלִים³⁹? אָמַר לוֹ: אַף אֲנִי הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה עָתִיד לוֹמַר לִי כֵּן, לְכָךְ הִקְדַּמְתִּי וְאָמַרְתִּי לָךְ: מַעֲשֵׂי בָשָׂר־וָדָם הֵם נָאִים מִשֶּׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. הֵבִיא לוֹ רַ' עֲקִיבָא שִׁבֳּלִים⁴⁰ וּגְלוּסְקָאוֹת⁴¹, אָמַר לוֹ: אֵלּוּ מַעֲשֵׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאֵלּוּ מַעֲשֵׂה בָשָׂר־וָדָם – אֵין אֵלּוּ נָאִים? הֵבִיא לוֹ אֲנִיצֵי פִשְׁתָּן⁴² וְכֵלִים מִבֵּית־שְׁאָן⁴³, אָמַר לוֹ: אֵלּוּ מַעֲשֵׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאֵלּוּ מַעֲשֵׂה בָשָׂר־וָדָם – אֵין אֵלּוּ נָאִים? אָמַר לוֹ טוֹרְנוֹסְרוֹפוֹס: הוֹאִיל וְהוּא חָפֵץ בְּמִילָה, לָמָה אֵין הַוָּלָד יוֹצֵא מָהוּל⁴⁴ מִמְּעֵי אִמּוֹ? אָמַר לוֹ רַ' עֲקִיבָא: וְלָמָּה שָׁרְרוֹ⁴⁵ יוֹצֵא עִמּוֹ – לֹא תַחְתֹּךְ אִמּוֹ שָׁרְרוֹ?

וְלָמָה אֵינוֹ יוֹצֵא מָהוּל? – לְפִי שֶׁלֹּא נָתַן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל אֶת־הַמִּצְוֹת אֶלָּא כְּדֵי לְצָרֵף אוֹתָם⁴⁶ בָּהֶן (תנה"ק תזריע; תנח' שם)

כא “לִי דִבֶּר צוּר יִשְׂרָאֵל מוֹשֵׁל בָּאָדָם” וגו'⁴⁷ – אָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ: אֲנִי אַגִּיד מַלְכוּתוֹ וּגְדֻלָּתוֹ וּגְבוּרָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁבְּכָל־יוֹם אָדָם נוֹצָר וּבְכָל־יוֹם אָדָם נוֹלָד; בְּכָל־יוֹם אָדָם חַי וּבְכָל־יוֹם אָדָם מֵת; בְּכָל־יוֹם רוּחוֹ שֶׁל אָדָם נִטֶּלֶת מִמֶּנּוּ וְנִתֶּנֶת לְבַעַל־פִּקָּדוֹן; בְּכָל־יוֹם מְכַלְכְּלִין אוֹתוֹ כְּתִינוֹק מִשְּׁדֵי אִמּוֹ מִפְּרִי מַעֲשָׂיו (סא"ז טו).

––––––––––

כב רַ' שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק שָׁנָה לָהּ בְּשֵׁם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר: שִׁבְעָה הֲבָלִים⁴⁸ שֶׁאָמַר קֹהֶלֶת כְּנֶגֶד שִׁבְעָה עוֹלָמוֹת שֶׁאָדָם רוֹאֶה. בֶּן שָׁנָה דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ, נָתוּן בְּאִסְקְפַסְטִי⁴⁹ וְהַכֹּל מְחַבְּקִין וּמְנַשְּׁקִין אוֹתוֹ; בֶּן שְׁתַּיִם וְשָׁלשׁ דּוֹמֶה לַחֲזִיר שֶׁפּוֹשֵׁט יָדָיו בְּבִיבִין, וְכָל־מַה שֶּׁהוּא מוֹצֵא נוֹתֵן לְתוֹךְ פִּיו; בֶּן עֶשֶׂר – קוֹפֵץ כִּגְדִי; בֶּן עֶשְׂרִים – כְּסוּס צוֹהֵל, מְיַפֶּה עַצְמוֹ וּמְבַקֵּשׁ אִשָּׁה; נָשָׂא אִשָּׁה – נִתַּן עָלָיו אֻכָּף וַהֲרֵי הוּא כַּחֲמוֹר; הוֹלִיד בָּנִים – מֵעֵז פָּנָיו כְּכֶלֶב לְהָבִיא מְזוֹנוֹתָיו וּמְזוֹן בָּנָיו; הִזְקִין הֲרֵי הוּא כְּקוֹף (קה“ר א; ילק”ש קהלת א).

כג יְהוּדָה בֶן תֵּימָא הָיָה אוֹמֵר: בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לַמִּקְרָא⁵⁰, בֶּן עֶשֶׂר שָׁנִים לַמִּשְׁנָה, בֶּן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה לַמִּצְוֹת, בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לַגְּמָרָא, בֶּן שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה לַחֻפָּה, בֶּן עֶשְׂרִים לִרְדּוֹף⁵¹, בֶּן שְׁלשִׁים לַכֹּחַ⁵², בֶּן אַרְבָּעִים לַבִּינָה, בֶּן חֲמִשִּׁים לָעֵצָה, בֶּן שִׁשִּׁים לַזִּקְנָה, בֶּן שִׁבְעִים לַשֵּׂיבָה, בֶּן שְׁמֹנִים לַגְּבוּרָה⁵³, בֶּן תִּשְׁעִים לָשׁוּחַ⁵⁴, בֶּן מֵאָה – כְּאִלּוּ מֵת וְעָבַר וּבָטֵל מִן הָעוֹלָם (אב' ה).

כד שָׁנִינוּ, רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אִם יֹאמְרוּ לְךָ זְקֵנִים סְתוֹר⁵⁵ וִילָדִים בְּנֵה – סְתוֹר וְאַל תִּבְנֶה, מִפְּנֵי שֶׁסְּתִירַת זְקֵנִים בִּנְיָן וּבִנְיַן נְעָרִים סְתִירָה. וְסִמָּן לַדָּבָר: רְחַבְעָם בֶּן שְׁלֹמֹה⁵⁶ (מג' לא:).

כה אָמַר רַ' יוֹנָתָן: שְׁלֹמֹה כָּתַב תְּחִלָּה שִׁיר־הַשִּׁירִים וְאַחַר־כָּךְ מִשְׁלֵי וְאַחַר־כָּךְ קֹהֶלֶת; וּמֵבִיא לָהּ רַ' יוֹנָתָן מִדֶּרֶךְ־אָרֶץ⁵⁷: כְּשֶׁאָדָם נַעַר אוֹמֵר דִּבְרֵי זֶמֶר, הִגְדִּיל אוֹמֵר דִּבְרֵי מְשָׁלוֹת, הִזְקִין אוֹמֵר דִּבְרֵי הֲבָלִים (שהש"ר א).

כו לָא בְסָבֵי טַעְמָא⁵⁸ וְלָא בְדַרְדַּקֵּי עֵצָה (שבת פ"ט:).

כז אָמַר רַ' יִצְחָק: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־הַיַּלְדוּת וְהַשַּׁחֲרוּת הָבֶל”?⁵⁹ – דְּבָרִים שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה⁶⁰ בְיַלְדוּתוֹ מַשְׁחִירִים פָּנָיו לְעֵת זִקְנָתוֹ (שבת קנב.).

כח אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בַּר נַחְמָנִי: מִפְּנֵי אַרְבָּעָה דְבָרִים הַזִּקְנָה קוֹפֶצֶת עַל אָדָם: מִפְּנֵי הַיִּרְאָה, מִפְּנֵי כַעַס בָּנִים, מִפְּנֵי אִשָּׁה רָעָה וּמִפְּנֵי הַמִּלְחָמוֹת (תנח' חיי שרה).

כט כָּל־הַשָּׁטוּף בְּזִמָּה⁶¹ זִקְנָה קוֹפֶצֶת עָלָיו (שבת קנב.).

ל “עַד אֲשֶׁר לֹא־יָבֹאוּ יְמֵי הָרָעָה”⁶² – אֵלּוּ יְמֵי הַזִּקְנָה (שבת קנא:).

לא “עַל־זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל־חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא”⁶³ – אָמַר רַ' אַבָּא: “לְעֵת מְצוֹא” – הַזִּקְנָה. צָרִיךְ אָדָם לְהִתְפַּלֵּל עַל זִקְנָתוֹ, שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו רוֹאוֹת וּפִיו אוֹכֵל וְרַגְלָיו מְהַלְּכוֹת, שֶׁבִּזְמַן שֶׁאָדָם מַזְקִין הַכֹּל מִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ (תנח' מקץ).

לב דַּעְתָּם שֶׁל זְקֵנִים מִשְׁתַּנֵּית, שִׂפְתוֹתֵיהֶם שֶׁל זְקֵנִים מִתְרַפְּטוֹת⁶⁴, אָזְנֵיהֶם שֶׁל זְקֵנִים מִתְכַּבְּדוֹת⁶⁵ (שבת קנב.; ע"י).

לג אֲפִלּוּ גַבְשׁוּשִׁית⁶⁶ קְטַנָּה דּוֹמָה עָלָיו [עַל הַזָּקֵן] כְּהָרֵי־הָרִים (שם).

לד אָמַר לוֹ רַבִּי לְרַ' שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא: מִפְּנֵי מָה לֹא הִקְבַּלְנוּ⁶⁷ פָנֶיךָ בָּרֶגֶל כְּדֶרֶךְ שֶׁהִקְבִּילוּ אֲבוֹתַי לַאֲבוֹתֶיךָ? אָמַר לוֹ: סְלָעִים [קְטַנִּים] נַעֲשׂוּ גְבוֹהִים⁶⁸, קְרוֹבִים נַעֲשׂוּ רְחוֹקִים, מִשְּׁתַיִם נַעֲשׂוּ שָׁלשׁ⁶⁹, מֵשִׂים שָׁלוֹם בַּבַּיִת בָּטֵל (שבת קנב.).

לה אָמַר לוֹ קֵיסָר לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה: מִפְּנֵי מָה לֹא בָאתָ לְבֵי־אֲבִידָן⁷⁰? אָמַר לוֹ: הָהָר – שֶׁלֶג⁷¹, סְבִיבוֹתָיו – קֶרַח⁷², כְּלָבָיו אֵינָם נוֹבְחִים⁷³, טוֹחֲנָיו⁷⁴ אֵינָם טוֹחֲנִים.

שֶׁל בֵּית רַב אָמָרוּ: מַה שֶּׁלֹּא אָבַד לִי⁷⁵ אֲנִי מְבַקֵּשׁ.

שָׁנִינוּ, רַ' יוֹסֵי בֶן קִסְמָא אוֹמֵר: טוֹבִים הַשְּׁתַּיִם מִן הַשָּׁלשׁ⁷⁶. אוֹי לָהּ לְאַחַת שֶׁהָלְכָה וְאֵינָהּ חוֹזֶרֶת! מַה הִיא? אָמַר רַב חִסְדָּא: הַיַּלְדוּת.

כְּשֶׁבָּא רַב דִּימִי אָמַר: הַיַּלְדוּת כְּלִיל שֶׁל וֶרֶד⁷⁷; הַזִּקְנָה כְּלִיל שֶׁל קוֹצִים (שם).

לו אַשְׁרֵי יַלְדוּתֵנוּ שֶׁלֹּא בִיְּשָׁה אֶת־זִקְנוּתֵנוּ (סוכה נג.).

לז “וְאַבְרָהָם זָקֵן”⁷⁸ – עַד אַבְרָהָם לֹא הָיְתָה זִקְנָה. מִי שֶׁהָיָה רוֹצֶה לְהָסִיחַ⁷⁹ עִם אַבְרָהָם הָיָה מֵסִיחַ עִם יִצְחָק, עִם יִצְחָק – הָיָה מֵסִיחַ עִם אַבְרָהָם. בָּא אַבְרָהָם תָּבַע זִקְנָה. אָמַר אַבְרָהָם: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, צָרִיךְ אַתָּה לְהַפְרִישׁ בֵּין אָב לְבֵן, בֵּין נַעַר לְזָקֵן, שֶׁיִּתְכַּבֵּד הַזָּקֵן בַּנָּעַר. אָמַר לוֹ: חַיֶּיךָ, מִמְּךָ אֲנִי מַתְחִיל. הָלַךְ וְלָן בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה וְעָמַד בַּבֹּקֶר. כֵּוָן שֶׁעָמַד רָאָה שֶׁהִלְבִּין שְׂעַר רֹאשׁוֹ וּזְקָנוֹ. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, עֲשִׂיתַנִי דֻגְמָא⁸⁰. אָמַר לוֹ: “עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת שֵׂיבָה”⁸¹ (ב“מ פז; ב”ר סח; תנח' חיי שרה).

לח “וְאַבְרָהָם זָקֵן”⁸² – מַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר “וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים”⁸³? – אָמַר רַ' אַמִּי: כָּאן⁸⁴ זִקְנָה שֶׁיֶּשׁ בָּהּ לַחְלוּחִית⁸⁵, לְהַלָּן⁸⁶ זִקְנָה שֶׁאֵין בָּהּ לַחְלוּחִית (ב"ר סח).

לט הַדְרַת פָּנִים זָקָן (שבת קנב.).

מ זָקָן נוֹי בְּאִישׁ וּמוּם בְּאִשָּׁה (ירוש‘, קיד’ פ“ב, ה”ד).

מא אֵיזוֹהִי זְקֵנָה? כָּל־שֶׁקּוֹרִין אוֹתָהּ אִמָּא – וְאֵינָהּ מַקְפָּדֶת (נדה ט.:).

מב סָבָא בְּבֵיתָא⁸⁷ פָּאחָא בְּבֵיתָא; סָבְתָא בְּבֵיתָא – סִימָא בְּבֵיתָא (ערכ' יט.).

––––––––

מג “כִּי־גֵרִים אֲנַחְנוּ לְפָנֶיךָ… כַּצֵּל יָמֵינוּ עַל־הָאָרֶץ”⁸⁸ – וְהַלְוַאי כְּצִלּוֹ שֶׁל כֹּתֶל אוֹ כְּצִלּוֹ שֶׁל אִילָן, אֶלָּא כְּצִלּוֹ שֶׁל עוֹף בְּשָׁעָה שֶׁהוּא עָף, שֶׁנֶּאֱמַר: “כְּצֵל עוֹבֵר”⁸⁹. “וְאֵין מִקְוֶה”⁹⁰ – אֵין מִי שֶׁיְקַוֶּה שֶׁלֹּא יָמוּת, הַכֹּל יוֹדְעִין וְאוֹמְרִין בְּפִיהֶם שֶׁהֵם מֵתִים (ב"ר צו).

מד “יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר”⁹¹ – אִם תֹּאמַר כְּצֵל שֶׁל כֹּתֶל – יֶשׁ־בּוֹ מַמָּשׁ, צִלּוֹ שֶׁל דֶּקֶל – יֶשׁ־בּוֹ מַמָּשׁ; לְאֵיזֶה צֵל? – אָמַר רַ' הוּנָא בְּשֵׁם רַ' אַחָא: לְצֵל שֶׁל עוֹף, שֶׁהוּא עוֹבֵר וְצִלּוֹ עוֹבֵר (קה"ר א).

מה בְּנֵי הָאָדָם דּוֹמִים לְעִשְׂבֵי הַשָּׂדֶה: הַלָּלוּ נוֹצְצִים⁹² וְהַלָּלוּ נוֹבְלִים (עיר' נד.).

מו [בָּשָׂר־וָדָם] – הַיּוֹם עוֹדֶנּוּ וּמָחָר אֵינֶנּוּ (ירוש' סנה' פ“ו, ה”י).

מז “מִי־אַתְּ וַתִּירְאִי מֵאֱנוֹשׁ יָמוּת”⁹³ – אָמַר רַ' יְהוּדָה בְרַ' שִׁמְעוֹן: לְמִי שֶׁהָיָה רוֹאֶה תּוֹלַעַת, וְהָיָה רוֹאֶה אוֹתָהּ כְּגַחֶלֶת, וְנִקְרֵאת גֻּמְרַת־לַיְלָה⁹⁴, וְהָיָה מִתְיָרֵא מִמֶּנָּה. אָמְרוּ לוֹ: מִזּוֹ אַתָּה מִתְיָרֵא? בַּלַּיְלָה הִיא גַחֶלֶת וְיוֹקֶדֶת; יָבֹא הַבֹּקֶר וְאַתָּה רוֹאֶה שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא תוֹלָעַת (פסיק"ר לד, ד').

מח אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אָדָם⁹⁵ – אֵפֶר, דָּם, מָרָה; בָּשָׂר – בּוּשָׁה, סְרוּחָה, רִמָּה; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: בּוּשָׁה, שְׁאוֹל, רִמָּה (סוטה ה.).

מט “עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת”⁹⁶ – מֵעֵת לָלֶדֶת⁹⁷ הִיא עֵת לָמוּת, מִשָּׁעָה שֶׁאָדָם נוֹלָד נִגְזַר עָלָיו כַּמָּה שָׁנִים יִחְיֶה; אִם זָכָה הוּא מַשְׁלִים⁹⁸ אֶת־שְׁנוֹתָיו וְאִם לָאו פּוֹחֲתִין⁹⁹ מִמֶּנּוּ – כָּךְ דִּבְרֵי רַ' עֲקִיבָא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אִם זָכָה מוֹסִיפִין לוֹ עַל שְׁנוֹתָיו, וְאִם לָאו פּוֹחֲתִין לוֹ מִשְּׁנוֹתָיו.

וּמַעֲשֶׂה זֶה מְסַיֵּעַ¹⁰⁰ לַחֲכָמִים:

מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד מִגְּדוֹלֵי צִפּוֹרִי¹⁰¹ שֶׁבָּאָה לוֹ בְּרִית־מִילָה, וְעָלוּ אַנְשֵׁי עֵין־תְּאֵנָה¹⁰² לְכַבְּדוֹ, וְעָלָה עִמָּהֶם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא. כְּשֶׁבָּאוּ לְשַׁעַר הָעִיר מָצְאוּ יְלָדִים עוֹמְדִים וּמְשַׂחֲקִים לִפְנֵי חָצֵר אֶחָת. רָאוּ אֶת־רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא מְעֻלֶּה וְנָאֶה. אָמְרוּ לוֹ: אֵין אַתָּה זָז מִכָּאן עַד שֶׁאַתָּה מְרַקֵּד לָנוּ קְצָת. אָמַר לָהֶם: אֵין זֶה מִשֶּׁלִּי¹⁰³, אִישׁ זָקֵן אֲנִי. גָּעַר בָּהֶם וְלֹא נִזְדַּעְזְעוּ וְלֹא נִכְנָעוּ. תָּלָה עֵינָיו וְרָאָה אוֹתָהּ חָצֵר שֶׁעוֹמֶדֶת לִפּוֹל. אָמַר לָהֶם: עוֹנִים אַתֶּם אַחֲרַי¹⁰⁴ מַה־שֶּׁאֲנִי אֹמַר לָכֶם? לְכוּ וְאִמְרוּ לְבַעַל הֶחָצֵר:

– אִם יָשֵׁן הוּא¹⁰⁵ יֵעוֹר, שֶׁתְּחִלַּת הַחֵטְא מָתוֹק וְסוֹפוֹ מָר.

מִקּוֹל דִּבְרֵיהֶם נֵעוֹר בַּעַל הֶחָצֵר וְיָצָא וְנָפַל לְרַגְלָיו [שֶׁל רַ' שִׁמְעוֹן], אָמַר: רַבּי, בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, אַל תִּסְתַּכֵּל בְּדִבְרֵיהֶם, יְלָדִים הֵם וְשׁוֹטִים. אָמַר לוֹ: מָה אֶעֱשֶׂה וְהַגְּזֵרָה נִגְזָרָה; אֲבָל תּוֹלֶה אֲנִי לְךָ¹⁰⁶ עַד שֶׁתּוֹצִיא כֹּל מַה שֶּׁיֶּשׁ־לְךָ בֶּחָצֵר. כֵּוָן שֶׁהוֹצִיא כֹּל מַה־שֶּׁיֶּשׁ־לוֹ בֶּחָצֵר נִתְמוֹטְטָה וְנָפָלָה. הָלְכוּ לְקַיֵּם מִצְוַת מִילָה. הָיָה אָבִיו שֶׁל הַתִּינוֹק מַשְׁקֶה אוֹתָם יַיִן יָשָׁן בֶּן שֶׁבַע שָׁנִים. אָמַר לָהֶם: שְׁתוּ מִיַּיִן טוֹב זֶה, מֻבְטָחַנִי בֵּאלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, מִמֶּנּוּ אֲנִי מְיַשֵּׁן¹⁰⁷ וּמַשְׁקֶה אֶתְכֶם בְּשִׂמְחָתוֹ¹⁰⁸ שֶׁל בְּנִי. עָנוּ אַחֲרָיו: כְּשֵׁם שֶׁהִכְנַסְתּוֹ לַבְּרִית כָּךְ תַּכְנִיסֵהוּ לַתּוֹרָה וּלְחֻפָּה. הָיוּ סוֹעֲדִים עַד חֲצִי הַלָּיְלָה. רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא, שֶׁהָיָה בָטוּחַ עַל כֹּחוֹ¹⁰⁹, יָצָא בַחֲצִי הַלַּיְלָה לֵילֵךְ לְעִירוֹ. פָּגַע בּוֹ מַלְאַךְ־הַמָּוֶת בַּדָּרֶךְ, אָמַר לוֹ: בִּשְׁבִיל שֶׁאַתֶּם בּוֹטְחִים בְּמַעֲשֵׂיכֶם הַטּוֹבִים אַתֶּם יוֹצְאִים בְּשָׁעָה שֶׁאֵינָהּ שָׁעָה¹¹⁰! אָמַר לוֹ: וְאַתָּה מִי אָתָּה? אָמַר לוֹ: שְׁלִיחוֹ שֶׁל מָקוֹם אָנִי. אָמַר לוֹ: וְלָמָּה פָנֶיךָ מְשֻׁנִּים? אָמַר לוֹ: מִשִּׂיחָתָן שֶׁל בְּרִיּוֹת, שֶׁהֵם אוֹמְרִים: כָּךְ וְכָךְ אָנוּ עֲתִידִים לַעֲשׂוֹת, וְאֵין מֵהֶם יוֹדֵעַ אֵימָתַי נִקְרָא לָמוּת. אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁהָיִיתָ סוֹעֵד אֶצְלוֹ וְאָמַר לָכֶם: מִן הַיַּיִן הַזֶּה אֲנִי מְיַשֵּׁן וּמַשְׁקֶה אֶתְכֶם לְשִׂמְחָתוֹ שֶׁל בְּנִי – וַהֲרֵי פִתָּקוֹ¹¹¹ אֶצְלִי לִטּוֹל אוֹתוֹ אַחַר שְׁלשִׁים יוֹם. אָמַר לוֹ: חַיֶּיךָ, הַרְאֵה לִי אֶת־פִּתָּקִי. אָמַר לוֹ: לֹא עָלֶיךָ וְלֹא עַל כַּיּוֹצֵא בְךָ אֲנִי שׁוֹלֵט. אָמַר לוֹ: לָמָּה? אָמַר לוֹ: שֶׁבְּכָל־יוֹם וָיוֹם אַתֶּם עֲמֵלִים בַּתּוֹרָה וּבְמִצְוֹת וְעוֹשִׂים צְדָקוֹת וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מוֹסִיף יָמִים עַל יְמֵיכֶם. אָמַר לוֹ: יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כְּשֵׁם שֶׁאֵין אַתָּה שׁוֹלֵט בַּפִּתָּק שֶׁלָּנוּ, כָּךְ לֹא תְהֵא לְךָ רְשׁוּת לַעֲבוֹר עַל דְּבָרֵינוּ. בִּקְשׁוּ רַחֲמִים מִשָּׁמַיִם וְחָיָה הַתִּינוֹק¹¹².

אָמַר רַ' עֲקִיבָא: מַה־לָּנוּ הַמַּעֲשֶׂה¹¹³? אֵין לִי הַמַּעֲשֶׂה אֶלָּא מִקְרָא מָלֵא¹¹⁴: “אֶת־מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא”¹¹⁵, שֶׁהֲרֵי משֶׁה כַּמָּה מִצְוֹת עָשָׂה וְכַמָּה צְדָקוֹת עָשָׂה – וּבְסוֹף נֶאֱמַר לוֹ: “הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת”¹¹⁶. הֱוֵי – “עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת” (קה“ר ג; דב”ר ט).

נ אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה: הִגִּיעַ אָדָם לְפֶרֶק אֲבוֹתָיו¹¹⁷, קֹדֶם לְחָמֵשׁ שָׁנִים וּלְאַחַר חָמֵשׁ שָׁנִים יִדְאַג מִן הַמִּיתָה (ב"ר סה).

נא שֵׁב שְׁנֵי הֲוָה מוֹתָנָא וֶאֱנָשׁ בְּלָא שְׁנֵיהּ לָא שְׁכִיב (שֶׁבַע שָׁנִים הָיָה דֶבֶר וְאָדָם בְּלֹא שְׁנוֹתָיו¹¹⁸ לֹא מֵת) (סנה' כט.).

––––––––

נב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מִי שֶׁחָלָה וְנָטָה לָמוּת אוֹמְרִים לוֹ: הִתְוַדֵּה! שֶׁכֵּן כָּל־הַמּוּמָתִין מִתְוַדִּין. אָדָם יוֹצֵא לַשּׁוּק¹¹⁹ יְהִי דוֹמֶה בְּעֵינָיו כְּמִי שֶׁנִּמְסַר לְסַרְדְּיוֹט¹²⁰, חָשׁ בְּרֹאשׁוֹ יְהִי דוֹמֶה בְּעֵינָיו כְּמִי שֶׁנְּתָנוּהוּ בְקוֹלָר¹²¹, עָלָה לַמִּטָּה וְנָפַל יְהִי דוֹמֶה בְּעֵינָיו כְּמִי שֶׁהֶעֱלוּהוּ לְגַרְדּוֹם¹²² לִדּוֹן, שֶׁכָּל־הָעוֹלֶה לְגַרְדּוֹם לִדּוֹן, אִם יֶשׁ־לוֹ פְּרַקְלִיטִים¹²³ גְּדוֹלִים נִצּוֹל וְאִם לֹא – אֵינוֹ נִצּוֹל. וְאֵלּוּ הֵם פְּרַקְלִיטִים שֶׁל אָדָם: תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים־טוֹבִים. אֲפִלּוּ תְּשַׁע מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְתִשְׁעָה מְלַמְּדִים עָלָיו חוֹבָה וְאֶחָד מְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת – נִצּוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר: “אִם־יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי־אָלֶף לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ, וַיְחֻנֶּנּוּ וַיֹּאמֶר פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת מָצָאתִי כֹפֶר”¹²⁴. רַ' אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַ' יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: אֲפִלּוּ תְּשַׁע מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְתִשְׁעָה בְּאוֹתוֹ מַלְאָךְ¹²⁵ לְחוֹבָה, וְאֶחָד לִזְכוּת – נִצּוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר: “מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי־אָלֶף” (שבת לב.).

נג כָּל־הַחוֹלִים בְּחֶזְקַת סַכָּנָה (קה"ר פג).

נד אָמַר רַ' אֲלֶכְסַנְדְּרַי, אָמַר רַ' חִיָּא בַּר אַבָּא: גָּדוֹל נֵס שֶׁנַּעֲשֶׂה לְחוֹלֶה¹²⁶ יוֹתֵר מִנֵּס שֶׁנַּעֲשָׂה לַחֲנַנְיָה¹²⁷ מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה: שֶׁל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה אֵשׁ שֶׁל הֶדְיוֹט¹²⁸, וְהַכֹּל יְכוֹלִין לְכַבּוֹתָהּ, וְזוֹ שֶׁל חוֹלֶה¹²⁹ שֶׁל שָׁמַיִם הִיא – מִי יוּכַל לְכַבּוֹתָהּ? (נד' מא.).

נה “שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל־קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא־שָׁם”¹³⁰ – בִּזְכוּת עַצְמוֹ; יָפָה תְּפִלַּת הַחוֹלֶה לְעַצְמוֹ יוֹתֵר מִכֹּל (בר' נג).

––––––––

נו “עַל־זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל־חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא¹³¹”¹³² – אָמַר רַב נַחֲמָן בַּר יִצְחָק: זוֹ מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “לַמָּוֶת תּוֹצָאוֹת”¹³³.

וְכֵן שָׁנִינוּ: תְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁלשָׁה מִינֵי מִיתָה נִבְרְאוּ בָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “לַמָּוֶת תּוֹצָאוֹת”. “תּוֹצָאוֹת” בְּגִימַטְרְיָא¹³⁴ כָּךְ הוּא. קָשָׁה שֶׁבְּכֻלָּן – אַסְכְּרָה¹³⁵, נוֹחָה שֶׁבְּכֻלָּן – נְשִׁיקָה; נְשִׁיקָה – דּוֹמָה כְּמוֹשֵׁךְ נִימָא מֵחָלָב.

רַ' יוֹחָנָן אָמָר: “לְעֵת מְצֹא” – זוֹ קְבוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי יִמְצְאוּ־קָבֶר”¹³⁶ (בר' ח.).

נז שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מֵת פִּתְאֹם – זוֹ הִיא מִיתָה חֲטוּפָה, חָלָה יוֹם אֶחָד וָמֵת – זוֹ הִיא מִיתָה דְחוּפָה; רַ' חֲנַנְיָא בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: זוֹ הִיא מִיתַת מַגֵּפָה. שְׁנֵי יָמִים וָמֵת – זוֹ הִיא מִיתָה דְחוּיָה, שְׁלשָׁה – גְּעָרָה, אַרְבָּעָה – נְזִיפָה, חֲמִשָּׁה – זוֹ הִיא מִיתַת כָּל־אָדָם. מֵת בַּחֲמִשִּׁים שָׁנָה – זוֹ הִיא מִיתַת כָּרֵת, שִׁשִּׁים – זוֹ הִיא מִיתָה בִידֵי שָׁמָיִם, שִׁבְעִים – שֵׂיבָה, שְׁמוֹנִים – גְּבוּרוֹת. אָמַר רַבָּה: מֵחֲמִשִּׁים וְעַד שִׁשִּׁים שָׁנָה זוֹ הִיא מִיתַת כָּרֵת.

רַב יוֹסֵף כְּשֶׁהָיָה בֶן שִׁשִּׁים עָשָׂה לָהֶם יוֹם טוֹב לַחֲכָמִים, אָמָר: יָצָאתִי מִידֵי כָרֵת.

רַב הוּנָא מֵת פִּתְאֹם. הָיוּ דוֹאֲגִים הַחֲכָמִים¹³⁷, שָׁנָה לָהֶם זוּג מֵהַדְיֵב¹³⁸: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לִגְבוּרוֹת, אֲבָל הִגִּיעַ לִגְבוּרוֹת – זוֹ הִיא מִיתַת נְשִׁיקָה (מו"ק כח.).

נח שָׁנִינוּ: מֵת מִתּוֹךְ הַשְּׂחוֹק סִמָּן יָפֶה לוֹ, מִתּוֹךְ הַבְּכִי סִמָּן רַע לוֹ; פָּנָיו לְמַעְלָה סִמָּן יָפֶה לוֹ, פָּנָיו לְמַטָּה סִמָּן רַע לוֹ, פָּנָיו כְּלַפֵּי הָעָם סִמָּן יָפֶה לוֹ, כְּלַפֵּי הַכֹּתֶל סִמָּן רַע לוֹ; פָּנָיו יְרֻקִּין סִמָּן רַע לוֹ, פָּנָיו צְהֻבִּים וַאֲדֻמִּים סִמָּן יָפֶה לוֹ; מֵת בְּעֶרֶב־שַׁבָּת סִמָּן יָפֶה לוֹ, בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת סִמָּן רַע לוֹ; מֵת בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים סִמָּן רַע לוֹ; מֵת בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים¹³⁹ סִמָּן יָפֶה לוֹ; מֵת מֵחֳלִי־מֵעַיִם סִמָּן יָפֶה לוֹ, מִפְּנֵי שֶׁרֻבָּם שֶׁל צַדִּיקִים מִיתָתָם בָּחֳלִי־מֵעָיִם (כת' קג:).

נט אָמְרוּ עָלָיו עַל מַלְאַךְ־הַמָּוֶת, שֶׁכֻּלּוֹ מָלֵא עֵינַיִם, וּבִשְׁעַת פְּטִירָתוֹ¹⁴⁰ שֶׁל חוֹלֶה עוֹמֵד לְמַעְלָה מִמְּרַאֲשׁוֹתָיו וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְיָדוֹ וְטִפָּה שֶׁל מָרָה תְּלוּיָה בוֹ. כֵּוָן שֶׁחוֹלֶה רוֹאֶה אוֹתוֹ מִזְדַּעְזֵעַ וּפוֹתֵחַ פִּיו וְזוֹרְקָהּ לְתוֹךְ פִּיו – מִמֶּנָּה מֵת, מִמֶּנָּה מַסְרִיחַ, מִמֶּנָּה פָּנָיו מוֹרִיקוֹת¹⁴¹ (ע"ז כ).

ס הַנְּשָׁמָה בְּשָׁעָה שֶׁהִיא יוֹצֵאת מִן הַגּוּף – קוֹלָהּ הוֹלֵךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ.

רַ' שְׁמוּאֵל אָחִיו שֶׁל רַ' פִּינְחָס בְּרַ' חַמָּא מֵת בְּצִפּוֹרֵי וְהָיוּ הַחֲבֵרִים יוֹשְׁבִים אֶצְלוֹ. בָּא לָהֶם דָּבָר וְהִתְחִילוּ מְשַׂחֲקִים. אָמַר לָהֶם רַ' פִּינְחָס: קוֹל נִשְׁמָתוֹ שֶׁל אָחִי שׁוֹבֵר אֲרָזִים וְעוֹקֵר אִילָנוֹת וְאַתֶּם יוֹשְׁבִים כָּאן וְאֵין אַתֶּם יוֹדְעִים! (יומא כ:; מד“ש ט; ב”ר ו).

סא רַב שֵׁשֶׁת נִרְאָה לוֹ [מַלְאַךְ־הַמָּוֶת] בַּשּׁוּק. אָמַר לוֹ: בַּשּׁוּק כִּבְהֵמָה! בּוֹא לְבֵיתִי.

לְרַב אָשֵׁי נִרְאָה בַשּׁוּק. אָמַר לוֹ: הַמְתֵּן לִי שְׁלשִׁים יוֹם וְאֶחֱזֹר עַל תַּלְמוּדִי; שֶׁאָמְרוּ¹⁴²: אַשְׁרֵי מִי שֶׁבָּא לְכָאן וְתַלְמוּדוֹ בְיָדוֹ. בְּיוֹם הַשְּׁלשִׁים בָּא. אָמַר לוֹ: כָּל־כָּךְ לָמָּה?

– דּוֹחֵק אַתָּה¹⁴³ רַגְלָיו שֶׁל רַ' נָתָן, וְאֵין מַלְכוּת נוֹגַעַת בַּחֲבֶרְתָּהּ אֲפִלּוּ כִּמְלֹא נִימָא¹⁴⁴ (מו"ק כח.).

סב רָבָא הָיָה יוֹשֵׁב לִפְנֵי רַב נַחֲמָן, רָאָהוּ שֶׁהוּא מְנַמְנֵם. אָמַר לוֹ: אֱמֹר לוֹ [לְמַלְאַךְ־הַמָּוֶת] שֶׁלֹּא יְצַעֲרֵנִי¹⁴⁵. אָמַר לוֹ: וְכִי לָאו אָדָם חָשׁוּב אָתָּה? אָמַר לוֹ: מִי חָשׁוּב¹⁴⁶, מִי סָפוּן, מִי רָקוּעַ? אָמַר לוֹ: הֵרָאֵה לִי¹⁴⁷ נִרְאָה לוֹ. אָמַר לוֹ: הָיָה לְךָ צָעַר¹⁴⁸? אָמַר לוֹ: כְּמוֹשֵׁךְ נִימָא¹⁴⁹ מֵחָלָב; וְאִם אָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: חֲזֹר לְאוֹתוֹ הָעוֹלָם, לֹא הָיִיתִי רוֹצֶה, שֶׁמְּרֻבָּה אֵימָתוֹ¹⁵⁰ (שם).

סג פַּעַם אַחַת הָיוּ פוֹעֲלִים חוֹפְרִים בְּקַרְקַע שֶׁל רַב נַחֲמָן. נָחַר בָּהֶם¹⁵¹ רַב אַחַאי בַּר יֹאשִׁיָּה. בָּאוּ וְאָמְרוּ לְרַב נַחֲמָן: נָחַר בָּנוּ אָדָם. בָּא וְאָמַר לוֹ: מִי אָתָּה? אָמַר לוֹ: אֲנִי אַחַאי בַּר יֹאשִׁיָּה. אָמַר לוֹ: וְכִי לֹא אָמַר רַב מָרִי: עֲתִידִים צַדִּיקִים שֶׁיֵּעָשׂוּ עָפָר? אָמַר לוֹ: מִי הוּא מָרִי זֶה שֶׁאֵינִי יוֹדְעוֹ? אָמַר לוֹ: וַהֲלֹא מִקְרָא כָתוּב: “וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל־הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה”?¹⁵². אָמַר לוֹ: מִי שֶׁהִקְרִיאֲךָ קֹהֶלֶת לֹא הִקְרִיאֲךָ מִשְׁלֵי, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּרְקַב עֲצָמוֹת קִנְאָה”¹⁵³ – כָּל־מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ קִנְאָה בְלִבּוֹ עַצְמוֹתָיו מַרְקִיבִין, וְכָל־שֶׁאֵין לוֹ קִנְאָה בְלִבּוֹ אֵין עַצְמוֹתָיו מַרְקִיבִין. מְשָׁשׁוֹ וְרָאָה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ מַמָּשׁ. אָמַר לוֹ: יַעֲמֹד מַר וְיֵלֵךְ לַבָּיִת. אָמַר לוֹ: מֵעִיד אַתָּה בְּעַצְמְךָ שֶׁאֲפִלּוּ נְבִיאִים לֹא קָרִיתָ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי יְיָ בְּפִתְחִי אֶת־קִבְרוֹתֵיכֶם וּבְהַעֲלוֹתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם”¹⁵⁴. אָמַר לוֹ: וַהֲרֵי נֶאֱמַר: “כִּי־עָפָר אַתָּה וְאֶל־עָפָר תָּשׁוּב”?¹⁵⁵ אָמַר לוֹ: זֶהוּ שָׁעָה אַחַת קֹדֶם תְּחִיַּת־הַמֵּתִים (שבת קנב:).

סד רַ' נָתָן אוֹמֵר: סִמָּן יָפֶה¹⁵⁶ לַמֵּת שֶׁנִּפְרָעִין מִמֶּנּוּ לְאַחַר מִיתָה. מֵת שֶׁלֹּא נִסְפַּד וְלֹא נִקְבַּר אוֹ שֶׁחַיָּה גוֹרַרְתּוֹ אוֹ שֶׁהָיוּ גְשָׁמִים מְזַלְּפִים¹⁵⁷ עַל מִטָּתוֹ – זֶהוּ סִמָּן יָפֶה לַמֵּת (סנה' מח:).

סה שָׁנִינוּ, רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: הָעוֹמֵד עַל הַמֵּת בִּשְׁעַת יְצִיאַת־נְשָׁמָה חַיָּב לִקְרוֹעַ. הָא לְמָה זֶה דוֹמֶה – לְסֵפֶר תּוֹרָה שֶׁנִּשְׂרָפָה (שבת קה:).

סו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שְׁלשָׁה שֻׁתָּפִין יֵשׁ בָּאָדָם: הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאָבִיו וְאִמּוֹ. אָבִיו מַזְרִיעַ הַלֹּבֶן, שֶׁמִּמֶּנּוּ עֲצָמוֹת וְגִידִים וְצִפָּרְנַיִם וּמוֹחַ שֶׁבְּרֹאשׁוֹ וְלֹבֶן שֶׁבֶּעָיִן; אִמּוֹ מַזְרַעַת אֹדֶם, שֶׁמִּמֶּנּוּ עוֹר וּבָשָׂר וּשְׂעָרוֹת וּשְׁחוֹר שֶׁבֶּעָיִן, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹתֵן בּוֹ רוּחַ וּנְשָׁמָה וּקְלַסְתֵּר־פָּנִים¹⁵⁸ וּרְאִיַּת־הָעַיִן וּשְׁמִיעַת־הָאֹזֶן וְדִבּוּר־פֶּה וְהִלּוּךְ־רַגְלַיִם וְדַעַת וּבִינָה וְהַשְׂכֵּל. וְכֵוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ לִפָּטֵר¹⁵⁹ מִן הָעוֹלָם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹטֵל חֶלְקוֹ¹⁶⁰, וְחֵלֶק אָבִיו וְאִמּוֹ מַנִּיחַ לִפְנֵיהֶם (נדה לא.; ע"י).

סז בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ [שֶׁל אָדָם] הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹטֵל חֶלְקוֹ וּמַנִּיחַ חֵלֶק אָבִיו וְאִמּוֹ לִפְנֵיהֶם, וְאָבִיו וְאִמּוֹ בּוֹכִים. אוֹמֵר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: מַה־לָּכֶם בּוֹכִים? כְּלוּם נָטַלְתִּי מִשֶּׁלָּכֶם? – לֹא נָטַלְתִּי אֶלָּא שֶׁלִּי. אוֹמְרִים לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, כָּל־זְמַן שֶׁהָיָה חֶלְקְךָ מְעֹרָב בְּחֶלְקֵנוּ הָיָה חֶלְקֵנוּ שָׁמוּר מִן רִמָּה וְתוֹלֵעָה, וְעַכְשָׁו שֶׁנָּטַלְתָּ חֶלְקְךָ מִתּוֹךְ חֶלְקֵנוּ הֲרֵי חֶלְקֵנוּ מֻשְׁלָךְ וְנָתוּן לְרִמָּה וְתוֹלֵעָה. רַ' יְהוּדָה הַנָּשִׂיא הָיָה מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ כֶּרֶם וּמְסָרוֹ לְאָרִיס¹⁶¹. אָמַר הַמֶּלֶךְ לַעֲבָדָיו: לְכוּ בִּצְרוּ אֶת־כַּרְמִי וּטְלוּ אֶת־חֶלְקִי וְהַנִּיחוּ חֵלֶק הָאָרִיס בִּמְקוֹמוֹ. מִיָּד הָלְכוּ וְעָשׂוּ כִּדְבַר הַמֶּלֶךְ, וְהִתְחִיל אוֹתוֹ הָאָרִיס צֹוֵחַ וּבוֹכֶה. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: כְּלוּם מִשֶּׁלְּךָ נָטַלְתִּי וְלֹא שֶׁלִּי נָטָלְתִּי? אָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, כָּל־זְמַן שֶׁהָיָה חֶלְקְךָ עִם חֶלְקִי הָיָה חֶלְקִי שָׁמוּר מִבִּזָּה וּגְנֵבָה, וְעַכְשָׁו שֶׁנָּטַלְתָּ חֶלְקְךָ הֲרֵי חֶלְקִי מֻשְׁלָךְ לְבִזָּה וּגְנֵבָה (קה"ר ה).

סח רַ' יְהוּדָה הָיָה אוֹמֵר: עֲשָׂרָה דְבָרִים קָשִׁים נִבְרְאוּ בָעוֹלָם: הַר קָשֶׁה – בַּרְזֶל מְחַתְּכוֹ; בַּרְזֶל קָשֶׁה – אוּר מְפַעְפְּעוֹ¹⁶²; אוּר קָשֶׁה – מַיִם מְכַבִּים אוֹתוֹ; מַיִם קָשִׁים – עָבִים סוֹבְלִים אוֹתָם; עָבִים קָשִׁים – רוּחַ מְפַזַּרְתָּם; רוּחַ קָשֶׁה – גּוּף סוֹבְלוֹ; גּוּף קָשֶׁה – פַּחַד שׁוֹבְרוֹ; פַּחַד קָשֶׁה – יַיִן מְפִיגוֹ; יַיִן קָשֶׁה – שֵׁנָה מְפַכַּחְתּוֹ¹⁶³. וּמִיתָה קָשָׁה מִכֻּלָּם (ב"ב י.).

סט בְּתוֹרָתוֹ שֶׁל רַ' מֵאִיר מָצְאוּ כָתוּב: “וְהִנֵּה־טוֹב מְאֹד”¹⁶⁴ – וְהִנֵּה טוֹב מָוֶת¹⁶⁵.

אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָן: רָכוּב הָיִיתִי עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל זְקֵנִי וְעוֹלֶה מֵעִירִי לִכְפַר חָנָן דֶּרֶךְ בֵּית־שְׁאָן וְשָׁמַעְתִּי אֶת־רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בְּשֵׁם רַ' מֵאִיר: “הִנֵּה טוֹב מְאֹד” – הִנֵּה טוֹב מָוֶת (ב"ר ט).

ע מַה בֵּין מִיתַת נְעָרִים לְמִיתַת זְקֵנִים? – רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: הַנֵּר הַזֶּה בְּשָׁעָה שֶׁהוּא כָבֶה מֵאֵלָיו¹⁶⁶ – יָפֶה לוֹ וְיָפֶה לַפְּתִילָה, וּבְשָׁעָה שֶׁאֵינוֹ כָבֶה מֵאֵלָיו – רַע לוֹ וְרַע לַפְּתִילָה; רַ' נְחֶמְיָה אוֹמֵר: הַתְּאֵנָה הַזּוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהִיא נִלְקֶטֶת בְּעוֹנָתָהּ¹⁶⁷ – יָפֶה לָהּ וְיָפֶה לַתְּאֵנָה, וּבְשָׁעָה שֶׁהִיא נִלְקֶטֶת שֶׁלֹּא בְעוֹנָתָהּ – רַע לָהּ וְרַע לַתְּאֵנָה.

רַ' חִיָּא רַבָּה וְתַלְמִידָיו, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: רַ' עֲקִיבָא וְתַלְמִידָיו, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: רַ' יוֹסֵי בֶּן חֲלַפְתָּא וְתַלְמִידָיו, הָיוּ לְמוּדִים¹⁶⁸ לִהְיוֹת מַשְׁכִּימִים וְיוֹשְׁבִים וְשׁוֹנִים¹⁶⁹ תַּחַת תְּאֵנָה אֶחָת. וְהָיָה בַעַל הַתְּאֵנָה מַשְׁכִּים וְלוֹקְטָהּ. אָמְרוּ: שֶׁמָּא הוּא חוֹשְׁדֵנוּ¹⁷⁰? מֶה עָשׂוּ? הֶחֱלִיפוּ מְקוֹמָם. הָלַךְ אֶצְלָם וְאָמַר לָהֶם: רַבּוֹתָי! מִצְוָה אַחַת שֶׁהֱיִיתֶם לְמוּדִים לִזְכּוֹת בִּי, שֶׁהֱיִיתֶם יוֹשְׁבִים וְשׁוֹנִים תַּחַת תְּאֵנָתִי, בִּטַּלְתֶּם אוֹתָהּ! אָמְרוּ לוֹ: אָמַרְנוּ שֶׁמָּא אַתָּה חוֹשְׁדֵנוּ? פִּיְּסָם וְחָזְרוּ לִמְקוֹמָם. מֶה עָשָׂה? הִשְׁכִּים בְּשַׁחֲרִית וְלֹא לְקָטָן וְזָרְחָה עֲלֵיהֶן חַמָּה וְהִתְלִיעוּ¹⁷¹. אָמְרוּ: בַּעַל־הַתְּאֵנָה יוֹדֵעַ אֵימָתַי עוֹנָתָהּ שֶׁל תְּאֵנָה לְהִלָּקֵט – וְלוֹקְטָהּ. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יוֹדֵעַ אֵימָתַי עוֹנָתָם שֶׁל צַדִּיקִים לְהִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם– וּמְסַלְּקָם. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ… לִרְעוֹת בַּגַּנִּים וְלִלְקֹט שׁוֹשַׁנִּים"¹⁷² (ב“ר סב; קה”ר ה; ירוש' בר' פ“ב, ה”ח).

עא מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁהִזְקִינָה הַרְבֵּה, בָּאָה לִפְנֵי רַ' יוֹסֵי בֶּן חֲלַפְתָּא, אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, זָקַנְתִּי יוֹתֵר מִדַּאי וּמֵעַכְשָׁו חַיִּים שֶׁל נִוּוּל הֵם, שֶׁאֵינִי טוֹעֶמֶת לֹא מַאֲכָל וְלֹא מִשְׁתֶּה, וַאֲנִי מְבַקֶּשֶׁת לִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם. אָמַר לָהּ: בַּמֶּה הֶאֱרַכְתְּ כָּל־כָּךְ יָמִים? אָמְרָה לוֹ: לְמוּדָה אֲנִי, אֲפִלּוּ יֶשׁ־לִי דָּבָר חָבִיב, אֲנִי מַנַּחַת אוֹתוֹ וּמַשְׁכֶּמֶת לְבֵית־הַכְּנֶסֶת בְּכָל־יוֹם. אָמַר לָהּ: מִנְעִי עַצְמֵךְ מִבֵּית־הַכְּנֶסֶת שְׁלשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה. הָלְכָה וְעָשְׂתָה כֵן, וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי חָלְתָה וָמֵתָה (ילמדנו; ילק"ש משלי ח).

עב לוּז¹⁷³ – מַלְאַךְ־הַמָּוֶת אֵין לוֹ רְשׁוּת לַעֲבוֹר בָּהּ, אֶלָּא זְקֵנִים שֶׁבָּהּ בִּזְמַן שֶׁדַּעְתָּם קָצָה עֲלֵיהֶם יוֹצְאִים חוּץ לַחוֹמָה וְהֵם מֵתִים (סוטה מו:).

עג שְׁנֵי כוּשִׁים הָיוּ עוֹמְדִים לִפְנֵי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, “אֱלִיחֹרֶף וַאֲחִיָּה בְּנֵי־שִׁישָׁא סֹפְרִים”¹⁷⁴ שֶׁל שְׁלֹמֹה. פַּעַם אַחַת רָאָה שְׁלֹמֹה מַלְאַךְ־הַמָּוֶת שֶׁהוּא עָצֵב. אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי־מָה אַתָּה עָצֵב? אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי שֶׁמִּתְבַּקְשִׁים מִמֶּנִּי שְׁנֵי כוּשִׁים הַלָּלוּ שֶׁיּוֹשְׁבִים כָּאן. מְסָרָם שְׁלֹמֹה לִשְׂעִירִים וְשִׁגְּרָם לְעִיר לוּז¹⁷⁵. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְחוֹמַת לוּז מֵתוּ. לְמָחָר רָאָה אֶת־מַלְאַךְ־הַמָּוֶת שֶׁהוּא שָׂמֵחַ. אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי־מָה אַתָּה שָׂמֵחַ? אָמַר לוֹ: לַמָּקוֹם שֶׁנִּתְבַּקְשׁוּ מִמֶּנִּי לְשָׁם שִׁגַּרְתָּם.

מִיָּד פָּתַח שְׁלֹמֹה וְאָמַר: רַגְלָיו שֶׁל אָדָם הֵן עֲרֵבוֹת בּוֹ, לְמָקוֹם שֶׁהוּא מִתְבַּקֵּשׁ – לְשָׁם מוֹלִיכוֹת אוֹתוֹ (סוכה נג.).

עד אֵין אָדָם מְשַׁטֶּה¹⁷⁶ בִּשְׁעַת מִיתָה וְדִבְרֵי שְׁכִיב מְרָע¹⁷⁷ כִּכְתוּבִין וְכִמְסוּרִין דּוֹמִים (ב"ב קעה.).

עה שָׁנוּ בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר: כְּשֶׁאָדָם בָּא לָעוֹלָם יָדָיו הֵן קְפוּצוֹת¹⁷⁸, כְּלוֹמַר: כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ שֶׁלִּי הוּא וַאֲנִי נוֹחֲלוֹ, וּכְשֶׁהוּא נִפְטָר מִן הָעוֹלָם יָדָיו הֵן פְּשׁוּטוֹת, כְּלוֹמַר: לֹא נָחַלְתִּי מִן הָעוֹלָם הַזֶּה כְּלוּם (קה"ר ה).

עו “כַּאֲשֶׁר יָצָא מִבֶּטֶן אִמּוֹ עָרוֹם יָשׁוּב לָלֶכֶת כְּשֶׁבָּא”¹⁷⁹ – גְּנִיבָא אָמָר: לְשׁוּעָל שֶׁמָּצָא כֶרֶם וְהָיָה מְסֻיָּג¹⁸⁰ מִכָּל־פִּנּוֹתָיו, וְהָיָה שָׁם נֶקֶב אֶחָד, וּבִקֵּשׁ לְהִכָּנֵס בּוֹ וְלֹא הָיָה יָכוֹל. מֶה עָשָׂה? צָם שְׁלשָׁה יָמִים עַד שֶׁכָּחַשׁ וְתָשַׁשׁ¹⁸¹ וְנִכְנַס בְּאוֹתוֹ נֶקֶב, וְאָכַל וְשָׁמֵן. בִּקֵּשׁ לָצֵאת וְלֹא יָכֹל. חָזַר וְצָם שְׁלשָׁה יָמִים אֲחֵרִים עַד שֶׁכָּחַשׁ וְתָשַׁשׁ וְחָזַר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה וְיָצָא. כְּשֶׁיָּצָא הָפַךְ פָּנָיו לַכֶּרֶם וְנִסְתַּכֵּל בּוֹ וְאָמָר: כֶּרֶם, כָּרֶם! מַה־טּוֹב אַתָּה וּמַה טּוֹבִים פֵּרוֹתֶיךָ! כָּל־מַה־שֶּׁיֶּשׁ־בְּךָ – נָאֶה וּמְשֻׁבָּח, אֲבָל מָה הֲנָאָה מִמֶּךָּ? כְּמוֹ שֶׁנִּכְנָסִים לְתוֹכְךָ כָּךְ יוֹצְאִים! כָּךְ הוּא הָעוֹלָם הַזֶּה (שם).

עז “גַּם־שֶׁמֶשׁ לֹא־רָאָה… נַחַת לָזֶה מִזֶּה”¹⁸² – אָמַר רַ' פִּינְחָס: מָשָׁל לִשְׁנֵי בְנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ בָאִים בִּסְפִינָה. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְלִימַן¹⁸³ יָרַד אֶחָד מֵהֶם וְנִכְנַס לַמְּדִינָה, וְרָאָה שָׁם כַּמָּה מַאֲכָל וְכַמָּה מַשְׁקֶה. כֵּוָן שֶׁחָזַר אָמַר לַחֲבֵרוֹ: לָמָּה לֹא נִכְנַסְתָּ לַמְּדִינָה? אָמַר לוֹ: וְאַתָּה שֶׁנִּכְנַסְתָּ מָה רָאִיתָ שָׁם? אָמַר לוֹ: רָאִיתִי כַּמָּה מַאֲכָל וְכַמָּה מַשְׁקֶה. אָמַר לוֹ: נֶהֱנֵיתָ כְלוּם? אָמַר לוֹ: לֹא. אָמַר לוֹ: אֲנִי שֶׁלֹּא נִכְנַסְתִּי נוֹחַ לִי יוֹתֵר מִמֶּךָּ. הֱוֵי “נַחַת לָזֶה מִזֶּה¹⁸⁴” (שם ו; ילק"ש).

עח “טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב וְיוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ”¹⁸⁵ – נוֹלַד אָדָם הַכֹּל שְׂמֵחִים, מֵת – הַכֹּל בּוֹכִים. וְאֵינוֹ כֵן, אֶלָּא נוֹלַד אָדָם – אֵין [הַכֹּל צְרִיכִים] לִשְׂמוֹחַ, שֶׁאֵין יוֹדְעִים בְּאֵיזֶה פֶרֶק וּמַעֲשִׂים יַעֲמֹד¹⁸⁶, אִם צַדִּיק וְאִם רָשָׁע, אִם טוֹב וְאִם רָע; מֵת – הֵם צְרִיכִים לִשְׂמוֹחַ, שֶׁנִּפְטַר בְּשֵׁם־טוֹב וְיָצָא מִן הָעוֹלָם בְּשָׁלוֹם.

אָמַר רַ' לֵוִי: מָשָׁל לִשְׁתֵּי סְפִינוֹת שֶׁהָיוּ פוֹרְשׁוֹת בַּיָּם הַגָּדוֹל, אַחַת יוֹצֵאת מִן הַלֵּמָן וְאַחַת נִכְנֶסֶת לַלֵּמָן. זוֹ שֶׁיּוֹצֵאת הָיוּ הַכֹּל שְׂמֵחִין בָּהּ, זוֹ שֶׁנִּכְנֶסֶת לֹא הָיוּ הַכֹּל שְׂמֵחִין בָּהּ. הָיָה שָׁם פִּקֵּחַ אֶחָד, אָמַר: חִלּוּפֵי הַדְּבָרִים אֲנִי רוֹאֶה כָאן! זוֹ שֶׁהִיא יוֹצֵאת מִן הַנָּמֵל¹⁸⁷ לֹא הָיוּ הַכֹּל צְרִיכִים לִשְׂמוֹחַ בָּהּ, שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים בְּאֵיזֶה פֶרֶק הִיא עוֹמֶדֶת וּמַה יַּמִּים מִזְדַּוְּגִים לָהּ¹⁸⁸, וּמָה רוּחוֹת מִזְדַּוְּגוֹת לָהּ, וְזוֹ שֶׁנִּכְנֶסֶת לַנָּמֵל הָיוּ הַכֹּל צְרִיכִים לִשְׂמוֹחַ, לְפִי שֶׁהֵם יוֹדְעִים שֶׁיָּצְאָה בְשָׁלוֹם מִן הַיָּם וְנִכְנֶסֶת בְּשָׁלוֹם. הוּא שֶׁשְּׁלֹמֹה אָמַר: “וְיוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ” (שמו“ר מ”ח; קה"ר ז).

עט אָמַר רַ' בֶּרֶכְיָה: “עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת”¹⁸⁹ – אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁשְּׁעַת מִיתָתוֹ כִּשְׁעַת לֵדָתוֹ (ירוש' מג' פ“א ה”ט).

––––––––

פ כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ קִצּוֹ שֶׁל אָדָם הַכֹּל מוֹשְׁלִין בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָיָה כָל־מֹצְאִי יַהַרְגֵנִי”¹⁹⁰ (נדר מא.).

פא שָׁנִינוּ, רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: תִּינוֹק בֶּן יוֹמוֹ חַי מְחַלְלִין עָלָיו אֶת־הַשַּׁבָּת, דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מֵת אֵין מְחַלְלִין עָלָיו אֶת־הַשַּׁבָּת.

רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: תִּינוֹק בֶּן יוֹמוֹ חַי – אֵין צָרִיךְ לְשָׁמְרוֹ מִן הַחֻלְדָּה וּמִן הָעַכְבָּרִים, אֲבָל עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן מֵת – צָרִיךְ לְשָׁמְרוֹ מִן הַחֻלְדָּה וּמִן הָעַכְבָּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה” וגו'¹⁹¹ – כָּל־זְמַן שֶׁאָדָם חַי אֵימָתוֹ מֻטֶּלֶת עַל הַבְּרִיּוֹת, כֵּוָן שֶׁמֵּת בָּטְלָה אֵימָתוֹ (שבת קנא:).

פב “לֹא־הַמֵּתִים יְהַלְלוּ־יָהּ”¹⁹² – לְעוֹלָם יַעֲסֹק אָדָם בַּתּוֹרָה וּבְמִצְוֹת קֹדֶם שֶׁיָּמוּת, שֶׁכֵּוָן שֶׁמֵּת בָּטֵל מִן הַתּוֹרָה וּמִן הַמִּצְוֹת, וְאֵין לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁבַח בּוֹ; וְזֶהוּ שֶׁאָמַר רַ' יוֹחָנָן: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “בַּמֵּתִים חָפְשִׁי”¹⁹³ – כֵּוָן שֶׁמֵּת אָדָם נַעֲשָׂה חָפְשִׁי מִן הַתּוֹרָה וּמִן הַמִּצְוֹת (שם ל.).

פג בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל אָדָם אֵין מְלַוִּין לוֹ אֶלָּא תוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בִּלְבָד (אב' ו).

פד שְׁלשָׁה אוֹהֲבִים יֵשׁ לְאָדָם בְּחַיָּיו, וְאֵלּוּ הֵם: בָּנָיו וּמָמוֹנוֹ וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. וּבִשְׁעַת פְּטִירָתוֹ מִן הָעוֹלָם הוּא מַכְנִיס לְבָנָיו וְאוֹמֵר לָהֶם: בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, בֹּאוּ וְהַצִּילוּנִי מִדִּין הַמָּוֶת; וְהֵם מְשִׁיבִים וְאוֹמְרִים לוֹ: הֲלֹא שָׁמַעְתָּ שֶׁאֵין שִׁלְטוֹן בְּיוֹם הַמָּוֶת, וְלֹא כָךְ כָּתוּב: “אָח לֹא־פָדֹה יִפְדֶּה אִישׁ”¹⁹⁴? אֶלָּא לֵךְ לְשָׁלוֹם וְתָנוּחַ עַל מִשְׁכָּבֶךָ. וּכְשֶׁהוּא רוֹאֶה כֵּן מַכְנִיס אֶת־מָמוֹנוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: הַרְבֵּה טָרַחְתִּי עָלֶיךָ לַיְלָה וָיוֹם, בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, פְּדֵנִי מִן הַמָּוֶת; וְהוּא מְשִׁיבוֹ: הֲלֹא שָׁמַעְתָּ “לֹא־יוֹעִיל הוֹן בְּיוֹם עֶבְרָה”¹⁹⁵. אַחַר־כָּךְ מַכְנִיס מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים וְאוֹמֵר לָהֶם: בֹּאוּ וְהַצִּילוּנִי מִן הַמָּוֶת וְאַל תַּנִּיחוּנִי לָצֵאת מִן הָעוֹלָם; וְהֵם אוֹמְרִים לוֹ: לֵךְ לְשָׁלוֹם, עַד שֶׁלֹּא תֵלֵךְ לְשָׁם אָנוּ מַקְדִּימִים אוֹתָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ”¹⁹⁶ (פדר"א לד).

פה “הַאֲזִינוּ כָּל־ישְׁבֵי חָלֶד”¹⁹⁷ – לָמָּה הוּא מוֹשֵׁל כָּל־בָּאֵי הָעוֹלָם כְּחֻלְדָּה? אֶלָּא מָה הַחֻלְדָּה הַזֹּאת גּוֹרֶרֶת וּמַנַּחַת וְאֵינָהּ יוֹדַעַת לְמִי הִיא מַנָּחַת, כָּךְ הֵם כָּל־בָּאֵי־הָעוֹלָם, גּוֹרְרִין וּמַנִּיחִין וְאֵינָם יוֹדְעִין לְמִי הֵם מַנִּיחִין – “יִצְבֹּר וְלֹא־יֵדַע מִי־אֹסְפָם”¹⁹⁸ (ירוש' שבת יד).

פו “אֶת־הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ, גַּם אֶת־הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם”¹⁹⁹ – “הָעֹלָם” כְּתִיב²⁰⁰, אִלּוּלֵא שֶׁהֶעְלִים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִלִּבּוֹ שֶׁל אָדָם אֶת־יוֹם הַמִּיתָה לֹא הָיָה אָדָם בּוֹנֶה בַיִת וְלֹא הָיָה נוֹטֵעַ כֶּרֶם, שֶׁהָיָה אוֹמֵר: לְמָחָר אֲנִי מֵת, לָמָּה אֲנִי עוֹמֵד וּמִתְיַגֵּעַ בִּשְׁבִיל אֲחֵרִים? – לְפִיכָךְ הֶעְלִים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִבְּנֵי אָדָם אֶת־יוֹם הַמִּיתָה, שֶׁיְהֵא אָדָם בּוֹנֶה וְנוֹטֵעַ. זָכָה יְהֵא לוֹ, לֹא זָכָה – לַאֲחֵרִים (תנח' קדושים; ילק"ש קהלת ג).

פז בָּנָיו שֶׁל רַ' חִיָּא יָצְאוּ לַשָּׂדֶה²⁰¹. נִשְׁתַּכַּח לָהֶם תַּלְמוּדָם וְהָיוּ מִצְטַעֲרִים לִזְכּוֹר. אָמַר אֶחָד לַחֲבֵרוֹ: יוֹדֵעַ אָבִינוּ²⁰² בְּצַעֲרֵנוּ? אָמַר לוֹ: מֵהֵיכָן יֵדָע, וַהֲלֹא נֶאֱמַר: “יִכְבְּדוּ בָנָיו וְלֹא יֵדָע”²⁰³? אָמַר לוֹ: וַהֲלֹא נֶאֱמַר: “אַךְ בְּשָׂרוֹ עָלָיו יִכְאָב וְנַפְשׁוֹ עָלָיו תֶּאֱבָל”²⁰⁴ – וְאָמַר רַ' יִצְחָק: קָשָׁה רִמָּה בִּבְשַׂר הַמֵּת כְּמַחַט בִּבְשַׂר הֶחָי!

– בְּצַעֲרָם שֶׁלָּהֶם יוֹדְעִים, בְּצַעֲרָם שֶׁל אֲחֵרִים אֵינָם יוֹדְעִים (בר' יח:).

פח זְעִירִי הִפְקִיד מָמוֹנוֹ אֵצֶל פֻּנְדָּקִית שֶׁלּוֹ, וְעַד שֶׁהָלַךְ וּבָא לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ²⁰⁵ מֵתָה. הָלַךְ אַחֲרֶיהָ לְבֵית־הַקְּבָרוֹת. אָמַר לָהּ: מָמוֹנִי הֵיכָן הוּא? אָמְרָה לוֹ: לֵךְ וְטֹל אוֹתוֹ מִתַּחַת צִנּוֹר הַדֶּלֶת²⁰⁶ בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי, וֶאֱמָר לָהּ לְאִמִּי שֶׁתְּהֵא מְשַׁגֶּרֶת לִי מַסְרֵק וּשְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל כָּחָל²⁰⁷ עַל־יְדֵי פְלוֹנִית, שֶׁתָּבֹא אֶצְלִי מָחָר²⁰⁸ (שם:).

פט רַ' יוֹחָנָן כְּשֶׁהָיָה מְסַיֵּם סֵפֶר אִיּוֹב אָמַר כָּךְ: סוֹף אָדָם לָמוּת וְסוֹף בְּהֵמָה לִשְׁחִיטָה, וְהַכֹּל לְמִיתָה הֵם עוֹמְדִים. אַשְׁרֵי מִי שֶׁגָּדֵל בַּתּוֹרָה וַעֲמָלוֹ בַתּוֹרָה וְעוֹשֶׂה נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרוֹ, וְגָדֵל בְּשֵׁם טוֹב, וְנִפְטָר בְּשֵׁם טוֹב מִן הָעוֹלָם. וְעָלָיו אָמַר שְׁלֹמֹה: “טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב, וְיוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ”²⁰⁹ (שם יז.).

ב. נִשְׁמָתוֹ שֶׁל אָדָם

צ “שֹׁרֶשׁ וְעָנָף”²¹⁰ – “שֹׁרֶשׁ” זוֹ נְשָׁמָה, “וְעָנָף” – זֶה הַגּוּף (סנה' קי:).

צא אָמַר לוֹ אַנְטוֹנִינוֹס לְרַבִּי: נְשָׁמָה מֵאֵימָתַי נִתְּנָה בָאָדָם, מִשְּׁעַת פְּקִידָה אוֹ מִשְּׁעַת יְצִירָה? אָמַר לוֹ: מִשְּׁעַת יְצִירָה. אָמַר לוֹ: אֶפְשָׁר חֲתִיכָה שֶׁל בָּשָׂר עוֹמֶדֶת שְׁלשָׁה יָמִים בְּלֹא מֶלַח וְאֵינָהּ מַסְרָחַת? אֶלָּא מִשְּׁעַת פְּקִידָה. אָמַר רַבִּי: דָּבָר זֶה לִמְּדַנִי אַנְטוֹנִינוֹס וּמִקְרָא מְסַיְּעוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּפְקֻדָּתְךָ שָׁמְרָה רוּחִי”²¹¹ (שם צא:).

צב חֲמִשָּׁה “בָּרְכִי נַפְשִׁי”²¹² כְּנֶגֶד מִי אֲמָרָם דָּוִד? לֹא אֲמָרָם אֶלָּא כְּנֶגֶד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וּכְנֶגֶד נְשָׁמָה: מָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מָלֵא כָל־הָעוֹלָם – אַף נְשָׁמָה מְלֵאָה כָל־הַגּוּף; מָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה – אַף נְשָׁמָה רוֹאָה וְאֵינָהּ נִרְאֵית; מָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא זָן אֶת־כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ – אַף נְשָׁמָה זָנָה אֶת־כָּל־הַגּוּף; מָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא טָהוֹר – אַף נְשָׁמָה טְהוֹרָה; מָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יוֹשֵׁב בְּחַדְרֵי־חֲדָרִים – אַף נְשָׁמָה יוֹשֶׁבֶת בְּחַדְרֵי־חֲדָרִים. יָבוֹא מִי שֶׁיֶּשׁ־בּוֹ חֲמִשָּׁה דְבָרִים הַלָּלוּ וִישַׁבַּח לְמִי שֶׁיֶּשׁ־בּוֹ חֲמִשָּׁה דְבָרִים הַלָּלוּ (בר' י.).

צג חֲמִשָּׁה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לָהּ: נֶפֶשׁ, רוּחַ, נְשָׁמָה, יְחִידָה, חַיָּה. נֶפֶשׁ – זֶה הַדָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ”²¹³; רוּחַ – שֶׁהִיא עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: “מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעֹלָה הִיא לְמָעְלָה”²¹⁴; נְשָׁמָה – זוֹ הָאוֹפָה²¹⁵; יְחִידָה – שֶׁכָּל הָאֵבָרִים שְׁנַיִם־שְׁנַיִם וְהִיא יְחִידָה בַּגּוּף; חַיָּה – שֶׁכָּל־הָאֵבָרִים מֵתִים וְהִיא חַיָּה בַּגּוּף.

הַנְּשָׁמָה הַזּוֹ מְמַלְאָה אֶת־כָּל־הַגּוּף, וּבְשָׁעָה שֶׁאָדָם יָשֵׁן הִיא עוֹלָה וְשׁוֹאֶבֶת לוֹ חַיִּים מִלְמָעְלָה (ב"ר יד).

צד “אֵלֶיךָ יְיָ נַפְשִׁי אֶשָּׂא”²¹⁶ – זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: “בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי, פָּדִיתָה אוֹתִי יְיָ אֵל אֱמֶת”²¹⁷ – בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם מַפְקִידִין אֶצְלוֹ פִּקְדוֹנוֹת, הוּא מַחֲלִיף שֶׁל זֶה בָּזֶה וְשֶׁל זֶה בָּזֶה, לְפִי שֶׁאֵין מַכִּירִין; אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא “יְיָ אֵל אֱמֶת” – שֶׁמָּא עָמַד אֶחָד שַׁחֲרִית וּבִקֵּשׁ נַפְשׁוֹ וְלֹא מְצָאָהּ, אוֹ שֶׁמָּא מָצָא נַפְשׁוֹ בְּיַד אַחֵר, אוֹ נַפְשׁוֹ שֶׁל אַחֵר בְּיָדוֹ? – לְכָךְ נֶאֱמַר: “פָּדִיתָה אוֹתִי יְיָ אֵל אֱמֶת”.

אָמַר רַ' אֲלֶכְסַנְדְּרַי: בָּשָׂר וָדָם מַפְקִידִין בְּיָדוֹ חֲדָשִׁים²¹⁸ וְשׁוֹהִים אֶצְלוֹ, וְהוּא מַחֲזִירָם בְּלוּיִים וּשְׁחוּקִים²¹⁹, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא – מַפְקִידִים בְּיָדוֹ בְּלוּיִים וּשְׁחוּקִים וְהוּא מַחֲזִירָם חֲדָשִׁים. תֵּדַע לְךָ שֶׁהוּא כֵן: שֶׁהֲרֵי הַפּוֹעֵל הַזֶּה עוֹשֶׂה מְלָאכָה כָּל־הַיּוֹם וְנַפְשׁוֹ יְגֵעָה עָלָיו וּשְׁחוּקָה, וּכְשֶׁהוּא יָשֵׁן הוּא מַשְׁלִים נַפְשׁוֹ²²⁰ בְּיַד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וּלְשַׁחֲרִית הִיא חוֹזֶרֶת לְגוּפוֹ בְּרִיאָה חֲדָשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: “חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים – רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ”²²¹ (שו"ט כה).

ג. הֲנָאַת הָאָדָם

צה אָמַר לוֹ רַב לְרַב הַמְנוּנָא: בְּנִי, אִם יֶשׁ־לְךָ²²² הֵיטֵב לָךְ, שֶׁאֵין בִּשְׁאוֹלֹ תַּעֲנוּג וְאֵין לַמָּוֶת הִתְמַהְמֵהַּ. וְאִם תֹּאמַר: אַנִּיחַ לְבָנַי – חֹק בִּשְׁאוֹל מִי יַגִּיד לָךְ? בְּנֵי אָדָם דּוֹמִים לְעִשְׂבֵּי הַשָּׂדֶה: הַלָּלוּ נוֹצְצִים וְהַלָּלוּ נוֹבְלִים.

אָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה: שִׁנָּנָא²²³, חֲטוֹף וֶאֱכוֹל, חֲטוֹף וּשְׁתֵה: הָעוֹלָם שֶׁאָנוּ יוֹצְאִים מִמֶּנּוּ לְבֵית־מִשְׁתֶּה דּוֹמֶה (עיר' נד.).

צו רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: אֵין הַיָּחִיד רַשַּׁאי לְסַגֵּף עַצְמוֹ²²⁴ בְּתַעֲנִית, שֶׁמָּא יִפֹּל עַל הַצִּבּוּר²²⁵ וְיִהְיוּ צְרִיכִין לְפַרְנְסוֹ.

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מַה־טַּעְמוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי? – שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה”²²⁶ – נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתִּי בְךָ הַחֲיֶהָ (תענ' כב.; תוספ' שם ב).

צז שָׁנִינוּ, רַ' אֶלְעָזָר הַקַּפָּר בְּרַבִּי אוֹמֵר: “וְכִפֶּר עָלָיו מֵאֲשֶׁר חָטָא²²⁷ עַל־הַנָּפֶשׁ”²²⁸ – וְכִי בְּאֵיזוֹ נֶפֶשׁ חָטָא זֶה? – אֶלָּא שֶׁצִּעֵר עַצְמוֹ מִן הַיָּיִן. וַהֲלֹא דְבָרִים קַל־וָחֹמֶר: וּמַה־זֶּה שֶׁלֹּא צִעֵר עַצְמוֹ אֶלָּא מִן הַיַּיִן נִקְרָא חוֹטֵא, הַמְצַעֵר עַצְמוֹ מִכָּל־דָּבָר – עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. מִכָּאן, כָּל הַיּוֹשֵׁב בְּתַעֲנִית נִקְרָא חוֹטֵא (נדר' י).

צח שָׁנִינוּ, אָמַר שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק: מִיָּמַי לֹא אָכַלְתִּי אֲשַׁם נָזִיר טָמֵא²²⁹ אֶלָּא אֶחָד. פַּעַם אַחַת בָּא אָדָם נָזִיר מִן הַדָּרוֹם, וְרָאִיתִי שֶׁהוּא יְפֵה־עֵינַיִם וְטוֹב־רֹאִי וּקְוֻצּוֹתָיו סְדוּרוֹת לוֹ תַּלְתַּלִּים. אָמַרְתִּי לוֹ: בְּנִי, מָה רָאִיתָ לְהַשְׁחִית²³⁰ אֶת־שְׂעָרְךָ זֶה הַנָּאֶה? אָמַר לִי: רוֹעֶה הָיִיתִי לְאַבָּא בְּעִירִי, וְהָלַכְתִּי לְמַלְאוֹת מַיִם מִן הַמַּעְיָן וְנִסְתַּכַּלְתִּי בְּבָבוּאָה שֶׁלִּי²³¹, וּפָחַז עָלַי יִצְרִי²³², וּבִקֵּשׁ לְטָרְדֵנִי²³³ מִן הָעוֹלָם²³⁴. אָמַרְתִּי לוֹ: רָשָׁע, לָמָה אַתָּה מִתְגָּאֶה בְּעוֹלָם שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּךְ, בְּמִי שֶׁהוּא עָתִיד לִהְיוֹת רִמָּה וְתוֹלֵעָה? הָעֲבוֹדָה²³⁵, שֶׁאֲגַלֵּחֲךָ לַשָּׁמָיִם! מִיָּד עָמַדְתִּי וּנְשַׁקְתִּיו עַל רֹאשׁוֹ, אָמַרְתִּי לוֹ: בְּנִי, כָּמוֹךָ יִרְבּוּ נוֹזְרֵי נְזִירוּת בְּיִשְׂרָאֵל! עָלֶיךָ הַכָּתוּב אוֹמֵר: “נָזִיר לְהַזִּיר לַייָ²³⁶”²³⁷ (שם ט:).

צט אֵיזֶה חָסִיד שׁוֹטֶה? רָאָה תְּאֵנָה בַכּוּרָה²³⁸ אָמַר: בְּמִי שֶׁאֶפְגַּע בּוֹ תְּחִלָּה אֶתְּנֶנָּה לוֹ²³⁹ (ירוש', סוטה פ“ג, ה”ד).

ק אָמְרוּ בְּשֵׁם רַב: עָתִיד אָדָם לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל כָּל־מַה שֶּׁרָאֲתָה עֵינוֹ וְלֹא אָכָל.

רַ' אֶלְעָזָר חָשַׁשׁ²⁴⁰ לִשְׁמוּעָה זוֹ, וְהָיָה מְכַנֵּס פְּרוּטוֹת וְאוֹכֵל בָּהֶן מִכָּל־דָּבָר פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה (שם סוף קיד').

קא כָּל הַמַּשְׁחִית דָּבָר שֶׁיֵּשׁ עָלָיו הֲנָאָה עוֹבֵר בְּ“לֹא־תַשְׁחִית”²⁴¹ (מדא"ג שופטים).

קב שְׁלשָׁה מְשִׁיבִים דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם, אֵלּוּ הֵם: קוֹל²⁴² וּמַרְאֶה²⁴³ וָרֵיחַ²⁴⁴.

שְׁלשָׁה מַרְחִיבִים דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם, אֵלּוּ הֵם: דִּירָה נָאָה, וְאִשָּׁה נָאָה, וְכֵלִים נָאִים (בר' נז:).

קג פְּחוֹת מִמַּאֲכָלְךָ²⁴⁵ וּמִמִּשְׁתֶּךָ וְתוֹסִיף עַל דִּירָתֶךָ (פס' קיד.).

קד “נָשִׁיתִי טוֹבָה”²⁴⁶ – אָמַר רַ' יִצְחָק נַפָּחָא: זוֹ מִטָּה נָאָה וְכֵלִים נָאִים שֶׁעָלֶיהָ (שבת כה:).

קה רָאָה בְּנֵי אָדָם נָאִים וְאִילָנוֹת נָאִים אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁבָּרָא בְּרִיּוֹת נָאוֹת (תוספ' בר' ו).

קו הָרוֹאֶה בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת²⁴⁷ וְאִילָנוֹת טוֹבִים אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁכָּכָה לּוֹ בְעוֹלָמוֹ (בר' נח:).

קז “כַּאֲשֶׁר יִמָּצֵא הַתִּירוֹשׁ בָּאֶשְׁכּוֹל וְאָמַר אַל־תַּשְׁחִיתֵהוּ כִּי בְרָכָה בּוֹ”²⁴⁸ – מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁיָּצָא לְכַרְמוֹ בַּשַּׁבָּת וְרָאָה עוֹלֵלָה אַחַת וּבֵרַךְ עָלֶיהָ. אָמַר: כְּדַאי הִיא הָעוֹלֵלָה הַזּוֹ שֶׁנְּבָרֵךְ עָלֶיהָ (ב"ר כט).

קח אָמַר: כַּמָּה נָאָה פַּת זוֹ, בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁבְּרָאָהּ – זוֹהִי בִרְכָתוֹ (תוספ' בר').

קט מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, שֶׁהָיָה עוֹמֵד עַל גַּבֵּי מַעֲלָה בְּהַר־הַבַּיִת וְרָאָה נָכְרִית אַחַת נָאָה בְיוֹתֵר, אָמָר: “מָה־רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ”²⁴⁹.

וְאַף רַבִּי עֲקִיבָא רָאָה אֵשֶׁת טוֹרְנוֹסְרוֹפוּס הָרָשָׁע, רָק, שָׂחַק וּבָכָה. רָק – שֶׁהָיְתָה בָאָה מִטִּפָּה סְרוּחָה, שָׂחַק – שֶׁעֲתִידָה לְהִתְגַּיֵּר וְיִשָּׂאֶנָּה²⁵⁰, בָּכָה – שֶׁאוֹתוֹ נוֹי יִבְלֶה בְעָפָר (ע“ז כ.; ע”י).

קי שָׁנָה רַ' אַבָּהוּ: מִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִשְׁתַּבֵּחַ²⁵¹ בְּבַעֲלֵי קוֹמָה? שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאָנֹכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶת־הָאֱמֹרִי… אֲשֶׁר כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ”²⁵² (בכור' מה:).

קיא אָמַר רַב יְהוּדָה: מִי שֶׁיּוֹצֵא בִּימֵי נִיסָן וְרוֹאֶה אִילָנוֹת מְלַבְלְבִים²⁵³ אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם וּבָרָא בוֹ בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבִים לְהִתְנָאוֹת²⁵⁴ בָּהֶם בְּנֵי־אָדָם.

אָמַר מַר זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה אָמַר רַב: מִנַּיִן שֶׁמְּבָרְכִין עַל הָרֵיחַ? שֶׁנֶּאֱמַר: “כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ”²⁵⁵ – אֵיזֶהוּ דָבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה נֶהֱנֵית מִמֶּנּוּ? הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה הָרֵיחַ (בר' מג:).

קיב “וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה”²⁵⁶ – כָּל־הָאִילָנוֹת כְּאִלּוּ מְשִׂיחִים אֵלּוּ עִם אֵלּוּ, כָּל־הָאִילָנוֹת כְּאִלּוּ מְשִׂיחִים עִם הַבְּרִיּוֹת, כָּל־הָאִילָנוֹת לַהֲנָאָתָן שֶׁל בְּרִיּוֹת נִבְרָאוּ (ב"ר יג).

קיג “יוּמַת הַמֵּת”²⁵⁷ – רָשָׁע בְּחַיָּיו חָשׁוּב כְּמֵת, מִפְּנֵי שֶׁרוֹאֶה חַמָּה זוֹרַחַת וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ “יוֹצֵר אוֹר”, שׁוֹקַעַת – וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ “מַעֲרִיב עֲרָבִים”; אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ. אֲבָל הַצַּדִּיקִים מְבָרְכִים עַל כָּל־דָּבָר וְדָבָר שֶׁאוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וְשֶׁרוֹאִים וְשֶׁשּׁוֹמְעִים (תנח' ברכה).

ד. אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה

קיד אָמַר רַב אַבְדִּימֵי דְּמִן חֵיפָה: קֹדֶם שֶׁיֹּאכַל אָדָם וְיִשְׁתֶּה יֶשׁ־לוֹ שְׁנֵי לְבָבוֹת²⁵⁸; לְאַחַר שֶׁאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה אֵין לוֹ אֶלָּא לֵב אֶחָד (ב"ב יב:).

קטו “גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד”²⁵⁹ – זֶה הִלֵּל הַזָּקֵן, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָיָה נִפְטָר מִתַּלְמִידָיו הָיָה מְהַלֵּךְ וְהוֹלֵךְ²⁶⁰ עִמָּם. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: רַבִּי, לְהֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ? אָמַר לָהֶם: לִגְמוֹל חֶסֶד עִם אַכְסְנָיָא זוֹ²⁶¹ בְּתוֹךְ בֵּיתִי. אָמְרוּ לוֹ: כָּל־יוֹם יֶשׁ־לְךָ אַכְסְנָאי? אָמַר לָהֶם: וְכִי נֶפֶשׁ עֲלוּבָה זוֹ לֹא אַכְסְנָיָא הִיא בְּתוֹךְ הַגּוּף? הַיּוֹם הִיא כָאן, לְמָחָר אֵינָהּ כָּאן (ויק"ר לד).

קטז עָלִיתָ לַגָּג²⁶² – סְעֻדָּתְךָ עִמָּךְ: מֵאָה דְלוּעִים²⁶³ בָּעִיר בְּזוּז אֶחָד – תַּחַת כְּנָפֶיךָ יִהְיוּ (פס' קיג.).

קיז שָׁנוּ מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַ' מֵאִיר: דֹּק בַּשִּׁנַּיִם²⁶⁴ וְתִמְצָא בָרַגְלָיִם (שבת קנב.).

קיח הַמָּשָׁל אוֹמֵר: הַכָּרֵשׂ²⁶⁵ טוֹעֶנֶת אֶת־הָרַגְלָיִם (ב"ר ע).

קיט הַמַּאֲרִיךְ עַל שֻׁלְחָנוֹ – מַאֲרִיכִין יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו.

מַה־טָּעַם? שֶׁמָּא יָבֹא עָנִי וְיִתֶּן־לוֹ דָבָר, שֶׁנֶּאֱמַר: “הַמִּזְבֵּחַ עֵץ שָׁלוֹשׁ אַמּוֹת גָּבֹהַּ”²⁶⁶. וְנֶאֱמַר: “וַיְדַבֵּר אֵלַי זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי יְיָ”²⁶⁷ – פָּתַח בְּמִזְבֵּחַ וְסִיֵּם בְּשֻׁלְחָן? רַ' יוֹחָנָן וְרַ' אֶלְעָזָר אָמְרוּ שְׁנֵיהֶם: בִּזְמַן שֶׁבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם מִזְבֵּחַ מְכַפֵּר עַל יִשְׂרָאֵל, וְעַכְשָׁו שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל אָדָם מְכַפֵּר עָלָיו (בר' נד, נה; ע"י).

קכ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: “כִּי־יַרְחִיב יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת־גְּבֻלְךָ… בְּכָל־אַוַּת נַפְשְׁךָ תֹּאכַל בָּשָׂר”²⁶⁸ – לִמְּדָה תוֹרָה דֶּרֶךְ־אֶרֶץ, שֶׁלֹּא יֹאכַל בָּשָׂר אֶלָּא לְתֵאָבוֹן²⁶⁹. יָכוֹל, יִקַּח אָדָם מִן הַשּׁוּק וְיֹאכֵל? תַּלְמוּד־לוֹמַר: “וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ וּמִצֹּאנְךָ²⁷⁰”²⁷¹ – יָכוֹל יִזְבַּח כָּל־בְּקָרוֹ וְיֹאכֵל, כָּל־צֹאנוֹ וְיֹאכֵל? – תַּלְמוּד־לוֹמַר: “מִבְּקָרְךָ” – וְלֹא כָל בְּקָרְךָ, “מִצֹּאנְךָ” – וְלֹא כָל־צֹאנֶךָ. מִכָּאן אָמַר רַ' אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ מָנֶה²⁷² יִקַּח לְלִפְסוֹ²⁷³ לִיטְרָא יָרָק; עֲשָׂרָה מָנֶה – יִקַּח לְלִפְסוֹ לִיטְרָא דָגִים; חֲמִשִּׁים מָנֶה – יִקַּח לְלִפְסוֹ לִיטְרָא בָשָׂר; מֵאָה מָנֶה – יִשְׁפְּתוּ לוֹ קְדֵרָה בְּכָל־יוֹם. – וְהַשְּׁאָר אֵימָתָי²⁷⁴? – מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת.

אָמַר רַב: צְרִיכִין אָנוּ לָחשׁ לְדִבְרֵי זָקֵן²⁷⁵.

אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אַבָּא²⁷⁶ מִמִּשְׁפַּחַת בְּרִיאִים הָיָה²⁷⁷, אֲבָל כְּגוֹן אָנוּ²⁷⁸, מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ פְּרוּטָה בְּתוֹךְ כִּיסוֹ יְרִיצֶנָּה לַחֶנְוָנִי²⁷⁹.

אָמַר רַב נַחֲמָן: כְּגוֹן אָנוּ לֹוִים וְאוֹכְלִים²⁸⁰. “כְּבָשִׂים לִלְבוּשֶׁךָ”²⁸¹ – מִגֵּז כְּבָשִׂים יְהִי מַלְבּוּשֶׁךָ; “וּמְחִיר שָׂדֶה עַתּוּדִים²⁸²”²⁸³ – לְעוֹלָם יִמְכֹּר אָדָם שָׂדֶה וְיִקַּח עַתּוּדִים, וְאַל יִמְכּוֹר אָדָם עַתּוּדִים וְיִקַּח שָׂדֶה; “וְדֵי חֲלֵב עִזִּים”²⁸⁴ – דַּיּוֹ לְאָדָם שֶׁיִּתְפַּרְנֵס מֵחֲלֵב²⁸⁵ גְּדָיִים וּטְלָאִים שֶׁבְּתוֹךְ בֵּיתוֹ; “לְלַחְמְךָ לְלֶחֶם בֵּיתֶךָ”²⁸⁶ – לַחְמְךָ קוֹדֵם לְלֶחֶם בֵּיתֶךָ; “וְחַיִּים לְנַעֲרוֹתֶיךָ”²⁸⁷ – אָמַר מַר זוּטְרָא בְּנוֹ שֶׁל רַב נַחֲמָן: תֵּן חַיִּים לְנַעֲרוֹתֶיךָ²⁸⁸. מִכָּאן לִמְּדָה תוֹרָה דֶרֶךְ־אֶרֶץ, שֶׁלֹּא יְלַמֵּד אָדָם אֶת־בְּנוֹ בָּשָׂר וָיָיִן (חול' פד.).

קכא בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה נִדּוֹן עַל שֵׁם סוֹפוֹ²⁸⁹.

שָׁנִינוּ, רַ' יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: וְכִי מִפְּנֵי שֶׁאָכַל זֶה²⁹⁰ תַּרְטֵימַר²⁹¹ בָּשָׂר וְשָׁתָה חֲצִי לֹג יַיִן הָאִיטַלְקִי, אָמְרָה תוֹרָה יֵצֵא לְבֵית־דִּין לִסָּקֵל? אֶלָּא הִגִּיעָה תוֹרָה לְסוֹף דַּעְתּוֹ שֶׁל בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, שֶׁסּוֹף מְגַמֵּר²⁹² נִכְסֵי אָבִיו וּמְבַקֵּשׁ לִמּוּדוֹ²⁹³ וְאֵינוֹ מוֹצֵא, וְיוֹצֵא לְפָרָשַׁת־דְּרָכִים וּמְלַסְטֵם²⁹⁴ אֶת־הַבְּרִיּוֹת. אָמְרָה תוֹרָה: יָמוּת זַכַּאי וְאַל יָמוּת חַיָּב; שֶׁמִּיתָתָם שֶׁל רְשָׁעִים הֲנָאָה לָהֶם וַהֲנָאָה לָעוֹלָם, וְלַצַדִּיקִים – רַע לָהֶם וְרַע לָעוֹלָם; שֵׁנָה וָיַיִן לָרְשָׁעִים הֲנָאָה לָהֶם וַהֲנָאָה לָעוֹלָם, וְלַצַּדִּיקִים – רַע לָהֶם וְרַע לָעוֹלָם (סנה' עא, עב).

קכב הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִין: מְלֵי כְרֵסֵהּ²⁹⁵ זְנֵי בִישֵׁי (בר' לב.).

קכג לֹא זָכָה אָדָם [לְדִבְרֵי] תוֹרָה שֶׁיִּכָּנְסוּ בְתוֹךְ מֵעָיו יְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה יְתֵרָה שֶׁלֹּא תִכָּנֵס לְתוֹךְ מֵעָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: “בְּחַרְתִּיךָ בְּכוּר עֹנִי”²⁹⁶ – מָה הַכּוּר הַזֶּה אֲפִלּוּ אַתָּה נוֹתֵן בּוֹ כָּל־עֵצִים שֶׁבָּעוֹלָם הֲרֵי הוּא שׂוֹרְפָם וּמַפְסִידָם, כָּךְ גְּרוֹנוֹ שֶׁל אָדָם אֲפִלּוּ אַתָּה נוֹתֵן לוֹ כָּל־אֲכִילוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הוּא מַפְסִידָן (ילק"ש ואתחנן).

קכד אָמַר רַב חִסְדָּא: מִי שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לֶאֱכוֹל פַּת שְׂעוֹרִים וְאוֹכֵל שֶׁל חִטִּים, עוֹבֵר מִשּׁוּם “בַּל תַּשְׁחִית”.

אָמַר רַב פַּפָּא: מִי שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לִשְׁתּוֹת שֵׁכָר וְשׁוֹתֶה יַיִן, עוֹבֵר מִשּׁוּם “בַּל תַּשְׁחִית”.

– וְלֹא הוּא²⁹⁷, “בַּל תַּשְׁחִית” שֶׁל הַגּוּף עָדִיף²⁹⁸! (שבת קמ:).

קכה מָשָׁל מוֹשְׁלִין בְּמַעֲרָבָא²⁹⁹: דְּאָכִיל אַלְיָתָא³⁰⁰ טָשֵׁי בְּעִלִּיתָא³⁰¹, דְּאָכִיל קִיקוּלֵי³⁰² אַקִּיקְלָא דְמָתָא שָׁכִיב³⁰³ (פס' קיד.).

קכו אָדָם אֶחָד נָתַן אֶת עַבְדּוֹ לַחֲבֵרוֹ לְלַמְּדוֹ אֶלֶף מִינֵי תַבְשִׁילִין, וְלִמְּדוֹ שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת. הִזְמִינוֹ לְדִין לִפְנֵי רַבִּי: אָמַר רַבִּי: אֲבוֹתֵינוּ אָמָרוּ: “נָשִׁינוּ טוֹבָה³⁰⁴” – אָנוּ אֲפִלּוּ בְעֵינֵינוּ לֹא רָאִינוּ! (נדר' נ:).

––––––––

קכז אֶפְשָׁר לָעוֹלָם לִחְיוֹת בְּלֹא יַיִן, אִי אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא מָיִם; אֶפְשָׁר לָעוֹלָם לִחְיוֹת בְּלֹא פִלְפְּלִין, אִי אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא מֶלַח (ירוש' הור' פ“ג, ה”ה).

קכח “בְּכָל־עֶצֶב³⁰⁵ יִהְיֶה מוֹתָר וּדְבַר שְׂפָתַיִם אַךְ לְמַחְסוֹר”³⁰⁶ – אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא; כְּגוֹן בֵּין שׁוֹתֶה חַמִּין לְשׁוֹתֶה צוֹנֵן.

מְלַקֵּט עֲצָמוֹת אֶחָד הָיָה בְצִפּוֹרֵי, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: רַ' שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא הָיָה. בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה רוֹאֶה עֲצָמוֹת שְׁחוֹרוֹת אוֹמֵר: אֵלּוּ שֶׁל שׁוֹתֵי מַיִם, אֲדֻמּוֹת – אָמָר: אֵלּוּ שֶׁל שׁוֹתֵי יַיִן, לְבָנוֹת – אֵלּוּ שֶׁל שׁוֹתֵי מַיִם חַמִּין (ב“ר פט; ילק”ש משלי).

קכט אָמַר רַ' חֶלְבּוֹ: יַיִן שֶׁל פְּרוּגִיתָא³⁰⁷ וּמֵימֵי דְיוֹמְסִית³⁰⁸ – קִפְּחוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים³⁰⁹ מִיִּשְׂרָאֵל.

רַ' אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ נִזְדַּמֵּן לְשָׁם. נִמְשַׁךְ אַחֲרֵיהֶם וְנִשְׁתַּכַּח תַּלְמוּדוֹ. כְּשֶׁחָזַר וּבָא – עָמַד לִקְרוֹא בַסֵּפֶר. בִּקֵּשׁ לִקְרוֹא “הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם”³¹⁰, אָמַר: “הַחֹרֶשׁ הָיָה לִבָּם³¹¹”, בִּקְשׁוּ חֲכָמִים עָלָיו רַחֲמִים וְחָזַר תַּלְמוּדוֹ (שבת קמז:).

קל שָׁנִינוּ, רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: אוֹתוֹ אִילָן שֶׁאָכַל אָדָם הָרִאשׁוֹן מִמֶּנּוּ גֶּפֶן הָיָה, שֶׁאֵין לְךָ דָבָר שֶׁמֵּבִיא יְלָלָה לְאָדָם אֶלָּא יָיִן. רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: חִטָּה הָיָה, שֶׁאֵין הַתִּינוֹק יוֹדֵעַ לִקְרוֹא אַבָּא וְאִמָּא עַד שֶׁיִּטְעַם טַעַם דָּגָן. רַ' נְחֶמְיָה אוֹמֵר: תְּאֵנָה הָיָה, שֶׁבַּדָּבָר שֶׁקִּלְקְלוּ בּוֹ נִתְקָנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה”³¹² (סנה' עו.).

קלא “וְיַיִן וְתִירוֹשׁ יִקַּח־לֵב”³¹³ – לָמָּה קוֹרֵא לוֹ “יַיִן” וְלָמָּה קוֹרֵא לוֹ “תִּירוֹשׁ”? אָמַר רַ' יִצְחָק: יַיִן – שֶׁמֵּבִיא יְלָלָה³¹⁴ לָעוֹלָם; תִּירוֹשׁ – שֶׁכָּל־הַמִּתְגָּאֶה בוֹ נַעֲשֶׂה רָשׁ (יומא עו:).

קלב “כִּי־יִתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים”³¹⁵ – כָּל־הַנּוֹתֵן עֵינוֹ בְּכוֹסוֹ, כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ דּוֹמֶה עָלָיו כְּמִישׁוֹר³¹⁶.

אָמַר רַ' יוֹחָנָן: “בַּכִּיס” – כְּתִיב וּקְרֵי “בַּכּוֹס” – הַשִּׁכּוֹר נוֹתֵן עֵינָיו בַּכּוֹס וְהַחֶנְוָנִי בַּכִּיס³¹⁷ (שם עה.; תנח' שמיני; מד' מש' כג).

קלג הַיַּיִן נִכְנָס בְּכָל־אֵבֶר וָאֵבֶר וְהַגּוּף מִתְרַשֵּׁל וְהַדַּעַת מִטַּלְטָלֶת. נִכְנַס הַיַּיִן יָצְאָה הַדָּעַת. כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ יַיִן אֵין דָּעַת. נִכְנַס יַיִן יָצָא סוֹד: “יַיִן” חֶשְׁבּוֹנוֹ שִׁבְעִים וְ“סוֹד” חֶשְׁבּוֹנוֹ שִׁבְעִים. הַדַּעַת מִתְחַלֶּקֶת בְּאַרְבָּעָה חֲלָקִים: שְׁנַיִם בִּשְׁתֵּי הַכְּלָיוֹת וְחֵלֶק אֶחָד בַּלֵּב וְחֵלֶק אֶחָד בַּפֶּה. נִתְּנָה הַדַּעַת הַזּוֹ בְּאַרְבָּעָה כֵלִים הָאֵלּוּ, וּכְנֶגְדָּן נָתְנוּ חֲכָמִים שִׁעוּר לְשִׁכְרוּת בְּאַרְבַּע רְבִיעִיּוֹת יַיִן חַי, שֶׁהֵן אַרְבַּע כּוֹסוֹת. שָׁתָה אָדָם כּוֹס אַחַת שֶׁהִיא רְבִיעִית – יָצָא הָאָדָם מֵרְבִיעִית דַּעְתּוֹ; שָׁתָה שְׁתֵּי כוֹסוֹת יָצְאוּ שְׁנֵי חֲלָקִים מִדַּעְתּוֹ; שָׁתָה שָׁלשׁ כּוֹסוֹת יָצְאוּ שְׁלשָׁה חֲלָקִים מִדַּעְתּוֹ וְלִבּוֹ מְטֹרָף, מִיָּד הוּא מַתְחִיל לְדַבֵּר שֶׁלֹּא כְהֹגֶן; שָׁתָה כּוֹס רְבִיעִית יָצְאָה כָל־דַּעְתּוֹ, נִשְׁתַּעְמְמוּ³¹⁸ כָל־הַכְּלָיוֹת וְנִטְרַף לִבּוֹ וְהַלָּשׁוֹן נִפְסַק, מְבַקֵּשׁ לְדַבֵּר וְאֵינוֹ יָכוֹל, אֶלָּא לְשׁוֹנוֹ עָגוּם (במ"ר י; תנח' שמיני).

קלד אָמַר רַ' תַּנְחוּמָא: [יַיִן זֶה] אִמּוֹ לֹא יְכוֹלָה לַעֲמוֹד בּוֹ³¹⁹ – וְאַתָּה יָכוֹל לַעֲמוֹד בּוֹ! גֶּפֶן זוֹ נִסְמֶכֶת בְּכַמָּה קָנִים וּבְכַמָּה דְקָרִים³²⁰ וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲמוֹד בּוֹ – וְאַתָּה יָכוֹל לַעֲמוֹד בּוֹ! (ויק"ר יב).

קלה בְּשָׁעָה שֶׁהָלַךְ נֹחַ לִטַּע כֶּרֶם פָּגַע בּוֹ הַשֵּׁד שַׁמְדּוֹן. אָמַר לוֹ: שַׁתְּפֵנִי עִמְּךָ, אֶלָּא הִזָּהֵר שֶׁלֹּא תִּכָּנֵס לְחֶלְקִי³²¹, שֶׁאִם תִּכָּנֵס לְחֶלְקִי אֲנִי חוֹבֵל בָּךְ (ב"ר לו; שם לא).

קלו כְּשֶׁהִתְחִיל נֹחַ נוֹטֵעַ בָּא שָׂטָן וְעָמַד לְפָנָיו. אָמַר לוֹ: מָה אַתָּה נוֹטֵעַ? אָמַר לוֹ: כָּרֶם. אָמַר לוֹ הַשָּׂטָן: מַה־טִּיבוֹ? אָמַר לוֹ: פֵּרוֹתָיו מְתוּקִים בֵּין לַחִים בֵּין יְבֵשִׁים וְעוֹשִׂין מֵהֶם יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ לְבָבוֹת. אָמַר לוֹ הַשָּׂטָן: רְצוֹנְךָ שֶׁנִּטָּעֶנּוּ יַחַד אֲנִי וָאָתָּה? אָמַר לוֹ: הֵן. מֶה עָשָׂה הַשָּׂטָן? הֵבִיא רְחֵלָה וּשְׁחָטָהּ עַל הַגָּפֶן; אַחַר־כָּךְ הֵבִיא אֲרִי וּשְׁחָטוֹ עָלֶיהָ; אַחַר־כָּךְ הֵבִיא קוֹף וּשְׁחָטוֹ עָלֶיהָ; אַחַר־כָּךְ הֵבִיא חֲזִיר וּשְׁחָטוֹ עָלֶיהָ – וְהִטִּיף דְּמֵיהֵם וְהִשְׁקָה בָהֶם אוֹתוֹ הַכָּרֶם. רָמַז לוֹ, כְּשֶׁאָדָם שׁוֹתֶה כּוֹס אַחַת – הֲרֵי הוּא כִּרְחֵלָה: עָנָו וּשְׁפַל־רוּחַ; כְּשֶׁהוּא שׁוֹתֶה שְׁתֵּי כוֹסוֹת – מִיָּד נַעֲשֶׂה גִּבּוֹר כַּאֲרִי וּמַתְחִיל לְדַבֵּר גְּדוֹלוֹת וְאוֹמֵר: מִי כָמוֹנִי! כֵּוָן שֶׁשָּׁתָה שָׁלשׁ אוֹ אַרְבַּע כּוֹסוֹת – מִיָּד הוּא נַעֲשֶׂה כְּקוֹף: עוֹמֵד וּמְרַקֵּד וּמְשַׂחֵק וּמְנַבֵּל פִּיו לִפְנֵי הַכֹּל וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה־יַּעֲשֶׂה. נִשְׁתַּכֵּר – נַעֲשֶׂה כַּחֲזִיר: מִתְלַכְלֵךְ בְּטִיט וּמֻטָּל בְּאַשְׁפָּה (תנח' נח).

קלז כּוֹס אֶחָד יָפֶה לְאִשָּׁה; שְׁנַיִם נִוּוּל הוּא; שְׁלשָׁה – תּוֹבַעַת בַּפֶּה³²²; אַרְבָּעָה – אֲפִלּוּ חֲמוֹר תּוֹבַעַת בַּשּׁוּק וְאֵינָהּ מַקְפָּדֶת (כת' סה.).

קלח כָּל־מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא יַיִן – אַתָּה מוֹצֵא כִּשָּׁלוֹן (תנח' נח).

קלט אַל תִּשְׁתַּכֵּר וְאַל תֶּחֱטָא (בר' כט.).

קמ אָמַר רַ' יִצְחָק: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “אַל־תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם”³²³? – אַל תֵּרֶא יַיִן, שֶׁמַּאְדִּים פְּנֵיהֶם שֶׁל רְשָׁעִים בָּעוֹלָם־הַזֶּה וּמַלְבִּין פְּנֵיהֶם³²⁴ לָעוֹלָם־הַבָּא. רָבָא אָמָר: “אַל־תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם” – אַל תֵּרֶא יַיִן, שֶׁאַחֲרִיתוֹ דָם³²⁵ (סנה' ע.).

קמא מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה רָגִיל לִשְׁתּוֹת שְׁנֵים עָשָׂר כַּדֵּי יַיִן בְּכָל־יוֹם וָיוֹם. יוֹם אֶחָד שָׁתָה אַחַד עָשָׂר כַּדִים, שָׁכַב וְלֹא בָאָה שְׁנָתוֹ. עָמַד בַּלַּיְלָה וְהָלַךְ אֵצֶל הַקָּפִיל³²⁶. אָמַר לוֹ: מְכוֹר לִי כַּד יָיִן. אָמַר לוֹ: לֹא אֶפְתַּח לָךְ, שֶׁהֲרֵי שְׁעַת לַיְלָה הִיא וְחוֹשֵׁשׁ אֲנִי מִפְּנֵי הַשּׁוֹמְרִים. תָּלָה עֵינָיו וְרָאָה נֶקֶב בַּשָּׁעַר. אָמַר לוֹ: תֶּן־לִי דֶּרֶךְ הַנָּקֶב; אַתָּה תְעָרֶה³²⁷ מִבִּפְנִים וַאֲנִי אֶשְׁתֶּה מִבַּחוּץ. עָשָׂה לוֹ כָךְ, שָׁתָה וְיָשֵׁן לִפְנֵי הַשָּׁעַר. עָבְרוּ עָלָיו הַשּׁוֹמְרִים, כִּסְבוּרִים שֶׁהוּא גַנָּב, הִכּוּהוּ פְּצָעוּהוּ. קָרְאוּ עָלָיו: “לְמִי פְּצָעִים חִנָּם, לְמִי חַכְלִלוּת עֵינָיִם? לַמְאַחֲרִים עַל־הַיָּיִן”³²⁸ – זֶה שֶׁנִּכְנָס לְבֵית־קָפִיל רִאשׁוֹן וְיוֹצֵא אַחֲרוֹן (ויק"ר יב).

קמב יַיִן רֻבּוֹ קָשֶׁה וּמִעוּטוֹ יָפֶה (תדב"א ז).

קמג בְּרֹאשׁ כָּל־רְפוּאָה³²⁹ אֲנִי יָיִן, בְּרֹאשׁ כָּל מָוֶת אֲנִי יָיִן. בְּמָקוֹם שֶׁאֵין יַיִן שָׁם מִתְבַּקְשִׁים סַמְמָנִים (ב"ב נח:).

קמד רַב כָּהֲנָא רָמֵי³³⁰: נֶאֱמַר “תִּירשׁ” וְקוֹרִין “תִּירוֹשׁ” – זָכָה נַעֲשֶׂה רֹאשׁ, לֹא זָכָה נַעֲשֶׂה רָשׁ.

רָבָא רָמֵי: נֶאֱמַר “וְיַיִן יְשַׁמַּח³³¹”³³² וְקוֹרִין “יְשַׂמַּח” – זָכָה מְשַׂמְּחוֹ, לֹא זָכָה מְשַׁמְּמוֹ. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר רָבָא: יַיִן וּבְשָׂמִים פִּקְּחוּנִי³³³ (יומא עו:).

קמה אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי, אָמַר רַ' יוֹנָתָן: מִנַּיִן שֶׁאֵין אוֹמְרִים שִׁירָה אֶלָּא עַל הַיָּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: “וַתֹאמֶר לָהֶם הַגֶּפֶן: הֶחֳדַלְתִּי אֶת־תִּירוֹשִׁי הַמְשַׂמֵּחַ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים”³³⁴ – אִם אֲנָשִׁים מְשַׂמֵּחַ, אֱלֹהִים בַּמֶּה מְשַׂמֵּחַ? – מִכָּאן שֶׁאֵין אוֹמְרִים שִׁירָה אֶלָּא עַל הַיָּיִן (בר' לה.).

קמו אֵין שִׂמְחָה אֶלָּא בְיָיִן (פס' קט.).

קמז אָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה: שִׁנָּנָא, הַתֵּר שַׂקְּךָ³³⁵ וְהַכְנֵס לַחְמֶךָ – עַד אַרְבָּעִים שָׁנָה אֲכִילָה יָפָה, מִכָּאן וְאֵילַךְ שְׁתִיָּה יָפָה (שבת קנב.).

קמח יַיִן יָשָׁן – דַּעַת זְקֵנִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ (מג' טז:).

קמט אָמַר רַב אַחָא: מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁהָיָה מוֹכֵר כְּלֵי־בֵיתוֹ וְשׁוֹתֶה בָהֶם יָיִן. אָמְרוּ בָנָיו: אָבִינוּ זֶה לֹא יַנִּיחַ לָנוּ כְּלוּם. הִשְׁקוּהוּ וְהִשְׁכִּירוּהוּ וְהוֹצִיאוּהוּ וְהִנִּיחוּהוּ בְּבֵית־עוֹלָם³³⁶ אֶחָד. עָבְרוּ מוֹכְרֵי יַיִן בְּשַׁעַר בֵּית־הָעוֹלָם שָׁמְעוּ – אַנְגַּרְיָא³³⁷ בַּמְּדִינָה, פָּרְקוּ מַשָּׂאָם בְּתוֹךְ בֵּית־הָעוֹלָם וְהָלְכוּ לִרְאוֹת מַה קּוֹל בַּמְּדִינָה. הֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ, רָאָה נֹאד לִמְרַאֲשׁוֹתָיו, הִתִּיר אוֹתוֹ וּנְתָנוֹ לְתוֹךְ פִּיו. לְאַחַר שְׁלשָׁה יָמִים אָמְרוּ בָנָיו: וְכִי לֹא נֵלֵךְ וְנִרְאֶה מָה אָבִינוּ עוֹשֶׂה? הָלְכוּ וּמְצָאוּהוּ וְנֹאד בְּתוֹךְ פִּיו. אָמְרוּ: אַף כָּאן אֵין מַנִּיחֲךָ בּוֹרְאֶךָ; הוֹאִיל וְהוּא נוֹתֵן לְךָ אֵין אָנוּ יוֹדְעִים מַה נַּעֲשֶׂה לָךְ. עָשׂוּ תַקָּנָה בֵּינֵיהֶם וְכָל־אֶחָד וְאֶחָד הָיָה מַשְׁקֶה לוֹ יוֹם אֶחָד (ויק"ר יב).

קנ הָיָה חָסִיד אֶחָד, וְהָיָה אָבִיו שׁוֹתֶה יַיִן הַרְבֵּה. וּבְכָל־שָׁעָה שֶׁהָיָה נוֹפֵל בַּשּׁוּק בָּאוּ הַבַּחוּרִים וְהָיוּ מַכִּים אוֹתוֹ בָּאֲבָנִים וּבִצְרוֹרִים וְקוֹרְאִים אַחֲרָיו: רְאוּ הַשִּׁכּוֹר! וּכְשֶׁרָאָה בְּנוֹ הֶחָסִיד, נִכְלַם וְשָׁאַל אֶת־נַפְשׁוֹ לָמוּת. וּבְכָל־יוֹם אוֹמֵר לוֹ: אַבָּא, אֲנִי אֲשַׁגֵּר³³⁸ וְיָבִיאוּ לְךָ לְבֵיתְךָ מִכָּל־הַיַּיִן שֶׁמּוֹכְרִין בַּמְּדִינָה וְלֹא תֵלֵךְ לִשְׁתּוֹת בְּבֵית־הַיָּיִן, שֶׁאַתָּה מֵבִיא חֶרְפָּה עָלַי וְעָלֶיךָ. אָמַר לוֹ כֵּן פַּעַם אַחַת וּשְׁתַּיִם בְּכָל־יוֹם, עַד שֶׁאָמַר לוֹ אָבִיו שֶׁלֹּא יֵלֵךְ לִשְׁתּוֹת בְּבֵית־הַיָּיִן. הָיָה הֶחָסִיד עוֹשֶׂה לְאָבִיו בְּכָל־יוֹם וּבְכָל־לַיְלָה מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וּמְיַשְּׁנוֹ בְּמִטָּתוֹ וְאַחַר־כָּךְ הוֹלֵךְ לוֹ. פַּעַם אַחַת הָיָה יוֹרֵד מָטָר, וְיָצָא הֶחָסִיד לַשּׁוּק וְהָיָה הוֹלֵךְ לְבֵית־הַכְּנֶסֶת לִתְפִלָּה, וְרָאָה שִׁכּוֹר אֶחָד שֶׁהוּא שׁוֹכֵב בַּשּׁוּק וְאַמַּת־הַמַּיִם יוֹרֶדֶת עָלָיו וְהַבַּחוּרִים וְהַנְּעָרִים מַכִּים אוֹתוֹ בָּאֲבָנִים וּבִצְרוֹרִים וּמַשְׁלִיכִים חֹמֶר בְּפָנָיו וּבְתוֹךְ פִּיו. כְּשֶׁרָאָה זֶה הֶחָסִיד אָמַר בְּלִבּוֹ: אֵלֵךְ לְאַבָּא וַאֲבִיאֶנּוּ לְכָאן וְאַרְאֶה לוֹ זֶה הַשִּׁכּוֹר וְהַחֶרְפָּה שֶׁעוֹשִׂים לוֹ הַבַּחוּרִים וְהַנְּעָרִים, אוּלַי יִמְנַע פִּיו מִלִּשְׁתּוֹת בְּבֵית־הַיַּיִן וּלְהִשְׁתַּכֵּר. וְכֵן עָשָׂה, הֱבִיאוֹ לְשָׁם וְהֶרְאָהוּ לוֹ. מֶה עָשָׂה אָבִיו הַזָּקֵן? הָלַךְ אֵצֶל הַשִּׁכּוֹר וְשָׁאַל לוֹ, בְּאֵיזֶה בַיִת שָׁתָה אוֹתוֹ יַיִן שֶׁהָיָה מִשְׁתַּכֵּר בּוֹ (תנח' שמיני).

ה. דֶּרֶךְ־אֶרֶץ בִּסְעֻדָּה

קנא כֵּיצַד סֵדֶר הַסְּעֻדָּה³³⁹? אוֹרְחִין נִכְנָסִין וְיוֹשְׁבִין עַל גַּבֵּי סַפְסָלִים וְעַל גַּבֵּי קַתֶּדְרָאוֹת³⁴⁰ עַד שֶׁיִּכָּנְסוּ כֻלָּם. נִכְנְסוּ כֻלָּם, הֵבִיאוּ לָהֶם [מַיִם] לַיָּדָיִם, כָּל־אֶחָד וְאֶחָד נוֹטֵל יָדוֹ אֶחָת³⁴¹. מָזְגוּ לָהֶם אֶת־הַכּוֹס, כָּל־אֶחָד וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ. הֵבִיאוּ לָהֶם פַּרְפְּרָאוֹת³⁴², כָּל־אֶחָד וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ. עָלוּ וְהֵסַבּוּ הֵבִיאוּ לָהֶם [מַיִם] לַיָּדָיִם, אַף־עַל־פִּי שֶׁכָּל־אֶחָד וְאֶחָד נָטַל יָדוֹ אַחַת חוֹזֵר וְנוֹטֵל שְׁתֵּי יָדָיו³⁴³. מָזְגוּ לָהֶם אֶת־הַכּוֹס, אַף־עַל־פִּי שֶׁבֵּרַךְ עַל הָרִאשׁוֹנָה מְבָרֵךְ עַל הַשְּׁנִיָּה, וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְכֻלָּם. הֵבִיאוּ לָהֶם פַּרְפְּרָאוֹת, אַף־עַל־פִּי שֶׁבֵּרַךְ עַל הָרִאשׁוֹנָה מְבָרֵךְ עַל הַשְּׁנִיָּה, וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְכֻלָּם. לְאַחַר שָׁלשׁ פַּרְפְּרָאוֹת אֵין רְשׁוּת לְאוֹרֵחַ לְהִכָּנֵס³⁴⁴.

רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: מִנְהָג גָּדוֹל הָיָה בִירוּשָׁלָיִם, בִּזְמַן שֶׁהַמִּטְפָּחוֹת פְּרוּסוֹת אוֹרְחִים נִכְנָסִים. נִסְתַּלֵּקוּ – אֵין רְשׁוּת לְאוֹרְחִים לְהִכָּנֵס. וְעוֹד מִנְהָג אֶחָד הָיָה בִירוּשָׁלָיִם: מוֹסֵר סְעֻדָּה לְטַבָּח, נִתְקַלְקֵל דָּבָר בַּסְּעֻדָּה, עוֹנְשִׁין אֶת־הַטַּבָּח, הַכֹּל לְפִי כְבוֹד בַּעַל־הַבַּיִת וְהַכֹּל לְפִי הָאוֹרְחִים. פְּרוּסוֹת סִמָּן גָּדוֹל לְאוֹרְחִים: כָּל־זְמַן שֶׁהָאוֹרְחִים רוֹאִים אֶת־הַפְּרוּסוֹת יוֹדְעִים שֶׁדָּבָר אַחֵר בָּא אַחֲרֵיהֶן; כִּכָּר שָׁלֵם – יוֹדְעִין שֶׁאֵין דָּבָר אַחֵר בָּא לָהֶם בַּסְּעֻדָּה אַחֲרָיו (תוספ‘, בר’ ד; ירוש‘, בר’ פ“ו, ה”ו).

קנב כֵּיצַד סֵדֶר הֲסִבָּה? בִּזְמַן שֶׁהֵן שְׁתֵּי מִטּוֹת³⁴⁵, גָּדוֹל מֵסֵב בְּרֹאשׁ³⁴⁶ הָרִאשׁוֹנָה וְשֵׁנִי לוֹ לְמַטָּה הֵימֶנּוּ. בִּזְמַן שֶׁהֵן שָׁלשׁ מִטּוֹת, גָּדוֹל מֵסֵב בְּרֹאשׁ הָאֶמְצָעִית, שֵׁנִי לוֹ לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ³⁴⁷, שְׁלִישִׁי לוֹ לְמַטָּה הֵימֶנּוּ³⁴⁸. כָּךְ הָיוּ מְסֻדָּרִים וְהוֹלְכִים.

כֵּיצַד סֵדֶר נְטִילַת־יָדָיִם? עַד חֲמִשָּׁה מַתְחִילִין מִן הַגָּדוֹל. מֵחֲמִשָּׁה וְאֵילַךְ מַתְחִילִין מִן הַקָּטָן עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַחֲמִשָּׁה, וְחוֹזֵר וּמַתְחִיל מִן הַגָּדוֹל. וְלַמָּקוֹם שֶׁמַּיִם אַחֲרוֹנִים³⁴⁹ חוֹזְרִים שָׁם בְּרָכָה חוֹזֶרֶת.

סֵדֶר לִמְזִיגַת הַכּוֹס? בְּתוֹךְ הַמָּזוֹן מַתְחִיל מִן הַגָּדוֹל. אַחַר הַמָּזוֹן מַתְחִילִין מִן הַמְבָרֵךְ. רָצָה לַחֲלוֹק כָּבוֹד לְרַבּוֹ אוֹ לְמִי שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנּוּ – הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ.

שְׁנַיִם מַמְתִּינִין זֶה לָזֶה בִּקְעָרָה, שְׁלשָׁה אֵין מַמְתִּינִין, הַמְבָרֵךְ פּוֹשֵׁט יָדוֹ רִאשׁוֹן. רָצָה לַחֲלוֹק כָּבוֹד לְרַבּוֹ אוֹ לְמִי שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנּוּ – הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ (בר' מז.; תוספ‘, בר’ ד, ה).

קנג נְקִיֵּי־הַדַּעַת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם לֹא הָיוּ נִכְנָסִים בִּסְעֻדָּה, אֶלָּא אִם כֵּן יוֹדְעִים מִי מֵסֵב עִמָּהֶם (סנה', כג.).

קנד לֹא יִפְרֹס³⁵⁰ אָדָם פְּרוּסָה בַּמָּקוֹם הָרַךְ³⁵¹ אֶלָּא בַּמָּקוֹם הַקָּשֶׁה, וְלֹא יֹאחֵז אָדָם כְּבֵיצָה³⁵² פְּרוּסָה בְּיָדָיו, וְאִם עוֹשֶׂה כֵּן הֲרֵי זֶה רְעַבְתָּן וְגַרְגְּרָן³⁵³. וְלֹא יִשְׁתֶּה אָדָם כּוֹסוֹ בְּבַת־אֶחָת, וְאִם שָׁתָה הֲרֵי זֶה גַּרְגְּרָן וּרְעַבְתָּן. וְכַמָּה יִשְׁהֶה³⁵⁴ וְיִשְׁתֶּה? שְׁנַיִם³⁵⁵ מִדֶּרֶךְ־אֶרֶץ, שְׁלשָׁה מִגַּסֵּי־הָרוּחַ³⁵⁶. וְלֹא יֹאכַל אָדָם שׁוּם וּבָצָל מֵרֹאשׁוֹ אֶלָּא מֵעָלָיו, וְאִם אָכַל הֲרֵי זֶה רְעַבְתָּן וְגַרְגְּרָן; וְלֹא יִשְׁתֶּה שְׁתֵּי כוֹסוֹת וִיבָרֵךְ בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּגַרְגְּרָן (ד"א ו).

קנה לֹא יְהֵא אָדָם לֹא נוֹקְדָן³⁵⁷ וְלֹא עוֹמְקָן³⁵⁸ וְלֹא גַרְגְּרָן (דא"ז ו).

קנו שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים עַל שֻׁלְחָן אֶחָד, הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם שׁוֹלֵחַ יָד³⁵⁹ תְּחִלָּה וְאַחַר־כָּךְ הַקָּטָן; וְאִם שָׁלַח הַקָּטֹן, הֲרֵי זֶה גַרְגְּרָן.

מַעֲשֶׂה בְרַ' עֲקִיבָא שֶׁעָשָׂה סְעֻדָּה לְתַלְמִידָיו. הֵבִיאוּ לִפְנֵיהֶם שְׁנֵי תַבְשִׁילִים, אֶחָד נָא³⁶⁰ וְאֶחָד מְבֻשָּׁל. בַּתְּחִלָּה הֵבִיאוּ לִפְנֵיהֶם נָא; הַפִּקֵּחַ שֶׁבָּהֶם אָחַז אֶת־הַקֶּלַח³⁶¹ בְּיָדוֹ אַחַת וּתְלָשׁוֹ³⁶² בְּיָדוֹ אֶחָת, לֹא בָא אַחֲרָיו³⁶³, מָשַׁךְ יָדוֹ מִמֶּנּוּ וְאָכַל פִּתּוֹ רֵיקָם³⁶⁴. הַטִּפֵּשׁ שֶׁבָּהֶם אָחַז אֶת־הַקֶּלַח בְּיָדוֹ אַחַת וּנְשָׁכוֹ בְשִׁנָּיו. אָמַר לוֹ רַ' עֲקִיבָא: לֹא כָךְ, בְּנִי, אֶלָּא הַנַּח עֲקֵבְךָ³⁶⁵ עָלָיו בְּתוֹךְ הַקְּעָרָה. וְאַחַר־כָּךְ הֵבִיאוּ לִפְנֵיהֶם מְבֻשָּׁל, אָכְלוּ וְנִסְתַּפָּקוּ³⁶⁶. אָמַר לָהֶם: בָּנַי, לֹא עָשִׂיתִי לָכֶם כָּל־כָּךְ, אֶלָּא לִבְדּוֹק אֶתְכֶם אִם יֵשׁ בְּיֶדְכֶם דֶּרֶךְ־אֶרֶץ אִם לָאו (ד"א ז).

קנז רַ' יוֹסֵי וְרַ' יְהוּדָה, אֶחָד אָכַל דַּיְסָא³⁶⁷ בְּאֶצְבָּעוֹ וְאֶחָד אָכַל בְּהוּץ³⁶⁸. אָמַר זֶה שֶׁאָכַל בְּהוּץ לָזֶה שֶׁאָכַל בְּאֶצְבָּע: עַד מָתַי אַתָּה מַאֲכִילֵנִי צוֹאָתֶךָ³⁶⁹? אָמַר זֶה שֶׁאָכַל בְּאֶצְבַּע לָזֶה שֶׁאָכַל בְּהוּץ: עַד מָתַי אַתָּה מַאֲכִילֵנִי רֻקֶּךָ³⁷⁰? (נדר' מט:).

קנח לֹא יִשּׁוֹךְ אָדָם מִפְּרֻסָּה וְיִתְּנֶנָּה לַחֲבֵרוֹ, לְפִי שֶׁאֵין דֵּעוֹת הַבְּרִיּוֹת שָׁווֹת³⁷¹ (ד"א ט).

קנט אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ: כָּל הָאוֹכֵל פַּת בְּלֹא נִגּוּב יָדַיִם כְּאִלּוּ אוֹכֵל לֶחֶם טָמֵא³⁷² (סוטה ד:).

קס אֵין נוֹהֲגִין בִּזָּיוֹן בָּאֳכָלִים (סופ' ג).

קסא שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אַרְבָּעָה דְבָרִים נֶאֶמְרוּ בְּפַת: אֵין מַנִּיחִין בָּשָׂר חַי עַל הַפַּת, וְאֵין מַעֲבִירִין כּוֹס מָלֵא³⁷³ עַל הַפַּת, וְאֵין זוֹרְקִין אֶת הַפַּת, וְאֵין סוֹמְכִין אֶת־הַקְּעָרָה בְּפַת.

מַעֲשֶׂה בְּרַ' עֲקִיבָא, שֶׁנִּתְאָרַח אֵצֶל אָדָם אֶחָד. נָטַל אֶת־הַפְּרֻסָּה וְסָמַךְ בָּהּ אֶת־הַקְּעָרָה, חֲטָפָהּ רַ' עֲקִיבָא וַאֲכָלָהּ. אָמַר לוֹ: רַבִּי, אֵין לְךָ פְּרֻסָּה שֶׁתֹּאכַל אֶלָּא פְרֻסָּה שֶׁאֲנִי סוֹמֵךְ בָּהּ אֶת־הַקְּעָרָה? אָמַר רַ' עֲקִיבָא: כִּמְדֻמֶּה אֲנִי בְךָ שֶׁאַתָּה נִכְוֶה בְּפוֹשְׁרִין³⁷⁴; עַכְשָׁו אִי אַתָּה נִכְוֶה אֲפִלּוּ בְּרוֹתְחִין³⁷⁵ (בר' נ:; ד"א ט).

קסב הָאוֹכֵל לִפְנֵי הָאוֹרֵחַ³⁷⁶ – מְגֻנֶּה; מְגֻנֶּה מִמֶּנּוּ – אוֹרֵחַ מַכְנִיס אוֹרֵחַ; מְגֻנֶּה מִמֶּנּוּ – הָאוֹכֵל לִפְנֵי תַלְמִיד־חָכָם. אוֹרֵחַ מַטְרִיחַ בַּעַל־הַבַּיִת – מְגֻנֶּה מִשְּׁלָשְׁתָּם (דא"ז ח).

קסג אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אֵין מְסִיחִין בִּסְעֻדָּה, שֶׁמָּא יַקְדִּים קָנֶה לְוֵשֶׁט³⁷⁷ וְיָבֹא לִידֵי סַכָּנָה (תענ' ה:).

קסד רַב הוּנָא בְּנוֹ שֶׁל רַב נָתָן נִזְדַּמֵּן לְבֵית רַב נַחֲמָן בַּר יִצְחָק, אָמְרוּ לוֹ: מַה־שְּׁמֶךָ? אָמַר לָהֶם: רַב הוּנָא. אָמְרוּ לוֹ: יֵשֵׁב מַר עַל הַמִּטָּה. יָשָׁב. נָתְנוּ לוֹ כּוֹס. קִבְּלָהּ בְּבַת אַחַת וּשְׁתָאָהּ בִּשְׁתֵּי פְעָמִים. אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי מָה קָרָאתָ לְךָ רַב הוּנָא? אָמַר לָהֶם: בַּעַל הַשֵּׁם אָנִי³⁷⁸. – וּמִפְּנֵי מָה כְּשֶׁאָמְרוּ לְךָ “שֵׁב עַל הַמִּטָּה” יָשָׁבְתָּ³⁷⁹? אָמַר לָהֶם: כָּל־מַה שֶּׁיֹּאמַר לְךָ בַּעַל־הַבַּיִת – עֲשֵׂה, חוּץ מִצֵּא. – מִפְּנֵי מָה כְּשֶׁנָּתְנוּ לְךָ כּוֹס קִבַּלְתָּ בְּבַת־אֶחָת³⁸⁰? אָמַר לָהֶם: מְסָרְבִין לְקָטָן³⁸¹ וְאֵין מְסָרְבִין לְגָדוֹל. – מִפְּנֵי מָה שָׁתִיתָ אוֹתָהּ בִּשְׁתֵּי פְעָמִים? אָמַר לָהֶם: שֶׁשָּׁנִינוּ – הַשּׁוֹתֶה כוֹסוֹ בְּבַת־אַחַת הֲרֵי זֶה גַרְגְּרָן, שְׁתַּיִם – דֶּרֶךְ־אֶרֶץ, שָׁלשׁ – מִגַּסֵּי הָרוּחַ (פס' פו:).

קסה חֲזָקָה, אֵין אָדָם שׁוֹתֶה בְכוֹס אֶלָּא אִם כֵּן בּוֹדְקוֹ³⁸² (כת' עה:).

קסו לֹא יִשְׁתֶּה אָדָם מִן הַכּוֹס וְיִתְּנֶנּוּ לַחֲבֵרוֹ, מִפְּנֵי סַכָּנַת נְפָשׁוֹת³⁸³. וּמַעֲשֶׂה בְּרַ' עֲקִיבָא שֶׁהָיָה לוֹ אַכְסַנְיָא אֵצֶל אָדָם אֶחָד, נָתַן לוֹ כּוֹס וּטְעָמוֹ³⁸⁴. אָמַר לוֹ רַ' עֲקִיבָא: טֹל וּשְׁתֵהוּ. שׁוּב נָתַן לוֹ כּוֹס אַחֵר וּטְעָמוֹ, אָמַר לוֹ רַ' עֲקִיבָא: טֹל וּשְׁתֵהוּ. אָמַר לוֹ בֶּן־עַזַּאי: עַד מָתַי אַתָּה מַשְׁקֶה כּוֹסוֹת טְעוּמִין לְרַ' עֲקִיבָא? (ד"א ט).

קסז לֹא יִשְׁתֶּה אָדָם מִן הַכּוֹס וְיִתְּנֶנּוּ לַחֲבֵרוֹ, לְפִי שֶׁאֵין דֵּעוֹת הַבְּרִיּוֹת שָׁווֹת (תוספ‘, בר’ ה).

קסח אָמַר רַב לְחִיָּא בְנוֹ: שְׁטוֹף וּשְׁתֵה³⁸⁵, שְׁטוֹף וְהַנַּח, וּכְשֶׁאַתָּה שׁוֹתֶה מַיִם שְׁפוֹךְ מֵהֶם וְאַחַר־כָּךְ תֵּן לְתַלְמִידֶךָ.

מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁשָּׁתָה מַיִם וְלֹא שָׁפַךְ מֵהֶם וְנָתַן לְתַלְמִידוֹ, וְאוֹתוֹ תַלְמִיד אַסְטְנֵיס³⁸⁶ הָיָה וְלֹא רָצָה לִשְׁתּוֹת וּמֵת בַּצָּמָא. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמָרוּ: לֹא יִשְׁתֶּה אָדָם מַיִם וְיִתֵּן לְתַלְמִידוֹ אֶלָּא אִם כֵּן שָׁפַךְ מֵהֶם (תמיד כז:).

קסט אָמַר רַ' אַמִּי: בִּישִׁיבָה³⁸⁷ הַלֵּךְ אַחַר חָכְמָה³⁸⁸, בִּמְסִבָּה³⁸⁹ הַלֵּךְ אַחַר זִקְנָה³⁹⁰ (ב"ב קכ.).

קע שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הָאוֹכֵל בַּשּׁוּק הֲרֵי זֶה דוֹמֶה לְכֶלֶב; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: פָּסוּל לְעֵדוּת (קיד' מ:).

קעא “וּפָשַׁט אֶת־בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים”³⁹¹ – שָׁנוּ דְבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל: לִמְּדַתְךָ תוֹרָה דֶּרֶךְ־אָרֶץ: בְּגָדִים שֶׁבִּשֵּׁל בָּהֶם קְדֵרָה לְרַבּוֹ אַל יִמְזֹג בָּהֶם כּוֹס לְרַבּוֹ (שבת קיד.).

ו. בְּגָדָיו שֶׁל אָדָם

קעב דָּרַשׁ רַב עֲוִירָא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט”³⁹² – לְעוֹלָם יֹאכַל אָדָם וְיִשְׁתֶּה פָּחוֹת מִמַּה שֶּׁיֶּשׁ־לוֹ וְיִלְבַּשׁ וְיִתְכַּסֶּה בַּמֶּה שֶׁיֶּשׁ־לוֹ (חול' פד:).

קעג עֲשִׁיק לְגַבָּךְ³⁹³ וּשְׁוֵי לִכְרֵסָךְ (ב"מ נב.).

קעד רַ' יוֹחָנָן קָרָא לִבְגָדָיו: “מְכַבְּדוֹתָי³⁹⁴” (שבת קיג.).

קעה “בֵּאדַיִן גֻּבְרַיָּא³⁹⁵ אִלֵּךְ כְּפִתוּ בְּסַרְבָּלֵיהוֹן פַּטְשֵׁיהוֹן וְכַרְבְּלָתְהוֹן וּלְבוּשֵׁיהוֹן וּרְמִיו לְגוֹא־אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא”³⁹⁶ – מִכָּאן אַתָּה לָמֵד, שֶׁאֲפִלּוּ בִשְׁעַת הַסַּכָּנָה אַל יְשַׁנֶּה אָדָם אֶת־עַצְמוֹ מִן כְּבוֹדוֹ, שֶׁהֲרֵי יָצְאוּ אֵלּוּ לִשָּׂרֵף וְקִשְּׁטוּ עַצְמָם (תנח' נח).

קעו שָׁנִינוּ, הֲרֵי שֶׁהָיוּ נוֹשִׁין בּוֹ אֶלֶף מָנֶה וְלָבַשׁ אִצְטְלָא³⁹⁷ בַּת מֵאָה מָנֶה, מַפְשִׁיטִין אוֹתוֹ³⁹⁸ וּמַלְבִּישִׁין אוֹתוֹ אִצְטְלָא הָרְאוּיָה לוֹ³⁹⁹. שָׁנוּ מִשּׁוּם רַ' יִשְׁמָעֵאל וּמִשּׁוּם רַ' עֲקִיבָא: כָּל יִשְׂרָאֵל רְאוּיִם⁴⁰⁰ לְאוֹתָהּ אִצְטְלָא (שבת קכח.).

קעז “וַיָּקָם דָּוִד וַיִּכְרֹת אֶת־כְּנַף־הַמְּעִיל אֲשֶׁר־לְשָׁאוּל”⁴⁰¹ – אָמַר רַ' יוֹסֵי בְּרַ' חֲנִינָא: כָּל־הַמְבַזֶּה אֶת־הַבְּגָדִים, סוֹף אֵינוֹ נֶהֱנֶה מֵהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַיְכַסֻּהוּ בַּבְּגָדִים וְלֹא יִחַם לוֹ”⁴⁰² (בר' סב:).

קעח הֲדַר בְּנֵי אָדָם – כְּסוּתָם (דא"ז פ' י).

קעט בְּמָתָא שְׁמָאִי⁴⁰³, בְּלָא מָתָא תּוֹתְבָאִי (שבת קמה:).

קפ מִי שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא חָלוּק אֶחָד חַיָּיו אֵינָם חַיִּים (ביצה לב:).

קפא “בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם”⁴⁰⁴ – אֵלּוּ אַנְשֵׁי בַרְבַּרְיָא וְאַנְשֵׁי מָרְטְנָאי, שֶׁמְּהַלְּכִים עֲרֻמִּים בַּשּׁוּק, שֶׁאֵין לְךָ מְשֻׁקָּץ וּמְתֹעָב מִמִּי שֶׁמְּהַלֵּךְ בַּשּׁוּק עָרֹם (יבמ' סג:).

קפב אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לְעוֹלָם יִמְכֹּר אָדָם קוֹרוֹת בֵּיתוֹ וְיִקַּח מַנְעָלִים לְרַגְלָיו (שבת קכט).

ז. רְחִיצָה וְסִיכָה

קפג אָמְרוּ בְשֵׁם רַב: אָסוּר לָדוּר בְּעִיר שֶׁאֵין בָּהּ מֶרְחָץ (ירוש‘, סוף קיד’).

קפד “נָשִׁיתִי טוֹבָה”⁴⁰⁵ – אָמַר רַ' יִרְמְיָה: זוֹ בֵית־הַמֶּרְחָץ; רַ' יוֹחָנָן אָמָר: זוֹ רְחִיצַת יָדַיִם וְרַגְלַיִם בְּחַמִּין (שבת כה:).

קפה שָׁלשׁ זֵעוֹת הֵן יָפוֹת לַגּוּף: זֵעַת חֹלִי, זֵעַת מֶרְחָץ וְזֵעַת מְלָאכָה. זֵעַת חֹלִי – מַרְפֵּא, זֵעַת מֶרְחָץ – אֵין לְךָ כַּיּוֹצֵא בָהּ (אדר"נ מא).

קפו שָׁנִינוּ, רוֹחֵץ אָדָם פָּנָיו, יָדָיו וְרַגְלָיו בְּכָל־יוֹם בִּשְׁבִיל קוֹנוֹ⁴⁰⁶, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: “כֹּל פָּעַל יְיָ לַמַּעֲנֵהוּ”⁴⁰⁷ (שבת נ:).

קפז “גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד”⁴⁰⁸ – זֶה הִלֵּל הַזָּקֵן, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָיָה נִפְטָר מִתַּלְמִידָיו הָיָה מְהַלֵּךְ־וְהוֹלֵךְ⁴⁰⁹ עִמָּם. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבִּי, לְהֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ? אָמַר לָהֶם: לַעֲשׂוֹת מִצְוָה. אָמְרוּ לוֹ: וְכִי מַה מִּצְוָה זוֹ? אָמַר לָהֶם: לִרְחוֹץ בְּבֵית־הַמֶּרְחָץ. אָמְרוּ לוֹ: וְכִי זוֹ מִצְוָה הִיא? אָמַר לָהֶם: הֵן. מָה אִם אִיקוֹנִין⁴¹⁰ שֶׁל מְלָכִים, שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָם בְּבָתֵּי־תֵאַטְרָיוֹת וּבְבָתֵּי־קִרְקְסָאוֹת, מִי שֶׁנִּתְמַנָּה עֲלֵיהֶם הוּא מוֹרְקָם וְשׁוֹטְפָם וְהֵם מַעֲלִים לוֹ שָׂכָר⁴¹¹; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהוּא מִתְגַּדֵּל עִם גְּדוֹלֵי מַלְכוּת, – אֲנִי שֶׁנִּבְרֵאתִי בְּצֶלֶם וּדְמוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת־הָאָדָם”⁴¹² – עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה (ויק"ר לד).

קפח אָמַר שְׁמוּאֵל: טוֹבָה טִפַּת צוֹנֵן שַׁחֲרִית וּרְחִיצַת יָדַיִם וְרַגְלַיִם בְּחַמִּין עַרְבִית מִכָּל קִילוֹרִין⁴¹³ שֶׁבָּעוֹלָם (שבת קה:).

קפט רָחַץ בְּחַמִּין וְלֹא נִשְׁתַּטֵּף בְּצוֹנֵן⁴¹⁴, דּוֹמֶה לְבַרְזֶל שֶׁהִכְנִיסוּהוּ לָאוּר⁴¹⁵ וְלֹא הִכְנִיסוּהוּ לְצוֹנֵן⁴¹⁶ (שם מא.).

קצ אָמַר שְׁמוּאֵל: עַרְבּוּבִית⁴¹⁷ שֶׁל הָרֹאשׁ מְבִיאָה לִידֵי עִוָּרוֹן; עַרְבּוּבִית שֶׁל בְּגָדִים מְבִיאָה לִידֵי שִׁעְמוּם; עַרְבּוּבִית שֶׁל הַגּוּף מְבִיאָה לִידֵי שְׁחִין וַאֲבַעְבּוּעוֹת (נדר' פא.).

קצא “וְתַעֲנֻגוֹת בְּנֵי הָאָדָם”⁴¹⁸ – אֵלּוּ בְרֵכוֹת וּמֶרְחֲצָאוֹת (גטין סח.).

קצב שָׁאַל פְּרוֹקְלוֹס בֶּן פִּילוֹסוֹפוֹס אֶת־רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּעַכּוֹ, שֶׁהָיָה רוֹחֵץ בְּמֶרְחָץ שֶׁל אַפְרוֹדִיטֵי⁴¹⁹, אָמַר לוֹ: כָּתוּב בְּתוֹרַתְכֶם: “וְלֹא־יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן־הַחֵרֶם”⁴²⁰ – מִפְּנֵי מָה אַתָּה רוֹחֵץ בְּמֶרְחָץ שֶׁל אַפְרוֹדִיטֵי? אָמַר לוֹ: אֵין מְשִׁיבִין בְּמֶרְחָץ. וּכְשֶׁיָּצָא אָמַר לוֹ: אֲנִי לֹא בָאתִי בִּגְבוּלָהּ, הִיא בָאָה בִּגְבוּלִי. אֵין אוֹמְרִין: נַעֲשֶׂה מֶרְחָץ נוֹי⁴²¹ לְאַפְרוֹדִיטֵי, אֶלָּא אוֹמְרִין: נַעֲשֶׂה אַפְרוֹדִיטֵי נוֹי לְמֶרְחָץ⁴²² (ע"ז מד:).

קצג אָמַר רַ' זְרִיקָא, אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: כָּל הַמְזַלְזֵל בִּנְטִילַת־יָדַיִם⁴²³ נֶעֱקָר מִן הָעוֹלָם (סוטה ד:).

קצד מַיִם הָרִאשׁוֹנִים⁴²⁴ הֶאֱכִילוּ בְשַׂר חֲזִיר⁴²⁵; מַיִם אַחֲרוֹנִים⁴²⁶ הָרְגוּ אֶת־הַנָּפֶשׁ.

מַעֲשֶׂה בִּשְׁעַת הַגְּזֵרָה בְּחֶנְוָנִי אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁהָיָה מְבַשֵּׁל בָּשָׂר טָהוֹר וּבְשַׂר חֲזִיר וּמוֹכֵר, שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁוּ בוֹ שֶׁהוּא יְהוּדִי. וְכָךְ הָיָה מִנְהָגוֹ: כָּל־מִי שֶׁנִּכְנַס לַחֲנוּת שֶׁלּוֹ וְאֵינוֹ נוֹטֵל יָדָיו – יוֹדֵעַ שֶׁהוּא גוֹי וְנוֹתֵן לְפָנָיו בְּשַׂר חֲזִיר, וְכָל מִי שֶׁהָיָה נוֹטֵל יָדָיו וּמְבָרֵךְ – יוֹדֵעַ שֶׁהוּא יְהוּדִי וּמַאֲכִילוֹ בָּשָׂר טָהוֹר. פַּעַם אַחַת נִכְנַס יְהוּדִי לֶאֱכוֹל שָׁם וְלֹא נָטַל יָדָיו, וְהָיָה סָבוּר⁴²⁷ שֶׁהוּא גוֹי, נָתַן לְפָנָיו בְּשַׂר חֲזִיר. אָכַל וְלֹא בֵרַךְ. בָּא לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ חֶשְׁבּוֹן עַל הַפַּת וְעַל הַבָּשָׂר, וּבְשַׂר חֲזִיר נִמְכַּר בְּיֹקֶר. אָמַר לוֹ: יֶשׁ־לִי עָלֶיךָ כָּךְ וָכָךְ מִן הַבָּשָׂר שֶׁאָכַלְתָּ, שֶׁהַחֲתִיכָה עוֹלָה עֲשָׂרָה מָנֶה. אָמַר לוֹ: אֶתְמוֹל נָתַתָּ אוֹתָהּ לִי בִּשְׁמוֹנָה וְהַיּוֹם אַתָּה רוֹצֶה עֲשָׂרָה! אָמַר לוֹ: זוֹ שֶׁאָכַלְתָּ שֶׁל חֲזִיר הִיא. כֵּוָן שֶׁאָמַר לוֹ כָךְ עָמְדוּ לוֹ שַׂעֲרוֹתָיו, נִבְהַל וְנִפְחָד. אָמַר לוֹ בְּצִנְעָה⁴²⁸: יְהוּדִי אֲנִי וְנָתַתָּ לִי בְּשַׂר חֲזִיר! אָמַר לוֹ: תִּפַּח רוּחֶךָ, כְּשֶׁרָאִיתִי שֶׁאָכַלְתָּ בְּלֹא נְטִילַת יָדַיִם וּבְלֹא בְרָכָה הָיִיתִי סָבוּר שֶׁאַתָּה גוֹי.

וּמַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁאָכַל קִטְנִיּוֹת⁴²⁹ וְלֹא נָטַל יָדָיו. יָרַד לַשּׁוּק וְיָדָיו מְטֻנָּפוֹת מִן הַקִּטְנִיּוֹת. רָאָה אוֹתוֹ חֲבֵרוֹ, הָלַךְ וְאָמַר לְאִשְׁתּוֹ: אָמַר לָךְ בַּעְלֵךְ – סִמָּן שֶׁאָכַל עַכְשָׁו קִטְנִית – שִׁגְרִי לוֹ אוֹתָהּ טַבָּעַת. לְאַחַר שָׁעָה בָּא בַעְלָהּ, אָמַר לָהּ: הֵיכָן הַטַּבָּעַת? אָמְרָה לוֹ: פְּלוֹנִי בָא בְּסִמָּנִים שֶׁלְּךָ וּנְתַתִּיהָ לוֹ. נִתְמַלֵּא חֵמָה – עָמַד וַהֲרָגָהּ. לְפִיכָךְ מִי שֶׁאֵינוֹ נוֹטֵל אֶת יָדָיו אַחַר הַמָּזוֹן כְּאִלּוּ הוֹרֵג אֶת־הַנָּפֶשׁ (יומא פג:; תנה“ק בלק; במ”ר כ).

– – – – – – – –

קצה סִיכָה⁴³⁰ וּרְחִיצָה אֵין נִכְנָסִין לַגּוּף וְהַגּוּף נֶהֱנֶה מֵהֶן (בר' נז:).

קצו רָחַץ וְלֹא סָךְ דּוֹמֶה לְמַיִם עַל גַּבֵּי חָבִית⁴³¹ (שבת מא.).

קצז אָמְרוּ עָלָיו עַל רַ' חֲנִינָא, שֶׁהָיָה בֶן־שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְהָיָה עוֹמֵד עַל רַגְלוֹ אַחַת וְחוֹלֵץ מַנְעָלוֹ וְנוֹעֵל מַנְעָלוֹ.

אָמַר רַ' חֲנִינָא: חַמִּין וְשֶׁמֶן שֶׁסָּכַתְנִי אִמִּי בְּיַלְדוּתִי הֵם עָמְדוּ לִי⁴³² בְּעֵת זִקְנוּתִי (חול' כד:).

קצח הָרוֹצֶה לָסוּךְ כָּל־גּוּפוֹ – סָךְ רֹאשׁוֹ תְּחִלָּה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מֶלֶךְ עַל כָּל־אֵבָרָיו (שבת סא.).

ח. רְפוּאַת הַגּוּף

קצט “וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ”⁴³³ – אָמַר רַ' אֱלִיעֶזֶר: זוֹ מְעֻלָּה שֶׁבַּבְּרָכוֹת⁴³⁴ (יבמ' קכ:).

ר אָמְרוּ בְּשֵׁם רַב: אָסוּר לָדוּר בְּעִיר שֶׁאֵין בָּהּ רוֹפֵא (ירוש' קיד' פ“ד, הי”ב).

רא הַגּוּף הַזֶּה – תּוֹלְדוֹתָיו⁴³⁵ נִתְלוֹת זוֹ בְזוֹ, וְאִם אֵין זוֹ אֵין זוֹ, וְכֵוָן שֶׁהֵן מִתְפָּרְקוֹת⁴³⁶ אַחַת מֵחֲבֶרְתָּהּ הַגּוּף נָגוּעַ וּמֵת; כְּמוֹ הַבַּיִת הַזֶּה שֶׁיֶּשׁ־לוֹ אַרְבָּעָה צְדָדִים – אִם נִתְפָּרֵק אֶחָד מֵהֶם הַבַּיִת נוֹפֵל (מד' שמ' ד).

רב שָׁנוּ דְבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל; “וְרַפֹּא יְרַפֵּא”⁴³⁷ – מִכָּאן שֶׁנִּתְּנָה רְשׁוּת לְרוֹפֵא לְרַפְּאוֹת (בר' ס.).

רג מַעֲשֶׂה בְּרַ' יִשְׁמָעֵאל וְרַ' עֲקִיבָא שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִים בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם וְהָיָה עִמָּהֶם אָדָם אֶחָד. פָּגַע בָּהֶם אָדָם חוֹלֶה. אָמַר לָהֶם: רַבּוֹתַי, אִמְרוּ לִי, בַּמָּה אֶתְרַפֵּא? אָמְרוּ לוֹ: קַח לְךָ כָּךְ וְכָךְ עַד שֶׁתִּתְרַפֵּא. אָמַר לָהֶם אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמָּהֶם: וּמִי הִכָּה אוֹתוֹ בְּחֹלִי? אָמְרוּ לוֹ: הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. אָמַר לָהֶם: וְאַתֶּם הִכְנַסְתֶּם עַצְמְכֶם בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם – הוּא הִכָּה וְאַתֶּם מְרַפְּאִים! אָמְרוּ לוֹ: מַה־מְּלַאכְתֶּךָ? אָמַר לָהֶם: עוֹבֵד אֲדָמָה אָנִי, וַהֲרֵי הַמַּגָּל בְּיָדִי. אָמְרוּ לוֹ: מִי בָרָא אֶת־הַכָּרֶם? אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. אָמְרוּ לוֹ: וְאַתָּה מַכְנִיס עַצְמְךָ בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּךְ – הוּא בָרָא אוֹתוֹ וְאַתָּה אוֹכֵל פֵּרוֹתָיו מִמֶּנּוּ! אָמַר לָהֶם: אֵין אַתֶּם רוֹאִים הַמַּגָּל בְּיָדִי? – אִלּוּלֵי שֶׁאֲנִי יוֹצֵא וְחוֹרְשׁוֹ וּמְכַסְּחוֹ⁴³⁸ וּמְזַבְּלוֹ⁴³⁹ וּמְנַכְּשׁוֹ⁴⁴⁰ לֹא הֶעֱלָה מְאוּמָה. אָמְרוּ לוֹ: שׁוֹטֶה שֶׁבָּעוֹלָם, לֹא שָׁמַעְתָּ מַה שֶּׁכָּתוּב: “אֱנוֹשׁ כֶּחָצִיר יָמָיו”⁴⁴¹? – כְּשֵׁם שֶׁהָעֵץ אִם אֵינוֹ נִזְבָּל וּמִתְנַכֵּשׁ וְנֶחֱרָשׁ אֵינוֹ עוֹלֶה, וְאִם עָלָה וְלֹא שָׁתָה מַיִם אֵינוֹ חַי וְהוּא מֵת, כָּךְ הַגּוּף הוּא הָעֵץ, הַזֶּבֶל הוּא הַסַּם, אִישׁ הָאֲדָמָה הוּא הָרוֹפֵא! (מד שמ' ד).

רד מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ כְּאֵב הוֹלֵךְ לְבֵית הָרוֹפֵא (ב"ק מו).

רה אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: כַּבֵּד אֶת־רוֹפַאֲךָ עַד שֶׁלֹּא תִצְטָרֵךְ לוֹ (ירוש‘, תענ’ פ“ג, ה”ו).

רו אָסְיָא דְּמַגָּן⁴⁴² מַגָּן שָׁוֵי (ב"ק פה.).

רז אָסְיָא רַחִיקָא⁴⁴³ עֵינָא עֲוִירָא (שם).

רח עֲלוּבָה הִיא הַמְּדִינָה⁴⁴⁴ שֶׁרוֹפְאָהּ פּוֹדָגְרִיס (ויק"ר ה).

רט רוֹפֵא, רְפָא חֲגִירָתֶךָ⁴⁴⁵! (ב"ר כג).

רי טוֹב שֶׁבָּרוֹפְאִים לְגֵיהִנֹּם⁴⁴⁶ (קיד' פב.).

ריא חִזְקִיָּה גָּנַז סֵפֶר רְפוּאוֹת – וְהוֹדוּ לוֹ⁴⁴⁷ (בר' י:).

ריב אָמַר לוֹ רַב לְחִיָּא בְנוֹ: לֹא תִשְׁתֶּה סַמִּים וְלֹא תְקַפֵּץ בְּרַגְלַיִם, וְלֹא תַעֲקֹר שִׁנַּיִם, וְלֹא תִתְגָּרֶה בְּנָחָשׁ (פס' קיג.).

ריג “שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ”⁴⁴⁸ – אָמַר אַבַּיֵּי: מִכְּלָל שֶׁזֹּהַר הַחַמָּה מְרַפֵּא (נדר' ח:).

ריד הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִין: אִדְּלָא יוֹמָא – אִדְּלָא קְצִירָא⁴⁴⁹ (ב"ב טז:).

ט. שְׁמִירַת הַגּוּף

רטו הִזָּהֵר בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים: אַל תַּרְבֶּה בִישִׁיבָה, שֶׁיְשִׁיבָה קָשָׁה לְתַחְתּוֹנִיּוֹת⁴⁵⁰; וְאַל תַּרְבֶּה בַעֲמִידָה, שֶׁעֲמִידָה קָשָׁה לַלֵּב. וְאַל תַּרְבֶּה בַהֲלִיכָה, שֶׁהֲלִיכָה קָשָׁה לָעֵינָיִם; אֶלָּא שְׁלִישׁ בִּישִׁיבָה, שְׁלִישׁ בַּעֲמִידָה, שְׁלִישׁ בְּהִלּוּךְ.

כָּל־יְשִׁיבָה שֶׁאֵין בָּהּ סְמִיכָה – עֲמִידָה שֶׁיֶּשׁ־בָּהּ סְמִיכָה נוֹחָה הֵימֶנָּה (כת' קיא).

רטז “וְנָתַן יְיָ לְךָ שָׁם לֵב רַגָּז וְכִלְיוֹן עֵינַיִם וְדַאֲבוֹן נָפֶשׁ”⁴⁵¹ – אֵיזֶה דָבָר שֶׁמְּכַלֶּה אֶת־הָעֵינַיִם וּמַדְאִיב אֶת־הַנֶּפֶשׁ – אֵלּוּ הַתַּחְתּוֹנִיּוֹת (נדר' כב.).

ריז פְּסִיעָה גַּסָּה⁴⁵² נוֹטֶלֶת אֶחָד מֵחֲמֵשׁ מֵאוֹת מִמְּאוֹר עֵינָיו שֶׁל אָדָם (בר' מג:).

ריח בֶּן־עַזַּאי אוֹמֵר: עַל כָּל־מִשְׁכָּב שְׁכַב, חוּץ מִן הַקַּרְקָע; עַל כָּל־מוֹשָׁב שֵׁב, חוּץ מִן הַקּוֹרָה⁴⁵³ (בר' סב:).

ריט שְׁמוֹנָה רֻבָּם קָשֶׁה וּמִעוּטָם יָפֶה, וְאֵלּוּ הֵם: דֶּרֶךְ וְדֶרֶךְ־אֶרֶץ⁴⁵⁴, עשֶׁר⁴⁵⁵ וּמְלָאכָה, יַיִן וְשֵׁנָה, חַמִּין וְהַקָּזַת־דָּם⁴⁵⁶ (גיט' ע.).

רכ שְׁלשָׁה דְבָרִים מַכְחִישִׁים⁴⁵⁷ כֹּחוֹ שֶׁל־אָדָם, וְאֵלּוּ הֵם: פַּחַד, דֶּרֶךְ וְעָוֹן⁴⁵⁸ (שם).

רכא אָמַר רַ' תַּנְחוּם בְּרַ' חִיָּא: אַרְבָּעָה דְבָרִים מַתִּישִׁים⁴⁵⁹ כֹּחוֹ שֶׁל אָדָם, וְאֵלּוּ הֵם: הֶעָוֹן וְהַדֶּרֶךְ וְהַתַּעֲנִית וְהַמַּלְכוּת⁴⁶⁰. אָמַר רַ' תַּנְחוּמָא: אַף הַצּוּקָה⁴⁶¹ (שו"ט לא).

רכב אָמַר רַב: אֲנָחָה שׁוֹבֶרֶת חֲצִי גוּפוֹ שֶׁל אָדָם (בר' נח:).

רכג “וְהֵסִיר יְיָ מִמְּךָ כָּל־חֹלִי⁴⁶²”⁴⁶³ – אָמַר רַב: זוֹ עָיִן⁴⁶⁴: רַב לְטַעְמוֹ⁴⁶⁵, שֶׁכְּשֶׁהָיָה רַב עוֹלֶה לְבֵית־הַקְּבָרוֹת עָשָׂה מַה שֶּׁעָשָׂה וְאָמַר⁴⁶⁶: תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה⁴⁶⁷ בְּעַיִן רָעָה וְאֶחָד בְּדֶרֶךְ־אָרֶץ. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: זֶה הָרוּחַ⁴⁶⁸: שְׁמוּאֵל לְטַעְמוֹ, שֶׁאָמַר שְׁמוּאֵל: הַכֹּל בָּרוּחַ. רַ' חֲנִינָא אָמַר: זוֹ צִנָּה⁴⁶⁹. רַ' אֶלְעָזָר אָמַר: זוֹ מָרָה⁴⁷⁰ (ב"מ קז:).

רכד אָמְרוּ בְּשֵׁם רַב: כָּל־חֹלִי וְלֹא חֳלִי־מֵעָיִם, כָּל־כְּאֵב וְלֹא כְאֵב לֵב, כָּל־מֵחוּשׁ⁴⁷¹ וְלֹא מֵחוּשׁ רֹאשׁ (שבת יא.).

רכה אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־אֶלְעָזָר: “וְהִנֵּה־טוֹב מְאֹד”⁴⁷² – זֶה שֵׁנָה. וְכִי שֵׁנָה טוֹב מְאֹד, אֶתְמְהָה! לֹא כָךְ שָׁנִינוּ: יַיִן וְשֵׁנָה לִרְשָׁעִים נָאֶה לָהֶם וְנָאֶה לָעוֹלָם? אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁאָדָם יָשֵׁן קִמְעָא הוּא עוֹמֵד וְיָגֵעַ בַּתּוֹרָה הַרְבֵּה (ב"ר ט).

רכו אָמַר רַ' יוֹחָנָן: שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אִישַׁן⁴⁷³ שְׁלשָׁה יָמִים – מַלְקִין אוֹתוֹ⁴⁷⁴ וְיָשֵׁן לְאַלְתָּר⁴⁷⁵ (סוכה נג.).

רכז אָמַר רַב יְהוּדָה: לֹא נִבְרָא לַיְלָה אֶלָּא לְשֵׁנָה (עיר' סה.).

רכח אָמַר שְׁמוּאֵל: שֵׁנָה בְּעַמּוּד־הַשַּׁחַר כְּאִסְטְמָא לְבַרְזֶל⁴⁷⁶ (בר' סב:).

––––––––

רכט שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: [הַרְבֵּה] דְבָרִים נֶאֶמְרוּ בְּפַת־שַׁחֲרִית⁴⁷⁷: מַצֶּלֶת מִן הַחַמָּה וּמִן הַצִּנָּה וּמִן הַזִּיקִין⁴⁷⁸ וּמִן הַמַּזִּיקִים וּמַחְכִּימַת פֶּתִי⁴⁷⁹, וְזוֹכֶה בַדִּין, לִלְמוֹד תּוֹרָה וּלְלַמֵּד, וּדְבָרָיו נִשְׁמָעִים⁴⁸⁰ וְתַלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ, וְאֵין בְּשָׂרוֹ מַעֲלֶה הֶבֶל⁴⁸¹, וְהוֹרֶגֶת כִּנָּה שֶׁבִּבְנֵי־מֵעָיִם⁴⁸²; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף מוֹצִיא אֶת־הַקִּנְאָה וּמַכְנִיס אֶת־הָאַהֲבָה.

אָמַר לוֹ רַבָּה לְרָבָא בַר מָרִי: מִנַּיִן דָּבָר זֶה שֶׁאוֹמְרִין הַבְּרִיּוֹת: שִׁשִּׁים רָצִים רוֹדְפִים וְאֵינָם מַגִּיעִים אֶת־הָאָדָם שֶׁאוֹכֵל פַּת־שַׁחֲרִית, וְאָמְרוּ חֲכָמִים: הַשְׁכֵּם וֶאֱכֹל בַּקַּיִץ מִפְּנֵי הַחַמָּה וּבַחֹרֶף מִפְּנֵי הַצִּנָּה? – שֶׁנֶּאֱמַר: “לֹא יִרְעָבוּ וְלֹא יִצְמָאוּ וְלֹא־יַכֵּם שָׁרָב וָשָׁמֶשׁ”⁴⁸³. אָמַר לוֹ: אַתָּה אוֹמֵר לִי מִשָּׁם וַאֲנִי אֹמַר לְךָ מִכָּאן: “וַעֲבַדְתֶּם אֵת יְיָ אֱלֹהֵיכֶם וּבֵרַךְ אֶת־לַחְמְךָ וְאֶת־מֵימֶיךָ⁴⁸⁴”⁴⁸⁵ – “וַעֲבַדְתֶּם אֵת יְיָ אֱלֹהֵיכֶם” זוֹ קְרִיאַת־שְׁמַע וּתְפִלָּה, “וּבֵרַךְ אֶת־לַחְמְךָ וְאֶת־מֵימֶיךָ” – זוֹ פַת בַּמֶּלַח וְקִיתוֹן שֶׁל מָיִם, מִכָּאן וְאֵילַךְ “וַהֲסִרֹתִי⁴⁸⁶ מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ”⁴⁸⁷.

שָׁנִינוּ: “מַחֲלָה” זוֹ מָרָה. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ מַחֲלָה? שֶׁהִיא מַחֲלָה כָל־גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם; דָּבָר אַחֵר: מַחֲלָה, שֶׁשְּׁמוֹנִים וּשְׁלשָׁה חֳלָאִים⁴⁸⁸ תְּלוּיִם בְּמָרָה, וְכֻלָּם פַּת־שַׁחֲרִית בַּמֶּלַח וְקִיתוֹן שֶׁל מַיִם מְבַטַּלְתָּם (ב“מ קז; ב”ק צב:).

רל שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שָׁעָה רִאשׁוֹנָה מַאֲכַל לוּדִים⁴⁸⁹, שְׁנִיָּה מַאֲכַל לִסְטִים⁴⁹⁰, שְׁלִישִׁית מַאֲכַל יוֹרְשִׁים⁴⁹¹, רְבִיעִית מַאֲכַל כָּל־אָדָם, חֲמִישִׁית מַאֲכַל פּוֹעֲלִים, שִׁשִּׁית מַאֲכַל תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים; מִכָּאן וְאֵילַךְ – כְּזוֹרֵק אֶבֶן לְחֵמֶת⁴⁹².

אָמַר אַבַּיֵּי: לֹא אָמְרוּ⁴⁹³ אֶלָּא שֶׁלֹּא טָעַם כְּלוּם בַּבֹּקֶר, אֲבָל אִם טָעַם כָּל־שֶׁהוּא בַּבֹּקֶר אֵין בְּכָךְ כְּלוּם (שבת י.).

רלא “הַמַּאֲכִלְךָ מָן⁴⁹⁴ בַּמִּדְבָּר… לְמַעַן עַנֹּתְךָ”⁴⁹⁵ – רַ' אַמִּי וְרַ' אַסִּי, אֶחָד אָמַר: אֵינוֹ דוֹמֶה מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ פַת בְּסַלּוֹ לְמִי שֶׁאֵין לוֹ פַת בְּסַלּוֹ⁴⁹⁶; וְאֶחָד אָמַר: אֵינוֹ דוֹמֶה מִי שֶׁרוֹאֶה וְאוֹכֵל לְמִי שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה וְאוֹכֵל⁴⁹⁷.

אָמַר רַב יוֹסֵף⁴⁹⁸: מִכָּאן רֶמֶז לְסוֹמִין, שֶׁאוֹכְלִים וְאֵין שְׂבֵעִים.

אָמַר אַבַּיֵּי: הִלְכָּךְ מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ סְעֻדָּה לֹא יֹאכְלֶנָּה אֶלָּא בַיּוֹם⁴⁹⁹ (יומא עד:).

רלב אָמַר רַ' יוֹסֵי בְּרַ' בּוּן: אָסוּר לָדוּר בְּעִיר שֶׁאֵין בָּהּ גִּנָּה שֶׁל יָרָק (ירוש‘, קיד’ פ“ד, הי”ב).

רלג אָמַר רַב חִסְדָּא: בַּר בֵּי־רַב שֶׁאֵין לוֹ לֶחֶם הַרְבֵּה לֹא יֹאכַל יָרָק, מִשּׁוּם שֶׁגּוֹרֵר⁵⁰⁰.

וְאָמַר רַב חִסְדָּא: אֲנִי לֹא הָיִיתִי אוֹכֵל יָרָק לֹא בַעֲנִיּוּתִי וְלֹא בַעֲשִׁירוּתִי. בַּעֲנִיּוּתִי – מִשּׁוּם שֶׁגּוֹרֵר; בַּעֲשִׁירוּתִי, שֶׁאָמַרְתִּי: בַּמָּקוֹם שֶׁנִּכְנָס יָרָק יִכָּנֵס בָּשָׂר וְדָגִים (שבת קמ:).

רלד אָמַר רַב: אָמַר לִי אַדָּא הַצַּיָּד: הַדָּג – צְלֵהוּ בְאָחִיו⁵⁰¹, הַעֲלֵהוּ בְּאָבִיו⁵⁰² וְאָכְלֵהוּ בִּבְנוֹ⁵⁰³, וּשְׁתֵה עָלָיו אָבִיו⁵⁰⁴ (מו"ק יא.).

רלה אָמַר רַ' יַנַּאי אָמַר רַב: כֹּל שֶׁהוּא כְבֵיצָה⁵⁰⁵ – בֵּיצָה טוֹבָה מִמֶּנּוּ. כְּשֶׁבָּא רָבִין אָמַר: טוֹבָה בֵּיצָה מְגֻלְגֶּלֶת⁵⁰⁶ מִשִּׁשָּׁה לוֹגִין סֹלֶת. כְּשֶׁבָּא רַב דִּימִי אָמַר: טוֹבָה בֵּיצָה מְגֻלְגֶּלֶת מִשִּׁשָּׁה, צְלוּיָה⁵⁰⁷ – מֵאַרְבָּעָה, מְבֻשֶּׁלֶת – “כֹּל שֶׁהוּא כְּבֵיצָה⁵⁰⁸, בֵּיצָה טוֹבָה מִמֶּנּוּ”, חוּץ מִן הַבָּשָׂר (בר' מד:).

רלו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: טְחוֹל⁵⁰⁹ יָפֶה לַשִּׁנַּיִם וְקָשֶׁה לִבְנֵי־מֵעָיִם, כְּרֵשִׁין⁵¹⁰ קָשִׁים לַשִּׁנַּיִם וְיָפִים לִבְנֵי־מֵעָיִם. כָּל־יָרָק חַי מוֹרִיק⁵¹¹ וְכָל־קָטָן⁵¹² מַקְטִין⁵¹³, וְכָל־נֶפֶשׁ⁵¹⁴ מֵשִׁיב אֶת־הַנָּפֶשׁ, וְכָל־קָרוֹב לַנֶּפֶשׁ⁵¹⁵ מֵשִׁיב אֶת־הַנָּפֶשׁ. כְּרוּב לְמָזוֹן וּתְרָדִין⁵¹⁶ לִרְפוּאָה. אוֹי לוֹ לַבַּיִת⁵¹⁷ שֶׁהַלֶּפֶת עוֹבֶרֶת בְּתוֹכוֹ (שם).

רלז שָׁנִינוּ: אַחַר כָּל־אֲכִילָתְךָ אֱכֹל מֶלַח, וְאַחַר כָּל־שְׁתִיָּתְךָ שְׁתֵה מַיִם – וְאִי אַתָּה נִזּוֹק.

אָכַל כָּל־מַאֲכָל וְלֹא אָכַל מֶלַח, שָׁתָה כָל־מַשְׁקִין וְלֹא שָׁתָה מַיִם – בַּיּוֹם יִדְאַג מִן רֵיחַ הַפֶּה, וּבַלַּיְלָה יִדְאַג מִפְּנֵי אַסְכְּרָה⁵¹⁸.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הַמְקַפֶּה⁵¹⁹ אֲכִילָתוֹ בְּמַיִם אֵינוֹ בָא לִידֵי חֳלִי־מֵעָיִם. וְכַמָּה? – אָמַר רַב חִסְדָּא: קִיתוֹן לְפַת⁵²⁰.

אָמַר רַב מָרִי אָמַר רַ' יוֹחָנָן: הָרָגִיל בַּעֲדָשִׁים אַחַת לִשְׁלשִׁים יוֹם מוֹנֵעַ אַסְכְּרָה מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ, אֲבָל כָּל־יוֹם לֹא. – לָמָּה? – מִשּׁוּם שֶׁקָּשֶׁה לְרֵיחַ הַפֶּה.

וְאָמַר רַב מָרִי אָמַר רַ' יוֹחָנָן: הָרָגִיל בְּחַרְדָּל אַחַת לִשְׁלשִׁים יוֹם מוֹנֵעַ חֳלָאִים מִבֵּיתוֹ. אֲבָל כָּל יוֹם לֹא. – לָמָּה? – מִשּׁוּם שֶׁקָּשֶׁה לְחֻלְשַׁת הַלֵּב.

אָמַר רַ' חִיָּא בַר אָשֵׁי אָמַר רַב: הָרָגִיל בְּדָגִים קְטַנִּים אֵינוֹ בָא לִידֵי חֳלִי מֵעָיִם, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁדָּגִים קְטַנִּים מַפְרִין וּמַרְבִּין וּמַבְרִין גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם. אָמַר רַ' חַמָּא בְּרַ' חֲנִינָא: הָרָגִיל בְּקֶצַח⁵²¹ אֵינוֹ בָא לִידֵי כְאֵב־לֵב. הֵשִׁיבוּ: רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: קֶצַח אֶחָד מִשִּׁשִּׁים סִמָּנֵי הַמָּוֶת הוּא, וְהַיָּשֵׁן לְמִזְרַח גָּרְנוֹ⁵²² – דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ?

– לֹא קָשֶׁה: כָּאן בְּרֵיחוֹ⁵²³ וְכָאן בְּטַעְמוֹ.

אִמּוֹ שֶׁל רַ' יִרְמִיָה הָיְתָה אוֹפָה הַפַּת וּמַדְבֶּקֶת⁵²⁴ [אֶת הַקֶּצַח] וּמְקַלַּפְתּוֹ⁵²⁵ (בר' מ.).

רלח אָמְרוּ מִשּׁוּם רַ' יְהוּדָה בַר אֶלְעַאי: אֱכֹל בָּצָל וְשֵׁב בְּצֵל, וְלֹא תֹּאכַל אַוָּזִין וְתַרְנְגֹלִים וִיהֵא לִבְּךָ רוֹדֵף עָלֶיךָ⁵²⁶ (פסח' קיד.).

רלט צְנוֹן מְחַתֵּךְ מַאֲכָל⁵²⁷, חֲזֶרֶת מְהַפֵּךְ מַאֲכָל, קִשּׁוּת⁵²⁸ מַרְחִיב בְּנֵי־מֵעָיִם.

– וַהֲלֹא שָׁנוּ דְבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָם “קִשּׁוּאִים” – מִפְּנֵי שֶׁקָּשִׁים לְגוּפוֹ שֶׁל אָדָם כַּחֲרָבוֹת?

– לֹא קָשֶׁה: כָּאן בִּגְדוֹלִים, כָּאן בִּקְטַנִּים (ע“ז יא.; ע”י).

רמ רַ' יִרְמְיָה חָלָה. בָּא אֶצְלוֹ רוֹפֵא לְרַפְּאוֹתוֹ. רָאָה דְלַעַת⁵²⁹ מֻנַּחַת בְּבֵיתוֹ. הִנִּיחוֹ וְיָצָא. אָמַר: מַלְאַךְ־הַמָּוֶת יֶשׁ־לוֹ לָזֶה בְּבֵיתוֹ⁵³⁰ – וַאֲנִי אָבוֹא לְרַפְּאוֹתוֹ! (נדר' מט.).

רמא שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: חֲמִשָּׁה דְבָרִים נֶאֶמְרוּ בְשׁוּם: מַשְׂבִּיעַ וּמַשְׁחִין⁵³¹ וּמַצְהִיל פָּנִים וּמַרְבֶּה הַזֶּרַע וְהוֹרֵג כִּנִּים שֶׁבִּבְנֵי־מֵעָיִם; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מַכְנִיס אַהֲבָה⁵³² וּמוֹצִיא אֶת־הַקִּנְאָה (ב"ק פב.).

רמב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אַסְפַּרְגּוֹס⁵³³ יָפֶה לַלֵּב וְטוֹב לָעֵינַיִם וְכָל־שֶׁכֵּן לִבְנֵי־מֵעָיִם, וְהָרָגִיל בּוֹ יָפֶה לְכָל־גּוּפוֹ, וְהַמִּשְׁתַּכֵּר הֵימֶנּוּ קָשֶׁה לְכָל־גּוּפוֹ (בר' נא.).

רמג שָׁנִינוּ: שְׁלשָׁה מַרְבִּים אֶת־הַזֶּבֶל⁵³⁴ וְכוֹפְפִים אֶת־הַקּוֹמָה וְנוֹטְלִים אֶחָד מֵחֲמֵשׁ מֵאוֹת מִמְּאוֹר עֵינָיו שֶׁל אָדָם, וְאֵלּוּ הֵם: פַּת קִבָּר וְשֵׁכָר חָדָשׁ וְיָרָק (עיר' נה, נו).

רמד תְּמָרִים – שַׁחֲרִית וְעַרְבִית יָפוֹת, בְּמִנְחָה רָעוֹת, בַּצָּהֳרַיִם – אֵין כְּמוֹתָן, וּמְבַטְּלוֹת שְׁלשָׁה דְבָרִים: מַחֲשָׁבָה רָעָה⁵³⁵ וָחֳלִי־מֵעַיִם וְתַחְתּוֹנִיּוֹת⁵³⁶ (כת' י:).

רמה יָפֶה סִפְסוּף⁵³⁷ שֶׁאָכַלְנוּ בְּיַלְדוּתֵנוּ מֵאֲפַרְסְקִין שֶׁאָכַלְנוּ בְזִקְנוּתֵנוּ (ירוש' פאה פ“ז, ה”ד).

רמו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מִי שֶׁאֲחָזוֹ בֻלְמוֹס⁵³⁸ מַאֲכִילִין אוֹתוֹ דְּבַשׁ וְכָל־מִינֵי מְתִיקָה, שֶׁהַדְּבַשׁ וְכָל־מִינֵי מְתִיקָה מְאִירִים עֵינָיו שֶׁל אָדָם.

אָמַר רַ' יוֹחָנָן: פַּעַם אַחַת אֲחָזַנִי בֻלְמוֹס וְרַצְתִּי לְמִזְרָחָהּ שֶׁל תְּאֵנָה⁵³⁹, וְקִיַּמְתִּי בְעַצְמִי: “הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ”⁵⁴⁰, שֶׁשָּׁנָה רַב יוֹסֵף: הָרוֹצֶה לִטְעוֹם טַעַם תְּאֵנָה יִפְנֶה לְמִזְרָחָהּ.

רַ' יְהוּדָה וְרַ' יוֹסֵי הָיוּ מְהַלְּכִים בַּדָּרֶךְ. אֲחָזוֹ בֻלְמוֹס לְרַ' יְהוּדָה, קִפַּח אֶת־הָרוֹעֶה⁵⁴¹ וְאָכַל אֶת־פִּתּוֹ. אָמַר לוֹ רַ' יוֹסֵי: קִפַּחְתָּ אֶת־הָרוֹעֶה! כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְעִיר אֲחָזוֹ בֻלְמוֹס לְרַ' יוֹסֵי, הִקִּיפוּהוּ לְגִינִין וּקְעָרוֹת⁵⁴². אָמַר לוֹ רַ' יְהוּדָה: אֲנִי קִפַּחְתִּי אֶת־הָרוֹעֶה וְאַתָּה קִפַּחְתָּ אֶת־הָעִיר כֻּלָּהּ (יומא פג:).

רמז הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִין: רַוְחָא לִבְסִימָא שְׁכִיחָא (רֶוַח מָצוּי לְמַעֲדַנִּים⁵⁴³) (עיר' פב.).

רמח אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחָאי: [אֵלּוּ] דְבָרִים שֶׁהָעוֹשֶׂה אוֹתָם מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ וְדָמוֹ בְרֹאשׁוֹ: הָאוֹכֵל שׁוּם קָלוּף וּבָצָל קָלוּף וּבֵיצָה קְלוּפָה, וְהַשּׁוֹתֶה מַשְׁקִין מְזוּגִים שֶׁעָבַר עֲלֵיהֶם הַלַּיְלָה, וְהַלָּן בְּבֵית־הַקְּבָרוֹת, וְהַנּוֹטֵל צִפָּרְנָיו וְזוֹרְקָן לִרְשׁוּת־הָרַבִּים (נדה יז.).

רמט שְׁלשָׁה מַשְׁקִין אֲסוּרִים מִשּׁוּם גִּלּוּי⁵⁴⁴: הַמַּיִם וְהַיַּיִן וְהֶחָלָב (תרומ' פ“ח, מ”ד).

רנ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: לֹא יִשְׁתֶּה אָדָם מַיִם לֹא מִן הַנְּהָרוֹת וְלֹא מִן הָאֲגַמִּים בַּלָּיְלָה, וְאִם שָׁתָה – דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ, מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה (פסח' קיב.).

רנא אָמַר רַב אַמִּי: צְרִיכִין לָחשׁ לְמָה שֶׁהַבְּרִיּוֹת חוֹשְׁשִׁין: אָסוּר לְאָדָם⁵⁴⁵ לִתֵּן פְּרוּטוֹת לְתוֹךְ הַפֶּה, תַּבְשִׁיל תַּחַת הַמִּטָּה וּפַת תַּחַת בֵּית־הַשֶּׁחִי, וְלִתְחוֹב סַכִּין לְתוֹךְ הַצְּנוֹן וּלְתוֹךְ הָאֶתְרוֹג (ירוש' תרומ' פ“ח, ה”ג).

רנב רַ' יוֹחָנָן אָמַר: אָסוּר לֵילֵךְ בְּמִזְרָחוֹ שֶׁל מְצֹרָע אַרְבַּע אַמּוֹת, וְרַ' שִׁמְעוֹן אָמַר: אֲפִלּוּ מֵאָה אַמָּה. וְלֹא נֶחֱלָקוּ, מִי שֶׁאָמַר אַרְבַּע אַמּוֹת – בְּשָׁעָה שֶׁאֵין הָרוּחַ יוֹצֵא, וּמִי שֶׁאָמַר מֵאָה אַמָּה – בְּשָׁעָה שֶׁהָרוּחַ יוֹצֵא.

רַ' מֵאִיר לֹא אָכַל בֵּיצִים מִמְּבוֹאוֹת שֶׁל מְצֹרָע. רַ' אַמִּי וְרַ' אַסִּי לֹא הָיוּ נִכְנָסִין לִמְבוֹאוֹת שֶׁל מְצֹרָע. רֵישׁ־לָקִישׁ כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה אֶחָד מֵהֶם בָּעִיר הָיָה זוֹרֵק בּוֹ אֲבָנִים. אָמַר לוֹ: צֵא לִמְקוֹמֶךָ⁵⁴⁶, לֹא תְזַהֵם⁵⁴⁷ אֶת־הַבְּרִיּוֹת! רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה אֶחָד מֵהֶם הָיָה מִתְחַבֵּא מִמֶּנּוּ (ויק"ר טז).

––––––––

רנג אָמַר רַ' יַנַּאי: “כָּל־יְמֵי עָנִי רָעִים”⁵⁴⁸ – זֶה אַסְטְנִיס⁵⁴⁹, “וְטוֹב־לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד”⁵⁵⁰ – זֶה שֶׁדַּעְתּוֹ יָפָה⁵⁵¹ (ב"ב קמה:).

רנד אָמַר שְׁמוּאֵל: שִׁנּוּי וֶסֶת⁵⁵² תְּחִלַּת חֳלִי־מֵעָיִם.

“כָּל־יְמֵי עָנִי רָעִים”⁵⁵³ – וַהֲרֵי יֵשׁ שַׁבָּתוֹת וְיָמִים־טוֹבִים⁵⁵⁴? – כִּשְׁמוּאֵל⁵⁵⁵ (כת' קי:).

רנה שָׁנִינוּ: אָכַל וְלֹא שָׁתָה – אֲכִילָתוֹ דָם, וְזֶהוּ תְּחִלַּת חֳלִי־מֵעָיִם; אָכַל וְלֹא הָלַךְ אַרְבַּע אַמּוֹת – אֲכִילָתוֹ מַרְקֶבֶת, וְזֶהוּ תְּחִלַּת רֵיחַ רָע⁵⁵⁶; הַנִּצְרָךְ לִנְקָבָיו⁵⁵⁷ וְאָכַל – דּוֹמֶה לְתַנּוּר שֶׁהִסִּיקוּהוּ עַל גַּבֵּי אֶפְרוֹ, וְזֶהוּ תְּחִלַּת רֵיחַ זֻהֲמָא⁵⁵⁸ (שבת מא.).

רנו אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ לְרַ' נָתָן: אֱכֹל שְׁלִישׁ וּשְׁתֵה שְׁלִישׁ וְהַנַּח שְׁלִישׁ⁵⁵⁹: לִכְשֶׁתִּכְעַס תַּעֲמֹד עַל מִלּוּאֶךָ⁵⁶⁰.

שָׁנָה רַ' חִיָּא: הָרוֹצֶה שֶׁלֹּא יָבֹא לִידֵי חֳלִי מֵעַיִם יְהֵא רָגִיל בְּטִבּוּל⁵⁶¹ קַיִץ וָחֹרֶף. סְעֻדָּתְךָ שֶׁהֲנָאָתְךָ מִמֶּנָּה⁵⁶² מְשֹׁךְ יָדְךָ הֵימֶנָּה⁵⁶³. וְאַל תַּשְׁהֶה עַצְמְךָ⁵⁶⁴ בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לִנְקָבֶיךָ (גיט' ע.).

רנז אָמַר רַב אַחָאי: הַמַּשְׁהֶה אֶת־נְקָבָיו עוֹבֵר מִשּׁוּם “לֹא־תְשַׁקְּצוּ אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם”⁵⁶⁵ (מכ' טז:).

רנח אָמַר לוֹ רַב הוּנָא לְרַבָּה בְנוֹ: מִפְּנֵי מָה אֵין אַתָּה מָצוּי⁵⁶⁶ לִפְנֵי רַב חִסְדָּא, שֶׁשְּׁמוּעָתוֹ מְחֻדָּדֶת? אָמַר לוֹ: מַה לִּי לֵילֵך אֶצְלוֹ? כְּשֶׁאֲנִי בָא אֶצְלוֹ הוּא עוֹסֵק עִמִּי בִּדְבָרִים שֶׁל מַה־בְּכָךְ; אוֹמֵר לִי: מִי שֶׁנִּכְנַס לְבֵית־הַכִּסֵּא לֹא יֵשֵׁב בְּהֶדְיָא⁵⁶⁷ וְלֹא יִטְחַר הַרְבֵּה⁵⁶⁸, שֶׁאוֹתָהּ כַּרְכֶּשֶׁת⁵⁶⁹ יוֹשֶׁבֶת עַל שָׁלשׁ שִׁנַּיִם, וְשֶׁמָּא יִשְׁתַּמְּטוּ שִׁנֵּי הַכַּרְכֶּשֶׁת וּבָא לִידֵי סַכָּנָה. אָמַר לוֹ: הוּא עוֹסֵק בְּחַיֵּי הַבְּרִיּוֹת וְאַתָּה אוֹמֵר בִּדְבָרִים שֶׁל מַה־בְּכָךְ! – כָּל־שֶׁכֵּן שֶׁתֵּלֵךְ אֶצְלוֹ (שבת פב.).

רנט אָמַר לוֹ מִין אֶחָד לְרַ' יְהוּדָה: פָּנֶיךָ דּוֹמִין⁵⁷⁰ אוֹ כְמַלְוֵי־בְרִבִּית אוֹ כִמְגַדְּלֵי־חֲזִירִים. אָמַר לוֹ: בַּיְּהוּדִים שְׁנֵיהֶם אֲסוּרִים⁵⁷¹; אֶלָּא עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בֵּית־הַכִּסֵּא יֶשׁ־לִי מִבֵּיתִי וְעַד בֵּית־הַמִּדְרָשׁ, וְכָל־שָׁעָה וְשָׁעָה לְכָל־אֶחָד⁵⁷² וְאֶחָד אֲנִי נִכְנָס (נדר' מט; ע"י).

רס אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' יוֹסֵי בֶּן קְצַרְתָּה: שֵׁשׁ דְּמָעוֹת הֵן, שָׁלשׁ יָפוֹת וְשָׁלשׁ רָעוֹת: שֶׁל עָשָׁן וְשֶׁל בְּכִי וְשֶׁל בֵּית־הַכִּסֵּא⁵⁷³ – רָעוֹת; שֶׁל סַם וְשֶׁל שְׂחוֹק וְשֶׁל פֵּרוֹת⁵⁷⁴ – יָפוֹת (שבת קנא, קנב).

רסא צֹאַת־הַחֹטֶם וְצֹאַת הָאֹזֶן רֻבָּן קָשֶׁה וּמִעוּטָן יָפֶה (ב"מ קז:).

––––––––

רסב חֲמוּרָה סַכָּנָה מֵאִסּוּר⁵⁷⁵ (חול' י.).

רסג הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִצִּנִּים פַּחִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “צִנִּים פַּחִים בְּדֶרֶךְ עִקֵּשׁ, שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מֵהֶם”⁵⁷⁶ (כת' ל.).

רסד אֵין סוֹמְכִין עַל הַנֵּס⁵⁷⁷ (עפ"י פסח' סד.).

רסה אֵין מַזְכִּירִין מַעֲשֵׂה נִסִּים⁵⁷⁸ (בר' ס.).

רסו לָאו בְּכָל־שָׁעָה וְשָׁעָה מִתְרַחֵשׁ נֵס (מג' ז:).

רסז כָּל־מָקוֹם שֶׁקָּבוּעַ הַנֵּזֶק אֵין סוֹמְכִין עַל הַנֵּס (קיד' לט.).

רסח אֵין הַשָּׂטָן מְקַטְרֵג אֶלָּא בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה (ירוש' שבת פ“ב, ה”ו; ב"ר צא).

רסט בִּשְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת שָׂטָן מָצוּי לְקַטְרֵג: הַשָּׁרוּי⁵⁷⁹ בְּבַיִת רָעוּעַ וְהַמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ יְחִידִי וְהַמְפָרֵשׁ בַּיָּם⁵⁸⁰ (קה"ר ג).

רע אָמַר רַ' יִצְחָק: שְׁלשָׁה דְבָרִים מַזְכִּירִין עֲוֹנוֹתָיו⁵⁸¹ שֶׁל אָדָם, וְאֵלּוּ הֵם: קִיר נָטוּי וְעִיּוּן־תְּפִלָּה⁵⁸² וּמוֹסֵר דִּין עַל⁵⁸³ חֲבֵרוֹ לַשָּׁמָיִם (בר' נה.).

רעא רַ' יוֹסֵי בֶן חֲלַפְתָּא נִכְנַס לְסִמְטָא⁵⁸⁴ וְהָיָה הַחַמָּר⁵⁸⁵ מְהַלֵּךְ אַחֲרָיו. הִגִּיעוּ לְבֵית־שִׁיחַ⁵⁸⁶ אֶחָד, אָמַר לוֹ הַחַמָּר: מְבַקֵּשׁ אֲנִי לִרְחוֹץ. אָמַר לוֹ: לֹא תְסַכֵּן עַצְמֶךָ. אָמַר לוֹ [הַחַמָּר]: לְהִתְרַחֵץ מִטֻּמְאָתִי אֲנִי מְבַקֵּשׁ. אָמַר לוֹ: אַף־עַל־פִּי־כֵן אַל תְּסַכֵּן עַצְמֶךָ. כֵּוָן שֶׁלֹּא שָׁמַע לוֹ אָמַר לוֹ: יֵרֵד⁵⁸⁷ וְלֹא יַעֲלֶה – וְכֵן הָיָה (ירוש' בר' פ“ג, ה”ד).

רעב אָמַר רַ' יַנַּאי: לְעוֹלָם אַל יַעֲמוֹד אָדָם בִּמְקוֹם סַכָּנָה, לוֹמַר שֶׁעוֹשִׂין לוֹ נֵס, שֶׁמָּא אֵין עוֹשִׂין לוֹ נֵס, וְאִם עוֹשִׂין לוֹ נֵס מְנַכִּין⁵⁸⁸ לוֹ מִזְּכֻיּוֹתָיו.

אָמַר רַ' חָנִין: מִנַּיִן? – שֶׁנֶּאֱמַר: “קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל־הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת־עַבְדֶּךָ”⁵⁸⁹ – אָמַר יַעֲקֹב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: מִתְיָרֵא אֲנִי שֶׁמָּא עַל הַנֵּס שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה לִי אַתָּה מְנַכֶּה לִי מִזְּכֻיּוֹתַי וְנִמְצֵאתִי קָטֹן מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל־הָאֱמֶת (שבת לב.; תענ' כ:; ע"י).

רעג בִּנְהַרְדְּעָא הָיָה כֹתֶל רָעוּעַ, שֶׁלֹּא הָיוּ רַב וּשְׁמוּאֵל עוֹבְרִים תַּחְתָּיו אַף־עַל־פִּי שֶׁעָמַד בִּמְקוֹמוֹ⁵⁹⁰ שְׁלשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה. פַּעַם אַחַת נִזְדַּמֵּן רַב אַדָּא בַר אַהֲבָה לְשָׁם. אָמַר שְׁמוּאֵל לְרַב: נֵלֵךְ וְנַקִּיף. אָמַר לוֹ: עַכְשָׁו אֵינִי צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי רַב אַדָּא בַר אַהֲבָה עִמָּנוּ, שֶׁזְּכוּתוֹ מְרֻבָּה וְאֵינִי מִתְיָרֵא (תענ' כ:).

רעד רַב הוּנָא הָיָה לוֹ יַיִן בְּבַיִת רָעוּעַ, וּבִקֵּשׁ לְפַנּוֹתוֹ. הִכְנִיס אֶת־רַב אַדָּא⁵⁹¹ בַר אַהֲבָה לְשָׁם וּמְשָׁכוֹ בְּדִבְרֵי תוֹרָה עַד שֶׁפִּנָּה. לְאַחַר שֶׁיָּצְאוּ נָפַל הַבָּיִת. הִרְגִּישׁ רַב אַדָּא בַר אַהֲבָה וְהִקְפִּיד: סָבַר לָהּ כְּרַ' יַנַּאי⁵⁹² (שם).

רעה כָּל הַדְּרָכִים בְּחֶזְקַת סַכָּנָה (ירוש' בר' פ“ד, ה”ד).

רעו אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לְעוֹלָם יֵצֵא אָדָם בְּ“כִי־טוֹב⁵⁹³” וְיִכָּנֵס בְּ“כִי־טוֹב”, שֶׁנֶּאֱמַר: “הַבֹּקֶר אוֹר וְהָאֲנָשִׁים שֻׁלְּחוּ”⁵⁹⁴ (תענ' י:).

רעז הַיּוֹצֵא לַדֶּרֶךְ קֹדֶם קְרִיאַת־הַגֶּבֶר⁵⁹⁵ דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ (יומא כא.).

רעח הַכְנִיסוּ חַמָּה לָעִיר⁵⁹⁶ (תענ' י:).

רעט אָמַר לוֹ רַב לְרַב אַסִּי: אַל תָּדוּר בְּעִיר שֶׁרֹאשָׁהּ רוֹפֵא⁵⁹⁷, וְאַל תָּדוּר בְּעִיר שֶׁאֵין הַסּוּס צוֹנֵף⁵⁹⁸ בָּהּ וְאֵין הַכֶּלֶב נוֹבֵחַ בָּהּ (פסח' קיג.).

י. מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם. עֲנִיּוּת וַעֲשִׁירוּת

רפ “אֶעֱשֶׂה־לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ”⁵⁹⁹ – כֵּוָן שֶׁשָּׁמְעָה הָאָרֶץ “אֶעֱשֶׂה־לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ” מִיָּד רָעֲדָה וְרָעֲשָׁה וְאָמְרָה: רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, אֵין בִּי כֹחַ לָזוּן אֶת־בְּנֵי אָדָם. אָמַר לָהּ: אֲנִי וְאַתְּ נָזוּן אוֹתָם – וְחָצוּ⁶⁰⁰ בֵינֵיהֶם (מדה“ג ברא'; פדר”א יב).

רפא אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְאָדָם הָרִאשׁוֹן: “וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ”⁶⁰¹ – זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת, אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, אֲנִי וַחֲמוֹרִי נֹאכַל בְּאֵבוּס אֶחָד⁶⁰²! כֵּוָן שֶׁאָמַר לוֹ: “בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם⁶⁰³”⁶⁰⁴ – מִיָּד נִתְקָרְרָה דַעְתּוֹ.

אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: אַשְׁרֵינוּ שֶׁלֹּא עָמַדְנוּ בָּרִאשׁוֹנָה⁶⁰⁵.

אָמַר אַבַּיֵּי: וַעֲדַיִן לֹא נִצַּלְנוּ מִמֶּנָּה⁶⁰⁶, שֶׁהֲרֵי אָנוּ אוֹכְלִים עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה⁶⁰⁷ (פס' קיח.; ע"י).

רפב אָמַר רַ' יוֹחָנָן: קָשִׁים מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם כִּפְלַיִם כְּיוֹלֵדָה, שֶׁאִלּוּ בְיוֹלֵדָה נֶאֱמַר: “בְּעֶצֶב תֵּלְדִי”⁶⁰⁸, וּבִמְזוֹנוֹת נֶאֱמַר: “בְּעִצָּבוֹן⁶⁰⁹ תֹּאכֲלֶנָּה”⁶¹⁰.

וְאָמַר רַ' יוֹחָנָן: קָשִׁים מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם יוֹתֵר מִן הַגְּאֻלָּה, שֶׁאִלּוּ בִגְאֻלָּה כָּתוּב: “הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל־רָע”⁶¹¹ – מַלְאָךְ בִּלְבָד, וְאִלּוּ בִמְזוֹנוֹת כָּתוּב: “הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי”⁶¹².

אָמַר רַב שֵׁיזְבִי מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַ' אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: קָשִׁים מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם כִּקְרִיעַת יַם־סוּף, שֶׁנֶּאֱמַר: “נֹתֵן לֶחֶם לְכָל־בָּשָׂר”⁶¹³, וְסָמוּךְ לוֹ: “לְגֹזֵר יַם־סוּף לִגְזָרִים”⁶¹⁴ (שם).

רפג רַ' אֶלְעָזָר אָמַר: הִקִּישׁ פַּרְנָסָה לִגְאֻלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּפְרְקֵנוּ מִצָּרֵינוּ”⁶¹⁵, וְסָמוּךְ לוֹ: “נֹתֵן לֶחֶם לְכָל־בָּשָׂר”⁶¹⁶ – מַה־גְּאֻלָּה פְּלָאִים⁶¹⁷ אַף פַּרְנָסָה פְּלָאִים (ב"ר כ).

רפד שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ וְהִנִּיחָה בֵן לִינוֹק, וְלֹא הָיָה לוֹ שְׂכַר מֵינִיקָה לִתֵּן, וְנַעֲשָׂה לוֹ נֵס וְנִפְתְּחוּ לוֹ דַּדִּין כִּשְׁנֵי דַדֵּי אִשָּׁה וְהֵינִיק אֶת־בְּנוֹ.

אָמַר רַב יוֹסֵף: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה גָדוֹל אָדָם זֶה, שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ נֵס כָּזֶה. אָמַר לוֹ אַבַּיֵּי: אַדְּרַבָּה, כַּמָּה גָרוּעַ אָדָם זֶה, שֶׁנִּשְׁתַנּוּ לוֹ סִדְרֵי־בְרֵאשִׁית⁶¹⁸.

אָמַר רַב יְהוּדָה: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה קָשִׁים מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם, שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ עָלָיו סִדְרֵי־בְרֵאשִׁית (שבת נג:).

רפה “יָדַע לֶכְתְּךָ”⁶¹⁹ – הִלּוּכְךָ, לִכְלוּכְךָ, צַעַרְךָ בְּפַרְנָסָתֶךָ (ילק"ש תהל' כג).

רפו אֵין אָדָם יוֹדֵעַ בַּמֶּה מִשְׂתַּכֵּר (פס' נד:).

––––––––

רפז אָמַר רַב נָתָן בַּר אַבָּא אָמַר רַב: כָּל־הַמְצַפֶּה לְשֻׁלְחַן אֲחֵרִים עוֹלָם חָשַׁךְ בַּעֲדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “נֹדֵד הוּא לַלֶּחֶם אַיֵּה, יָדַע כִּי־נָכוֹן בְּיָדוֹ יוֹם חשֶׁךְ”⁶²⁰. רַב חִסְדָּא אָמַר: אַף חַיָּיו אֵינָם חַיִּים.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שְׁלשָׁה חַיֵּיהֶם אֵינָם חַיִּים, וְאֵלּוּ הֵם: הַמְצַפֶּה לְשֻׁלְחַן חֲבֵרוֹ, וּמִי שֶׁאִשְׁתּוֹ מוֹשֶׁלֶת עָלָיו, וּמִי שֶׁיִּסּוּרִין מוֹשְׁלִין בְּגוּפוֹ; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף מִי שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא חָלוּק⁶²¹ אֶחָד (ביצה לב:; ע"י).

רפח רַ' אַחַאי בֶּן־יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: הָאוֹכֵל מִשֶּׁלּוֹ דּוֹמֶה לְתִינוֹק הַמִּתְגַּדֵּל עַל שְׁדֵי אִמּוֹ.

הוּא הָיָה אוֹמֵר: בִּזְמַן שֶׁאָדָם אוֹכֵל מִשֶּׁלּוֹ דַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת עָלָיו, וַאֲפִלּוּ אוֹכֵל אָדָם מִשֶּׁל אָבִיו וּמִשֶּׁל אִמּוֹ וּמִשֶּׁל בָּנָיו אֵין דַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת עָלָיו, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מִשֶּׁל אֲחֵרִים (אדר"נ לא).

רפט שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הַמְצַפֶּה לִשְׂכַר אִשְׁתּוֹ וְרֵחַיִם – אֵינוֹ רוֹאֶה סִמַּן בְּרָכָה לְעוֹלָם (פס' נ:).

רצ אָדָם רוֹצֶה בְּקַב שֶׁלּוֹ⁶²² מִתִּשְׁעָה קַבִּין שֶׁל חֲבֵרוֹ (ב"מ לח.).

רצא “עֲלֵה־זַיִת טָרָף בְּפִיהָ”⁶²³ – מֵהֵיכָן הֵבִיאָה אוֹתוֹ? רַ' בֵיבַי אָמַר: נִפְתְּחוּ לָהּ שַׁעֲרֵי גַן־עֵדֶן וְהֵבִיאָה אוֹתוֹ. אָמַר רַ' אַבָּהוּ: אִלּוּ מִגַּן־עֵדֶן הֵבִיאָה אוֹתוֹ לֹא הָיְתָה מְבִיאָה דָבָר מְעֻלֶּה⁶²⁴: אוֹ קִנָּמוֹן אוֹ בַלְסָמוֹן⁶²⁵? אֶלָּא רֶמֶז רָמְזָה לוֹ לְנֹחַ, אָמְרָה לוֹ: מוּטָב מַר זֶה מִתַּחַת יָדָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְלֹא מָתוֹק מִתַּחַת יָדֶיךָ (ב“ר לג; ילק”ש נח).

רצב אָמַר רַ' יִרְמִיָה בֶּן אֶלְעָזָר: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהִנֵּה עֲלֵה־זַיִת טָרָף בְּפִיהָ”⁶²⁶ – אָמְרָה יוֹנָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל־עוֹלָם, יִהְיוּ מְזוֹנוֹתַי מְרוּרִים כַּזַּיִת וּמְסוּרִים בְּיָדֶךָ, וְאַל יִהְיוּ מְתוּקִים כִּדְבַשׁ וּתְלוּיִם בְּיַד בָּשָׂר וָדָם (עיר' יח:).

רצג עֲשֵׂה שַׁבַּתְּךָ חֹל וְאַל תִּצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת (שבת קיח.).

רצד מְכֹר עַצְמְךָ לַעֲבוֹדָה שֶׁהִיא זָרָה לְךָ וְאַל תִּצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת (ירוש' בר' פ“ט, ה”ב).

רצה רַ' יוֹחָנָן וְרַ' אֶלְעָזָר אָמְרוּ שְׁנֵיהֶם: כֵּוָן שֶׁנִּצְרַךְ אָדָם לַבְּרִיּוֹת פָּנָיו מִשְׁתַּנּוֹת כִּכְרוּם⁶²⁷, שֶׁנֶּאֱמַר: “כְּרֻם־זֻלֻּת לִבְנֵי אָדָם”⁶²⁸ – מַהוּ “כְּרוּם”? כְּשֶׁבָּא רַב דִּימִי אָמָר: עוֹף אֶחָד יֵשׁ בִּכְרַכֵּי הַיָּם, “כְּרוּם” שְׁמוֹ, וְכֵוָן שֶׁחַמָּה זוֹרַחַת עָלָיו מִתְהַפֵּךְ לְכַמָּה גְוָנִים⁶²⁹. וְרַ' אַמִּי וְרַ' אַסִּי אָמְרוּ שְׁנֵיהֶם: כְּאִלּוּ נָדוֹן בִּשְׁנֵי דִינִים – אֵשׁ וָמָיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: “הִרְכַּבְתָּ אֱנוֹשׁ לְרֹאשֵׁנוּ – בָּאנוּ־בָאֵשׁ וּבַמַּים”⁶³⁰ (בר' ו:).

רצו קָשָׁה עֲנִיּוּת בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם יוֹתֵר מֵחֲמִשִּׁים מַכּוֹת (ב"ב קטז.).

רצז אֵין לְךָ מִדָה קָשָׁה מִן הָעֲנִיּוּת, שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא מְדֻקְדָּק⁶³¹ בָּעֲנִיּוּת כְּאִלּוּ דְבוּקִים בּוֹ כָּל־יִסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם, וּכְאִלּוּ בָאוּ עָלָיו כָּל־הַקְּלָלוֹת שֶׁבְּמִשְׁנֵה־תוֹרָה. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: אִלּוּ נִתְקַבְּצוּ כָל־יִסּוּרִין לְצַד אֶחָד וְהָעֲנִיּוּת לְצַד אֶחָד – הָעֲנִיּוּת מַכְרַעַת לְכֻלָּן. בֹּא וּרְאֵה, כְּשֶׁהָיָה הַשָּׂטָן מְקַטְרֵג אִיּוֹב לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאוֹמֵר לוֹ: נָתַתָּ לּוֹ מָמוֹן וּבָנִים וְאַתָּה חָס עֲלֵיהֶם, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא [לְאִיּוֹב]: מָה אַתָּה רוֹצֶה, עֲנִיּוּת אוֹ יִסּוּרִים? אָמַר לוֹ אִיּוֹב לְרִבּוֹן הָעוֹלָם: מְקַבֵּל אֲנִי עָלַי כָּל־יִסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם וְלֹא עֲנִיּוּת (שמ"ר לא).

רצח אִמִּיקַנְטְרוֹן⁶³² הָיָה כוֹתֵב לְאַדְרְיָנוֹס קֵיסָר, אָמַר לוֹ: אִם לְמוּלִים אַתָּה שׂוֹנֵא – אֵלּוּ הַיִּשְׁמְעֵאלִים⁶³³; אִם לִמְשַׁמְּרֵי שַׁבָּת אַתָּה שׂוֹנֵא – אֵלּוּ הַכּוּתִים; הֲרֵי אֵין אַתָּה שׂוֹנֵא אֶלָּא הָאֻמָּה הַזֹּאת⁶³⁴ בִּלְבָד – אֱלֹהֶיהָ⁶³⁵ יִפָּרַע מֵאוֹתוֹ הָאִישׁ. גָּזַר אַדְרְיָנוֹס⁶³⁶: כָּל־מִי שֶׁעָשָׂה כֵן⁶³⁷ יְפַרְסֵם⁶³⁸ אֶת־עַצְמוֹ לַמֶּלֶךְ, שֶׁהַמֶּלֶךְ רוֹצֶה לִתֶּן לוֹ דָבָר. הָלַךְ אֶחָד וּפִרְסֵם אֶת־עַצְמוֹ, אָמַר הַמֶּלֶךְ: יִּשְׂאוּ אֶת־רֹאשׁוֹ [מֵעָלָיו]. אָמַר לוֹ [הַמֶּלֶךְ]: לָמָה אָמַרְתָּ כֵּן? אָמַר לוֹ: שֶׁאַתָּה מְפַנֶּה אוֹתוֹ הָאִישׁ מִשָּׁלשׁ דְּאָגוֹת רָעוֹת. אָמַר לוֹ: מָה הֵן? אָמַר לוֹ: נַפְשׁוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ מְבַקֶּשֶׁת אֶצְלוֹ לֶאֱכֹל בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב וְאֵין לוֹ מַה לִּתֵּן לָהּ, וְכֵן אִשְׁתּוֹ וְכֵן בָּנָיו, אָמַר אַדְרְיָנוֹס: הוֹאִיל וְהוּא חַי חַיִּים רָעִים, הַנִּיחוּ לוֹ. קָרָא עַל עַצְמוֹ: “וְשָׂנֵאתִי אֶת־הַחַיִּים”⁶³⁹ (קה"ר כ).

רצט עֲנִיּוּת כְּמִיתָה. עָנִי חָשׁוּב כְּמֵת (נדר' ו:; עפ"י שם סד:).

ש דִּקְדּוּקֵי עֲנִיּוּת⁶⁴⁰ מַעֲבִירִים אֶת־הָאָדָם עַל דַּעְתּוֹ וְעַל דַּעַת קוֹנוֹ (עיר' מא:).

שא שָׁנִינוּ, רַ' אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר: לְעוֹלָם יְבַקֵּשׁ אָדָם רַחֲמִים עַל מִדָּה זוֹ⁶⁴¹, שֶׁאִם הוּא לֹא בָא – בָּא בְנוֹ, וְאִם בְּנוֹ לֹא בָא – בָּא בֶן בְּנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה”⁶⁴². – שָׁנוּ דְבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל: גַּלְגַּל הוּא⁶⁴³ שֶׁחוֹזֵר בָּעוֹלָם (שבת קנא:).

שב “כִּי־אֱלֹהִים שֹׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים”⁶⁴⁴ – לְמָה דוֹמֶה הָעוֹלָם־הַזֶּה? לְגַלְגַּל שֶׁבַּגִּנָּה⁶⁴⁵, כְּלֵי חֶרֶס שֶׁבּוֹ הַתַּחְתּוֹנִים עוֹלִים מְלֵאִים וְהָעֶלְיוֹנִים יוֹרְדִים רֵיקָנִים. כָּךְ לֹא כָל־מִי שֶׁהוּא עָשִׁיר הַיּוֹם הוּא עָשִׁיר לְמָחָר, וְלֹא מִי שֶׁהוּא עָנִי הַיּוֹם עָנִי לְמָחָר. לָמָּה? שֶׁגַּלְגַּל הוּא הָעוֹלָם (שמ"ר לא).

שג שָׁאֲלָה מַטְרוֹנָא אֶת־רַ' יוֹסֵי בֶן חֲלַפְתָּא: לְכַמָּה יָמִים בָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת־עוֹלָמוֹ? אָמַר לָהּ: לְשִׁשָּׁה יָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי שֵׁשֶׁת־יָמִים עָשָׂה יְיָ אֶת־הַשָּׁמַיִם וְאֶת־הָאָרֶץ”⁶⁴⁶. אָמְרָה לוֹ: וּמִן אוֹתָהּ שָׁעָה עַד הַיּוֹם מַה הוּא עוֹשֶׂה? אָמַר לָהּ: עוֹשֶׂה סֻלָּמוֹת, מַעֲלֶה לָזֶה מוֹרִיד לָזֶה, מַעֲשִׁיר לָזֶה מוֹרִישׁ לָזֶה (תנח' וישלח).

שד רַ' אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת עָנִי גָדוֹל הָיָה. הִקִּיז דָּם וְלֹא הָיָה לוֹ מַה־לִּטְעוֹם. מָצָא בֶן־שׁוּם⁶⁴⁷ וְהֵטִיל לְתוֹךְ פִּיו, תַּשׁ כֹּחוֹ וְנִתְנַמְנֵם. נִכְנְסוּ חֲכָמִים לְבַקְּרוֹ, רָאוּהוּ שֶׁהוּא בוֹכֶה וְשׂוֹחֵק וְצִיצִית⁶⁴⁸ שֶׁל אֵשׁ יוֹצֵאת מִמִּצְחוֹ. כְּשֶׁנֵּעוֹר אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי מָה הָיִיתָ שׂוֹחֵק וּבוֹכֶה וְצִיצִית שֶׁל אֵשׁ יָצְאָה מִמִּצְחֶךָ? אָמַר לָהֶם: שֶׁרָאִיתִי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יוֹשֵׁב עִמִּי וְאָמַרְתִּי לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, עַד מָתַי אֶצְטַעֵר בָּעוֹלָם הַזֶּה? אָמַר לִי: אֶלְעָזָר בְּנִי! נוֹחַ לְךָ שֶׁאֶהֱפֹךְ אֶת־הָעוֹלָם לִתְחִלָּתוֹ – אֶפְשָׁר שֶׁתְּהֵא נוֹלָד בְּשָׁעָה שֶׁל מְזוֹנוֹת⁶⁴⁹. אָמַרְתִּי לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, כָּל־כָּךְ – וְאֶפְשָׁר⁶⁵⁰!? אָמַרְתִּי לוֹ: שָׁנִים שֶׁחָיִיתִי מְרֻבּוֹת אוֹ אֵלּוּ שֶׁאֶחְיֶה? אָמַר לִי: אֵלּוּ שֶׁחָיִיתָ. אָמַרְתִּי לְפָנָיו: אִם כֵּן – אֵינִי רוֹצֶה. אָמַר לִי: בִּשְׂכַר זֶה שֶׁאָמַרְתָּ: “אֵינִי רוֹצֶה” – אֶתֵּן לְךָ לָעוֹלָם־הַבָּא שְׁלשָׁה־עָשָׂר נְהָרוֹת שֶׁל שֶׁמֶן אֲפַרְסְמוֹן טְהוֹרִים כִּפְרָת וְחִדֶּקֶל וְתִתְעַדֵּן בָּהֶם. אָמַרְתִּי לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, זֶה – וְלֹא יוֹתֵר!? אָמַר לִי: וְלַחֲבֵרֶיךָ מָה אֶתֵּן? אָמַרְתִּי לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, כְּלוּם מִבָּשָׂר־וָדָם שֶׁאֵין לוֹ אֲנִי מְבַקֵּשׁ? טָפַח⁶⁵¹ בְּאֶצְבַּע עַל מִצְחִי וְאָמַר לִי: אֶלְעָזָר בְּנִי, חִצַּי אֲשַׁלַּח בָּךְ! (תענ' כה.; ע"י).

שה “כָּל־יְמֵי עָנִי רָעִים”⁶⁵² – וַהֲרֵי יֵשׁ שַׁבָּתוֹת⁶⁵³ וְיָמִים־טוֹבִים?

– כִּשְׁמוּאֵל, שֶׁאָמַר שְׁמוּאֵל: שִׁנּוּי וֶסֶת⁶⁵⁴ תְּחִלַּת חֳלִי־מֵעָיִם.

בֶּן סִירָא אוֹמֵר: אַף לֵילוֹת –

בְּשֵׁפֶל גַּגִּים⁶⁵⁵ גַּגּוֹ וּבִמְרוֹם הָרִים כַּרְמוֹ.

מִמְּטַר גַּגִּים לְגַגּוֹ וּמֵעֲפַר כַּרְמוֹ לִכְרָמִים (כת' קי:).

שו בָּתַר עַנְיָא אָזְלָא עֲנְיוּתָא (אַחַר הֶעָנִי הוֹלֶכֶת הָעֲנִיּוּת) (ב"ק צב.).

שז כַּרְכֻּשְׁתָּא וְשֻׁנָּרָא⁶⁵⁶ עֲבַדוּ הִלּוּלָא מִתַּרְבָּא דְּבִישׁ־גַּדָּא (הַחֻלְדָּה וְהֶחָתוּל עָשׂוּ מִשְׁתֶּה מֵחֶלְבּוֹ שֶׁל רַע־הַמַּזָּל) (סנה' קה.).

שח עַל פֶּתַח⁶⁵⁷ הַחֲנֻיּוֹת⁶⁵⁸ מְרֻבִּים אַחִים וְאוֹהֲבִים, וְעַל פֶּתַח הָעֹנִי לֹא אַחִים וְלֹא אוֹהֲבִים (שבת לב.).

שט בֶּן־זוֹמָא אוֹמֵר: אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ (אב' ד).

שי שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אֵיזֶה עָשִׁיר? – כָּל־שֶׁיֶּשׁ־לוֹ נָחַת רוּחַ בְּעָשְׁרוֹ, דִּבְרֵי רַ' מֵאִיר; רַ' טַרְפוֹן אוֹמֵר: כָּל־שֶׁיֶּשׁ־לוֹ מֵאָה כְרָמִים וּמֵאָה שָׂדוֹת וּמֵאָה עֲבָדִים שֶׁעוֹבְדִים בָּהֶם; רַ' עֲקִיבָא אוֹמֵר: כָּל־שֶׁיֶּשׁ־לוֹ אִשָּׁה נָאָה בְּמַעֲשִׂים; רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: כָּל־שֶׁיֶּשׁ־לוֹ בֵּית־הַכִּסֵּא סָמוּךְ לְשֻׁלְחָנוֹ⁶⁵⁹ (שבת כ"ה:).

שיא “וּבְחֹסֶר כֹּל”⁶⁶⁰ – אָמַר רַ' אַמִּי אָמַר רַב: בְּלֹא נֵר וּבְלֹא שֻׁלְחָן; רַב חִסְדָּּא אָמַר: בְּלֹא אִשָּׁה; רַב שֵׁשֶׁת אָמַר: בְּלֹא שָׁמֶשׁ; רַב נַחֲמָן אָמַר: בְּלֹא דֵעָה. שָׁנוּ: בְּלֹא מֶלַח וּבְלֹא רְבָב⁶⁶¹ (נדר' מא.).

שיב אָמַר אַבַּיֵּי: מְקֻבָּלִים אָנוּ: אֵין עָנִי אֶלָּא בְדֵעָה⁶⁶² (שם).

שיג אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: “כָּל־יְמֵי עָנִי רָעִים”⁶⁶³ – זֶה שֶׁדַּעְתּוֹ קְצָרָה⁶⁶⁴, “וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד”⁶⁶⁵ – זֶה שֶׁדַּעְתּוֹ רְחָבָה (ב"ב קמה:).

שיד אֵין עֲנִיּוּת בִּמְקוֹם עֲשִׁירוּת (שבת קב:).

שטו חֲבֵרְךָ מֵת – אַשֵּׁר⁶⁶⁶, נִתְעַשֵּׁר – לֹא תְאַשֵּׁר (גיט' ל:).

––––––––

שטז כָּל־הָאֵבָרִים תְּלוּיִם בַּלֵּב וְהַלֵּב תָּלוּי בְּכִיס⁶⁶⁷ (ירוש' תרומ' פ“ח, ה”ד).

שיז שְׁלשָׁה דְבָרִים קָשִׁים לַגּוּף: מַכַּת הַלֵּב קָשָׁה לַגּוּף, מַכַּת חֳלִי־מֵעַיִם קָשָׁה מִמַּכַּת הַלֵּב – וְחֶסְרוֹן־כִּיס קָשֶׁה מִכֻּלָּם (קה"ר ז).

שיח “וְאֵת כָּל־הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם”⁶⁶⁸ – אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: זֶה מָמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁמַּעֲמִידוֹ עַל רַגְלָיו (פס' קיט.).

שיט אָמַר רַ' יוֹחָנָן: זְכוּרְנִי, שֶׁהָיוּ עוֹמְדוֹת אַרְבַּע סְאִים⁶⁶⁹ בְּסֶלַע, וְהָיוּ הַרְבֵּה נְפוּחֵי־רָעָב בִּטְבֶרְיָא – בְּאֵין אִסָּר⁶⁷⁰ (ב"ב צא:).

שכ יְהֵא אָדָם חָס עַל נְכָסָיו (ערכ' כד.).

שכא הַתּוֹרָה חָסָה עַל מָמוֹנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל (ר"ה כז.).

שכב נֶאֱמַר: “וְצִוָּה הַכֹּהֵן וּפִנּוּ אֶת־הַבַּיִת” וגו'⁶⁷¹ – עַל מֶה חָסָה הַתּוֹרָה? עַל כְּלֵי חַרְסוֹ⁶⁷² וְעַל פַּכּוֹ וְעַל טִפְיוֹ⁶⁷³. אִם כָּךְ חָסָה הַתּוֹרָה עַל מָמוֹנוֹ הַבָּזוּי⁶⁷⁴, קַל־וָחֹמֶר עַל מָמוֹנוֹ הֶחָבִיב; אִם כָּךְ חָסָה עַל שֶׁל רָשָׁע⁶⁷⁵, קַל־וָחֹמֶר עַל שֶׁל צַדִּיק (נגעים פי“ב, מ”ה).

שכג “וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ”⁶⁷⁶ – אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: שֶׁנִּשְׁתַּיֵּר עַל פַּכִּים קְטַנִּים⁶⁷⁷. מִכָּאן לַצַּדִּיקִים, שֶׁחָבִיב עֲלֵיהֶם מָמוֹנָם יוֹתֵר מִגּוּפָם. וְכָל כָּךְ לָמָּה? לְפִי שֶׁאֵין פּוֹשְׁטִים יְדֵיהֶם בְּגָזֵל (חול' צא.).

שכד נְשֹׁרֶת⁶⁷⁸ בַּבַּיִת קָשָׁה לַעֲנִיּוּת (פסח' קיא:).

שכה אָדָם אֶחָד הָיָה מְחַזֵּר עָלָיו⁶⁷⁹ שַׂר שֶׁל עֲנִיּוּת וְלֹא הָיָה יָכוֹל לְנַצְּחוֹ, שֶׁהָיָה זָהִיר הַרְבֵּה בְּפֵרוּרִים⁶⁸⁰. פַּעַם אַחַת אָכַל פַּת עַל עֲשָׂבִים. אָמַר שַׂר שֶׁל עֲנִיּוּת: עַכְשָׁו וַדַּאי נָפַל בְּיָדִי⁶⁸¹. לְאַחַר שֶׁאָכַל הֵבִיא מַעְדֵּר וְעָקַר הָעֲשָׂבִים וֶהֱטִילָם לַנָּהָר. שָׁמַע קוֹל אוֹמֵר: וַי שֶׁהוֹצִיאַנִי אָדָם זֶה מִבֵּיתוֹ!

אָמַר אַבַּיֵּי: מִתְּחִלָּה הָיִיתִי אוֹמֵר: מִפְּנֵי מָה מְכַבְּדִין⁶⁸² הַפֵּרוּרִים – מִשּׁוּם נְקִיּוּת; אָמַר לִי מָר: מִשּׁוּם שֶׁקָּשֶׁה לַעֲנִיּוּת (חול' קה:).

שכו שַׂר שֶׁל מְזוֹנוֹת “נָקִיד⁶⁸³” שְׁמוֹ, שַׂר שֶׁל עֲנִיּוּת “נָבָל⁶⁸⁴” שְׁמוֹ (פסח' קיא:).

שכז לֹא יְהֵא מָמוֹנוֹ [שֶׁל אָדָם] חָבִיב עָלָיו מִגּוּפוֹ (ב"ק קיז:).

שכח חֲזָקָה⁶⁸⁵, אֵין אָדָם מַעֲמִיד עַצְמוֹ⁶⁸⁶ עַל מָמוֹנוֹ (שבת קנג).

שכט לְכָךְ נִקְרָא שְׁמָם “נְכָסִים” – שֶׁנִּכְסִים⁶⁸⁷ מִזֶּה וְנִגְלִין לָזֶה. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָם “זוּזִין”? שֶׁזָּזִים מִזֶּה וְנִתָּנִים לָזֶה. “מָמוֹן”? – מָה אַתָּה מוֹנֶה⁶⁸⁸, אֵינוֹ כְלוּם! (במ"ר כב).

של אָמַר רַ' יִצְחָק: אֵין הַבְּרָכָה מְצוּיָה אֶלָּא בַדָּבָר הַסָּמוּי מִן הָעָיִן⁶⁸⁹, שֶׁנֶּאֱמַר: “יְצַו יְיָ אִתְּךָ אֶת־הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ”⁶⁹⁰.

שָׁנוּ דְבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל: אֵין הַבְּרָכָה מְצוּיָה אֶלָּא בְדָבָר שֶׁאֵין הָעַיִן שׁוֹלֶטֶת בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “יְצַו יְיָ אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ”⁶⁹¹.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הַנִּכְנָס לָמֹד אֶת־גָּרְנוֹ אוֹמֵר: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתִּשְׁלַח בְּרָכָה בְּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ. הִתְחִיל לָמֹד אוֹמֵר: בָּרוּךְ הַשּׁוֹלֵחַ בְּרָכָה בַּכְּרִי⁶⁹² הַזֶּה. מָדַד וְאַחַר־כָּךְ בֵּרַךְ הֲרֵי זוֹ תְּפִלַּת־שָׁוְא, לְפִי שֶׁאֵין הַבְּרָכָה מְצוּיָה לֹא בַדָּבָר הַשָּׁקוּל וְלֹא בַדָּבָר הַמָּדוּד וְלֹא בַדָּבָר הַמָּנוּי, אֶלָּא בַדָּבָר הַסָּמוּי מִן הָעָיִן (תענ' ח:).

––––––––

שלא הָרוֹאֶה קְדֵרָה בַּחֲלוֹם יְצַפֶּה לְשָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: “תִּשְׁפֹּת – שָׁלוֹם⁶⁹³ לָנוּ”⁶⁹⁴ (בר' נו:; ילק"ש, ישע' כו).

שלב כַּד מִשְׁלַם שְׂעוֹרֵי מִכַּדָּא, נָקֵשׁ וְאָתֵי תִגְרָא בְּבֵיתָא (כְּשֶׁכָּלוֹת הַשְּׂעוֹרִים מִן הַכַּד⁶⁹⁵ מְנַקֶּשֶׁת וּבָאָה⁶⁹⁶ מְרִיבָה בַּבָּיִת) (ב“מ נט.; ע”י).

שלג שָׁנִינוּ, רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: עֲשֵׂה עַד שֶׁאַתָּה מוֹצֵא וּמָצוּי לְךָ⁶⁹⁷ וְעוֹדְךָ בְיָדֶךָ. וְאִם תַּנִּיחַ צָרְכֵי הַיּוֹם וְחוֹבוֹתָיו לְמָחָר – דַּיּוֹ לְיוֹם שֵׁנִי לַעֲמוֹד בִּצְרָכָיו וְחוֹבוֹתָיו, וְאֵיךְ יַעֲמֹד בְּשֶׁל אֶתְמוֹל? (שבת קנא:; עפ"י הערוך).

שלד שָׁנִינוּ, רַ' אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר: כָּל־מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ פַת בְּסַלּוֹ וְאוֹמֵר: מָה אֹכַל לְמָחָר – אֵינוֹ אֶלָּא מִקְּטַנֵּי־אֲמָנָה (סוטה מח:).

שלה כָּתוּב בְּסֵפֶר בֶּן־סִירָא: “אַל תָּצַר צָרַת מָחָר, כִּי לֹא תֵדַע מַה יֵּלֶד יוֹם”, שֶׁמָּא מָחָר בָּא וְאֵינֶנּוּ⁶⁹⁸ – נִמְצָא מִצְטַעֵר עַל הָעוֹלָם שֶׁאֵין שֶׁלּוֹ (יבמ' סג:).

שלו "דְּבַר־יוֹם בְּיוֹמוֹ⁶⁹⁹ – מִי שֶׁבָּרָא יוֹם בָּרָא פַרְנָסָתוֹ. מִכָּאן הָיָה רַ' אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: כָּל־מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ מַה יֹּאכַל הַיּוֹם וְאוֹמֵר: מָה אֹכַל לְמָחָר – הֲרֵי זֶה מְחֻסַּר אֲמָנָה⁷⁰⁰ (מכיל' בשלח – ויסע פב).

שלז הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יוֹשֵׁב בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם וּמְחַלֵּק מְזוֹנוֹת לְכָל־בִּרְיָה (פס' קיח.).

שלח הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יוֹשֵׁב וְזָן אֶת־כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, מִקַּרְנֵי רְאֵמִים⁷⁰¹ וְעַד בֵּיצֵי כִנִּים (שבת קז:; ע"ז ג:).

שלט מַעֲשֶׂה בְּכֹהֵן אֶחָד שֶׁמָּטָה יָדוֹ, וּבִקֵּשׁ לָצֵאת לְחוּץ לָאָרֶץ. קָרָא לְאִשְׁתּוֹ, אָמַר לָהּ: בִּשְׁבִיל שֶׁבְּנֵי אָדָם רְגִילִים לָבוֹא אֶצְלִי לְהַרְאוֹת אֶת־נִגְעֵיהֶם, בֹּאִי וַאֲנִי אֲלַמְּדֵךְ, שֶׁתְּהִי רוֹאָה אֶת־הַנְּגָעִים; אִם רָאִית שְׂעָרוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁיָּבֵשׁ הַמַּעְיָן שֶׁלּוֹ, תְּהִי יוֹדַעַת שֶׁלָּקָה, לְפִי שֶׁכָּל־שֵׂעָר וְשֵׂעָר בָּרָא לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַעְיָן בִּפְנֵי עַצְמוֹ, שֶׁיְהֵא שׁוֹתֶה מִמֶּנּוּ, יָבֵשׁ הַמַּעְיָן שֶׁלּוֹ – יָבֵשׁ הַשֵּׂעָר. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: וּמָה אִם כָּל־שֵׂעָר וְשֵׂעָר בָּרָא לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַעְיָן בִּפְנֵי עַצְמוֹ שֶׁיְהֵא שׁוֹתֶה מִמֶּנּוּ, אַתָּה, שֶׁאַתָּה אָדָם, וּבָנֶיךָ מִתְפַּרְנְסִין עַל יָדֶיךָ, לֹא כָל־שֶׁכֵּן שֶׁיַּזְמִין לְךָ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא פַּרְנָסָה; לְפִיכָךְ לֹא הִנִּיחָה אוֹתוֹ לָצֵאת לְחוּץ־לָאָרֶץ (תנה"ק תזריע).

שמ שָׁנָה רַב תַּחֲלִיפָא אָחִיו שֶׁל רַבַּנַּאי חוֹזָאָה⁷⁰²: כָּל־מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבִים לוֹ מֵרֹאשׁ־הַשָּׁנָה וְעַד יוֹם־הַכִּפּוּרִים, חוּץ מֵהוֹצָאַת שַׁבָּתוֹת וְהוֹצָאַת יָמִים־טוֹבִים וְהוֹצָאַת בָּנָיו לְתַלְמוּד־תּוֹרָה, שֶׁאִם פָּחַת⁷⁰³ פּוֹחֲתִין לוֹ, וְאִם הוֹסִיף מוֹסִיפִין לוֹ (ביצה טו, טז).

שמא אָמַר רָבָא: חַיִּים, בָּנִים וּמְזוֹנוֹת – אֵינָם תְּלוּיִם בִּזְכוּת אֶלָּא בְּמַזָּל. שֶׁהֲרֵי רַבָּה וְרַב חִסְדָּא שְׁנֵיהֶם חֲכָמִים צַדִּיקִים הָיוּ, זֶה מִתְפַּלֵּל וְיָרְדוּ גְשָׁמִים וְזֶה מִתְפַּלֵּל וְיָרְדוּ גְשָׁמִים – רַב חִסְדָּא חָיָה תִּשְׁעִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה וְרַבָּה חָיָה אַרְבָּעִים; בְּבֵית רַב חִסְדָּא שִׁשִּׁים חֻפּוֹת⁷⁰⁴, בְּבֵית רַבָּה שִׁשִּׁים מִיתוֹת; בְּבֵית רַב חִסְדָּא פַּת סֹלֶת לִכְלָבִים וְאֵינָהּ מִתְבַּקֶּשֶׁת⁷⁰⁵, בְּבֵית רַבָּה פַּת שְׂעוֹרִים לִבְנֵי אָדָם וְאֵינָהּ נִמְצֵאת (מו"ק כח.).

שמב שָׁנוּ בְּשֵׁם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחָאי: הַכִּכָּר וְהַמַּקֵּל נִתְּנוּ מְכֹרָכִים מִן הַשָּׁמָיִם; אָמַר לָהֶם [הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא]: אִם שְׁמַרְתֶּם אֶת־הַתּוֹרָה – הֲרֵי כִכָּר לֶאֱכֹל, וְאִם לָאו – הֲרֵי מַקֵּל לִלְקוֹת בּוֹ (ויק"ר לה).

שמג שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: רָעָב בָּעִיר – פַּזֵּר רַגְלֶיךָ⁷⁰⁶, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה”⁷⁰⁷ (ב"ק ס:).

שמד עשֶׁר – רֻבּוֹ קָשֶׁה וּמִעוּטוֹ יָפֶה (עפ"י גיט' ע.).

שמה מַרְבֶּה נְכָסִים – מַרְבֶּה דְאָגָה (אב' ב).

שמו “וְדִי זָהָב”⁷⁰⁸ – מַהוּ “וְדִי זָהָב”? – אָמְרוּ דְבֵי רַ' יַנָּאי: כָּךְ אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, בִּשְׁבִיל כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁהִשְׁפַּעְתָּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל עַד שֶׁאָמְרוּ דַי – הוּא גָרַם שֶׁעָשׂוּ אֶת־הָעֵגֶל.

אָמְרוּ דְבֵי רַ' יַנָּאי: אֵין אֲרִי נוֹהֵם⁷⁰⁹ מִתּוֹךְ קֻפָּה שֶׁל תֶּבֶן, אֶלָּא מִתּוֹךְ קֻפָּה שֶׁל בָּשָׂר…

אָמַר רַ' אוֹשַׁעְיָא: מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהָיְתָה לוֹ פָּרָה כְּחוּשָׁה וּבַעֲלַת־אֵבָרִים, הֶאֱכִילָהּ כַּרְשִׁינִין⁷¹⁰ וְהָיְתָה מְבַעֶטֶת בּוֹ; אָמַר לָהּ: מִי גָרַם לָךְ, שֶׁתְּהֵא מְבַעֶטֶת בִּי? – אֶלָּא כַרְשִׁינִין שֶׁהֶאֱכַלְתִּיךְ…

אָמַר רַ' חִיָּא בַר אַבָּא אָמַר רַ' יוֹחָנָן: מָשָׁל לְאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה לוֹ בֵן, הִרְחִיצוֹ וְסָכוֹ וְהֶאֱכִילוֹ וְהִשְׁקָהוּ, וְתָלָה לוֹ כִּיס עַל צַוָּארוֹ, וְהוֹשִׁיבוֹ עַל פֶּתַח שֶׁל זוֹנוֹת – מַה יַּעֲשֶׂה אוֹתוֹ הַבֵּן שֶׁלֹּא יֶחֱטָא?

אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: זֶהוּ שֶׁאוֹמְרִין הַבְּרִיּוֹת: “בֶּטֶן מְלֵאָה⁷¹¹ – כָּל־מִינֵי רָעָה”.

אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי אָמַר רַ' יוֹנָתָן: מִנַּיִן שֶׁחָזַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְהוֹדָה לוֹ לְמשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְכֶסֶף הִרְבֵּיתִי לָהּ וְזָהָב – עָשׂוּ לַבָּעַל”⁷¹² (בר' לב.).

יא. יְגִיעַ כַּפָּיִם

שמז יְבָרֶכְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ"⁷¹³ – יָכוֹל אֲפִלּוּ אַתָּה יוֹשֵׁב וּבָטֵל? תַּלְמוּד־לוֹמַר: “בְּכָל־מַעֲשֵׂה יָדְךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה”⁷¹⁴ – אִם עוֹשֶׂה אָדָם מִתְבָּרֵךְ, וְאִם לָאו – אֵינוֹ מִתְבָּרֵךְ (תדב“א יד; ילק”ש תהלים כג).

שמח רַ' דָסְתַּאי בַּר יַנַּאי אוֹמֵר מִשּׁוּם רַ' מֵאִיר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר בְּיִצְחָק “וּבֵרַכְתִּיךָ”⁷¹⁵ – דָּרַשׁ יִצְחָק וְאָמַר: הוֹאִיל וְאֵין בְּרָכָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּמַעֲשֵׂי־יָדַיִם, עָמַד וְזָרָע, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִיא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִיא מֵאָה שְׁעָרִים”⁷¹⁶ (תוספ‘, בר’ ז).

שמט “אֶת־עָנְיִי וְאֶת־יְגִיעַ כַּפַּי רָאָה אֱלֹהִים וַיּוֹכַח אָמֶשׁ”⁷¹⁷ – שֶׁהִזְהִירוֹ מֵהָרַע לוֹ בִּזְכוּת יְגִיעַ כַּפָּיו. לִמֵּד, שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם: אֹכַל וְאֶשְׁתֶּה וְאֶרְאֶה בְטוֹב וְלֹא אַטְרִיחַ עַצְמִי, וּמִן הַשָּׁמַיִם יְרַחֵמוּ, לְכָךְ נֶאֱמַר: “מַעֲשֵׂה יָדָיו בֵּרַכְתָּ”⁷¹⁸ – צָרִיךְ אָדָם לַעֲמוֹל וְלַעֲשׂוֹת בִּשְׁתֵּי יָדָיו, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שׁוֹלֵחַ אֶת־בִּרְכָתוֹ (תנח' ויצא).

שנ “לֵךְ אֶל־נְמָלָה עָצֵל, רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם”⁷¹⁹ – רַ' שִׁמְעוֹן בֵּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: עָלוּב⁷²⁰ הָיָה אָדָם זֶה שֶׁצָּרִיךְ לִלְמֹד מִן הַנְּמָלָה. אִלּוּ לָמַד וְעָשָׂה עָלוּב הָיָה; אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ לִלְמֹד מִדְּרָכֶיהָ וְלֹא לָמָד (ספרי האזינו).

שנא “וַיַּפֵּל יְיָ אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה”⁷²¹ – רַ' יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַ' לֵוִי אָמַר: תְּחִלַּת מַפָּלָה – שֵׁנָה⁷²². יָשֵׁן לוֹ וְאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה, יָשֵׁן לוֹ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה מְלָאכָה (ב“ר יז; ילק”ש שם).

שנב רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אַף אָדָם הָרִאשׁוֹן לֹא טָעַם כְּלוּם עַד שֶׁעָשָׂה מְלָאכָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן־עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ”⁷²³ – וְאַחַר־כָּךְ “מִכֹּל עֵץ־הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל”⁷²⁴. רַ' טַרְפוֹן אוֹמֵר: הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לֹא הִשְׁרָה⁷²⁵ שְׁכִינָתוֹ עַל־יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁעָשׂוּ מְלָאכָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם”⁷²⁶. רַ' יְהוּדָה בֶן־בְּתֵירָא אוֹמֵר: מִי שֶׁאֵין לוֹ מְלָאכָה לַעֲשׂוֹת מַה־יַּעֲשֶׂה? אִם יֶשׁ לוֹ חָצֵר חֲרֵבָה אוֹ שָׂדֶה חֲרֵבָה יֵלֵךְ וְיִתְעַסֵּק בָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל־מְלַאכְתֶּךָ”⁷²⁷ – מַה־תַּלְמוּד־לוֹמַר “וְעָשִׂיתָ כָּל־מְלַאכְתֶּךָ”? לְהָבִיא אֶת־מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ חֲצֵרוֹת אוֹ שָׂדוֹת חֲרֵבוֹת יֵלֵךְ וְיִתְעַסֵּק בָּהֶן. רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: אֵין אָדָם מֵת אֶלָּא מִתּוֹךְ הַבַּטָּלָה (אדר"נ יא)

שנג מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהָיְתָה לוֹ סְיָחָה⁷²⁸ וַחֲמוֹרָה וַחֲזִירָה, וְהָיָה נוֹתֵן⁷²⁹ לַחֲמוֹרָה וְלַסְּיָחָה בְּמִדָּה, וְלַחֲזִירָה בְּלֹא מִדָּה. אָמְרָה סְיָחָה לַחֲמוֹרָה: מַה־שּׁוֹטֶה זֶה עוֹשֶׂה? אָנוּ שֶׁאָנוּ עוֹשִׂין מְלַאכְתּוֹ שֶׁל בַּעַל־הַבַּיִת נוֹתֵן לָנוּ בְּמִדָּה וְלַחֲזִירָה שֶׁאֵינָהּ עוֹשָׂה כְּלוּם – נוֹתֵן שֶׁלֹּא בְמִדָּה! אָמְרָה לָהּ חֲמוֹרָה לַסְּיָחָה: תָּבוֹא הַשָּׁעָה וְאַתְּ רוֹאָה בְּמַפַּלְתָּהּ, שֶׁאֵין מַאֲכִילִין אוֹתָהּ יוֹתֵר לִכְבוֹדָהּ אֶלָּא לְרָעָתָהּ. כֵּוָן שֶׁבָּא קָלֶנְדַּס⁷³⁰ מִיָּד נָטְלוּ לַחֲזִירָה וּנְחָרוּהָ⁷³¹. הִתְחִילוּ נוֹתְנִין שְׂעוֹרִים לִפְנֵי בִתָּהּ שֶׁל חֲמוֹרָה וְהָיְתָה מְנַשֶּׁבֶת בָּהֶן וְלֹא אָכָלָה, אָמְרָה לָהּ אִמָּהּ: בִּתִּי, לֹא הַמַּאֲכָל גּוֹרֵם אֶלָּא הַבַּטָּלָה גּוֹרָמֶת (אס“ר ז; ילק”ש שם ג).

שנד הַבַּטָּלָה מְבִיאָה לִידֵי זִמָּה. הַבַּטָּלָה מְבִיאָה לִידֵי שִׁעְמוּם⁷³² (כת' נט:).

שנה “וְכִי תָבֹאוּ אֶל־הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם”⁷³³ – אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל: אַף־עַל־פִּי שֶׁתִּמְצְאוּ אוֹתָהּ מְלֵאָה כָל־טוּב, לֹא תֹאמְרוּ: נֵשֵׁב וְלֹא נִטַּע, אֶלָּא הֱווּ זְהִירִים בִּנְטִיעוֹת; כְּשֵׁם שֶׁנִּכְנַסְתֶּם וּמְצָאתֶם נְטִיעוֹת שֶׁנָּטְעוּ אֲחֵרִים אַף אַתֶּם הֱיוּ נוֹטְעִים לִבְנֵיכֶם.

“אֶת־הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ, גַּם אֶת־הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם”⁷³⁴ – “הָעֹלָם” כָּתוּב⁷³⁵, אִלּוּלֵא שֶׁהֶעְלִים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִלִּבּוֹ שֶׁל אָדָם אֶת יוֹם־הַמִּיתָה לֹא הָיָה אָדָם בּוֹנֶה וְלֹא נוֹטֵעַ, שֶׁהָיָה אוֹמֵר: לְמָחָר אֲנִי מֵת, לָמָה אֲנִי עוֹמֵד וּמִתְיַגֵּעַ לַאֲחֵרִים? לְפִיכָךְ הֶעְלִים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִלִּבּוֹת שֶׁל בְּנֵי אָדָם אֶת־יוֹם־הַמִּיתָה, שֶׁיְהֵא אָדָם בּוֹנֶה [וְנוֹטֵעַ]: זָכָה – יִהְיֶה לוֹ, לֹא זָכָה – לַאֲחֵרִים.

מַעֲשֶׂה בְּאַדְרְיָנוֹס הַמֶּלֶךְ, שֶׁהָיָה עוֹבֵר לַמִּלְחָמָה וְהוֹלֵךְ עִם הַגְּיָסוֹת⁷³⁶ שֶׁלּוֹ לְהִלָּחֵם עַל מְדִינָה אַחַת שֶׁמָּרְדָה עָלָיו. מָצָא בַדֶּרֶךְ זָקֵן אֶחָד שֶׁהָיָה נוֹטֵעַ נְטִיעוֹת תְּאֵנִים. אָמַר לוֹ אַדְרְיָנוֹס: בֶּן־כַּמָּה שָׁנִים אַתָּה עַכְשָׁו? אָמַר לוֹ: בֶּן־מֵאָה שָׁנָה. אָמַר־לוֹ: אַתָּה זָקֵן בֶּן־מֵאָה שָׁנָה עוֹמֵד וְטוֹרֵחַ וְנוֹטֵעַ נְטִיעוֹת, וְכִי סָבוּר אַתָּה לֶאֱכוֹל מֵהֶן? אָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, הֲרֵינִי נוֹטֵעַ, אִם אֶזְכֶּה אֹכַל מִפֵּרוֹת נְטִיעוֹתָי, וְאִם לָאו – כְּשֵׁם שֶׁיָּגְעוּ אֲבוֹתַי לִי כָּךְ אֲנִי יָגֵעַ לְבָנָי. עָשָׂה אַדְרְיָנוֹס שָׁלשׁ שָׁנִים בַּמִּלְחָמָה וְחָזָר. מָצָא לְאוֹתוֹ זָקֵן בְּאוֹתוֹ מָקוֹם. מֶה עָשָׂה אוֹתוֹ זָקֵן? נָטַל סַלְסִלָּה⁷³⁷ וּמִלֵּא אוֹתָהּ בִּכּוּרֵי תְאֵנִים יָפוֹת וְקֵרַב לִפְנֵי אַדְרְיָנוֹס. אָמַר לְפָנָיו: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, קַבֵּל מִן עַבְדֶּךָ. אֲנִי הוּא אוֹתוֹ הַזָּקֵן שֶׁמָּצָאתָ אוֹתִי בַּהֲלִיכָתְךָ עוֹמֵד וְנוֹטֵעַ, הֲרֵי כְבָר זִכַּנִי הַמָּקוֹם לֶאֱכוֹל מִפֵּרוֹת נְטִיעוֹתַי, וְאֵלּוּ שֶׁבְּתוֹךְ הַסַּלְסִלָּה – מֵהֶם. מִיָּד אָמַר אַדְרְיָנוֹס לַעֲבָדָיו: טְלוּ אֶת־הַסַּלְסִלָּה מִמֶּנּוּ וּמַלְאוּ אוֹתָהּ זְהוּבִים. עָשׂוּ כָךְ. נָטַל הַזָּקֵן אֶת־הַסַּלְסִלָּה מְלֵאָה זְהוּבִים וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ, וְהִתְחִיל מִשְׁתַּבֵּחַ בִּפְנֵי אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו. סָח לָהֶם כָּל־אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה. הָיְתָה שְׁכֶנְתּוֹ עוֹמֶדֶת שָׁם וְשָׁמְעָה מַה שֶּׁאָמַר הַזָּקֵן. אָמְרָה לְבַעְלָהּ: כָּל־בְּנֵי אָדָם הוֹלְכִין וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹתֵן לָהֶם וּמְזַמֵּן לָהֶם טוֹבָה וְאַתָּה יוֹשֵׁב בַּבַּיִת בָּאֲפֵלָה. הֲרֵי שָׁכֵן שֶׁלָּנוּ כִּבֵּד אֶת־הַמֶּלֶךְ בְּסַלְסִלָּה שֶׁל תְּאֵנִים וּמִלֵּא אוֹתָהּ לוֹ זְהוּבִים; [אַף] אַתָּה עֲמוֹד וְטֹל סַל גָּדוֹל וּמַלֵּא אוֹתוֹ כָּל־מִינֵי מְגָדִים, תַּפּוּחִים וּתְאֵנִים וּשְׁאָר פֵּרוֹת יָפִים שֶׁהוּא אוֹהֵב אוֹתָם הַרְבֵּה, לֵךְ וְכַבְּדוֹ בָהֶם, שֶׁמָּא יְמַלֵּא לְךָ זְהוּבִים כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה לִשְׁכֵנֵנוּ הַזָּקֵן. הָלַךְ וְשָׁמַע לְאִשְׁתּוֹ וְנָטַל סַל גָּדוֹל וּמִלֵּא אוֹתוֹ תְּאֵנִים וְטָעַן עַל כְּתֵפוֹ וְקָרַב לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּקֻפַּנְדַּר⁷³⁸, וְעָמַד וְאָמָר: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, שָׁמַעְתִּי שֶׁאַתָּה אוֹהֵב אֶת־הַפֵּרוֹת וּבָאתִי לְכַבֶּדְךָ בִּתְאֵנִים. אָמַר הַמֶּלֶךְ לִסְרַדְיוֹטִין⁷³⁹ שֶׁלּוֹ: טְלוּ אוֹתָן מִמֶּנּוּ וְטִפְחוּ⁷⁴⁰ אוֹתָן עַל פָּנָיו. עָמְדוּ וְהִפְשִׁיטוּהוּ עָרֹם וְהִתְחִילוּ טוֹפְחִין אוֹתָן עַל פָּנָיו עַד שֶׁנָּפְחוּ פָנָיו, סִמּוּ⁷⁴¹ אֶת עֵינָיו וַעֲשָׂאוּהוּ דֻגְמָא⁷⁴². הָלַךְ לְבֵיתוֹ בְּפַחֵי־נֶפֶשׁ כְּשֶׁהוּא בוֹכֶה. רָאֲתָה אוֹתוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁפָּנָיו נְפוּחוֹת וְגוּפוֹ מְשֻׁבָּר וּמֻכֶּה. אָמְרָה לוֹ: מַה לָּךְ? אָמַר לָהּ: כָּל־אוֹתוֹ הַכָּבוֹד אֲשַׁלֵּם לָךְ. אָמְרָה לוֹ: צֵא וְהִשְׁתַּבַּח בִּפְנֵי אִמְּךָ שֶׁהָיוּ תְאֵנִים וְלֹא אֶתְרוֹגִים⁷⁴³, וְשֶׁהָיוּ בְשֵׁלוֹת וְלֹא פַגּוֹת⁷⁴⁴ (תנח' קדושים; ויק"ר כה).

שנו אִם אֵין אָדָם מְתַקֵּן מֵעֶרֶב־שַׁבָּת – מַה־יֹּאכַל בְּשַׁבָּת?

אִם אֵין אָדָם חוֹרֵשׁ וְזוֹרֵעַ וְקוֹצֵר וּבוֹצֵר בִּימוֹת־הַחַמָּה – מַהוּ אוֹכֵל בִּימוֹת־הַגְּשָׁמִים? (קה"ר א; מד' מש' ו).

שנז אָמַר רַ' חֲנִינָא בֶן פַּזִּי: הַקּוֹצִים הַלָּלוּ אֵינָם לֹא מִתְנַכְּשִׁים⁷⁴⁵ וְלֹא נִזְרָעִים, וּמֵאֲלֵיהֶם הֵם יוֹצְאִים וּמְתַמְּרִים וְעוֹלִים⁷⁴⁶; הַחִטִּים הַלָּלוּ כַּמָּה צַעַר וְכַמָּה יְגִיעַ עַד שֶׁלֹּא יַעֲלוּ (ב"ר מה).

שנח רַ' טַרְפוֹן הָיָה אוֹמֵר: אַל תַּרְחֵק עַצְמְךָ מִמִּדָּה שֶׁאֵין לָהּ קִצְבָה⁷⁴⁷ וּמִמְּלָאכָה שֶׁאֵין לָהּ גְּמִירָא⁷⁴⁸. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁהָיָה נוֹטֵל מֵי הַיָּם⁷⁴⁹ וּמֵטִיל לְיַבָּשָׁה, יָם אֵינוֹ חָסֵר וְיַבָּשָׁה אֵינָהּ מִתְמַלֵּאת. הָיָה מְקַצֵּר בְּדַעְתּוֹ⁷⁵⁰. אָמַר לוֹ: רֵיקָא, מִפְּנֵי מָה אַתָּה מְקַצֵּר בְּדַעְתֶּךָ? בְּכָל־יוֹם טוֹל שְׂכָרְךָ⁷⁵¹ דֵּינָר שֶׁל זָהָב (אדר"נ כז).

שנט אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: גְּדוֹלָה מְלָאכָה שֶׁמְּחַמֶּמֶת אֶת־בְּעָלֶיהָ (גיט' סז:).

שס רַ' יְהוּדָה בַּהֲלִיכָתוֹ לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ נָטַל קַנְקַן עַל כְּתֵפוֹ. אָמַר: גְּדוֹלָה מְלָאכָה שֶׁמְּכַבֶּדֶת אֶת־בְּעָלֶיהָ.

רַ' שִׁמְעוֹן נָטַל קֻפָּה עַל כְּתֵפוֹ. אָמָר: גְּדוֹלָה מְלָאכָה שֶׁמְּכַבֶּדֶת אֶת־בְּעָלֶיהָ (נדר' מט:).

שסא אָמַר רַ' מֵאִיר: בֹּא וּרְאֵה, כַּמָּה גָדוֹל כֹּחַ שֶׁל מְלָאכָה: שׁוֹר, שֶׁבִּטְּלוֹ מִמְּלַאכְתּוֹ⁷⁵² – חֲמִשָּׁה⁷⁵³, שֶׂה שֶׁלֹּא בִטְּלוֹ מִמְּלַאכְתּוֹ – אַרְבָּעָה (ב"ק עט:).

שסב שָׁנוּ דְּבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל: “וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים”⁷⁵⁴ – זוֹ אֻמָּנוּת (ירוש' פאה פ“א, ה”א).

שסג רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כָּל מִי־שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ אֻמָּנוּת לְמָה הוּא דוֹמֶה? לְכֶרֶם שֶׁמֻּקָּף גָּדֵר וּלְחָרִיץ שֶׁמֻּקָּף סְיָג⁷⁵⁵. וְכֹל שֶׁאֵין בְּיָדוֹ אֻמָּנוּת לְמָה הוּא דוֹמֶה? לְכֶרֶם שֶׁאֵינוֹ מֻקָּף גָּדֵר וּלְחָרִיץ שֶׁאֵינוֹ מֻקָּף סְיָג.

רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' צָדוֹק אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבָּן גַּמְלִיאֵל: כָּל־שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ אֻמָּנוּת לְמָה הוּא דוֹמֶה? לְכֶרֶם גָּדוּר, שֶׁאֵין בְּהֵמָה וְחַיָּה נִכְנָסוֹת לְתוֹכוֹ וְאֵין עוֹבְרִים וְשָׁבִים אוֹכְלִים אֶת־מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ וְאֵין רוֹאִים אֶת־מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ⁷⁵⁶; וְכֹל שֶׁאֵין בְּיָדוֹ אֻמָּנוּת לְמָה הוּא דוֹמֶה? לְכֶרֶם פָּרוּץ, שֶׁבְּהֵמָה וְחַיָּה נִכְנָסוֹת לְתוֹכוֹ וְעוֹבְרִים וְשָׁבִים אוֹכְלִים אֶת־מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ וְרוֹאִים כָּל־מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ (תוס' קיד' א).

שסד שֵׁב שְׁנֵי⁷⁵⁷ הֲוָא כַפְנָא וְאַבָּבָא דְאֻמָּנָא לָא חֲלַף (סנה' כט.).

––––––––

שסה שְׁמַעְיָה אוֹמֵר: אֱהַב אֶת־הַמְּלָאכָה וּשְׂנָא אֶת־הָרַבָּנוּת⁷⁵⁸ (אב' א).

שסו רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַ' יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר: יָפֶה תַלְמוּד־תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ־אֶרֶץ⁷⁵⁹, שֶׁיְגִיעַת שְׁנֵיהֶם מַשְׁכַּחַת עָוֹן; וְכָל־תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה, סוֹפָהּ בְּטֵלָה וְגוֹרֶרֶת⁷⁶⁰ עָוֹן (שם ב).

שסז כָּל־שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּמִקְרָא וּבְמִשְׁנָה וּבְדֶרֶךְ־אֶרֶץ לֹא בִמְהֵרָה הוּא חוֹטֵא, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק”⁷⁶¹. וְכָל־שֶׁאֵינוֹ לֹא בְמִקְרָא וְלֹא בְמִשְׁנָה וְלֹא בְדֶרֶךְ־אֶרֶץ אֵינוֹ מִן הַיִּשּׁוּב (קיד' מ:).

שסח אָמַר רַ' יִשְׁמָעֵאל בַּר רַב נַחֲמָן: עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דוֹרוֹת⁷⁶² קָדְמָה דֶרֶךְ־אֶרֶץ אֶת־הַתּוֹרָה. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “לִשְׁמֹר אֶת־דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים”⁷⁶³ – “דֶּרֶךְ” זוֹ דֶּרֶךְ־אֶרֶץ, וְאַחַר־כָּךְ “עֵץ הַחַיִּים” – זוֹ תוֹרָה⁷⁶⁴ (ויק"ר ט).

שסט שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: “וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ” וגו‘⁷⁶⁵ – מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: “לֹא־יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ”⁷⁶⁶ – יָכוֹל, דְּבָרִים כִּכְתָבָם⁷⁶⁷, תַּלְמוּד לוֹמַר: “וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ” – נְהַג בָּהֶם מִנְהַג דֶּרֶךְ־אָרֶץ, דִּבְרֵי רַ’ יִשְׁמָעֵאל. רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: אֶפְשָׁר, אָדָם חוֹרֵשׁ בִּשְׁעַת חֲרִישָׁה וְזוֹרֵעַ בִּשְׁעַת זְרִיעָה וְקוֹצֵר בִּשְׁעַת קְצִירָה, וְדָשׁ בִּשְׁעַת דִּישָׁה, וְזוֹרֶה בִּשְׁעַת הָרוּחַ – תּוֹרָה מַה תְּהֵא עָלֶיהָ? אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, מְלַאכְתָּם נַעֲשֵׂית עַל־יְדֵי אֲחֵרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם”⁷⁶⁸, וּבִזְמַן שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם מְלַאכְתָּם נַעֲשֵׂית עַל־יְדֵי עַצְמָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ”; וְלֹא עוֹד – אֶלָּא שֶׁמְּלֶאכֶת אֲחֵרִים נַעֲשֵׂית עַל יָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְעָבַדְתָּ אֶת־אֹיְבֶיךָ”⁷⁶⁹.

אָמַר אַבַּיֵּי: הַרְבֵּה עָשׂוּ כְּרַ' יִשְׁמָעֵאל⁷⁷⁰ וְעָלְתָה בְיָדָם⁷⁷¹, כְּרַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי – וְלֹא עָלְתָה בְיָדָם.

אָמַר לָהֶם רָבָא לְרַבָּנָן: בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, שֶׁלֹּא תֵרָאוּ לְפָנַי לֹא בִימֵי נִיסָן וְלֹא בִימֵי תִשְׁרֵי⁷⁷², כְּדֵי שֶׁלֹּא תִטָּרְדוּ בִמְזוֹנוֹתֵיכֶם כָּל־הַשָּׁנָה.

אָמַר רַבָּה בַּר־בַּר־חָנָה אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' יְהוּדָה בְרַ' אֶלְעָאי: בֹּא וּרְאֵה, מַה בֵּין דּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים לְדוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים. דּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁעָשׂוּ תוֹרָתָם קֶבַע וּמְלַאכְתָּם עֲרַאי, זוֹ וְזוֹ נִתְקַיְּמָה בְיָדָם; דּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים שֶׁעָשׂוּ מְלַאכְתָּם קֶבַע וְתוֹרָתָם עֲרַאי, זוֹ וְזוֹ לֹא נִתְקַיְּמָה בְיָדָם (בר' לה:; ע"י).

שע רַ' יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: שׁוֹנֶה אָדָם שְׁתֵּי הֲלָכוֹת בְּשַׁחֲרִית וּשְׁתֵּי הֲלָכוֹת בְּעַרְבִית וְעוֹסֵק בִּמְלַאכְתּוֹ כָּל־הַיּוֹם, מַעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ קִיֵּם אֶת־כָּל־הַתּוֹרָה כֻלָּהּ.

“וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה”⁷⁷³ – מִכָּאן הָיָה רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי אוֹמֵר: לֹא נִתְּנָה הַתּוֹרָה לִדְרוֹשׁ אֶלָּא לְאוֹכְלֵי הַמָּן⁷⁷⁴, שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם צֹרֶךְ לִמְלָאכָה וְלֹא לִסְחוֹרָה, הָא כֵיצַד? הָיָה יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ, וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ מֵהֵיכָן אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וּמֵהֵיכָן לוֹבֵשׁ וּמִתְכַּסֶּה; הָא לֹא נִתְּנָה תוֹרָה לִדְרוֹשׁ אֶלָּא לְאוֹכְלֵי הַמָּן, וּשְׁנִיִּים לָהֶם – אוֹכְלֵי תְרוּמָה (מכיל' בשלח–ויסע ב; תנח' בשלח).

שעא אָמַר רַ' חִיָּא בַר אַמִּי בְּשֵׁם עֻלָּא: גָּדוֹל הַנֶּהֱנֶה מִיגִיעוֹ יוֹתֵר מִירֵא־שָׁמָיִם, שֶׁהֲרֵי אֵצֶל יְרֵא־שָׁמַיִם נֶאֱמַר: “אַשְׁרֵי־אִישׁ יָרֵא אֶת־יְיָ”⁷⁷⁵, וְאִלּוּ אֵצֶל נֶהֱנֶה מִיגִיעוֹ נֶאֱמַר: “יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹּאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ”⁷⁷⁶ – אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם־הַזֶּה וְטוֹב לָךְ בָּעוֹלָם־הַבָּא (בר' ח.).

שעב אָמַר רַ' חָנָא הַשֻּׁלְחָנִי⁷⁷⁷: עוֹמֵד הָיָה לְמַעְלָה מִמֶּנִּי בַּר־נַפָּחָא, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנִּי דֵּינָר קוֹרְדִינָאִי⁷⁷⁸ לְשַׁעֵר בּוֹ נֶקֶב שֶׁל טְרֵפָה⁷⁷⁹, וּבִקַּשְׁתִּי לַעֲמוֹד מִפָּנָיו וְלֹא הִנִּיחָנִי, אָמַר לִי: שֵׁב, בְּנִי, שֵׁב; אֵין בַּעֲלֵי־אֻמָּנֻיּוֹת רַשָּׁאִים לַעֲמוֹד מִפְּנֵי תַלְמִידֵי־חֲכָמִים, בְּשָׁעָה שֶׁהֵם עֲסוּקִים⁷⁸⁰ בִּמְלַאכְתָּם (חול' נד:).

שעג “טוֹב לַגֶּבֶר⁷⁸¹ כִּי־יִשָּׂא עֹל בִּנְעוּרָיו”⁷⁸² – עֹל תּוֹרָה, עֹל אִשָּׁה, עֹל מְלָאכָה (איכ"ר ג).

שעד רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: כֹּל שֶׁאֵינוֹ מְלַמֵּד אֶת־בְּנוֹ אֻמָּנוּת כְּאִלּוּ מְלַמְּדוֹ לִסְטוּת⁷⁸³ (קיד' כט.)

שעה רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: לְעוֹלָם יְלַמֵּד אָדָם אֶת־בְּנוֹ אֻמָּנוּת נְקִיָּה וְקַלָּה, וְיִתְפַּלֵּל לְמִי שֶׁהָעֹשֶׁר וְהַנְּכָסִים שֶׁלּוֹ; שֶׁאֵין אֻמָּנוּת שֶׁאֵין בָּהּ עֲנִיּוּת וַעֲשִׁירוּת; שֶׁלֹּא עֲנִיּוּת מִן הָאֻמָּנוּת וְלֹא עֲשִׁירוּת מִן הָאֻמָּנוּת, אֶלָּא הַכֹּל לְפִי זְכוּתוֹ שֶׁל־אָדָם.

רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: רָאִיתָ מִיָּמֶיךָ חַיָּה וָעוֹף שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֻמָּנוּת – וְהֵם מִתְפַּרְנְסִים שֶׁלֹּא בְצַעַר; וַהֲלֹא לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא לְשַׁמְּשֵׁנִי, וַאֲנִי נִבְרֵאתִי לְשַׁמֵּשׁ אֶת־קוֹנִי, – אֵינוֹ דִין שֶׁאֶתְפַּרְנֵס שֶׁלֹּא בְצַעַר?> אֶלָּא שֶׁהֲרֵעוֹתִי אֶת־מַעֲשַׂי וְקִפַּחְתִּי⁷⁸⁴ אֶת־פַּרְנָסָתִי.

שָׁנִינוּ, רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מִיָּמַי לֹא רָאִיתִי אֲרִי סַבָּל⁷⁸⁵, צְבִי קַיָּץ⁷⁸⁶, שׁוּעָל חֶנְוָנִי, זְאֵב מוֹכֵר קְדֵרוֹת – וְהֵם מִתְפַּרְנְסִים שֶׁלֹּא בְצַעַר, וְהֵם לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא לְשַׁמְּשֵׁנִי, וַאֲנִי נִבְרֵאתִי לְשַׁמֵּשׁ אֶת־קוֹנִי; וּמָה אֵלּוּ שֶׁלֹּא נִבְרְאוּ אֶלָּא לְשַׁמְּשֵׁנִי מִתְפַּרְנְסִים שֶׁלֹּא בְצַעַר, אֲנִי שֶׁנִּבְרֵאתִי לְשַׁמֵּשׁ אֶת־קוֹנִי, אֵינוֹ דִין שֶׁאֶתְפַּרְנֵס שֶׁלֹּא בְצַעַר? אֶלָּא שֶׁהֲרֵעוֹתִי אֶת־מַעֲשַׂי וְקִפַּחְתִּי אֶת־פַּרְנָסָתִי, שֶׁנֶּאֱמַר: “עֲוֹנוֹתֵיכֶם הִטּוּ־אֵלֶּה וְחַטֹּאותֵיכֶם מָנְעוּ הַטּוֹב מִכֶּם”⁷⁸⁷ (שם פב.:; תוספ', שם ה).

שעו אַבָּא־גוּרְיָן אִישׁ צַיְדָן אוֹמֵר מִשּׁוּם אַבָּא־גוּרְיָא: לֹא יְלַמֵּד אָדָם אֶת־בְּנוֹ חַמָּר, גַמָּל⁷⁸⁸, קַדָּר, סַפָּן, רוֹעֶה וְחֶנְוָנִי, שֶׁאֻמָּנוּתָן אֻמָּנוּת־לִסְטִים.

רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ: הַחַמָּרִים רֻבָּם רְשָׁעִים, הַגַּמָּלִים רֻבָּם כְּשֵׁרִים, הַסַּפָּנִים רֻבָּם חֲסִידִים. טוֹב שֶׁבָּרוֹפְאִים לְגֵיהִנֹּם⁷⁸⁹, וְהַכָּשֵׁר שֶׁבַּטַּבָּחִים⁷⁹⁰ שֻׁתָּפוֹ שֶׁל עֲמָלֵק (קיד' פב.).

שעז שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: כֹּל שֶׁעֲסָקָיו עִם הַנָּשִׁים סוּרוֹ רָע⁷⁹¹, כְּגוֹן הַצּוֹרְפִים וְהַסָּרִיקִים⁷⁹² וְהַנָּקוֹרוֹת⁷⁹³ וְהָרוֹכְלִים⁷⁹⁴ וְהַגַּרְדִּים⁷⁹⁵ וְהַסַּפָּרִים⁷⁹⁶ וְהַכּוֹבְסִים וְהַגָּרָע⁷⁹⁷ וְהַבַּלָּן⁷⁹⁸ וְהַבּוּרְסִי⁷⁹⁹ – אֵין מַעֲמִידִין מֵהֶם לֹא מֶלֶךְ וְלֹא כֹהֵן גָּדוֹל.

מַה טָּעַם? לֹא מִשּׁוּם שֶׁפְּסוּלִים הֵם, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁאֻמָּנוּתָם בְּזוּיָה.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: עֲשָׂרָה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בְגָרָע: מְהַלֵּךְ עַל צִדּוֹ⁸⁰⁰ וְרוּחוֹ גַסָּה, וְנִתְלֶה וְיוֹשֵׁב⁸⁰¹, וְעֵינוֹ צָרָה⁸⁰², וְעֵינוֹ רָעָה⁸⁰³, אוֹכֵל הַרְבֵּה⁸⁰⁴ וּמוֹצִיא קִמְעָא⁸⁰⁵, וְחָשׁוּד עַל הָעֲרָיוֹת⁸⁰⁶ וְעַל הַגָּזֵל⁸⁰⁷ וְעַל שְׁפִיכוּת־דָּמִים⁸⁰⁸ (שם).

שעח שָׁנִינוּ, רַבִּי אוֹמֵר: אֵין לְךָ אֻמָּנוּת שֶׁעוֹבֶרֶת מִן הָעוֹלָם⁸⁰⁹, אַשְׁרֵי מִי שֶׁרוֹאֶה אֶת־הוֹרָיו בְּאֻמָּנוּת מְעֻלָּה⁸¹⁰, אוֹי לוֹ לְמִי שֶׁרוֹאֶה אֶת־הוֹרָיו בְּאֻמָּנוּת פְּגוּמָה. אִי אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא בַסָּם וּבְלֹא בּוּרְסִי. אַשְׁרֵי מִי שֶׁאֻמָּנוּתוֹ בַּסָּם⁸¹¹ וְאוֹי לוֹ לְמִי שֶׁאֻמָּנוּתוֹ בּוּרְסִי (שם:).

שעט אָמַר רַ' זוּטְרָא בַר טוֹבִיָּה אָמַר רַב: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “אֶת־הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ”⁸¹²? – מְלַמֵּד שֶׁכָּל־אֶחָד וְאֶחָד יִפָּה⁸¹³ לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֻמָּנוּתוֹ בְּפָנָיו (בר' מג:).

שפ “וַיָּסוּרוּ שָׁם וַיֹּאמְרוּ לוֹ מִי־הֱבִיאֲךָ הֲלֹם”⁸¹⁴ – אָמְרוּ לוֹ: לֹא מִמּשֶׁה אַתָּה בָא – וְעַכְשָׁו תֵּעָשֶׂה כֹּמֶר לַעֲבוֹדָה זָרָה? אָמַר לָהֶם: כָּךְ מְקֻבָּלְנִי מִבֵּית אֲבִי־אַבָּא: לְעוֹלָם יַשְׂכִּיר אָדָם עַצְמוֹ לַעֲבוֹדָה זָרָה וְאַל יִצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת.

הוּא סָבַר לַעֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ, – וְלֹא הִיא, אֶלָּא עֲבוֹדָה זָרָה – עֲבוֹדָה שֶׁזָּרָה לוֹ, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר רַב לְרַב כָּהֲנָא: פְּשׁוֹט נְבֵלָה בַּשּׁוּק וְטוֹל שָׂכָר, וְלֹא תֹאמַר כֹּהֵן אֲנִי וְאָדָם גָּדוֹל אֲנִי, וּגְנַאי הוּא לִי (ב“ב קי.; ע”י).

שפא “יְיָ רֹעִי לֹא אֶחְסָר”⁸¹⁵ – אָמַר רַב חַמָּא בַר חֲנִינָא: אַתָּה מוֹצֵא, אֵין לְךָ אֻמָּנוּת בְּזוּיָה יוֹתֵר מִשֶׁל רוֹעֶה, שֶׁכָּל־יָמָיו הוּא הוֹלֵךְ בְּמַקְלוֹ וּבְתַרְמִילוֹ, וְדָוִד קָרָא לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹעֶה (ילק"ש תהלים).

שפב שֶׁמָּא יֹאמַר אָדָם: בֶּן־אֲבוֹת הָעוֹלָם אֲנִי, מִמִּשְׁפָּחָה גְדוֹלָה, אֵינִי רָאוּי לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה וּלְהִתְבַּזּוֹת. אוֹמְרִים לוֹ: שׁוֹטֶה, כְּבָר קְדָמְךָ יוֹצְרֶךָ, שֶׁעָשָׂה מְלָאכָה קֹדֶם שֶׁבָּאתָ לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “מִכָּל־מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה”⁸¹⁶ (מד' נעל').

שפג “אֶת־עָנְיִי וְאֶת־יְגִיעַ כַּפַּי רָאָה אֱלֹהִים”⁸¹⁷ – אָמַר רַ' יִרְמְיָה: חֲבִיבָה הִיא הַמְּלָאכָה מִזְּכוּת אָבוֹת, שֶׁזְּכוּת אֲבוֹת הִצִּילָה מָמוֹן וּמְלָאכָה הִצִּילָה נְפָשׁוֹת. זְכוּת אֲבוֹת הִצִּילָה מָמוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: “לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי… כִּי עַתָּה רֵיקָם⁸¹⁸ שִׁלַּחְתָּנִי”⁸¹⁹, וּמְלָאכָה הִצִּילָה נְפָשׁוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֶת־עָנְיִי וְאֶת־יְגִיעַ כַּפַּי רָאָה אֱלֹהִים וַיּוֹכַח אָמֶשׁ⁸²⁰”⁸²¹ (ב"ר עד).

שפד זְכוּת מְלָאכָה עוֹמֶדֶת בְּמָקוֹם שֶׁאֵין זְכוּת אָבוֹת יְכוֹלָה לַעֲמוֹד (תנח' ויצא).

יב. עֲבוֹדַת אֲדָמָה וּמַשָּׂא־וּמַתָּן

שפה אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: עֲתִידִים כָּל־בַּעֲלֵי אֻמָּנֻיּוֹת שֶׁיַּעַמְדוּ עַל הַקַּרְקָע⁸²², שֶׁנֶּאֱמַר: “וְיָרְדוּ מֵאֳנִיּוֹתֵיהֶם כֹּל תֹּפְשֵׂי מָשׁוֹט מַלָּחִים כֹּל חֹבְלֵי הַיָּם אֶל־הָאָרֶץ יַעֲמֹדוּ”⁸²³.

וְאָמַר רַ' אֶלְעָזָר: אֵין לְךָ אֻמָּנוּת פְּחוּתָה⁸²⁴ מִן הַקַּרְקַע, שֶׁנֶּאֱמַר “וְיָרְדוּ⁸²⁵”⁸²⁶.

רַ' אֶלְעָזָר רָאָה קַרְקַע שֶׁנֶּחֶרְשָׁה לְרָחְבָּהּ. אָמַר לָהּ: אֲפִלּוּ תִּהְיִי נֶחֱרֶשֶׁת לְאָרְכֵּךְ – לְהַפֵּךְ⁸²⁷ בִּסְחוֹרָה טוֹב מִמֵּךְ.

רַב נִכְנַס בֵּין הַשִּׁבֳּלִים, רָאָה אוֹתָן שֶׁהֵן מִתְנוֹפְפוֹת⁸²⁸, אָמַר לַהֶן: אֲפִלּוּ תִּתְנוֹפְפוּ וְתִתְנוֹפְפוּ – לְהַפֵּךְ בִּסְחוֹרָה טוֹב מִכֶּן.

אָמַר רָבָא: מֵאָה זוּזִים בִּסְחוֹרָה⁸²⁹ – בְּכָל־יוֹם בָּשָׂר וָיָיִן⁸³⁰, מֵאָה זוּזִים בְּקַרְקַע – מֶלַח וִירָקוֹת; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁמַּשְׁכַּבְתּוֹ עַל הָאָרֶץ⁸³¹ וּמְטִילָה לוֹ מְרִיבָה⁸³² (יבמ' סג.).

שפו טוֹב מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ גִנָּה, מְזַבְּלָהּ וּמְעַדְּרָהּ וּמִתְפַּרְנֵס מִמֶּנָּה, מִמִּי שֶׁהוּא נוֹטֵל גִּנּוֹת שֶׁל אֲחֵרִים בְּמֶחֱצָה⁸³³. הַמָּשָׁל אוֹמֵר: דְּאָגַר גִּנָּה⁸³⁴ אָכַל צִפֳּרִין, דְּאָגַר גִּנִּין צִפֳּרִין אָכְלִין לֵהּ (ויק"ר ג).

שפז אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: כָּל אָדָם שֶׁאֵין לוֹ קַרְקַע אֵינוֹ אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַייָ וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי־אָדָם”⁸³⁵ (יבמ' סג.).

שפח וְאָמַר רַ' אֶלְעָזָר: לֹא נִתְּנָה קַרְקַע אֶלָּא לְבַעֲלֵי זְרוֹעוֹת⁸³⁶, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאִישׁ זְרוֹעַ לוֹ הָאָרֶץ”⁸³⁷.

אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “עֹבֵד אַדְמָתוֹ יִשְׂבַּע־לָחֶם”⁸³⁸? – אִם עוֹשֶׂה אָדָם עַצְמוֹ כְּעֶבֶד לָאֲדָמָה⁸³⁹ – יִשְׂבַּע לָחֶם, וְאִם לָאו – לֹא יִשְׂבַּע לָחֶם (סנה' נח:).

שפט “מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד”⁸⁴⁰ – אֲפִלּוּ מֶלֶךְ שׁוֹלֵט מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד, שׁוֹאֵל וְאוֹמֵר: “עָשְׂתָה הָאָרֶץ⁸⁴¹? לֹא עָשְׂתָה הָאָרֶץ?” לְפִיכָךְ “אֹהֵב כֶּסֶף לֹא־יִשְׂבַּע כֶּסֶף, וּמִי־אֹהֵב בֶּהָמוֹן לֹא תְבוּאָה”⁸⁴² – שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא הוֹמֶה וּמְהַמֶּה⁸⁴³ אַחַר הַמָּמוֹן וְקַרְקַע אֵין לוֹ – מָה הֲנָאָה יֶשׁ־לוֹ? (קה"ר ה).

שצ שְׁלשָׁה הֵם שֶׁהָיוּ לְהוּטִים⁸⁴⁴ אַחַר הָאֲדָמָה וְלֹא נִמְצָא בָהֶם תּוֹעֶלֶת, וְאֵלּוּ הֵם: קַיִן עוֹבֵד אֲדָמָה⁸⁴⁵, נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה⁸⁴⁶ וְעֻזִיָּהוּ אוֹהֵב אֲדָמָה⁸⁴⁷ (ב"ר כב).

שצא “וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה”⁸⁴⁸ – שֶׁיְהוּ נְכָסֶיךָ מְשֻׁלָּשִׁים⁸⁴⁹: שְׁלִישׁ בִּתְבוּאָה, שְׁלִישׁ בְּזֵיתִים וּשְׁלִישׁ בִּגְפָנִים (ב"מ קז.).

שצב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: “וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ”⁸⁵⁰ – זֶה חֶלְקוֹ שֶׁל אָשֵׁר⁸⁵¹, שֶׁמּוֹשֵׁךְ שֶׁמֶן כְּמַעְיָן.

אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת נִצְרְכוּ אַנְשֵׁי לוּדְקְיָא⁸⁵² לְשָׁמֶן, מִנּוּ לָהֶם פַּלְמֵיטוֹס⁸⁵³ אֶחָד. אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ וְהָבֵא לָנוּ שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִבּוֹא. הָלַךְ לִירוּשָׁלָיִם, אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ לְצוֹר. הָלַךְ לְצוֹר, אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ לְגוּשׁ־חָלָב⁸⁵⁴. הָלַךְ לְגוּשׁ־חָלָב, אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ אֵצֶל פְּלוֹנִי לַשָּׂדֶה. הָלַךְ וּמְצָאוֹ עוֹזֵק⁸⁵⁵ תַּחַת זֵיתָיו. אָמַר לוֹ: יֵשׁ לְךָ שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִבּוֹא שֶׁאֲנִי צָרִיךְ? אָמַר לוֹ: הַמְתֵּן לִי עַד שֶׁאֲסַיֵּם מְלַאכְתִּי. הִמְתִּין עַד שֶׁסִּיֵּם מְלַאכְתּוֹ. לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם מְלַאכְתּוֹ, הִפְשִׁיל⁸⁵⁶ כֵּלָיו לַאֲחוֹרָיו וְהָיָה מְסַקֵּל וּבָא בַדָּרֶךְ⁸⁵⁷. אָמַר: לָזֶה יֶשׁ־לוֹ שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִבּוֹא? כִּמְדֻמֶּה אֲנִי שֶׁשְּׂחוֹק שָׂחֲקוּ בִי הַיְּהוּדִים⁸⁵⁸. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ לְעִירוֹ הוֹצִיאָה לוֹ שִׁפְחָתוֹ קֻמְקוּם⁸⁵⁹ שֶׁל חַמִּין וְרָחַץ בּוֹ יָדָיו וְרַגְלָיו, וְהוֹצִיאָה לוֹ סֵפֶל שֶׁל זָהָב מָלֵא שֶׁמֶן וְטָבַל בּוֹ יָדָיו וְרַגְלָיו, לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר: “וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ”. לְאַחַר שֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ מָדַד לוֹ שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִבּוֹא. אָמַר לוֹ: כְּלוּם אַתָּה צָרִיךְ לְיוֹתֵר? אָמַר לוֹ: הֵן, אֶלָּא שֶׁאֵין בְּיָדִי דָמִים. אָמַר לוֹ: אִם אַתָּה רוֹצֶה לִקַּח קַח, וַאֲנִי אֵלֵךְ עִמְּךָ וְאֶטֹּל הַדָּמִים. מָדַד לוֹ שֶׁמֶן בִּשְׁמוֹנָה עָשָׂר רִבּוֹא. אָמְרוּ: לֹא הִנִּיחַ אוֹתוֹ הָאִישׁ לֹא סוּס וְלֹא פֶרֶד וְלֹא גָמָל וְלֹא חֲמוֹר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא שְׂכָרוֹ. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ לְעִירוֹ יָצְאוּ אַנְשֵׁי עִירוֹ לְקַלְּסוֹ⁸⁶⁰. אָמַר לָהֶם: לֹא לִי קַלְּסוּנִי, אֶלָּא לָזֶה שֶׁבָּא, שֶׁמָּדַד לִי שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִבּוֹא וַהֲרֵי נוֹשֶׁה בִּי שְׁמוֹנָה עָשָׂר רִבּוֹא, לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר: “יֵשׁ מִתְעַשֵּׁר וְאֵין כֹּל, מִתְרוֹשֵׁשׁ וְהוֹן רָב”⁸⁶¹ (מנח' פה:; ע"י).

שצג אָמַר שְׁמוּאֵל: אֲנִי חֹמֶץ בֶּן־יַיִן⁸⁶² לְגַבֵּי אַבָּא לְדָבָר זֶה, שֶׁאִלּוּ אַבָּא הָיָה מְסַיֵּר⁸⁶³ נְכָסָיו שְׁתֵּי פְעָמִים בַּיּוֹם וַאֲנִי אֵינִי מְסַיֵּר אֶלָּא פַעַם אֶחָת. שְׁמוּאֵל לְטַעְמוֹ, שֶׁאָמַר שְׁמוּאֵל: כָּל־הַמְסַיֵּר נְכָסָיו בְּכָל־יוֹם מוֹצֵא סָלַע⁸⁶⁴.

אַבַּיֵּי הָיָה מְסַיֵּר נְכָסָיו בְּכָל־יוֹם וָיוֹם. פַּעַם אַחַת פָּגַע בַּאֲרִיסוֹ⁸⁶⁵, טָעוּן חֲבִילָה שֶׁל עֵצִים. אָמַר לוֹ: הַלָּלוּ לְהֵיכָן? אָמַר לוֹ: לְבֵית מָר⁸⁶⁶. אָמַר לוֹ אַבַּיֵּי: כְּבָר קִדְּמוּךָ חֲכָמִים⁸⁶⁷.

רַב אַסִּי הָיָה מְסַיֵּר נְכָסָיו בְּכָל־יוֹם. אָמַר: כָּל־אוֹתָם הַסְּלָעִים שֶׁל מַר שְׁמוּאֵל⁸⁶⁸ הֵיכָן הֵם? פַּעַם אַחַת רָאָה צִנּוֹר שֶׁל בֶּדֶק מַיִם⁸⁶⁹ בְּשָׂדֵהוּ, נָטַל טַלִּיתוֹ, כְּרָכָהּ וּנְתָנָהּ בְּתוֹכוֹ⁸⁷⁰ וְהִגְבִּיהַּ קוֹלוֹ וּבָאוּ בְנֵי אָדָם וּסְתָמוּהוּ. אָמַר: מָצָאתִי כָּל־אוֹתָם הַסְּלָעִים שֶׁל מַר שְׁמוּאֵל (חול' קה.; ע"י).

––––––––

שצד אָמַר רַ' יוֹחָנָן: הָרוֹצֶה שֶׁיִּתְעַשֵּׁר יַעֲסֹק בִּבְהֵמָה דַּקָּה. אָמַר רַב חִסְדָּא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ”⁸⁷¹ – שֶׁמְּעַשְּׁרוֹת⁸⁷² אֶת־בַּעֲלֵיהֶן (שם פד.:).

שצה “כְּבָשִׂים לִלְבוּשֶׁךָ”⁸⁷³ – מִגֵּז כְּבָשִׂים יְהִי מַלְבּוּשֶׁךָ; “וּמְחִיר שָׂדֶה עַתּוּדִים”⁸⁷⁴ – לְעוֹלָם יִמְכֹּר אָדָם שָׂדֶה וְיִקַּח עַתּוּדִים⁸⁷⁵, וְאַל יִמְכֹּר אָדָם עַתּוּדִים וְיִקַּח שָׂדֶה… “וְדֵי חֲלֵב עִזִּים”⁸⁷⁶ – דַּיּוֹ לְאָדָם שֶׁיִּתְפַּרְנֵס מֵחֲלֵב גְּדָיִים וּטְלָאִים שֶׁבְּתוֹךְ בֵּיתוֹ (שם).

––––––––

שצו “נְתָנַנִי אֲדֹנָי בִּידֵי לֹא־אוּכַל קוּם”⁸⁷⁷ – אָמְרוּ בְמַעֲרָבָא⁸⁷⁸: זֶה שֶׁמְּזוֹנוֹתָיו תְּלוּיִן בְּכַסְפּוֹ⁸⁷⁹ (יבמ' סג:).

שצז אָמַר רַ' יִצְחָק: לְעוֹלָם יְהֵא כַסְפּוֹ שֶׁל אָדָם מָצוּי בְּיָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדְךָ”⁸⁸⁰.

וְאָמַר רַ' יִצְחָק: לְעוֹלָם יְשַׁלֵּשׁ אָדָם אֶת־מְעוֹתָיו: שְׁלִישׁ בְּקַרְקַע וּשְׁלִישׁ בִּפְרַקְמַטְיָא⁸⁸¹ וּשְׁלִישׁ תַּחַת יָדוֹ (ב"מ מב.).

שצח “וַיַּחַץ אֶת־הָעָם… לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת”⁸⁸² – לִמְּדָה תוֹרָה דֶּרֶךְ־אֶרֶץ, שֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם נוֹתֵן כָּל־מָמוֹנוֹ בְּזָוִית אֶחָת (ב"ר עו).

שצט אָמַר רַב יְהוּדָה: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בִּתְבוּאָה⁸⁸³ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, שֶׁאֵין מְרִיבָה מְצוּיָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם אֶלָּא עַל עִסְקֵי תְבוּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ⁸⁸⁴ שָׁלוֹם – חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ”⁸⁸⁵. אָמַר רַב פַּפָּא: זֶהוּ שֶׁאוֹמְרִין הַבְּרִיּוֹת: “כַּד מִשְׁלַם שְׂעוֹרֵי⁸⁸⁶ מִכַּדָּא –נָקֵשׁ וְאָתֵי תִגְרָא בְּבֵיתָא”.

אָמַר רַב חִינְנָא בַר פַּפָּא: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בִּתְבוּאָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, שֶׁלֹּא נִקְרְאוּ יִשְׂרָאֵל דַּלִּים אֶלָּא עַל עִסְקֵי תְבוּאָה⁸⁸⁷, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָיָה אִם־זָרַע יִשְׂרָאֵל… וַיַּחֲנוּ עֲלֵיהֶם וַיַּשְׁחִיתוּ אֶת־יְבוּל הָאָרֶץ… וַיִּדַּל יִשְׂרָאֵל מְאֹד”⁸⁸⁸ (ב“מ נט.; ע”י).

ת אָמַר רַ' חָנִין: “וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלוּאִים לְךָ מִנֶּגֶד”⁸⁸⁹ – זֶה הַלּוֹקֵחַ תְּבוּאָה מִשָּׁנָה לְשָׁנָה⁸⁹⁰; “וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם”⁸⁹¹ – זֶה הַלּוֹקֵחַ תְּבוּאָה מֵעֶרֶב־שַׁבָּת לְעֶרֶב־שַׁבָּת; “וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ”⁸⁹² – זֶה הַסּוֹמֵךְ עַל הַפְּלָטֵר⁸⁹³ (מנח' קג:).

תא רַ' אַחַאי בֶּן יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: הַלּוֹקֵחַ תְּבוּאָה מִן הַשּׁוּק לְמָה הוּא דוֹמֶה? לְתִינוֹק שֶׁמֵּתָה אִמּוֹ וּמַחֲזִירִין אוֹתוֹ עַל פִּתְחֵי מֵינִיקוֹת אֲחֵרוֹת וְאֵינוֹ שָׂבֵעַ (אדר"נ ל).

––––––––

תב אָמַר רַב לְאַיְבוּ בְנוֹ: טָרַחְתִּי בְךָ בַּהֲלָכָה וְלֹא עָלְתָה בְיָדִי, בֹּא וַאֲלַמֶּדְךָ בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ: עַד שֶׁהַחוֹל עַל רַגְלֶיךָ⁸⁹⁴ מְכֹר מִקָּחֶךָ. כָּל־דָּבָר מְכֹר וְתִתְחָרֵט, חוּץ מִן הַיַּיִן⁸⁹⁵ שֶׁתִּמְכֹּר וְלֹא תִתְחָרֵט. הָטֵל לְכִיסְךָ⁸⁹⁶ וּפְתַח שַׂקֶּךָ. קַב מִן הָאָרֶץ⁸⁹⁷ וְלֹא כֹר מִן הָעֲלִיָּה (פס' קיג.).

תג לָקַחְתָּ – מָצָאתָ, מָכַרְתָּ – אִבַּדְתָּ (ב"מ נא).

תד כָּל־פְּרַקְמַטְיָא שֶׁאַתָּה רוֹאֶה שְׁפָלָה וּנְתוּנָה בָאָרֶץ – לֵךְ עֲסֹק בָּהּ, שֶׁסּוֹפָהּ לְהִתְעַלּוֹת (תנח' משפטים).

תה הוּזְלָה⁸⁹⁸ – קְפֹץ וּקְנֵה מִמֶּנָּה (בר' סג.).

תו קֶרֶן קוֹרֵאת בְּרוֹמִי⁸⁹⁹ – בֶּן מוֹכֵר תְּאֵנִים! הַתְּאֵנִים שֶׁל אָבִיךָ מְכֹר⁹⁰⁰ (שם סב:).

תז בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, בְּנֵי אָדָם מוֹלִיכִין פְּרַקְמַטְיָא לְמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין לָהֶם (שמ"ר ט).

תח לְעִיר שֶׁל יָרָק הָבֵא יָרָק⁹⁰¹ (מנח' פה.)

תט אָמַר רַב פַּפָּא: זְרַע וְלֹא תִקַּח⁹⁰², מְכֹר וְלֹא תִתְמַסְכֵּן⁹⁰³, סְתֹם וְלֹא תְּשַׁפֵּץ⁹⁰⁴, שַׁפֵּץ וְלֹא תִבְנֶה⁹⁰⁵, שֶׁכָּל־הָעוֹסֵק בְּבִנְיָן מִתְמַסְכֵּן (יבמ' סג.).

תי אָמַר רַ' יוֹחָנָן: מִי שֶׁהִנִּיחַ לוֹ אָבִיו מָעוֹת הַרְבֵּה וְרוֹצֶה לְאַבְּדָן – יִלְבַּשׁ כְּלֵי פִשְׁתָּן⁹⁰⁶, וְיִשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלֵי זְכוּכִית⁹⁰⁷, וְיִשְׂכֹּר פּוֹעֲלִים וְאַל יֵשֵׁב עִמָּהֶם⁹⁰⁸ (ב"מ כט:; חול' פד:).

תיא “וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה”⁹⁰⁹ – זֶה מַשָּׂא וּמַתָּן; מְלַמֵּד, שֶׁכָּל מִי שֶׁנּוֹשֵׂא־וְנוֹתֵן בֶּאֱמוּנָה רוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ וּמַעֲלִין עָלָיו⁹¹⁰ כְּאִלּוּ קִיֵּם אֶת־כָּל־הַתּוֹרָה כֻלָּהּ (מכיל' בשלח – ויסע א).

תיב רַב גִּדֵּל הָיָה מְהַפֵּךְ בְּקַרְקַע⁹¹¹ אֶחָת, בָּא רַ' אַבָּא וּלְקָחָהּ. הָלַךְ רַב גִּדֵּל וְקָבַל עָלָיו לִפְנֵי רַ' זֵירָא; הָלַךְ רַ' זֵירָא וְקָבַל עָלָיו לִפְנֵי רַ' יִצְחָק נַפָּחָא. אָמַר לוֹ [רַ' יִצְחָק לְרַ' זֵירָא]: הַמְתֵּן עַד שֶׁיַּעֲלֶה⁹¹² [רַ' אַבָּא] אֶצְלֵנוּ לְרָגֶל. כְּשֶׁעָלָה מְצָאוֹ [רַ' יִצְחָק] וְאָמַר לוֹ: עָנִי הַמְהַפֵּךְ בַּחֲרָרָה⁹¹³ וּבָא אַחֵר וּנְטָלָהּ הֵימֶנּוּ מַהוּ? אָמַר לוֹ: נִקְרָא רָשָׁע.

– וְאֶלָּא מָר מִפְּנֵי מֶה עָשָׂה כָךְ?

אָמַר לוֹ: לֹא יָדַעְתִּי [שֶׁהִפֵּךְ בָּהּ רַב גִּדֵּל].

– אַף עַכְשָׁו יַחֲזִירֶנָּה לוֹ מָר.

אָמַר לוֹ: בִּמְכִירָה⁹¹⁴ לֹא אַחֲזִירֶנָּה לוֹ, שֶׁקַּרְקַע רִאשׁוֹנָה הִיא לִי וְהַמּוֹכֵר קַרְקַע רִאשׁוֹנָה סִמָּן רַע לוֹ; אֶלָּא אִם רוֹצֶה לִטְּלָהּ מִמֶּנִּי בְּמַתָּנָה – יִטְּלֶנָּה.

רַב גִּדֵּל לֹא יָרַד לְאוֹתָהּ קַרְקַע, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְשׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה”⁹¹⁵; רַ' אַבָּא לֹא יָרַד לָהּ – מִשּׁוּם שֶׁהִפֵּךְ בָּהּ רַב גִּדֵּל. לֹא זֶה יָרַד לָהּ וְלֹא זֶה יָרַד לָהּ – וְנִקְרְאָה “קַרְקַע שֶׁל חֲכָמִים” (קיד' נט.).

תיג מוֹכֵר – בְּעַיִן יָפָה⁹¹⁶ מוֹכֵר (ב"ב לז.).

תיד דֶּרֶךְ הַתַּגָּרִים⁹¹⁷ – מַרְאִין אֶת־הַפְּסֹלֶת תְּחִלָּה וְאַחַר־כָּךְ מַרְאִין אֶת הַשֶּׁבַח (תנח' שלח).

תטו זְבַן וְזַבֵּן⁹¹⁸ תַּגָּרָא אִקְּרֵי (ב"מ מ:).

תטז הָרֶוַח מְשֻׁעְבָּד לַקָּרֶן⁹¹⁹ (שם קה.).

תיז אָמַר שְׁמוּאֵל: הַמִּשְׂתַּכֵּר אַל יִשְׂתַּכֵּר יוֹתֵר עַל שְׁתוּת⁹²⁰ (שם מ:).

תיח אַל תַּעֲמֹד עַל הַמִּקָּח⁹²¹ בְּשָׁעָה שֶׁאֵין לְךָ דָּמִים (פסח' קיב:).

תיט חֵן מִקָּח עַל לוֹקְחוֹ (סוטה מז.; ערוך ע' חנא).

תכ מִי שֶׁלָּקַח מִקָּח רַע מִן הַשּׁוּק, יְשַׁבְּחֶנּוּ⁹²² בְעֵינָיו אוֹ יְגַנֶּנּוּ בְעֵינָיו? – הֱוֵי אוֹמֵר: יְשַׁבְּחֶנּוּ בְעֵינָיו (כת' יז.).

––––––––

תכא שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: תַּגָּרֵי־סִמְטָא⁹²³ וּמְגַדְּלֵי בְהֵמָה דַקָּה⁹²⁴ וְקוֹצְצֵי אִילָנוֹת טוֹבִים⁹²⁵ וְנוֹתְנִים עֵינֵיהֶם בְּחֵלֶק יָפֶה⁹²⁶ – אֵינָם רוֹאִים סִמַּן בְּרָכָה לְעוֹלָם. מַה טָּעַם? – שֶׁבְּנֵי אָדָם תּוֹהִים בָּהֶם⁹²⁷ (פסח' ג:).

תכב אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע תַּעֲנִיּוֹת יָשְׁבוּ אַנְשֵׁי כְנֶסֶת־הַגְּדוֹלָה עַל כּוֹתְבֵי סְפָרִים, תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת שֶׁלֹּא יִתְעַשְּׁרוּ, שֶׁאִלְמָלֵי מִתְעַשְּׁרִים אֵין כּוֹתְבִים.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: כּוֹתְבֵי סְפָרִים, תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת הֵם וְתַגָּרֵיהֶם וְתַגָּרֵי־תַגָּרֵיהֶם, וְכָל־הָעוֹסְקִים בִּמְלֶאכֶת־שָׁמַיִם – לְהָבִיא⁹²⁸ מוֹכְרֵי תְכֵלֶת – אֵינָם רוֹאִים סִמַּן בְּרָכָה לְעוֹלָם (שם).

תכג שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אַרְבַּע פְּרוּטוֹת אֵין בָּהֶן סִמַּן בְּרָכָה לְעוֹלָם: שְׂכַר כּוֹתְבִים וּשְׂכַר מְתֻרְגְּמָנִין⁹²⁹ וּשְׂכַר יְתוֹמִים⁹³⁰ וּמָעוֹת הַבָּאוֹת מִמְּדִינַת הַיָּם⁹³¹ (שם).

תכד שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הַמִּשְׂתַּכֵּר בְּקָנִים⁹³² וּבְקַנְקַנִּים אֵינוֹ רוֹאֶה סִמַּן בְּרָכָה לְעוֹלָם (שם).

––––––––

תכה מַלְוֵי בְרִבִּית כּוֹפְרִים בְּעִקָּר⁹³³ (תוס', ב"מ ו).

תכו שָׁנִינוּ, אָמַר רַ' יוֹסֵי: בֹּא וּרְאֵה סְמִיּוּת⁹³⁴ עֵינֵיהֶם שֶׁל מַלְוֵי בְרִבִּית: אָדָם קוֹרֵא לַחֲבֵרוֹ רָשָׁע יוֹרֵד עִמּוֹ לְחַיָּיו – וְהֵם מְבִיאִים עֵדִים וְלִבְלָר⁹³⁵ וְקֻלְמוֹס⁹³⁶ וּדְיוֹ וְכוֹתְבִים וְחוֹתְמִים⁹³⁷: פְּלוֹנִי זֶה כָּפַר בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.

שָׁנִינוּ, רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: כָּל־מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ מָעוֹת וּמַלְוֶה אוֹתָן שֶׁלֹּא בְרִבִּית, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: “כַּסְפּוֹ לֹא־נָתַן בְּנֶשֶׁךְ וְשֹׁחַד עַל־נָקִי לֹא לָקָח עֹשֵׂה־אֵלֶּה לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם”⁹³⁸ – הָא לָמַדְתָּ, שֶׁכָּל־הַמַּלְוֶה בְרִבִּית נְכָסָיו מִתְמוֹטְטִין (ב"מ עא.).

תכז יִמְכֹּר אָדָם אֶת־בִּתּוֹ⁹³⁹ וְלֹא יִלְוֶה בְרִבִּית (קיד' כ.).

תכח אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כָּל־מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ מָעוֹת וּמַלְוֶה אוֹתָן שֶׁלֹּא בְעֵדִים עוֹבֵר מִשּׁוּם “וְלִפְנֵי עִוֵּר⁹⁴⁰ לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל”⁹⁴¹, וְרֵישׁ־לָקִישׁ אָמָר: גּוֹרֵם קְלָלָה לְעַצְמוֹ⁹⁴², שֶׁנֶּאֱמַר: “תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי־שֶׁקֶר הַדֹּבְרוֹת עַל צַדִּיק עָתָק”⁹⁴³.

אָמְרוּ לוֹ חֲכָמִים לְרַב אָשֵׁי: מְקַיֵּם רָבִינָא כָּל־מַה־שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמִים. שָׁלַח לוֹ בְּעֶרֶב־שַׁבָּת: יְשַׁגֶּר לִי מָר עֲשָׂרָה זוּזִים, שֶׁנִּזְדַּמְּנָה לִי קַרְקַע לִקַּח. שָׁלַח לוֹ: יָבִיא מָר עֵדִים וְיִכְתֹּב שְׁטָר. שָׁלַח לוֹ: אֲפִלּוּ אָנִי? שָׁלַח לוֹ: כָּל־שֶׁכֵּן מָר, שֶׁטָּרוּד בְּתַלְמוּדוֹ וְיִשְׁכַּח⁹⁴⁴ – וְאֶגְרֹם קְלָלָה לְעַצְמִי (ב"מ עה:).

תכט כְּשֶׁבָּא רַב דִּימִי אָמָר: מִנַּיִן לְנוֹשֶׁה בַחֲבֵרוֹ מָנֶה וְיוֹדֵעַ שֶׁאֵין לוֹ, שֶׁאָסוּר לַעֲבוֹר לְפָנָיו, תַּלְמוּד לוֹמַר: “לֹא־תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה⁹⁴⁵” ⁹⁴⁶ (ב"מ עה:).

תל שָׁנִינוּ, רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: מִנַּיִן לְנוֹשֶׁה בַחֲבֵרוֹ מָנֶה וְאֵינוֹ רָגִיל לְהַקְדִּים לוֹ שָׁלוֹם, שֶׁאָסוּר לְהַקְדִּים לוֹ שָׁלוֹם⁹⁴⁷? תַּלְמוּד לוֹמַר: “נֶשֶׁךְ כָּל־דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ”⁹⁴⁸ – אֲפִלּוּ דִבּוּר אָסוּר (ב"מ עה:).

תלא רַ' שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: קָשָׁה הָרִבִּית, שֶׁאַף שְׁאִילַת שָׁלוֹם רִבִּית (ירוש' ב“מ פ”ה, ה"ח).

תלב “וּלְאָחִיךָ לֹא תַשִּׁיךְ”⁹⁴⁹ – מַה תַּלְמוּד לוֹמַר, הֲרֵי כְבָר נֶאֱמַר: “לֹא־תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ”⁹⁵⁰? אֶלָּא יֵשׁ רִבִּית מֻקְדֶּמֶת וְיֵשׁ רִבִּית מְאֻחֶרֶת. כֵּיצַד? נָתַן עֵינָיו לִלְווֹת הֵימֶנּוּ וְהוּא מְשַׁלֵּחַ לוֹ⁹⁵¹ וְאוֹמֵר: בִּשְׁבִיל שֶׁתַּלְוֵנִי – זוֹ הִיא רִבִּית מֻקְדֶּמֶת; לָוָה הֵימֶנּוּ וְהֶחֱזִיר לוֹ מְעוֹתָיו, וְהוּא מְשַׁלֵּחַ לוֹ וְאוֹמֵר: בִּשְׁבִיל מְעוֹתָיו שֶׁהָיוּ בְטֵלוֹת אֶצְלִי – זוֹ הִיא רִבִּית מְאֻחֶרֶת (ב"מ עה:; ספרי תצא).

תלג שָׁנִינוּ, רַ' שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מַלְוֵי רִבִּית יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁמַּרְוִיחִים מַפְסִידִים, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמְּשִׂימִים משֶׁה רַבֵּנוּ חָכָם⁹⁵² וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת, וְאוֹמְרִים: אִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ משֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁיִּהְיֶה רֶוַח בַּדָּבָר לֹא הָיָה כוֹתְבוֹ (ב"מ עה:).

תלד לְמָה רִבִּית דּוֹמָה? לְמִי שֶׁנְּשָׁכוֹ נָחָשׁ, לֹא הִרְגִּישׁ מִי נְשָׁכוֹ וְלֹא יָדַע עַד שֶׁנִּתְבַּטְבֵּט⁹⁵³ עָלָיו; כָּךְ הָרִבִּית אֵין אָדָם מַרְגִּישׁ בָּהּ עַד שֶׁהִיא מִתְבַּטְבֶּטֶת עָלָיו (תנח' משפטים; שמ"ר לא).

ב: בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם    🔗

א. נִשּׂוּאִים    🔗

א אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: כָּל־אָדָם שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה אֵינוֹ אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם… וַיִּקְרָא אֶת־שְׁמָם אָדָם”^{954 955} (יבמ' סג.)

ב “קָנִיתִי אִישׁ אֶת־יְיָ”⁹⁵⁶ – לְשֶׁעָבַר אָדָם נִבְרָא מֵאֲדָמָה וְחַוָּה נִבְרֵאת מִן הָאָדָם, מִכָּאן ואֵילַךְ "בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ⁹⁵⁷ – לֹא אִישׁ בְּלֹא אִשָּׁה וְלֹא אִשָּׁה בְּלֹא אִישׁ, וְלֹא שְׁנֵיהֶם בְּלֹא שְׁכִינָה (ב"ר ח; שם כב)

ג אָמַר רַ' תַּנְחוּם, אָמַר רַ' חֲנִילָאי: כָּל־אָדָם שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה שָׁרוּי בְּלֹא שִׂמְחָה, בְּלֹא בְרָכָה, בְּלֹא טוֹבָה. בְּמַעֲרָבָא אָמְרוּ: בְּלֹא תוֹרָה וּבְלֹא חוֹמָה.⁹⁵⁸ רָבָא בַר עֻלָּא אָמַר: אַף בְּלֹא שָׁלוֹם (יבמ' סב:; ע"י)

ד “וּבְחֹסֶר כֹּל”⁹⁵⁹ – רַב חִסְְדָּא אָמַר: בְּלֹא אִשָּׁה (נדר' מא).

ה “בֵּיתוֹ”⁹⁶⁰ – זוֹ אִשְׁתּוֹ⁹⁶¹ (יומא ב.)

ו אָמַר רַ' יוֹסֵי: מִיָּמַי לֹא קָרָאתִי לְאִשְׁתִּי “אִשְׁתִּי” וּלְשׁוֹרִי “שׁוֹרִי”, אֶלָּא לאִשְׁתִּי “בֵּיתִי” וּלְשׁוֹרִי “שָׂדִי”⁹⁶² (שבת קיח).

ז שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: “אֲשֶׁר בָּנָה… אֲשֶׁר אֵרַשׂ⁹⁶³ – לִמְּדָה תוֹרָה דֶּרֶךְ־אֶרֶץ, שֶׁיִבְנֶה אָדָם בַּיִת וְיִטַּע כֶּרֶם וְאַחַר־כָּךְ יִשָּׂא אִשָּׁה. וְאַף שְׁלֹמֹה אָמַר בְּחָכְמָתוֹ:” הָכֵן בַּחוּץ מְלַאכְתֶּךָ וְעַתְּדָהּ בַּשָּׂדֶה לָךְ, אַחַר וּבָנִיתָ בֵיתֶךָ"⁹⁶⁴ – “הָכֵן בַּחוּץ מְלַאכְתֶּךָ” – זֶה בַּיִת, “וְעַתְּדָהּ בַּשָּׂדֶה לָךְ” זֶה כֶּרֶם, אַחַר וּבָנִיתָ בֵיתֶךָ זוֹ אִשָּׁה. (סוטה מד)

ח שָׁנִינוּ, רַ' שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִפְּנֵי מָה אָמְרָה תוֹרָה: “כִּי־יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה”⁹⁶⁵ וְלֹא כָתוּב “כִּי תִלָּקַח אִשָּׁה לְאִישׁ?” מִפְּנֵי שֶׁדַּרְכּוֹ שֶׁל אִישׁ לְחַזֵר עַל אִשָּׁה⁹⁶⁶ וְאֵין דַּרְכָּהּ שֶׁל אִשָּׁה לְחַזֵּר עַל אִישׁ. מָשָׁל לְאָדָם שֶׁאָבְדָה לוֹ אֲבֵדָה – מִי חוֹזֵר עַל מִי? בַּעַל־אֲבֵדָה⁹⁶⁷ מְחַזֵּר עַל אֲבֵדָתוֹ (קיד' ב:; ע"י)

ט אָמַר לוֹ קֵיסָר לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל: אֱלֹהֵיכֶם גַּנָּב הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיַּפֵּל יְיָ אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל־הָאָדָם וַיִּישָׁן וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו”⁹⁶⁸ אָמְרָה לוֹ בִּתּוֹ: הַנִּיחֵהוּ וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ. אָמְרָה לוֹ לְקֵיסָר: תֶּן־לִי דּוּכָס אֶחָד.⁹⁶⁹ אָמַר לָהּ: לָמָּה לָּךְ? [אָמְרָה לוֹ]: לִסְטִים⁹⁷⁰ בָּאוּ עָלֵינוּ הַלַּיְלָה וְנָטְלוּ מִמֶּנּוּ קִיתוֹן⁹⁷¹ שֶׁל כֶּסֶף וְהִנִּיחוּ לָנוּ קִיתוֹן שֶׁל זָהָב.>

אָמַר לָהּ: וּלְוַאי שֶׁיָּבוֹא עָלֵינוּ בְּכָל־יוֹם!

– וְלֹא יָפֶה הָיָה לוֹ לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁנָּטְלוּ מִמֶּנּוּ צֵלָע אַחַת וְנָתְנוּ לוֹ [אִשָּׁה] לְשַׁמְּשׁוֹ?

אָמַר לָהּ: כָּךְ אֲנִי אוֹמֵר; אֶלָּא יִטְלֶנָּה בְּגָלוּי.

אָמְרָה לוֹ: הָבִיאוּ לִי חֲתִיכָה שֶׁל בָּשָׂר. הֵבִיאוּ לָהּ, נְתָנַתָּה תַּחַת הָרֶמֶץ וְהוֹצִיאַתָּה. אָמְרָה לוֹ: אֱכוֹל מִזּוֹ. אָמַר לָהּ: מְאוּסָה עָלָי. אָמְרָה לוֹ: וְאַף אָדָם הָרִאשׁוֹן, אִלּוּ הָיוּ נוֹטְלִין אוֹתָהּ בְּגָלוּי הָיְתָה [חַוָּה] מְאוּסָה עָלָיו (סנה' לט.)

י “וַיַּפֵּל יְיָ אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל־הָאָדָם וַיִּישָׁן וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו”⁹⁷² – מַטְרוֹנָה אַחַת שָׁאֲלָה אֶת־רַ' יוֹסֵי, אָמְרָה לוֹ: לָמָּה בִּגְנֵבָה? אָמַר לָהּ: מָשָׁל, אִם הִפְקִיד אָדָם לְיָדֵךְ אֻנְקִיָּא שֶׁל כֶּסֶף בַּחֲשָׁאי וְהֶחֱזַרְתְּ לוֹ לִיטְרָא שֶׁל זָהָב בְּפַרְהֶסְיָא – זוֹ גְנֵבָה? אָמְרָה לוֹ: לָמָּה בְּמַטְמוֹנִיּוֹת? אָמַר לָהּ: בַּתְּחִלָּה בְּרָאָהּ לוֹ [בְּפַרְהֶסְיָא], וְרָאָה אוֹתָהּ מְלֵאָה רִירִין וָדָם וְהִפְלִיגָה מִמֶּנּוּ. חָזַר וּבְרָאָהּ לוֹ פַּעַם שְׁנִיָּה [בַּחֲשָׁאי]. אָמְרָה לוֹ: מוֹסֶפֶת אֲנִי עַל דְּבָרֶיךָ: אֲמוּרָה הָיִיתִי לְהִנָּשֵׂא לַאֲחִי אִמִּי, וְעַל־יְדֵי שֶׁגָּדַלְתִּי עִמּוֹ בַּבָּיִת הִתְכָּעַרְתִּי בְּעֵינָיו וְהָלַךְ וְנָשָׂא לוֹ אִשָּׁה אַחֶרֶת וְאֵינָה נָאָה כְּמוֹתִי (ב"ר יז).

––––––––

יא בֶּן שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה לְחֻפָּה (אב' ה).

יב שָׁנוּ דְבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל: עַד עֶשְׂרִים שָׁנָה יוֹשֵׁב הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וּמְצַפֶּה לְאָדָם, מָתַי יִשָּׂא אִשָּׁה, כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ עֶשְׂרִים וְלֹא נָשָׂא אוֹמֵר: תִּפַּח עַצְמוֹתָיו⁹⁷³!

אָמַר רַב חִסְדָּא: מִפְּנֵי מָה אֲנִי יָפֶה מֵחֲבֵרָי⁹⁷⁴? מִפְּנֵי שֶׁנָּשָׂאתִי בְּשֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה⁹⁷⁵, וְאִלְמָלֵי נָשָׂאתִי בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה הָיִיתִי אוֹמֵר לַשָּׂטָן⁹⁷⁶: חֵץ בְּעֵינֶיךָ⁹⁷⁷!

אָמַר לוֹ רָבָא לְרַ' נָתָן בַּר אַמִּי: עַד שֶׁיָּדְךָ עַל צַוַּאר בְּנֶךָ⁹⁷⁸ – מִשֵּׁשׁ־עֶשְׂרֵה וְעַד עֶשְׂרִים וּשְׁתָּיִם; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מִשְּׁמֹנֶה־עֶשְׂרֵה עַד עֶשְׂרִים וְאַרְבָּע (קיד' כט, ל).

יג רַב חִסְדָּא הִשְׁתַּבַּח לִפְנֵי רַב הוּנָא בְּרַב הַמְנוּנָא שֶׁאָדַם גָּדוֹל הוּא, אָמַר לוֹ רַב הוּנָא: כְּשֶׁיָּבֹא לְיָדְךָ הֲבִיאֵהוּ לְיָדִי. כְּשֶׁבָּא [רַב הַמְנוּנָא] – רָאָהוּ [רַב הוּנָא] שֶׁאֵינוֹ פוֹרֵס סוּדָר. אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי מָה אֵין אַתָּה פוֹרֵס סוּדָר⁹⁷⁹? אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי שֶׁאֵינִי נָשׂוּי. הֶחֱזִיר רַב הוּנָא אֶת־פָּנָיו מִמֶּנּוּ וְאָמַר לוֹ: רְאֵה, שֶׁלֹּא תִרְאֶה פָּנַי עַד שֶׁתִּשָּׂא אִשָּׁה (שם כט).

יד אָמַר רַב הוּנָא: בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְלֹא נָשָׂא אִשָּׁה – כָּל יָמָיו בַּעֲבֵרָה ⁹⁸⁰ (שם).

טו אָמַר רַ' יוֹחָנָן: רַוָּק⁹⁸¹ הַדָּר בְּכָרָךְ⁹⁸² וְאֵינוֹ חוֹטֵא⁹⁸³ – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ־הוּא מַכְרִיז עָלָיו⁹⁸⁴ בְּכָל־יוֹם.

רַב סָפְרָא רַוָּק הַדָּר בְּכָרָךְ הָיָה. שָׁנָה תַנָּא⁹⁸⁵ לִפְנֵי רָבָא וְרַב סָפְרָא. צָהֲבוּ פָּנָיו שֶׁל רַב סָפְרָא. אָמַר לוֹ רָבָא: לֹא כְגוֹן מַר, אֶלָּא כְגוֹן רַב חֲנִינָא וְרַב אוֹשַׁעְיָא, שֶׁהָיוּ סַנְדְּלָרִים בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהָיוּ יוֹשְׁבִים בְּשׁוּק שֶׁל זוֹנוֹת וְעוֹשִׂים מַנְעָלִים לְזוֹנוֹת וּמְבִיאִים לָהֶן, הֵן הָיוּ מִסְתַּכְּלוֹת בָּהֶם וְהֵם לֹא הִגְבִּיהוּ עֵינֵיהֶם לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶן. וּשְׁבוּעָתָן⁹⁸⁶ כָּךְ: בְּחַיֵּי הַחֲכָמִים הַקְּדוֹשִׁים⁹⁸⁷ שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (פס' קיג.).

טז “יִרְאַת יְיָ טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד”⁹⁸⁸ – אָמַר רַ' חֲנִינָא: זֶה הַלּוֹמֵד תּוֹרָה בְּטָהֳרָה. מַה הִיא? נוֹשֵׂא אִשָּׁה וְאַחַר־כָּךְ לוֹמֵד תּוֹרָה (יומא עב).

יז שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: לִלְמֹד תּוֹרָה וְלִשָּׂא אִשָּׁה – יִלְמַד תּוֹרָה וְאַחַר־כָּךְ יִשָּׂא אִשָּׁה; וְאִם אִי־אֶפְשָׁר לוֹ בְּלֹא אִשָּׁה – יִשָּׂא אִשָּׁה וְאַחַר־כָּךְ יִלְמַד תּוֹרָה. אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה – נוֹשֵׂא אִשָּׁה וְאַחַר־כָּךְ יִלְמַד תּוֹרָה. רַ' יוֹחָנָן אָמַר: רֵחַיִם בְּצַוָּארוֹ⁹⁸⁹ – וְיַעֲסֹק בַּתּוֹרָה? (קיד' כט:).

יח “שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶךָ… וְדָע כִּי עַל־כָּל־אֵלֶּה יְבִיאֲךָ הָאֱלֹהִים בַּמִּשְׁפָּט”⁹⁹⁰ – אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי: לְאֶחָד שֶׁהָיָה מַפְסִיל בְּנָשִׁים⁹⁹¹ וְשָׁטוּף בְּזִמָּה⁹⁹², וְהָיָה אוֹמֵר: אֵיזוֹ אִשָּׁה שֶׁאֱהֵא מְבַקְשָׁהּ⁹⁹³?.. הִזְקִין וּבִקֵּשׁ לִשָּׂא אִשָּׁה. אָמְרוּ לוֹ: בִּישׁ־גַּדָּא וּטְמִיעַ־מַזָּלָא⁹⁹⁴! אֵיזוֹ אִשָּׁה מִתְבַּקֶּשֶׁת לָךְ כְּשֶׁנְּחִירֶיךָ מְנַטְּפוֹת וְאָזְנֶיךָ כְבֵדוֹת וְעֵינֶיךָ כֵהוֹת! (קה"ר יא).

יט רַ' חִיָּא בַר אַבָּא [אָמַר]: “תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה מַחֲלָה־לֵב”⁹⁹⁵ – זֶה הוּא שֶׁמְּאָרֵס אִשָּׁה וְנוֹטְלָהּ לְאַחַר זְמָן, “וְעֵץ חַיִּים תַּאֲוָה בָאָה”⁹⁹⁶ – זֶה הוּא שֶׁמְּאָרֵס אִשָּׁה וְנוֹטְלָהּ מִיָּד (פסיק"ר טו).

כ רַבִּי הָיָה מְשַׁדֵּךְ בְּנוֹ לְבֵית רַ' חִיָּא⁹⁹⁷. כְּשֶׁהִגִּיעַ לִכְתֹּב כְּתֻבָּה מֵתָה הָרִיבָה. אָמַר רַבִּי: חָס־וְשָׁלוֹם, יֵשׁ פְּסוּל? יָשְׁבוּ וּבָדְקוּ בַּמִּשְׁפָּחוֹת: רַבִּי יָצָא מִשְּׁפַטְיָה בֶן אֲבִיטָל⁹⁹⁸ וְרַ' חִיָּא יָצָא מִשִּׁמְעִי אֲחִי דָוִד⁹⁹⁹. הָלַךְ וְשִׁדֵּךְ בְּנוֹ לְבֵית רַ' יוֹסֵי בֶן זִמְרָא. פָּסְקוּ לוֹ¹⁰⁰⁰ שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה¹⁰⁰¹ לֵילֵךְ לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ. הֶעֱבִירוּהָ לְפָנָיו, אָמַר לָהֶם: אַכְנִיסֶנָּה וְאַחַר־כָּךְ אֵלֵךְ. הָיָה מִתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי אָבִיו. אָמַר לוֹ: בְּנִי, דַּעַת קוֹנְךָ¹⁰⁰² יֶשׁ בָּךְ, מִתְּחִלָּה נֶאֱמַר: תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ¹⁰⁰³ בְּהַר נַחֲלָתְךָ, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ"¹⁰⁰⁴ וּלְבַסּוֹף נֶאֱמַר: “וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכָם”¹⁰⁰⁵ (שם כ"ה,ח). הָלַךְ וְיָשַׁב שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ¹⁰⁰⁶. עַד שֶׁבָּא נַעֲשֵׂית אִשְׁתּוֹ עֲקָרָה. אָמַר רַבִּי: מַה נַּעֲשֶׂה? נְגָרְשֶׁנָּה – יֹאמְרוּ: עֲנִיָּה זוֹ לַשָּׁוְא שָׁמָרָה¹⁰⁰⁷; נַשִּׂיאֶנּוּ אִשָּׁה אַחֶרֶת – יֹאמְרוּ: זוֹ אִשְׁתּוֹ וְזוֹ זוֹנָתוֹ¹⁰⁰⁸. בִּקֵּשׁ עָלֶיהָ רַחֲמִים – וְנִתְרַפָּאָה (כת' סב:).

כא אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק: כְּשֶׁפָּתַח רֵישׁ לָקִישׁ בְּסוֹטָה אָמַר כָּךְ: אֵין מְזַוְּגִין לוֹ לְאָדָם אִשָּׁה אֶלָּא לְפִי מַעֲשָׂיו, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים”¹⁰⁰⁹. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה, אָמַר רַ' יוֹחָנָן: וְקָשִׁים לְזַוְּגָם כִּקְרִיעַת יַם־סוּף, שֶׁנֶּאֱמַר:“אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה¹⁰¹⁰ מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת”¹⁰¹¹. אִינִי¹⁰¹²? וַהֲלֹא אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אַרְבָּעִים יוֹם קֹדֶם יְצִירַת הַוָּלָד בַּת־קוֹל יוֹצֵאת וְאוֹמֶרֶת: בַּת פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי, בֵּית פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי, שְׂדֵה פְלוֹנִי לִפְלוֹנִי? – לֹא קֻשְׁיָא: זֶה בְּזוּג רִאשׁוֹן¹⁰¹³, זֶה בְּזוּג שֵׁנִי¹⁰¹⁴ (סוטה ב.).

כב מַטְרוֹנָה¹⁰¹⁵ אַחַת שָׁאֲלָה אֶת־רַ' יוֹסֵי בֶן חֲלַפְתָּא, אָמְרָה לוֹ: לְכַמָּה יָמִים בָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת־עוֹלָמוֹ? אָמַר לָהּ: לְשֵׁשֶׁת יָמִים. אָמְרָה לוֹ: וּמֵאוֹתָהּ שָׁעָה וְעַד עַכְשָׁו מַהוּ עוֹשֶׂה? אָמַר לָהּ: הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יוֹשֵׁב וּמְזַוֵּג זִוּוּגִים: בִּתּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי. אָמְרָה לוֹ: וְזוֹהִי אֻמָּנוּתוֹ? אַף אֲנִי יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת כֵּן. כַּמָּה עֲבָדִים וְכַמָּה שְׁפָחוֹת יֵשׁ־לִי, וּבְשָׁעָה קַלָּה אַחַת אֲנִי יְכוֹלָה לְזַוְּגָם. אָמַר לָהּ: אִם קַלָּה הִיא בְעֵינַיִךְ קָשָׁה הִיא לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כִּקְרִיעַת יַם־סוּף. הִנִּיחָהּ רַ' יוֹסֵי בֶן חֲלַפְתָּא וְהָלַךְ לוֹ. מֶה עָשְׂתָה? נָטְלָה אֶלֶף עֲבָדִים וְאֶלֶף שְׁפָחוֹת וְהֶעֱמִידָה אוֹתָם שׁוּרוֹת־שׁוּרוֹת וְאָמְרָה: פְּלוֹנִי יִשָּׂא פְלוֹנִית וּפְלוֹנִית תִּנָּשֵׂא לִפְלוֹנִי, וְזִוְּגָה אוֹתָם בְּלַיְלָה אֶחָד. לְמָחָר בָּאוּ לְפָנֶיהָ – זֶה רֹאשׁוֹ פָצוּעַ, זֶה עֵינוֹ שְׁמוּטָה, זֶה זְרוֹעוֹ פְרוּקָה, זֶה רַגְלוֹ שְׁבוּרָה. אָמְרָה לָהֶם: מַה לָּכֶם? זֶה אָמַר: אֵינוֹ רוֹצֶה בְּזוֹ. וְזוֹ אָמְרָה: אֵינִי רוֹצָה בָּזֶה. מִיָּד שָׁלְחָה וְהֵבִיאָה לְרַ' יוֹסֵי בֶן חֲלַפְתָּא. אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, אֱמֶת הִיא תּוֹרַתְכֶם, נָאָה וּמְשֻׁבַּחַת הִיא, כָּל מַה שֶּׁאָמַרְתָּ יָפֶה אָמָרְתָּ! (ב“ר סח; ויק”ר ח; במ"ר ב).

כג רָבָא שָׁמַע לְאָדָם אֶחָד שֶׁבִּקֵּשׁ רַחֲמִים¹⁰¹⁶ וְאָמָר: תִּזְדַּמֶּן לִי פְּלוֹנִית. אָמַר לוֹ: לֹא תְבַקֵּשׁ רַחֲמִים כָּךְ, אִם רְאוּיָה לָךְ – לֹא תֵלֵךְ מִמֶּךְ, וְאִם לֹא – כָּפַרְתָּ בַייָ¹⁰¹⁷. אַחַר־כָּךְ¹⁰¹⁸ שָׁמַע שֶׁאָמַר: אוֹ הוּא יָמוּת לְפָנֶיהָ¹⁰¹⁹ אוֹ הִיא תָמוּת לְפָנָיו, אָמַר לוֹ: לֹא אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁלֹּא תִתְפַּלֵּל עַל הַדָּבָר כָּךְ? ( מו"ק יח).

כד אָמַר רַב מִשּׁוּם רַ' רְאוּבֵן אִצְטְרוֹבִילִי: מִן הַתּוֹרָה וּמִן הַנְּבִיאִים וּמִן הַכְּתוּבִים – מֵיְיָ אִשָּׁה לְאִישׁ. מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ מֵיְיָ יָצָא הַדָּבָר”¹⁰²⁰; מִן הַנְּבִיאִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאָבִיו וְאִמּוֹ לֹא יָדְעוּ כִּי מֵיְיָ הִיא”¹⁰²¹; מִן הַכְּתוּבִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת וּמֵיְיָ אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת”¹⁰²² (שם).

כה אֵין זִוּוּגוֹ שֶׁל אִישׁ אֶלָּא מִן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: יֵשׁ שֶׁהוּא הוֹלֵךְ אֵצֶל זִוּוּגוֹ וְיֵשׁ שֶׁזִּוּוּגוֹ בָּא אֶצְלוֹ (ב"ר סח).

כו מַעֲשֶׂה בִּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיְתָה לוֹ בַת יְפֵהפִיָּה אֵין כְּמוֹתָהּ בְּכָל־אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. הִבִּיט בְּמַזָּלוֹת מִי בֶן־זוּגָהּ וּמִי יִשָּׂאֶנָּה, וְרָאָה שֶׁהוּא עָנִי אֶחָד וְאֵין בְּיִשְׂרָאֵל עָנִי כְמוֹתוֹ. מֶה עָשָׂה? בָּנָה מִגְדָּל גָּבוֹהַּ בַּיָּם וְהָיָה מַקִּיפוֹ מִכָּל רוּחוֹתָיו מִסָּבִיב. נָטַל [שְׁלֹמֹה] בִּתּוֹ וְנָתַן אוֹתָהּ בְּאוֹתוֹ מִגְדָּל הַגָּבוֹהַּ, וְעִמָּהּ שִׁבְעִים סָרִיסִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל. וּבַמִּגְדָּל לֹא עָשָׂה פֶתַח, שֶׁלֹּא יִכָּנֵס אָדָם בּוֹ, וְנָתַן בּוֹ צֵידָה הַרְבֵּה. אָמַר: אֶרְאֶה פֹּעַל הַשֵּׁם וּמַעֲשֵׂהוּ. לְיָמִים הָיָה אוֹתוֹ עָנִי, שֶׁהוּא בֶן־זוּגָהּ, יוֹצֵא בַדֶּרֶךְ בַּלָּיְלָה, וְהָיָה עָרֹם וְיָחֵף, רָעֵב וְצָמֵא, רָאָה נִבְלַת שׁוֹר מֻשְׁלֶכֶת בַּשָּׂדֶה, נִכְנַס בָּהּ בֵּין צַלְעוֹתֶיהָ לְהָפִיג צִנָּתוֹ¹⁰²³. [וּבְשָׁעָה] שֶׁיָּשֵׁן שָׁם בָּא עוֹף גָּדוֹל וְנָטַל אוֹתָהּ הַנְּבֵלָה וּנְשָׂאָה עַל גַּג אוֹתוֹ מִגְדָּל עַל חֲדַר הַבַּחוּרָה, וְשָׁם הָיָה הָעוֹף אוֹכֵל אֶת־בְּשַׂר הַנְּבֵלָה; וְיָשַׁב שָׁם [הֶעָנִי] עַל הַגָּג. כְּשֶׁהֵאִיר הַשַּׁחַר יָצְאָה הַבַּחוּרָה מֵחֶדְרָהּ לָלֶכֶת הַגָּגָה, כְּמִנְהָגָהּ בְּכָל־יוֹם, וְרָאֲתָה אוֹתוֹ בָחוּר. אָמְרָה לוֹ: מִי אַתָּה וּמִי הֱבִיאֲךָ לְכָאן? אָמַר לָהּ: יְהוּדִי אֲנִי מִבְּנֵי עַכּוֹ, וְעוֹף הֱבִיאַנִי לְכָאן. מֶה עָשְׂתָה? לְקָחַתּוּ וֶהֱבִיאַתּוּ לְחֶדְרָהּ, וְהִלְבִּישׁוּהוּ וְהִרְחִיצוּהוּ וְסָכוּהוּ וְנִתְיַפָּה מְאֹד עַד שֶׁאֵין כְּמוֹתוֹ בְּכָל־גְּבוּל יִשְׂרָאֵל, וַאֲהֵבַתּוּ הַבַּחוּרָה בְּלִבָּהּ וּבְנַפְשָׁהּ. וְהָיָה הַבָּחוּר חָרִיף וּמְפֻלְפָּל וּמְמֻלָּח¹⁰²⁴ וְסוֹפֵר. יוֹם אֶחָד אָמְרָה לוֹ: רוֹצֶה אַתָּה לְקַדְּשֵׁנִי? אָמַר לָהּ: הַלְוָאי! מֶה עָשָׂה? הִקִּיז דָּם¹⁰²⁵ וְכָתַב לָהּ כְּתֻבָּה וּמֹהַר מִדָּמוֹ, וְקִדְּשָׁהּ וְאָמַר: עֵד יְיָ הַיּוֹם וְעֵדִים מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל. נִתְעַבְּרָה מִמֶּנּוּ. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתָהּ הַזְּקֵנִים מְעֻבֶּרֶת, אָמְרוּ לָהּ; כִּמְדֻמֶּה לָנוּ שֶׁאַתְּ מְעֻבֶּרֶת. אָמְרָה לָהֶם: הֵן. אָמְרוּ לָהּ: וּמִמִּי נִתְעַבָּרְתְּ? אָמְרָה לָהֶם: מַה לָּכֶם לָדַעַת? נָפְלוּ פְנֵי הַזְּקֵנִים, שֶׁהָיוּ מִתְיָרְאִים מִשְּׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, וְשָׁלְחוּ אֵלָיו לָבוֹא אֲלֵיהֶם. נִכְנַס שְׁלֹמֹה בִּסְפִינָה וּבָא אֲלֵיהֶם, וְאָמְרוּ לוֹ: אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ, כָּךְ הַדָּבָר, וְאַל יָשִׂים אֲדוֹנֵנוּ בַּעֲבָדָיו עָוֹן. כְּשֶׁשָּׁמַע שְׁלֹמֹה קָרָא לְבִתּוֹ וְשָׁאַל לָהּ עַל הַדָּבָר. אָמְרָה לוֹ: בָּחוּר אֶחָד הֵבִיא לִי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יָפֶה וָטוֹב, תַּלְמוּדִי וְסוֹפֵר, וְקִדְּשָׁנִי. קָרְאָה לַבָּחוּר וּבָא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהֶרְאָה לוֹ הַכְּתֻבָּה שֶׁכָּתַב לְבִתּוֹ, וְשָׁאַל לוֹ הַמֶּלֶךְ עַל אָבִיו וְאִמּוֹ וְעַל מִשְׁפַּחְתּוֹ וּמֵאֵיזוֹ עִיר הוּא. וְהֵבִין מִתּוֹךְ דְּבָרָיו שֶׁהוּא אוֹתוֹ שֶׁרָאָה בַמַּזָּל, וְשָׂמַח שִׂמְחָה גְדוֹלָה וְאָמַר: בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁנּוֹתֵן [אִשָּׁה] לְאִישׁ (מבוא תנה"ק).

––––––––

כז אָמַר רַב פַּפָּא: קְפוֹץ זְבֵן אַרְעָא; מְתוֹן נְסֵב אִתְּתָא. נְחֵת דַּרְגָא¹⁰²⁶ נְסֵב אִתְּתָא; סַק דַּרְגָא בְּחַר שׁוּשְׁבִינָא (מַהֵר וּקְנֵה קַרְקַע, הֱיֵה מָתוּן וְשָׂא אִשָּׁה. רֵד מַעֲלָה וְשָׂא אִשָּׁה; עֲלֵה מַעֲלָה וּבְרוֹר שׁוֹשְׁבִין) (יבמ' סג).

כח אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: לְעוֹלָם יִדְבַּק אָדָם בְּטוֹבִים¹⁰²⁷, שֶׁהֲרֵי משֶׁה, שֶׁנָּשָׂא בַת־יִתְרוֹ, יָצָא מִמֶּנּוּ יְהוֹנָתָן¹⁰²⁸; אַהֲרֹן, שֶׁנָּשָׂא בַת עַמִּינָדָב, יָצָא מִמֶּנּוּ פִּינְחָס (ב"ק קט:).

כט אָמַר רָבָא: הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּבְדֹּק בְּאַחֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּקַּח אַהֲרֹן אֶת־אֱלִישֶׁבַע בַּת־עַמִּינָדָב אֲחוֹת נַחְשׁוֹן”¹⁰²⁹ – מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר: “בַּת עַמִּינָדָב” – אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁאֲחוֹת נַחְשׁוֹן הִיא? מַה תַּלְמוּד לוֹמַר “אֲחוֹת נַחְשׁוֹן”? – מִכָּאן, שֶׁהַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּבְדֹּק בְּאַחֶיהָ.

שָׁנוּ: רֹב בָּנִים דּוֹמִים לַאֲחֵי הָאֵם (שם קי.).

ל אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? אָמַר רַ' עֲקִיבָא: כָּל־שֶׁיֶּשׁ־לוֹ אִשָּׁה נָאָה בְמַעֲשִׂים (שבת כה:).

לא אוֹמְרִין הַבְּרִיּוֹת: רְחֵלָה אַחַר רְחֵלָה הוֹלֶכֶת, כְּמַעֲשֵׂה הָאֵם כָּךְ מַעֲשֵׂה הַבַּת (כת' סג.).

לב הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה הוֹגֶנֶת לוֹ – אֵלִיָּהוּ נוֹשְׁקוֹ וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אוֹהֲבוֹ (ד"א א).

לג אָמַר רַבָּה בַר רַב אַדָּא אָמַר רַב: כָּל־הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה לְשֵׁם מָמוֹן¹⁰³⁰ הֹוִים לוֹ בָּנִים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “בַּייָ בָּגָדוּ – כִּי בָנִים זָרִים יָלָדוּ”¹⁰³¹.וְשֶׁמָּא תֹאמַר מָמוֹן פִּלֵּט¹⁰³², תַּלְמוּד לוֹמַר: “עַתָּה יֹאכְלֵם חֹדֶשׁ אֶת־חֶלְקֵיהֶם”¹⁰³³. מַה מַּשְׁמָע? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: חֹדֶשׁ נִכְנַס וְחֹדֶשׁ יָצָא וּמָמוֹנָם אָבָד.

וְאָמַר רַבָּה בַר רַב אַדָּא – וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אָמַר רַב סַלָּא אָמַר רַב הַמְנוּנָא –: כָּל־הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה שֶׁאֵינָה הוֹגֶנֶת לוֹ אֵלִיָּהוּ כוֹפְתוֹ¹⁰³⁴ וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹצְעוֹ¹⁰³⁵. וְשָׁנוּ: עַל כֻּלָּם אֵלִיָּהוּ כוֹתֵב וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא חוֹתֵם: אוֹי לוֹ שֶׁפּוֹסֵל אֶת־זַרְעוֹ וּפוֹגֵם אֶת־מִשְׁפַּחְתּוֹ! (קיד' ע.).

לד הָיָה רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל־הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה שֶׁאֵינָה הוֹגֶנֶת לוֹ עוֹבֵר מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה לָאוִין: "לֹא תִקֹּם

וְלֹא תִטֹּר"¹⁰³⁶, “לֹא תִשְׂנָא אֶת־אָחִיךָ”¹⁰³⁷, “וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ”¹⁰³⁸, "וְחַי אָחִיךָ עִמָּךְ^{1039 1040}, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמְּבַטֵּל פִּרְיָה־וְרִבְיָה מִן הָעוֹלָם (תוספ' סוטה ה).

לה שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: לְעוֹלָם יִמְכֹּר אָדָם כָּל־מַה שֶּׁיֶּשׁ־לוֹ וְיִשָּׂא בַת תַּלְמִיד־חָכָם, שֶׁאִם מֵת אוֹ גוֹלֶה – מֻבְטָח לוֹ שֶׁבָּנָיו תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים; וְאַל יִשָּׂא עַם־הָאָרֶץ, שֶׁאִם מֵת אוֹ גוֹלֶה – בָּנָיו עַמֵּי־הָאָרֶץ.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: לְעוֹלָם יִמְכֹּר אָדָם כָּל־מַה שֶּׁיֶּשׁ־לוֹ וְיִשָּׂא בַת תַּלְמִיד־חָכָם וְיַשִּׂיא בִתּוֹ לְתַלְמִיד־חָכָם: מָשָׁל לְעִנְבֵי־הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן – דָּבָר נָאֶה וּמִתְקַבֵּל. וְלֹא יִשָּׂא בַת עַם־הָאָרֶץ: מָשָׁל לְעִנְבֵי הַגֶּפֶן¹⁰⁴¹ בְּעִנְבֵי־הַסְּנֶה¹⁰⁴² – דָּבָר כָּעוּר וְאֵינוֹ מִתְקַבֵּל¹⁰⁴³.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: לְעוֹלָם יִמְכֹּר אָדָם כָּל־מַה שֶּׁיֶּשׁ־לוֹ וְיִשָּׂא בַת תַּלְמִיד־חָכָם לֹא מָצָא בַת תַּלְמִיד־חָכָם – יִשָּׂא בַת גְּדוֹלֵי־הַדּוֹר; לֹא מָצָא בַת גְּדוֹלֵי־הַדּוֹר – יִשָּׂא בַת רָאשֵׁי־כְנֵסִיּוֹת; לֹא מָצָא בַת רָאשֵׁי־כְנֵסִיּוֹת – יִשָּׂא בַת גַּבָּאֵי־צְדָקָה; לֹא מָצָא בַת גַּבָּאֵי־צְדָקָה – יִשָּׂא בַת מְלַמְּדֵי־תִינוֹקוֹת. וְלֹא יִשָּׂא בַת עַם־הָאָרֶץ, מִפְּנֵי שֶׁהֵם שֶׁקֶץ וּנְשׁוֹתֵיהֶם שֶׁרֶץ, וְעַל בְּנוֹתֵיהֶם הוּא אוֹמֵר: “אָרוּר שֹׁכֵב עִם־כָּל־בְּהֵמָה”¹⁰⁴⁴ (פסח מט.:).

לו “וִיהוֹשֻׁעַ הָיָה לָבוּשׁ בְּגָדִים צוֹאִים”¹⁰⁴⁵ – וְכִי דַרְכּוֹ שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ לִלְבּוֹשׁ בְּגָדִים צוֹאִים? אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ בָנָיו נוֹשְׂאִים נָשִׁים שֶׁאֵינָן הֲגוּנוֹת לִכְהֻנָּה וְלֹא מִחָה בָהֶם (סנה' צג.).

לז שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: נֶאֱמָן הַתִּינוֹק לוֹמַר: כָּךְ אָמַר לִי אַבָּא: מִשְׁפָּחָה זוֹ כְּשֵׁרָה¹⁰⁴⁶ וּמִשְׁפָּחָה זוֹ פְּסוּלָה, וְשֶׁאָכַלְנוּ בִקְצָצָה¹⁰⁴⁷ שֶׁל בַּת פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי.

כֵּיצַד קְצָצָה? אֶחָד מִן הָאַחִים שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ. בָּאִין בְּנֵי מִשְׁפָּחָה, וּמְבִיאִין חָבִית מְלֵאָה קְלָיוֹת¹⁰⁴⁸ וֶאֱגוֹזִים וְשׁוֹבְרִין אוֹתָהּ לִפְנֵי הַתִּינוֹקוֹת בְּאֶמְצַע הָרְחָבָה¹⁰⁴⁹ וְאוֹמְרִים: “אַחֵינוּ בֵית יִשְׂרָאֵל, שְׁמָעוּ! אָחִינוּ פְלוֹנִי נָשָׂא אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ, וּמִתְיָרְאִים אָנוּ שֶׁמָּא יִתְעָרֵב זַרְעוֹ בְּזַרְעֵנוּ, בֹּאוּ וּקְחוּ לָכֶם דֻּגְמָא¹⁰⁵⁰ לְדוֹרוֹת, שֶׁלֹּא יִתְעָרֵב זַרְעוֹ בְּזַרְעֵנוּ” – וְהַתִּינוֹקוֹת מְלַקְּטִים וְאוֹמְרִים: נִקְצַץ¹⁰⁵¹ פְּלוֹנִי מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ!

וּבְשָׁעָה שֶׁהוּא מְגָרְשָׁהּ, הָיוּ עוֹשִׂים כֵן וְאוֹמְרִים: חָזַר פְּלוֹנִי לְמִשְׁפַּחְתּוֹ! (כת' כח:; ירוש' קיד' פא, ה"ה).

––––––––

לח שָׁנִינוּ: "וְקָרְאוּ־לוֹ זִקְנֵי־עִירוֹ וְדִבְּרוּ אֵלָיו¹⁰⁵² – מְלַמֵּד שֶׁמַּשִּׂיאִין לוֹ עֵצָה הַהוֹגֶנֶת לוֹ, שֶׁאִם הָיָה הוּא יֶלֶד¹⁰⁵³ וְהִיא זְקֵנָה, הוּא זָקֵן וְהִיא יַלְדָּה, אוֹמְרִין לוֹ: מַה לְּךָ אֵצֶל יַלְדָּה? מַה לְּךָ אֵצֶל זְקֵנָה? כַּלֵּךְ אֵצֶל שֶׁכְּמוֹתְךָ וְאַל תַּכְנִיס קְטָטָה לְתוֹך בֵּיתֶךָ¹⁰⁵⁴ (יבמ' קא:).

לט אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: גָּבוֹהַּ לֹא יִשָּׂא גְבוֹהִית, שֶׁמָּא יֵצֵא מֵהֶם תֹּרֶן;¹⁰⁵⁵ נַנָּס¹⁰⁵⁶ לֹא יִשָּׂא נַנֶּסֶת, שֶׁמָּא יֵצֵא מֵהֶם אֶצְבָּעִי¹⁰⁵⁷; לָבָן לֹא יִשָּׂא לְבָנָה, שֶׁמָּא יֵצֵא מֵהֶם בֹּהַק¹⁰⁵⁸; שָׁחוֹר לֹא יִשָּׂא שְׁחוֹרָה, שֶׁמָּא יֵצֵא מֵהֶם טָפִיחַ¹⁰⁵⁹ (בכ' מה).

מ אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אָסוּר לְאָדָם שֶׁיְקַדֵּשׁ אֶת־הָאִשָּׁה עַד שֶׁיִּרְאֶנָּה (קיד' מא.).

מא “עֵינַיִךְ יוֹנִים”¹⁰⁶⁰ – כַּלָּה כָּל־זְמַן שֶׁעֵינֶיהָ יָפוֹת אֵין כָּל־גּוּפָהּ צְרִיכָה בְדִיקָה¹⁰⁶¹; עֵינֶיהָ טְרוּטוֹת¹⁰⁶² – כָּל־גּוּפָהּ צְרִיכָה בְדִיקָה (תענ' כד).

מב אָסוּר לְאָדָם שֶׁיְקַדֵּשׁ אֶת־בִּתּוֹ כְּשֶׁהִיא קְטַנָּה, עַד שֶׁתַּגְדִּיל וְתֹאמַר: בִּפְלוֹנִי אֲנִי רוֹצָה (קיד' מא.).

מג הַמַּשִּׂיא בָנָיו וּבְנוֹתָיו סָמוּךְ לְפִרְקָם¹⁰⁶³ – עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: “וְיָדַעְתָּ כִּי־שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ”^{1064 1065}(יבמ' סב).

מד בִּתְּךָ בָגְרָה¹⁰⁶⁶ – שַׁחֲרֵר עַבְדֵּךְ וְתֶן לָהּ¹⁰⁶⁷ ( פס' קיג).

מה אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: הַמַּשִּׂיא אֶת־בִּתּוֹ לְזָקֵן וְהַמַּשִּׂיא אִשָּׁה לִבְנוֹ קָטָן, – – – עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: “לְמַעַן סְפוֹת הָרָוָה אֶת הַצְּמֵאָה לֹא־יֹאבֶה יְיָ סְלֹחַ לוֹ”¹⁰⁶⁸ (סנה' עו:).

מו “אַל־תְּחַלֵּל אֶת־בִּתְּךָ לְהַזְנוֹתָהּ”¹⁰⁶⁹ – רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: זֶה הַמַּשִּׂיא בִּתּוֹ לְזָקֵן. רַ' עֲקִיבָא אוֹמֵר: זֶה הַמַּשְׁהֶה בִתּוֹ בּוֹגָרֶת (שם.).

מז שָׁנִינוּ, הָיָה רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל־הַמַּשִּׂיא בִתּוֹ לְעַם־הָאָרֶץ, כְּאִלּוּ כוֹפְתָהּ וּמַנִּיחָהּ לִפְנֵי אֲרִי, מָה אֲרִי דּוֹרֵס¹⁰⁷⁰ וְאוֹכֵל וְאֵין לוֹ בּשֶׁת־פָּנִים, אַף עַם־הָאָרֶץ מַכֶּה וּבָא עָלֶיהָ וְאֵין לוֹ בּשֶׁת־פָּנִים. (פס' מט).

מח מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁנִּשֵּׂאת לְחָבֵר¹⁰⁷¹ וְהָיְתָה קוֹשֶׁרֶת לוֹ תְּפִלִּין עַל יָדוֹ; נִשֵּׂאת לְמוֹכֵס¹⁰⁷² וְהָיְתָה קוֹשֶׁרֶת לוֹ קִשְׁרֵי מוֹכֵס¹⁰⁷³ עַל יָדוֹ (ע"ז לט.).

מט מַעֲשֶׂה בְּרִיבָה¹⁰⁷⁴ אַחַת שֶׁהָיָה אָבִיהָ חָבֵר לְגוֹי, וְהָיוּ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּמֵיטִיבִים אֶת־לִבָּם. אָמַר לוֹ אוֹתוֹ הַגּוֹי לְאָבִיהָ: תְּנָה אֶת־בִּתְּךָ לִבְנִי לְאִשָּׁה. [אָמַר לוֹ: הֵן. שָׁמְעָה הָרִיבָה] וְהֶחֱרִישָׁה בַדָּבָר עַד שֶׁהִגִּיעַ זְמַן חֻפָּתָהּ, כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַן חֻפָּתָהּ עָלְתָה לַגָּג וְנָפְלָה וָמֵתָה (תדב“א יט; ילק”ש בלק כג)

נ מַעֲשֶׂה בְרִיבָה שֶׁהָיְתָה הוֹלֶכֶת לְבֵית אָבִיהָ, וְהָיְתָה יְפַת־תֹּאַר וּמְקֻשֶּׁטֶת כֶּסֶף וְזָהָב. תָּעֲתָה בַדֶּרֶךְ וְהָלְכָה בְלֹא יִשּׁוּב. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעָה לַחֲצִי הַיּוֹם צְמֵאָה וְלֹא הָיוּ לָהּ מָיִם. רָאֲתָה בְאֵר וְחֶבֶל שֶׁל דְּלִי תָּלוּי עָלֶיהָ. אָחֲזָה בַחֶבֶל וְנִשְׁתַּלְשְׁלָה וְיָרָדָה. לְאַחַר שֶׁשָּׁתְתָה בִּקְשָׁה לַעֲלוֹת וְלֹא יָכֹלָה. הָיְתָה בוֹכָה וְצוֹעֶקֶת. עָבַר עָלֶיהָ בָּחוּר אֶחָד וְשָׁמַע קוֹלָהּ. עָמַד עַל הַבְּאֵר וְהֵצִיץ בָּהּ. אָמַר לָהּ: מִי אַתְּ, מִבְּנֵי אָדָם אוֹ מִן הָרוּחוֹת? אָמְרָה לוֹ: מִבְּנֵי אָדָם אָנִי. אָמַר לָהּ: מַה־טִּיבֵךְ? סִפְּרָה לוֹ כָּל־הַמַּעֲשֶׂה. אָמַר לָהּ: אִם אֲנִי מַעֲלֵךְ תִּנָּשְׂאִי לִי? אָמְרָה לוֹ: הֵן. הֶעֱלָהּ. בִּקֵּשׁ לִזָּקֵק לָהּ מִיָּד. אָמְרָה לוֹ: מֵאֵיזֶה עַם אָתָּה? אָמַר לָהּ מִיִּשְׂרָאֵל אֲנִי וּמִמָּקוֹם פְּלוֹנִי אֲנִי וְכֹהֵן. אָמְרָה לוֹ: הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בָּחַר בְּךָ וְקִדֶּשְׁךָ מִכָּל־יִשְׂרָאֵל וְאַתָּה מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת כִּבְהֵמָה בְּלֹא כְתֻבָּה וּבְלֹא קִדּוּשִׁין. בֹּא אַחֲרַי אֵצֶל אָבִי וְאִמִּי שֶׁהֵם מִמִּשְׁפָּחָה פְלוֹנִית, גְּדוֹלִים וּמְיֻחָסִים בְּיִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי מִתְאָרֶסֶת לָךְ. נָתְנוּ אֱמוּנָתָם¹⁰⁷⁵ זֶה לָזוֹ וְזוֹ לָזֶה. אָמְרָה: מִי מֵעִיד? הָיְתָה חֻלְדָּה אַחַת עוֹבֶרֶת כְּנֶגְדָּם. אָמְרָה לוֹ: חֻלְדָּה זוֹ וּבוֹר זֶה עֵדִים בַּדָּבָר. הָלְכוּ כָּל־אֶחָד לְדַרְכּוֹ. אוֹתָהּ הָרִיבָה עָמְדָה בֶאֱמוּנָתָהּ, וְכָל מִי שֶׁהָיָה תוֹבְעָהּ הָיְתָה מְמָאֶנֶת, וְכֵוָן שֶׁהֶחֱזִיקוּ בָהּ הִתְחִילָה לִנְהוֹג עַצְמָהּ נִכְפֵּית¹⁰⁷⁶ וּמְקָרַעַת בְּגָדֶיהָ וּבִגְדֵי כָּל־מִי שֶׁהָיָה נוֹגֵעַ בָּהּ, עַד שֶׁנִּמְנְעוּ בְנֵי אָדָם מִמֶּנָּה; וְהוּא, כֵּוָן שֶׁבָּא לְעִירוֹ, עָבַר עַל אֱמוּנָתוֹ וְנָשָׂא אִשָּׁה אַחֶרֶת, וְהוֹלִיד שְׁנֵי בָנִים, אֶחָד נָפַל לְבוֹר וָמֵת, וְאֶחָד נְשָׁכַתּוּ חֻלְדָּה וָמֵת. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: מַה מַּעֲשֶׂה הוּא זֶה, שֶׁבָּנֵינוּ מֵתִים בְּמִיתָה מְשֻׁנָּה? אָמַר לָהּ: כָּךְ וָכָךְ הָיָה הַמַּעֲשֶׂה. נִתְגָּרְשָׁה מִמֶּנּוּ, אָמְרָה לוֹ: לֵךְ אֵצֶל חֶלְקְךָ שֶׁנָּתַן לְךָ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. הָלַךְ וְשָׁאַל בְּעִירָהּ. אָמְרוּ לוֹ: נִכְפֵּית הִיא, כָּל־מִי שֶׁתּוֹבְעָה כָּךְ וָכָךְ עוֹשָׂה לוֹ. הָלַךְ אֵצֶל אָבִיהָ, פֵּרַשׁ לוֹ כָּל־הַמַּעֲשֶׂה וְאָמַר לוֹ: אֲנִי מְקַבֵּל כָּל־מוּם שֶׁבָּהּ. הֶעֱמִיד עָלָיו עֵדִים. בָּא אֶצְלָהּ. הִתְחִילָה לַעֲשׂוֹת כְּמִנְהָגָהּ. סִפֶּר־לָהּ מַעֲשֶׂה חֻלְדָּה וָבוֹר. אָמְרָה לוֹ: אַף אֲנִי בֶּאֱמוּנָתִי עָמָדְתִּי. מִיָּד נִתְיַשְּׁבָה דַעְתָּהּ וְנִשֵּׂאת לוֹ, וְזָכוּ לְבָנִים וּלִנְכָסִים הַרְבֵּה. וְעָלֶיהָ אָמַר הַכָּתוּב: “עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי־אֶרֶץ”¹⁰⁷⁷ (תענ' ח, ברש"י וערוך).

––––––––

נא שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: כֵּיצַד מְרַקְּדִין לִפְנֵי הַכַּלָּה?¹⁰⁷⁸ בֵּית־שַׁמַּאי אוֹמְרִים: כַּלָּה כְּמוֹת שֶׁהִיא¹⁰⁷⁹; וּבֵית־הִלֵּל אוֹמְרִים: כַּלָּה נָאָה וַחֲסוּדָה¹⁰⁸⁰. אָמְרוּ לָהֶם בֵּית־שַׁמַּאי לְבֵית־הִלֵּל: הֲרֵי שֶׁהָיְתָה חִגֶּרֶת אוֹ סוֹמָה¹⁰⁸¹, אוֹמְרִים לָהּ “כַּלָּה נָאָה וַחֲסוּדָה”? – וְהַתּוֹרָה אָמְרָה “מִדְּבַר־שֶׁקֶר תִּרְחָק”¹⁰⁸²! אָמְרוּ לָהֶם בֵּית־הִלֵּל לְבֵית־שַׁמַּאי: לְדִבְרֵיכֶם, מִי שֶׁלָּקַח מִקָּח רַע¹⁰⁸³ מִן הַשּׁוּק, יְשַׁבְּחֶנּוּ בְעֵינָיו אוֹ יְגַנֶּנּוּ בְעֵינָיו? הֱוֵי אוֹמֵר: יְשַׁבְּחֶנּוּ בְעֵינָיו. מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים: לְעוֹלָם תְּהֵא דַעְתּוֹ שֶׁל אָדָם מְעֹרֶבֶת עִם הַבְּרִיּוֹת¹⁰⁸⁴.

אָמְרוּ עָלָיו עַל רַ' יְהוּדָה בַר אֶלְעַאי, שֶׁהָיָה נוֹטֵל בַּד שֶׁל הֲדַס וּמְרַקֵּד לִפְנֵי הַכַּלָּה וְאוֹמֵר: " כַּלָּה נָאָה וַחֲסוּדָה".

רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק הָיָה מְרַקֵּד לִפְנֵי הַכַּלָּה בִּשְׁלֹשָׁה¹⁰⁸⁵. הָיָה רַ' זֵירָא רוֹאֶה אוֹתוֹ וּמַטְמִין עַצְמוֹ מִפָּנָיו; אָמָר: רְאוּ אוֹתוֹ זָקֵן, הֵיאַךְ הוּא מְבַיְּשֵׁנוּ¹⁰⁸⁶! כְּשֶׁמֵּת הָיוּ שָׁלשׁ שָׁעוֹת קוֹלוֹת וּבְרָקִים בָּעוֹלָם. יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמְרָה: מֵת רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק גּוֹמֵל חֶסֶד! יָצְאוּ לִגְמוֹל לוֹ חֶסֶד – הִפְסִיק עַמּוּד־אֵשׁ בֵּינוֹ וּבֵין שְׁאָר הָעָם (וּמְקֻבָּלִים אָנוּ, שֶׁאֵין עַמּוּד־אֵשׁ מַפְסִיק אֶלָּא לְאֶחָד בְּדוֹר אוֹ לִשְׁנַיִם בְּדוֹר). אָמַר רַ' זֵירָא: הוֹעִיל לוֹ שׁוֹטוֹ¹⁰⁸⁷ לַזָּקֵן; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: שְׁטוּתוֹ¹⁰⁸⁸ לַזָּקֵן; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: שִׁיטָתוֹ¹⁰⁸⁹ לַזָּקֵן.

רַב אַחָא הָיָה מַרְכִּיב אֶת־הַכַּלָּה עַל כְּתֵפָיו וּמְרַקֵּד.

כְּשֶׁבָּא רַב דִּימִי אָמַר: כָּךְ הָיוּ שָׁרִים לִפְנֵי הַכַּלָּה בְּמַעֲרָב: “לֹא כָחָל וְלֹא שָׂרָק¹⁰⁹⁰ וְלֹא פִרְכּוּס¹⁰⁹¹ – וְיַעֲלַת חֵן!” (כת' טז, יז; ירוש' פאה פ“א, ה”א).

נב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַמְשִׁיכִין יַיִן בְּצִנּוֹרוֹת¹⁰⁹² לִפְנֵי חָתָן וְכַלָּה וְזוֹרְקִין לִפְנֵיהֶם קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִים בִּימוֹת־הַחַמָּה, אֲבָל לֹא בִּימוֹת־הַגְּשָׁמִים¹⁰⁹³; אֲבָל לֹא גְלֻסְקָאוֹת¹⁰⁹⁴ לֹא בִּימוֹת־הַחַמָּה וְלֹא בִּימוֹת־הַגְּשָׁמִים¹⁰⁹⁵ (בר' נ: ע"י).

נג אָמְרוּ עָלָיו עַל אַגְרִפַּס הַמֶּלֶךְ, שֶׁעָבֶר מִלִּפְנֵי הַכַּלָּה¹⁰⁹⁶ – וְשִׁבְּחוּהוּ חֲכָמִים. אָמְרוּ לוֹ: מָה רָאִיתָ? אָמַר לָהֶם: אֲנִי נוֹטֵל כֶּתֶר בְּכָל־יוֹם, וְזֹאת תִּטּוֹל כִּתְרָהּ שָׁעָה אֶחָת (כת' יז; שמח' י).

נד הֶחָתָן דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ (פדר"א טז).

––––––––

נה הַבַּעַל חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ [שֶׁל אִשְׁתּוֹ].

“שְׁאֵרָהּ… לֹא יִגְרָע”¹⁰⁹⁷ – שָׁנִינוּ: “שְׁאֵרָהּ” – אֵלּוּ מְזוֹנוֹת. (כת' מו:, מז:)

נו הַמַּשְׁרֶה אֶת־אִשְׁתּוֹ¹⁰⁹⁸ עַל־יְדֵי שָׁלִישׁ לֹא יִפְחוֹת לָהּ¹⁰⁹⁹ מִשְּׁנֵי קַבִּים חִטִּים אוֹ מֵאַרְבָּעָה קַבִּים שְׂעוֹרִים. אָמַר רַ' יוֹסֵי: לֹא פָסַק לָהּ שְׂעוֹרִים אֶלָּא רַ' יִשְׁמָעֵאל,

שֶׁהָיָה סָמוּךְ לֶאֱדוֹם¹¹⁰⁰. וְנוֹתֵן לָהּ חֲצִי קַב קִטְנִית וַחֲצִי לֹג שֶׁמֶן וְקַב גְּרוֹגָרו­ֹת¹¹⁰¹ אוֹ מָנֶה דְבֵלָה¹¹⁰², וְאִם אֵין לוֹ פּוֹסֵק לְעֻמָּתָן פֵּרוֹת מִמָּקוֹם אַחֵר, וְנוֹתֵן לָהּ מִטָּה, מַפָּץ¹¹⁰³ וּמַחֲצֶלֶת, וְנוֹתֵן לָהּ כִּפָּה¹¹⁰⁴ לְרֹאשָׁהּ וַחֲגוֹר לְמָתְנֶיהָ וּמַנְעָלִים מִמּוֹעֵד לְמוֹעֵד, וְכֵלִים¹¹⁰⁵ שֶׁל חֲמִשִּׁים זוּז מִשָּׁנָה לְשָׁנָה. וְאֵין נוֹתְנִין לָהּ לֹא חֲדָשִׁים בִּימוֹת־הַחַמָּה וְלֹא שְׁחָקִים¹¹⁰⁶ בִּימוֹת־הַגְּשָׁמִים, אֶלָּא נוֹתֵן לָהּ כֵּלִים שֶׁל חֲמִשִּׁים זוּז בִּימוֹת־הַגְּשָׁמִים וְהִיא מִתְכַּסָּה בִּבְלָאוֹתֵיהֶן¹¹⁰⁷ בִּימוֹת־הַחַמָּה וְהַשְּׁחָקִים שֶׁלָּהּ. נוֹתֵן לָהּ מָעָה כֶסֶף לְצָרְכָּהּ¹¹⁰⁸ וְאוֹכֶלֶת עִמּוֹ מִלֵילֵי שַׁבָּת לְלֵילֵי שַׁבָּת, וְאִם אֵין נוֹתֵן לָהּ מָעָה כֶסֶף לְצָרְכָּהּ, מַעֲשֶׂה יָדֶיהָ שֶׁלָּהּ.

וּמָה הִיא עוֹשָׂה לוֹ? מִשְׁקַל חָמֵשׁ סְלָעִים שְׁתִי בִּיהוּדָה, שֶׁהֵן עֶשֶׂר סְלָעִים בְּגָלִיל, אוֹ מִשְׁקַל עֶשֶׂר סְלָעִים עֵרֶב בִּיהוּדָה¹¹⁰⁹, שֶׁהֵן עֶשְׂרִים סְלָעִים בְּגָלִיל, וְאִם הָיְתָה מֵינִיקָה פּוֹחֲתִין לָהּ מִמַּעֲשֵׂה־יָדֶיהָ וּמוֹסִיפִין לָהּ עַל מְזוֹנוֹתֶיהָ. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים – בְּעָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, אֲבָל בִּמְכֻבָּד – הַכֹּל לְפִי כְבוֹדוֹ (כת' סד:).

נז וְאֵלּוּ מְלָאכוֹת שֶׁהָאִשָּׁה עוֹשָׂה לְבַעֲלָהּ: טוֹחֶנֶת וְאוֹפָה וּמְכַבֶּסֶת, מְבַשֶּׁלֶת וּמֵינִיקָה אֶת־בְּנָהּ, מַצַּעַת לוֹ הַמִּטָּה וְעוֹשָׂה בְצֶמֶר. הִכְנִיסָה לוֹ שִׁפְחָה אַחַת – לֹא טוֹחֶנֶת וְלֹא אוֹפָה וְלֹא מְכַבֶּסֶת; שְׁתַּיִם – אֵין מְבַשֶּׁלֶת וְאֵין מֵינִיקָה אֶת־בְּנָהּ; שָׁלשׁ – אֵין מַצַּעַת לוֹ הַמִּטָּה וְאֵין עוֹשָׂה בְצֶמֶר; אַרְבַּע – יוֹשֶׁבֶת בְּקַתֶּדְרָא¹¹¹⁰. רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֲפִלּוּ הִכְנִיסָה לוֹ מֵאָה שְׁפָחוֹת כּוֹפָהּ לַעֲשׂוֹת בְּצֶמֶר, שֶׁהַבַּטָּלָה מְבִיאָה לִידֵי זִמָּה. רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אַף הַמַּדִּיר¹¹¹¹ אֶת־אִשְׁתּוֹ מִלַּעֲשׂוֹת מְלָאכָה יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה, שֶׁהַבַּטָּלָה מְבִיאָה לִידֵי שִׁעְמוּם (שם, נט:).

––––––––

נח בְּמַעֲרָבָא, כְּשֶׁנָּשָׂא אָדָם אִשָּׁה אָמְרוּ לוֹ כָךְ: “מָצָא” אוֹ “מוֹצֵא”: “מָצָא”, שֶׁנֶּאֱמַר: מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב"¹¹¹²; “מוֹצֵא”, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּמוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת־הָאִשָּׁה”¹¹¹³ (בר' ח.).

נט כָּתוּב בְּסֵפֶר בֶּן־סִירָא: אִשָּׁה טוֹבָה מַתָּנָה טוֹבָה – בְּחֵיק יְרֵא־אֱלֹהִים תִּנָּתֵן; אִשָּׁה רָעָה צָרַעַת לְבַעְלָהּ. אִשָּׁה יָפָה אַשְׁרֵי בַעְלָהּ, מִסְפַּר יָמָיו כִּפְלָיִם (יבמ' סג:).

ס דָּרַשׁ רַ' עֲקִיבָא: אִישׁ וְאִשָּׁה, זָכוּ – שְׁכִינָה בֵינֵיהֶם, לֹא זָכוּ – אֵשׁ אוֹכַלְתָּם (לק"ט בראשית).

סא שָׁנוּ מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַ' מֵאִיר: אִישׁ וְאִשָּׁה שְׁכִינָה בֵינֵיהֶם¹¹¹⁴: יָהּ – י' בְּאִישׁ וְה' בְּאִשָּׁה. זָכוּ – שְׁכִינָה בֵינֵיהֶם וּמִתְבָּרְכִים, לֹא זָכוּ – שְׁכִינָה מִסְתַּלֶּקֶת מִבֵּינֵיהֶם וּמִדַּבְּקוֹת שְׁתֵּי הָאִשּׁוֹת וְאֵשׁ אוֹכַלְתָּם (לק"ט בראשית).

סב מְצָאוֹ רַ' יוֹסֵי לְאֵלִיָּהוּ, אָמָר: כָּתוּב "אֶעֱשֶׂה־לוֹ עֵזֶר¹¹¹⁵ – בַּמֶּה אִשָּׁה עוֹזַרְתּוֹ לְאָדָם? אָמַר לוֹ: אָדָם מֵבִיא חִטִּין – חִטִּין כּוֹסֵס¹¹¹⁶? פִּשְׁתָּן – פִּשְׁתָּן לוֹבֵשׁ? לֹא נִמְצֵאת מְאִירָה עֵינָיו וּמַעֲמִידָתוֹ עַל רַגְלָיו? (יבמ' סג.).

סג אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר:" אֶעֱשֶׂה־לוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ"?^{1117 1118} זָכָה – עוֹזַרְתּוֹ, לֹא זָכָה – כְּנֶגְדּוֹ.¹¹¹⁹

וְיֵשׁ אוֹמְרִים: רַ' אֶלְעָזָר הִקְשָׁה: כָּתוּב “כְּנֶגְדּוֹ” וְקוֹרְאִים: “כְּנִגְדּוֹ”, זָכָה – “כְּנֶגְדּוֹ”, לֹא זָכָה – מְנַגַּדְתּוֹ (שם).

סד אָמַר רַ' חֲנִינָא: “כָּל־יְמֵי עָנִי רָעִים”¹¹²⁰ – זֶה שֶׁיֵּשׁ־לוֹ אִשָּׁה רָעָה, “וְטוֹב־לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד”¹¹²¹ – זֶה שֶׁיֵּשׁ־לוֹ אִשָּׁה טוֹבָה (ב"ב קמה:).

סה אָמַר רָבָא: קָשָׁה אִשָּׁה רָעָה כְּיוֹם סַגְרִיר.

אִשָּׁה רָעָה כֵּיצַד? אָמַר אַבַּיֵי: מְקַשֶּׁטֶת לוֹ שֻׁלְחָן¹¹²² וּמְקַשֶּׁטֶת לוֹ פֶּה¹¹²³. רָבָא אָמָר: מְקַשֶּׁטֶת לוֹ שֻׁלְחָן וּמַחֲזֶרֶת לוֹ גַּבָּהּ¹¹²⁴ (יבמ' סג:).

סו מִפְּנֵי אִשָּׁה רָעָה הַזִּקְנָה קוֹפֶצֶת עַל הָאָדָם (תה' חיי שרה).

סז רַב נִפְטַר מֵרַ' חִיָּא. אָמַר לוֹ: הַמָּקוֹם יַצִּילְךָ מִדָּבָר הַקָּשֶׁה מִמָּוֶת.

– וְכִי יֵשׁ דָּבָר שֶׁקָּשֶׁה מִמָּוֶת? – יָצָא בָּדַק וּמָצָא: “וּמוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת־הָאִשָּׁה”¹¹²⁵ (יבמ' סג:).

סח אָמַר רַ' יְהוּדָה; אַרְבָּעָה עָשָׂר דְּבָרִים קָשִׁים זֶה מִזֶּה וְכֻלָּם מִתְגָּאִים זֶה עַל זֶה: תְּהוֹם קָשָׁה – הָאָרֶץ כּוֹבַשְׁתָּהּ; הָאָרֶץ קָשָׁה – הֶהָרִים מִתְגָּאִים עָלֶיהָ; הַר קָשֶׁה – הַבַּרְזֶל שׁוֹבְרוֹ; בַּרְזֶל קָשֶׁה – הָאֵשׁ מְפַעְפַּעְתּוֹ;¹¹²⁶ אֵשׁ קָשָׁה – הַמַּיִם מְכַבִּים אוֹתָהּ; מַיִם קָשִׁים – עֲנָנִים סוֹבְלִים אוֹתָם; עֲנָנִים קָשִׁים – הָרוּחַ מְפַזַּרְתָּם; רוּחַ קָשָׁה – הַכֹּתֶל עוֹמֵד בָּהּ; כֹּתֶל קָשֶׁה – אָדָם סוֹתְרוֹ¹¹²⁷; אָדָם קָשֶׁה – צָרָה מְחַלְחַלְתּוֹ¹¹²⁸; צָרָה קָשָׁה – הַיַּיִן מְשַׁכְּחָהּ; יַיִן קָשֶׁה – שֵׁנָה מְפִיגָתוֹ; שֵׁנָה קָשָׁה – חֹלִי מְטַלְטְלָהּ¹¹²⁹; חֹלִי קָשֶׁה – מַלְאַךְ־הַמָּוֶת נוֹטֵל אֶת־הַנֶּפֶשׁ¹¹³⁰.

וְאִשָּׁה רָעָה קָשָׁה מִכֻּלָּם (קה"ר ז).

סט אָמְרוּ מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַב: כָּל חֹלִי וְלֹא חֳלִי־מֵעַיִם, כָּל־כְּאֵב וְלֹא כְּאֵב־לֵב, כָּל־מֵחוּשׁ¹¹³¹ וְלֹא מֵחוּשׁ־רֹאשׁ, כָּל־רָעָה וְלֹא אִשָּׁה רָעָה (שבת יא.).

ע רַב הָיְתָה אִשְׁתּוֹ מְצַעַרְתּוֹ. כְּשֶׁאָמַר לָהּ: עֲשִׂי לִי עֲדָשִׁים¹¹³² – עָשְׂתָה לוֹ פוֹלִים; פוֹלִים – עָשְׂתָה לוֹ עֲדָשִׁים. כְּשֶׁהִגְדִּיל חִיָּא בְנוֹ הָיָה מְהַפֵּךְ לָהּ [דִּבְרֵי אָבִיו]¹¹³³. אָמַר רַב לִבְנוֹ: הִשְׁבִּיחָה אִמֶּךָ. אָמַר לוֹ: אֲנִי הוּא שֶׁהָפַכְתִּי לָהּ [אֶת־דְּבָרֶיךָ]. אָמַר לוֹ: זוֹהִי שֶׁאוֹמְרִין הַבְּרִיּוֹת: הַיּוֹצֵא מִמְּךָ מְלַמֶּדְךָ חָכְמָה. אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא תַעֲשֶׂה כָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: “לִמְּדוּ לְשׁוֹנָם דַּבֶּר־שֶׁקֶר” ¹¹³⁴ (יבמ' סג.: ע"י).

עא כָּעוּר לְאִישׁ לִהְיוֹת מְהַלֵּךְ אַחַר הָאִשָּׁה (ב"ר ס).

עב אָמַר רַב: כָּל־הַהוֹלֵךְ בַּעֲצַת אִשְׁתּוֹ¹¹³⁵ נוֹפֵל בְּגֵיהִנֹּם, שֶׁנֶּאֱמַר:“רַק לֹא־הָיָה כְּאַחְאָב אֲשֶׁר הֵסַתָּה אֹתוֹ אִיזֶבֶל אִשְׁתּוֹ”¹¹³⁶(ב"מ נט.).

עג אָמַר אֲבִימִי מֵהַגְרוֹנְיָא מִשְּׁמוֹ שֶׁל רָבָא: אִישׁ שֶׁהַנָּשִׁים הֲרָגוּהוּ – אֵין דִּין וְאֵין דַיָּן [עָלָיו] (ב"מ צז.).

עד מַעֲשֶׂה בֶּחָסִיד אֶחָד שֶׁהָיָה נָשׂוּי לַחֲסִידָה אַחַת וְלֹא הֶעֱמִידוּ בָנִים. אָמְרוּ: אֵין אָנוּ מוֹעִילִים לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כְּלוּם. עָמַד וְגֵרְשָׁהּ. הָלַךְ זֶה וְנָשָׂא רְשָׁעָה וְעָשְׂתָה אוֹתוֹ רָשָׁע; וְהָלְכָה זוֹ וְנִשֵּׂאת לְרָשָׁע וְעָשְׂתָה אוֹתוֹ צַדִּיק, הֱוֵי – שֶׁהַכֹּל מִן הָאִשָּׁה (ב“ר יז: ילק”ש ברש' ב).

עה “מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב”¹¹³⁷, וְכָתוּב:“וּמוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת־הָאִשָּׁה”¹¹³⁸! אֶלָּא אִם הִיא אִשָּׁה טוֹבָה אֵין סוֹף לְטוֹבָתָהּ וְאִם הִיא אִשָּׁה רָעָה אֵין סוֹף לְרָעָתָהּ (שו"ט נט).

עו אָמַר רָבָא: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה טוֹבָה אִשָּׁה טוֹבָה וְכַמָּה רָעָה אִשָּׁה רָעָה. כַּמָּה טוֹבָה אִשָּׁה טוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב“¹¹³⁹ – אִם בָּהּ¹¹⁴⁰ הַכָּתוּב מְדַבֵּר, כַּמָּה טוֹבָה אִשָּׁה טוֹבָה שֶׁהַכָּתוּב מְשַׁבְּחָהּ; אִם בַּתּוֹרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר – כַּמָּה טוֹבָה אִשָּׁה טוֹבָה שֶׁהַתּוֹרָה נִמְשְׁלָה בָהּ. כַּמָּה רָעָה אִשָּׁה רָעָה, שֶׁנֶּאֱמַר:” וּמוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת־הָאִשָּׁה "¹¹⁴¹ – אִם בָּהּ הַכָּתוּב מְדַבֵּר, כַּמָּה רָעָה אִשָּׁה רָעָה שֶׁהַכָּתוּב מְגַנָּהּ; אִם בְּגֵיהִנֹּם הַכָּתוּב מְדַבֵּר – כַּמָּה רָעָה אִשָּׁה רָעָה שֶׁגֵּיהִנֹּם נִמְשְׁלָה בָהּ (יבמ' סג:).

––––––––

עז אָמַר רַ' חֶלְבּוֹ: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בִּכְבוֹד אִשְׁתּוֹ. שֶׁאֵין בְּרָכָה מְצוּיָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם אֶלָּא בִּשְׁבִיל אִשְׁתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּלְאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָהּ”¹¹⁴² וְזֶהוּ שֶׁאָמַר לָהֶם רָבָא לִבְנֵי מְחוֹזָא: כַּבְּדוּ נְשׁוֹתֵיכֶם כְּדֵי שֶׁתִּתְעַשֵּׁרוּ (ב"מ נט.).

עח שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הָאוֹהֵב אֶת־אִשְׁתּוֹ כְּגוּפוֹ וְהַמְכַבְּדָהּ יוֹתֵר מִגּוּפוֹ, וְהַמַּדְרִיךְ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, וְהַמַּשִּׂיאָם סָמוּךְ לְפִרְקָם¹¹⁴³ – עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: “וְיָדַעְתָּ כִּי־שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ”¹¹⁴⁴.

עט הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִין: אִתְּתָך גּוּצָא – גְּחִין וְתִלְחַשׁ לָהּ¹¹⁴⁵ (אִשְׁתְּךָ נְמוּכָה – שְׁחֵה וּלְחַשׁ לָהּ) (ב" נט.).

פ אָמַר רַב: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בְּאוֹנָאַת אִשְׁתּוֹ¹¹⁴⁶, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁדִּמְעָתָהּ מְצוּיָה¹¹⁴⁷ אוֹנָאָתָהּ קְרוֹבָה¹¹⁴⁸ (ב"מ נט.).

פא שָׁנִינוּ, רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: יֵצֶר, תִּינוֹק וְאִשָּׁה תְּהֵא שְׂמֹאל דּוֹחָה וְיָמִין מְקָרָבֶת¹¹⁴⁹ (סוטה מז.).

פב רַב רְחוּמִי הָיָה לוֹמֵד תּוֹרָה לִפְנֵי רָבָא בִּמְחוֹזָא, וְהָיָה רָגִיל לָבוֹא לְבֵיתוֹ בְּעֶרֶב יוֹם־כִּפּוּרִים. פַּעַם אַחַת מְשָׁכוֹ תַלְמוּדוֹ¹¹⁵⁰. הָיְתָה אִשְׁתּוֹ מְצַפָּה לוֹ: עַכְשָׁו בָּא, עַכְשָׁו בָּא – וְלֹא בָא. חָלְשָׁה דַעְתָּהּ וְנָשְׁרָה¹¹⁵¹ דִמְעָה מֵעֵינָהּ. הָיָה יוֹשֵׁב עַל הַגָּג, נִשְׁבַּר הַגַּג תַּחְתָּיו – וָמֵת (כת' סב).

פג רַ' חִיָּא הָיְתָה אִשְׁתּוֹ מְצַעַרְתּוֹ, כְּשֶׁהָיָה מוֹצֵא דָבָר – הָיָה כוֹרְכוֹ בְּסוּדָרוֹ¹¹⁵² וּמֵבִיא לָהּ. אָמַר לוֹ רַב: הֲרֵי מְצַעֶרֶת הִיא לְמָר? אָמַר לוֹ: דַּיֵּנוּ שֶׁמְּגַדְּלוֹת בָּנֵינוּ וּמַצִּילוֹת אוֹתָנוּ מִן הָחֵטְא (יבמ' סג.).

פד חֵן אִשָּׁה עַל בַּעְלָהּ (סוטה מז.).

פה אָמַר לוֹ רַב לְרַ' חִיָּא: נָשִׁים בַּמָּה הֵן זוֹכוֹת? בְּהַקְרָאַת בְּנֵיהֶן¹¹⁵³ לְבֵית־הַכְּנֶסֶת וּבְהַשְׁנָיַת בַּעֲלֵיהֶן לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ, וְשׁוֹמְרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן עַד שֶׁהֵם בָּאִים מִבֵּית־הַמִּדְרָשׁ (בר' יז.).

פו “שָׁוְא לָכֶם מַשְׁכִּימֵי קוּם מְאַחֲרֵי־שֶׁבֶת אֹכְלֵי לֶחֶם הָעֲצָבִים כֵּן יִתֵּן לִידִידוֹ שֵׁנָא”¹¹⁵⁴ – אָמַר רַ' יִצְחָק: אֵלּוּ נְשׁוֹתֵיהֶם שֶׁל תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים, שֶׁמְּנַדְּדוֹת שֵׁנָה מֵעֵינֵיהֶן בָּעוֹלָם־הַזֶּה וְזוֹכוֹת לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא (יומא עז.).

פז מַעֲשֶׂה בִּבְנוֹ שֶׁל רַ' עֲקִיבָא שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה. מֶה עָשָׂה? כֵּוָן שֶׁהִכְנִיסָהּ עָמַד לוֹ כָּל־הַלַּיְלָה וְהָיָה קוֹרֵא בַּתּוֹרָה. אָמַר לָהּ: טְלִי נֵר וְהָאִירִי לִי. נָטְלָה נֵר וְעָמְדָה לְפָנָיו מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר. בַּבֹּקֶר קָרַב אֶצְלוֹ רַ' עֲקִיבָא וְאָמַר לוֹ: "בְּנִי, “מָצָא” אוֹ “מוֹצֵא”¹¹⁵⁵? אָמַר לוֹ: “מָצָא” (ילק"ש מש' יח).

––––––––

פח הַמַּדִּיר¹¹⁵⁶ אֶת־אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא תִשְׁאַל וְלֹא תַשְׁאִיל נָפָה וּכְבָרָה, רֵחַיִם וְתַנּוּר¹¹⁵⁷ – יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה¹¹⁵⁸ מִפְּנֵי שֶׁמַּשִּׂיאָהּ¹¹⁵⁹ שֵׁם רַע בִּשְׁכֵנוֹתֶיהָ; וְכֵן הִיא שֶׁנָּדְרָה שֶׁלֹּא תִשְׁאַל וְלֹא תַשְׁאִיל נָפָה וּכְבָרָה, רֵחַיִם וְתַנּוּר, וְשֶׁלֹּא תֶאֱרֹג בְּגָדִים נָאִים לְבָנָיו – תֵּצֵא שֶׁלֹּא בִכְתֻבָּה, מִפְּנֵי שֶׁמַּשִּׂיאָתוֹ שֵׁם רַע בִּשְׁכֵנָיו (כת' עב.).

פט מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁנָּדַר מִבַּת־אֲחוֹתוֹ הֲנָיָה וְהִכְנִיסוּהָ לְבֵית רַ' יִשְׁמָעֵאל וְיִפּוּהָ. אָמַר לוֹ רַ' יִשְׁמָעֵאל: בְּנִי, מִזּוֹ נָדָרְתָּ? אָמַר לוֹ: לָאו. וְהִתִּירָה רַ' יִשְׁמָעֵאל.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָּכָה רַ' יִשְׁמָעֵאל וְאָמַר: בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל נָאוֹת הֵן, אֶלָּא שֶׁהָעֲנִיּוּת מְנַוַּלְתָּן.

שָׁנוּ: שֵׁן תּוֹתֶבֶת¹¹⁶⁰ הָיְתָה לָהּ וְעָשָׂה לָהּ רַ' יִשְׁמָעֵאל שֵׁן שֶׁל זָהָב מִשֶּׁלּוֹ.

כְּשֶׁמֵּת רַ' יִשְׁמָעֵאל הָיוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל נוֹשְׂאוֹת קִינָה וְאוֹמְרוֹת: בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, עַל רַ' יִשְׁמָעֵאל בְּכֶינָה! (נדר' סו.).

צ מַעֲשֶׂה בְאָדָם שֶׁאָמַר לְאִשְׁתּוֹ: קוֹנָם,¹¹⁶¹ שֶׁאִי אַתְּ נֶהֱנֵית לִי¹¹⁶² עַד שֶׁתַּטְעִימִי תַבְשִׁילֵךְ לְרַ' יְהוּדָה וּלְרַ' שִׁמְעוֹן. רַ' יְהוּדָה טָעָם; אָמַר: קַל־וָחֹמֶר, וּמַה לַּעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ אָמְרָה תוֹרָה: “שְׁמִי שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה יִמָּחֶה עַל הַמַּיִם הַמְאָרְרִים בְּסָפֵק”¹¹⁶³, וַאֲנִי – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. רַ' שִׁמְעוֹן לֹא טָעָם; אָמַר: יָמוּתוּ כָל בְּנֵי אַלְמָנָה¹¹⁶⁴ וְאַל יָזוּז שִׁמְעוֹן מִמְּקוֹמוֹ¹¹⁶⁵; וְעוֹד, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ רְגִילִים בִּנְדָרִים (שם).

צא מַעֲשֶׂה בְּבֶן בָּבֶל שֶׁעָלָה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְנָשָׂא אִשָּׁה. אָמַר לָהּ: בַּשְּׁלִי לִי שְׁתֵּי עֲדָשִׁים. בִּשְּׁלָה לוֹ שְׁתֵּי עֲדָשִׁים¹¹⁶⁶. כָּעַס עָלֶיהָ. לְמָחָר אָמַר לָהּ: בַּשְּׁלִי לִי סְאָה¹¹⁶⁷. בִּשְּׁלָה לוֹ סְאָה. אָמַר לָהּ: הָבִיאִי לִי שְׁנֵי “בוֹצִינִי”¹¹⁶⁸. הֵבִיאָה לוֹ שְׁנֵי נֵרוֹת. אָמַר לָהּ: שַׁבְּרִים בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל “בָּבָא”¹¹⁶⁹. הָיָה יוֹשֵׁב בָּבָא בֶן בּוּטָא עַל הַפֶּתַח וְעוֹסֵק בַּדִּין, שְׁבָרָתַם עַל רֹאשׁוֹ. אָמַר לָהּ: מָה אַתְּ עוֹשָׂה? אָמְרָה לוֹ: כָּךְ צִוָּנִי בַּעְלִי. אָמַר לָהּ: אַתְּ עָשִׂית רְצוֹן בַּעְלֵךְ, – הַמָּקוֹם¹¹⁷⁰ יוֹצִיא מִמֵּךְ שְׁנֵי בָנִים כְּבָבָא בֶן בּוּטָא (שם:).

צב מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁאָמַר לְאִשְׁתּוֹ: קוֹנָם, שֶׁאִי אַתְּ נֶהֱנֵית לִי עַד שֶׁתַּרְאִי מוּם¹¹⁷¹ יָפֶה שֶׁבָּךְ לְרַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי. אָמַר לָהֶם: שֶׁמָּא רֹאשָׁהּ נָאֶה? אָמְרוּ לוֹ: סְגַלְגַּל¹¹⁷². – שֶׁמָּא שְׂעָרָהּ נָאֶה? – דּוֹמֶה לַאֲנִיצֵי פִּשְׁתָּן¹¹⁷³. – שֶׁמָּא עֵינֶיהָ נָאוֹת? – טְרוּטוֹת הֵן¹¹⁷⁴. – שֶׁמָּא אָזְנֶיהָ נָאוֹת? – כְּפוּלוֹת הֵן¹¹⁷⁵. – שֶׁמָּא חָטְמָהּ נָאֶה? – בָּלוּם הוּא¹¹⁷⁶. – שֶׁמָּא שִׂפְתוֹתֶיהָ נָאוֹת? – עָבוֹת הֵן. – שֶׁמָּא צַוָּארָה נָאֶה? – שָׁקוּט הוּא¹¹⁷⁷. – שֶׁמָּא כְּרֵסָהּ נָאָה? – צָבָה הִיא. – שֶׁמָּא רַגְלֶיהָ נָאוֹת? – רְחָבוֹת כְּשֶׁל אַוָּז. – שֶׁמָּא שְׁמָהּ נָאֶה? – לִכְלוּכִית שְׁמָהּ. אָמַר לָהֶם: יָפֶה קוֹרִין אוֹתָהּ לִכְלוּכִית, שֶׁהִיא מְלֻכְלֶכֶת בְּמוּמִים – וְהִתִּירוֹ¹¹⁷⁸ (שם).

צג מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת בְּצַיְדָן, שֶׁשָּׁהֲתָה עֶשֶׂר שָׁנִים עִם בַּעְלָהּ וְלֹא יָלָדָה. בָּאוּ אֵצֶל רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי וְהָיוּ רוֹצִים לְהִתְפָּרֵשׁ¹¹⁷⁹ זֶה מִזֶּה. אָמַר לָהֶם: חַיֵּיכֶם, כְּשֵׁם שֶׁנִּזְדַּוַּגְתֶּם¹¹⁸⁰ זֶה לָזֶה בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה כָּךְ אֵין אַתֶּם מִתְפָּרְשִׁים אֶלָּא מִתּוֹךְ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה. הָלְכוּ בִדְרָכָיו¹¹⁸¹ וְעָשׂוּ לְעַצְמָם יוֹם־טוֹב, וְעָשׂוּ סְעֻדָּה גְדוֹלָה וְשִׁכְּרַתּוּ יוֹתֵר מִדָּי. כֵּוָן שֶׁנִּתְיַשְּׁבָה דַעְתּוֹ עָלָיו אָמַר לָהּ: בִּתִּי, רְאִי כָּל־חֵפֶץ טוֹב שֶׁיֶּשׁ־לִי בַּבַּיִת וּטְלִי אוֹתוֹ וּלְכִי לְבֵית אָבִיךְ. מֶה־עָשְׂתָה הִיא: לְאַחַר שֶׁיָּשֵׁן רָמְזָה לַעֲבָדֶיהָ וּלְשִׁפְחוֹתֶיהָ וְאָמְרָה לָהֶם: שָׂאוּהוּ בַמִּטָּה וּקְחוּ אוֹתוֹ וְהוֹלִיכוּהוּ לְבֵית־אַבָּא. בַּחֲצִי הַלַּיְלָה נִנְעַר מִשְּׁנָתוֹ, כֵּוָן שֶׁפָּג יֵינוֹ אָמַר לָהּ: בִּתִּי, הֵיכָן אֲנִי נָתוּן? אָמְרָה לוֹ: בְּבֵית אַבָּא. אָמַר לָהּ: מַה־לִּי לְבֵית אָבִיךְ? אָמְרָה לוֹ: וְלֹא כָךְ אָמַרְתָּ לִי בָּעָרֶב: כָּל־חֵפֶץ טוֹב שֶׁיֵּשׁ בְּבֵיתִי טְלִי אוֹתוֹ וּלְכִי לְבֵית אָבִיךְ? אֵין חֵפֶץ טוֹב לִי בָעוֹלָם יוֹתֵר מִמֶּךָּ. הָלְכוּ לָהֶם אֵצֶל רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי וְעָמַד וְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם וְנִפְקָדוּ (שהש"ר א).

––––––––

צד אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: כָּל־הַמְגָרֵשׁ אִשְׁתּוֹ רִאשׁוֹנָה אֲפִלּוּ מִזְבֵּחַ מוֹרִיד עָלָיו דְּמָעוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְזֹאת שֵׁנִית תַּעֲשׂוּ כַּסּוֹת דִּמְעָה אֶת־מִזְבַּח יְיָ בְּכִי וַאֲנָקָה מֵאֵין עוֹד פְּנוֹת אֶל־הַמִּנְחָה וְלָקַחַת רָצוֹן מִיֶּדְכֶם. וַאֲמַרְתֶּם עַל־מָה? עַל כִּי יְיָ הֵעִיד בֵּינְךָ וּבֵין אֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ אֲשֶר אַתָּה בָּגַדְתָּהּ בָּהּ וְהִיא חֲבֶרְתְּךָ וְאֵשֶׁת בְּרִיתֶךָ”¹¹⁸² (גיט' צ:).

צה “וְזֹאת שֵׁנִית תַּעֲשׂוּ כַּסּוֹת דִּמְעָה אֶת־מִזְבַּח יְיָ בְּכִי וַאֲנָקָה מֵאֵין עוֹד פְּנוֹת אֶל־הַמִּנְחָה… כִּי־שָׂנֵא שַׁלַּח אָמַר יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל”¹¹⁸³ – אָמַר רַ' חַגַּי: בְּשָׁעָה שֶׁעָלוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַגּוֹלָה נִתְפַּחֲמוּ¹¹⁸⁴ פְּנֵי הַנָּשִׁים מִן הַשֶּׁמֶשׁ וְהִנִּיחוּ אוֹתָן, וְהָלְכוּ לָהֶם וְנָשְׂאוּ נָשִׁים נָכְרִיּוֹת, וְהָיוּ מַקִּיפוֹת אֶת־הַמִּזְבֵּחַ¹¹⁸⁵ וּבוֹכוֹת. הוּא שֶׁמַּלְאָכִי אוֹמֵר “וְזֹאת שֵׁנִית תַּעֲשׂוּ” – שְׁנִיָּה לְשִׁטִּים. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: מִי יְקַבֵּל מֵהֶם¹¹⁸⁶ – “בְּכִי וַאֲנָקָה” – מִשֶּׁגָּזַלְתָּ וְחָמַסְתָּ וְנָטַלְתָּ יָפְיָהּ מִמֶּנָּה אַתָּה מְשַׁלְּחָהּ! (ב"ר יח).

צו "כִּי־שָׂנֵא שַׁלַּח¹¹⁸⁷ – רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם "שָׂנֵאתָ – שַׁלַּח! רַ' יוֹחָנָן אוֹמֵר: שָׂנְאוּי הַמְשַׁלֵּחַ (גיט' צ:).

צז בֵּית־שַׁמַּאי אוֹמְרִים: לֹא יְגָרֵשׁ אָדָם אֶת־אִשְׁתּוֹ אֶלָּא אִם־כֵּן מָצָא בָהּ דְּבַר עֶרְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר”¹¹⁸⁸ וּבֵית־הִלֵּל אוֹמְרִים: אֲפִלּוּ הִקְדִּיחָה תַבְשִׁילוֹ¹¹⁸⁹, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר”. רַ' עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֲפִלּוּ מָצָא אַחֶרֶת נָאָה הֵימֶנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָיָה אִם־לֹא תִמְצָא־חֵן בְּעֵינָיו”¹¹⁹⁰ (גיט' צ.).

צח הָעוֹבֶרֶת עַל דָּת יְהוּדִית יוֹצֵאת שֶׁלֹּא בִכְתֻבָּה. וְאֵיזוֹהִי דָת יְהוּדִית? יוֹצֵאת וְרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ וְטֹוָה בַשּׁוּק¹¹⁹¹ וּמְדַבֶּרֶת עִם כָּל־אָדָם. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: אַף הַמְקַלֶּלֶת יוֹלְדָיו¹¹⁹² בְּפָנָיו. רַ' טַרְפוֹן אוֹמֵר: אַף הַקּוֹלָנִית¹¹⁹³. וְאֵיזוֹהִי קוֹלָנִית? לִכְשֶׁהִיא מְדַבֶּרֶת בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ וּשְׁכֵנֶיהָ שׁוֹמְעִים קוֹלָהּ (כת' עב.).

צט שָׁנִינוּ, הָיָה רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ דֵּעוֹת בְּמַאֲכָל¹¹⁹⁴ וּבְמִשְׁתֶּה כָּךְ יֵשׁ דֵּעוֹת בְּנָשִׁים¹¹⁹⁵. יֶשׁ־לְךָ אָדָם שֶׁזְּבוּב נוֹפֵל לְתוֹךְ כּוֹסוֹ וְזוֹרְקוֹ¹¹⁹⁶ וְאֵינוֹ שׁוֹתֵהוּ. וְזוֹ הִיא מִדַּת פַּפּוֹס בֶּן יְהוּדָה¹¹⁹⁷, שֶׁהָיָה נוֹעֵל בִּפְנֵי אִשְׁתּוֹ וְיוֹצֵא; וְיֶשׁ־לְךָ אָדָם שֶׁזְּבוּב נוֹפֵל לְתוֹךְ כּוֹסוֹ וְזוֹרְקוֹ וְשׁוֹתֵהוּ, וְזוֹ הִיא מִדַּת כָּל־אָדָם, שֶׁמְּדַבֶּרֶת עִם אַחֶיהָ וּקְרוֹבֶיהָ וּמַנִּיחָהּ; וְיֶשׁ־לְךָ אָדָם שֶׁזְּבוּב נוֹפֵל לְתוֹךְ תַּמְחוּי¹¹⁹⁸ שֶׁלּוֹ מוֹצְצוֹ וְאוֹכְלוֹ, זוֹ הִיא מִדַּת אָדָם רָע, שֶׁרוֹאֶה אֶת־אִשְׁתּוֹ יוֹצְאָה וְרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ וְטֹוָה בַשּׁוּק וּפְרוּמָה מִשְּׁנֵי צְדָדֶיהָ¹¹⁹⁹ וְרוֹחֶצֶת בְּמָקוֹם שֶׁבְּנֵי אָדָם רוֹחֲצִין – זוֹ מִצְוָה מִן הַתּוֹרָה לְגָרְשָׁהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר… וְשִׁלְּחָה מִבֵּיתוֹ”¹²⁰⁰… "וְהָלְכָה וְהָיְתָה לְאִישׁ־אַחֵר¹²⁰¹ – הַכָּתוּב קְרָאוֹ אַחֵר, לוֹמַר, שֶׁאֵין זֶה בֶּן־זוּגוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן: זֶה הוֹצִיא רְשָׁעָה מִבֵּיתוֹ וְזֶה הִכְנִיס רְשָׁעָה לְתוֹךְ בֵּיתוֹ. זָכָה הַשֵּׁנִי מוֹצִיאָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּשְׂנֵאָהּ הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת”¹²⁰², וְאִם לָאו קוֹבַרְתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "אוֹ כִי יָמוּת הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן "¹²⁰³ – כְּדַי הוּא בְּמִיתָה שֶׁהִכְנִיסָהּ לְתוֹךְ בֵּיתוֹ (גיט' צ; תוספ',סוטה ה).

ק אִשָּׁה רָעָה צָרַעַת לְבַעְלָהּ – מַה תַּקָּנָתוֹ? יְגָרְשֶׁנָּה וְיִתְרַפֵּא מִצָּרַעְתּוֹ (יבמ' סג:).

קא “נְתָנַנִי אֲדֹנָי בִּידֵי לֹא־אוּכַל קוּם”¹²⁰⁴ – אָמַר רַב חִסְדָּא, אָמַר מָר עֻקְבָּא בַר חִיָּא: זוֹ אִשָּׁה רָעָה וּכְתֻבָּתָהּ מְרֻבָּה (שם).

קב אָמַר רָבָא: אִשָּׁה רָעָה וּכְתֻבָּתָהּ מְרֻבָּה – צָרָתָהּ בְּצִדָּהּ,¹²⁰⁵ שֶׁאוֹמְרִין הַבְּרִיּוֹת: בַּחֲבֶרְתָּהּ וְלֹא בְקוֹץ¹²⁰⁶ (שם).

קג אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כָּל־אָדָם שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ רִאשׁוֹנָה כְּאִלּוּ חָרַב בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: “בֶּן־אָדָם, הִנְנִי לֹקֵחַ מִמְּךָ אֶת־מַחְמַד עֵינֶיךָ בְּמַגֵּפָה… וַתָּמָת אִשְׁתִּי בָּעָרֶב”¹²⁰⁷ וְכָתוּב: “הִנְנִי מְחַלֵּל אֶת־מִקְדָּשִׁי, גְּאוֹן עֻזְּכֶם מַחְמַד עֵינֵיכֶם”¹²⁰⁸.

אָמַר רַ' אֲלֶכְסַנְדְּרַי: כָּל־אָדָם שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ בְּיָמָיו עוֹלָם חָשַׁךְ בַּעֲדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “אוֹר חָשַׁךְ בְּאָהֳלוֹ¹²⁰⁹ וְנֵרוֹ עָלָיו יִדְעָךְ”¹²¹⁰. רַ' יוֹסֵי בְרַ' חֲנִינָא אָמַר: פְּסִיעוֹתָיו מִתְקַצְּרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: יֵצְרוּ צַעֲדֵי אוֹנוֹ"¹²¹¹. רַ' אַבָּהוּ אוֹמֵר: עֲצָתוֹ נוֹפָלֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְתַשְׁלִיכֵהוּ עֲצָתוֹ”¹²¹² (סנה' כב).

קד אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן: לַכֹּל יֵשׁ תְּמוּרָה חוּץ מֵאֵשֶׁת־נְעוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאֵשֶׁת נְעוּרִים כִּי תִמָּאֵס”¹²¹³. שָׁנָה לוֹ רַב יְהוּדָה לְרַב יִצְחָק בְּנוֹ: אֵין אָדָם מוֹצֵא קֹרַת־רוּחַ אֶלָּא מֵאִשְׁתּוֹ רִאשׁוֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ”¹²¹⁴. אָמַר לוֹ: כְּגוֹן מִי? אָמַר לוֹ: כְּגוֹן אִמֶּךָ (שם).

קה שָׁנוּ, אֵין אִישׁ מֵת אֶלָּא לְאִשְׁתּוֹ וְאֵין אִשָּׁה מֵתָה אֶלָּא לְבַעְלָהּ. אֵין אִישׁ מֵת אֶלָּא לְאִשְׁתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיָּמָת אֱלִימֶלֶךְ אִישׁ נָעֳמִי”¹²¹⁵, וְאֵין אִשָּׁה מֵתָה אֶלָּא לְבַעְלָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָן מֵתָה עָלַי רָחֵל”¹²¹⁶ (סנה' כב:).

קו כָּל־הַנּוֹתֵן עֵינָיו בְּאִשְׁתּוֹ שֶׁתָּמוּת וְיִירָשֶׁנָּה – לְסוֹף הִיא קוֹבַרְתּוֹ (אדר"נ ב).

קז אָמְרוּ בְשֵׁם רַב: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ נְתֻנִים לְעַם אַחֵר וְעֵינֶיךָ רֹאוֹת”¹²¹⁷ – זוֹ אֵשֶׁת־הָאָב (בר' נו.).¹²¹⁸

ב. טִיבָהּ שֶׁל אִשָּׁה

קח נָשִׁים – עַם בִּפְנֵי עַצְמָן הֵן (שבת סב.).

קט “וַיִּבֶן יְיָ אֱלֹהִים אֶת־הַצֵּלָע”¹²¹⁹ – הִתְבּוֹנֵן מֵאַיִן לִבְרֹאתָהּ, אָמַר: לֹא אֶבְרָא אוֹתָהּ מִן הָרֹאשׁ – שֶׁלֹּא תְהֵא מְיַקֶּרֶת רֹאשָׁהּ;¹²²⁰ וְלֹא מִן הָעַיִן – שֶׁלֹּא תְהֵא סַקְרָנִית¹²²¹; וְלֹא מִן הָאֹזֶן – שֶׁלֹּא תְהֵא צַיְּתָנִית¹²²²; וְלֹא מִן הַפֶּה – שֶׁלֹּא תְהֵא פַטְפְּטָנִית¹²²³; וְלֹא מִן הַלֵּב – שֶׁלֹּא תְהֵא קַנְאֲתָנִית¹²²⁴; וְלֹא מִן הַיָּד – שֶׁלֹּא תְהֵא מְמַשְׁמְשָׁנִית¹²²⁵; וְלֹא מִן הָרֶגֶל – שֶׁלֹּא תְהֵא פַרְסָנִית¹²²⁶; אֶלָּא מִן הַצֵּלָע, מִמָּקוֹם שֶׁהוּא צָנוּעַ בָּאָדָם. וְעַל כָּל־אֵבֶר וָאֵבֶר שֶׁהָיָה בוֹרֵא בָּהּ הָיָה אוֹמֵר לָהּ: תְּהִי אִשָּׁה צְנוּעָה! וְאַף־עַל־פִּי־כֵן “וַתִּפְרְעוּ כָל־עֲצָתִי”¹²²⁷ – שֶׁכֻּלָּן יֶשׁ־בָּהּ¹²²⁸ (ב"ר יח; תנח' וישב).

קי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: אַרְבַּע מִדּוֹת נֶאֶמְרוּ בַנָּשִׁים: גַּרְגְּרַנִיּוֹת¹²²⁹, צַיְּתָנִיּוֹת, עַצְלָנִיּוֹת וְקַנְאָנִיּוֹת. רַ' יְהוּדָה בְרַ' נְחֶמְיָה אוֹמֵר: אַף אוֹסְטַטָּנִיּוֹת¹²³⁰ וְדַבְּרָנִיּוֹת. רַ' לֵוִי אוֹמֵר: אַף גַּנָּבִיּוֹת וְיוֹצְאָנִיּוֹת (ב"ר מה.).

קיא שָׁאֲלוּ תַלְמִידָיו אֶת־רַ' דּוֹסְתַּאי בְּרַ' יַנָּאי: מִפְּנֵי מָה אִישׁ מְחַזֵּר עַל־אִשָּׁה וְאֵין אִשָּׁה מְחַזֶּרֶת עַל אִישׁ? – מָשָׁל לְאָדָם שֶׁאָבְדָה לוֹ אֲבֵדָה¹²³¹, מִי מְחַזֵּר עַל מִי? בַּעַל־אֲבֵדָה מְחַזֵּר עַל אֲבֵדָתוֹ.

– מִפְּנֵי מָה הָאִישׁ מְקַבֵּל פִּיּוּס¹²³² וְאֵין אִשָּׁה מְקַבֶּלֶת פִּיּוּס? – זֶה מִמָּקוֹם שֶׁנִּבְרָא וְזוֹ מִמָּקוֹם שֶׁנִּבְרֵאת¹²³³.

– מִפְּנֵי מָה אִשָּׁה קוֹלָהּ עָרֵב וְאֵין אִישׁ קוֹלוֹ עָרֵב¹²³⁴? – זֶה מִמָּקוֹם שֶׁנִּבְרָא וְזוֹ מִמָּקוֹם שֶׁנִּבְרֵאת (נדה לא:).

קיב שָׁאֲלוּ אֶת־רַ' יְהוֹשֻׁעַ: מִפְּנֵי מָה הָאִישׁ יוֹצֵא פָּנָיו לְמָטָּה¹²³⁵ וְהָאִשָּׁה יוֹצֵאת פָּנֶיהָ לְמַעְלָה? אָמַר לָהֶם: הָאִישׁ מַבִּיט לִמְקוֹם בְּרִיָּתוֹ¹²³⁶ וְהָאִשָּׁה מַבֶּטֶת לִמְקוֹם בְּרִיָּתָהּ.¹²³⁷

– וּמִפְּנֵי מָה הָאִשָּׁה צְרִיכָה לְהִתְבַּשֵּׂם וְאֵין הָאִישׁ צָרִיךְ לְהִתְבַּשֵּׂם? אָמַר לָהֶם: אָדָם נִבְרָא מֵאֲדָמָה וְהָאֲדָמָה אֵינָה מַסְרַחַת לְעוֹלָם, וְחַוָּה נִבְרֵאת מֵעָצֶם. מָשָׁל: אִם תַּנִּיחַ בָּשָׂר שְׁלֹשָׁה יָמִים בְּלֹא מֶלַח מִיָּד הוּא מַסְרִיחַ.

– וּמִפְּנֵי מָה הָאִישׁ נוֹחַ לְהִתְפַּתּוֹת¹²³⁸ וְאֵין הָאִשָּׁה נוֹחָה לְהִתְפַּתּוֹת? אָמַר לָהֶם: אָדָם נִבְרָא מֵאֲדָמָה, וְכֵוָן שֶׁאַתָּה נוֹתֵן עָלֶיהָ טִפָּה שֶׁל מַיִם מִיָּד הִיא נִשְׁרֵית¹²³⁹; וְחַוָּה נִבְרֵאת מֵעֶצֶם, וַאֲפִלּוּ אַתָּה שׁוֹרֶה אוֹתוֹ כַּמָּה יָמִים בַּמַּיִם אֵינוֹ נִשְׁרֶה.

– וּמִפְּנֵי מָה הָאִישׁ תּוֹבֵעַ בָּאִשָּׁה וְאֵין הָאִשָּׁה תּוֹבַעַת בָּאִישׁ? מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁאָבַד אֲבֵדָה, הוּא מְבַקֵּשׁ אֲבֵדָתוֹ וְאֲבֵדָתוֹ אֵינָהּ מְבַקַּשְׁתּוֹ.

– וּמִפְּנֵי מָה הָאִישׁ יוֹצֵא רֹאשׁוֹ מְגֻלֶּה וְהָאִשָּׁה רֹאשָׁהּ מְכֻסֶּה? אָמַר לָהֶם: לְאֶחָד שֶׁעָבַר עֲבֵרָה וְהוּא מִתְבַּיֵּשׁ מִבְּנֵי אָדָם, לְפִיכָךְ יוֹצֵאת וְרֹאשָׁהּ מְכֻסֶּה.

– וּמִפְּנֵי מָה הֵן¹²⁴⁰ מְהַלְּכוֹת אֵצֶל הַמֵּת תְּחִלָּה? אָמַר לָהֶם: עַל־יְדֵי שֶׁגָּרְמוּ מִיתָה¹²⁴¹ לָעוֹלָם, לְפִיכָךְ הֵן מְהַלְּכוֹת אֵצֶל הַמֵּת תְּחִלָּה (ב"ר יז).

קיג הָאִשָּׁה תּוֹבַעַת בַּלֵּב וְהָאִישׁ תּוֹבֵעַ בַּפֶּה – וְזוֹ הִיא מִדָּה טוֹבָה בַּנָּשִׁים (עיר' ק:).

קיד עֲשָׂרָה קַבִּין שִׂיחָה יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלוּ נָשִׁים, וְאֶחָד כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ (קיד' מט:).

קטו הַנָּשִׁים מְבַקְשׁוֹת לִהְיוֹת יוֹדְעוֹת הַכֹּל ( ילק"ש אסתר א).

קטז אִשָּׁה חֲשׁוּדָה לְגַלּוֹת אֶת־הַקְּדֵרָה שֶׁל חֲבֶרְתָּהּ, לֵידַע מָה הִיא מְבַשֶּׁלֶת (טהר' פ“ז, מ”ט).

קיז מַרְבֶּה נָשִׁים מַרְבֶּה כְשָׁפִים (אב' ב).

קיח הַכְּשֵׁרָה שֶׁבַּנָּשִׁים – בַּעֲלַת כְּשָׁפִים (כופ' טו).

קיט אֵין חָכְמָה לְאִשָּׁה אֶלָּא בְּפָלֶךְ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: “וְכָל אִשָּׁה חַכְמַת־לֵב בְּיָדֶיהָ טָווּ”¹²⁴² (יומא סו:).

קכ נָשִׁים דַּעְתָּן קַלָּה עֲלֵיהֶן (שבת לג:).

קכא הַנָּשִׁים אֵינָן בְּנוֹת הוֹרָאָה וְאֵין לִסְמוֹךְ עַל דִּבְרֵיהֶן (במ"ר י).

קכב רוֹצָה אִשָּׁה שֶׁתְּהֵא בְּבָתִּים מְצֻיָּרִים וּבְגָדִים מְצֻיָּרִים מִלֶּאֱכֹל עֲגָלִים מְפֻטָּמִים (אס"ר ג).

קכג “וְשִׁקּוּיָי”¹²⁴³ – דְּבָרִים שֶׁהָאִשָּׁה מִשְׁתּוֹקֶקֶת עֲלֵיהֶם, – וּמָה הֵם? תַּכְשִׁיטִים (כת' סה.).

קכד עוֹשָׂה אִשָּׁה תַּכְשִׁיטֶיהָ בְּמוֹעֵד¹²⁴⁴.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אֵלּוּ הֵם תַּכְשִׁיטֵי נָשִׁים: כּוֹחֶלֶת¹²⁴⁵ וּפוֹקֶסֶת¹²⁴⁶ וּמַעֲבִירָה סָרָק עַל פָּנֶיהָ¹²⁴⁷.

אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַב חִסְדָּא הָיְתָה מִתְקַשֶּׁטֶת¹²⁴⁸ בִּפְנֵי כַלָּתָהּ. יָשַׁב רַב הוּנָא בַר חִנָּנָא לִפְנֵי רַב חִסְדָּא וְאָמַר: לֹא שָׁנוּ¹²⁴⁹ אֶלָּא יַלְדָּה¹²⁵⁰, אֲבָל זְקֵנָה לֹא. אָמַר לוֹ: הָאֱלֹהִים: אֲפִלּוּ אִמְּךָ וַאֲפִלּוּ אִמָּא שֶׁל אִמְּךָ, וַאֲפִלּוּ עוֹמֶדֶת עַל קִבְרָהּ¹²⁵¹; שֶׁאוֹמְרִין הַבְּרִיּוֹת: בַּת שִׁתִּין כְּבַת שֵׁת לְקָל טַבְלָא רָהֲטָא¹²⁵² (בַּת שִׁשִּׁים כְּבַת שֵׁשׁ – רָצָה לְקוֹל הַתֹּף) (מו"ק ט:).

קכה "יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן¹²⁵³ – שֶׁהָיוּ מִזְדַּקְפוֹת כִּרְמָחִים וּמְהַלְּכוֹת בְּגַסּוּת־הָרוּחַ;¹²⁵⁴ “וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן”¹²⁵⁵ – כְּשֶׁהָיְתָה אַחַת מֵהֶן לוֹבֶשֶׁת תַּכְשִׁיטֶיהָ הָיְתָה מַטָּה מִכָּאן לְכָאן אֶת־גְּרוֹנָהּ בִּשְׁבִיל לְהַרְאוֹת אֶת־תַּכְשִׁיטֶיהָ; “וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם”¹²⁵⁶ – רַ' מָנִי דְקֵיסָרִין אָמַר: שֶׁהָיוּ מְסַקְּרוֹת אֶת־עֵינֵיהֶן בְּסִקְרָא וּמְרַמְּזוֹת¹²⁵⁷, וְרֵישׁ־לָקִישׁ אָמַר: בִּקְלוֹרִית¹²⁵⁸ אֲדֻמָּה; “הָלוֹךְ וְטָפוֹף תֵּלַכְנָה”¹²⁵⁹ – שֶׁהָיוּ מְהַלְּכוֹת עָקֵב בְּצַד גּוּדָל¹²⁶⁰, וּכְשֶׁהָיְתָה אַחַת מֵהֶן אֲרֻכָּה הָיְתָה מְבִיאָה שְׁתֵּי קְצָרוֹת, אַחַת מִכָּאן וְאַחַת מִכָּאן¹²⁶¹, כְּדֵי שֶׁתֵּרָאֶה אֲרֻכָּה, וּכְשֶׁהָיְתָה אַחַת מֵהֶן קְצָרָה הָיְתָה מְבִיאָה שְׁתֵּי קְצָרוֹת וְהָיְתָה נוֹתֶנֶת בְּרַגְלֶיהָ קַרְקוּסִין עָבִים¹²⁶², כְּדֵי שֶׁתֵּרָאֶה אֲרֻכָּה; “וּבְרַגְלֵיהֶם תְּעַכַּסְנָה”¹²⁶³ – רַ' אַבָּא בַר כָּהֲנָא אָמַר: שֶׁהָיְתָה צָרָה צוּרַת דְּרָקוֹן¹²⁶⁴ בְּמַנְעָלֶיהָ, רַ' יִצְחָק אָמַר: שֶׁהָיוּ מְטִילוֹת מוֹר וַאֲפַרְסְמוֹן בְּמַנְעֲלֵיהֶן וּמְהַלְּכוֹת בְּשׁוּקֵי יְרוּשָׁלָיִם, וְכֵוָן שֶׁמַּגִּיעוֹת אֵצֶל בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל, בּוֹעֲטוֹת בַּקַּרְקַע וּמַתִּיזוֹת עֲלֵיהֶם וּמַכְנִיסוֹת בָּהֶם יֵצֶר־הָרָע כְּאֶרֶס שֶׁל עַכְנָא¹²⁶⁵. וְהָיָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אוֹמֵר לִישַׁעְיָה: מָה אֵלּוּ עוֹשׂוֹת כָּאן? יָקוּמוּ וְיִגְלוּ מִכָּאן. וְהָיָה יְשַׁעְיָה אוֹמֵר לָהֶן: עֲשׂוּ תְשׁוּבָה עַד שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ עֲלֵיכֶן שׂוֹנְאִים. אָמְרוּ: אִם יָבוֹאוּ שׂוֹנְאִים עָלֵינוּ, מָה הֵם יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת לָנוּ? דֻּכָּס רוֹאֶה אוֹתִי וְנוֹטְלֵנִי, אִפַּרְכּוּס¹²⁶⁶ רוֹאֶה אוֹתִי וְנוֹטְלֵנִי, אִסְטְרָטֵיגוֹס¹²⁶⁷ רוֹאֶה אוֹתִי וּמוֹשִׁיבֵנִי עִמּוֹ בְּקָרוֹן¹²⁶⁸ (ויק“ר טז; איכ”ר ד; שבת סב:).

קכו שָׁנָה רַ' חִיָּא: אֵין אִשָּׁה אֶלָּא לְיֹפִי; אֵין אִשָּׁה אֶלָּא לְבָנִים.

וְשָׁנָה רַ' חִיָּא: אֵין אִשָּׁה אֶלָּא לְתַכְשִׁיטֵי אִשָּׁה ( בת' נט:).

קכז וְשָׁנָה רַ' חִיָּא: הָרוֹצֶה שֶׁיְעַדֵּן אֶת־אִשְׁתּוֹ – יַלְבִּישֶׁנָּה כְּלֵי־פִשְׁתָּן; הָרוֹצֶה שֶׁיַּלְבִּין אֶת־בִּתּוֹ – יַאֲכִילֶנָּה אֶפְרוֹחִים וְיַשְׁקֶנָּה חָלָב סָמוּךְ לְפִרְקָהּ¹²⁶⁹ (שם).

קכח רַ' יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: רוֹצָה אִשָּׁה בְּקַב וְתִפְלוּת¹²⁷⁰ מִתִּשְׁעָה קַבִּין וּפְרִישׁוּת¹²⁷¹ ( סוטה כ.).

קכט שְׁתֵּי נָשִׁים בַּבַּיִת מְרִיבָה בַּבָּיִת (תנח' תצא).

קל אֵין אִשָּׁה מִתְקַנֵּאת אֶלָּא בְיֶרֶךְ חֲבֵרְתָּהּ (מג' יג.).

קלא “וַתְּסִיתֵהוּ לִשְׁאוֹל מֵאֵת־אָבִיהָ שָׂדֶה וַתִּצְנַח מֵעַל הַחֲמוֹר”¹²⁷² – מַהוּ “וַתִּצְנַח”? אָמַר רָבָא, אָמַר רַ' יִצְחָק: אָמְרָה לוֹ: מַה חֲמוֹר זֶה כֵּוָן שֶׁאֵין לוֹ מַאֲכָל בַּאֲבוּסוֹ מִיָּד צוֹעֵק, כָּךְ אִשָּׁה כֵּוָן שֶׁאֵין לָהּ תְּבוּאָה בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ מִיָּד צוֹעֶקֶת (תמורה טז.).

קלב כָּתוּב “קֶמַח”¹²⁷³ וְכָתוּב “סֹלֶת”^{1274 1275} – אָמַר רַ' יִצְחָק: מִכָּאן שֶׁהָאִשָּׁה צָרָה עֵינֶיהָ בְּאוֹרְחִים יוֹתֵר מִן הָאִישׁ (ב"מ פז.).

––––––––

קלג "וַתֹּאמֶר אֶל־אִישָׁהּ הִנֵּה־נָא יָדַעְתִּי כִּי אִישׁ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ הוּא¹²⁷⁶ – אָמַר רַ' יוֹסֵי בְרַ' חֲנִינָא: מִכָּאן שֶׁהָאִשָּׁה מַכֶּרֶת בְּאוֹרְחִים יוֹתֵר מִן הָאִישׁ.

“קָדוֹשׁ הוּא” – מֵהֵיכָן יָדָעָה? – שֶׁלֹּא רָאֲתָה זְבוּב עוֹבֵר עַל שֻׁלְחָנוֹ (בר' י:).

קלד “וַיִּבֶן יְיָ אֱלֹהִים אֶת־הַצֵּלָע”^{1277 1278} מְלַמֵּד שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בִּינָה יְתֵרָה בָּאִשָּׁה יוֹתֵר מִבָּאִישׁ (נדה מה:).

קלה דַּרְכָּן שֶׁל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לֹא קוֹלָנִיּוֹת וְלֹא רֶגֶל רָמָה¹²⁷⁹ וְלֹא פְּרוּצוֹת בִּשְׂחוֹק( תנח' נשא).

קלו “אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ”¹²⁸⁰ – אָמַר רַ' פִינְחָס הַכֹּהֵן בַּר חַמָּא: בִּזְמַן שֶׁהִיא צְנוּעָה בְּתוֹךְ הַבָּיִת, כְּשֵׁם שֶׁמִּזְבֵּחַ מְכַפֵּר כָּךְ הִיא מְכַפֶּרֶת עַל בֵּיתָהּ (שם וישלח).

קלז אָמַר רַב נַחֲמָן: לֹא נָאָה יְהִירוּת לְנָשִׁים. שְׁתֵּי נָשִׁים יְהִירוֹת הָיוּ וּשְׁמוֹתֵיהֶן רָעִים: אַחַת שְׁמָהּ זִבּוּרְתָא (דְּבוֹרָה) וְאַחַת שְׁמָהּ כַּרְכּוּשְׁתָּא (חֻלְדָּה); בְּזִבּוּרְתָ נֶאֱמַר: “וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְבָרָק”¹²⁸¹ – וְאִלּוּ הִיא לֹא הָלְכָה אֶצְלוֹ; וּבְכַרְכּוּשְׁתָּא נֶאֱמַר: “אִמְרוּ לָאִישׁ אֲשֶׁר־שָׁלַח אֶתְכֶם אֵלָי”¹²⁸² – וְלֹא אָמְרָה: “אִמְרוּ לַמֶּלֶךְ” (מג' יד‎).

קלח דַּרְכָּהּ שֶׁל אִשָּׁה לִהְיוֹת יוֹשֶׁבֶת בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ וְדַרְכּוֹ שֶׁל אִישׁ לִהְיוֹת יוֹצֵא לַשּׁוּק וְלָמֵד בִּינָה מִבְּנֵי־אָדָם (ב"ר יח).

קלט אֵין דֶּרֶךְ הָאִשָּׁה לִהְיוֹת יוֹשֶׁבֶת בְּטֵלָה (ירוש‘, כת’ פ“ה, ה”ו).

קמ אִתְּתָא בַהֲדֵי שׁוּתָא פִּלְכָּא¹²⁸³ (הָאִשָּׁה – עִם הַשִּׂיחָה פֶּלֶךְ) (מג' יד).

קמא אֵין דַּרְכָּהּ שֶׁל אִשָּׁה לַחֲזוֹר עַל בָּתֵּי־דִינִים (גיט' מ"א:).

קמב אֵין אִשָּׁה דַּרְכָּהּ לַחֲזוֹר עַל הַפְּתָחִים (כת' סז).

קמג הַנָּשִׁים רַחֲמָנִיּוֹת הֵן (מג' יד:).

קמד יוֹתֵר מִשֶּׁהָאִישׁ רוֹצֶה לִשָּׂא, אִשָּׁה רוֹצָה לְהִנָּשֵׂא (יבמ' קיג).

קמה טָב לְמֵיתַב טַן־דּוּ מִלְּמֵיתַב אַרְמְלוּ¹²⁸⁴ (יבמ' קיח:).

קמו אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר אוֹנְיָא מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַב: אִשָּׁה גֹּלֶם הִיא¹²⁸⁵, וְאֵינָה כּוֹרֶתֶת בְּרִית אֶלָּא לְמִי שֶׁעֲשָׂאָהּ כֶּלִי¹²⁸⁶, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי בֹעֲלַיִךְ עֹשַׂיִךְ”¹²⁸⁷.

קמז “וּמְצֶאן מְנוּחָה אִשָּׁה בֵּית אִישָׁהּ”¹²⁸⁸ – מִכָּאן שֶׁאֵין לְאִשָּׁה קֹרַת־רוּחַ אֶלָּא בְּבֵית בַּעְלָהּ (רו"ר א).

קמח “וְאֶל־אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ”¹²⁸⁹ – מַעֲשֵׂה בְּאִשָּׁה מִשֶּׁל בֵּית טִבְרִינוֹס שֶׁהָיְתָה נְשׂוּאָה לְלִסְטִים וְהָיָה בַעְלָהּ מְצַעֲרָהּ. שָׁמְעוּ חֲכָמִים וּבָאוּ אֶצְלָהּ לְהוֹכִיחָהּ.¹²⁹⁰ הוֹצִיאָה לִפְנֵיהֶם מְנוֹרָה שֶׁל זָהָב וְנֵר שֶׁל חֶרֶס עַל גַּבָּהּ¹²⁹¹ (ב"ר כ).

קמט שָׁאֲלוּ תַלְמִידָיו אֶת־רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי: מִפְּנֵי מָה אָמְרָה תוֹרָה יוֹלֶדֶת מְבִיאָה קָרְבָּן? אָמַר לָהֶם: בְּשָׁעָה שֶׁהִיא כוֹרַעַת לֵילֵד קוֹפֶצֶת וְנִשְׁבַּעַת שֶׁלֹּא תִזָּקֵק לְבַעְלָהּ, לְפִיכָךְ אָמְרָה תוֹרָה תָּבִיא קָרְבָּן.

“וְאֶל־אִישֶׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ”¹²⁹² – בְּשָׁעָה שֶׁאִשָּׁה יוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר¹²⁹³ הִיא אוֹמֶרֶת: עוֹד אֵינִי נִזְקֶקֶת לְבַעְלִי מֵעָתָּה. וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אוֹמֵר לָהּ: תָּשׁוּבִי לִתְשׁוּקָתֵךְ – תָּשׁוּבִי לִתְשׁוּקַת אִישֵׁךְ (נדה לא:; ב"ר כ).

קנ הָאִשָּׁה מִשְׁתּוֹקֶקֶת עַל בַּעְלָהּ בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹצֵא לַדָּרֶךְ (יבמ' סב:).

קנא דְּשׁוּמְשְׁמָנָא גַבְרָא כּוּרְסְיַהּ בֵּי־חָרָתָא רָמְיָא לַהּ¹²⁹⁴.

דְּנַפָּצָא גַבְרָא תִּקְרְיֵיהּ בְּסִפֵּי בָבָא וְתֵיתִיב¹²⁹⁵ (שם קיח:).

קנב אִיהוּ בְקָרֵי וְאִתְּתֵיהּ בְּבוּצִינֵי (הוּא בִדְלוּעִים וְאִשְׁתּוֹ בְּקִשּׁוּאִים) (מג' יב:).

קנג חֲזָקָה, אֵין אִשָּׁה מְעִזָּה פָנֶיהָ בִּפְנֵי בַעְלָהּ (יבמ' קטז.).

––––––––

קנד אִשְׁתּוֹ כְּגוּפוֹ דוֹמָה (מג' צג:).

קנה אֵשֶׁת חָבֵר¹²⁹⁶ הֲרֵי הִיא כְּחָבֵר (ע"ז לט.) ¹²⁹⁷

קנו אֵשֶׁת לִסְטִים כְּלִסְטִים (ירוש‘, כת’ פ“ב, ה”ט).

קנז מַה שֶּׁקָּנְתָה אִשָּׁה קָנָה בַעְלָהּ (גיט' עז:).

קנח דְּבֵי רַ' אֱלִיעֶזֶר שָׁנוּ: “וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם”¹²⁹⁸ – הִשְׁוָה הַכָּתוּב אִשָּׁה לָאִישׁ לְכָל־דִּינִין שֶׁבַּתּוֹרָה.

דְּבֵי רַ' יִשְׁמָעֵל שָׁנוּ: “אִישׁ אוֹ־אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכֹּל־חַטֹּאת”¹²⁹⁹ – הִשְׁוָה אִשָּׁה לָאִישׁ לְכָל־עֳנָשִׁין שֶׁבַּתּוֹרָה (ב"ק טו.).

ג. דְּבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ

קנט “מַלְּפֵנוּ מִבַּהֲמוֹת אָרֶץ וּמֵעוֹף הַשָּׁנַיִם יְחַכְּמֵנוּ”¹³⁰⁰ – אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אִלְמָלֵי לֹא נִתְּנָה תוֹרָה הָיִינוּ לְמֵדִים צְנִיעוּת מֵחָתוּל¹³⁰¹, וְגָזֵל מִנְּמָלָה¹³⁰², וַעֲרָיוֹת מִיּוֹנָה¹³⁰³, וְדֶרֶך־אֶרֶץ¹³⁰⁴ מִתַּרְנְגֹל, שֶׁמְּפַיֵּס¹³⁰⁵ וְאַחַר־כָּךְ בּוֹעֵל.

בַּמֶּה מְפַיְּסָהּ? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כָּךְ אוֹמֵר לָהּ: אֶקַּח לָךְ סַרְבֵּל¹³⁰⁶, שֶׁיְהֵא מַגִּיעַ לָךְ עַד כְּרָעָיִךְ; אַחַר־כָּךְ¹³⁰⁷ אוֹמֵר לָהּ: תִּשָּׁמֵט כַּרְבָּלְתִּי אִם יֶשׁ־לִי וְאֵינִי לוֹקֵחַ לָךְ¹³⁰⁸ (עיר' ק:).

קס “וַיִּשָּׂא בִלְעָם אֶת־עֵינָיו וַיַּרְא אֶת־יִשְׂרָאֵל שֹׁכֵן לִשְׁבָטָיו”¹³⁰⁹ – מָה רָאָה? רָאָה שֶׁאֵין פִּתְחֵי אָהֳלֵיהֶם מְכֻוָּנִים¹³¹⁰ זֶה לָזֶה; אָמָר: רְאוּיִם הַלָּלוּ, שֶׁתִּשְׁרֶה עֲלֵיהֶם שְׁכִינָה (ב"ב ס.).

קסא אָמַר רַב הוּנָא: יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים הֵם וְאֵין מְשַׁמְּשִׁים מִטּוֹתֵיהֶם בַּיּוֹם (נדה יז.).

קסב אָמַר רַ' בִּנְיָמִין בַּר יֶפֶת, אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: כָּל־הַמְקַדֵּשׁ אֶת־עַצְמוֹ בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ הוִֹים לוֹ בָּנִים זְכָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדשִׁים”¹³¹¹ וְסָמוּךְ לוֹ: “אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר”¹³¹² (שבוע' יח:).

קסג אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם אַנְשֵׁי שַׁחַץ הָיוּ ¹³¹³. אָדָם אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: בַּמֶּה סָעַדְתָּ הַיּוֹם, בְּפַת עֲמִילָה¹³¹⁴ אוֹ בְּפַת שֶׁאֵינָה עֲמִילָה, בְּיַיִן גֻּרְדָּלִי¹³¹⁵ אוֹ בְּיַיִן חַרְדָּלִי, בְּמֵסַב רָחָב¹³¹⁶ אוֹ בְּמֵסַב קָצָר, בְּחָבֵר טוֹב אוֹ בְּחָבֵר רָע?

אָמַר רַב חִסְדָּא: וְכֻלָּן לִזְנוּת¹³¹⁷ (שבת סב, סג).

קסד שָׁאֲלוּ אֶת־אִמָּא־שָׁלוֹם¹³¹⁸: מִפְּנֵי מָה בָּנַיִךְ יְפֵיפִים בְּיוֹתֵר? אָמְרָה לָהֶן: אֵינוֹ מְסַפֵּר עִמִּי¹³¹⁹ לֹא בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה וְלֹא בְסוֹף הַלַּיְלָה, אֶלָּא בַּחֲצוֹת הַלָּיְלָה; וּכְשֶׁהוּא מְסַפֵּר מְגַלֶּה טֶפַח¹³²⁰ וּמְכַסֶּה טֶפַח וְדוֹמֶה עָלָיו כְּמִי שֶׁכְּפָאוֹ שֵׁד¹³²¹. וְאָמַרְתִּי לוֹ: מַה טָּעַם? וְאָמַר לִי: כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶתֵּן אֶת־עֵינַי בְּאִשָּׁה אַחֶרֶת – וְנִמְצְאוּ בָנָיו בָּאִים לִידֵי מַמְזֵרוּת (נדר' כ)¹³²².

קסה אָמְרוּ חֲכָמִים: כָּל־מַה שֶּׁאָדָם רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת בְּאִשְׁתּוֹ עוֹשֶׂה.¹³²³ מָשָׁל לְבָשָׂר הַבָּא מִבֵּית־הַטַּבָּח, רָצָה לְאָכְלוֹ בְּמֶלַח – אוֹכְלוֹ, צָלִי – אוֹכְלוֹ, שָׁלוּק¹³²⁴ – אוֹכְלוֹ; וְכֵן דָּג הַבָּא מִבֵּית־הַצַּיָּד (שם).

קסו לֹא תְבַשֵּׁל בִּקְדֵרָה שֶׁבִּשֵּׁל בָּהּ חֲבֵרֶךָ. מַה הִיא? גְּרוּשָׁה בְּחַיֵּי בַעְלָהּ,¹³²⁵ שֶׁאָמַר מַר: גָּרוּשׁ שֶׁנָּשָׂא גְרוּשָׁה אַרְבַּע דֵּעוֹת בַּמִּטָּה¹³²⁶ (פס' קיב.).

קסז “וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם” וגו' (במדבר ט"ו, לט.) – מִכָּאן אָמַר רַבִּי: אַל יִשְׁתֶּה אָדָם בְּכוֹס זֶה וְיִתֵּן עֵינָיו בְּכוֹס אַחֵר¹³²⁷ (נדר' כ:).

קסח יוֹסֵי בֶן יוֹחָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלַיִם אוֹמֵר: אַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה. בְּאִשְׁתּוֹ אָמָרוּ – קַל־וָחֹמֶר בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ. מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים: כָּל־זְמַן שֶׁאָדָם מַרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה גּוֹרֵם רָעָה לְעַצְמוֹ וּבוֹטֵל מִדִּבְרֵי־תוֹרָה וְסוֹפוֹ יוֹרֵשׁ גֵּיהִנֹּם (אב' א).

קסט רַ' עֲקִיבָא אוֹמֵר: שְׂחוֹק וְקַלּוּת־רֹאשׁ מַרְגִּילִים אֶת־הָאָדָם לְעֶרְוָה (שם ג).

קע אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אֲחוֹרֵי אֲרִי וְלֹא אֲחוֹרֵי אִשָּׁה¹³²⁸.

אָמַר רַב נַחֲמָן: מָנוֹחַ עַם־הָאָרֶץ הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיֵּלֶךְ מָנוֹחַ אַחֲרֵי אִשְׁתּוֹ”^{1329 1330} (בר' סא.).

קעא אָמַר שְׁמוּאֵל: קוֹל בְּאִשָּׁה עֶרְוָה¹³³¹.

אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: שֵׂעָר בְּאִשָּׁה עֶרְוָה¹³³² (שם כד.).

קעב אַמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: לֹא תֹאמַר שֶׁכָּל־מִי שֶׁהוּא בְגוּפוֹ נִקְרָא נוֹאֵף, – נוֹאֵף בְּעֵינָיו נִקְרָא נוֹאֵף, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְעֵין נֹאֵף”¹³³³ (ויק"ר כג).

קעג אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: בִּזְמַן שֶׁהָאִשָּׁה מִתְיַחֶדֶת עִם בַּעְלָהּ וְהִיא מְשַׁמֶּשֶׁת עִמּוֹ, וְלִבָּהּ לְאִישׁ אַחֵר שֶׁרָאֲתָה בַדָּרֶךְ – אֵין לְךָ נִאוּף גָּדוֹל מִזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: “הָאִשָּׁה הַמְנָאָפֶת תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת־זָרִים”¹³³⁴ – וְכִי יֵשׁ אִשָּׁה שֶׁמְּנָאֶפֶת תַּחַת אִישָׁהּ? אֶלָּא זוֹ הִיא שֶׁפָּגְעָה בְאִישׁ אַחֵר וְנָתְנָה עֵינֶיהָ בּוֹ, וְהִיא מְשַׁמֶּשֶׁת עִם בַּעְלָהּ וְלִבָּהּ עָלָיו (במ"ר ט; תנח' נשא).

קעד שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הַמַּרְצֶה¹³³⁵ מָעוֹת לְאִשָּׁה מִיָּדוֹ לְיָדָהּ כְּדֵי לְהִסְתַּכֵּל בָּהּ – אֲפִלּוּ יֵשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים־טוֹבִים כְּמשֶׁה רַבֵּנוּ לֹא יִנָּקֶה מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם, שֶׁנֶּאֱמַר: “יָד לְיָד לֹא־יִנָּקֶה רָע”¹³³⁶ – לֹא יִנָּקֶה מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם (בר' סא.).

קעה “וַיִּצָּמֶד יִשְׂרָאֵל לְבַעַל פְּעוֹר”¹³³⁷ – רַ' אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לְמַסְמֵר לִפְרשׁ מִן הַדֶּלֶת בְּלֹא עֵץ, כָּךְ אִי־אֶפְשָׁר לְיִשְׂרָאֵל לִפְרשׁ מִן הַפְּעוֹר בְּלֹא נְפָשׁוֹת (ספרי בלק).

קעו אָמַר רַ' שִׂמְלַאי: בְּכָל־מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא זְנוּת אַתָּה מוֹצֵא אַנְדְּרָלוֹמוּסְיָא¹³³⁸ בָּאָה לָעוֹלָם וְהוֹרֶגֶת טוֹבִים וְרָעִים. רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמָר: עַל הַכֹּל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַאֲרִיךְ אַפּוֹ חוּץ מִן הַזְּנוּת (ירוש' סוטה פ“א, ה”ה; ב"ר כו).

קעז מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁנָּתַן עֵינָיו בְּאִשָּׁה אַחַת וְהֶעֱלָה לִבּוֹ טִינָא¹³³⁹, וּבָאוּ וְשָׁאֲלוּ לְרוֹפְאִים וְאָמְרוּ: אֵין לוֹ תַקָּנָה עַד שֶׁתִּבָּעֵל לוֹ. אָמְרוּ חֲכָמִים: יָמוּת וְאַל תִּבָּעֵל לוֹ. – תַּעֲמֹד לְפָנָיו עֲרֻמָּה. – יָמוּת וְאַל תַּעֲמֹד לְפָנָיו עֲרֻמָּה. – תְּסַפֵּר עִמּוֹ מֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר¹³⁴⁰. – יָמוּת וְלֹא תְּסַפֵּר עִמּוֹ מֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר.

כָּל כָּךְ לָמָּה? רַב פַּפָּא אָמַר: מִשּׁוּם פְּגָם מִשְׁפָּחָה¹³⁴¹. רַב אַחָא בְּנוֹ שֶׁל רַב אִיקָא אָמַר: כְּדֵי שֶׁלֹא יְהוּ בְנוֹת יִשְׂרָאֵל פְּרוּצוֹת בַּעֲרָיוֹת (סנה' עה; ע"י).

קעח אֵין אֶפִּטְרוֹפוֹס לַעֲרָיוֹת¹³⁴² (כת' יג).

קעט שָׁנוּ, אֲפִלּוּ חָסִיד שֶׁבַּחֲסִידִים אֵין מְמַנִּין אוֹתוֹ אֶפִּטְרוֹפוֹס עַל עֲרָיוֹת (ירוש' כת' פ“א, ה”ח).

קפ אָמַר רַב אִידִי: אִשָּׁה כְּלֵי־זֵינָהּ עָלֶיהָ¹³⁴³ (יבמ' קטו.).

קפא שָׁנוּ, אִשָּׁה חֵמֶת מָלֵא צֹאָה וּפִיהָ מָלֵא דָם – וְהַכֹּל רָצִין אַחֲרֶיהָ (שבת קנב.).

קפב “וַיֵּדַע אָדָם עוֹד” וגו'¹³⁴⁴ – נִתּוֹסַף לוֹ תַּאֲוָה עַל תַּאֲוָתוֹ, לְשֶׁעָבַר אִם לֹא הָיָה רוֹאֶה לֹא הָיָה מִתְאַוֶּה, עַכְשָׁו בֵּין רוֹאֶה וּבֵין שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה הוּא מִתְאַוֶּה (ב"ר כג).

קפג אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אֵבָר קָטָן יֶשׁ־לוֹ לְאָדָם – מַרְעִיבוֹ שָׂבֵעַ¹³⁴⁵, מַשְׂבִּיעוֹ רָעֵב (סכה נב:).

קפד אָמַר רַ' יִצְחָק: מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ נִטְּלָה טַעַם בִּיאָה וְנִתְּנָה לְעוֹבְרֵי עֲבֵרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “מַיִם־גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם”¹³⁴⁶ (סנה' עה.).

קפה מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁנִּזְדַּקֵּק לָהּ¹³⁴⁷ אָדָם אֶחָד, וְאָמְרָה לוֹ לְאֵיזֶה מָקוֹם תֵּלֵךְ. מֶה עָשְׂתָה הָאִשָּׁה? הָלְכָה וְאָמְרָה לְאִשְׁתּוֹ. וְהָלְכָה אִשְׁתּוֹ לְאוֹתוֹ מָקוֹם וְנִזְקַק לָהּ. אַחַר כָּךְ [הָיָה] תוֹהֶה בָּהּ וּבִקֵּשׁ לָמוּת. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: מִפִּתְּךָ אָכַלְתָּ וּבְכוֹסְךָ שָׁתִיתָ, אֶלָּא מִי גָרַם לְךָ, שֶׁאַתָּה גַס־רוּחַ – הֱוֵי שָׁוֶה לִבְנֵי אָדָם! (במ"ר ט).

––––––––

קפו “וְעָבַר עָלָיו רוּחַ־קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת־אִשְׁתּוֹ”¹³⁴⁸ – שָׁנוּ דְבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל: אֵין אָדָם מְקַנֵּא לְאִשְׁתּוֹ אֶלָּא אִם כֵּן נִכְנְסָה בוֹ רוּחַ. מַהִי רוּחַ? חֲכָמִים אוֹמְרִים: רוּח טֻמְאָה; רַב אָשֵׁי אוֹמֵר: רוּחַ טָהֳרָה¹³⁴⁹.

וּמִסְתַּבֵּר¹³⁵⁰ כְּמִי שֶׁאוֹמֵר רוּחַ טָהֳרָה, שֶׁשָּׁנִינוּ: “וְקִנֵּא אֶת־אִשְׁתּוֹ” – רְשׁוּת, דִּבְרֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל; רַ' עֲקִיבָא אוֹמֵר: חוֹבָה. הָא לָמַדְנוּ שֶׁהוּא רוּחַ טָהֳרָה, שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר רוּחַ טֻמְאָה, וְכִי רְשׁוּת יֶשׁ־לוֹ לְאָדָם אוֹ חוֹבָה לְהַכְנִיס רוּחַ טֻמְאָה בְּעַצְמוֹ?( סוטה ג'; במ"ר ט).

קפז כֵּיצַד עוֹשֶׂה לָהּ [לַסּוֹטָה]¹³⁵¹? מוֹלִיכָהּ¹³⁵² לְבֵית־דִּין שֶׁבְּאוֹתוֹ מָקוֹם… הָיוּ מַעֲלִין אוֹתָהּ לְבֵית־דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם וּמְאַיְּמִין עָלֶיהָ¹³⁵³, כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּאַיְּמִין עַל עֵדֵי־נְפָשׁוֹת, וְאוֹמְרִין לָהּ: בִּתִּי, הַרְבֵּה יַיִן עוֹשֶׂה, הַרְבֵּה שְׂחוֹק עוֹשֶׂה, הַרְבֵּה יַלְדוּת עוֹשָׂה, הַרְבֵּה שְׁכֵנִים הָרָעִים עוֹשִׂים, הַרְבֵּה קְדָמוּךְ וְנִשְׁטָפוּ – עֲשִׂי לִשְׁמוֹ הַגָּדוֹל שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה, שֶׁלֹּא יִמָּחֶה עַל הַמָּיִם¹³⁵⁴. וְאוֹמְרִין לְפָנֶיהָ דִּבְרֵי אַגָּדָה, מַעֲשִׂים שֶׁאֵרְעוּ בַּכְּתוּבִים הָרִאשׁוֹנִים, וְאוֹמְרִין לְפָנֶיהָ דְּבָרִים, שֶׁאֵינָהּ כְּדַאי לְשָׁמְעָם¹³⁵⁵ הִיא וְכָל־מִשְׁפַּחַת בֵּית אָבִיהָ.

כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּאַיְּמִין עָלֶיהָ שֶׁלֹּא תִשְׁתֶּה כָּךְ מְאַיְּמִין עָלֶיהָ שֶׁתִּשְׁתֶּה; אוֹמְרִים לָהּ: בִּתִּי, אִם בָּרוּר לָךְ הַדָּבָר שֶׁטְּהוֹרָה אַתְּ, עִמְדִי עַל בָּרְיֵךְ וּשְׁתִי¹³⁵⁶, לְפִי שֶׁאֵין מַיִם הַמָּרִים דּוֹמִים אֶלָּא לְסַם יָבֵשׁ שֶׁמֻּנָּח עַל בָּשָׂר חָי, אִם יֶשׁ־שָׁם מַכָּה – מְחַלְחֵל וְיוֹרֵד¹³⁵⁷, אֵין שָׁם מַכָּה – אֵינוֹ מוֹעִיל כְּלוּם¹³⁵⁸.

אִם אָמְרָה: טְמֵאָה אָנִי – שׁוֹבֶרֶת כְּתֻבָּתָהּ¹³⁵⁹ וְיוֹצֵאת; וְאִם אָמְרָה: טְהוֹרָה אָנִי – מַעֲלִין אוֹתָהּ לְשַׁעַר־מִזְרָח שֶׁעַל פֶּתַח שַׁעַר נִיקָנוֹר, שֶׁשָּׁם מַשְׁקִין אֶת־הַסּוֹטוֹת… וְכֹהֵן אוֹחֵז בִּבְגָדֶיהָ. אִם נִקְרְעוּ – נִקְרָעוּ, וְאִם נִפְרְמוּ נִפְרָמוּ¹³⁶⁰, עַד שֶׁהוּא מְגַלֶּה אֶת־לִבָּהּ וְסוֹתֵר אֶת־שְׂעָרָהּ. רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם הָיָה לִבָּהּ נָאֶה לֹא הָיָה מְגַלֵּהוּ וְאִם הָיָה שְׂעָרָהּ נָאֶה לֹא הָיָה סוֹתְרוֹ, מִשּׁוּם פִּרְחֵי־כְהֻנָּה¹³⁶¹. הָיְתָה מְכֻסָּה בִּלְבָנִים – מְכַסָּה בִּשְׁחוֹרִים, אִם הָיוּ שְׁחוֹרִים נָאִים לָהּ – מַפְשִׁיטִין אוֹתָהּ וּמַלְבִּישִׁין אוֹתָהּ בְּגָדִים מְכֹעָרִים; הָיוּ עָלֶיהָ כְּלֵי־זָהָב וְקַטְלָאוֹת¹³⁶², נְזָמִים וְטַבָּעוֹת – מְסַלְּקִין מִמֶּנָּה כְּדֵי לְנַוְּלָהּ. רַ' יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אָמַר: אֵין מְנַוְּלִין בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִמַּה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה. סָדִין שֶׁל בּוּץ הָיָה פוֹרֵס בֵּינוֹ לְבֵין הָעָם, כֹּהֵן פּוֹנֶה לַאֲחוֹרֶיהָ וּפוֹרְעָהּ, כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְוַת פְּרִיעָה. וְאַחַר־כָּךְ מֵבִיא חֶבֶל מִצְרִי וְקוֹשְׁרוֹ לְמַעְלָה מִדַּדֶּיהָ, וְכָל הָרוֹצֶה לִרְאוֹת בָּא לִרְאוֹת, חוּץ מֵעֲבָדֶיהָ וְשִׁפְחוֹתֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁלִּבָּהּ גָּס בָּהֶם¹³⁶³. וְכָל הַנָּשִׁים מֻתָּרוֹת לִרְאוֹתָהּ¹³⁶⁴, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְנִוַּסְּרוּ כָּל־הַנָּשִׁים וְלֹא תַעֲשֶׂינָה כְּזִמַּתְכֶנָה”¹³⁶⁵.

הָיָה מֵבִיא אֶת־מִנְחָתָהּ בְּתוֹךְ כְּפִיפָה מִצְרִית¹³⁶⁶ וְנוֹתְנָהּ עַל יָדֶיהָ כְּדֵי לְיַגְעָהּ. וְהָיָה מֵבִיא פִּיָּלֵי¹³⁶⁷ שָׁל חֶרֶס חֲדָשָׁה וְנוֹתֵן לְתוֹכָהּ חֲצִי לֹג מַיִם מִן הַכִּיּוֹר. נִכְנַס לְהֵיכָל וּפָנָה לִימִינוֹ, וּמָקוֹם הָיָה שָׁם אַמָּה עַל אַמָּה, וְטַבְלָא¹³⁶⁸ שֶׁל שַׁיִשׁ וְטַבַּעַת הָיְתָה קְבוּעָה בָּהּ, כְּשֶׁהוּא מַגְבִּיהָהּ נוֹטֵל עָפָר מִתַּחְתֶּיהָ וְנוֹתֵן, כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה עַל פְּנֵי הַמָּיִם.

בָּא לוֹ לִכְתֹּב אֶת־הַמְּגִלָּה, נִכְנַס לוֹ לְאוּלָם, וְטַבְלָא שֶׁל זָהָב הָיְתָה קְבוּעָה בְּכָתְלוֹ שֶׁל הֵיכָל, וְהִיא נִרְאֵית מִבָּאוּלָם. הֵימֶנָּה רוֹאֶה וְכוֹתֵב, לֹא חָסֵר וְלֹא יָתֵר, וְאֵינוֹ כוֹתֵב אֶלָּא בִדְיוֹ – כְּתָב שֶׁיָּכוֹל לְהִמָּחוֹת. יוֹצֵא וְעוֹמֵד בְּצַד סוֹטָה וְקוֹרֵא וְדוֹרֵשׁ¹³⁶⁹ וּמַשְׁמִיעַ בְּכָל־לָשׁוֹן שֶׁשּׁוֹמַעַת, שֶׁתְּהֵא יוֹדַעַת עַל מֶה הָיְתָה שׁוֹתָה.

עַד שֶׁלֹּא נִמְחֲקָה הַמְּגִלָּה, אָמְרָה: אֵינִי שׁוֹתָה – מְגִלָּתָהּ נִגְנֶזֶת וּמִנְחָתָהּ מִתְפַּזֶּרֶת עַל הַדָּשֶׁן¹³⁷⁰; נִמְחֲקָה הַמְּגִלָּה וְאָמְרָה: טְמֵאָה אָנִי – הַמַּיִם נִשְׁפָּכִים וּמִנְחָתָהּ מִתְפַּזֶּרֶת עַל הַדָּשֶׁן; נִמְחֲקָה הַמְּגִלָּה וְאָמְרָה: אֵינִי שׁוֹתָה – מְעַרְעֲרִין¹³⁷¹ אוֹתָהּ וּמַשְׁקִין אוֹתָהּ בְּעַל־כָּרְחָהּ. רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: בִּצְבָת שֶׁל בַּרְזֶל הָיוּ פוֹתְחִין אֶת־פִּיהָ. אֵינָהּ מַסְפֶּקֶת לִשְׁתּוֹת עַד שֶׁפָּנֶיהָ מוֹרִיקוֹת וְעֵינֶיהָ בּוֹלְטוֹת וְהִיא מִתְמַלֵּאת גִּידִין; וְהֵם אוֹמְרִים: הוֹצִיאוּהָ, שֶׁלֹּא תְטַמֵּא אֶת־הָעֲזָרָה (סוט' א–ג; תוספ' שם; ספרי נשא).

קפח מָצִינוּ בְסוֹטָה, שֶׁבְּמִדָּה שֶׁמָּדְדָה בָּהּ מָדְדוּ לָהּ¹³⁷²: הִיא עָמְדָה עַל פֶּתַח בֵּיתָהּ לֵרָאוֹת לוֹ¹³⁷³, לְפִיכָךְ כֹּהֵן מַעֲמִידָהּ עַל שַׁעַר נִיקָנוֹר וּמַרְאֶה קְלוֹנָהּ לַכֹּל; הִיא פָרְסָה לוֹ סוּדָרִים נָאִים¹³⁷⁴ עַל רֹאשָׁהּ, לְפִיכָךְ כֹּהֵן נוֹטֵל כִּפָּה¹³⁷⁵ מֵעַל רֹאשָׁהּ וּמַנִּיחָהּ תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֶיהָ; הִיא קִשְּׁטָה לוֹ פָּנֶיהָ, לְפִיכָךְ פָּנֶיהָ מוֹרִיקוֹת; הִיא כָחֲלָה¹³⁷⁶ לוֹ עֵינֶיהָ, לְפִיכָךְ עֵינֶיהָ בּוֹלְטוֹת; הִיא קָלְעָה לוֹ אֶת־שְׂעָרָהּ, לְפִיכָךְ כֹּהֵן סוֹתֵר אֶת־שְׂעָרָהּ¹³⁷⁷; הִיא הֶרְאֲתָה לוֹ בְּאֶצְבַּע¹³⁷⁸, לְפִיכָךְ צִפָּרְנֶיהָ נוֹשְׁרוֹת¹³⁷⁹; הִיא חָגְרָה לוֹ בְּצִלְצוּל¹³⁸⁰, לְפִיכָךְ כֹּהֵן מֵבִיא חֶבֶל הַמִּצְרִי וְקוֹשֵׁר לָהּ לְמַעְלָה מִדַּדֶּיהָ; הִיא פָשְׁטָה לוֹ אֶת־יְרֵכָהּ, לְפִיכָךְ יְרֵכָהּ נוֹפֶלֶת; הִיא קִבְּלַתּוּ עַל כְּרֵסָהּ, לְפִיכָךְ בִּטְנָהּ צָבָה; הִיא הֶאֱכִילַתּוּ מַעֲדַנֵּי־עוֹלָם, לְפִיכָךְ קָרְבָּנָהּ מַאֲכַל בְּהֵמָה¹³⁸¹; הִיא הִשְׁקַתּוּ יַיִן מְשֻׁבָּח בְּכוֹסוֹת מְשֻׁבָּחִים, לְפִיכָךְ כֹּהֵן מַשְׁקָהּ מַיִם הַמָּרִים בְּמַקֵּדָה שֶׁל חָרֶס¹³⁸²; הִיא עָשְׂתָה בַסֵּתֶר, הַמָּקוֹם פִּרְסְמָהּ בְּגָלוּי (סוטה ח',ט).

קפט אָמְרוּ: מַעֲשֶׂה בִּשְׁתֵּי אֲחָיוֹת שֶׁהָיוּ דוֹמוֹת זוֹ לְזוֹ וְהָיְתָה אַחַת נְשׂוּאָה בְעִיר אַחַת וְאַחַת נְשׂוּאָה בְעִיר אַחֶרֶת. בִּקֵּשׁ בַּעְלָהּ שֶׁל אַחַת מֵהֶן לְקַנְאוֹת לָהּ¹³⁸³ וּלְהַשְׁקוֹתָהּ מַיִם הַמָּרִים בִּירוּשָׁלָיִם. הָלְכָה לְאוֹתָהּ עִיר שֶׁהָיְתָה אֲחוֹתָהּ נְשׂוּאָה שָׁם. אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתָהּ: מָה רָאִית לָבוֹא לְכָאן? אָמְרָה לָהּ: בַּעְלִי רוֹצֶה לְהַשְׁקוֹת אוֹתִי מַיִם הַמָּרִים וַאֲנִי טְמֵאָה. אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתָהּ: אֲנִי הוֹלֶכֶת תַּחְתַּיִךְ וְשׁוֹתָה. אָמְרָה לָהּ: לְכִי וַעֲשִׂי כֵן. מֶה עָשְׂתָה? לָבְשָׁה בִגְדֵי אֲחוֹתָהּ וְהָלְכָה תַחְתֶּיהָ וְשָׁתְתָה מַיִם הַמָּרִים וְנִמְצֵאת טְהוֹרָה. חָזְרָה לְבֵית אֲחוֹתָהּ; יָצְאָה אֲחוֹתָהּ שֶׁזָּנְתָה לִקְרָאתָהּ, חִבְּקוּ וְנָשְׁקוּ זוֹ לְזוֹ. כֵּוָן שֶׁנָּשְׁקוּ זוֹ לְזוֹ, הֵרִיחָה בַּמַּיִם הַמָּרִים – וּמִיָּד מֵתָה (במ"ר ט; תנח' נשא).

קצ אִשָּׁה אַחַת בָּאָה אֵצֶל רַבִּי, אָמְרָה לוֹ: נֶאֱנַסְתִּי.¹³⁸⁴ אָמַר לָהּ: וְלֹא עָרַב לָךְ¹³⁸⁵? אָמְרָה לוֹ: וְאִם יִטְבּוֹל אָדָם אֶצְבָּעוֹ וְיִתְּנֶנָּה לְתוֹךְ פִּיךָ בְּיוֹם־הַכִּפּוּרִים, שֶׁמָּא אֵינוֹ רַע לָךְ, וּבְסוֹף אֵינוֹ עָרַב לָךְ? וְקִבְּלָה (במ"ר ט).

––––––––

קצא “מְעֻוָּת לֹא־יוּכַל לִתְקֹן”¹³⁸⁶ – אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא: גּוֹנֵב אָדָם – אֶפְשָׁר שֶׁיַּחֲזִיר גְּנֵבָתוֹ וִיתַקֵּן. גּוֹזֵל אָדָם – אֶפְשָׁר שֶׁיַּחֲזִיר גְּזֵלוֹ וִיתַקֵּן. אֵי זֶה הוּא “מְעֻוָּת לֹא־יוּכַל לִתְקֹן”? זֶה הַבָּא עַל הָעֶרְוָה וְהוֹלִיד מִמֶּנָּה מַמְזֵר (חג' ט:).

קצב “וְעֵין נֹאֵף שָׁמְרָה נֶשֶׁף”¹³⁸⁷ – הַנּוֹאֵף הַזֶּה יוֹשֵׁב וּמְשַׁמֵּר: אֵימָתַי נֶשֶׁף בָּא? אֵימָתַי עֶרֶב בָּא? “לֵאמֹר לֹא־תְשׁוּרֵנִי עָיִן”¹³⁸⁸ – לֹא עַיִן שֶׁל מַטָּה וְלֹא עַיִן שֶׁל מַעְלָה¹³⁸⁹; “וְסֵתֶר פָּנִים יָשִׂים”¹³⁹⁰ – וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁיּוֹשֵׁב בְּסִתְרוֹ שֶׁל עוֹלָם¹³⁹¹, זֶה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, צָר כָּל־קְטוֹרִין שֶׁלּוֹ בִּדְמוּתוֹ¹³⁹², בִּשְׁבִיל לְפַרְסְמוֹ¹³⁹³.

אָמַר רַ' לֵוִי: מָשָׁל לְתַלְמִידוֹ שֶׁל יוֹצֵר¹³⁹⁴, שֶׁגָּנַב בֵּיצַת יוֹצְרִים¹³⁹⁵ וְעָמַד רַבּוֹ עַל גְּנֵבָתוֹ. מֶה עָשָׂה? עָמַד וַעֲשָׂאוֹ כְלִי וּתְלָאוֹ בְּפָנָיו. וְכָל־כָּךְ לָמָּה? לְהוֹדִיעַ שֶׁעָמַד רַבּוֹ עַל גְּנֵבָתוֹ.

רַ' יְהוּדָה בְּרַ' סִימוֹן בְּשֵׁם רַ' לֵוִי בֶן פַּרְטָא [אָמָר]: כָּתוּב “צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי”¹³⁹⁶ – הִתַּשְׁתֶּם¹³⁹⁷ כֹּחוֹ שֶׁל יוֹצֵר.¹³⁹⁸ מָשָׁל לְצַיָּר שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְצָר אִיקוֹנִין¹³⁹⁹ שֶׁל מֶלֶךְ; מִשֶׁהוּא גוֹמְרָהּ – בָּאוּ וְאָמְרוּ לוֹ: נִתְחַלֵּף הַמֶּלֶךְ¹⁴⁰⁰. מִיָּד תַּשּׁוּ יָדָיו שֶׁל יוֹצֵר, אָמָר: שֶׁל מִי אָצוּר – שֶׁל רִאשׁוֹן אוֹ שֶׁל שֵׁנִי? כָּךְ כָּל־אַרְבָּעִים יוֹם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹסֵק בְּצוּרַת הַוָּלָד, וּלְסוֹף אַרְבָּעִים יוֹם הִיא הוֹלֶכֶת וּמְקַלְקֶלֶת עִם אַחֵר. מִיָּד רָפוּ יָדָיו שֶׁל יוֹצֵר, אָמַר: שֶׁל מִי אָצוּר – שֶׁל רִאשׁוֹן אוֹ שֶׁל שֵׁנִי? הֱוֵי – “צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי”.

אָמַר רַ' יִצְחָק: מָצִינוּ כָּל־עוֹבְרֵי עֲבֵרָה הַגּוֹנֵב נֶהֱנֶה וְהַנִּגְנָב מַפְסִיד, הַגּוֹזֵל נֶהֱנֶה וְהַנִּגְזָל מַפְסִיד, בְּרַם¹⁴⁰¹ כָּאן שְׁנֵיהֶם נֶהֱנִים. מִי מַפְסִיד? הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְאַבֵּד סַמָּנָיו¹⁴⁰² (ויק“ר כג; במ”ר ט.).

קצג שָׁאַל מֶלֶךְ עַרְבִיִּים אֶת־רַ' עֲקִיבָא: אֲנִי כוּשִׁי¹⁴⁰³ וְאִשְׁתִּי כוּשִׁית וְיָלְדָה בֵן לָבָן – אֶהֶרְגֶנָּה, שֶׁזָּנְתָה תַחְתָּי? אָמַר לוֹ: צוּרוֹת בֵּיתְךָ שְׁחוֹרוֹת אוֹ לְבָנוֹת? אָמַר לוֹ: לְבָנוֹת. אָמְרוּ לוֹ: כְּשֶׁהָיִיתָ מִתְעַסֵּק עִמָּהּ נָתְנָה עֵינֶיהָ בַּצּוּרוֹת הַלְּבָנוֹת וְיָלְדָה כַּיּוֹצֵא בָהֶן. וְאִם תָּמֵהַּ אַתָּה בַּדָּבָר, לְמַד מִצֹּאנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ, שֶׁמִּן הַמַּקְלוֹת הָיוּ מִתְיַחֲמוֹת ¹⁴⁰⁴ וְהוֹדָה מֶלֶךְ עַרְבִיִּים לְרַ' עֲקִיבָא (במ"ר ט.).

קצד “וְשַׁבְתִּי אֲנִי וָאֶרְאֶה אֶת־כָּל־הָעֲשֻׁקִים”¹⁴⁰⁵ – דָּנִיֵּאל חַיָּטָא פָּתַר מִקְרָא זֶה בְּמַמְזֵרִים: “וְהִנֵּה דִּמְעַת הָעֲשֻׁקִים”¹⁴⁰⁶ – אֲבוֹתָם שֶׁל אֵלּוּ עוֹבְרֵי עֲבֵרוֹת, וַעֲלוּבִים הַלָּלוּ מָה אִכְפַּת לָהֶם¹⁴⁰⁷? אָבִיו שֶׁל זֶה בָּא עַל הָעֶרְוָה וְהוֹלִידוֹ – זֶה מֶה חָטָא? “וּמִיַּד עשְׁקֵיהֶם כֹּחַ”¹⁴⁰⁸ – מִיַּד סַנְהֶדְרִי גְדוֹלָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁבָּאָה עֲלֵיהֶם מִכֹּחָהּ שֶׁל תּוֹרָה וּמְרַחַקְתָּם¹⁴⁰⁹; “וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם”¹⁴¹⁰ – אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: עָלַי לְנַחֲמָם, לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם־הַזֶּה הֵם פְּסוּלִים, אֲבָל לְעָתִיד לָבוֹא אָמַר זְכַרְיָה: “רָאִיתִי וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ”^{1411 1412} (ויק“רלב; קה”ר ד).

ד. בָּנִים וְגִדּוּל בָּנִים

קצה שָׁנוּ: כָּל־מִי שֶׁאֵין לוֹ בֵן כְּאִלּוּ הוּא מֵת, כְּאִלּוּ הוּא הָרוּס. כְּאִלּוּ מֵת, שֶׁנֶּאֱמַר: הָבָה־לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי"¹⁴¹³; כְּאִלּוּ הָרוּס, שֶׁנֶּאֱמַר: “אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה”¹⁴¹⁴ – וְאֵין בּוֹנִין אֶלָּא אֶת־הֶהָרוּס (ב"ר מה).

קצו “וַיָּבֹא אֵלָיו יְשַׁעְיָהוּ… וַיֹּאמֶר… כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה”¹⁴¹⁵ – “מֵת אַתָּה” בָּעוֹלָם־הַזֶּה, “וְלֹא תִחְיֶה” לָעוֹלָם־הַבָּא. אָמַר לוֹ [חִזְקִיָּהוּ]: כָּל־כָּךְ לָמָּה? אָמַר לוֹ: מִשּׁוּם שֶׁלֹּא עָסַקְתָּ בְּפִרְיָה־וְרִבְיָה. אָמַר לוֹ: מִשּׁוּם שֶׁנִּרְאָה לִי בְּרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, שֶׁעֲתִידִים לָצֵאת מִמֶּנִּי בָּנִים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים.¹⁴¹⁶ אָמַר לוֹ: מַה־לְּךָ וּלְכִבְשׁוֹנוֹ¹⁴¹⁷ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא? מַה שֶּׁנִּצְטַוֵּיתָ צָרִיךְ הָיִיתָ לַעֲשׂוֹת, וֵאלֹהִים הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה (בר' י.).

קצז לֹא נִבְרָא הָעוֹלָם אֶלָּא לְפִרְיָה־וְרִבְיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: לֹא־תֹהוּ בְרָאָהּ, לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ¹⁴¹⁸ (עד' א).

קצח שָׁנִינוּ, רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כָּל־אָדָם שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בְּפִרְיָה־וְרִבְיָה כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: " שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ“¹⁴¹⁹, וְכָתוּב אַחֲרָיו: “וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ”¹⁴²⁰. רַ' עֲקִיבָא אוֹמֵר: כְּאִלּוּ מְמַעֵט הַדְּמוּת¹⁴²¹, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת־הָאָדָם” (בראשית ט', ו), וְכָתוּב אַחֲרָיו:”וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ". בֶּן־עַזַּאי אוֹמֵר: כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים וּמְמַעֵט הַדְּמוּת. אָמַר לוֹ רַ' אֱלִיעֶזֶר לְבֶן עַזַּאי: נָאִים דְּבָרִים כְּשֶׁהֵם יוֹצְאִים מִפִּי עוֹשֵׂיהֶם. יֵשׁ נָאֶה דוֹרֵשׁ וְנָאֶה מְקַיֵּם, נָאֶה מְקַיֵּם וְאֵין נָאֶה דוֹרֵשׁ, וְאַתָּה נָאֶה דוֹרֵשׁ וְאֵין נָאֶה מְקַיֵּם¹⁴²². אָמַר לוֹ בֶּן־עַזַּאי: וּמָה אֶעֱשֶׂה, שֶׁנַּפְשִׁי חָשְׁקָה בַתּוֹרָה¹⁴²³? אֶפְשָׁר לָעוֹלָם שֶׁיִּתְקַיֵּם עַל־יְדֵי אֲחֵרִים! (יבמ' סג:; תוספ' שם).

קצט שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: “וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה יְיָ רִבֲבוֹת אַלְפֵי¹⁴²⁴ יִשְׂרָאֵל”¹⁴²⁵ – מְלַמֵּד שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה¹⁴²⁶ עַל פָּחוֹת מִשְּׁנֵי אֲלָפִים וּשְׁתֵּי רְבָבוֹת מִיִּשְׂרָאֵל. הֲרֵי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל שְׁנֵי אֲלָפִים וּשְׁתֵּי רְבָבוֹת חָסֵר אֶחָד, וְזֶה לֹא עָסַק בְּפִרְיָה־וְרִבְיָה – לֹא נִמְצָא זֶה גּוֹרֵם לַשְּׁכִינָה שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל? (יבמ' סג, סד).

ר “לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ”¹⁴²⁷ – בִּזְמַן שֶׁזַּרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ שְׁכִינָה שׁוֹרָה; אֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ – עַל מִי שׁוֹרָה? עַל הָעֵצִים וְעַל הָאֲבָנִים!? (שם סד.).

רא “אֲשֶׁר אֵין חֲלִיפוֹת לָמוֹ וְלֹא יָרְאוּ אֱלֹהִים”¹⁴²⁸ – כָּל־שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ בֵּן (ב"ב קטז.).

רב אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי: כָּל־מִי שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ בֵּן לְיָרְשׁוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מָלֵא עָלָיו עֶבְרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהַעֲבַרְתֶּם¹⁴²⁹ אֶת־נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ”¹⁴³⁰ (ב"ב קטז.).

רג “סוֹמֵךְ יְיָ לְכָל־הַנֹּפְלִים”¹⁴³¹ – אֵלּוּ הָעֲקָרוֹת שֶׁהֵן נוֹפְלוֹת בְּתוֹךְ בָּתֵּיהֶן, “וְזוֹקֵף לְכָל־הַכְּפוּפִים”¹⁴³² – כֵּוָן שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא פּוֹקְדָן בְּבָנִים הֵן נִזְקָפוֹת. תֵּדַע לָךְ שֶׁכֵּן, לֵאָה שְׂנוּאַת הַבַּיִת הָיְתָה, וְכֵוָן שְׁפְּקָדָהּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נִזְקָפָה (ב"ר עא).

רד שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: נָשָׂא אִשָּׁה וְשָׁהָה עִמָּהּ עֶשֶׂר שָׁנִים וְלֹא יָלְדָה – יוֹצִיא¹⁴³³ וְיִתֵּן כְּתֻבָּה, שֶׁמָּא לֹא זָכָה לְהִבָּנוֹת מִמֶּנָּה. אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר זֵכֶר לַדָּבָר: “וַתִּקַּח שָׂרַי… אֶת הָגָר… מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים לְשֶׁבֶת אַבְרָם בְּאֶרֶץ כְּנָעָן וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְאַבְרָם”¹⁴³⁴(יבמ' סד.).

רה שָׁנִינוּ, רַ' יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: נָשָׂא אָדָם אִשָּׁה בְּיַלְדוּתוֹ יִשָּׂא אִשָּׁה בְּזִקְנוּתוֹ; הָיוּ לוֹ בָנִים בְּיַלְדוּתוֹ יִהְיוּ לוֹ בָנִים בְּזִקְנוּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת־זַרְעֶךָ וְלָעֶרֶב אַל־תַּנַּח יָדֶךָ”וגו'¹⁴³⁵ (שם סב:).

רו רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לֹא הָלַךְ לְבֵית־הָאֵבֶל¹⁴³⁶, אֶלָּא לְבֵיתוֹ שֶׁל מִי שֶׁמֵּת בְּלֹא בָנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “בְּכוּ בָכוֹ לַהֹלֵךְ”¹⁴³⁷ – וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לַהוֹלֵךְ בְּלֹא בָנִים.

דָּרַשׁ רַ' פִינְחָס בֶּן חַמָּא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וַהֲדַד שָׁמַע בְּמִצְרַיִם כִּי־שָׁכַב דָּוִד עִם־אֲבֹתָיו וְכִי־מֵת יוֹאָב שַׂר־הַצָּבָא”¹⁴³⁸ – מִפְּנֵי מָה בְּדָוִד נֶאֶמְרָה בוֹ שְׁכִיבָה וּבְיוֹאָב נֶאֶמְרָה בוֹ מִיתָה? דָּוִד שֶׁהִנִּיחַ בֵּן נֶאֶמְרָה בוֹ שְׁכִיבָה, יוֹאָב שֶׁלֹּא הִנִּיחַ בֵּן נֶאֶמְרָה בוֹ מִיתָה¹⁴³⁹ (ב"ב קטז.).

רז “וַיָי בֵּרַךְ אֶת־אַבְרָהָם בַּכֹּל”¹⁴⁴⁰ – מַה בַּכֹּל? רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: שֶׁלֹּא הָיְתָה לוֹ בַת.¹⁴⁴¹ רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: שֶׁהָיְתָה לוֹ בַת. (שם טז:).

רח כָּתוּב [בְּסֵפֶר בֶּן־סִירָא]: בַּת לְאָבִיהָ מַטְמֹנֶת־שָׁוְא, מִפַּחְדָּהּ לֹא יִישַׁן בַּלָּיְלָה: בְּקַטְנוּתָהּ שֶׁמָּא תִתְפַּתֶּה, בְּנַעֲרוּתָהּ שֶׁמָּא תִזְנֶה, בָּגְרָה¹⁴⁴² שֶׁמָּא לֹא תִנָּשֵׂא, נִשֵּׂאת שֶׁמָּא לֹא יִהְיוּ לָהּ בָּנִים, הִזְקִינָה שֶׁמָּא תַעֲשֶׂה כְשָׁפִים (סנה' קב:).

רט אָמַר רַב חִסְדָּא: בַּת תְּחִלָּה סִמָּן יָפֶה לְבָנִים¹⁴⁴³ (ב"ב קמא.).

רי רַ' שִׁמְעוֹן [בְּרַבִּי]¹⁴⁴⁴ יָלְדָה אִשְׁתּוֹ נְקֵבָה. רָאָהוּ רַ' חִיָּא הַגָּדוֹל, אָמַר לוֹ: הִתְחִיל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְבָרְכֶךָ¹⁴⁴⁵. אָמַר לוֹ: מִנַּיִן לָךְ? אָמַר לוֹ: הֲרֵי נֶאֱמַר: “וַיְהִי כִּי־הֵחֵל הָאָדָם לָרֹב… וּבָנוֹת יֻלְּדוּ לָהֶם”¹⁴⁴⁶. עָלָה אֵצֶל אָבִיו, אָמַר לוֹ: שִׂמַּחֲךָ הַבָּבְלִי? אָמַר לוֹ: כֵּן וָכֵן אָמַר לִי. אָמַר לוֹ: אַף־עַל־פִּי־כֵן צֹרֶךְ לְיַיִן וְצֹרֶךְ לְחֹמֶץ – צֹרֶךְ לְיַיִן יוֹתֵר מִן הַחֹמֶץ; צֹרֶךְ לְחִטִּים וְצֹרֶךְ לִשְׂעוֹרִים – צֹרֶךְ לְחִטִּים יוֹתֵר מִן הַשְּׂעוֹרִים. מִשֶּׁהָאָדָם מַשִּׂיא אֶת־בִּתּוֹ וּמוֹצִיא יְצִיאוֹתָיו הוּא אוֹמֵר לָהּ: לֹא יְהֵא לָךְ מַחֲזוֹר לְכָאן¹⁴⁴⁷ (ב"ר כו).

ריא רַ' שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי נוֹלְדָה לוֹ בַּת. חָלְשָׁה דַעְתּוֹ. אָמַר לוֹ אָבִיו: רְבִיָּה בָּאָה לָעוֹלָם.¹⁴⁴⁸ אָמַר לוֹ בַּר־קַפָּרָא: תַּנְחוּמִין שֶׁל הֶבֶל נִחַמְךָ אָבִיךָ, שֶׁשָּׁנִינוּ: אִי־אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא זְכָרִים וּבְלֹא נְקֵבוֹת, אֶלָּא אַשְׁרֵי לְמִי שֶׁבָּנָיו זְכָרִים, אוֹי לוֹ לְמִי שֶׁבָּנָיו נְקֵבוֹת (ב"ב טז:).

ריב שְׁלשָׁה דְּבָרִים אֵין אָדָם רוֹצֶה שֶׁיֵּצֵא לוֹ: עֵשֶׂב בַּקָּמָה וְחֹמֶץ בְּיֵינוֹ וּנְקֵבָה בְּבָנָיו – וּשְׁלָשְׁתָּם לְצֹרֶךְ הָעוֹלָם נִבְרָאוּ (תנח' חיי שרה).

ריג מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁעָשָׂה דִיַּתֵּקֵי¹⁴⁴⁹, וְאָמַר: לֹא יְהֵא בְנִי יוֹרֵשׁ מְאוּמָה מִשֶּׁלִּי עַד שֶׁיֵּעָשֶׂה שׁוֹטֶה. הָלַךְ רַ' יוֹסֵי בַר יְהוּדָה וְרַבִּי לִשְׁאוֹל לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה, וְהֵצִיצוּ מִבַּחוּץ וְרָאוּ אוֹתוֹ מַרְגִּיעַ¹⁴⁵⁰ עַל יָדָיו וְעַל רַגְלָיו וּגְמִי¹⁴⁵¹ נָתוּן לְתוֹךְ פִּיו וְהוּא נִמְשָׁךְ אַחַר בְּנוֹ. וְכֵוָן שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ הִטְמִינוּ עַצְמָם. [אַחַר כָּךְ] נִכְנְסוּ אֶצְלוֹ וְשָׁאֲלוּ [עַל] אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה. הִתְחִיל מְשַׂחֵק וְאָמַר לָהֶם: חַיֵּיכֶם, זֶה הַמַּעֲשֶׂה שֶׁשְּׁאַלְתֶּם עַכְשָׁו הִגִּיעָנִי¹⁴⁵². מִכָּאן: כֵּוָן שֶׁאָדָם רוֹאֶה בָנִים כְּאִלּוּ הוּא מִשְׁתַּטֶּה (שו“ט צב; ילק”ש תהל' צב).

––––––––

ריד “אֶל־הָאִשָּׁה אָמַר הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ”¹⁴⁵³ – “עִצְבוֹנֵךְ” זֶה צַעַר גִּדּוּל בָּנִים, “וְהֵרֹנֵךְ” זֶה צַעַר הָעִבּוּר (עיר' ק:).

רטו הָאוֹכֶלֶת בָּשָׂר¹⁴⁵⁴ וְשׁוֹתָה יַיִן הֹוִים לָהּ בָּנִים בְּרִיאִים. הָאוֹכֶלֶת בֵּיצִים הֹוִים לָהּ בָּנִים עֵינָנִים¹⁴⁵⁵. הָאוֹכֶלֶת דָּגִים הֹוִים לָהּ בָּנִים חִנָּנִים¹⁴⁵⁶. הָאוֹכֶלֶת כַּרְפַּס¹⁴⁵⁷ הֹוִים לָהּ בָּנִים זִיוְתָנִים¹⁴⁵⁸. הָאוֹכֶלֶת כֻּסְבָּר¹⁴⁵⁹ הֹוִים לָהּ בָּנִים בַּשְׂרָנִים¹⁴⁶⁰. הָאוֹכֶלֶת אֶתְרוֹג הֹוִים לָהּ בָּנִים רֵיחָנִים¹⁴⁶¹.

בִּתּוֹ שֶׁל שָׁבוֹר־מַלְכָּא¹⁴⁶² אָכְלָה בָהּ אִמָּהּ¹⁴⁶³ אֶתְרוֹג. הָיוּ מַעֲלִין אוֹתָהּ לִפְנֵי אָבִיהָ בְּרֹאשׁ הַבְּשָׂמִים (כת' ס, סא).

רטז הָאִשָּׁה מֵינִיקָה אֶת־בְּנָהּ.

נָדְרָה שֶׁלֹּא לְהָנִיק אֶת־בְּנָהּ – בֵּית־שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שׁוֹמֶטֶת דַּד מִפִּיו; בֵּית־הִלֵּל אוֹמְרִים: כּוֹפָהּ¹⁴⁶⁴ וּמֵינִיקָתוֹ. נִתְגָּרְשָׁה אֵינוֹ כוֹפָהּ. וְאִם הָיָה [הַתִּינוֹק] מַכִּירָהּ¹⁴⁶⁵ – נוֹתֵן לָהּ¹⁴⁶⁶ שְׂכָרָהּ וְכוֹפָהּ וּמֵינִיקָתוֹ, מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה.¹⁴⁶⁷

אִשָּׁה [גְּרוּשָׁה] אַחַת בָּאָה לִפְנֵי שְׁמוּאֵל¹⁴⁶⁸. אָמַר לוֹ לְרַב דִּימִי בַר יוֹסֵף: לֵךְ בָּדְקָהּ¹⁴⁶⁹. הָלַךְ וְהוֹשִׁיבָהּ בְּשׁוּרָה שֶׁל נָשִׁים וְנָטַל אֶת־בְּנָהּ וְחָזַר עִמּוֹ עֲלֵיהֶן. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֶצְלָהּ הָיָה מִסְתַּכֵּל בְּפָנֶיהָ, כָּבְשָׁה אֶת־עֵינֶיהָ¹⁴⁷⁰. אָמַר לָהּ: זִקְפִי אֶת־עֵינַיִךְ וְעִמְדִי שְׂאִי אֶת בְּנֵךְ (שם נט, ס).

ריז הַמְגַדֵּל נִקְרָא אָב וְלֹא הַמּוֹלִיד (שמ"ר מו).

ריח “אַשְׁרֵי… עֹשֵׂה צְדָקָה בְכָל־עֵת”¹⁴⁷¹ – וְכִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת צְדָקָה בְּכָל־עֵת? דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁבְּיַבְנֶה (וְיֵשׁ אוֹמְרִים: רַ' אֲלִיעֶזֶר): זֶה הַזָּן בָּנָיו וּבְנוֹתָיו כְּשֶׁהֵם קְטַנִּים; רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי אָמַר: זֶה הַמְגַדֵּל יָתוֹם וִיתוֹמָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וּמַשִּׂיאָם (כת' ג.).

ריט אָמְרוּ מִשּׁוּם רַ' יוֹסֵי בַר חֲנִינָא: בְּאוּשָׁא הִתְקִינוּ¹⁴⁷², שֶׁיְהֵא אָדָם זָן אֶת־בָּנָיו וְאֶת־בְּנוֹתָיו כְּשֶׁהֵם קְטַנִּים.

כְּשֶׁהָיוּ בָאִים לִפְנֵי רַב יְהוּדָה¹⁴⁷³ אָמַר לָהֶם: הַתַּנִּין¹⁴⁷⁴ הוֹלִיד וְעַל בְּנֵי הָעִיר הֵטִיל.

כְּשֶׁהָיוּ בָאִים לִפְנֵי רַב חִסְדָּא אָמַר לָהֶם: כְּפוּ לוֹ מְדוֹכָה¹⁴⁷⁵ בְּרַבִּים וְיַעֲמֹד וְיֹאמַר: הָעוֹרֵב מְבַקֵּשׁ בָּנִים וְאוֹתוֹ הָאִישׁ אֵינוֹ מְבַקֵּשׁ בָּנִים.

כְּשֶׁהָיָה בָא לִפְנֵי רָבָא אָמַר לוֹ: נוֹחַ לְךָ שֶׁיִּתְפַּרְנְסוּ בָנֶיךָ מִן הַצְּדָקָה? (שם מט).

רכ אָמַר רַב יוֹסֵי בַר חוֹנִי: בַּכֹּל אָדָם מִתְקַנֵּא, חוּץ מִבְּנוֹ וְתַלְמִידוֹ (סנה' קה:).

רכא כְּלוּם יֶשׁ־אָב שֶׁשּׂוֹנֵא אֶת־בְּנוֹ? (שם).

רכב בְּנֵי בָנִים הֲרֵי הֵם כְּבָנִים (יבמ' סב:).

רכג אָמַר רַ' יְהוּדָה בַר אֶלְעַאי: בְּנוֹת בָּנִים הֲרֵי הֵן כְּבָנִים וּבְנֵי בָנוֹת אֵינָם כְּבָנִים (ב"ר צד).

רכד “אִם־תִּשְׁקֹר לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי”¹⁴⁷⁶ – עַד כָּאן רַחֲמֵי אָב עַל הַבֵּן (ב"ר נד).

––––––––

רכה הַמַּדְרִיךְ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: “וְיָדַעְתָּ כִּי־שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ”¹⁴⁷⁷ (יבמ' סב:).

רכו “חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל־פִּי דַרְכּוֹ”¹⁴⁷⁸ – רַ' אֱלִיעֶזֶר וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ; רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם חָנַכְתָּ בִנְךָ עַד שֶׁהוּא נַעַר בְּדִבְרֵי תוֹרָה הוּא מִתְגַּדֵּל בָּהֶם וְהוֹלֵךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: “גַּם כִּי־יַזְקִין לֹא־יָסוּר מִמֶּנָּה”¹⁴⁷⁹; וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כְּפָרָה זוֹ, כְּשֶׁאֵינָה לְמוּדָה לַחֲרוֹשׁ קָשֶׁה עָלֶיהָ בַּסּוֹף, וּכִזְמוֹרָה זוֹ שֶׁל גֶּפֶן, שֶׁאִם אֵין אַתָּה כוֹפְפָהּ כְּשֶׁהִיא לֶחָה, כְּשֶׁתִּתְקַשֶּׁה אֵין אַתָּה יָכוֹל לָהּ (מד' מש' כב).

רכז רֹב מַעֲשֵׂיהֶם [שֶׁל קְטַנִּים] מְקֻלְקָלִים (חול' פו.).

רכח כָּל־מַה שֶּׁנִּבְרָא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית צָרִיךְ עֲשִׂיָּה… אֲפִלּוּ אָדָם צָרִיךְ תִּקּוּן (ב"ר יא)¹⁴⁸⁰.

רכט “וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים”¹⁴⁸¹ – רַ' לֵוִי אָמָר: מָשָׁל לַהֲדַס וְעִצְבּוֹנִית¹⁴⁸² שֶׁהָיוּ גְדֵלִים זֶה עַל גַּבֵּי זֶה, וְכֵוָן שֶׁהִגְדִּילוּ וְהִפְרִיחוּ זֶה נוֹתֵן רֵיחוֹ וְזֶה חוֹחוֹ; כָּךְ כָּל־שְׁלשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה שְׁנֵיהֶם הוֹלְכִים לְבֵית־הַסֵּפֶר וּשְׁנֵיהֶם בָּאִים מִבֵּית־הַסֵּפֶר, לְאַחַר שְׁלשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה זֶה הוֹלֵךְ לְבָתֵּי־הַמִּדְרָשׁוֹת וְזֶה הוֹלֵךְ לְבָתֵּי עֲבוֹדָה־זָרָה.

אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: צָרִיךְ לְהִטַּפֵּל בִּבְנוֹ עַד שְׁלשׁ־עֶשְׂרֵה. מִכָּאן וְאֵילַךְ צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר: בָּרוּךְ שֶׁפְּטָרַנִי מֵעָנְשׁוֹ שֶׁל זֶה (כ"ר סג.).

רל “חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל־פִּי דַרְכּוֹ” – רַ' יְהוּדָה וְרַ' נְחֶמְיָה; אֶחָד אָמַר: מִשֵּׁשׁ־עֶשְׂרֵה¹⁴⁸³ וְעַד עֶשְׂרִים וּשְׁתָּיִם, וְאֶחָד אָמַר: מִשְּׁמֹנֶה־עֶשְׂרֵה וְעַד עֶשְׂרִים וְאַרְבָּע (קיד' ל.).

רלא “וּנְטַעְתֶּם כָּל־עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם” וגו'¹⁴⁸⁴ – מְדַבֵּר בְּתִינוֹק: “שָׁלשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים”¹⁴⁸⁵ – שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לֹא לְהָשִׂיחַ וְלֹא לְדַבֵּר, “וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת… קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַייָ”¹⁴⁸⁶ – שֶׁאָבִיו מַקְדִּישׁוֹ לַתּוֹרָה (תנה"ק קדושים).

רלב “וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת־בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם”¹⁴⁸⁷ – מִכָּאן אָמְרוּ: כְּשֶׁהַתִּינוֹק מַתְחִיל לְדַבֵּר אָבִיו מְדַבֵּר עִמּוֹ בִלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ וּמְלַמְּדוֹ תוֹרָה וְאִם אֵין מְדַבֵּר עִמּוֹ בִלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ וּמְלַמְּדוֹ תוֹרָה רָאוּי לוֹ כְּאִלּוּ קוֹבְרוֹ (ספרי עקב).

רלג שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: קָטָן הַיּוֹדֵעַ לְנַעֲנֵעַ חַיָּב בְּלוּלָב¹⁴⁸⁸, לְהִתְעַטֵּף – חַיָּב בְּצִיצִית, לִשְׁמֹר תְּפִלִּין¹⁴⁸⁹ – אָבִיו לוֹקֵחַ לוֹ תְּפִלִּין, יוֹדֵעַ לְדַבֵּר – אָבִיו מְלַמְּדוֹ שְׁמַע וְתוֹרָה וּלְשׁוֹן־קֹדֶשׁ, וְאִם לָאו – רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָא לָעוֹלָם.

תּוֹרָה מַה הִיא? אָמַר רַב הַמְנוּנָא: “תּוֹרָה צִוָּה־לָנוּ משֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב”¹⁴⁹⁰.

קְרִיאַת־שְׁמַע מַה הִיא? פָּסוּק רִאשׁוֹן (תוספ' חג' א: סוכה מב.)

רלד אָמַר רַב נַחֲמָן: קָטָן הַיּוֹדֵעַ לְמִי מְבָרְכִין מְזַמְּנִין עָלָיו¹⁴⁹¹. אַבַּיֵּי וְרָבָא¹⁴⁹² הָיוּ יוֹשְׁבִים לִפְנֵי רַבָּה. אָמַר לָהֶם רַבָּה: לְמִי מְבָרְכִין? אָמְרוּ לוֹ: לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. – וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הֵיכָן יוֹשֵׁב? רָבָא הֶרְאָהוּ לִשְׁמֵי־קוֹרָה¹⁴⁹³; אַבַּיֵּי יָצָא לַחוּץ וְהֶרְאָהוּ כְּלַפֵּי רָקִיעַ. אָמַר לָהֶם רַבָּה: שְׁנֵיכֶם תִּהְיוּ חֲכָמִים. וְזֶה שֶׁאוֹמְרִין הַבְּרִיּוֹת: בּוּצִין־בּוּצִין מִקַּטְפֵיהּ יְדִיעַ¹⁴⁹⁴ (כָּל־קִשּׁוּא מֵאִבּוֹ יָדוּעַ) (בר' מח.).

רלה אָמַר רַב קְטִינָא: כָּל־הַמַּכְנִיס בְּנוֹ¹⁴⁹⁵ פָּחוֹת מִבֶּן־שֵׁשׁ, רָץ אַחֲרָיו וְאֵינוֹ מַגִּיעוֹ¹⁴⁹⁶; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: חֲבֵרָיו רָצִים אַחֲרָיו¹⁴⁹⁷ וְאֵין מַגִּיעִים אוֹתוֹ. וּשְׁנֵיהֶם יֶשׁ־בּוֹ: חָלוּשׁ וּמְלֻמָּד (כת' נ.).

רלו אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כָּל־הַמְלַמֵּד אֶת־בֶּן־בְּנוֹ תּוֹרָה מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ קִבְּלָהּ מֵהַר־סִינָי, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ”¹⁴⁹⁸, וְסָמוּךְ לוֹ: “יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב”¹⁴⁹⁹. רַ' חִיָּא בַר אַבָּא לֹא טָעַם בָּשָׂר¹⁵⁰⁰ עַד שֶׁהִקְרִיא לַתִּינוֹק וְהוֹסִיף לוֹ¹⁵⁰¹. רַבָּה בַר רַב הוּנָא לֹא טָעַם בָּשָׂר עַד שֶׁהֵבִיא אֶת־הַתִּינוֹק לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ (קיד' ל.).

רלז רַ' יְהוֹשֻׁעַ הָיָה רָגִיל לִשְׁמוֹעַ פָּרָשָׁה מִבֶּן־בְּנוֹ בְּכָל־עֶרֶב־שַׁבָּת. פַּעַם אַחַת שָׁכַח וְנִכְנַס לִרְחֹץ בְּאוֹתָם מֶרְחֲצָאוֹת שֶׁל טְבֶרְיָא, וְהָיָה סָמוּךְ עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל רַ' חִיָּא בַר אַבָּא, נִזְכַּר שֶׁלֹּא שָׁמַע פָּרָשָׁה מִבֶּן־בְּנוֹ, חָזַר וְיָצָא. אָמַר לוֹ רַ' חִיָּא בַר אַבָּא: וְלֹא כֵן לִמַּדְתָּנוּ, רַבֵּנוּ – אִם הִתְחִילוּ אֵין מַפְסִיקִין¹⁵⁰²? אָמַר לוֹ: חִיָּא בְנִי, קַלָּה הִיא בְעֵינֶיךָ, שֶׁכָּל־הַשּׁוֹמֵעַ פָּרָשָׁה מִבֶּן־בְּנוֹ, כְּאִלּוּ הוּא שׁוֹמְעָהּ מֵהַר־סִינָי, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב”¹⁵⁰³! (ירוש' שבת פ“א, ה”ב).

רלח שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הָאָב חַיָּב בִּבְנוֹ לְמוּלוֹ וְלִפְדּוֹתוֹ¹⁵⁰⁴ וּלְלַמְּדוֹ תוֹרָה וּלְלַמְּדוֹ אֻמָּנוּת וּלְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף לַהֲשִׁיטוֹ בַּמָּיִם. רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: כָּל־שֶׁאֵינוֹ מְלַמֵּד אֶת־בְּנוֹ אֻמָּנוּת כְּאִלּוּ מְלַמְּדוֹ לִסְטוּת¹⁵⁰⁵.

“וּלְלַמְּדוֹ אֻמָּנוּת” מִנָּיִן? אָמַר חִזְקִיָּה. שֶׁנֶּאֱמַר: “רְאֵה חַיִּים¹⁵⁰⁶ עִם־אִשָּׁה אֲשֶׁר־אָהַבְתָּ”¹⁵⁰⁷. אִם אִשָּׁה מַמָּשׁ הִיא – כְּשֵׁם שֶׁחַיָּב לְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה כָּךְ חַיָּב לְלַמְּדוֹ אֻמָּנוּת; אִם תּוֹרָה הִיא – כְּשֵׁם שֶׁחַיָּב לְלַמְּדוֹ תוֹרָה כָּךְ חַיָּב לְלַמְּדוֹ אֻמָּנוּת.

“וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף לַהֲשִׁיטוֹ בַּמָּיִם” – מַה־טָּעַם? חַיּוּתוֹ הִיא¹⁵⁰⁸.

“רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: כָּל־שֶׁאֵינוֹ מְלַמְּדוֹ אֻמָּנוּת כְּאִלּוּ מְלַמְּדוֹ לִסְטוּת” – מַה בֵּינֵיהֶם¹⁵⁰⁹? יֵשׁ בֵּינֵיהֶם שֶׁלִּמְּדוֹ סְחוֹרָה¹⁵¹⁰.

רַבִּי אוֹמֵר: אַף יִשּׁוּב מְדִינָה [חַיָּב לְלַמְּדוֹ].

כָּל־שֶׁהִיא מִצְוַת הָאָב עַל הַבֵּן, אִם לֹא יַעֲשֶׂה לוֹ אָבִיו הוּא יַעֲשֶׂה לְעַצְמוֹ (קיד' כט,ל; מכל' בא).

רלט שָׁאֲלוּ אֶת־רַ' יְהוֹשֻׁעַ: מַהוּ שֶׁיְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ יְוָנִית? אָמַר לָהֶם: יְלַמְּדֶנּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאֵינָהּ לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה”¹⁵¹¹.

– מֵעַתָּה אָסוּר לְלַמֵּד אֶת־בְּנוֹ אֻמָּנוּת, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה” – וַהֲלֹא שָׁנָה רַ' יִשְׁמָעֵאל: “וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים”¹⁵¹² – זוֹ אֻמָּנוּת?

– אָמְרוּ בְשֵׁם רַ' יוֹחָנָן: מִפְּנֵי הַמָּסוֹרוֹת¹⁵¹³ (ירוש' פאה פ“א, ה”א; שם סוטה פ“ט, הט”ו).

רמ בֶּן־עַזַּאי אוֹמֵר: חַיָּב אָדָם לְלַמֵּד אֶת־בִּתּוֹ תּוֹרָה.

רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כָּל־הַמְלַמֵּד בִּתּוֹ תּוֹרָה כְּאִלּוּ מְלַמְּדָהּ תִּפְלוּת¹⁵¹⁴ (סוטה כ.).

רמא רַ' אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַ' יוֹחָנָן אָמָר: מֻתָּר לְאָדָם לְלַמֵּד אֶת־בִּתּוֹ יְוָנִית¹⁵¹⁵, מִפְּנֵי שֶׁהִיא תַכְשִׁיט לָהּ. שָׁמַע שִׁמְעוֹן בַּר בָּא וְאָמַר: מִשּׁוּם שֶׁרַ' אַבָּהוּ מְבַקֵּשׁ לְלַמֵּד אֶת־בִּתּוֹ הוּא תוֹלֶה לָהּ בְּרַ' יוֹחָנָן.

שָׁמַע רַ' אַבָּהוּ¹⁵¹⁶ וְאָמַר: יָבֹא עָלַי¹⁵¹⁷ אִם לֹא שְׁמַעְתִּיהָ מֵרַ' יוֹחָנָן! (ירוש' פאה פ“א, ה”א; שם, סוטה פ“ט הט”ו).

––––––––

רמב רַ' עֲקִיבָא הָיָה אוֹמֵר: הָאָב זוֹכֶה לַבֵּן¹⁵¹⁸ בְּנוֹי¹⁵¹⁹ וּבְכֹחַ וּבְעשֶׁר וּבְחָכְמָה וּבְשָׁנִים (עד' ב).

רמג בֶּן־חָכָם¹⁵²⁰ כַּחֲצִי חָכָם (ילק"ש וירא כא).

רמד יוֹרֵשׁ כַּרְעֵיהּ דַּאֲבוּהַּ הוּא¹⁵²¹ (הַיּוֹרֵשׁ רַגְלוֹ שֶׁל אָבִיו הוּא) (עיר' ע:).

רמה רְחֵלָה אַחַר רְחֵלָה הוֹלֶכֶת; כְּמַעֲשֵׂה הָאֵם כָּךְ מַעֲשֵׂה הַבַּת (כ. סג).

רמו “כְּאִמָּה בִּתָּהּ”¹⁵²² – אֵין פָּרָה נוֹגַחַת עַד שֶׁהַבַּת בּוֹעֶטֶת¹⁵²³ (ב“ר פ; ילק”ש וישלח לג).

רמז שׁוּתָא דִינוּקָא בְּשׁוּקָא אוֹ דַאֲבוּהַּ אוֹ דְאִמֵּיהּ ¹⁵²⁴ (שִׂיחַת הַתִּינוֹק בַּשּׁוּק – אוֹ שֶׁל אָבִיו אוֹ שֶׁל אִמּוֹ) (סוכה נו:).

רמח לְפִי הַגִּנָּה – הַגַּנָּן (ב"ר פ).

––––––––

רמט אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי: קָשָׁה תַרְבּוּת רָעָה¹⁵²⁵ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם יוֹתֵר מִמִּלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג (ב"ר ז:).

רנ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה נִדּוֹן עַל שֵׁם סוֹפוֹ¹⁵²⁶.

שָׁנִינוּ, רַ' יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: וְכִי מִפְּנֵי שֶׁאָכַל זֶה תַּרְטֵימַר¹⁵²⁷ בָּשָׂר וְשָׁתָה חֲצִי לֹג יַיִן הָאִיטַלְקִי אָמְרָה תוֹרָה יֵצֵא לְבֵית־דִּין לִסָּקֵל? אֶלָּא הִגִּיעָה תוֹרָה לְסוֹף דַּעְתּוֹ שֶׁל בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, שֶׁסּוֹף מְגַמֵּר¹⁵²⁸ נִכְסֵי אָבִיו וּמְבַקֵּשׁ לִמּוּדוֹ¹⁵²⁹ וְאֵינוֹ מוֹצֵא, וְיוֹצֵא לְפָרָשַׁת־דְּרָכִים וּמְלַסְטֵם¹⁵³⁰ אֶת־הַבְּרִיּוֹת – אָמְרָה תוֹרָה: יָמוּת זַכַּאי וְאַל יָמוּת חַיָּב.

אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן:: וְכִי מִפְּנֵי שֶׁאָכַל זֶה תַּרְטֵימַר בָּשָׂר וְשָׁתָה חֲצִי לֹג יַיִן הָאִיטַלְקִי – אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹצִיאִים אוֹתוֹ לְסָקְלוֹ? אֶלָּא לֹא הָיָה וְלֹא עָתִיד לִהְיוֹת. וְלָמָּה נִכְתַּב? דְּרוֹשׁ וְקַבֵּל שָׂכָר¹⁵³¹. אָמַר רַ' יוֹנָתָן: אֲנִי רְאִיתִיו וְיָשַׁבְתִּי עַל קִבְרוֹ (סנה' עא.).

רנא אָמַר רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן: מָשָׁל לְאָדָם אֶחָד שֶׁפָּתַח לִבְנוֹ חֲנוּת שֶׁל בְּשָׂמִים בְּשׁוּק שֶׁל זוֹנוֹת. הַמָּבוֹי¹⁵³² עָשָׂה שֶׁלּוֹ, וְהָאֻמָּנוּת עָשְׂתָה שֶׁלָּהּ, וְהַנַּעַר, כְּבָחוּר, עָשָׂה שֶׁלּוֹ – יָצָא לְתַרְבּוּת רָעָה. בָּא אָבִיו וּתְפָסוֹ עִם הַזּוֹנוֹת. הִתְחִיל הָאָב צוֹעֵק וְאוֹמֵר: הוֹרֶגְךָ אָנִי! הָיָה שָׁם אוֹהֲבוֹ אָמַר לוֹ: אַתָּה אִבַּדְתָּ הַנַּעַר וְאַתָּה צוֹעֵק כְּנֶגְדּוֹ: הִנַּחְתָּ כָל הָאֻמָּנֻיּוֹת וְלֹא לִמַּדְתּוֹ אֶלָּא בַשָּׂם, וְהִנַּחְתָּ כָל־הַמְּבוֹאוֹת וְלֹא פָתַחְתָּ לוֹ חֲנוּת אֶלָּא בְשׁוּק שֶׁל זוֹנוֹת! (שמ"ר מג; בר' לב).

רנב מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה עוֹמֵד הוּא וּבְנוֹ בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת, וְכָל־הָעָם עוֹנִין אַחַר הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה “הַלְלוּיָהּ”, וּבְנוֹ עוֹנֶה דְּבָרִים שֶׁל תִּפְלוּת. אָמְרוּ לוֹ: רְאֵה בִנְךָ שֶׁהוּא עוֹנֶה דְּבָרִים שֶׁל תִּפְלוּת. אָמַר לָהֶם: מָה אֶעֱשֶׂה? תִּינוֹק הוּא – יְשַׂחֵק. שׁוּב לְמָחָר עָשָׂה אוֹתוֹ עִנְיָן: כָּל־הָעָם עוֹנִין אַחַר הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה “הַלְלוּיָהּ” וְהוּא עוֹנֶה דְּבָרִים שֶׁל תִּפְלוּת. אָמְרוּ לוֹ: רְאֵה בִנְךָ שֶׁהוּא עוֹנֶה דְּבָרִים שֶׁל תִּפְלוּת. אָמַר לָהֶם: מָה אֶעֱשֶׂה? תִּינוֹק הוּא – יְשַׂחֵק. כָּל אוֹתָם שְׁמוֹנַת יְמֵי הַחַג עָנָה בְנוֹ דְּבָרִים שֶׁל תִּפְלוּת וְלֹא אָמַר לוֹ דָּבָר.

אָמְרוּ: לֹא יָצָאת אוֹתָהּ שָׁנָה וְלֹא שָׁנְתָה וְלֹא שִׁלְּשָׁה עַד שֶׁמֵּת אוֹתוֹ הָאִישׁ וּמֵתָה אִשְׁתּוֹ וּמֵת בְּנוֹ וּמֵת בֶּן־בְּנוֹ, וְיָצְאוּ לוֹ חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה נְפָשׁוֹת מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ, וְלֹא נִשְׁתַּיֵּר לוֹ אֶלָּא זוּג אֶחָד שֶׁל בָּנִים בִּלְבָד, אֶחָד חִגֵּר וְסוֹמֵא וְאֶחָד שׁוֹטֶה וְרָשָׁע (תדא"ר יג).

––––––––

רנג אָמַר רַב חִסְדָּא: לְעוֹלָם אַל יָטִיל אָדָם אֵימָה יְתֵרָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, שֶׁהֲרֵי פִילֶגֶשׁ בְּגִבְעָה הֵטִיל עָלֶיהָ בַּעְלָהּ אֵימָה יְתֵרָה¹⁵³³ וְהִפִּילָה כַּמָּה רְבָבוֹת מִיִּשְׂרָאֵל (גיט' ו:).

רנד אָמַר רַ' אַבָּהוּ: לְעוֹלָם אַל יָטִיל אָדָם אֵימָה יְתֵרָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, שֶׁהֲרֵי אָדָם גָּדוֹל הֵטִיל אֵימָה יְתֵרָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ – וּמִי הוּא? רַ' חֲנִינָא בֶן גַּמְלִיאֵל – וּבִקְשׁוּ לְהַאֲכִילוֹ דָּבָר גָּדוֹל¹⁵³⁴. וּמַהוּ? אֵבָר מִן הֶחָי¹⁵³⁵ (שם ז.).

רנה אַל יַרְאֶה אָדָם לְתִינוֹק בְּאָזְנוֹ¹⁵³⁶ אֶלָּא מַלְקֵהוּ מִיָּד, אוֹ יִשְׁתּוֹק וְלֹא יֹאמַר לוֹ כְּלוּם.

מַעֲשֶׂה בִּבְנוֹ שֶׁל גּוֹרְגוֹס בְּלֹד, שֶׁבָּרַח מִבֵּית־הַסֵּפֶר וְהֶרְאָה לוֹ אָבִיו בְּאָזְנוֹ, וְנִתְיָרֵא מֵאָבִיו וְהָלַךְ וְאִבֵּד עַצְמוֹ בַּבּוֹר¹⁵³⁷ (שמח' ב).

מַעֲשֶׂה בְתִינוֹק אֶחָד מִבְּנֵי־בְרַק שֶׁשָּׁבַר צְלוֹחִית בְּשַׁבָּת וְהֶרְאָה לוֹ אָבִיו בְּאָזְנוֹ וְנִתְיָרֵא מֵאָבִיו וְהָלַךְ וְאִבֵּד עַצְמוֹ בַּבּוֹר (שמח' ב).

רנו רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: יֵצֶר, תִּינוֹק וְאִשָּׁה תְּהֵא שְׂמֹאל דּוֹחָה וְיָמִין מְקָרֶבֶת¹⁵³⁸ (סוטה מו:).

רנז אָמַר רַ' יִצְחָק: בְּאוּשָׁא הִתְקִינוּ שֶׁיְהֵא אָדָם מִתְגַּלְגֵּל עִם בְּנוֹ¹⁵³⁹ עַד שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה; מִכָּאן וְאֵילַךְ יוֹרֵד עִמּוֹ לְחַיָּיו¹⁵⁴⁰ (כת' נ.).

רנח “חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ”¹⁵⁴¹ – לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל־הַמּוֹנֵעַ בְּנוֹ מִן הַמַּרְדּוּת סוֹף בָּא לְתַרְבּוּת־רָעָה וְשׂוֹנְאֵהוּ, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְיִשְׁמָעֵאל שֶׁהָיוּ לוֹ גַעֲגוּעִים עַל אַבְרָהָם אָבִיו וְלֹא רִדָּהוּ¹⁵⁴² – וְיָצָא לְתַרְבּוּת־רָעָה, וּשְׂנֵאָהוּ וְהוֹצִיאָהוּ מִבֵּיתוֹ רֵיקָם. מֶה עָשָׂה יִשְׂמָעֵאל? כְּשֶׁהָיָה בֶן־חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה הִתְחִיל לְהָבִיא צֶלֶם מִן הַשּׁוּק וְהָיָה מְצַחֵק בּוֹ וְעוֹבְדוֹ, כְּמוֹ שֶׁרָאָה מֵאֲחֵרִים, מִיָּד “וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת־בֶּן־הָגָר הַמִּצְרִית… מְצַחֵק, וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת־בְּנָהּ”¹⁵⁴³ – שֶׁמָּא יִלְמַד בְּנִי אֹרְחוֹתָיו. מִיָּד “וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח־לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם”¹⁵⁴⁴ – לְלַמֶּדְךָ שֶׁהָיָה שׂוֹנֵא לְיִשְׁמָעֵאל וְשִׁלְּחוֹ הוּא וְאִמּוֹ רֵיקָם וּטְרָדוֹ¹⁵⁴⁵ מִבֵּיתוֹ. וּמֶה הָיָה סוֹפוֹ? כְּשֶׁגֵּרְשׁוֹ יָשַׁב בְּפָרָשַׁת־דְּרָכִים וְהָיָה מְלַסְטֵם אֶת־הַבְּרִיּוֹת. כַּיּוֹצֵא בוֹ “וַיֶּאֲהַב יִצְחָק אֶת־עֵשָׂו”¹⁵⁴⁶ – לְפִיכָךְ יָצָא לְתַרְבּוּת־רָעָה עַל שֶׁלֹּא רִדָּהוּ. כַּיּוֹצֵא בוֹ דָּוִד, שֶׁלֹּא יִסַּר לְאַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ וְלֹא רִדָּהוּ – יָצָא לְתַרְבּוּת־רָעָה וּבִקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת־אָבִיו וְגָרַם לוֹ דְּבָרִים קָשִׁים הַרְבֵּה שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף (שמ"ר א).

רנט “וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל”¹⁵⁴⁷ – בְּמַכֶּה בְנוֹ הַגָּדוֹל¹⁵⁴⁸ הַכָּתוּב מְדַבֵּר.

שִׁפְחָה שֶׁל בֵּית רַבִּי רָאֲתָה אָדָם אֶחָד שֶׁהוּא מַכֶּה בְנוֹ הַגָּדוֹל. אָמְרָה לוֹ: יְהֵא אוֹתוֹ הָאִישׁ בְּנִדּוּי, שֶׁהוּא עוֹבֵר עַל “וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל” (מו"ק יז.).

רס אָמַר רַב: לְעוֹלָם אַל יְשַׁנֶּה אָדָם בְּנוֹ בֵּין הַבָּנִים, שֶׁבִּשְׁבִיל מִשְׁקַל שְׁנֵי סְלָעִים מֵילַת¹⁵⁴⁹, שֶׁנָּתַן יַעֲקֹב לְיוֹסֵף יוֹתֵר מִשְּׁאָר בָּנָיו, נִתְקַנְּאוּ בוֹ אֶחָיו וְנִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר וְיָרְדוּ אֲבוֹתֵינוּ לְמִצְרָיִם (שבת י:).

––––––––

רסא הַכּוֹתֵב אֶת־נְכָסָיו לַאֲחֵרִים¹⁵⁵⁰ וְהִנִּיחַ אֶת־בָּנָיו¹⁵⁵¹ – מַה־שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי, אֶלָּא אֵין רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ, רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אִם לֹא הָיוּ בָנָיו נוֹהֲגִים כְּשׁוּרָה¹⁵⁵² – זָכוּר לַטּוֹב.

אָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה: שִׁנָּנָא¹⁵⁵³, לֹא תְהֵא בְּמַעֲבִירֵי נַחֲלָה, וַאֲפִלּוּ מִבֵּן רַע לְבֵן טוֹב, שֶׁאֵין יָדוּעַ מַה זֶּרַע יֵצֵא מִמֶּנּוּ, וְכָל־שֶׁכֵּן מִבֵּן לְבַת (ב"ב קלג; כת' נג.).

רסב אָדָם אֶחָד צִוָּה בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ: חָבִית שֶׁל עָפָר לִבְנִי אֶחָד, חָבִית שֶׁל עֲצָמוֹת לִבְנִי שֵׁנִי וְחָבִית שֶׁל מוֹכִין¹⁵⁵⁴ לִבְנִי שְׁלִישִׁי. לֹא יָדְעוּ מַהוּ אוֹמֵר לָהֶם. בָּאוּ לִפְנֵי רַ' בַנָּאָה. אָמַר לָהֶם: "יֵשׁ לָכֶם קַרְקָע? אָמְרוּ לוֹ: הֵן! – "יֵשׁ לָכֶם בְּהֵמוֹת? – הֵן! – “יֵשׁ לָכֶם לְבָדִים¹⁵⁵⁵?” – הֵן! – “אִם כֵּן, זֶהוּ שֶׁאָמַר לָכֶם אֲבִיכֶם!” (ב"ב נח.).

רסג אָדָם אֶחָד שָׁמַע לְאִשְׁתּוֹ שֶׁאוֹמֶרֶת לְבִתָּהּ: מִפְּנֵי מָה אֵין אַתְּ צְנוּעָה בַעֲבֵרָה¹⁵⁵⁶? עֲשָׂרָה בָנִים יֶשׁ לִי וְאֵין לִי מֵאָבִיךְ אֶלָּא אֶחָד. כְּשֶׁמֵּת אָמַר: “כָּל־נְכָסַי לְבֵן אֶחָד”, וְלֹא יָדְעוּ לְאֵיזֶה מֵהֶם. בָּאוּ לִפְנֵי רַ' בַנָּאָה. אָמַר לָהֶם: לְכוּ וְחִבְטוּ עַל קֶבֶר אֲבִיכֶם¹⁵⁵⁷ עַד שֶׁיַּעֲמוֹד וִיגַלֶּה לָכֶם לְמִי מִכֶּם הִנִּיחַ אֶת־נְכָסָיו. הָלְכוּ כֻלָּם, וְזֶה שֶׁהָיָה בְנוֹ לֹא הָלַךְ¹⁵⁵⁸. אָמַר לָהֶם רַ' בַנָּאָה: כָּל־הַנְּכָסִים שֶׁל זֶה (שם).

רסד אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁזָּכוּ לוֹ אֲבוֹתָיו; אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁיֶּשׁ־לוֹ יָתֵד לְהִתָּלוֹת בָּהּ! (ירוש' בר' פ“ד, ה”א).

––––––––

ה. כִּבּוּד אָב וָאֵם

רסה דָּרַשׁ עֻלָּא רַבָּה עַל פִּתְחוֹ שֶׁל בֵּי־נְשִׂיאָה¹⁵⁵⁹: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “יוּדוּךָ יְיָ כָּל־מַלְכֵי־אָרֶץ כִּי שָׁמְעוּ אִמְרֵי־פִיךָ”¹⁵⁶⁰ – “מַאֲמַר פִיךָ” לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא “אִמְרֵי־פִיךָ”? בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא:" אָנֹכִי“¹⁵⁶¹ וְ”לֹא־יִהְיֶה לְךָ"¹⁵⁶² אָמְרוּ אֻמּוֹת־הָעוֹלָם: לִכְבוֹד עַצְמוֹ הוּא דוֹרֵשׁ; כֵּוָן שֶׁאָמַר: “כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אִמֶּךְ”¹⁵⁶³ חָזְרוּ וְהוֹדוּ לְמַּאֲמָרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת. רָבָא אָמַר מִכָּאן: “רֹאשׁ־דְּבָרְךָ אֱמֶת”¹⁵⁶⁴ – רֹאשׁ־דְּבָרְךָ וְלֹא סוֹף דְּבָרְךָ? אֶלָּא מִסּוֹף דְּבָרְךָ נִכָּר שֶׁרֹאשׁ־דְּבָרְךָ אֱמֶת¹⁵⁶⁵ (קיד' לא.).

רסו “כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אִמֶּךְ”¹⁵⁶⁶…לֹא תִּרְצָח“¹⁵⁶⁷ – מָה עִנְיָן זֶה אֵצֶל זֶה? אֶלָּא לְלַמְּדֶךָ: אִם יֶשׁ־לוֹ לְאָדָם מְזוֹנוֹת בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְאֵינוֹ מְהַנֶּה אֶת־אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ אֲפִלּוּ בְיַלְדוּתָם, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּזִקְנוּתָם – כְּאִלּוּ הוּא רוֹצֵחַ כָּל־יָמָיו לִפְנֵי הַמָּקוֹם. לְכָךְ נֶאֱמַר “כַּבֵּד” וְ”לֹא תִּרְצָח" (תדב“א כו; ילק”ש).

רסז שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שְׁלשָׁה שֻׁתָּפִים הֵם בָּאָדָם: הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאָבִיו וְאִמּוֹ. בִּזְמַן שֶׁאָדָם מְכַבֵּד אֶת־אָבִיו וְאֶת־אִמּוֹ, אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ דַרְתִּי בֵינֵיהֶם וְכִבְּדוּנִי.

שָׁנִינוּ, רַבִּי אוֹמֵר: גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁבֵּן מְכַבֵּד אֶת־אִמּוֹ יוֹתֵר מֵאָבִיו, מִפְּנֵי שֶׁמְּשַׁדַּלְתּוֹ בִדְבָרִים, לְפִיכָךְ הִקְדִּים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כִּבּוּד אָב לְכִבּוּד אֵם; וְגָלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁהַבֵּן מִתְיָרֵא מֵאָבִיו יוֹתֵר מֵאִמּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁמְּלַמְּדוֹ תוֹרָה, לְפִיכָךְ הִקְדִּים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מוֹרָא הָאֵם לְמוֹרָא הָאָב.

שָׁנָה תַנָּא לִפְנֵי רַב נַחֲמָן: בִּזְמַן שֶׁאָדָם מְצַעֵר אֶת־אָבִיו וְאֶת־אִמּוֹ אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: יָפֶה עָשִׂיתִי שֶׁלֹּא דַרְתִּי בֵינֵיהֶם, שֶׁאִלְמָלֵי דַּרְתִּי בֵינֵיהֶם צִעֲרוּנִי (קיד' ל, לא).

רסח בִּזְמַן שֶׁאָדָם מְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ וּמַכֶּה אוֹתָם וְעוֹשֶׂה בָהֶם חַבּוּרָה, כִּבְיָכוֹל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כּוֹפֵף אֶת־רַגְלָיו תַּחַת כִּסֵּא־הַכָּבוֹד וְאוֹמֵר: אֲנִי הִשְׁוֵיתִי לְאֵלּוּ כָּבוֹד שֶׁלִּי – אִלּוּ אֲנִי הָיִיתִי אֵצֶל זֶה כָּךְ הָיָה עוֹשֶׂה לִי! יָפֶה עָשִׂיתִי שֶׁלֹּא דַרְתִּי עִמּוֹ בִּשְׁכוּנָה (תדב"א כד).

רסט רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: גָּדוֹל הוּא כִּבּוּד אָב וָאֵם, שֶׁהֶעְדִּיפוֹ¹⁵⁶⁸ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יוֹתֵר מִכִּבּוּדוֹ, שֶׁבְּכִבּוּדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כָּתוּב: “כַּבֵּד אֶת־יְיָ מֵהוֹנֶךָ”¹⁵⁶⁹; כֵּיצַד מְכַבְּדוֹ מֵהוֹנוֹ? מַפְרִישׁ לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה, תְּרוּמָה, מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וּמַעֲשֵׂר עָנִי, וְחַלָּה, עוֹשֶׂה סֻכָּה וְלוּלָב וְשׁוֹפָר, וּתְפִלִּין וְצִיצִית, מַאֲכִיל רְעֵבִים, מַשְׁקֶה צְמֵאִים וּמַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים. אִם יֶשׁ־לְךָ אַתָּה חַיָּב בְּכָל־אֵלּוּ, וְאִם אֵין לְךָ אֵין אַתָּה חַיָּב בְּאַחַת מֵהֶן. אֲבָל כְּשֶׁאַתָּה בָא אֵצֶל כִּבּוּד אָב וָאֵם, בֵּין שֶׁיֶּשׁ־לְךָ הוֹן, בֵּין שֶׁאֵין לְךָ הוֹן “כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אִמֶּךְ”¹⁵⁷⁰ – וַאֲפִלּוּ אַתָּה מְסַבֵּב עַל הַפְּתָחִים (פסיק' כג; מכיל' יתרו; ירוש' פאה פ“א, ה”א).

רע שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אֵיזֶהוּ מוֹרָא וְאֵיזֶהוּ כִבּוּד: מוֹרָא – לֹא עוֹמֵד בִּמְקוֹמוֹ וְלֹא יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ, וְלֹא סוֹתֵר אֶת־דְבָרָיו וְלֹא מַכְרִיעוֹ; כִּבּוּד – מַאֲכִיל וּמַשְׁקֶה, מַלְבִּישׁ וּמְכַסֶּה, מַכְנִיס וּמוֹצִיא (קיד' לא:).

רעא שָׁנִינוּ, הֲרֵי שֶׁהָיָה אָבִיו עוֹבֵר עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה לֹא יֹאמַר לוֹ: “אַבָּא, עָבַרְתָּ עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה”, אֶלָּא אוֹמֵר לוֹ: “אַבָּא, כָּךְ כָּתוּב בַּתּוֹרָה?”

– סוֹף סוֹף – הוּא הוּא¹⁵⁷¹?!

– אֶלָּא אוֹמֵר לוֹ: אַבָּא מִקְרָא כָּתוּב בַּתּוֹרָה כָּךְ הוּא (סנה' פא.).

רעב שָׁאֲלוּ לוֹ לְרַב עֻלָּא: עַד הֵיכָן כִּבּוּד אָב וָאֵם? אָמַר לָהֶם: צְאוּ וּרְאוּ מֶה עָשָׂה נָכְרִי אֶחָד בְּאַשְׁקְלוֹן, וְדָמָא בֶן־נְתִינָה שְׁמוֹ. פַּעַם אַחַת בִּקְּשׁוּ חֲכָמִים פְּרַקְמַטְיָא¹⁵⁷² בְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא שָׂכָר¹⁵⁷³, וְהָיָה מַפְתֵּחַ מֻנָּח תַּחַת מְרַאֲשׁוֹתָיו שֶׁל אָבִיו¹⁵⁷⁴ וְלֹא צִעֲרוֹ.

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: שָׁאֲלוּ אֶת־רַ' אֱלִיעֶזֶר, עַד הֵיכָן כִּבּוּד אָב וָאֵם? אָמַר לָהֶם: צְאוּ וּרְאוּ מֶה עָשָׂה נָכְרִי אֶחָד לְאָבִיו בְּאַשְׁקְלוֹן, וְדָמָא בֶן־נְתִינָה שְׁמוֹ. פַּעַם אַחַת בִּקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ חֲכָמִים אֲבָנִים לְאֵפוֹד בְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא שָׂכָר, וְהָיָה מַפְתֵּחַ מֻנָּח תַּחַת מְרַאֲשׁוֹתָיו שֶׁל אָבִיו וְלֹא צִעֲרוֹ. לְשָׁנָה הָאַחֶרֶת נָתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שְׂכָרוֹ, שֶׁנּוֹלְדָה לוֹ פָרָה אֲדֻמָּה בְּעֶדְרוֹ. נִכְנְסוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אֶצְלוֹ. אָמַר לָהֶם: יוֹדֵעַ אֲנִי בָּכֶם, שֶׁאִם אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם כָּל־מָמוֹן שֶׁבָּעוֹלָם אַתֶּם נוֹתְנִים לִי; אֶלָּא אֵין אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם אֶלָּא אוֹתוֹ מָמוֹן שֶׁהִפְסַדְתִּי בִּשְׁבִיל כְּבוֹד אַבָּא.

אָמַר רַ' חֲנִינָא: וּמָה מִי שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה – כָּךְ¹⁵⁷⁵, מְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.(קיד' לא.).

רעג אָמַר רַ' חִזְקִיָּה: נָכְרִי אֶשְָקְלוֹנִי הָיָה, וְרֹאשׁ פְּרָטְבּוּלֵי הָיָה¹⁵⁷⁶, וְאֶבֶן שֶׁיָּשַׁב עָלֶיהָ אָבִיו לֹא יָשַׁב עָלֶיהָ מִיָּמָיו, וְכֵוָן שֶׁמֵּת אָבִיו עָשָׂה אוֹתָה יִרְאָה¹⁵⁷⁷ שֶׁלּוֹ (ירוש' פאה פ“א, ה”א).

רעד אָמַר רַ' אַבָּהוּ: שָׁאֲלוּ תַלְמִידָיו אֶת־רַ' אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל: אֵיזֶהוּ כִּבּוּד אָב וָאֵם? אָמַר לָהֶם: צְאוּ וּרְאוּ מֶה עָשָׂה דָמָא בֶן־נְתִינָה בְּאַשְׁקְלוֹן, שֶׁהָיְתָה אִמּוֹ חַסְרַת־דַּעַת וְהָיְתָה מְסַטַּרְתּוֹ בְּקֻרְדִּיקִין¹⁵⁷⁸ בִּפְנֵי כָל־בּוּלֵי¹⁵⁷⁹ שֶׁלּוֹ, וְלֹא הָיָה אוֹמֵר לָהּ אֶלָּא “דַיֵּךְ, אִמִּי”, וְנָפַל קֻרְדִּיקִין שֶׁלָּהּ מִיָּדָהּ וְהוֹשִׁיטוֹ לָהּ, שֶׁלֹּא תִצְטָעֵר (דב“ר א; ירוש' פאה פ”א, ה"א).

רעה כְּשֶׁבָּא רַב דִּימִי אָמַר: פַּעַם אַחַת הָיָה לָבוּשׁ¹⁵⁸⁰ סֵירִיקוֹן שֶׁל זָהָב¹⁵⁸¹, וְהָיָה יוֹשֵׁב בֵּין גְּדוֹלֵי רוֹמִי וּבָאָה אִמּוֹ וּקְרָעַתּוּ מִמֶּנּוּ, וְטָפְחָה לוֹ עַל רֹאשׁוֹ וְיָרְקָה לוֹ בְּפָנָיו וְלֹא הִכְלִימָהּ (קיד' לא.).

רעו שָׁאֲלוּ אֶת־רַ' אֱלִיעֶזֶר: עַד הֵיכָן כִּבּוּד אָב וָאֵם? אָמַר לָהֶם: כְּדֵי שֶׁיִּטּוֹל אַרְנָקֵי¹⁵⁸² שֶׁל דֵּינָרִים וְיִזְרְקֶנּוּ לַיָּם בְּפָנָיו¹⁵⁸³ וְאֵינוֹ מַכְלִימוֹ (שם לב.).

רעז אִמּוֹ שֶׁל רַ' טַרְפוֹן יָרְדָה לְטַיֵּל לְתוֹךְ חֲצֵרָהּ בְּשַׁבָּת וְנִפְסַק קֻרְדַּקְיוֹס¹⁵⁸⁴ שֶׁלָּהּ. הָלַךְ רַ' טַרְפוֹן וְהִנִּיחַ שְׁתֵּי יָדָיו תַּחַת פַּרְסוֹתֶיהָ¹⁵⁸⁵ וְהָיְתָה מְהַלֶּכֶת עֲלֵיהֶן עַד שֶׁהִגִּיעָה לְמִטָּתָהּ. פַּעַם אַחַת חָלָה וְנִכְנְסוּ חֲכָמִים לְבַקְּרוֹ, אָמְרָה לָהֶם: הִתְפַּלְלוּ עַל רַ' טַרְפוֹן בְּנִי, שֶׁהוּא נוֹהֵג בִּי כָּבוֹד יוֹתֵר מִדָּאי. אָמְרוּ לָהּ: מֶה עָשָׂה לָךְ? סִפְּרָה לָהֶם אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה. אָמְרוּ לָהּ: אֲפִלּוּ עוֹשֶׂה כֵּן אֶלֶף אֲלָפִים¹⁵⁸⁶, עֲדַיִן לַחֲצִי כָבוֹד שֶׁאָמְרָה הַתּוֹרָה לֹא הִגִּיעַ.

אִמּוֹ שֶׁל רַ' יִשְׁמָעֵאל בָּאָה וְקָבְלָה¹⁵⁸⁷ עָלָיו לְרַבּוֹתֵינוּ, אָמְרָה לָהֶם: גַּעֲרוּ בְיִשְׁמָעֵאל בְּנִי, שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בִּי כָּבוֹד. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְכַּרְכְּמוּ¹⁵⁸⁸ פְנֵיהֶם שֶׁל רַבּוֹתֵינוּ, אָמְרוּ: אֶפְשָׁר אֵין רַ' יִשְׁמָעֵאל נוֹהֵג כָּבוֹד בַּאֲבוֹתָיו! אָמְרוּ לָהּ: מָה עוֹשֶׂה לָךְ? אָמְרָה: כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא מִבֵּית־הַמִּדְרָשׁ אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת לִרְחוֹץ רַגְלָיו וְלִשְׁתּוֹת מִן הַמַּיִם וְאֵינוֹ מַנִּיחַ לִי. אָמְרוּ לוֹ: הוֹאִיל וְהוּא רְצוֹנָהּ הוּא כְבוֹדָהּ.

רַ' זְעֵירָא הָיָה מִצְטַעֵר וְאָמַר: הַלְוַאי הָיָה לִי אָב וָאֵם שֶׁאֲכַבְּדֵם וְאִירַשׁ גַּן־עֵדֶן. כְּשֶׁשָּׁמַע שְׁתֵּי שְׁמוּעוֹת הַלָּלוּ אָמַר: בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁאֵין לִי אָב וָאֵם – שֶׁלֹּא הָיִיתִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כְּרַ' טַרְפוֹן, וְלֹא הָיִיתִי מְקַבֵּל עָלַי כְּרַ' יִשְׁמָעֵאל.

אָמַר רַ' אָבוּן: פָּטוּר אֲנִי מִכִּבּוּד אָב וָאֵם. אָמְרוּ: כְּשֶׁעִבְּרַתּוּ¹⁵⁸⁹ אִמּוֹ מֵת אָבִיו, כְּשֶׁיְלָדַתּוּ מֵתָה אִמּוֹ (ירוש' פאה פ“א, ה”א; קיד' לא:).

רעח אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אָשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא רָאָם.

רַ' יוֹחָנָן כְּשֶׁעִבְּרַתּוּ אִמּוֹ מֵת אָבִיו, יְלָדַתּוּ – מֵתָה אִמּוֹ (קיד' לא:).

רעט רַ' טַרְפוֹן הָיְתָה לוֹ אֵם זְקֵנָה. כָּל־פַּעַם שֶׁהָיְתָה רוֹצָה לַעֲלוֹת לַמִּטָּה, גָּחַן¹⁵⁹⁰ לָהּ וְעָלְתָה עָלָיו, וּכְשֶׁהָיְתָה יוֹרֶדֶת יָרְדָה עָלָיו. בָּא וְנִשְׁתַּבַּח בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ. אָמְרוּ לוֹ: עֲדַיִן לֹא הִגַּעְתָּ לַחֲצִי כִבּוּד. כְּלוּם זָרְקָה אַרְנָקֵי בְּפָנֶיךָ לַיָּם וְלֹא הִכְלַמְתָּהּ? (שם).

רפ רַב יוֹסֵף כְּשֶׁהָיָה שׁוֹמֵעַ קוֹל רַגְלֶיהָ שֶׁל אִמּוֹ אָמַר: אֶעֱמֹד מִפְּנֵי שְׁכִינָה שֶׁבָּאָה (שם).

רפא אָמַר רַ' אַבָּהוּ: כְּגוֹן אֲבִימֵי בְנִי קִיֵּם מִצְוַת כִּבּוּד. חֲמִשָּׁה בָנִים נִסְמָכִים¹⁵⁹¹ הָיוּ לַאֲבִימֵי בְּחַיֵּי אָבִיו. וּכְשֶׁהָיָה רַ' אַבָּהוּ בָּא וְקוֹרֵא עַל הַפֶּתַח – הָיָה אֲבִימֵי רָץ וְהוֹלֵךְ וּפוֹתֵחַ לוֹ וְאוֹמֵר “הֵן, הֵן”¹⁵⁹² עַד שֶׁהִגִּיעַ לְשָׁם.

פַּעַם אַחַת אָמַר לוֹ רַ' אַבָּהוּ: הַשְׁקֵנִי מָיִם. עַד שֶׁהֵבִיא לוֹ נִמְנֵם, גָּחַן וְעָמַד עָלָיו עַד שֶׁנֵּעוֹר (שם).

רפב שָׁאַל בֶּן אַלְמָנָה אַחַת אֶת־רַ' אֱלִיעֶזֶר: אַבָּא אוֹמֵר “הַשְׁקֵנִי מָיִם” וְאִמָּא אוֹמֶרֶת “הַשְׁקֵנִי מָיִם” – אֵיזֶה מֵהֶם קוֹדֵם? אָמַר לוֹ: הַנַּח כְּבוֹד אִמְּךָ וַעֲשֵׂה כְּבוֹד אָבִיךָ, שֶׁאַתָּה וְאִמְּךָ חַיָּבִים בִּכְבוֹד אָבִיךָ. בָּא לִפְנֵי רַ' יְהוֹשֻׁעַ, אָמַר לוֹ כָּךְ. אָמַר לוֹ: רַבִּי, נִתְגָּרְשָׁה¹⁵⁹³ מַהוּ? אָמַר לוֹ: מִבֵּין רִיסֵי עֵינֶיךָ נִכָּר שֶׁבֶּן־אַלְמָנָה אָתָּה¹⁵⁹⁴, הָטֵל לָהֶם מַיִם בְּסֵפֶל וְקַעְקַע לָהֶם כְּתַרְנְגֹלִים¹⁵⁹⁵ (שם).

רפג אֲבֵדָתוֹ וַאֲבֵדַת אָבִיו – אֲבֵדָתוֹ קוֹדֶמֶת¹⁵⁹⁶; אֲבֵדָתוֹ וַאֲבֵדַת רַבּוֹ שֶׁלּוֹ קוֹדֶמֶת… מִנָּיִן? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אָמַר הַכָּתוּב: “אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה־בְּךָ אֶבְיוֹן”^{1597 1598} – שֶׁלְּךָ קוֹדֵם לְשֶׁל כָּל־אָדָם.

וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כָּל־הַמְקַיֵּם בְּעַצְמוֹ כָּךְ סוֹף בָּא לִידֵי כָךְ¹⁵⁹⁹ (ב"מ לג.).

רפד שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הָיָה הוּא וְאָבִיו וְרַבּוֹ בַּשֶּׁבִי – הוּא קוֹדֵם לְרַבּוֹ וְרַבּוֹ קוֹדֵם לְאָבִיו. אִמּוֹ קוֹדֶמֶת לְכֻלָּם (הור' יג.).

רפה שָׁנָה אֲבִימֵי בְּנוֹ שֶׁל רַ' אַבָּהוּ: יֵשׁ מַאֲכִיל אֶת־אָבִיו פְּטוּמוֹת¹⁶⁰⁰ וְיוֹרֵשׁ גֵּיהִנֹּם וְיֵשׁ מַטְחִינוֹ בְרֵחַיִם וְיוֹרֵשׁ גַּן־עֵדֶן.

כֵּיצַד מַאֲכִיל אֶת־אָבִיו פְּטוּמוֹת וְיוֹרֵשׁ גֵּיהִנֹּם? מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁהָיָה מַאֲכִיל לְאָבִיו תַּרְנְגֹלִים פְּטוּמִים. פַּעַם אַחַת אָמַר לוֹ אָבִיו: בְּנִי, הַלָּלוּ מִנַּיִּן לָךְ? אָמַר לוֹ: זָקֵן, זָקֵן! אֱכֹל וּשְׁתֹק, שֶׁהַכְּלָבִים אוֹכְלִים וְשׁוֹתְקִים. נִמְצָא מַאֲכִיל אֶת־אָבִיו פְּטוּמוֹת וְיוֹרֵשׁ גֵּיהִנֹּם.

כֵּיצַד מַטְחִינוֹ בְרֵחַיִם וְיוֹרֵשׁ גַּן־עֵדֶן? – מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁהָיָה טוֹחֵן בְּרֵחָיִם. שָׁלַח הַמֶּלֶךְ לְהָבִיא טוֹחֲנִים [לַעֲבוֹדָתוֹ]. אָמַר לוֹ [לְאָבִיו]: אַבָּא, הִכָּנֵס וּטְחַן תַּחְתַּי [וַאֲנִי אֵלֵךְ לַעֲבוֹדַת הַמֶּלֶךְ], אִם יַגִּיעַ לִידֵי בִזָּיוֹן אֶתְבַּזֶּה אֲנִי וְלֹא אַתָּה, וְאִם לִידֵי מַלְקוּת אֶלְקֶה אֲנִי וְלֹא אָתָּה; נִמְצָא מַטְחִינוֹ בְרֵחַיִם וְיוֹרֵשׁ גַּן־עֵדֶן (ירוש' פאה פ“א, ה”א; קיד' לא, לב).

רפו “עַיִן תִּלְעַג לְאָב וְתָבֻז לִיקְּהַת־אֵם יִקְּרוּהָ עֹרְבֵי־נָחַל וְיֹאכְלוּהָ בְנֵי־נָשֶׁר”¹⁶⁰¹ – לָמָּה יִקְּרוּהָ עוֹרְבִים וְיֹאכְלוּהָ נְשָׁרִים? אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: יָבֹא עוֹרֵב, שֶׁהוּא אַכְזָרִי עַל בָּנָיו, וְיִנְקֹר אוֹתָהּ, וְאַל יֵהָנֶה מִמֶּנָּה, וְיָבֹא נֶשֶׁר, שֶׁהוּא רַחֲמָנִי עַל בָּנָיו, וְיֵהָנֶה מִמֶּנָּה (תנה"ק עקב).

רפז שָׁנִינוּ: “אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ”¹⁶⁰² – יָכוֹל, אָמַר לוֹ אָבִיו: הִטַּמֵּא¹⁶⁰³, אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ: אַל תַּחֲזֵר¹⁶⁰⁴, יָכוֹל יִשָּׁמַע לוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר:“אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת־שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם”¹⁶⁰⁵ – כֻּלְּכֶם חַיָּבִים בִּכְבוֹדִי (יבמ' ו.).

רפח אֶלְעָזָר בֶּן־מַתְיָא אוֹמֵר: אַבָּא אוֹמֵר “הַשְׁקֵנִי מַיִם” וּמִצְוָה לַעֲשׂוֹת¹⁶⁰⁶ – מַנִּיחַ אֲנִי כְּבוֹד אַבָּא וְעוֹשֶׂה אֶת־הַמִּצְוָה, שֶׁאֲנִי וְאַבָּא חַיָּבִים בְּמִצְוָה. אִיסִי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם אֶפְשָׁר לַמִּצְוָה לֵעָשׂוֹת עַל־יְדֵי אֲחֵרִים – תֵּעָשֶׂה עַל־יְדֵי אֲחֵרִים וְיֵלֶךְ הוּא בִּכְבוֹד אָבִיו (קיד לב.).

רפט אָמְרוּ בְשֵׁם רַב חִסְדָּא: הָאָב שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ – כְּבוֹדוֹ מָחוּל (שם).

רצ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מְכַבְּדוֹ בְחַיָּיו וּמְכַבְּדוֹ בְמוֹתוֹ. בְּחַיָּיו כֵּיצַד? הַנִּשְׁמָע בִּדְבַר אָבִיו לַמָּקוֹם¹⁶⁰⁷, לֹא יֹאמַר: שַׁלְּחוּנִי בִּשְׁבִיל עַצְמִי, מַהֲרוּנִי בִּשְׁבִיל עַצְמִי, פִּטְרוּנִי בִּשְׁבִיל עַצְמִי", אֶלָּא כֻלָּם בִּשְׁבִיל אַבָּא.

בְּמוֹתוֹ כֵּיצַד? הָיָה אוֹמֵר דְּבַר־שְׁמוּעָה¹⁶⁰⁸ מִפִּיו, לֹא יֹאמַר: “כָּךְ אָמַר אַבָּא”, אֶלָּא: כָּך אָמַר אַבָּא מָרִי¹⁶⁰⁹, הֲרֵינִי כַפָּרַת מִשְׁכָּבוֹ“. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים: תּוֹךְ שְׁנֵים־עָשָׂר חֹדֶשׁ; מִכָּאן וְאֵילַךְ אוֹמֵר: זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא” (שם לא:)

ג: בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ    🔗

א. דֶּרֶךְ יְשָׁרָה וְשֵׁם טוֹב

א רַבִּי אוֹמֵר: אֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר¹⁶¹⁰ לוֹ הָאָדָם? כָּל־שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ¹⁶¹¹ וְתִפְאֶרֶת לוֹ מִן הָאָדָם (אב' ב).

ב רַ' חֲנִינָא בֶן דּוֹסָא הָיָה אוֹמֵר: כָּל־שֶרוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ – רוּחַ הַמָּקוֹם¹⁶¹² נוֹחָה הֵימֶנּוּ, וְכָל־שֶׁאֵין רוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ – אֵין רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶנּוּ (שם ג).

ג רַ' עֲקִיבָא הָיָה אוֹמֵר: כָּל־שֶׁרוּחַ עַצְמוֹ נוֹחָה בְשֶׁלּוֹ¹⁶¹³ – סִמָּן יָפֶה לוֹ, אֵין רוּחַ עַצְמוֹ נוֹחָה בְשֶׁלּוֹ – סִמָּן רַע לוֹ (תוס' בר' ג).

ד אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָן בְּשֵׁם רַ' יוֹנָתָן: בַּתּוֹרָה וּבַנְּבִיאִים וּבַכְּתוּבִים מָצָאנוּ שֶׁאָדָם צָרִיךְ לָצֵאת יְדֵי הַבְּרִיּוֹת כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא צָרִיךְ לָצֵאת יְדֵי הַמָּקוֹם. בַּתּוֹרָה מִנָּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר “וִהְיִיתֶם נְקִיִּם מֵיְיָ וּמִיִּשְׂרָאֵל”¹⁶¹⁴; בַּנְּבִיאִים מִנָּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: “אֵל אֱלֹהִים יְיָ… וְיִשְׂרָאֵל הוּא יֵדָע”¹⁶¹⁵; בַּכְּתוּבִים מִנָּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: “וּמְצָא־חֵן וְשֵׂכֶל־טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם”¹⁶¹⁶. גַּמְלִיאֵל זוֹגָא שָׁאַל לְרַ' יוֹסֵי בַּר רַ' בּוּן: אֵיזֶהוּ הַמְחֻוָּר שֶׁבְּכֻלָּם¹⁶¹⁷? אָמַר לוֹ: "וִהְיִיתֶם נְקִיִּם מֵיְיָ וּמִיִּשְׂרָאֵל (שקל' ג).

ה אָמְרוּ חֲכָמִים: הַרְחֵק מִן הַכִּעוּר¹⁶¹⁸ וּמִן הַדּוֹמֶה¹⁶¹⁹ לוֹ וּמִן הַדּוֹמֶה לְדוֹמֶה (חול' מד: במ"ר י).

ו לֹא יְהֵא אָדָם עֵר בֵּין הַיְשֵׁנִים וְלֹא יָשֵׁן בֵּין הָעֵרִים, וְלֹא בוֹכֶה בֵּין הַשּׂוֹחֲקִים וְלֹא שׂוֹחֵק בֵּין הַבּוֹכִים, וְלֹא יוֹשֵׁב בֵּין הָעוֹמְדִים וְלֹא עוֹמֵד בֵּין הַיּוֹשְׁבִים, וְלֹא קוֹרֵא בֵּין הַשּׁוֹנִים¹⁶²⁰ וְלֹא שׁוֹנֶה בֵּין הַקּוֹרְאִים. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, אַל יְשַׁנֶּה אָדָם מִמִּנְהַג הַבְּרִיּוֹת (דא"ז א).

ז הִלֵּל הַזָּקֵן אוֹמֵר: אַל תֵּרָאֶה עָרֹם, אַל תֵּרָאֶה לָבוּשׁ, אַל תֵּרָאֶה עוֹמֵד, אַל תֵּרָאֶה יוֹשֵׁב, אַל תֵּרָאֶה שׂוֹחֵק, אַל תֵּרָאֶה בוֹכֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: “עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק”¹⁶²¹ (תוס' בר' ב).

ח לְעוֹלָם תְּהֵא דַעְתּוֹ שֶׁל אָדָם מְעֹרֶבֶת עִם הַבְּרִיּוֹת¹⁶²² (כת' יז.).

ט אָמַר רַ' תַּנְחוּם בַּר חֲנִילָאי: לְעוֹלָם אַל יְשַׁנֶּה אָדָם מִן הַמִּנְהָג: שֶׁהֲרֵי משֶׁה עָלָה לַמָּרוֹם – וְלֹא אָכַל לֶחֶם, מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת יָרְדוּ לְמַטָּה – וְאָכְלוּ¹⁶²³ לָחֶם (ב"מ פו:).

י עַלְתְּ לְקַרְתָּא הַלֵּךְ בְּנִימוֹסַהּ (בָּאתָ לְעִיר – לֵךְ בִּדְרָכֶיהָ) (ב"ר מח).

יא מַרְגְּלָא בְּפִיו¹⁶²⁴ שֶׁל אַבַּיֵּי: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם עָרוּם בְּיִרְאָה¹⁶²⁵, מַעֲנֶה רַךְ מֵשִׁיב חֵמָה, וּמְדַבֵּר שָׁלוֹם עִם אֶחָיו וְעִם קְרוֹבָיו וְעִם כָּל־אָדָם, וַאֲפִלּוּ עִם נָכְרִי בַשּׁוּק, כְּדֵי שֶׁיְהֵא אָהוּב לְמַעְלָה וְנֶחְמָד לְמַטָּה וִיהֵא מְקֻבָּל עַל הַבְּרִיּוֹת (בר' יז.; ע"י).

יב תֵּן דַּעְתְּךָ¹⁶²⁶ עַד שֶׁיֵּצֵא מִפִּיךָ, חֲשׁוֹב מַעֲשֶׂיךָ כְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וְתֵן שָׂכָר לִפְסִיעוֹתֶיךָ¹⁶²⁷; צַדֵּק הַדִּין¹⁶²⁸ עָלֶיךָ וְהוֹצֵא עַצְמְךָ מִן הַתַּרְעֹמֶת¹⁶²⁹ (דא"ז ג).

_______

יג רַ' שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׁלשָׁה כְתָרִים הֵם: כֶּתֶר תּוֹרָה וְכֶתֶר כְּהֻנָּה וְכֶתֶר מַלְכוּת – וְכֶתֶר שֵׁם־טוֹב עוֹלֶה עַל גַּבֵּיהֶם (אב' ד).

יד אַתָּה מוֹצֵא שְׁלשָׁה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ לְאָדָם: אֶחָד מַה שֶּׁקּוֹרְאִים לוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ, וְאֶחָד מַה שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ בְנֵי־אָדָם, וְאֶחָד מַה שֶּׁקּוֹנֶה הוּא לְעַצְמוֹ; טוֹב מִכֻּלָּם מַה שֶׁקּוֹנֶה הוּא לְעַצְמוֹ (תנח' ויקהל).

טו בְּשִׁמְךָ יִקְרָאוּךָ וּבִמְקוֹמְךָ¹⁶³⁰ יוֹשִׁיבוּךָ וּמִשֶּׁלְךָ¹⁶³¹ יִתְּנוּ לָךְ (יומא לח).

טז מַעֲשֶׂיךָ יְקָרְבוּךָ וּמַעֲשֶׂיךָ יְרַחֲקוּךָ (עד' ה, ז).

יז “טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב”¹⁶³² – כַּמָּה הוֹלֵךְ שֶׁמֶן טוֹב? מִקִּיטוֹן לִטְרַקְלִין¹⁶³³, וְשֵׁם טוֹב הוֹלֵךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ (שמ"ר מח).

ב. כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת

יח בֶּן־זוֹמָא אוֹמֵר: אֵיזֶהוּ מְכֻבָּד? – הַמְכַבֵּד אֶת־הַבְּרִיּוֹת. (אבות ד).

יט רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יְהִי כְבוֹד חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָךְ. (שם ב).

כ הִזָּהֲרוּ בִּכְבוֹד חַבְרֵיכֶם (בר' כח:).

כא “וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ”¹⁶³⁴ – רַ' עֲקִיבָא אוֹמֵר: זֶהוּ כְלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה; בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: “זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם… בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אֹתוֹ”¹⁶³⁵ – זֶהוּ כְלָל גָּדוֹל מִזֶּה¹⁶³⁶, שֶׁלֹּא תֹאמַר: הוֹאִיל וְנִתְבַּזֵּיתִי יִתְבַּזֶּה חֲבֵרִי עִמִּי; הוֹאִיל וְנִתְקַלַּלְתִּי יִתְקַלֵּל חֲבֵרִי עִמִּי. אָמַר רַ' תַנְחוּמָא: אִם עָשִׂיתָ כֵּן, דַּע לְמִי אַתָּה מְבַזֶּה – “בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אוֹתוֹ” (ירוש' נדר' פ“ט, ה”ד; ב"ר כד).

כב אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ, אִיקוֹנְיָא¹⁶³⁷ שֶׁל מַלְאָכִים מְהַלְּכִין לְפָנָיו וּמַכְרִיזִין וְאוֹמְרִין: תְּנוּ מָקוֹם לְאִקוֹנִין¹⁶³⁸ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא (שו“ט יז; דב”ר ד).

כג רַ' יוֹחָנָן הָיָה עוֹמֵד מִפְּנֵי זִקְנֵי נָכְרִים, אָמַר: כַּמָּה פְגָעִים עָבְרוּ עַל אֵלּוּ. רָבָא לֹא הָיָה עוֹמֵד, אֲבָל עוֹשֶׂה לָהֶם הִדּוּר¹⁶³⁹.

אַבַּיֵּי הָיָה נוֹתֵן יָדוֹ לִזְקֵנִים¹⁶⁴⁰. רָבָא מְשַׁגֵּר שְׁלִיחוֹ¹⁶⁴¹. רַב נַחֲמָן מְשַׁגֵּר סָרִיסָיו¹⁶⁴², אָמַר: אִלְמָלֵא תוֹרָה – כַּמָּה נַחֲמָן בַּר אַבָּא יֵשׁ בַּשּׁוּק¹⁶⁴³ (קיד' לג.).

כד בֶּן־עַזַּאי הָיָה אוֹמֵר: אַל תְּהִי בָז לְכָל אָדָם וְאַל תְּהִי מַפְלִיג¹⁶⁴⁴ לְכָל דָּבָר, שֶׁאֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה¹⁶⁴⁵ וְאֵין לְךָ דָבָר שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם (אב' ד).

כה “וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל־מִזְבְּחִי”¹⁶⁴⁶ – וַהֲרֵי דְבָרִים קַל־וָחֹמֶר: וּמָה אִם אֲבָנִים שֶׁאֵין בָּהֶן דַּעַת לֹא לְרָעָה וְלֹא לְטוֹבָה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: לֹא תִנְהַג בָּהֶן מִנְהַג בִּזָּיוֹן – חֲבֵרְךָ, שֶׁהוּא בִדְמוּתוֹ שֶׁל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, דִּין הוּא¹⁶⁴⁷ שֶׁלֹּא תִנְהַג בּוֹ מִנְהַג בִּזָּיוֹן (מכיל' יתרו).

כו “כִּי אֶת־כָּל־מַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים יָבִא בְמִשְׁפָּט עַל כָּל־נֶעְלָם”¹⁶⁴⁸ – אָמַר רַב: זֶה הַהוֹרֵג כִּנָּה בִּפְנֵי חֲבֵרוֹ וְנִמְאָס בָּהּ; וּשְׁמוּאֵל אָמַר: זֶה הָרָק בִּפְנֵי חֲבֵרוֹ וְנִמְאָס (חג' ה.).

כז שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם רַךְ כַּקָּנֶה¹⁶⁴⁹ וְאַל יְהֵא קָשֶׁה כָּאָרֶז.

מַעֲשֶׂה בְּרַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן¹⁶⁵⁰ שֶׁבָּא מִמִּגְדַּל־עֵדֶר¹⁶⁵¹ מִבֵּית רַבּוֹ, וְהָיָה רוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר וּמְטַיֵּל עַל־שְׂפַת הַנָּהָר וְשָׂמַח שִׂמְחָה גְדוֹלָה, וְהָיְתָה דַעְתּוֹ גַּסָּה עָלָיו¹⁶⁵², מִפְּנֵי שֶׁלָּמַד תּוֹרָה הַרְבֵּה. נִזְדַּמֵּן לוֹ אָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה מְכֹעָר בְּיוֹתֵר. אָמַר לוֹ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, רַבִּי! וְלֹא הֶחֱזִיר לוֹ. אָמַר לוֹ: רֵיקָא¹⁶⁵³! כַּמָּה מְכֹעָר¹⁶⁵⁴ אוֹתוֹ הָאִישׁ! שֶׁמָּא כָל־בְּנֵי עִירְךָ מְכֹעָרִים כְּמוֹתֶךָ. אָמַר לוֹ: וּמָה אֶעֱשֶׂה, לֵךְ לָאֻמָּן שֶׁעֲשָׂאַנִי וְאֱמֹר לוֹ: כַּמָּה מְכֹעָר כְּלִי זֶה שֶׁעָשִׂיתָ. כֵּוָן שֶׁיָּדַע רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן בְּעַצְמוֹ שֶׁחָטָא, יָרַד מִן הַחֲמוֹר וְנִשְׁתַּטַּח לְפָנָיו וְאָמַר לוֹ: נַעֲנֵיתִי לָךְ¹⁶⁵⁵, מְחַל לִי! אָמַר לוֹ: אֵינִי מוֹחֵל לְךָ עַד שֶׁתֵּלֵךְ לָאֻמָּן שֶׁעֲשָׂאַנִי וְתֹאמַר לוֹ: כַּמָּה מְכֹעָר כְּלִי זֶה שֶׁעָשִׂיתָ.

הָיָה מְטַיֵּל אַחֲרָיו¹⁶⁵⁶ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְעִירוֹ. יָצְאוּ בְנֵי עִירוֹ לִקְרָאתוֹ וְהָיוּ אוֹמְרִים לוֹ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, רַבִּי, רַבִּי! מוֹרִי, מוֹרִי! אָמַר לָהֶם: לְמִי אַתֶּם קוֹרִין “רַבִּי, רַבִּי”? אָמְרוּ לוֹ: לָזֶה שֶׁמְּטַיֵּל אַחֲרֶיךָ. אָמַר לָהֶם: אִם זֶה רַבִּי, אַל יִרְבּוּ כְמוֹתוֹ בְּיִשְׂרָאֵל. אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי מָה? אָמַר לָהֶם: כָּךְ וָכָךְ עָשָׂה לִי. אָמְרוּ לוֹ: אַף־עַל־פִּי־כֵן מְחַל לוֹ, שֶׁאָדָם גָּדוֹל בַּתּוֹרָה הוּא. אָמַר לָהֶם: בִּשְׁבִילְכֶם הֲרֵינִי מוֹחֵל לוֹ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא רָגִיל לַעֲשׂוֹת כֵּן.

מִיָּד נִכְנַס רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְדָרַשׁ: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם רַךְ כַּקָּנֶה וְאַל יְהֵא קָשֶׁה כָּאָרֶז (תענ' כ:; אדר"נ מא).

כח מִפְּנֵי מָה אֵין מְצוּיִן תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים לָצֵאת תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים מִבְּנֵיהֶם? אָמַר רַב אָשֵׁי: מִשּׁוּם שֶׁקּוֹרְאִים לִבְנֵי אָדָם חֲמוֹרִים (נדר' פא.).

כט מַעֲשֶׂה בְרַ' יַנַּאי שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְרָאָה אָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה מְשֻׁפָּע¹⁶⁵⁷ בְּיוֹתֵר. אָמַר לוֹ [רַ' יַנַּאי]: יַשְׁגִּיחַ¹⁶⁵⁸, רַבִּי, לְהִתְקַבֵּל אֶצְלֵנוּ? אָמַר לוֹ: הֵן. הִכְנִיסוֹ לְבֵיתוֹ, הֶאֱכִילוֹ וְהִשְׁקָהוּ. בְּדָקוֹ בְּמִקְרָא וְלֹא מְצָאוֹ, בְּמִשְׁנָה וְלֹא מְצָאוֹ, בְּאַגָּדָה וְלֹא מְצָאוֹ, בְּתַלְמוּד וְלֹא מְצָאוֹ. אָמַר לוֹ: טֹל וּבָרֵךְ¹⁶⁵⁹. אָמַר לוֹ: יְבָרֵךְ יַנַּאי בְּבֵיתוֹ¹⁶⁶⁰. אָמַר לוֹ רַ' יַנָּאי: יָכוֹל אַתָּה לוֹמַר מַה שֶׁאֲנִי אֹמַר לָךְ? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: אֱמֹר: אָכַל כֶּלֶב פִּתּוֹ שֶׁל יַנָּאי. עָמַד הָאוֹרֵחַ וּתְפָסוֹ לְרַ' יַנַּאי וְאָמַר לוֹ: יְרֻשָּׁתִי אֶצְלְךָ וְאַתָּה מוֹנְעָהּ מִמֶּנִּי. אָמַר לוֹ: מַהִי יְרֻשָּׁתְךָ אֶצְלִי? אָמַר לוֹ: פַּעַם אַחַת עָבַרְתִּי לִפְנֵי בֵית־סֵפֶר וְשָׁמַעְתִּי קוֹל תִּינוֹקוֹת שֶׁאוֹמְרִים: “תּוֹרָה צִוָּה־לָנוּ משֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב”¹⁶⁶¹. – “מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַנַּאי” לֹא נֶאֱמַר כָּאן, אֶלָּא “קְהִלַּת יַעֲקֹב”. אָמַר לוֹ: לָמָּה זָכִיתָ לֶאֱכֹל עַל שֻׁלְחָנִי? אָמַר לוֹ: מִיָּמַי לֹא שָׁמַעְתִּי דָבָר רַע וְהֶחֱזַרְתִּי לִבְעָלָיו¹⁶⁶², וְלֹא רָאִיתִי שְׁנַיִם מְרִיבִים זֶה עִם זֶה וְלֹא עָשִׂיתִי שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם. אָמַר לו רַ' יַנָּאי: כָּל־כָּךְ דֶּרֶךְ־אֶרֶץ אֶצְלְךָ וּקְרָאתִיךָ כָּלֶב! (ויק"ר ט).

ל אָמְרוּ מִשּׁוּם רַ' יוֹסֵי אִישׁ הוּצָל: מִנַּיִן הַיּוֹדֵעַ בַּחֲבֵרוֹ שֶׁהוּא גָדוֹל מִמֶּנּוּ אֲפִלוּ בְדָבָר אֶחָד, שֶׁחַיָּב לִנְהָג־בּוֹ כָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר: “כָּל־קֳבֵל דִּי־רוּחַ יַתִּירָא בֵּהּ וּמַלְכָּא עֲשִׁית לַהֲקָמוּתֵהּ עַל־כָּל־מַלְכוּתָא¹⁶⁶³”¹⁶⁶⁴ (פסח' קיג:).

לא “וַיֹּאמֶר שְׁבוּ־פֹה¹⁶⁶⁵ וַיֵּשֵׁבוּ”¹⁶⁶⁶ – אָמַר רַ' אֲלֶכְסַנְדְּרַי: מִכָּאן שְׁאֵין קָטָן רַשַּׁאי לֵישֵׁב עַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ הַגָּדוֹל: שֵׁב (ירוש' כת' פ“א, ה”א).

לב שָׁאַלוּ תַלְמִידָיו אֶת־רַ' נְחוּנְיָא בֶן הַקָּנָה: בַּמָּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים? אָמַר לָהֶם: מִיָּמַי לֹא נִתְכַּבַּדְתִּי בִּקְלוֹן חֲבֵרִי¹⁶⁶⁷ וְלֹא עָלְתָה עַל מִטָּתִי קִלְלַת חֲבֵרִי, וַתְּרָן¹⁶⁶⁸ בְּמָמוֹנִי הָיִיתִי.

“לֹא נִתְכַּבַּדְתִּי בִּקְלוֹן חֲבֵרִי” – כְּגוֹן רַב הוּנָא, שֶׁהָיָה טָעוּן מַעְדֵּר עַל כְּתֵפוֹ; בָּא רַב חָנָא בַּר חֲנִילַאי וּנְטָלוֹ מִמֶּנּוּ¹⁶⁶⁹. אָמַר לוֹ: אִם רָגִיל אַתָּה לִטְעוֹן בְּעִירְךָ – טְעָן, וְאִם לֹא – לְהִתְכַּבֵּד בִּקְלוֹנְךָ אֵינִי רוֹצֶה. “וְלֹא עָלְתָה עַל־מִטָּתִי קִלְלַת חֲבֵרִי” – כְּגוֹן מַר זוּטְרָא, כְּשֶׁהָיָה עוֹלֶה עַל־מִטָּתוֹ אָמַר: “יְהֵא מָחוּל לְכָל־מִי שֶׁצִּעֲרָנִי”. “וַתְּרָן בְּמָמוֹנִי הָיִיתִי” – שֶׁאָמַר מָר: אִיּוֹב וַתְּרָן בְּמָמוֹנוֹ הָיָה, שֶׁהָיָה מַנִּיחַ פְּרוּטָה לַחֶנְוָנִּי מִמָּמוֹנוֹ. (מג' כח.).

לג אָמַר רַ' יוֹסֵי בְרַ' חֲנִינָא: הַמִּתְכַּבֵּד בִּקְלוֹן חֲבֵרוֹ אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא (ירוש' חג' פ“ב, ה”א; ב"ר א).

לד אָמַר רַ' יוֹחָנָן בֶּן־זַכָּאי: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה גָדוֹל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת: שׁוֹר שֶׁהָלַךְ בְּרַגְלָיו¹⁶⁷⁰ – חֲמִשָּׁה¹⁶⁷¹, שֶׂה שֶׁהִרְכִּיבוֹ עַל כְּתֵפוֹ – אַרְבָּעָה (ב"ק עט:).

לה גָּדוֹל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת, שֶׁדּוֹחֶה אֶת־לֹא־תַעֲשֶׂה¹⁶⁷² שֶׁבַּתּוֹרָה (בר' יט:).

לו “וְהָרַגְתָּ אֶת־הָאִשָּׁה וְאֶת־הַבְּהֵמָה”¹⁶⁷³ – אִם אָדָם חָטָא, בְּהֵמָה מֶה חָטָאת? אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁבָּאָה תַקָּלָה¹⁶⁷⁴ עַל יָדָהּ לָאָדָם, אָמְרָה תוֹרָה: תִּסָּקֵל; דָּבָר אַחֵר: שֶׁלֹּא תְהֵא בְהֵמָה עוֹבֶרֶת בַּשּׁוּק וְיִהְיוּ אוֹמְרִים: זוֹ בְהֵמָה שֶׁנִּסְקַל פְּלוֹנִי עַל יָדָהּ, עַל שׁוּם “וְלֹא יִהְיֶה־עוֹד לְבֵית יִשְׂרָאֵל לְמִבְטָח מַזְכִּיר עָוןֹ”¹⁶⁷⁵ (סנה' נד; ויק"ר כז).

לז "וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם^{1676 1677} – פְּעָמִים שֶׁאַתָּה מִתְעַלֵּם מֵהֶם. הָא כֵיצַד? אִם הָיָה זָקֵן וְאֵינָהּ לְפִי כְבוֹדוֹ¹⁶⁷⁸ (בר' יט:).

לח שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אֵין מְכַבְּדִין לֹא בִדְרָכִים וְלֹא בִגְשָׁרִים וְלֹא בְיָדַיִם מְזֹהָמוֹת¹⁶⁷⁹.

רָבִין וְאַבַּיֵּי הָיוּ מְהַלְּכִים בַּדָּרֶךְ. הִקְדִּים חֲמוֹרוֹ שֶׁל רָבִין לְשֶׁל אַבַּיֵּי וְלֹא אָמַר לוֹ: יֵלֵךְ מָר [בְּרֹאשׁ]. אָמַר: מִשֶּׁעָלָה אוֹתוֹ תַלְמִיד¹⁶⁸⁰ מִמַּעֲרָבָא זָחָה עָלָיו דַּעְתּוֹ¹⁶⁸¹. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְפֶתַח בֵּית־הַכְּנֶסֶת אָמַר לוֹ: יִכָּנֵס מָר. אָמַר לוֹ: וְעַד עַכְשָׁו לֹא מָר אֲנִי? אָמַר לוֹ: כָּךְ אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אֵין מְכַבְּדִין אֶלָּא בְּפֶתַח שֶׁיֶּשׁ בּוֹ מְזוּזָה (בר' מו, מז).

לט אַנְשֵׁי גָלִיל חָסוּ עַל כְּבוֹדָם וְלֹא חָסוּ עַל מָמוֹנָם; אַנְשֵׁי יְהוּדָה חָסוּ עַל מָמוֹנָם וְלֹא חָסוּ עַל כְּבוֹדָם (ירוש' כת' סוף פ"ד).

––––––––

מ רַ' נְהוֹרַאי אוֹמֵר: כָּל־הַמְבַיֵּשׁ פְּנֵי חֲבֵרוֹ סוֹף הוּא מִתְבַּיֵּשׁ; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁמַּלְאֲכֵי־חַבָּלָה דוֹחֲפִים אוֹתוֹ וְטוֹרְדִים אוֹתוֹ מִן הָעוֹלָם וּמַרְאִין קְלוֹנוֹ לְכָל־בָּאֵי עוֹלָם (כלה).

מא לֹא תְבַיֵּשׁ – וְלֹא תִתְבַּיֵּשׁ (מו"ק ט:).

מב דְּרָקֵק לְעֵיל עַל אַפֵּיהּ נָפֵל (הָרוֹקֵק לְמַעְלָה – עַל פָּנָיו נוֹפֵל) (קה"ר ז).

מג נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁיַּפִּיל עַצְמוֹ לְתוֹךְ כּבְשַׁן הָאֵשׁ וְאַל יַלְבִּין¹⁶⁸² פְּנֵי חֲבֵרוֹ בְּרַבִּים. מִנָּיִן? מִתָּמָר, שֶׁנֶּאֱמַר: “הִיא מוּצֵאת” וגו'¹⁶⁸³ (בר' מג:).

מד שָׁנָה תַנָּא לִפְנֵי רַב נַחֲמָן בַּר יִצְחָק: כָּל־הַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בְּרַבִּים כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים. אָמַר לוֹ: יָפֶה אָמָרְתָּ, שֶׁרוֹאִים אָנוּ שֶׁהוֹלֶכֶת אַדְמוּמִית¹⁶⁸⁴ וּבָאָה חַוְרוּרִית (ב"מ נח:).

מה בּשֶׁת¹⁶⁸⁵ – הַכֹּל לְפִי הַמְבַיֵּשׁ וְהַמִּתְבַּיֵּשׁ¹⁶⁸⁶ (ב"ק פג:).

מו אָמַר רַ' חֲנִינָא: הַסּוֹטֵר לוֹעוֹ¹⁶⁸⁷ שֶׁל חֲבֵרוֹ כְּאִלּוּ סוֹטֵר לוֹעָהּ שֶׁל שְׁכִינָה.

אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: הַמַּגְבִּיהַּ יָדוֹ עַל חֲבֵרוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא הִכָּהוּ, נִקְרָא רָשָׁע, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ”¹⁶⁸⁸ – “הִכִּיתָ” לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא “תַכֶּה”, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא הִכָּהוּ נִקְרָא רָשָׁע (סנה' נח:).

מז הַתּוֹקֵעַ לַחֲבֵרוֹ¹⁶⁸⁹ נוֹתֵן לוֹ סָלַע¹⁶⁹⁰. רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַ' יוֹסֵי הַגְּלִילִי: מָנֶה¹⁶⁹¹. סְטָרוֹ נוֹתֵן לוֹ מָאתַיִם זוּז, לְאַחַר־יָדוֹ¹⁶⁹² נוֹתֵן לוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז. צָרַם¹⁶⁹³ בְּאָזְנוֹ, תָּלַשׁ בִּשְׂעָרוֹ, רָקַק וְהִגִּיעַ בֹּו רֻקּוֹ, הֶעֱבִיר טַלִּיתוֹ מִמֶּנּוּ, פָּרַע רֹאשׁ הָאִשָּׁה בַּשּׁוּק – נוֹתֵן לוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז. זֶה הַכְּלָל: הַכֹּל לְפִי כְבוֹדוֹ. אָמַר רַ' עֲקִיבָא: אֲפִלּוּ עֲנִיִּים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל רוֹאִין אוֹתָם כְּאִלּוּ הֵם בְּנֵי־חוֹרִין שֶׁיָּרְדוּ מִנִּכְסֵיהֶם, שֶׁהֵם בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב.

וּמַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁפָּרַע רֹאשׁ הָאִשָּׁה בַּשּׁוּק, בָּאָה לִפְנֵי רַ' עֲקִיבָא וְחִיְּבוֹ לִתֵּן לָהּ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז. אָמַר לוֹ: רַבִּי, תֶּן לִי זְמָן, וְנָתַן לוֹ זְמָן. שְׁמָרָהּ¹⁶⁹⁴ עוֹמֶדֶת עַל פֶּתַח חֲצֵרָהּ וְשָׁבַר אֶת הַכַּד בְּפָנֶיהָ וּבוֹ כְאִסָּר שָׁמֶן¹⁶⁹⁵. גִּלְּתָה אֶת־רֹאשָׁהּ וְהָיְתָה מַטְפַּחַת¹⁶⁹⁶ וּמַנַּחַת יָדָהּ עַל רֹאשָׁהּ. הֶעֱמִיד עָלֶיהָ עֵדִים וּבָא לִפְנֵי רַ' עֲקִיבָא, אָמַר לוֹ: לְזוֹ אֲנִי נוֹתֵן אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז! אָמַר לוֹ: לֹא אָמַרְתָּ כְּלוּם; הַחוֹבֵל בְּעַצְמוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּאי – פָּטוּר, אֲחֵרִים שֶׁחָבְלוּ בוֹ חַיָּבִים, וְהַקּוֹצֵץ נְטִיעוֹתָיו אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי – פָּטוּר, אֲחֵרִים חַיָּבִים.

אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא נוֹתֵן לוֹ, אֵין נִמְחָל לוֹ עַד שֶׁיְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶאֱמַר: “וְעַתָּה הָשֵׁב אֵשֶׁת־הָאִישׁ… וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ”¹⁶⁹⁷. וּמִנַּיִן שֶׁאִם לֹא מָחַל לוֹ שֶׁהוּא אַכְזָרִי, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אֶל־הָאֱלֹהִים וַיִּרְפָּא אֱלֹהִים” וגו'¹⁶⁹⁸.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: כָּל אֵלּוּ שֶׁאָמְרוּ¹⁶⁹⁹ – דְּמֵי בָשְׁתּוֹ, אֲבָל צַעְרוֹ¹⁷⁰⁰, אֲפִלּוּ הֵבִיא כָל־אֵילֵי נְבָיוֹת¹⁷⁰¹ שֶׁבָּעוֹלָם, אֵין נִמְחָל לוֹ עַד שֶׁיְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ (ב"ק צ., צב:).

ג. אַהֲבַת הַבְּרִיוֹת וְשִׂנְאַת הַבְּרִיוֹת

מח “וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ”¹⁷⁰² – רַ' עֲקִיבָא אוֹמֵר: זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה¹⁷⁰³.

רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: בִּשְׁבוּעָה גְדוֹלָה נֶאֱמַר דָּבָר זֶה “וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי יְיָ”¹⁷⁰⁴ – אֲנִי יְיָ בְּרָאתִיו; אִם אַתָּה אוֹהֲבוֹ – אֲנִי נֶאֱמָן לְשַׁלֵּם לְךָ שָׂכָר טוֹב, וְאִם לָאו – אֲנִי דַיָּן לִפְרוֹעַ¹⁷⁰⁵ (ספרא קדושים; אדר“נ הו”ש טז).

מט כָּךְ אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל: בָּנַי, מָה אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם? הָא אֵינִי מְבַקֵּשׁ אֶלָּא שֶׁתִּהְיוּ אוֹהֲבִים זֶה אֶת־זֶה וְתִהְיוּ מְכַבְּדִים זֶה אֶת־זֶה (תדא"ר כו).

נ רַ' יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: עֵין הָרָע וְיֵצֶר הָרָע וְשִׂנְאַת הַבְּרִיּוֹת מוֹצִיאִין אֶת־הָאָדָם מִן הָעוֹלָם¹⁷⁰⁶.

שִׂנְאַת הַבְּרִיּוֹת כֵּיצַד? מְלַמֵּד שֶׁלֹּא יְכַוֵּן אָדָם לוֹמַר: אֱהַב אֶת־הַחֲכָמִים וּשְׂנָא אֶת־הַתַּלְמִידִים, אֱהַב אֶת־הַתַּלְמִידִים וּשְׂנָא אֶת־עַמֵּי־הָאָרֶץ, אֶלָּא אֱהַב אֶת־כֻּלָּם (אב' ב: אדר"נ טז).

נא אִם אוֹמְרִים עָלֶיךָ אֲחֵרִים דָּבָר רָע – אַל תַּעֲנֵם, גָּדוֹל יִהְיֶה בְעֵינֶיךָ כְּקָטָן¹⁷⁰⁷. אִם אָמַרְתָּ עַל אֲחֵרִים דָּבָר רָע – קָטֹן יִהְיֶה בְעֵינֶיךָ כְּגָדוֹל, עַד שֶׁתֵּלֵךְ וּתְפַיֵּס עָלָיו¹⁷⁰⁸. הֱוֵי אוֹהֵב אֶת־הַבְּרִיּוֹת וּמְכַבְּדָן. הַעֲבֵר רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹן חֲבֵרֶךָ, שֶׁכֵּן עָשְׂתָה רָחֵל לְלֵאָה וְדָוִד לְשָׁאוּל (דא"ז א).

נב יְהוּדָה בֶן תֵּימָא הָיָה אוֹמֵר: הֱוֵי אוֹהֵב אֶת־הַשָּׁמַיִם, יָרֵא מִן הַשָּׁמַיִם וְשָׂשׂ מִכָּל־מִצְוֹת. וְאִם עָשִׂיתָ לַחֲבֵרְךָ רַע קִמְעָא¹⁷⁰⁹ יְהֵא בְּעֵינֶיךָ הַרְבֵּה, וְאִם עָשִׂיתָ לַחֲבֵרְךָ טוֹבָה הַרְבֵּה יְהֵא בְּעֵינֶיךָ מְעַט. וְאִם עָשָׂה לְךָ חֲבֵרְךָ טוֹבָה קִמְעָא תְּהֵא בְעֵינֶיךָ הַרְבֵּה, וְאִם עָשָׂה לְךָ רָעָה הַרְבֵּה תְּהֵא בְּעֵינֶיךָ קִמְעָא (אדר"נ מא).

נג שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: “לֹא־תִשְׂנָא אֶת־אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ”¹⁷¹⁰ יָכוֹל לֹא יַכֶּנּוּ, לֹא יִסְטְרֶנּוּ¹⁷¹¹, וְלֹא יְקַלְלֶנּוּ, תַּלְמוּד לוֹמַר: “בִּלְבָבֶךָ” – בְּשִׂנְאָה שֶׁבַּלֵּב הַכָּתוּב מְדַבֵּר (ערכ' טז:).

נד נֶאֱמַר: “לֹא־תִקֹּם וְלֹא־תִטֹּר אֶת־בְּנֵי עַמֶּךָ”¹⁷¹² – הָיָה מְחַתֵּךְ בָּשָׂר וְהִכְּתָה הַסַּכִּין לְיָדוֹ – תַּחֲזוֹר וְתַכֶּה אֶת־יָדוֹ¹⁷¹³? (ירוש' נדר' פ“ט, ה”ד).

נה שָׁנִינוּ, אֵיזוֹ הִיא נְקִימָה וְאֵיזוֹ הִיא נְטִירָה? נְקִימָה – אָמַר לוֹ: הַשְׁאִילֵנִי מַגָּלֶךָ. אָמַר לוֹ: לָאו. לְמָחָר אָמַר לוֹ הוּא: הַשְׁאִילֵנִי קַרְדֻּמֶּךָ. אָמַר לוֹ: אֵינִי מַשְׁאִילֶךָ, כְּדֶרֶךְ שֶׁלֹּא הִשְׁאַלְתָּנִי – זוֹ הִיא נְקִימָה. וְאֵיזוֹ הִיא נְטִירָה? – אָמַר לוֹ: הַשְׁאִילֵנִי קַרְדֻּמֶּךָ. אָמַר לוֹ: לָאו. לְמָחָר אָמַר לוֹ: הַשְׁאִילֵנִי חֲלוּקֶךָ¹⁷¹⁴, אָמַר לוֹ: הֵילָךְ¹⁷¹⁵, וְאֵינִי כְמוֹתְךָ שֶׁלֹּא הִשְׁאַלְתָּנִי – זוֹ הִיא נְטִירָה (יומא כג.; ע"י).

נו כָּל־אַהֲבָה שֶׁהִיא תְלוּיָה בְדָבָר – בָּטֵל דָּבָר בְּטֵלָה אַהֲבָה, וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְדָבָר – אֵינָהּ בְּטֵלָה לְעוֹלָם. אֵיזוֹ הִיא אַהֲבָה שֶׁהִיא תְּלוּיָה בְדָבָר? זוֹ אַהֲבַת אַמְנוֹן וְתָמָר, וְשְׁאֵינָהּ תְלוּיָה בְדָבָר – זוֹ אַהֲבַת דָּוִד וִיהוֹנָתָן (אב' ה).

נז כָּל אַהֲבָה שֶׁאֵין עִמָּהּ תּוֹכָחָה אֵינָהּ אַהֲבָה (ב"ר נד).

נח שָּׁנוּ מִשּׁוּם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר: אַהֲבָה מְבַטֶּלֶת שׁוּרָה שֶׁל גְּדֻלָּה¹⁷¹⁶ – מֵאַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבשׁ אֶת־חֲמֹרוֹ”¹⁷¹⁷ – וְלֹא הָיוּ לוֹ כַמָּה עֲבָדִים? שִׂנְאָה מְבַטֶּלֶת שׁוּרָה שֶׁל גְּדֻלָּה – מִבִּלְעָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיָּקָם בִּלְעָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבשׁ אֶת־אֲתֹנוֹ”¹⁷¹⁸ – וְלֹא הָיוּ לוֹ כַמָּה עֲבָדִים? (סנה' קה:; ב"ר נה).

נט אַהֲבָה מְקַלְקֶלֶת אֶת־הַשּׁוּרָה וְשִׂנְאָה מְקַלְקֶלֶת אֶת־הַשּׁוּרָה (ב"ר נה).

ס כִּי רְחִימְתִּין הֲוָת עַזִּיזָא אַפּוּתְיָא דְסַפְסֵירָא שְׁכִיבָן, הַשְׁתָּא דְּלָא עַזִּיזָא רְחִימְתִּין – פּוּרְיָא בַּר שִׁתִּין גַרְמִידִין לָא סַגִּי לָן (כְּשֶׁאַהֲבָתֵנוּ הָיְתָה עַזָּה – עַל רָחְבָּהּ שֶׁל חֶרֶב שָׁכָבְנוּ; עַתָּה שֶׁאֵין אַהֲבָתֵנוּ עַזָּה – מִטָּה בַת שִׁשִּׁים אַמּוֹת לֹא דַיָּהּ לָנוּ) (סנה' ז.).

סא נוֹחַ לִקְנוֹת שׂוֹנֵא וְקָשֶׁה לִקְנוֹת אוֹהֵב (ילק"ש ואתחנן).

סב אֵיזֶהוּ גִּבּוֹר שֶׁבְּגִבּוֹרִים? מִי שֶׁעוֹשֶׂה שׂוֹנְאוֹ אוֹהֲבוֹ¹⁷¹⁹ (אדר"נ כג).

סג הַמָּשָׁל אוֹמֵר: מַה שֶּׁבְּלִבְּךָ עַל חֲבֵרֶךָ¹⁷²⁰ – מַה שֶּׁבְּלִבּוֹ עָלֶיךָ (ספר דברים; תנה"ק שלח).

סד מָקוֹם שֶׁלִבִּי אוֹהֵב לְשָׁם רַגְלַי מוֹלִיכוֹת אוֹתִי (מכיל' יתרו).

סה שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שְׁלשָה אוֹהֲבִים זֶה אֶת־זֶה; אֵלּוּ הֵם: הַגֵּרִים וְהָעֲבָדִים וְהָעוֹרְבִים. שְׁלשָׁה שׂוֹנְאִים זֶה אֶת־זֶה; אֵלּוּ הֵם: הַכְּלָבִים וְהַתַּרְנְגֹלִים וְהַחַבָּרִים¹⁷²¹ וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים שֶׁבְּבָבֶל (פסח' קיג:).

ד. חָבֵר

סו “וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה קַח־לְךָ אֶת־יְהוֹשֻׁעַ”¹⁷²² – אֵין “קַח” אֶלָּא לְשׁוֹן לְקִיחָה, לְפִי שֶׁאֵין נִקְנֶה אֶלָּא בִקְשִׁי־קְשָׁיִין. מִכָּאן אָמְרוּ: יִקְנֶה אָדָם חָבֵר לְעַצְמוֹ לִהְיוֹת קוֹרֵא עִמּוֹ וְשׁוֹנֶה עִמּוֹ וְאוֹכֵל עִמּוֹ וְשׁוֹתֶה עִמּוֹ וּמְגַלֶּה לוֹ כָּל־סְתָרָיו (ספרי וילך; אדר"נ ח).

סז אוֹ חַבְרוּתָא אוֹ מִיתוּתָא¹⁷²³ (אוֹ חֲבוּרָה אוֹ מִיתָה) (תענ' כג).

סח אוֹ חֲבֵרִים כַּחֲבֵרָיו שֶׁל אִיּוֹב¹⁷²⁴ אוֹ מִיתָה (ב"ב טז:).

סט “טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן־הָאֶחָד”¹⁷²⁵ – רַ' מֵאִיר כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה אָדָם יוֹצֵא יְחִידִי לַדֶּרֶךְ הָיָה קוֹרֵא לוֹ: “לֵךְ לְשָׁלוֹם, בַּעַל־מִיתָה!”¹⁷²⁶; שְׁנַיִם – הָיָה קוֹרֵא לָהֶם: “שָׁלוֹם לָכֶם, בַּעֲלֵי־מְרִיבָה!”¹⁷²⁷; שׁלשָׁה – קָרָא לָהֶם: “שָׁלוֹם לָכֶם, בַּעֲלֵי־שָׁלוֹם!”¹⁷²⁸ (קה"ר ד).

ע אָמְרֵי אֱנָשֵׁי: אִי דָלֵית דּוּרָא¹⁷²⁹ – דָּלֵינָא וְאִי לָא – לָא דָלֵינָא (הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִין: אִם תַּגְבִּיהַּ הַמַּשָּׂא – אַגְבִּיהַּ, וְאִם לֹא – לֹא אַגְבִּיהַּ) (ב"ק צב:).

עא אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם? רַ' יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: חָבֵר טוֹב. רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: שָׁכֵן טוֹב.

אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ רָעָה שֶׁיִּתְרַחֵק מִמֶּנָּה הָאָדָם? רַ' יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: חָבֵר רָע. רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: שָׁכֵן רָע (אב' ב).

עב נִתַּאי הָאַרְבֵּלִי אוֹמֵר: הַרְחֵק מִשָּׁכֵן רָע וְאַל תִּתְחַבֵּר לְרָשָׁע (שם א).

עג “הוֹלֵךְ אֶת־חֲכָמִים יֶחְכָּם”¹⁷³⁰ – מָשָׁל לְמִי שֶׁנִּכְנַס לַחֲנוּתוֹ שֶׁל בַּשָּׂם¹⁷³¹, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מוֹכֵר לוֹ וְאֵינוֹ לוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ, הוּא יוֹצֵא וְרֵיחוֹ וְרֵיחַ בְּגָדָיו מְבֻשָּׂמִים, וְאֵין רֵיחוֹ זָז מִמֶּנּוּ כָּל־הַיּוֹם.

“וְרֹעֶה כְסִילִים יֵרוֹעַ”¹⁷³² – מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁנִּכְנַס לַחֲנוּתוֹ שֶׁל בּוּרְסִי¹⁷³³, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מוֹכֵר לוֹ וְאֵינוֹ לוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ, הוּא יוֹצֵא וְרֵיחוֹ וְרֵיחַ בְּגָדָיו מְלֻכְלָכִים¹⁷³⁴, וְאֵין רֵיחוֹ וְרֵיחַ בְּגָדָיו זָז מִמֶּנּוּ כָּל־הַיּוֹם (מד' משלי).

עד אָמַר לוֹ רָבָא לְרַבָּה בַר מָרִי: מִנַּיִן לְדָבָר זֶה שֶׁאוֹמְרִים הַבְּרִיּוֹת: מְטַיֵל וְאָזֵל¹⁷³⁵ דִּקְלָא בִישָׁא גַּבֵּי קְנֵי דִשְׂרָכֵי (מְטַיֵּל וְהוֹלֵךְ דֶּקֶל רַע אֵצֶל אִילָנֵי־סְרָק)? אָמַר לוֹ: דָּבָר זֶה כָּתוּב בַּתּוֹרָה וְשָׁנוּי בַּנְּבִיאִים וּמְשֻׁלָּש בַּכְּתוּבִים, וְשָׁנִינוּ בַמִּשְׁנָה, וְשָׁנִינוּ בְּבָרַיְתָא. כָּתוּב בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל־יִשְׁמָעֵאל”¹⁷³⁶; שָׁנוּי בַּנְּבִיאִים. שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּתְלַקְטוּ אֶל־יִפְתָּח אֲנָשִׁים רֵיקִים וַיֵּצְאוּ עִמּוֹ”¹⁷³⁷; מְשֻׁלָּשׁ בַּכְּתוּבִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “כָּל־עוֹף לְמִינוֹ יִשְׁכּוֹן וּבְנֵי־אָדָם לְדוֹמֶה לּוֹ”¹⁷³⁸; שָׁנִינוּ בַמִּשְׁנָה: כָּל־הַמְחֻבָּר לְטָמֵא – טָמֵא, כָּל הַמְחֻבָּר לְטָהוֹר – טָהוֹר; וְשָׁנִינוּ בְּבָרַיְתָא: רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: לֹא לְחִנָּם הָלַךְ זַרְזִיר¹⁷³⁹ אֵצֶל עוֹרֵב אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִינוֹ. (ב"ק צב:).

עה בִּימֵי רַ' חִיָּא רַבָּה עָלָה זַרְזִיר אֶחָד לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בָּאוּ וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ לְפָנָיו, אָמְרוּ לוֹ: מַהוּ שֶׁנֹּאכַל אוֹתוֹ?¹⁷⁴⁰ אָמַר לָהֶם: לְכוּ וּתְנוּ אוֹתוֹ עַל הַגָּג, וְכָל־עוֹף שֶׁיָּבוֹא וְיִשְׁכֹּן אֶצְלוֹ מִמִּינוֹ הוּא. הָלְכוּ וּנְתָנוּהוּ עַל הַגָּג, וּבָא עוֹרֵב מִצְרִי וְשָׁכַן אֶצְלוֹ. אָמַר [רַ' חִיָּא]: טָמֵא הוּא, שֶׁהוּא מִינוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֶת כָּל־עֹרֵב לְמִינוֹ”¹⁷⁴¹. אָמְרוּ: לֹא הָלַךְ עוֹרֵב אֵצֶל זַרְזִיר אֶלָּא שֶׁהוּא מִינוֹ (ב"ר סה).

עו אֵין אָרוּר מִתְדַּבֵּק בְּבָרוּךְ (שם: ט).

עז אֵין אָדָם דָּר עִם נָחָשׁ בִּכְפִיפָה¹⁷⁴² אֶחָת (יבמ' קיב.).

עח הַמִּדַּבֵּק בְּעוֹבְרֵי עֲבֵרָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא עָשָׂה כְמַעֲשֵׂיהֶם, הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל פֻּרְעָנוּת כְּיוֹצֵא בָהֶם (אדר"נ ו).

עט אָמַר אַבַּיֵּי: אוֹי לְרָשָׁע אוֹי לִשְׁכֵנוֹ; טוֹב לְצַדִּיק טוֹב לִשְׁכֵנוֹ (סוכה נו:).

פ בַּהֲדֵי הוּצָא¹⁷⁴³ לָקֵי כְרַבָּא (עִם הַקּוֹץ לוֹקֶה הַכְּרוּב) (ב"ק צב.).

––––––––

פא שָׁנִינוּ: רַבִּי אוֹמֵר, לְעוֹלָם לֹא יַרְבֶּה אָדָם רֵעִים בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “אִישׁ רֵעִים¹⁷⁴⁴ לְהִתְרוֹעֵעַ¹⁷⁴⁵”¹⁷⁴⁶ (סנה' ק.).

פב לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם יוֹדֵעַ אֵצֶל מִי הוּא יוֹשֵׁב, וְאֵצֶל מִי הוּא עוֹמֵד, וְאֵצֶל מִי הוּא מֵסֵב¹⁷⁴⁷, וְאֵצֶל מִי הוּא מֵסִיחַ¹⁷⁴⁸, וְאֵצֶל מִי הוּא חוֹתֵם שְׁטָרוֹתָיו (דא"ז ה).

פג שָׁנִינוּ: כָּךְ הָיוּ נְקִיֵּי הַדַּעַת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם עוֹשִׂים: לֹא הָיוּ חוֹתְמִים עַל הַשְּׁטָר אֶלָּא אִם כֵּן יוֹדְעִים מִי חוֹתֵם עִמָּהֶם, וְלֹא הָיוּ יוֹשְׁבִים בַּדִּין אֶלָּא אִם כֵּן יוֹדְעִים מִי יוֹשֵׁב עִמָּהֶם, וְלֹא הָיוּ נִכְנָסִים בִּסְעֻדָּה אֶלָּא אִם כֵּן יוֹדְעִים מִי מֵסֵב עִמָּהֶם. (סנה' כג.).

––––––––

פד אָמַר רַ' חִיָּא בַר אַבָּא אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אֶחָד מִן הָאַחִים שֶׁמֵּת יִדְאֲגוּ¹⁷⁴⁹ כָל־הָאַחִים כֻּלָּם; אֶחָד מִבְּנֵי הַחֲבוּרָה שֶׁמֵּת תִּדְאַג כָּל הַחֲבוּרָה כֻלָּהּ (שבת קה, קו).

פה חֲבוּרָה וּמִשְׁפָּחָה כָּך הֵן דּוֹמוֹת – לְכִפַּת אֲבָנים¹⁷⁵⁰, אַתָּה נוֹטֵל מִמֶּנָּה אֶבֶן אַחַת וְכֻלָּהּ מִתְרוֹעָעַת¹⁷⁵¹ (ב"ר ק).

ה. מִדּוֹת וְדֶרֶךְ־אֶרֶץ שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ

פו רַ' מַתְיָא בֶן חָרָשׁ אוֹמֵר: הֱוֵי מַקְדִּים בִּשְׁלוֹם כָּל־אָדָם (אב' ד).

פז אָמְרוּ עָלָיו עַל רַ' יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי, שֶׁלֹּא הִקְדִּימוֹ אָדָם שָׁלוֹם מֵעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ נָכְרִי בַשּׁוּק (בר' יז.).

פח אָמַר רַב חֶלְבּוֹ אָמַר רַב הוּנָא: כָּל־שֶׁיּוֹדֵעַ בַּחֲבֵרוֹ שֶׁהוּא רָגִיל לִתֶּן לוֹ שָׁלוֹם יַקְדִּים לוֹ שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: “בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ”¹⁷⁵²; וְאִם נָתַן לוֹ וְלֹא הֶחֱזִיר, נִקְרָא גַזְלָן, שֶׁנֶּאֱמַר: “גְּזֵלַת הֶעָנִי¹⁷⁵³ בְּבָתֵּיכֶם”¹⁷⁵⁴ (שם ו:).

––––––––

פט לְעוֹלָם אַל יִפָּטֵר¹⁷⁵⁵ אָדָם לֹא מֵאֵצֶל רַבּוֹ וְלֹא מֵאֵצֶל חֲבֵרוֹ אֶלָּא אִם כֵּן נוֹטֵל הֵימֶנּוּ רְשׁוּת, וְיִלְמְדוּ כָל־אָדָם דֶּרֶךְ־אֶרֶץ מִן הַמָּקוֹם, כִּבְיָכוֹל, שֶׁאָמַר לוֹ לְאַבְרָהָם: הֲרֵינִי נִפְטָר מִמֶּךָּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֵּלֶךְ יְיָ כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְדַבֵּר אֶל־אַבְרָהָם וְאַבְרָהָם שָׁב לִמְקֹמוֹ:¹⁷⁵⁶.

לְעוֹלָם אַל יִכָּנֵס אָדָם פִּתְאֹם לְבֵית חֲבֵרוֹ, וְיִלְמְדוּ כָל־אָדָם דֶּרֶךְ אֶרֶץ מִן הַמָּקוֹם, שֶׁעָמַד עַל פֶּתַח הַגָּן וְקָרָא לוֹ לְאָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּקְרָא יְיָ אֱלֹהִים אֶל־הָאָדָם וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה”¹⁷⁵⁷.

מַעֲשֶׂה בְּאַרְבָּעָה זְקֵנִים שֶׁהָלְכוּ לְמַלְכוּת הַפְּנִימִית¹⁷⁵⁸, וְאֵלּוּ הֵם: רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ וְרַ' אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַ' עֲקִיבָא. וְהָיָה לָהֶם פִּילוֹסוֹפוֹס¹⁷⁵⁹ אֶחָד חָבֵר שָׁם. אָמַר לוֹ רַ' יְהוֹשֻׁעַ לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל: רַבִּי, רְצוֹנְךָ שֶׁנְּקַבֵּל פְּנֵי פִילֹוסוֹפוֹס חֲבֵרֵנוּ? אָמַר לוֹ: לָאוֹ. בְּשַׁחֲרִית אָמַר לוֹ: רַבִּי, רְצוֹנְךָ וּנְּקַבֵּל פְּנֵי פִילֹוסוֹפוֹס חֲבֵרֵנוּ? אָמַר לוֹ: הֵן. הָלְכוּ וְעָמְדוּ עַל פִּתְחוֹ שֶׁל פִּילוֹסוֹפוֹס וְטָפַח¹⁷⁶⁰ רַ' יְהוֹשֻׁעַ עַל הַדָּלֶת. וְהָיָה פִילוֹסוֹפוֹס הַהוּא מְחַשֵּׁב בְּדַעְתּוֹ וְאוֹמֵר: אֵין זוֹ דֶרֶךְ־אֶרֶץ אֶלָּא שֶׁל חָכָם. פַּעַם שְׁנִיָּה – עָמַד וְרָחַץ פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו. פַּעַם שְׁלִישִׁית – עָמַד וּפָתַח אֶת־הַדֶּלֶת וְרָאָה אֶת־חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל¹⁷⁶¹ בָּאִים: רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּאֶמְצַע וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ וְרַ' אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מִימִינוֹ וְרַ' עֲקִיבָא מִשְּׂמֹאלוֹ. וְהָיָה פִילוֹסוֹפוֹס מְחַשֵּׁב בְּדַעְתּוֹ וְאוֹמֵר: הֵיאַךְ אֶתֵּן שָׁלוֹם לְחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל? אִם אוֹמֵר אֲנִי: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, רַבַּן גַּמְלִיאֵל – הֲרֵינִי מְבַזֶּה אֶת־חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל; אִם אוֹמֵר אֲנִי: שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל – הֲרֵינִי מְבַזֶּה אֶת־רַבָּן גַּמְלִיאֵל¹⁷⁶², כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ אֶצְלָם אָמַר לָהֶם: שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, חַכְמֵי־יִשְׂרָאֵל, וּלְרַבָּן גַּמְלִיאֵל בָּרֹאשׁ (ד"א ה; כלה ז).

צ “וַיִּקְרָא אֶל־משֶׁה וַיְדַבֵּר יְיָ אֵלָיו”¹⁷⁶³ – לָמָה הִקְדִּים קְרִיאָה לְדִבּוּר? לִמְּדָה תוֹרָה דֶּרֶךְ־אֶרֶץ, שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם דָּבָר לַחֲבֵרוֹ אֶלָּא אִם כֵּן קוֹרְאֵהוּ (יומא ד:).

צא אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי: הַנִּכְנָס לְבֵיתוֹ פִּתְאֹם, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לְתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ – הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שׂוֹנְאוֹ, אַף אֲנִי אֵינִי אוֹהֲבוֹ.

רַב אָמַר: אַל תִּכָּנֵס לָעִיר פִּתְאֹם וְאַל תִּכָּנֵס לַבַּיִת פִּתְאֹם.

רַ' יוֹחָנָן כְּשֶׁהָיָה עוֹלֶה לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹמוֹ שֶׁל רַ' חֲנִינָא הָיהָ מְכַעְכֵּעַ¹⁷⁶⁴, עַל שׁוּם “וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ”¹⁷⁶⁵ (ויק"ר כא).

צב רַב יִרְמְיָה עָלָה אֵצֶל רַב אַסִּי, מָזַג לוֹ כּוֹס. הִתְחִיל [רַב יִרְמְיָה] לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ¹⁷⁶⁶. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: רְאֵה מַהוּ עוֹשֶׂה! אָמַר לָהּ: נוֹהֵג הוּא בְּשִׁיטָתוֹ שֶׁל רַבּוֹ, שֶׁשָּׁנָה רַ' חִיָּא: מִסְתַּכֵּל הוּא מַה שֶׁבַּכּוֹס וּמַה שֶּׁבַּקְּעָרָה וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ¹⁷⁶⁷ (ירוש' שבת פ“א, ה”ג).

––––––––

צג שַׁמַּאי אוֹמֵר: הֱוֵי מְקַבֵּל אֶת־כָּל־הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת. (אב' א).

צד הַמְקַבֵּל אֶת־חֲבֵרוֹ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת¹⁷⁶⁸, אֲפִלּוּ לֹא נָתַן לוֹ כְּלוּם, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ נָתַן לוֹ כָּל־מַתָּנוֹת טוֹבוֹת שֶׁבָּעוֹלָם (אדר"נ יג).

צה הַמְקַבֵל פְּנֵי חֲבֵרוֹ כְּאִלּוּ מְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה (ירוש' עיר' פ“ה, ה”א).

צו רַ' יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: הֱוֵי מְקַבֵּל אֶת־כָּל הָאָדָם בְּשִׂמְחָה (אב' ג).

צז שְׁלשָׁה דְבָרִים מְאַהֲבִין אֶת־הָאָדָם לַבְּרִיּוֹת: יָד פְּשׁוּטָה וְשֻׁלְחָן־עָרוּךְ וְקַלּוּת־רֹאשׁ (אדר“נ, הוצ”ש נו"ב, לא).

צח אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: הָרוֹאֶה אֶת־חֲבֵרוֹ לְאַחַר שְׁלשִׁים יוֹם, אוֹמֵר: “בָּרוּךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה”; לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ – אוֹמֵר: “בָּרוּךְ מְחַיֵּה הַמֵּתִים¹⁷⁶⁹” (בר' נח:).

צט רַב פַּפָּא וְרַב הוּנָא בְּנוֹ שַׁל רַב יְהוֹשֻׁעַ הָיוּ מְהַלְכִים בַּדֶּרֶךְ. פָּגְעוּ בוֹ בְּרַב חֲנִינָא בְּנוֹ שֶׁל רַב אִיקָא, אָמְרוּ לוֹ: בְּשָׁעָה שֶׁאָנוּ רוֹאִים אוֹתְךָ הֲרֵינוּ מְבָרְכִים עָלֶיךָ שְׁתָּיִם: “בָּרוּךְ שֶׁחָלַק מֵחָכְמָתוֹ לִירֵאָיו”, וְ“שֶׁהֶחֱיָנוּ”. אָמַר לָהֶם: אַף אֲנִי כֵּוָן שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אֶתְכֶם אַתֶּם חֲשׁוּבִים עָלַי כְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי מְבָרֵךְ עֲלֵיכֶם שָׁלשׁ: אוֹתָן הַשְּׁתַּיִם וּ“בָרוּךְ חֲכַם־הָרָזִים¹⁷⁷⁰” (שם).

––––––––

ק שָׁנָה רַב דִּימִי אָחִיו שֶׁל רַב סָפְרָא: לְעוֹלָם אַל יְסַפֵּר אָדָם בְּטוֹבָתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, שֶׁמִּתּוֹךְ טוֹבָתוֹ בָּא לִידֵי רָעָתוֹ.

כְּשֶׁבָּא רַב דִּימִי אָמַר: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “מְבָרֵךְ רֵעֵהוּ בְּקוֹל גָּדוֹל בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּים קְלָלָה תֵּחָשֶׁב לוֹ”¹⁷⁷¹? – כְּגוֹן שֶׁנִּזְדַּמֵּן לְפֻנְדָּק וְטָרְחוּ לְפָנָיו יָפֶה, לְמָחָר יָצָא וְיָשַׁב בַּשּׁוּק וְאָמַר: הַמָּקוֹם יְבָרֵךְ אֶת־פְּלוֹנִי, שֶׁכָּךְ טָרַח לְפָנָי, – וְשׁוֹמְעִים בְּנֵי אָדָם וְהוֹלְכִים וּמַטְרִיחִים אוֹתוֹ (ערכ' טז.).

קא אָמַר רַ' יִרְמְיָה בֶן אֶלְעָזָר: מִקְצָת שִׁבְחוֹ שֶׁל אָדָם אוֹמְרִים בְּפָנָיו וְכֻלּוֹ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו. מִקְצָת שִׁבְחוֹ בְּפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי¹⁷⁷² בַּדּוֹר הַזֶּה”¹⁷⁷³; וְכֻלּוֹ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: “אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו”¹⁷⁷⁴ (עיר' יח:).

קב “וַיֹּאמֶר לָהֶם לָמָּה תַעֲשׂוּן כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁמֵעַ אֶת־דִּבְרֵיכֶם רָעִים מֵאֵת כָּל־הָעָם אֵלֶּה”¹⁷⁷⁵ – אָמַר רַ' אַבָּהוּ: לִמְּדַתְךָ תוֹרָה דֶּרֶךְ־אֶרֶץ, כְּשְׁתְּהֵא שׁוֹמֵעַ טוֹבָתוֹ שֶׁל חֲבֵרְךָ תְּהֵא אוֹמְרָהּ מִפִּי אוֹמְרָהּ, וּכְשֶׁתְּהֵא שׁוֹמֵעַ רָעָתוֹ תְּהֵא אוֹמְרָהּ מִפִּי אֲחֵרִים¹⁷⁷⁶ (מד"ש ז).

––––––––

קג רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אַל תְּרַצֶּה אֶת־חֲבֵרְךָ בִּשְׁעַת כַּעְסוֹ¹⁷⁷⁷, וְאַל תְּנַחֲמֵהוּ בְּשָׁעָה שֶׁמֵּתוֹ מֻטָּל לְפָנָיו¹⁷⁷⁸, וְאַל תִּשְׁאַל לוֹ¹⁷⁷⁹ בִּשְׁעַת נִדְרוֹ¹⁷⁸⁰, וְאַל תִּשְׁתַּדֵּל לִרְאוֹתוֹ בִּשְׁעַת קַלְקָלָתוֹ¹⁷⁸¹ (אב' ד).

––––––––

קד אָמַר רַ' יוֹסֵי: מִיָּמַי לֹא עָבַרְתִּי עַל דִּבְרֵי חֲבֵרָי, יוֹדֵעַ אֲנִי בְעַצְמִי שֶׁאֵינִי כֹהֵן, אִם אוֹמְרִים לִי חֲבֵרַי: “עֲלֵה לְדוּכָן¹⁷⁸²” – אֲנִי עוֹלֶה (שבת קיז:).

קה שָׁאַל רַ' עֲקִיבָא אֶת־רַ' נְחוּנְיָא הַגָּדוֹל: בַּמֶּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים? בָּאוּ סָרִיסָיו וְהִכּוּהוּ¹⁷⁸³. עָלָה וְיָשַׁב בְּרֹאשׁ הַדָּקֶל. אָמַר לָהֶם רַ' נְחוּנְיָא: הַנִּיחוּהוּ, תַּלְמִיד־חָכָם הוּא. אָמַר לוֹ רַ' נְחוּנְיָא: מִיָּמַי לֹא קִבַּלְתִּי מַתָּנוֹת, וַתְּרָן בְּמָמוֹנִי הָיִיתִי וְלֹא עָמַדְתִּי עַל מִדּוֹתָי ( מנ' כח.).

קו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שְׁלשָׁה רֻבָּם קָשֶׁה וּמִעוּטָם יָפֶה, וְאֵלּוּ הֵם: שְׂאוֹר וּמֶלַח וְסַרְבָּנוּת¹⁷⁸⁴ (בר' לד.).

קז מִהְיוֹת טוֹב אַל תִּקָּרֵא רָע¹⁷⁸⁵ (בר' ל.).

קח זֶה נֶהֱנֶה וְזֶה לֹא חָסֵר¹⁷⁸⁶ (ב"ק כ).

קט כּוֹפִין עַל מִדַּת סְדֹם¹⁷⁸⁷ (עיר' מט.).

––––––––

קי בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא [לְמשֶׁה]: “וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה”¹⁷⁸⁸, אָמַר לוֹ: רִבּוֹן הָעוֹלָם, אֵינִי יָכוֹל¹⁷⁸⁹, מִפְּנֵי שֶׁקִּבְּלַנִי יִתְרוֹ וּפָתַח לִי בֵּיתוֹ וַאֲנִי עִמּוֹ כְּבֵן, וּמִי שֶׁהוּא פוֹתֵחַ פִּתְחוֹ לַחֲבֵרוֹ נַפְשׁוֹ חַיָּב לוֹ. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּאֵלִיָּהוּ, בְּשָׁעָה שֶׁהָלַךְ אֵצֶל צָרְפִית¹⁷⁹⁰ הָאַלְמָנָה מֵת בְּנָהּ, הִתְחִיל מִתְחַנֵּן וְאוֹמֵר: “הֲגַם עַל־הָאַלְמָנָה אֲשֶׁר אֲנִי מִתְגּוֹרֵר עִמָּהּ הֲרֵעוֹתָ לְהָמִית אֶת־בְּנָהּ”¹⁷⁹¹, שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ עַל אַכְסַנְיָא שֶׁלּוֹ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁכָּל הַפּוֹתֵחַ פִּתְחוֹ לַחֲבֵרוֹ – חַיָּב בִּכְבוֹדוֹ יוֹתֵר מֵאָבִיו וּמֵאִמּוֹ. לְכָךְ אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: קִבְּלַנִי יִתְרוֹ וְנָהַג בִּי כָבוֹד – אֵינִי הוֹלֵךְ אֶלָּא בִרְשׁוּתוֹ (שמ"ר ד).

קיא “וַיִּשְׁלַח אֹתָם משֶׁה… לַצָּבָא”¹⁷⁹² – הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אָמַר לְמשֶׁה: “נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים”¹⁷⁹³ – אַתָּה בְעַצְמְךָ, וְהוּא מְשַׁלֵּחַ אֶת־אֲחֵרִים! אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁנִּתְגַּדֵּל בְּאֶרֶץ מִדְיָן אָמַר: אֵינוֹ כְדִין שֶׁאֲנִי מֵצַר לְמִי שֶׁעָשָׂה בִי טוֹבָה (במ"ר כב).

קיב אָמַר לוֹ רָבָא לְרַבָּה בַר מָרִי: מִנַּיִן לְדָבָר זֶה שֶׁאוֹמְרִין הַבְּרִיּוֹת: בֵּירָא דִשְׁתִית מִנֵּיהּ לָא תִשְׁדֵּי בֵיהּ קָלָא" (בּוֹר שֶׁשָּׁתִיתָ מִמֶּנּוּ אַל תִּזְרֹק בֹּו אָבֶן)? – אָמַר לוֹ: שֶׁנֶּאֱמַר: “לֹא־תְתַעֵב מִצְרִי, כִּי־גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ”¹⁷⁹⁴ (ב“ק צ”ב:; במ"ר כב).

קיג כָּל־הַסּוֹעֵד אֶת־חֲבֵרוֹ אֲפִלּוּ פַת בְּמֶלַח, אֲפִלּוּ טוֹבֵל יָרָק, אַף־עַל־פִּי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ לְאוֹתוֹ סוֹעֵד מֵאָה סְעֻדּוֹת בְּכָל־יוֹם כִּסְעֻדַּת שְׁלֹמֹה בִּשְׁעָתוֹ – יַחֲזִיק לוֹ טוֹבָה בְּפָנָיו (תדב"א יח).

קיד “מֵשִׁיב רָעָה תַּחַת טוֹבָה לֹא־תָמוּשׁ רָעָה מִבֵּיתוֹ”¹⁷⁹⁵ – אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אִם קִדֶּמְךָ חֲבֵרְךָ בַּעֲדָשִׁים – קַדְּמֶנּוּ בְּבָשָׂר. לָמָה? שֶׁהוּא גָמַל עָלֶיךָ תְּחִלָּה.

אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא: לֹא סוֹף דָּבָר מֵשִׁיב רָעָה תַּחַת טוֹבָה, אֶלָּא אֲפִלּוּ מֵשִׁיב רָעָה תַּחַת רָעָה לֹא תָמוּשׁ רָעָה מִבֵּיתוֹ (ב"ר לח).

קטו אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מִנַּיִן שֶׁלֹּא יְשַׁנֶּה אָדָם מֵאַכְסַנְיָא שֶׁלּוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר: “עַד הַמָּקוֹם אֲשֶׁר־הָיָה שָׁם אָהֳלֹה בַּתְּחִלָּה”¹⁷⁹⁶ (ערכ' טז:).

קטז “וְלֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר”¹⁷⁹⁷ – ”מֵי בוֹרוֹת" הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר? לִמְּדַתְךָ תוֹרָה דֶּרֶךְ־אָרֶץ, שֶׁהַהוֹלֵךְ לְאֶרֶץ שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ וְיֵשׁ בְּיָדוֹ צָרְכּוֹ לֹא יֹאכַל מִמַּה שֶּׁבְּיָדוֹ, אֶלָּא שֶׁלּוֹ יְהֵא מֻנָּח, וְיִקְנֶה מִן הַחֶנְוָנִי בִּשְׁבִיל לְהַנּוֹתוֹ¹⁷⁹⁸. כָּך אָמַר לוֹ משֶׁה: הַבְּאֵר עִמָּנוּ וּמָן אָנוּ אוֹכְלִים, לֹא תֹאמַר שֶׁאָנוּ מַטְרִיחִים עָלֶיךָ – שָׂכָר אַתָּה עוֹשֶׂה לְעַצְמֶךָ (במ"ר יט).

קיז “וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ”¹⁷⁹⁹ – שָׁנוּ מִשּׁוּם רַ' יוֹסֵי: לָמָּה נָקוּד עַל “אַיּוֹ”¹⁸⁰⁰ שֶׁבְּ“אֵלָיו”? – לִמְּדָה תוֹרָה דֶּרֶךְ־אֶרֶץ, שֶׁיִּשְׁאַל אָדָם בְּאַכְסַנְיָא שֶׁלּוֹ¹⁸⁰¹ (ב"מ פז.).

––––––––

קיח אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: הַנּוֹתֵן פַּת לְתִינוֹק צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ לְאִמּוֹ (שבת י).

קיט אָמַר רַב חַמָּא בְרַ' חֲנִינָא: הַנּוֹתֵן מַתָּנָה לַחֲבֵרוֹ אֵין צָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּמשֶׁה לֹא־יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו בְּדַבְּרוֹ אִתּוֹ”¹⁸⁰².

אָמְרוּ בְשֵׁם רַב: הַנּוֹתֵן מַתָּנָה לַחֲבֵרוֹ צָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “לָדַעַת כִּי אֲנִי יְיָ מְקַדִּשְׁכֶם¹⁸⁰³”¹⁸⁰⁴ (שבת יג).

––––––––

קכ כָּל־הַמְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל חֲבֵרוֹ וְהוּא צָרִיךְ לְאוֹתוֹ דָבָר – הוּא נַעֲנֶה תְּחִלָּה (ב"ק צב.).

קכא אָמַר רַ' יַעֲקֹב בְּנָהּ שֶׁל בַּת־יַעֲקֹב: כָּל־שֶׁחֲבֵרוֹ נֶעֱנַשׁ עַל יָדוֹ אֵין מַכְנִיסִין אוֹתוֹ בִּמְחִצָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. (שבת קמט.).

קכב אָמַר רַב חָנָן: הַמּוֹסֵר דִּין עַל חֲבֵרוֹ הוּא נֶעֱנָשׁ תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל־אַבְרָם חֲמָסִי עָלֶיךָ”¹⁸⁰⁵, וְנֶאֱמַר: "וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׁרָה וְלִבְכֹּתָהּ^{1806 1807}. אֵימָתָי? כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ דַיָּן בָּאָרֶץ.

אָמַר רַ' יִצְחָק: אוֹי לוֹ לַצּוֹעֵק¹⁸⁰⁸ יוֹתֵר מִלַּנִּצְעָק (ב"ק צג.).

קכג אָמַר רָבָא: כָּל־הַמַּעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו – מַעֲבִירִין לוֹ עַל־כָּל פְּשָׁעָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: “נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל־פֶּשַׁע”¹⁸⁰⁹ – לְמִי נוֹשֵׂא עָוןֹ? לְמִי שֶׁעוֹבֵר עַל־פָּשַׁע.

אָמַר רַ' יִצְחָק: כָּל־הַמַּקְנִיט¹⁸¹⁰ אֶת־חֲבֵרוֹ אֲפִלּוּ בִדְבָרִים צָרִיךְ לְפַיְּסוֹ¹⁸¹¹. אָמַר רַב חִסְדָּא: וְצָרִיךְ לְפַיְּסוֹ בְּשָׁלשׁ שׁוּרוֹת שֶׁל שְׁלשָׁה בְנֵי־אָדָם¹⁸¹².

אָמַר רַ' יוֹסֵי בַר חֲנִינָא: כָּל־הַמְבַקֵּשׁ מָטוּ¹⁸¹³ מֵחֲבֵרוֹ אַל יְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ יוֹתֵר מִשָּׁלשׁ פְּעָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "אָנָּא שָׂא נָא… וְעַתָּה שָׂא נָא^{1814 1815}; וְאִם מֵת – מֵבִיא עֲשָׂרָה בְנֵי־אָדָם וּמַעֲמִידָם עַל קִבְרוֹ וְאוֹמֵר: “חָטָאתִי לַייָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְלִפְלוֹנִי שֶׁחָבַלְתִּי¹⁸¹⁶ בוֹ”.

רַ' יִרְמְיָה הָיָה לוֹ דָבָר¹⁸¹⁷ עִם רַ' אַבָּא. הָלַךְ וְיָשַׁב עַל פִּתְחוֹ¹⁸¹⁸ שֶׁל רַ' אַבָּא, יָצְאָה שִׁפְחָתוֹ וְזָרְקָה מֵי־שְׁפָכִין לְאַשְׁפָּה וְנִתְּזוּ נִיצוֹצוֹת שֶׁל מַיִּם עַל רֹאשׁוֹ, אָמָר: עֲשָׂאוּנִי אַשְׁפָּה; קָרָא עָל נַפְשׁוֹ: "מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן^{1819 1820}. שָׁמַע רַ' אַבָּא וְיָצָא. הֶחֱזִיר רַ' יִרְמְיָה פָּנָיו וְהָלַךְ אַחֲרָיו. אָמַר לוֹ [רַ' אַבָּא]: אֵין אַתָּה צָרִיךְ¹⁸²¹, עַכְשָׁו עָלַי מֻטָּל לְהוֹצִיא מִלִּבֶּךָ¹⁸²² (יומא פז.; ע"י; מג' כח.).

קכד דְּבָרִים שֶׁבֵּינְךָ לְבֵין הַמָּקוֹם מוֹחֲלִין לָךְ, דְּבָרִים שֶׁבֵּינְךָ לְבֵין חֲבֵרְךָ אֵין מוֹחֲלִין לְךָ עַד שֶׁתְּפַיְּסוֹ (ספרא אחרי).

קכה שָׁאֲלָה בְּלוּרִיָּא הַגִּיּוֹרֶת אֶת־רַבָּן גַּמְלִיאֵל: כָּתוּב בְּתוֹרַתְכֶם: “אֲשֶׁר לֹא־יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד”¹⁸²³ וְכָתוּב: “יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ?” ¹⁸²⁴ נִטְפַּל לָהּ¹⁸²⁵ רַ' יוֹסֵי הַכֹּהֵן, אָמַר לָהּ: אֶמְשֹׁל לָךְ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? – לְאָדָם שֶׁנּוֹשֶׁה בַחֲבֵרוֹ מָנֶה וְקָבַע לוֹ זְמַן בִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְנִשְׁבַּע לוֹ בְּחַיֵּי הַמֶּלֶךְ. הִגִּיעַ זְמַן וְלֹא פְּרָעוֹ; בָּא לְפַיֵּס אֶת־הַמֶּלֶךְ, אָמַר לוֹ: עֶלְבּוֹנִי מָחוּל לָךְ, לֵךְ וּפַיֵּס אֶת־חֲבֵרֶךָ; אַף כָּאן כָּךְ: כָּאן בַּעֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, כָּאן בַּעֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם (ר“ה יז.; ע”י).

קכו מַעֲשֶׂה בְנָכְרִי אֶחָד שֶׁבָּא לִפְנֵי שַׁמַּאי, אָמַר לוֹ: גַּיְּרֵנִי עַל־מְנָת שֶׁתְּלַמְּדֵנִי כָּל־הַתּוֹרָה כֻלָּה כְּשֶׁאֲנִי עוֹמֵד עַל רֶגֶל אֶחָת. דְּחָפוֹ בְּאַמַּת־הַבִּנְיָן שֶׁבְּיָדוֹ. בָּא לִפְנֵי הִלֵּל – גִּיְּרוֹ. אָמַר לוֹ: דִּעֲלָךְ סְנֵי לְחַבְרָךְ לָא תַעְבֵּד (מַה שֶׁשָּׂנְאוּי עָלֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה לַחֲבֵרֶךָ) – זוֹ הִיא כָל הַתּוֹרָה כֻלָּה; וְהַשְּׁאָר פֵּרוּשׁ הוּא – לֵךְ לְמָד (שבת לא.).

ו. גְּנֵבָה, גְּזֵלָה וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים

קכז רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: יְהִי מָמוֹן חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ (אב' ב).

קכח אַרְבַּע מִדּוֹת בָּאָדָם: הָאוֹמֵר שֶׁלִּי שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ שֶׁלָּךְ – זוֹ מִדָּה בֵינוֹנִית¹⁸²⁶, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: זוֹ מִדַּת סְדֹם¹⁸²⁷; שֶׁלִּי שֶׁלָּךְ וְשֶׁלְּךָ שֶׁלִּי – עַם הָאָרֶץ¹⁸²⁸; שֶׁלִּי שֶׁלָּךְ וְשֶׁלְּךָ שֶׁלָּךְ – חָסִיד; שֶׁלְּךָ שֶׁלִּי וְשֶׁלִּי שֶׁלִּי – רָשָׁע (שם ה).

קכט כָּל־הַנּוֹתֵן עֵינוֹ בְּמַה שֶּׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ – מַה שֶּׁמְבַקֵּשׁ אֵין נוֹתְנִין לוֹ וּמַה שֶּׁבְּיָדוֹ נוֹטְלִין הֵימֶנּוּ (סוטה ט.).

קל אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כָּל־הַגּוֹזֵל אֶת־חֲבֵרוֹ שָׁוֶה פְרוּטָה כְּאִלּוּ נוֹטֵל נִשְׁמָתוֹ מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “כֵּן אָרְחוֹת כָּל־בֹּצֵעַ בָּצַע אֶת־נֶפֶשׁ בְּעָלָיו יִקָּח”¹⁸²⁹ (ב"מ קיט.).

קלא “וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל־בָּשָׂר בָּא לְפָנַי”¹⁸³⁰ – אָמַר רַ' יוֹחָנָן: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה גָדוֹל כֹּחוֹ שֶׁל חָמָס, שֶׁהֲרֵי דוֹר הַמַּבּוּל עָבְרוּ עַל הַכֹּל וְלֹא נֶחְתַּם עֲלֵיהֶם גְּזַר־דִּינָם עַד שֶׁפָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בְּגָזֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם, וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת־הָאָרֶץ”¹⁸³¹; וְכָתוּב: “הֶחָמָס קָם לְמַטֵּה רֶשַׁע” וגו‘¹⁸³² – אָמַר רַ’ אֶלְעָזָר: מְלַמֵּד שֶׁזָּקַף עַצְמוֹ¹⁸³³ כְּמַקֵּל וְעָמַד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, “לֹא מֵהֶם וְלֹא מֵהֲמוֹנָם” וגו'¹⁸³⁴ (סנה' קח.).

קלב אָמַר שְׁמוּאֵל: אֲפִלּו גָזַל מָרֵישׁ¹⁸³⁵ וּבְנָאוֹ בַבִּירָה¹⁸³⁶ – מְקַעְקֵעַ¹⁸³⁷ כָּל־הַבִּירָה כֻלָּהּ וּמַחֲזִיר מָרֵישׁ לִבְעָלָיו (תענ' טז.).

קלג אָמַר רַ' אַבָּא: קָשֶׁה גָזֵל הַנֶּאֱכָל, שֶׁאֲפִלּוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים אֵינָם יְכוֹלִים לְהַחֲזִירוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “בִּלְעָדַי רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים”¹⁸³⁸ (חול' פט.).

קלד אָמַר רַ' לֵוִי: קָשֶׁה גֵּזֶל הֶדְיוֹט¹⁸³⁹ יוֹתֵר מִגֵּזֶל גָּבוֹהַּ¹⁸⁴⁰ (ב"ב פח:).

קלה שָׁנִינוּ, רַ' אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: הֲרֵי שֶׁגָּזַל סְאָה שֶׁל חִטִּים, טְחָנָהּ, לָשָׁהּ וַאֲפָאָהּ וְהִפְרִישׁ מִמֶּנָּה חַלָּה, כֵּיצַד מְבָרֵךְ? אֵין זֶה מְבָרֵךְ, אֶלָּא מְנָאֵץ; וְעַל זֶה נֶאֱמַר: “וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ נִאֵץ יְיָ”¹⁸⁴¹ (ב"ק צד.).

קלו “וּלְקַחְתֶּם לָכֶם… פְּרִי עֵץ הָדָר” וגו‘¹⁸⁴² – מִשֶּׁלָּכֶם וְלֹא הַגָּזוּל. אָמַר רַ’ לֵוִי: מִי שֶׁלּוֹקֵחַ לוּלָב גָּזוּל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְלִסְטִים שֶׁיּוֹשֵׁב בְּפָרָשַׁת־דְּרָכִים וּמְקַפֵּחַ¹⁸⁴³ לְעוֹבְרִים וְשָׁבִים. פַּעַם אַחַת עָבַר עָלָיו לִגְיוֹן¹⁸⁴⁴ אֶחָד לִגְבּוֹת מִסִּים שֶׁל אוֹתָהּ הַמְּדִינָה. עָמַד לְפָנָיו וְקִפְּחוֹ וְנָטַל כָּל־מַה שֶּׁהָיָה בְיָדוֹ. לְאַחַר יָמִים נִתְפַּס אוֹתוֹ לִסְטִים וְנֶחְבַּש¹⁸⁴⁵ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים. שָׁמַע אוֹתוֹ הַלִּגְיוֹן וְהָלַךְ אֶצְלוֹ וְאָמַר לוֹ: תֶּן לִי מַה שֶּׁקִּפַּחְתַּנִי וַאֲנִי אֲלַמֵּד עָלֶיךָ זְכוּת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. אָמַר לוֹ: מִכָּל־מַה שֶּׁקִּפַּחְתִּי וּמִכָּל־מַה שֶׁנָּטַלְתִּי אֵין לִי כְלוּם, אֶלָּא שָׁטִיחַ זֶה שֶׁתַּחְתַּי וְהוּא מִשֶּׁלָּךְ. אָמַר לוֹ: תְּנֵהוּ לִי וַאֲנִי אֲלַמֵּד עָלֶיךָ זְכוּת לְפִנֵי הַמֶּלֶךְ. אָמַר לוֹ: טְלֵהוּ. לְמָחָר הֶעֱמִידוּהוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ לַדִּין. שָׁאַל אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ: יֵשׁ־לְךָ בֶּן־אָדָם שֶׁיְלַמֵּד עָלֶיךָ זְכוּת? אָמַר לוֹ: יֵשׁ לִגְיוֹן פְּלוֹנִי שֶׁיְלַמֵּד עָלַי זְכוּת. שָׁלַח הַמֶּלֶךְ וְקָרָא לוֹ. אָמַר לוֹ: יוֹדֵעַ אַתָּה זְכוּת עַל אָדָם זֶה? אָמַר לוֹ: יוֹדֵעַ אֲנִי, כְּשֶׁשְּׁלַחְתַּנִי לִגְבּוֹת מִסִּים שֶׁל אוֹתָהּ מְדִינָה עָמַד זֶה לְפָנַי וְקִפְּחַנִי וְנָטַל כָּל־מַה שֶּׁהָיָה עִמִּי, וְשָׁטִיחַ זֶה, שֶׁהוּא מִשֶּׁלִּי, מֵעִיד עָלָיו. וְכָל הָעָם צֹוֵחַ וְאוֹמֵר: אוֹי לוֹ לָזֶה, שֶׁנַּעֲשָׂה סַנֵּיגוֹרוֹ קַטֵּיגוֹרוֹ¹⁸⁴⁶! כָּךְ אָדָם לוֹקֵחַ לוּלָב לִזְכּוֹת בּוֹ, וְאִם הָיָה גָזוּל – צֹוֵחַ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאוֹמֵר: גָּזוּל אֲנִי, חָמוּס אֲנִי, וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אוֹמְרִים: אוֹי לָזֶה, שֶׁנַּעֲשָׂה סַנֵּיגוֹרוֹ קַטֵּיגוֹרוֹ! (ויק"ר ל).

קלז כָּל־מִי שֶׁיָּדָיו מְלֻכְלַכוֹת בְּגָזֵל הוּא קוֹרֵא לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאֵינוֹ עוֹנֶה אוֹתוֹ (שמ"ר כב.).

קלח מַר זוּטְרָא הֶחָסִיד – נִגְנַב לוֹ כִּיס שֶׁל כֶּסֶף בַּפֻּנְדָּק¹⁸⁴⁷; רָאָה שֶׁתַּלְמִיד אֶחָד רוֹחֵץ יָדָיו וּמְנַגְּבָן בְּבֶגֶד חֲבֵרוֹ. אָמַר: זֶה הוּא – שֶׁאֵינוֹ חָס עַל מָמוֹן חֲבֵרוֹ. כְּפָתוּהּוּ¹⁸⁴⁸ וְהוֹדָה (ב"מ כד.).

––––––––

קלט מַעֲשֶׂה בְשִׁלְטוֹן¹⁸⁴⁹ אֶחָד שֶׁהָיָה הוֹרֵג אֶת־הַקַּבְּלָנִים¹⁸⁵⁰ וּמַתִּיר¹⁸⁵¹ אֶת־הַגַּנָּבִים, וְהָיוּ הַכֹּל מְלִיזִין¹⁸⁵² עָלָיו, שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה כָּרָאוּי. מֶה עָשָׂה? הוֹצִיא כְרוּז¹⁸⁵³ בַּמְּדִינָה וְאָמַר: כָּל־הָעָם לַקֻּמְפּוֹן¹⁸⁵⁴. מֶה עָשָׂה? הֵבִיא חֻלְדּוֹת¹⁸⁵⁵ וְנָתַן לִפְנֵיהֶן מָנוֹת, וְהָיוּ הַחֻלְדּוֹת נוֹטְלוֹת אֶת־הַמָּנוֹת וּמוֹלִיכוֹת אוֹתָן לַחוֹרִים. לְמָחָר הוֹצִיא כְרוּז: כָּל הָעָם לַקֻמְפּוֹן! הֵבִיא חֻלְדּוֹת וְנָתַן לִפְנֵיהֶן מָנוֹת, וְסָתַם אֶת־הַחוֹרִים, וְהָיוּ הַחֻלְדּוֹת נוֹטְלוֹת אֶת־הַמָּנוֹת וּמוֹלִיכוֹת אוֹתָן לַחוֹרִים וּמֹוֹצְאוֹת אוֹתָם מְסֻתָּמִים וּמַחֲזִירוֹת אֶת־הַמָּנוֹת לִמְקוֹמָן. לוֹמַר, שֶׁאֵין הַכֹּל אֶלָּא מִן הַקַּבְּלָנִים (ויק"ר ו).

קמ אֵין נוֹתְנִין פִּרְצָה לִפְנֵי הַכָּשֵׁר, בְּיוֹתֵר לִפְנֵי הַגַּנָּב (תנח' וישלח).

קמא פִּרְצָה קוֹרְאָה לַגַּנָּב¹⁸⁵⁶ (סוכה כו).

קמב לָאו עַכְבְּרָא גַנָּב אֶלָּא חוֹרָא גַנָּב (לֹא הָעַכְבָּר גַּנָּב, אֶלָּא הַחוֹר גַּנָּב) (גיט' מה.).

קמג אִי לָאו עַכְבְּרָא – חוֹרָא מְנָא לֵיהּ? (אִם לֹא הָעַכְבָּר – הַחוֹר מִנַּיִן לוֹ?) (ערכ' ל.).

––––––––

קמד בֶּן בַּג־בַּג אוֹמֵר: אַל תִּכָּנֵס לַחֲצַר חֲבֵרְךָ לִטּוֹל אֶת־שֶׁלְּךָ שֶׁלֹּא בִרְשׁוּת, שֶׁמָּא תֵרָאֶה עָלָיו כְּגַנָּב, אֶלָּא שְׁבוֹר אֶת־שִׁנָּיו וֶאֱמָר לוֹ: שֶׁלִּי אֲנִי נוֹטֵל! (ב"ק כז:).

קמה אָמַר לוֹ רַב אַדָּא בְּנוֹ שֶׁל רַב אִוְיָא לְרַב אָשֵׁי: מַה בֵּין גַּזְלָן לְחַמְסָן? אָמַר לוֹ: חַמְסָן נוֹתֵן דָּמִים¹⁸⁵⁷, גַּזְלָן אֵינוֹ נוֹתֵן דָמִים (שם סב).

קמו שָׁנִינוּ, “לֹא תִּגְנֹב”¹⁸⁵⁸ – עַל מְנָת לְמֵקַט¹⁸⁵⁹; “לֹא תִּגְנֹב” – עַל מְנָת לְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֵפֶל (ב"מ סא:).

––––––––

קמז שָׁאֲלוּ תַלְמִידָיו אֶת־רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכָּאי: מִפְּנֵי מָה הֶחֱמִירָה תוֹרָה בְּגַנָּב יוֹתֵר מִבְּגַזְלָן¹⁸⁶⁰? אָמַר לָהֶם: זֶה הִשְׁוָה¹⁸⁶¹ כְבוֹד עֶבֶד לִכְבוֹד קוֹנוֹ וְזֶה לֹא הִשְׁוָה כְבוֹד עֶבֶד לִכְבוֹד קוֹנוֹ; כִּבְיָכוֹל, עָשָׂה עַיִן שֶׁל מַטָּה¹⁸⁶² כְּאִלּוּ אֵינָהּ רוֹאָה וְאֹזֶן שֶׁל מַטָּה כְּאִלּוּ אֵינָהּ שׁוֹמָעַת, שֶׁנֶּאֱמַר: “הוֹי הַמַּעֲמִיקִים מֵיְיָ לַסְתִּיר עֵצָה וְהָיָה בְמַחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם וַיֹּאמְרוּ מִי רֹאֵנוּ וּמִי יֹדְעֵנוּ”¹⁸⁶³.

אָמַר רַ' מֵאִיר: מְשָׁלוֹ מָשָׁל מִשּׁוּם רַבָּן גַּמְלִיאֵל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִשְׁנֵי בְנֵי־אָדָם שֶׁהָיוּ בָעִיר וְעָשׂוּ מִשְׁתֶּה. אֶחָד זִמֵּן אֶת־בְּנֵי הָעִיר וְלֹא זִמֵּן אֶת בְּנֵי־הַמֶּלֶךְ¹⁸⁶⁴ וְאֶחָד לֹא זִמֵּן אֶת־בְּנֵי הָעִיר וְלֹא זִמֵּן אֶת־בְּנֵי הַמֶּלֶךְ. אֵיזֶה מֵהֶם עָנְשׁוֹ מְרֻבֶּה? הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה שֶׁזִּמֵּן אֶת־בְּנֵי הָעִיר וְלֹא זִמֵּן אֶת־בְּנֵי הַמֶּלֶךְ (ב"ק עט:).

קמח רַב הוּנָא הֶחֱמִיצוּ לוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת חָבִיּוֹת שֶׁל יָיִן. נִכְנְסוּ אֶצְלוֹ חֲכָמִים וְאָמְרוּ לוֹ: יְפַשְׁפֵּשׁ מָר בְּמַעֲשָׂיו¹⁸⁶⁵. אָמַר לָהֶם: וְכִי חָשׁוּד אֲנִי בְּעֵינֵיכֶם? אָמְרוּ לוֹ: וְכִי חָשׁוּד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁיַּעֲשֶׂה דִין בְּלֹא דִין¹⁸⁶⁶. אָמַר לָהֶם: אִם יֵשׁ מִי שֶׁשָּׁמַע עָלַי דָּבָר – יֹאמַר. אָמְרוּ לוֹ: כָּךְ שָׁמַעְנוּ, שֶׁאֵין מָר נוֹתֵן לַאֲרִיסוֹ¹⁸⁶⁷ בִּזְמוֹרוֹת¹⁸⁶⁸. אָמַר לָהֶם: וְכִי מַנִּיחַ הוּא לִי מֵהֶן כְּלוּם¹⁸⁶⁹? – הֲרֵי הוּא גוֹנֵב כֻּלָּן! אָמְרוּ לוֹ: זוֹהִי שֶׁאוֹמְרִים הַבְּרִיּוֹת: “בָּתַר גַּנָּבָא גְּנוֹב וְטַעְמָא טְעֵים”¹⁸⁷⁰ (אַחַר הַגַּנָּב גְּנוֹב וּטְעוֹם טָעַם). אָמַר לָהֶם: הֲרֵינִי מְקַבֵּל עָלַי שֶׁאֶתֵּן לוֹ… – יֵשׁ אוֹמְרִים: חָזַר הַחֹמֶץ וְנַעֲשָׂה יָיִן; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: נִתְיַקֵּר הַחֹמֶץ וְנִמְכַּר בִּדְמֵי יָיִן (בר' ה:).

קמט שֻׁתַּף לִסְטִים כְּלִסְטִים (ירוש' סנה' פ“א, ה”ב).

קנ אָמַר רַב הוּנָא: מִנַּיִן לְגֵזֶל נָכְרִי שֶׁהוּא אָסוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאָכַלְתָּ אֶת־כָּל־הָעַמִּים אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ”¹⁸⁷¹ – בִּזְמַן שֶׁהֵם מְסוּרִים בְּיָדֶךָ וְלֹא בִּזְמַן שֶׁאֵינָם מְסוּרִים בְּיָדֶךָ (ב"ק קיג:).

קנא לֹא נִתְּנָה תוֹרָה עַל מְנָת כֵּן אֶלָּא לְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי־אָתָּה, יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר”¹⁸⁷². מִכָּאן אָמְרוּ: יַרְחִיק אָדָם עַצְמוֹ מִן הַגָּזֵל מִיִּשְׂרָאֵל וּמִן הַגּוֹי, וַאֲפִלּוּ מִכָּל־אָדָם שֶׁבַּשּׁוקּ, שֶׁהַגּוֹנֵב לְגוֹי לְסוֹף שֶׁהוּא גוֹנֵב לְיִשְׂרָאֵל, וְהַגּוֹזֵל לְגוֹי לְסוֹף שֶׁהוּא גוֹזֵל לְיִשְׂרָאֵל, נִשְׁבָּע לְגוֹי לְסוֹף שֶׁהוּא נִשְׁבָּע לְיִשְׂרָאֵל, מְכַחֵשׁ לְגוֹי לְסוֹף מְכַחֵשׁ לְיִשְׂרָאֵל, שׁוֹפֵךְ דָּמִים לְגוֹי לְסוֹף שֶׁהוּא שׁוֹפֵךְ דָּמִים לְיִשְׂרָאֵל, וְלֹא נִתְּנָה תוֹרָה עַל מְנָת כֵּן אֶלָּא כְדֵי לְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ הַגָּדוֹל – “וְשַׂמְתִּי בָהֶם אוֹת וְשִׁלַּחְתִּי מֵהֶם פְּלֵיטִים”¹⁸⁷³, מַהוּ אוֹמֵר בְּסוֹף הָעִנְיָן? “וְהִגִּידוּ אֶת־כְּבוֹדִי בַּגּוֹיִם”¹⁸⁷⁴ (תדא"ר כו).

קנב גָּזַל אֶת־הַנָּכְרִי וָמֵת, אֵינוֹ מִתְכַּפֵּר לוֹ, מִפְּנֵי חִלּוּל־הַשֵּׁם (תוס' ב"ק י).

קנג מְרֻבָּה גְּזֵלַת הַמֵּת מִגְּזֵלַת הֶחָי, שֶׁהַגּוֹזֵל אֶת־הַחַי הוּא יָכוֹל לְפַיְּסוֹ וּלְהַחֲזִיר לוֹ אֶת־הַגְּזֵלוֹת, הַגּוֹזֵל אֶת־הַמֵּת אֵינוֹ יָכוֹל לְפַיְּסוֹ וּלְהַחֲזִיר לוֹ גְּזֵלוֹ (שמח' ט).

קנד לֶעָתִיד־לָבוֹא הַפֶּה וְהַכָּרֵס מְדַיְּנִים זֶה עִם זֶה. הַפֶּה אוֹמֵר לַכָּרֵס: כָּל־מַה שֶּׁגָּזַלְתִּי וְחָמַסְתִּי בָּךְ נָתָתִּי; וּלְאַחַר שְׁלשָׁה יָמִים הִיא נִבְקַעַת, וְהִיא אוֹמֶרֶת לוֹ: הֵא לְךָ כָּל־מַה שֶּׁגָּזַלְתָּ וְחָמָסְתָּ! (ב"ר ק).

קנה יוֹשְׁבֵי כְרָכִּים יֵשׁ בָּהֶם גָּזֵל (עיר' כא:).

קנו גַּנָּבָא אַפּוּם מַחְתַּרְתָּא רַחֲמָנָא קָרֵי¹⁸⁷⁵ (הַגַּנָּב עַל־פִּי מַחְתֶּרֶת קוֹרֵא לַשָּׁמָיִם (בר' סג.).

קנז חַסְרֵיהּ לְגַנָּבָא נַפְשֵׁיהּ לִשְׁלָמָא נָקֵט¹⁸⁷⁶ (כְּשֶׁהַגַּנָּב חָסֵר מַחֲזִיק עַצְמוֹ לְאִישׁ שָׁלוֹם) (סנה' כב.).

קנח מִגּוֹ דַחֲשִׁיד אַמָּמוֹנָא¹⁸⁷⁷ חֲשִׁיד אַשְּׁבוּעֲתָא¹⁸⁷⁸ (מִתּוֹךְ שֶׁחָשׁוּד עַל הַמָּמוֹן חָשׁוּד עַל הַשְּׁבוּעָה) (ב"מ ה:).

––––––––

קנט מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִידֵי רַ' עֲקִיבָא שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים לִכְזִיב. פָּגְעוּ בָהֶם לִסְטִים. אָמְרוּ לָהֶם: לְאָן אַתֶּם הוֹלְכִים? אָמְרוּ לָהֶם: לְעַכּוֹ. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעוּ לִכְזִיב¹⁸⁷⁹ פָּרָשׁוּ¹⁸⁸⁰. אָמְרוּ לָהֶם: תַּלְמִידֵי מִי אַתֶּם? אָמְרוּ לָהֶם: תַּלְמִידֵי רַ' עֲקִיבָא. אָמְרוּ לָהֶם: אַשְׁרֵי רַ' עֲקִיבָא וְתַלְמִידָיו, שֶׁלֹּא פָגַע בָּהֶם אָדָם רַע מֵעוֹלָם.

רַב מְנַשֶּׁה הָיָה הוֹלֵךְ לְבֵי־תוֹרְתָא, פָּגְעוּ בּוֹ גַנָּבִים. אָמְרוּ לוֹ: לְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ? אָמַר לָהֶם: לְפוּמְבְּדִיתָא. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ לְבֵי־תוֹרְתָא פָּרַשׁ. אָמְרוּ לוֹ: תַּלְמִידוֹ שֶׁל יְהוּדָה¹⁸⁸¹ הָרַמַּאי¹⁸⁸² אָּתָּה! אָמַר לָהֶם: יוֹדְעִים אַתֶּם אוֹתוֹ, יְהִי רָצוֹן שֶׁיִּהְיוּ בְנֵי־אָדָם הַלָּלוּ בְּנִדּוּי¹⁸⁸³! הָלְכוּ וְעָסְקוּ בִגְנֵבָה עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה וְלֹא הִצְלִיחוּ. כֵּוָן שֶׁרָאוּ כָךְ בָּאוּ וְתָבְעוּ נִדּוּיָם¹⁸⁸⁴. וְהָיָה בָהֶם גַּרְדִּי¹⁸⁸⁵ שֶׁלֹּא בָא לְהַתִּיר נִדּוּיוֹ וַאֲכָלוֹ אֲרִי.

בּוֹא וּרְאֵה מַה בֵּין גַּנָּבֵי בָבֶל לְלִסְטִים שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל¹⁸⁸⁶ (ע"ז כה, כו).

קס דָּרַשׁ רָבָא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “חָתַר בַּחשֶׁךְ בָּתִּים יוֹמָם חִתְּמוּ־לָמוֹ”¹⁸⁸⁷? מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ נוֹתְנִים עֵינֵיהֶם בְּבַעֲלֵי מָמוֹן וּמַפְקִידִים אֶצְלָם אֲפַרְסְמוֹן¹⁸⁸⁸ וּמַנִּיחִים אוֹתָם בְּבֵית־גִּנְזֵיהֶם, וְלָעֶרֶב בָּאִים וּמְרִיחִים אוֹתוֹ כְּכֶלֶב, וְחוֹתְרים שָׁם וְנוֹטְלִים אוֹתוֹ מָמוֹן.

דְּרָשָׁהּ רַ' יוֹסֵי בְּצִפּוֹרֵי, נֶחְתְּרוּ בְאוֹתוֹ הַלַּיְלָה שְׁלשׁ מֵאוֹת מַחְתָּרוֹת בְּצִפּוֹרֵי. הָיוּ בָאִים [בְּנֵי הָעִיר] וּמְצַעֲרִים אוֹתוֹ, אָמְרוּ לוֹ: נָתַתָּ דֶּרֶךְ לְגַנָּבִים. אָמַר לָהֶם: וְכִי יוֹדֵעַ הָיִיתִי שֶׁיָּבֹאוּ הַגַּנָּבִים? (סנה' קט.; ע"י).

קסא רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן מְצָאוֹ לְבַלָּשׁ¹⁸⁸⁹ אֶחָד שֶׁהוּא תוֹפֵס גַּנָּבִים. אָמַר לוֹ: הֵיאַךְ אַתָּה מַּכִּיר בָּהֶם? וְכִי לֹא לְחַיּוֹת הֵם דּוֹמִים שֶׁיּוֹצְאִים בַּלַּיְלָה וּמִתְחַבְּאִים בַּיּוֹם? וְשֶׁמָּא אַתָּה נוֹטֵל צַדִּיקִים וּמַנִּיחַ רְשָׁעִים… אָמַר לוֹ: וּמָה אֶעֱשֶׂה? מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא. אָמַר לוֹ: בּוֹא וַאֲלַמֶּדְךָ מַה תַּעֲשֶׂה: הִכָּנֵס בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת לַחֲנוּת, וּכְשֶׁתִּרְאֶה אָדָם שׁוֹתֶה יַיִן יוֹשֵׁב וּמַחֲזִיק כּוֹס בְּיָדוֹ וּמְנַמְנֵם – שְׁאַל עָלָיו. אִם תַּלְמִיד־חָכָם הוּא – הִשְׁכִּים לְתַלְמוּדוֹ; אִם פּוֹעֵל הוּא – הִשְׁכִּים לִמְלַאכְתּוֹ; לֹא זֶה וְלֹא זֶה – תָּפְסֵהוּ, גַּנָּב הוּא. נִשְׁמְעוּ הַדְּבָרִים לַמֶּלֶךְ. אָמְרוּ: “קַרְיָנָא דְאִגַּרְתָּא אִיהוּ לֶהֱוֵי פַרְוָנְקָא”¹⁸⁹⁰ ("קוֹרֵא הַאִגֶּרֶת הוּא יְהֵא הַשָּׁלִיחַ). הֵבִיאוּ אֶת־רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן – וְהָיָה תוֹפֵס גַּנָּבִים. שָׁלַח לוֹ רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־קָרְחָה: חֹמֶץ בֶּן יָיִן¹⁸⁹¹! עַד מָתַי אַתָּה מוֹסֵר עַמּוֹ שֶׁל אֱלֹהֵינוּ לַהֲרֵגָה? שָׁלַח לוֹ רַ' אֶלְעָזָר: קוֹצִים אֲנִי מְכַלֶּה מִן הַכָּרֶם. שָׁלַח לוֹ רַ' יְהוֹשֻׁעַ: יָבֹא בַעַל־הַכֶּרֶם וִיכַלֶּה אֶת־קוֹצָיו (ב“מ פג:; ע”י).

קסב אָמַר רַב גִּדֵּל אָמַר רַב: נִרְשִׁי¹⁸⁹² נְשָׁקְךָ – מְנֵה שִׁנֶּיךָ¹⁸⁹³; נְהַר־פְּקוֹדִי לִוֶּךָ – מִפְּנֵי טַלִית נָאָה שֶׁרָאָה עָלֶיךָ; פּוּמְבְּדִיתָאִי לִוֶּךָ – שַׁנֵּה אַכְסַנְיָא שֶׁלָּךְ¹⁸⁹⁴ (חול' קכז.).

––––––––

קסג אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק: נִמְנוּ וְגָמְרוּ בַּעֲלִיַּת בֵּית־נִתְזָה¹⁸⁹⁵ בְּלֹד: כָּל־עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה אִם אוֹמְרִין לְאָדָם “עֲבוֹר וְאַל תֵּהָרֵג” – יַעֲבוֹר וְאַל יֵהָרֵג, חוּץ מֵעֲבוֹדָה־זָרָה וְגִלּוּי־עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים (סנה' עד.).

קסד גָּלוּת בָּאָה לָעוֹלָם עַל עֲבוֹדָה־זָרָה וְעַל גִּלּוּי־עֲרָיוֹת וְעַל שְׁפִיכוּת־דָּמִים (אב' ה).

קסה סִיעָה שֶׁל בְּנֵי־אָדָם שֶׁאָמְרוּ לָהֶם נָכְרִים: תְּנוּ לָנוּ אֶחָד מִכֶּם וְנַהַרְגֵהוּ, וְאִם לָאו הֲרֵי אָנוּ הוֹרְגִים אֶת־כֻּלְּכֶם – יֵהָרְגוּ כֻלָּם וְאַל יִמְסְרוּ לָהֶם נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל, אֲבָל אִם יִחֲדוּהוּ לָהֶם, כְּגוֹן שֶׁיִּחֲדוּ לְשֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי – יִתְּנוּהוּ לָהֶם וְאַל יֵהָרְגוּ כֻלָּם; וְכֵן הוּא אוֹמֵר; “וַתָּבוֹא הָאִשָּׁה אֶל־כָּל־הָעָם בְּחָכְמָתָהּ” וגו'¹⁸⁹⁶ – אָמְרָה לָהֶם: הוֹאִיל וְהוּא נֶהֱרָג וְאַתֶּם נֶהֱרָגִים – תְּנוּהוּ לָהֶם וְאַל תֵּהָרְגוּ כֻלְּכֶם (תוספ' תרומ' ז).

קסו עֻלָּא בַר קוֹשָׁב תְּבָעַתּוּ הַמַּלְכוּת¹⁸⁹⁷, עָמַד וּבָרַח לְלֹד אֵצֶל רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. שָׁלְחָה גַיִס אַחֲרָיו. בָּאוּ וְהִקִּיפוּ אֶת־הָעִיר, אָמְרוּ לָהֶם: אִם אֵין אַתֶּם נוֹתְנִים אוֹתוֹ אֵלֵינוּ נַחֲרִיב אֶת־הַמְּדִינָה. נִטְפַּל לוֹ רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי וּפִיְּסוֹ¹⁸⁹⁸ וְאָמַר לוֹ: מוּטָב שֶׁיֵּהָרֵג אוֹתוֹ הָאִישׁ וְאַל יֵהָרֵג הַצִּבּוּר עַל־יָדוֹ. נִתְפַּיֵּס לוֹ וּנְתָנוֹ לָהֶם. הָיָה אֵלִיָּהוּ, זָכוּר לַטּוֹב, רָגִיל לְהִגָּלוֹת אֶצְלוֹ. כֵּוָן שְׁעָשָׂה כָךְ לֹא נִגְלָה. צָם רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי שְׁלשִׁים יוֹם וְנִגְלָה אֵלָיו. אָמַר לוֹ: רַבִּי, מִפְּנֵי מָה בָּטַלְתָּ¹⁸⁹⁹ וְלֹא בָאתָ? אָמַר לוֹ: וְכִי חָבֵר אֲנִי לְמָסוֹרוֹת¹⁹⁰⁰? אָמַר לוֹ: וְלֹא מִשְׁנָה עָשִׂיתִי¹⁹⁰¹? אָמַר לוֹ: וְכִי מִשְׁנַת חֲסִידִים הִיא? יֵעָשֶׂה הַדָּבָר עַל־יְדֵי אֲחֵרִים וְלֹא עַל־יָדֶךָ (ירוש' תרומ' פ“ח, ה”ד; ב"ר צד).

קסז אָדָם אֶחָד בָּא לִפְנֵי רָבָא, אָמַר לוֹ: הַשִּׁלְטוֹן שֶׁל עִירִי אָמַר לִי: לֵךְ וַהֲרוֹג אֶת־פְּלוֹנִי, וְאִם לָאו – אֶהֱרֹג אוֹתָךְ. אָמַר לוֹ: תֵּהָרֵג וְלֹא תַהֲרֹג – מָה רָאִיתָ שֶׁהַדָּם שֶׁלְךָ אָדֹם יוֹתֵר, שֶׁמָּא דָמוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ אָדֹם יוֹתֵר (פסח' כח:).

קסח “וְנֶהֶפְכוּ כָל־פָּנִים לְיֵרָקוֹן”¹⁹⁰² – אָמַר רַ' יוֹחָנָן: פָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה¹⁹⁰³ וּפָמַלְיָא שֶׁל מָטָּה, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: הַלָּלוּ מַעֲשֵׂה יָדַי וְהַלָּלוּ מַעֲשֵׂה יָדַי¹⁹⁰⁴ – הֵיאַךְ אֲאַבֵּד אֵלּוּ מִפְּנֵי אֵלּוּ? (סנה' צח:).

קסט מַעֲשֶׂה בִשְׁנֵי אַחִים שֶׁהָרַג אֶחָד מֵהֶם אֶת־חֲבֵרוֹ. מֶה עָשְׂתָה אִמָּם? נָטְלָה כוֹס אֶחָד וּמִלְאַתּוּ מִדָּמוֹ וְהִנִיחַתּוּ בְּמִגְדָּל, וְהָיְתָה נִכְנֶסֶת כָּל־יוֹם וָיוֹם וּמוֹצֵאת אוֹתוֹ הַדָּם תּוֹסֵס. פַּעַם אַחַת נִכְנְסָה וְהִבִּיטָה בוֹ וּמְצָאַתּוּ שֶׁשָּׁתָק. אוֹתָהּ שָׁעָה יָדְעָה שֶׁנֶּהֱרַג בְּנָהּ הָאַחֵר; לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר: “שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ”¹⁹⁰⁵ (דב ר ב).

ז. אוֹנָאָה וּגְנֵבַת־דָּעַת

קע אָמַר רַב חִסְדָּא: כָּל־הַשְּׁעָרִים נִנְעָלִים¹⁹⁰⁶, חוּץ מִשַּׁעֲרֵי אוֹנָאָה¹⁹⁰⁷.

אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: הַכֹּל נִפְרָע¹⁹⁰⁸ בִּידֵי שָׁלִיחַ, חוּץ מֵאוֹנָאָה¹⁹⁰⁹.

אָמַר רַ' אַבָּהוּ: שְׁלשָׁה אֵין הַפַּרְגּוֹד נִנְעָל בִּפְנֵיהֶם¹⁹¹⁰: אוֹנָאָה וְגָזֵל וַעֲבוֹדָה זָרָה (ב"מ נט.).

קעא שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: “לֹא־תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה”¹⁹¹¹ – “בַּמִּדָּה” זוֹ מְדִידַת קַרְקָע, שֶׁלֹּא יִמְדּוֹד לְאֶחָד בִּימוֹת הַחַמָּה וּלְאַחֵר בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים¹⁹¹²; “בַּמִּשְׁקָל” – שֶׁלֹּא יַטְמִין מִשְׁקְלוֹתָיו בַּמֶּלַח¹⁹¹³; “וּבַמְּשׂוּרָה”¹⁹¹⁴ – שֶׁלֹּא יַרְתִּיחַ¹⁹¹⁵. וַהֲלֹא דְבָרִים קַל־וָחֹמֶר: וּמַה מְּשׂוּרָה, שֶׁהִיא אֶחָד מִשְּׁלשִׁים וְשִׁשָּה בְּלֹג, הִקְפִּידָה עָלָיו תּוֹרָה, קַל־וָחֹמֶר לְהִין וַחֲצִי הִין וּשְׁלִישִׁית הַהִין וּרְבִיעִית הַהִין וְלֹג וַחֲצִי לֹג וּרְבִיעִית הַלֹּג.

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אָסוּר לְאָדָם שֶׁיַּשְׁהֶה מִדָּה חֲסֵרָה אוֹ יְתֵרָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וַאֲפִלּוּ הִיא עָבִיט שֶׁל מֵימֵי־רַגְלָיִם¹⁹¹⁶ (שם סא:; ב"ב פט:).

קעב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מִנַּיִן שֶׁאֵין מוֹחֲקִין¹⁹¹⁷ בְּמָקוֹם שֶׁגּוֹדְשִׁין וְאֵין גּוֹדְשִׁין בְּמָקוֹם שֶׁמּוֹחֲקִין? – תַּלְמוּד לוֹמַר: “אֵיפָה שְׁלֵמָה”¹⁹¹⁸. וּמִנַּיִן שֶׁאִם אָמַר: הֲרֵינִי מוֹחֵק בְּמָקוֹם שֶׁגּוֹדְשִׁין וְלִפְחוֹת לוֹ¹⁹¹⁹ מִן הַדָּמִים וַהֲרֵינִי גוֹדֵשׁ בְּמָקוֹם שֶׁמוֹחֲקִין וּלְהוֹסִיף לוֹ עַל הַדָּמִים, שֶׁאֵין שׁוֹמְעִין לוֹ? – תַּלְמוּד לוֹמַר: אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק¹⁹²⁰ יִהְיֶה־לָךְ"¹⁹²¹.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מִנַּיִן שֶׁאֵין מְעַיְּנִין¹⁹²² בְּמָקוֹם שֶׁמַּכְרִיעִין¹⁹²³ וְאֵין מַכְרִיעִין בְּמָקוֹם שֶׁמְּעַיְּנִין? – תַּלְמוּד לוֹמַר: “אֶבֶן שְׁלֵמָה”¹⁹²⁴. וּמִנַּיִן שֶׁאִם אָמַר: הֲרֵינִי מְעַיֵּן בְּמָקוֹם שֶׁמַּכְרִיעִין וְלִפְחוֹת לוֹ מִן הַדָּמִים וַהֲרֵינִי מַכְרִיעַ בְּמָקוֹם שֶׁמְּעַיְּנִין וּלְהוֹסִיף לוֹ עַל הַדָּמִים, שֶׁאֵין שׁוֹמְעִין לוֹ? – תַּלְמוּד לוֹמַר: “אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה־לָּךְ”¹⁹²⁵.

אָמַר רַ' יְהוּדָה מִסּוּרָא: “לֹא־יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ¹⁹²⁶”¹⁹²⁷ – מַה טָּעַם? מִשּׁוּם “אֵיפָה וְאֵיפָה”¹⁹²⁸; “לֹא־יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ”¹⁹²⁹ – מַה טָּעַם? מִשּׁוּם “אֶבֶן וָאָבֶן”¹⁹³⁰. אֲבָל “אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה־לָךְ”¹⁹³¹, “אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה־לָּךְ”¹⁹³² (ב"ב פט.).

קעג שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אֵין עוֹשִׂין אֶת־הַמָּחָק¹⁹³³ צִדּוֹ אֶחָד עָבֶה וְצִדּוֹ אֶחָד קָצָר¹⁹³⁴, וְלֹא יִמְחַק בְּבַת־אֶחָת¹⁹³⁵, שֶׁהַמּוֹחֵק בְּבַת־אַחַת רַע לַמּוֹכֵר וְיָפֶה לַלּוֹקֵחַ, וְלֹא יִמְחַק מְעַט־מְעָט, שֶׁרַע לַלּוֹקֵחַ וְיָפֶה לַמּוֹכֵר.

וְעַל כֻּלָּן אָמַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכָּאי: אוֹי לִי אִם אֹמַר, אוֹי לִי אִם לֹא אֹמַר. אִם אֹמַר – שֶׁמָּא יִלְמְדוּ הָרַמָּאִים, וְאִם לֹא אֹמַר – שֶׁמָּא יֹאמְרוּ הָרַמָּאִים¹⁹³⁶: אֵין תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים בְּקִיאִים בְּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ.

– אֲמָרָהּ אוֹ לֹא אֲמָרָהּ?

אָמַר שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק: אֲמָרָהּ; וּמִמִּקְרָא זֶה אֲמָרָהּ: “כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי יְיָ וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם וּפשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם”¹⁹³⁷. (שם:).

קעד שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אַבָּא שָׁאוּל בֶּן־בָּטְנִית כָּנַס שְׁלשׁ מֵאוֹת גַּרְבֵי יַיִן מִבֵּרוּרֵי הַמִּדּוֹת¹⁹³⁸, וַחֲבֵרָיו¹⁹³⁹ כָּנְסוּ שְׁלשׁ מֵאוֹת גַּרְבֵי שֶׁמֶן מִמִּצוּי הַמִּדּוֹת¹⁹⁴⁰ וֶהֱבִיאוּם לִפְנֵי הַגִּזְבָּרִים לִירוּשָׁלָיִם, אָמְרוּ לָהֶם: אִי אַתֶּם זְקוּקִים לְכָךְ¹⁹⁴¹. אָמְרּוּ: אַף אָנוּ אֵין רְצוֹנֵנוּ בְכָךְ. אָמְרּוּ לָהֶם: הוֹאִיל וְהֶחֱמַרְתֶּם עַל עַצְמְכֶם עֲשׂוּ בָהֶם צָרְכֵי רַבִּים. (ביצה כט.; תוס' שם ג).

קעה שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אוֹצְרֵי פֵרוֹת¹⁹⁴² וּמַלְוֵי רִבִּית וּמַקְטִינֵי אֵיפָה וּמַפְקִיעֵי שְׁעָרִים¹⁹⁴³ – עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר: “לֵאמֹר מָתַי יַעֲבֹר הַחֹדֶשׁ וְנַשְׁבִּירָה שֶּׁבֶר וְהַשַּׁבָּת וְנִפְתְּחָה־בָּר, לְהַקְטִין אֵיפָה וּלְהַגְדִּיל שֶׁקֶל וּלְעַוֵּת מֹאזְנֵי מִרְמָה”¹⁹⁴⁴; מַה כָּתוּב אַחֲרָיו – “נִשְׁבַּע יְיָ בִּגְאוֹן יַעֲקֹב אִם־אֶשְׁכַּח לָנֶצַח כָּל־מַעֲשֵׂיהֶם”¹⁹⁴⁵ (ב"ב צ:).

קעו אָמַר אֵלִיָּהוּ: פַּעַם אַחַת בָּא וְיָשַׁב [לְפָנַי] אָדָם אֶחָד שֶׁיֶּשׁ בּוֹ מִקְרָא וְאֵין בּוֹ מִשְׁנָה, אָמַר לִי: רַבִּי! מַעֲשֶׂה הָיָה בִי שֶׁמָכַרְתִּי לְגוֹי אַרְבָּעָה כֹרִים שֶׁל תְּמָרִים וּמְדַדְתִּים לוֹ בְּבַיִת אָפֵל מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה; אָמַר לִי הַגּוֹי: “אַתָּה וְהָאֱלֹהִים שֶׁבַּשָּׁמַיִם יוֹדֵעַ בַּמִּדָּה שֶׁאַתָּה מוֹדֵד לִי”¹⁹⁴⁶, וְחִסַּרְתִּיו בַּמְּדִידָה שָׁלשׁ סְאִין שֶׁל תְּמָרִים. לְאַחַר מִכָּאן נָטַלְתִּי הַמָּעוֹת וְלָקַחְתִּי בָהֶן כַּד אֶחָד שֶׁל שֶׁמֶן וְהִנַּחְתִּיו בַּמָּקוֹם שֶׁמָכַרְתִּי אֶת־הַתְּמָרִים לַגּוֹי, נִקְרַע הַכַּד וְנִשְׁפַּךְ הַשָּׁמֶן. אָמַרְתִּי לוֹ: בְּנִי! בָּרוּךְ הַמָּקוֹם, שֶׁאֵין לְפָנָיו מַשּׂוֹא־פָנִים; הַכָּתוּב אוֹמֵר: “לֹא־תַעֲשֹׁק אֶת־רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל”¹⁹⁴⁷ – רֵעֲךָ הֲרֵי הוּא כְאָחִיךָ, הָא לָמַדְתָּ שֶׁגֵּזֶל הַגּוֹי גָּזֵל (תדב“א טו; ילק”ש צו, ז).

קעז “כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים, סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם”¹⁹⁴⁸ – הָיָה אֶחָד הוֹלֵךְ אֵצֶל הַצּוֹרֵף, שָׁמַע קוֹלוֹ כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר לְבֶן־בֵּיתוֹ: הַנְחֵשׁ לוֹ¹⁹⁴⁹! אַף הוּא הָלַךְ¹⁹⁵⁰ לִקַּח לֹג שֶׁל יָיִּן, שָׁמַע קוֹלוֹ שֶׁל בַּעַל הַיַּיִן אוֹמֵר לְבֶן־בֵּיתוֹ: הַמְהֵל לוֹ¹⁹⁵¹. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים – סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם”¹⁹⁵² (פסיק' טו).

קעח “וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל”¹⁹⁵³ – לִפְנֵי סוֹמֵא בְּדָבָר¹⁹⁵⁴. בָּא וְאָמַר לָךְ: בַּת פְּלוֹנִי מַה הִיא לִכְהֻנָּה? אַל תֹּאמַר לוֹ: כְּשֵׁרָה. וְהִיא אֵינָהּ אֶלָּא פְסוּלָה; הָיָה נוֹטֵל בְּךָ עֵצָה, אַל תִּתֶּן־לוֹ עֵצָה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ. אַל תֹּאמַר לוֹ: צֵא בְהַשְׁכָּמָה, שֶׁיְקַפְּחוּהוּ¹⁹⁵⁵ לִסְטִים; צֵא בַצָּהֳרַיִם, בִּשְׁבִיל שֶׁיִשְׁתָּרֵב¹⁹⁵⁶; וְאַל תֹּאמַר לוֹ: מְכוֹר שָׂדְךָ וְקַח לְךָ חֲמוֹר, וְאַתָּה עוֹקֵף עָלָיו¹⁹⁵⁷ וְנוֹטְלָהּ מִמֶּנּוּ. שֶׁמָּא תֹאמַר: עֵצָה יָפָה אֲנִי נוֹתֵן לוֹ, וַהֲרֵי הַדָּבָר מָסוּר לַלֵּב, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְיָ”¹⁹⁵⁸ – כָּל־דָּבָר הַמָּסוּר לַלֵּב נֶאֱמַר בּוֹ “וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ” (ספרא קדושים; קיד' לב:).

קעט מַעֲשֶׂה בְעִיר אַחַת שֶׁלֹּא הָיָה בָהּ מֶלַח. וְהָיְתָה בָהּ חֲבוּרָה שֶׁל חַמָּרִים אוֹמְרִים: הוֹלְכִים אָנוּ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי וּמְבִיאִים מֶלַח וּמוֹכְרִים עַד שֶׁלֹּא יָבֹאוּ אֲחֵרִים. וְהָיָה לָהֶם רֹאשׁ לַחֲבוּרָה. אָמְרוּ לוֹ: נֵלֵךְ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי. אָמַר לָהֶם: יֵשׁ־לִי לַחֲרוֹשׁ לְמָחָר, אֶלָּא הַמְתִּינוּ עַד שֶׁאֶחֱרשׁ¹⁹⁵⁹ וְאַחַר־כָּךְ נֵלֵךְ. אָמְרוּ לוֹ: הֵן. מֶה עָשָׂה? אָמַר לְאִשְׁתּוֹ: סִמָּן זֶה בְּיָדֵךְ. אִם אֹמַר לָךְ: הָבִיאִי לִי אֶת־הָעֹל" – אַתְּ תְּנִי לִי אֶת־הָאֻכָּף¹⁹⁶⁰; אִם אֹמַר לָךְ: “תְּנִי לִי אֶת־הַקַּנְקָן”¹⁹⁶¹ – אַתְּ תְּנִי לִי אֶת הַשָּׂק. מֶה עָשָׂה? נָתַן אֶת־הַשַּׂק עַל־גַּבֵּי הַחֲמוֹר וְהָלַךְ לוֹ, וְאוֹתָם חֲבֵרָיו יָשְׁנוּ עַד הַבֹּקֶר. עָמְדוּ בַבֹּקֶר וְקָרְאוּ לוֹ. אָמְרוּ לָהֶם הַשְּׁכֵנִים: "מִי אַתֶּם מְבַקְשִׁים? פְּלוֹנִי כְּבָר הָלַךְ לוֹ מֵאָמֶשׁ. וְהָלְכוּ לָהֶם בַּבֹּקֶר וּמְצָאוּהוּ חוֹזֵר בַּדָּרֶךְ. אָמְרוּ לוֹ: לָמָה עָשִׂיתָ כָּךְ? אָמַר לָהֶם: אִי אַתֶּם יוֹדְעִים לָמָּה? אִלְמָלֵי הָלַכְנוּ כֻלָּנוּ – מִיָּד הָיָה נוֹפֵל הַמֶּלַח בְּזוֹל; עַכְשָׁו אֲנִי הֵבֵאתִי, וְעַד שֶׁאַתֶּם בָּאִים – שֶׁלִּי מָכוּר, וּכְשֶׁתָּבוֹאוּ אַתֶּם תִּמְכְּרוּ יָפֶה¹⁹⁶². לָכֵן נֶאֱמַר: “שָׁוְא יְדַבְּרוּ אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ”¹⁹⁶³ – אִם אֵין אַתָּה עוֹשֶׂה אֶת־הָעֹל אֻכָּף וְאֶת־הַקַּנְקָן שַׂק, אִי אַתָּה יָכוֹל לַעֲמוֹד (שו“ט יב; ילק”ש תהל' יב).

קפ מַעֲשֶׂה בְרַ' יוֹנָתָן שֶׁהָיוּ לוֹ עֲדָשִׁים מְצַפְצְפוֹת¹⁹⁶⁴ וְהָיָה לוֹ קָרוֹב בְּעִיר אֶחָת. יָרַד אֶצְלוֹ. אָמַר לוֹ רַ' יוֹנָתָן: עֲדָשִׁים אֲנִי מְבַקֵּשׁ, יֵשׁ מֵהֶן בָּעִיר? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: מִכַּמָּה¹⁹⁶⁵? אָמַר לוֹ: מִכָּךְ וָכָךְ, וְכָל־זְמַן שֶׁתָּבוֹא אֲנִי נוֹטֵל לָךְ. לְיָמִים הָלַךְ רַ' יוֹנָתָן לָעִיר לְבֵית קְרוֹבוֹ, שָׁאַל עָלָיו, אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: בַּשָּׂדֶה הוּא. הִמְתִּין לוֹ וְלֹא בָא. שָׁאַל לְאֶחָד מִבְּנֵי הָעִיר: יֵשׁ כָּאן עֲדָשִׁים? אָמַר לוֹ: לָאו, חִטִּים יֵשׁ כָּאן. אָמַר לוֹ: עֲדָשִׁים אֲנִי מְבַקֵּשׁ. אָמַר לוֹ: נוֹטֵל אַתָּה מִכָּךְ וָכָךְ? הִרְבָּה עָלָיו אֶת־הַדָּמִים יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁאָמַר לוֹ קְרוֹבוֹ וְנָטַל הֵימֶנּוּ¹⁹⁶⁶. בָּא קְרוֹבוֹ מִן הַשָּׂדֶה, אָמַר לוֹ רַ' יוֹנָתָן: וְלֹא אָמַרְתָּ לִי שֶׁכָּךְ־וָכָךְ הָעֲדָשִׁים? הֲרֵי הוֹסִיפוּ לִי יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁאָמַרְתָּ לִּי! אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא עֲדָשִׁים אָמַרְתָּ לָהֶם? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: אִלּוּ אָמַרְתָּ לָהֶם: “חִטִּים אֲנִי מְבַקֵּשׁ”, הָיוּ אוֹמְרִים לָךְ: רְצוֹנְךָ בַּעֲדָשִׁים? עַכְשָׁו שֶׁאָמַרְתָּ: “עֲדָשִׁים אֲנִי מְבַקֵּשׁ”, אוֹמְרִים לָךְ: רְצוֹנְךָ בְּחִטִּים? לְכָךְ נֶאֱמַר: “שָׁוְא יְדַבְּרוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ”¹⁹⁶⁷.

רַ' חִיָּא צִפּוֹרַאי¹⁹⁶⁸ הָלַךְ לִקַּח חִטִּים מִסּוּרָא, אָמַר לוֹ רַ' יוֹנָתָן: כְּשֶׁתְּהֵא מְבַקֵּשׁ חִטִּים, הֱוֵי אוֹמֵר: שְׂעוֹרִים אֲנִי מְבַקֵּשׁ, וּכְשֶׁתְּהֵא מְבַקֵּשׁ שְׂעוֹרִים, הֱוֵי אוֹמֵר: חִטִּים אֲנִי מְבַקֵּשׁ – וְלֹא יַעֲלוּ לְךָ אֶת הַשָּׁעַר (שם).

קפא אָמַר אַבַּיֵּי: מִי שֶׁרוֹצֶה לְהַרְאוֹת חֲתִימַת־יָדוֹ בְּבֵית־דִּין – לֹא יַרְאֶה בְּסוֹף מְגִלָּה¹⁹⁶⁹, שֶׁמָּא יִמְצָאֶנָּה אַחֵר וְיִכְתּוֹב עָלָיו שְׁטַר־חוֹב. וּמַעֲשֶׂה בְּמוֹכֵס אֶחָד שֶׁבָּא לִפְנֵי אַבַּיֵּי וְאָמַר לוֹ: יַרְאֶה לִּי מָר חֲתִימַת־יָדוֹ, שֶׁכְּשֶׁיָּבוֹאוּ הַתַּלְמִידִים וְיַרְאוּ לִי – אַעֲבִירֵם בְּלֹא מֶכֶס. הֶרְאָה לוֹ אַבַּיֵּי בְּרֹאשׁ מְגִלָּה. מָשַׁךְ [הַמּוֹכֵס אֶת הַמְּגִלָּה]¹⁹⁷⁰. אָמַר לוֹ אַבַּיֵּי: כְּבָר קִדְּמוּךָ חֲכָמִים¹⁹⁷¹! (ב"ב קסז.).

קפב מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁבָּא לִפְנֵי רָבָא וּבְיָדוֹ שְׁטָר שֶׁחָתוּם עָלָיו רָבָא וְרַב אַחָא בַר אַדָּא. אָמַר לוֹ רָבָא: זוֹ חֲתִימַת־יָדִי שֶׁלִּי, אֶלָּא שֶׁלִּפְנֵי רַב אַחָא בַר אַדָּא¹⁹⁷² לֹא חָתַמְתִּי מֵעוֹלָם. כְּפָתוֹ וְהוֹדָה. אָמַר לוֹ רָבָא: בִּשְׁלָמָא שֶׁלִּי זִיַּפְתָּ, אֶלָּא שֶׁל רַב אַחָא בַר אַדָּא, שֶׁיָּדוֹ רוֹתֶתֶת¹⁹⁷³, הֵיאַךְ זִיַּפְתָּ? אָמַר לוֹ: הִנַּחְתִּי יָדִי עַל הַמֵּצֶר¹⁹⁷⁴; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: עָמַד עַל נֹאד¹⁹⁷⁵ וְּכָתָב (שם).

––––––––

קפג שִׁבְעָה גַנָּבִים הֵם, הָרִאשׁוֹן שֶׁבַּגַּנָּבִים – גּוֹנֵב דַּעַת הַבְּרִיּוֹת (מכיל' משפטים).

קפד אָמַר שְׁמוּאֵל: אָסוּר לִגְנוֹב דַּעַת הַבְּרִיּוֹת, וַאֲפִלּוּ דַּעְתּוֹ שֶׁל נָכְרִי (חול' צד.).

קפה כְּשֵׁם שֶׁאוֹנָאָה בְּמִקָּח־וּמִמְכָּר כָּךְ אוֹנָאָה בִדְבָרִים. לֹא יֹאמַר לוֹ: בְּכַמָּה חֵפֶץ זֶה¹⁹⁷⁶ וְהוּא אֵינוֹ רוֹצֶה לִקַּח. אִם הָיָה בַעַל־תְּשׁוּבָה לֹא יֹאמַר לוֹ: זְכֹר מַעֲשֶׂיךָ הָרִאשׁוֹנִים. אִם הוּא בֶן־גֵּרִים לֹא יֹאמַר לוֹ: זְכֹר מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְגֵר לֹא־תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ”¹⁹⁷⁷ (ב"מ נח:).

קפו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: “וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת־עֲמִיתוֹ”¹⁹⁷⁸ – בְּאוֹנָאַת דְּבָרִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בְּאוֹנָאַת דְּבָרִים, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּאוֹנָאַת מָמוֹן? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: “וְכִי־תִּמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ אַל־תּוֹנוּ אִישׁ אֶת־אָחִיו”¹⁹⁷⁹ – הֲרֵי אוֹנָאַת מָמוֹן אָמוּר; הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם “וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת־עֲמִיתוֹ”? בְּאוֹנָאַת דְּבָרִים. הָא כֵיצַד? אִם הָיָה בַעַל־תְּשׁוּבָה, אַל יֹאמַר לוֹ: זְכֹר מַעֲשֶׂיךָ הָרִאשׁוֹנִים; אִם הָיָה בֶן־גֵּרִים, אַל יֹאמַר לוֹ: זְכֹר מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֶיךָ; אִם הָיָה גֵר וּבָא לִלְמוֹד תּוֹרָה, אַל יֹאמַר לוֹ: פֶּה שֶׁאָכַל נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת, שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים, בָּא לִלְמוֹד תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֶמְרָה מִפִּי הַגְּבוּרָה¹⁹⁸⁰!; אִם הָיוּ יִסּוּרִין בָּאִים עָלָיו, אוֹ אִם הָיוּ חֳלָאִים בָּאִים עָלָיו, אוֹ שֶׁהָיָה מְקַבֵּר אֶת־בָּנָיו, אַל יֹאמַר לוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ לוֹ חֲבֵרָיו לְאִיּוֹב: "הֲלֹא יִרְאָתְךָ כִּסְלָתֶךָ… זְכָר־נָא מִי הוּא נָקִי אָבָד^{1981 1982}; אִם הָיוּ חַמָּרִים¹⁹⁸³ מְבַקְשִׁים תְּבוּאָה מִמֶּנּוּ, לֹא יֹאמַר לָהֶם: “לְכוּ אֵצֶל פְּלוֹנִי, שֶׁהוּא מוֹכֵר תְּבוּאָה”, וְיוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁלֹּא מָכַר מֵעוֹלָם. רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף לֹא יִתְלֶה עֵינָיו עַל הַמִּקָּח¹⁹⁸⁴ בְּשָׁעָה שְׁאֵין לוֹ דָמִים, שֶׁהֲרֵי הַדָּבָר מָסוּר לַלֵּב, וְכָל־דָּבָר הַמָּסוּר לַלֵּב נֶאֱמַר בּוֹ: "וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ^{1985 1986}.

אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי: גָּדוֹל אוֹנָאַת דְּבָרִים מֵאוֹנָאַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה נֶאֱמַר בּוֹ “וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ”, וְזֶה לֹא נֶאֱמַר בּוֹ “וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ”; וְרַ' אֶלְעָזָר אוֹמֵר: זֶה בְּגוּפוֹ¹⁹⁸⁷ וְזֶה בְּמָמוֹנוֹ. רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי אָמַר: זֶה נִתָּן לַהֲשָׁבוֹן¹⁹⁸⁸ וְזֶה לֹא נִתָּן לַהֲשָׁבוֹן (שם).

קפז שָׁנִינוּ, הָיָה רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: אַל יְסַרְהֵב¹⁹⁸⁹ אָדָם בַּחֲבֵרוֹ לִסְעוֹד אֶצְלוֹ וְיוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁאֵינוֹ סוֹעֵד, וְלֹא יַרְבֶּה לוֹ בְּתִקְרֹבֶת¹⁹⁹⁰ וְיוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל, וְלֹא יִפְתַּח לוֹ חָבִיּוֹת הַמְּכוּרוֹת לְחֶנְוָנִי¹⁹⁹¹ אֶלָּא אִם־כֵּן הוֹדִיעוֹ¹⁹⁹². וְלֹא יֹאמַר לוֹ: סוּךְ שֶׁמֶן¹⁹⁹³ מִפַּךְ רֵיקָן; וְאִם בִּשְׁבִיל כְּבוֹדוֹ¹⁹⁹⁴ – מֻתָּר (חול' צד.).

קפח שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: לֹא יִמְכֹּר אָדָם לַחֲבֵרוֹ סַנְדָּל שֶׁל מֵתָה¹⁹⁹⁵ בִּכְלָל שֶׁל חַיָּה שְׁחוּטָה, מִפְּנֵי שְׁנֵי דְבָרִים: אֶחָד, מִפְּנֵי שֶׁמַּתְעֵהוּ, וְאֶחָד, מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה, וְלֹא יְשַׁגֵּר אָדָם לַחֲבֵרוֹ חָבִית שֶׁל יַיִן וְשֶׁמֶן צָף עַל פִּיהָ. וּמַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁשִּׁגֵּר לַחֲבֵרוֹ חָבִית שֶׁל יַיִן וְשֶׁמֶן צָף עַל פִּיהָ¹⁹⁹⁶, וְהָלַךְ וְזִמֵּן עָלֶיהָ אוֹרְחִים, וְנִכְנַס וּמְצָאָהּ שֶׁהִיא שֶׁל יַיִן וְחָנַק אֶת־עַצְמוֹ¹⁹⁹⁷ (שם).

קפט מַר זוּטְרָא בְּנוֹ שֶׁל רַב נַחֲמָן הָיָה מְהַלֵּךְ מִסִּירְכָא לְבֵי מְחוֹזָא, וְרָבָא וְרַב סָפְרָא הָיוּ מְהַלְּכִים לְסִירְכָא. פָּגְעוּ זֶה בָזֶה. כְּסָבוּר מַר זוּטְרָא שֶׁלִּקְרָאתוֹ הֵם יוֹצְאִים. אָמַר לָהֶם: מַה לָּהֶם לַחֲכָמִים שֶׁטָרְחוּ לֵילֵךְ כָּל כָּךְ? אָמַר לוֹ רַב סָפְרָא: אָנוּ לֹא הָיִינוּ יוֹדְעִים שֶׁבָּא מָר, אִלּוּ הָיִינוּ יוֹדְעִים הָיִינוּ טוֹרְחִים יוֹתֵר. אָמַר רָבָא לְרַב סָפְרָא: מִפְּנֵי מָה אָמַרְתָּ לוֹ כָךְ וְהֶחֱלַשְׁתָּ דַעְתּוֹ? אָמַר לוֹ: וַהֲרֵי הָיִינוּ מַטְעִים אוֹתוֹ. הוּא הוּא שֶׁהָיָה מַטְעֶה אֶת־עַצְמוֹ (שם:).

ח. הֲשָׁבַת־אֲבֵדָה

קצ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: בָּרִאשׁוֹנָה כָּל־מִי שֶׁמָּצָא אֲבֵדָה הָיָה מַכְרִיז עָלֶיהָ¹⁹⁹⁸ שְׁלשָׁה רְגָלִים¹⁹⁹⁹ וְאַחַר רֶגֶל אַחֲרוֹן שִׁבְעַת יָמִים, כְּדֵי שֶׁיֵּלֵךְ שְׁלשָׁה²⁰⁰⁰ וְיַחֲזֹר שְׁלשָׁה וְיַכְרִיז יוֹם אֶחָד. מִשֶּׁחָרַב בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁיִּבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, הִתְקִינוּ שֶׁיְהוּ מַכְרִיזִין בְּבָתֵּי־כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי־מִדְרָשׁוֹת. וּמִשֶּׁרַבּוּ הָאַנָּסִים הִתְקִינוּ שֶׁיְהוּ מוֹדִיעִין לִשְׁכֵנָיו וְלִמְיֻדָּעָיו – וְדַיּוֹ²⁰⁰¹.

מַהוּ “מִשֶּׁרַבּוּ הָאַנָּסִים”? – שֶׁאָמְרוּ: אֲבֵדָה לַמֶּלֶךְ.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אֶבֶן־טֹעַן הָיְתָה בִירוּשָׁלָיִם, כָּל־מִי שֶׁאָבְדָה לוֹ אֲבֵדָה נִפְנָה לְשָׁם, וְכָל מִי שֶׁמּוֹצֵא אֲבֵדָה נִפְנָה לְשָׁם. זֶה עוֹמֵד וּמַכְרִיז וְזֶה עוֹמֵד וְנוֹתֵן סִמָּנִים וְנוֹטְלָהּ (ב"מ כח:).

קצא מָצָא סְפָרִים קוֹרֵא בָהֶם אֶחָד לִשִׁלשִׁים יוֹם, וְאִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ לִקְרוֹת גּוֹלְלָם²⁰⁰², אֲבָל לֹא יִלְמַד בָּהֶם בַּתְּחִלָּה²⁰⁰³ וְלֹא יִקְרָא אַחֵר עִמּוֹ. מָצָא כְסוּת מְנַעֲרָהּ²⁰⁰⁴ אֶחָד לִשְׁלשִׁים יוֹם וְשׁוֹטְחָהּ לְצָרְכָּהּ²⁰⁰⁵, אֲבָל לֹא לִכְבוֹדוֹ²⁰⁰⁶. כְּלֵי־כֶסֶף וּכְלֵי־נְחשֶׁת מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לְצָרְכָּם²⁰⁰⁷, אֲבָל לֹא לְשַׁחֲקָם²⁰⁰⁸. כְּלֵי־זָהָב וּכְלֵי־זְכוּכִית לֹא יִגַּע בָּהֶם²⁰⁰⁹ עַד שֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ. מָצָא שַׂק אוֹ קֻפָּה וְכָל־דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לִטּוֹל²⁰¹⁰ – הֲרֵי זֶה לֹא יִטּוֹל (שם כט:).

קצב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הַמּוֹצֵא כְלֵי־עֵץ מִשְׁתַּמֵּשׁ בֶּהם בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִרְקָבוּ; כְּלֵי־נְחשֶׁת מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בְּחַמִּין אֲבָל לֹא עַל־יְדֵי הָאוּר²⁰¹¹, מִפְּנֵי שֶׁמַּשְׁחִיקָם; כְּלֵי־כֶסֶף מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בְּצוֹנֵן, אֲבָל לֹא בְחַמִּין, מִפְּנֵי שֶׁמַּשְׁחִירָם; מַגְרֵפוֹת²⁰¹² וְקַרְדֻּמּוֹת מִשְתַּמֵּשׁ בָּהֶם בְּרַךְ²⁰¹³, אֲבָל לֹא בְקָשֶׁה, מִפְּנֵי שֶׁמַּפְחִיתָם²⁰¹⁴; כְּלֵי־זָהָב וּכְלֵי־זְכוּכִית לֹא יִגַּע בָּהֶם עַד שֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ; וּכְדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ בַאֲבֵדָה כָּךְ אָמְרוּ בְּפִקָּדוֹן²⁰¹⁵ (שם ל.).

קצג שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: “וְהִתְעַלַּמְתָּ”²⁰¹⁶ – פְּעָמִים שֶׁאַתָּה מִתְעַלֵּם וּפְעָמִים שֶׁאִי אַתָּה מִתְעַלֵּם; הָא כֵיצַד? הָיָה כֹהֵן וְהוּא בְּבֵית־הַקְּבָרוֹת²⁰¹⁷, אוֹ שֶׁהָיָה זָקֵן וְאֵינָהּ לְפִי כְבוֹדוֹ²⁰¹⁸, אוֹ שֶׁהָיְתָה מְלָאכָה שֶׁלּוֹ מְרֻבָּה מִשֶּׁל חֲבֵרוֹ²⁰¹⁹ – לְכָךְ נֶאֱמַר “וְהִתְעַלַּמְתָּ” (שם).

קצד אָמַר רַ' יוֹחָנָן: עָנִי הַמַּחֲזִיר אֲבֵדָה לִבְעָלֶיהָ – הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַכְרִיז עָלָיו בְּכָל־יוֹם (עפ"י פסח' קיג.).

––––––––

קצה אֲלֶכְּסַנְדְּרוֹס מֻקְדּוֹן הָלַךְ אֵצֶל מֶלֶךְ קַצְיָא. הֶרְאָהוּ הַרְבֵּה כֶסֶף וְזָהָב. אָמַר: לֹא לִרְאוֹת כַּסְפְּכֶם וּזְהַבְכֶם בָּאתִי, אֶלָּא לִרְאוֹת מִנְהֲגֵיכֶם וְדִינֵיכֶם. עַד שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים בָּאוּ שְׁנֵי בְנֵי־אָדָם לָדִין לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. אֶחָד אָמַר: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, חֻרְבָּה לָקַחְתִּי מֵאָדָם זֶה וּגְרַפְתִּיהָ²⁰²⁰ וְנִמְצָא מַטְמוֹן בְּתוֹכָהּ, וְאָמַרְתִּי לוֹ: טוֹל מַטְמוֹן שֶׁלָּךְ; חֻרְבָּה לָקַחְתִּי, מַטְמוֹן לֹא לָקָחְתִּי; וְאֶחָד אָמַר: מָה אַתָּה מִתְיָרֵא מֵעֹנֶשׁ גָּזֵל – אַף אֲנִי כָךְ; הַחֻרְבָּה וְכָל־מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ מָכַרְתִּי לָךְ – מִתְּהוֹם אֶרֶץ עַד רוּם רָקִיעַ. קָרָא הַמֶּלֶךְ לְאֶחָד מֵהֶם וְאָמַר לוֹ: יֶשׁ־לְךָ בֵּן? אָמַר לוֹ: הֵן. קָרָא לַשֵּׁנִי וְאָמַר לוֹ: יֶשׁ־לְךָ בַּת? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לָהֶם: יֵלְכוּ וְיִנָּשְׂאוּ זֶה לָזֶה וִיהֵא הַמַּטְמוֹן לִשְׁנֵיהֶם. הִתְחִיל אֲלֶכְּסַנְדְּרוֹס תָּמֵהַּ. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: וְלֹא יָפֶה דַנְתִּי? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: אִלּוּ בָא לְפָנֶיךָ דִּין זֶה בִּמְדִינַתְכֶם מֶה הָיִיתָ עוֹשֶׂה בוֹ? אָמַר לוֹ: הָיִיתִי חוֹתֵךְ רֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה וְרֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה וְהַמַּטְמוֹן יֵרֵד לְבֵית־הַמֶּלֶךְ. אָמַר לוֹ: וְחַמָּה מֵאִירָה לָכֶם? אָמַר לוֹ: הֵן. – וּגְשָׁמִים יוֹרְדִים עֲלֵיכֶם? – הֵן. שֶׁמָּא יֵשׁ בִּמְדִינַתְכֶם בְּהֵמָה דַקָּה? – הֵן. אָמַר לוֹ: תִּפַּח רוּחוֹ²⁰²¹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ! בִּזְכוּת בְּהֵמָה דַקָּה הַחַמָּה מֵאִירָה לָכֶם וְהַגְּשָׁמִים יוֹרְדִים עֲלֵיכֶם (ירוש' ב“מ פ”ב, ה"ה; תנח' אמור).

קצו שִׁמְעוֹן בֵּן שֶׁטַח הָיָה סוֹחֵר בְּפִשְׁתָּן, אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: רַבִּי, הַנַּח מִזֶּה וְאָנוּ לוֹקְחִים לְךָ חֲמוֹר וְלֹא תְהֵא מִתְיַגֵּעַ הַרְבֵּה. הָלְכוּ וְלָקְחוּ לוֹ חֲמוֹר מִיִּשְׁמְעֵאלִי. הָיְתָה מַרְגָּלִית תְּלוּיָה בוֹ. בָּאוּ וְאָמְרוּ לוֹ: מֵעַכְשָׁו שׁוּב אֵין אַתָּה צָרִיךְ לְהִתְיַגֵּעַ. אָמַר לָהֶם: לָמָּה? אָמְרוּ לוֹ: לָקַחְנוּ לְךָ חֲמוֹר מִיִּשְׁמְעֵאלִי וּתְלוּיָה בוֹ מַרְגָּלִית. אָמַר לָהֶם: וְיָדַע בָּהּ בְּעָלֶיהָ? אָמְרוּ לוֹ: לָאו. אָמַר לָהֶם: לְכוּ וְהַחֲזִירוּהָ לוֹ.

הֵשִׁיבוּ לִפְנֵי רַבִּי: אֲפִלּוּ לְדִבְרֵי מִי שֶׁאָמַר: גְּזֵלוֹ שֶׁל נָכְרִי אָסוּר – הֲרֵי הַכֹּל מוֹדִים שֶׁאֲבֵדָתוֹ מֻתָּרֶת!

– מָה אַתֶּם סְבוּרִים, שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח בַּרְבָּרִי²⁰²² הָיָה? מְבַקֵּשׁ הָיָה שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח לִשְׁמוֹעַ “בָּרוּךְ אֱלֹהֵי הַיְּהוּדִים” מִשְּׂכַר כָּל־הָעוֹלָם הַזֶּה²⁰²³ (ירוש' ב“מ פ”ב, ה"ה).

קצז רַ' שְׁמוּאֵל בַּר סוֹסְרָטֵי עָלָה לְרוֹמִי. אָבְדוּ לַמַּלְכָּה תַּכְשִׁיטֶיהָ וּמְצָאָם. הוֹצִיאָה כְרוּז בַּמְּדִינָה: מִי שֶׁיַּחֲזִיר תּוֹךְ שְׁלשִׁים יוֹם יִטּוֹל כָּךְ וָכָךְ, לְאַחַר שְׁלשִׁים יוֹם – יַתִּיזוּ אֶת רֹאשׁוֹ, לֹא הֶחֱזִירָם תּוֹךְ שְׁלשִׁים יוֹם. לְאַחַר שְׁלשִׁים יוֹם הֶחֱזִירָם. אָמְרָה לוֹ: לֹא הָיִיתָ בַּמְּדִינָה? אָמַר לָהּ: הֵן. אָמְרָה לוֹ: וְלֹא שָׁמַעְתָּ קוֹל הַכָּרוֹז? אָמַר לָהּ: הֵן. אָמְרָה לוֹ: וְלָמָּה לֹא הֶחֱזַרְתָּ תּוֹךְ שְׁלשִׁים יוֹם? אָמַר לָהּ: שֶׁלֹּא תֹאמְרִי בִּשְׁבִיל מוֹרָא שֶׁלָּךְ עָשִׂיתִי, אֶלָּא בִּשְבִיל מוֹרָא שָׁמָיִם. אָמְרָה לוֹ: בָּרוּךְ אֱלֹהֵי הַיְּהוּדִים! (שם).

קצח מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁעָבַר עַל פֶּתַח בֵּיתוֹ שֶׁל רַ' חֲנִינָא בֶן דּוֹסָא וְהִנִּיחַ שָׁם תַּרְנְגוֹלוֹת, וּמְצָאָתַן אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַ' חֲנִינָא בֶן דּוֹסָא וְאָמַר לָהּ: אַל תֹּאְכִלי מִבֵּיצֵיהֶן. וְהִרְבּוּ בֵיצִים וְתַרְנְגוֹלִין וְהָיוּ מְצַעֲרִים אוֹתָם, וּמְכָרָם וְקָנָה בִדְמֵיהֶם עִזִּים. פַּעַם אַחַת עָבַר אוֹתוֹ אָדָם שֶׁאָבְדוּ מִמֶּנּוּ הַתַּרְנְגוֹלוֹת וְאָמַר לַחֲבֵרוֹ: בְּכָאן הִנַּחְתִּי הַתַּרְנְגוֹלוֹת שֶׁלִּי. שָמַע רַ' חֲנִינָא, אָמַר לוֹ: יֶשׁ־לְךָ בָהֶן סִמָּן? אָמַר לוֹ: הֵן. נָתַן לוֹ סִמָּן וְנָטַל אֶת הָעִזִּים (תענ' כה.).

קצט מַעֲשֶׂה בְּרַ' פִּינְחָס בֶּן יָאִיר שֶׁהָיָה דָר בְּעִיר אַחַת בְּדָרוֹם, וּבָאוּ לְשָׁם שְׁנֵי עֲנִיִּים לְהִתְפַּרְנֵס; וְהָיוּ בְיָדָם סָאתַיִם שְׂעוֹרִים וְהִפְקִידוּ אֶצְלוֹ – וְשָׁכְחוּ אוֹתָן וְהָלְכוּ לָהֶם. וְהָיָה רַ' פִּינְחָס בֶּן יָאִיר זוֹרֵעַ אוֹתָן בְּכָל־שָׁנָה וְקוֹצְרָן וְכוֹנְסָן לַגֹּרֶן. אַחַר שֶׁבַע שָׁנִים בָּאוּ הָעֲנִיִּים וְתָבְעוּ שְׂעוֹרֵיהֶם. הִכִּירָם רַ' פִּינְחָס בֶּן יָאִיר. אָמַר לָהֶם: הָבִיאוּ גְמַלִּים וַחֲמוֹרִים וּבוֹאוּ וּטְלוּ אוֹצְרוֹתֵיכֶם (דב“ר ג; ירוש' דמאי פ”א, ה"ג).

ר מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד, שֶׁאָבְדָה מַטְרוֹנָה²⁰²⁴ אַחַת קֻפְסָא²⁰²⁵ מְלֵאהָ דֵּינָרִין, וּמְצָאָהּ אוֹתוֹ חָסִיד וְהוֹלִיכָהּ לְבֵיתָהּ. כֵּוָן שֶׁהֱבִיאָהּ אָמְרוּ לָהּ²⁰²⁶: אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ, לְפִיכָךְ הֲבִיאָהּ לָךְ. אָמְרָה לָהֶם: הַקֻּפְסָא כֻלָּהּ שֶׁל זָהָב מִבַּחוּץ, וְאַתֶּם אוֹמְרִים: אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ! אָּמְרָה לוֹ: תְּהֵא אֻמָּתְךָ מְסוּרָה לָךְ²⁰²⁷. אָמְרוּ לָהּ: הוּא מַחֲזִיר אֲבֵדָתֵךְ וְאַתְּ מְקָלֶּלֶת אוֹתוֹ! אָמְרָה לָהֶם: אִלּוּ הָיָה עוֹד אֶחָד בְּאֻמָּתוֹ כְּמוֹתוֹ, אָנוּ לֹא הָיִינוּ בָעוֹלָם (שו“ט יב; ילק”ש שם).

ט. פּוֹעֲלִים וַעֲבָדִים

רא שָׁנִינוּ: “לֹא־תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיוֹן… בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ… וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ²⁰²⁸”²⁰²⁹ – מִפְּנֵי מָה עָלָה זֶה בְּכֶבֶשׁ²⁰³⁰ וְנִתְלָה בְאִילָן²⁰³¹ וּמָסַר אֶת־עַצְמוֹ לְמִיתָה – לֹא עַל שְׂכָרוֹ? דָּבָר אַחֵר: “וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת־נַפְשׁוֹ” – כָּל־הַכּוֹבֵשׁ²⁰³² שְׂכַר שָׂכִיר כְּאִלּוּ נוֹטֵל נַפְשׁוֹ מִמֶּנּוּ (ב"מ קיב).

רב “לֹא־תַעֲשֹׁק שָׂכִיר” – וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר “לֹא־תַעֲשֹׁק אֶת־רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל”²⁰³³? מְלַמֵּד שֶׁכָּל־הַכּוֹבֵשׁ שְׂכַר שָׂכִיר עוֹבֵר בַּחֲמִשָּׁה לָאוִין וַעֲשֵׂה: מִשּׁוּם בַּל תַּעֲשׁוֹק, בַּל תִּגְזוֹל, וּבַל תָּלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר, וּמִשּׁוּם “בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ”, וּמִשּׁוּם “וְלֹא־תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ”²⁰³⁴ (ספרי תצא).

רג “בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ… וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת־נַפְשׁוֹ” – כְּגוֹן זֶה שֶׁהָיה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְהַחֲמוֹר אַחֲרָיו. מָכְרוּ לוֹ אֲלֻמָּה אַחַת וּנְתָנָהּ עַל כְּתֵפוֹ. הָיָה הַחֲמוֹר בָּא בַדֶּרֶךְ אַחֲרֵי הָאֲלֻמָּה וּמְקַוֶּה לְאָכְלָהּ. מֶה עָשָׂה לוֹ אֲדוֹנָיו? בָּא וְהֶעֱמִידוֹ בַבַּיִת וְקָשַׁר אֶת־הָאֲלֻמָּה לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ. אָמְרוּ לוֹ: רָשָׁע, כָּל־הַדֶּרֶךְ הוּא רָץ בִּשְׁבִילָהּ וְלֹא נְתַתָּהּ לְפָנָיו! כָּךְ שָׂכִיר עָמֵל וּמִצְטָעֵר כָּל־הַיּוֹם, מְקַוֶּה לִשְׂכָרוֹ, וּמוֹצִיאוֹ רֵיקָם! (שמ"ר לא; תנח' משפטים).

רד מַעֲשֶׂה בְּרַ' יוֹחָנָן בֶּן מַתְיָא, שֶׁאָמַר לִבְנוֹ: צֵא וּשְׁכֹר לָנוּ פּוֹעֲלִים. הָלַךְ וּפָסַק²⁰³⁵ לָהֶם מְזוֹנוֹת. וּכְשֶׁבָּא אֵצֶל אָבִיו אָמַר לוֹ: בְּנִי, אֲפִלּוּ אַתָּה עוֹשֶׂה לָהֶם כִּסְעֻדַּת שְׁלֹמֹה בִּשְׁעָתוֹ לֹא יָצָאתָ יְדֵי־חוֹבָתְךָ עִמָּהֶם²⁰³⁶, שֶׁהֵם בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב²⁰³⁷, אֶלָּא עַד שֶׁלֹּא יַתְחִילוּ בִמְלָאכָה, צֵא וֶאֱמֹר לָהֶם: עַל מְנָת שֶׁאֵין לָכֶם עָלַי אֶלָּא פַת וְקִטְנִית בִּלְבָד (ב"מ פג.).

רה פַּעַם אַחַת שָׂכַר רַ' יוֹסֵי מִן יוֹקְרַת²⁰³⁸ פּוֹעֲלִים לַשָּׂדֶה. שָׁהָה וְלֹא הֵבִיא לָהֶם פַּת. אָמְרוּ לִבְנוֹ: רְעֵבִים אָנוּ! הָיוּ יוֹשְׁבִים תַּחַת הַתְּאֵנָה. אָמָר: תְּאֵנָה, תְּאֵנָה! הוֹצִיאִי פֵרוֹתַיִךְ וְיֹאכְלוּ פוֹעֲלֵי אַבָּא. הוֹצִיאָה וְאָכָלוּ. בֵּינָתַיִם בָּא אַבָּא. אָמַר לָהֶם: לֹא יְהֵא בִּלְבַבְכֶם עָלָי²⁰³⁹: לֹא שָׁהִיתִי עַד עַכְשָׁו אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁטָּרוּד הָיִיתִי בִּדְבַר־מִצְוָה. אָמְרוּ: יַשְׂבִּיעֲךָ הַמָּקוֹם כְּשֵׁם שֶׁהִשְׂבִּיעָנוּ בְּנֶךָ! אָמַר לָהֶם: מֵהֵיכָן? אָמְרוּ: כָּךְ וָכָךְ הָיָה מַעֲשֶׂה (תענ' כד.).

רו רַבָּה בַּר בַּר־חָנָה שָׁבְרוּ לוֹ כַּתָּפִים²⁰⁴⁰ חָבִית שֶׁל יָיִן. נָטַל בִּגְדֵיהֶם. בָּאוּ וְאָמְרוּ לְרַב. אָמַר לוֹ: הַחֲזֵר לָהֶם בִּגְדֵיהֶם. אָמַר לוֹ: הַדִּין כָּךְ? אָמַר לוֹ: הֵן – “לְמַעַן תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבִים²⁰⁴¹”²⁰⁴². הֶחֱזִיר לָהֶם בִּגְדֵיהֶם. אָמְרוּ לוֹ: עֲנִיִּים אָנוּ, וְטָרַחְנוּ כָל־הַיּוֹם, וּרְעֵבִים אָנוּ, וְאֵין לָנוּ כְלוּם. אָמַר לוֹ רַב: לֵךְ וְתֵן לָהֶם שְׂכָרָם. אָמַר לוֹ: הַדִּין כָּךְ? אָמַר לוֹ: הֵן “וְאָרְחוֹת צַדִּיקִים תִּשְׁמֹר”²⁰⁴³ (ב"מ פג.).

––––––––

רז “כִּי־עֲבָדַי הֵם”²⁰⁴⁴ – שְׁטָרִי קָדַם עֲלֵיהֶם רִאשׁוֹן²⁰⁴⁵: “אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם”²⁰⁴⁶ – עַל תְּנַאי, שֶׁ“לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עֶבֶד”²⁰⁴⁷ (ספרא בהר).

רח “וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת־אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ” וגו'²⁰⁴⁸ – רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי הָיָה דוֹרֵשׁ אֶת־הַמִּקְרָא הַזֶּה כְּמִין חֹמֶר²⁰⁴⁹: מַה־נִּשְׁתַּנָּה אֹזֶן מִכָּל אֵבָרִים שֶׁבַּגּוּף? אָמַר הַקָּדוֹש־בָּרוּךְ־הוּא: אֹזֶן שֶׁשָּׁמְעָה קוֹלִי עַל הַר סִינַי בְּשָׁעָה שֶׁאָמַרְתִּי: “כִּי־לִי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם”²⁰⁵⁰, וְלֹא עֲבָדִים לַעֲבָדִים, וְהָלַךְ זֶה וְקָנָה אָדוֹן לְעַצְמוֹ – יֵרָצַע בָּהּ.

“וְהִגִּישׁוֹ אֶל־הַדֶּלֶת אוֹ אֶל־הַמְּזוּזָה”²⁰⁵¹ – רַ' שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי הָיָה דוֹרֵשׁ אֶת־הַמִּקְרָא כְּמִין חֹמֶר: מַה נִּשְׁתַּנּוּ דֶלֶת וּמְזוּזָה מִכָּל־כֵּלִים שֶׁבַּבָּיִת? אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: דֶּלֶת וּמְזוּזָה שֶׁהָיוּ עֵדִים בְּמִצְרַיִם בְּשָׁעָה שֶׁפָּסַחְתִּי עַל הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזוֹת וְאָמַרְתִּי: “כִּי־לִי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים”²⁰⁵², וְלֹא עֲבָדִים לַעֲבָדִים, וְהוֹצֵאתִים מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת, וְהָלַךְ זֶה וְקָנָה אָדוֹן לְעַצְמוֹ – יֵרָצַע בִּפְנֵיהֶן (קיד' כב:; ע"י).

רט אָמַר רַ' יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי: מַה טַּעַם עֶבֶד יוֹצֵא בְּשֵׁן וָעָיִן? מִשּׁוּם “וַיַּרְא… וַיַּגֵּד²⁰⁵³”²⁰⁵⁴ (ב"ר לו).

רי “וְכִי־יָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ וְנִמְכַּר־לָךְ”²⁰⁵⁵ – “אָחִיךָ”, שֶׁתִּנְהַג בּוֹ בְּאַחֲוָה²⁰⁵⁶; יָכוֹל אַף הוּא יִנְהַג בְּעַצְמוֹ בְּאַחֲוָה, תַּלְמוּד־לוֹמַר “עָבֶד”²⁰⁵⁷. הָא כֵיצַד? אַתָּה [הֱוֵי] נוֹהֵג בּוֹ בְּאַחֲוָה, וְהוּא נוֹהֵג בְּעַצְמוֹ בְּעַבְדוּת.

“לֹא־תַעֲבֹד בּוֹ עֲבֹדַת עֶבֶד²⁰⁵⁸”²⁰⁵⁹ – שֶׁלֹּא יִטּוֹל לְפָנֶיךָ כֵּלִים לְבֵית־הַמֶּרְחָץ, וְלֹא יִנְעֹל לְךָ אֶת־מִנְעָלֶיךָ (ספרא בהר).

ריא “לֹא־תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ”²⁰⁶⁰ – שֶׁלֹּא תֹאמַר לוֹ: “הָחֵם אֶת־הַכּוֹס הַזֶּה” – וְאֵין אַתָּה צָרִיךְ²⁰⁶¹; “הַצְנֵן לִי אֶת־הַכּוֹס”²⁰⁶² – וְאֵין אַתָּה צָרִיךְ; “עֲדוֹר תַּחַת הַגֶּפֶן עַד שֶׁאָבוֹא” – [וְאֵין אַתָּה צָרִיךְ]. שֶׁמָּא תֹאמַר: “לְצֹרֶךְ עַצְמִי אֲנִי עוֹשֶׂה”, – הֲרֵי הַדָּבָר מָסוּר לַלֵּב, וְכָל־דָּבָר הַמָּסוּר לַלֵּב נֶאֱמַר בּוֹ: “וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ”²⁰⁶³ (שם).

ריב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: “כִּי־טוֹב לוֹ עִמָּךְ”²⁰⁶⁴ – “עִמָּךְ” בְּמַאֲכָל, “עִמָּךְ” בְּמִשְׁתֶּה, שֶׁלֹּא תְהֵא אַתָּה אוֹכֵל פַּת נְקִיָּה וְהוּא אוֹכֵל פַּת קִיבָר²⁰⁶⁵, אַתָּה שׁוֹתֶה יַיִן יָשָׁן וְהוּא שׁוֹתֶה יַיִן חָדָשׁ, אַתָּה יָשֵׁן עַל־גַּבֵּי מוֹכִין²⁰⁶⁶ וְהוּא יָשֵׁן עַל־גַּבֵּי תֶבֶן. מִכָּאן אָמְרוּ: כָּל־הַקּוֹנֶה עֶבֶד עִבְרִי כְּקוֹנֶה אָדוֹן לְעַצְמוֹ (קיד' כב.).

ריג “יַעֲבֹד עִמָּךְ”²⁰⁶⁷ – שֶׁלֹּא תִמְסֹר אֻמָּנוּתוֹ לְאַחֵר²⁰⁶⁸, שֶׁאִם הָיָה בַלָּן²⁰⁶⁹ לְרַבִּים, סַפָּר²⁰⁷⁰ לְרַבִּים, נַחְתּוֹם²⁰⁷¹ לְרַבִּים, לֹא יַעֲשֶׂה²⁰⁷². רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: אִם הָיְתָה אֻמָּנוּתוֹ לְפָנִים מִכָּאן²⁰⁷³ – יַעֲשֶׂה, אֲבָל רַבּוֹ לֹא יְלַמְּדֶנּוּ בַתְּחִלָּה; אֲבָל אָמְרוּ חֲכָמִים: מְסַפֵּר לוֹ²⁰⁷⁴ אֶת־שְׂעָרוֹ וּמְכַבֵּס לוֹ אֶת־כְּסוּתוֹ וְאוֹפֶה לוֹ אֶת־עִסָּתוֹ.

“וְיָצָא מֵעִמָּךְ²⁰⁷⁵”²⁰⁷⁶ – שֶׁלֹּא תְהֵא אַתָּה בִּכְפָר וְהוּא בְכָרָךְ, אַתָּה בְכָרָךְ וְהוּא בִכְפָר (ספרא בהר).

ריד אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַ' יוֹסֵי הָיְתָה מְרִיבָה עִם שִׁפְחָתָהּ וְהִכְחִישָׁהּ לְפָנֶיהָ²⁰⁷⁷. אָמְרָה לוֹ: מִפְּנֵי מָה אַתָּה מַכְחִישֵׁנִי לִפְנֵי שִׁפְחָתִי? אָמַר לָהּ: וְלֹא כָךְ אָמַר אִיּוֹב: “אִם־אֶמְאַס מִשְׁפַּט עַבְדִּי וַאֲמָתִי בְּרִיבָם עִמָּדִי”²⁰⁷⁸ (ב"ר מח).

רטו מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶן־חוֹרִין²⁰⁷⁹ – עוֹבֵד אֶת רַבּוֹ יוֹם אֶחָד וְאֶת־עַצְמוֹ יוֹם אֶחָד, דִּבְרֵי בֵית־הִלֵּל. בֵּית־שַׁמַּאי אוֹמְרִים: תִּקַּנְתֶּם אֶת־רַבּוֹ²⁰⁸⁰, אֶת־עַצְמוֹ לֹא תִקַּנְתֶּם: לִשָּׂא שִׁפְחָה אֵינוֹ יָכוֹל, שֶׁכְּבָר חֶצְיוֹ בֶן־חוֹרִין²⁰⁸¹; לִשָּׂא בַת־חוֹרִין אֵינוֹ יָכוֹל, שֶׁעֲדַיִן חֶצְיוֹ עָבֶד; יִבָּטֵל²⁰⁸²? וַהֲלֹא לֹא נִבְרָא הָעוֹלָם אֶלָּא לְפִרְיָה־וְרִבְיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “לֹא־תֹהוּ בְרָאָהּ, לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ”²⁰⁸³; אֶלָּא מִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם כּוֹפִין אֶת־רַבּוֹ וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ בֶּן־חוֹרִין וְכוֹתֵב שְׁטָר²⁰⁸⁴ עַל חֲצִי דָמָיו. וְחָזְרוּ בֵית־הִלֵּל לְהוֹרוֹת כְּדִבְרֵי בֵית־שַׁמָּאי (פס' פח.:; ב"ב יג.).

רטז מַעֲשֶׂה בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁסִּמֵּא אֶת־עֵין טֶבִי עַבְדּוֹ²⁰⁸⁵, וְהָיָה שָׂמֵחַ²⁰⁸⁶ שִׂמְחָה גְדוֹלָה. מְצָאוֹ לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ, אָמַר לוֹ: אִי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁטֶּבִי עַבְדִּי יָצָא לְחֵרוּת. אָמַר לוֹ: לָמָּה? אָמַר לוֹ שֶׁסִּמֵּיתִי אֶת עֵינוֹ (ב"ק עד:).

ריז רַבִּי יָצָא מִבֵּית־הַמֶּרְחָץ, נִתְעַטֵּף בִּבְגָדִים וְיָשַׁב וְעָסַק בְּצָרְכֵיהֶם שֶׁל הַבְּרִיּוֹת. מָזַג לוֹ עַבְדּוֹ כּוֹס, וּמִתּוֹךְ שֶׁעָסַק בְּצָרְכֵי הַבְּרִיּוֹת לֹא נִפְנָה²⁰⁸⁷ לְקַבְּלוֹ מִמֶּנּוּ. נִתְנַמְנֵם הָעֶבֶד וְיָשֵׁן לוֹ. הָפַךְ רַבִּי פָנָיו וְנִסְתַּכֵּל בּוֹ וְאָמַר: יָפֶה אָמַר שְׁלֹמֹה: “מְתוּקָה שְׁנַת הָעֹבֵד… וְהַשָּׂבָע לֶעָשִׁיר אֵינֶנּוּ מַנִּיחַ לוֹ לִישׁוֹן”²⁰⁸⁸ – כְּגוֹן אָנוּ, שֶׁעוֹסְקִים אָנוּ בְּצָרְכֵיהֶם שֶׁל הַבְּרִיּוֹת, אַף לִישׁוֹן אֵין מַנִּיחִין לָנוּ (קה"ר ה).

ריח דַּיּוֹ לְעֶבֶד שֶׁיְהֵא כְרַבּוֹ (בר' נח:).

ריט מַה שֶׁקָּנָה עֶבֶד – קָנָה רַבּוֹ (פס' פח:).

רכ אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁהָיָה יוֹצֵא וְנִכְנָס לְאַכְסַנְיָא²⁰⁸⁹, וְעָשָׂה סְחוֹרָה, וְהָיוּ עֲבָדָיו יוֹצְאִים עִמּוֹ. וְהָיָה לוֹ בֵן יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְיָגֵעַ בַּתּוֹרָה. הָאָב, שֶׁהָיָה בְאַכְסַנְיָא, הִגִּיעָה עוֹנָתוֹ²⁰⁹⁰ לָמוּת. אָמַר: מָה אֶעֱשֶׂה? אִם אֶכְתֹּב כָּל־נְכָסַי לִבְנִי אֵינוֹ עָתִיד לֵהָנוֹת מֵהֶם, וְהָעֶבֶד הַזֶּה יִטּוֹל אֶת־הַכֹּל וְיִבְרָח. מֶה־עָשָׂה? קָרָא לְעַבְדּוֹ, אָמַר לוֹ: לֵךְ קְרָא לִי אֶת־הַלַּבְלָר²⁰⁹¹. אָמַר לוֹ: כְּתֹב דִּיַּתֵּיקֵי²⁰⁹², שֶׁיְהֵא בוֹחֵר לוֹ בְּנִי חֵפֶץ אֶחָד מִמַּה שֶּׁנַּפְשׁוֹ מְבַקֶּשֶׁת, וְהַשְּׁאָר יְהֵא שֶׁלָּךְ. נִכְתְּבָה הַדִּיַּתֵיקֵי. עָמַד הָעֶבֶד וּכְרָכָהּ וְהֱבִיאָהּ²⁰⁹³ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כֵּוָן שֶׁשָּׁמַע הַבֵּן שֶׁמֵּת אָבִיו נִתְאַבֵּל עָלָיו. אַחַר שֶׁשָּׁלְמוּ יְמֵי הָאֵבֶל אָמַר לָעֶבֶד: הֵיכָן הוּא מָמוֹנוֹ שֶׁל אָבִי? אָמַר לוֹ: אֵין לְךָ כְּלוּם, הַכֹּל כָּתַב לִי; וְכָתַב לָךְ, שֶׁתְּהֵא בוֹחֵר חֵפֶץ אֶחָד מִמַּה שֶּׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ – אֵין לְךָ אֶלָּא הוּאּ. אָמַר לוֹ: נִכָּנֵס מָחָר לְדִין. הָלַךְ אוֹתוֹ נַעַר אֵצֶל רַבּוֹ, אָמַר לוֹ: בְּצָרָה גְדוֹלָה אֲנִי. אָמַר לוֹ: לָמָּה? אָמַר לוֹ: כָּתַב אָבִי כָּל־מָמוֹנוֹ לְעַבְדּוֹ וְלֹא כָתַב לִי כְּלוּם, אֶלָּא חֵפֶץ אֶחָד מַה שֶׁאֶבְחָר; אֵינִי יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת. אָמַר לוֹ רַבּוֹ: טוֹבָה גְדוֹלָה עָשָׂה לְךָ אָבִיךָ. פִּקֵּחַ הָיָה, וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁעָשָׂה. לְמָחָר אַתֶּם נִכְנָסִים לְדִין וְהַדִּיַּתֵּיקֵי נִקְרֵאת, שֶׁהַכֹּל שֶׁלּוֹ, וְתִבְרֹר דְבַר־מָה שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ – תֵּן יָדְךָ עַל הָעֶבֶד וֶאֱמֹר: “זֶה אֲנִי מְבַקֵּשׁ”, וְנִמְצָא הוּא וְכָל־מָמוֹנוֹ שֶׁלָּךְ. וְכֵן עָשָׂה הַבֵּן (ילק"ש קהלת ב).

רכא מַעֲשֶׂה בְעֶבֶד זָקֵן שֶׁהָלַךְ וְצָבַע רֹאשׁוֹ וּזְקָנוֹ, בָּא לִפְנֵי רָבָא וְאָמַר לוֹ: לְקָחֵנִי²⁰⁹⁴. אָמַר לוֹ: “וְיִהְיוּ עֲנִיִּים בְּנֵי־בֵיתֶךָ”²⁰⁹⁵. בָּא [הָעֶבֶד] לִפְנֵי רַב פַּפָּא בַּר שְׁמוּאֵל – וּלְקָחוֹ. פַּעַם אַחַת אָמַר לוֹ: הַשְׁקֵנִי מָיִם. הָלַךְ וְהִלְבִּין²⁰⁹⁶ רֹאשׁוֹ וּזְקָנוֹ וְאָמַר לוֹ: רְאֵה שֶׁזָּקֵן אֲנִי מֵאָבִיךָ²⁰⁹⁷. קָרָא רַב פַּפָּא בַר שְׁמוּאֵל עַל עַצְמוֹ: “צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ וַיָּבֹא אַחֵר²⁰⁹⁸ תַּחְתָּיו²⁰⁹⁹”²¹⁰⁰ (ב"מ ס:).

רכב עֲשָׂרָה קַבִּים שֵׁנָה יָרְדוּ לָעוֹלָם²¹⁰¹ – תִּשְׁעָה נָטְלוּ עֲבָדִים²¹⁰² וְאֶחָד כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ (קיד' מט:).

רכג אָמַר רַב נַחֲמָן: עַבְדָּא נְהוּם כְּרֵסֵיהּ לָא שָׁוֵי (הָעֶבֶד אֵינוֹ שֹׁוֶה לֶחֶם כְּרֵסוֹ). אָמַר רָבָא בַּר רַב יוֹסֵף: לֹא אָמַר רַב נַחֲמָן אֶלָּא כְּגוֹן דָּרוֹ עַבְדּוֹ, שֶׁמְּרַקֵּד בְּבָתֵּי־יָיִן (ב"ק צז.).

רכד לֵית הֵימָנוּתָא בְּעַבְדֵי (אֵין אֱמוּנָה בַּעֲבָדִים) (ב"מ פו:).

רכה מַרְבֶּה עֲבָדִים – מַרְבֶּה גָזֵל; מַרְבֶּה שְׁפָחוֹת – מַרְבֶּה זִמָּה (אב' ב').

רכו עַבְדָּא בְּהֶפְקֵרָא²¹⁰³ נִיחָא לֵיהּ (עֶבֶד – בְּהֶפְקֵרוּת נוֹחַ לוֹ (גיט' יג.).

רכז עַבְדֵי בִישֵׁי, בָּתַר דְּעָבְדִין מִתְמַלְּכִין²¹⁰⁴ (עֲבָדִים רָעִים, לְאַחַר שֶׁעוֹשִׂים נִמְלָכִים) (ב"ב ד.).

רכח רֹב עֲבָדִים גֵּאִים; רֹב בְּנֵי אָבוֹת בַּיְשָׁנִים (ירוש' קיד' פ“ד, הי”א).

רכט הַקּוֹרֵא לַחֲבֵרוֹ עֶבֶד יְהֵא בְנִדּוּי²¹⁰⁵ (קיד' כח.).

רל עַבְדּוֹ שֶׁל חָבֵר²¹⁰⁶ הֲרֵי הוּא כְּחָבֵר (ע"ז לט.).

רלא שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת אֵין עוֹמְדִין עֲלֵיהֶם בְּשׁוּרָה²¹⁰⁷ וְאֵין אוֹמְרִין עֲלֵיהֶם בִּרְכַּת־אֲבֵלִים וְתַנְחוּמֵי־אֲבֵלִים. מַעֲשֶׂה וּמֵתָה שִׁפְחָתוֹ שֶׁל רַ' אֱלִיעֶזֶר, נִכְנְסוּ תַלְמִידָיו לְנַחֲמוֹ. כֵּוָן שֶׁרָאָה אוֹתָם עָלָה לַעֲלִיָּה וְעָלוּ אַחֲרָיו, נִכְנַס לְאֶנְפִּילוֹן²¹⁰⁸ – נִכְנְסוּ אַחֲרָיו, נִכְנַס לִטְרַקְלִין²¹⁰⁹ – נִכְנְסוּ אַחֲרָיו. אָמַר לָהֶם: כִּמְדֻמֶּה אֲנִי שֶׁאַתֶּם נִכְוִים בְּפוֹשְׁרִים²¹¹⁰, עַכְשָׁו אִי אַתֶּם נִכְוִים אֲפִלּוּ בְּחַמֵּי־חַמִּין; לֹא כָךְ שָׁנִיתִי לָכֶם: עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת אֵין עוֹמְדִין עֲלֵיהֶם בְּשׁוּרָה וְאֵין אוֹמְרִין עֲלֵיהֶם בִּרְכַּת־אֲבֵלִים וְלֹא תַנְחוּמֵי־אֲבֵלִים, אֶלָּא מָה אוֹמְרִין עֲלֵיהֶם – כְּשֵׁם שְׁאוֹמְרִין לוֹ לְאָדָם עַל שׁוֹרוֹ וְעַל חֲמוֹרוֹ שֶׁמֵּתוּ: “הַמָּקוֹם יְמַלֵּא לְךָ חֶסְרוֹנְךָ”, כָּךְ אוֹמְרִין לוֹ עַל עַבְדּוֹ וְעַל שִׁפְחָתוֹ: “הַמָּקוֹם יְמַלֵּא לְךָ חֶסְרוֹנְךָ”.

שָׁנִינוּ, עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת אֵין מַסְפִּידִין אוֹתָם. רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: אִם עֶבֶד כָּשֵׁר הוּא אוֹמְרִין עָלָיו: הוֹי אִישׁ טוֹב וְנֶאֱמָן וְנֶהֱנֶה מִיגִעוֹ! אָמְרוּ לוֹ: אִם כֵּן, מַה הִנַּחְתָּ לִכְשֵׁרִים²¹¹¹?

כְּשֶׁמֵּת טֶבִי עַבְדּוֹ [שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל] קִבֵּל עָלָיו תַּנְחוּמִים. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: לֹא לִמַּדְתָּנוּ, רַבֵּנוּ, שֶׁאֵין מְקַבְּלִין תַּנְחוּמִים עַל הָעֲבָדִים? אָמַר לָהֶם: אֵין טֶבִי עַבְדִּי כִּשְׁאָר כָּל הָעֲבָדִים, כָּשֵׁר הָיָה (בר' טז:).

י. רַחֲמִים עַל הַבְּרִיּוֹת

רלב "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ^{2112 2113} – אָמַר אַבָּא־שָׁאוּל: “וְאַנְוֵהוּ” – הֱוֵי דוֹמֶה לוֹ: מַה הוּא חַנּוּן וְרַחוּם אַף אַתָּה הֱיֵה חַנּוּן וְרַחוּם (שבת קלג:).

רלג שָׁנִינוּ, רַ' גַּמְלִיאֵל בְּרַבִּי אוֹמֵר: “וְנָתַן־לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ²¹¹⁴”²¹¹⁵ – כָּל הַמְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת מְרַחֲמִין עָלָיו מִן הַשָּׁמָיִם, וְכָל־שֶׁאֵינוֹ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת – אֵין מְרַחֲמִין עָלָיו מִן הַשָּׁמָיִם (שם קנא:).

רלד הִתְמַלְּאוּ רַחֲמִים אֵלּוּ עַל אֵלּוּ וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִתְמַלֵּא עֲלֵיכֶם רַחֲמִים (ב"ר לג).

רלה רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי הָיָה אוֹמֵר: בַּעֲוֹן שְׁלשָׁה דְבָרִים בַּעֲלֵי־בָתִּים נִמְסָרִים לְמַלְכוּת: עַל שֶׁהֵם מַלְוִים בְּרִבִּית, וְעַל שֶׁכּוֹבְשִׁים שְׁטָרוֹת פְּרוּעִים, וְעַל שֶׁפּוֹסְקִים צְדָקָה בְּרַבִּים וְאֵינָם נוֹתְנִים, וְעַל שֶׁפּוֹרְקִין עֹל מֵעֲלֵיהֶם וְנוֹתְנִין הָעֹל וְהַמַּס עַל הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים הָאֻמְלָלִים, וַעֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר: “אָרוּר אֲשֶׁר לֹא־יָקִים אֶת־דִּבְרֵי הַתּוֹרָה־הַזֹּאת”²¹¹⁶ – אֵלּוּ בַּעֲלֵי־בָתִּים (אדר“נ נו”ב לא).

רלו אָמַר רַב נָתָן בַּר אַבָּא אָמַר רַב: עֲשִׁירֵי בָבֶל יוֹרְדֵי גֵיהִנֹּם הֵם. שֶׁכֵּן שַׁבְּתַאי בֶּן מְרֵינוֹס נִזְדַּמֵּן לְבָבֶל, בִּקֵּשׁ מֵהֶם מָמוֹן לִסְחוֹרָה וְלֹא נָתְנוּ לוֹ, מְזוֹנוֹת – וְלֹא נָתְנוּ לוֹ. אָמַר: הַלָּלוּ מִבְּנֵי־בְנֵיהֶם שֶׁל עֵרֶב־רַב הֵם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְנָתַן־לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ כַּאֲשֶׁר נִשְבַּע לַאֲבֹתֶיךָ”²¹¹⁷ – כָּל־הַמְרַחֵם עַל־הַבְּרִיּוֹת, בְּיָדוּעַ²¹¹⁸ שֶׁהוּא מִזַּרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, וְכָל־מִי שֶׁאֵינוֹ מְרַחֵם עַל־הַבְּרִיוֹת – בְּיָדוּעַ שֶׁאֵינוֹ מִזַּרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ (ביצה לב:).

רלז “וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה”²¹¹⁹ – אַבָּא־תַחְנָה הֶחָסִיד נִכְנַס לְעִירוֹ עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה וַחֲבִילָתוֹ מֻנַּחַת לוֹ עַל כְּתֵפוֹ, וּמָצָא מֻכֵּה־שְׁחִין אֶחָד מוּטָל בְּפָרָשַׁת־דְּרָכִים. אָמַר לוֹ: רַבִּי, עֲשֵׂה עִמִּי צְדָקָה וְהַכְנִיסֵנִי לָעִיר. אָמַר: אִם אֲנִי מַנִּיחַ חֲבִילָתִי, מֵהֵיכָן אֶתְפַּרְנֵס אֲנִי וּבֵיתִי? וְאִם אֲנִי מַנִּיחַ אֶת־מֻכֵּה־שְׁחִין – אֲנִי מִתְחַיֵּב בְּנַפְשִׁי. מֶה עָשָׂה? הִמְלִיךְ²¹²⁰ יֵצֶר־טוֹב עַל יֵצֶר־רָע וְהִכְנִיסוֹ לְמֻכֵּה־שְׁחִין לָעִיר, וּבָא וְנָטַל אֶת־חֲבִילָתוֹ וְנִכְנַס עִם דִּמְדּוּמֵי־חַמָּה²¹²¹. וְהָיוּ הַכֹּל תְּמֵהִים וְאוֹמְרִים: זֶה הוּא אַבָּא־תַחְנָה הֶחָסִיד²¹²²! אַף הוּא הִרְהֵר בְּלִבּוֹ וְאָמַר: תֹּאמַר, שֶׁמָּא חִלַּלְתִּי אֶת־הַשַּׁבָּת? בְּאוֹתָה שָׁעָה הִזְרִיחַ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת־הַחַמָּה²¹²³ (קה“ר פ”ט).

רלח אָמַר רַ' מָנִי: בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְשָׁאוּל: “לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת־עֲמָלֵק”²¹²⁴ – אָמַר: וּמָה אִם בִּשְׁבִיל נֶפֶשׁ אַחַת אָמְרָה תוֹרָה: הָבִיאוּ עֶגְלָה־עֲרוּפָה, כָּל־הַנְּפָשׁוֹת הַלָּלוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! וְאִם אָדָם חָטָא, בְּהֵמָה מֶה חָטָאָה? וְאִם גְּדוֹלִים חָטְאוּ, קְטַנִּים מֶה חָטָאוּ? מִיָּד יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמְרָה לוֹ: “אַל־תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה”²¹²⁵. וּבְשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ שָׁאוּל לְדוֹאֵג: “סֹב אַתָּה וּפְגַע בַּכֹּהֲנִים”²¹²⁶ – יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמְרָה לוֹ: “אַל־תִּרְשַׁע הַרְבֵּה”²¹²⁷ (יומא כב:; ע"י).

רלט “וַיַּחְמֹל שָׁאוּל וְהָעָם עַל־אֲגָג”²¹²⁸ – אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: כָּל־מִי שֶׁנַּעֲשֶׂה רַחֲמָן בִּמְקוֹם אַכְזָרִי²¹²⁹ – סוֹף נַעֲשֶׂה אַכְזָרִי בִּמְקוֹם רַחֲמָן, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאֵת נֹב עִיר־הַכֹּהֲנִים הִכָּה לְפִי־חֶרֶב”²¹³⁰ – וְלֹא תְהֵא נֹב כְּזַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק! (קה"ר ז).

––––––––

רמ צַעַר בַּעֲלֵי־חַיִּים²¹³¹ דְּאוֹרַיְתָא (מִן הַתּוֹרָה) (שבת קכח:).

רמא יִסּוּרָיו שֶׁל רַבִּי²¹³² עַל־יְדֵי מַעֲשֶׂה בָּאוּ וְעַל־יְדֵי מַעֲשֶׂה הָלָכוּ.

“עַל־יְדֵי מַעֲשֶׂה בָּאוּ” – שֶׁפַּעַם אַחַת הוֹלִיכוּ עֵגֶל לִשְׁחִיטָה. בָּרַח הָעֵגֶל וְהִכְנִיס רֹאשׁוֹ תַּחַת כְּנַף־בִּגְדּוֹ שֶׁל רַבִּי וְגָעָה בִּבְכִיָּה, כְּמִי שֶׁאוֹמֵר: הַצִּילֵנִי!… אָמַר לוֹ רַבִּי: “לֵךְ, לְכָךְ נוֹצָרְתָּ!” אָמְרוּ: הוֹאִיל וְאֵינוֹ מְרַחֵם – יָבוֹאוּ עָלָיו יִסּוּרִים.

“וְעַל־יְדֵי מַעֲשֶׂה הָלָכוּ” – שֶׁפַּעַם אַחַת הָיְתָה שִׁפְחָתוֹ שֶׁל רַבִּי מְכַבֶּדֶת²¹³³ אֶת־הַבָּיִת, הָיוּ בְנֵי חֻלְדָּה מוּטָלִים שָׁם – וְכִבְּדָתַם. אָמַר לָהּ רַבִּי: הַנִּיחִים, “וְרַחֲמָיו עַל כָּל־מַעֲשָׂיו”²¹³⁴ כָּתוּב. אָמְרוּ: הוֹאִיל וּמְרַחֵם – נְרַחֵם עָלָיו (ב“מ פה.; ב”ר לג).

רמב אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אָסוּר לוֹ לְאָדָם שֶׁיִּטְעַם כְּלוּם עַד שֶׁיִּתֵּן מַאֲכָל לִבְהֶמְתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ”²¹³⁵, וְאַחַר־כָּךְ “וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ”²¹³⁶ (גיט' סב.).

רמג אֵין אָדָם רַשַּׁאי לִקַּח לוֹ בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף אֶלָּא אִם כֵּן הִתְקִין לָהֶם מְזוֹנוֹת (ירוש' יבמ' פט“ו ה”ג).

רמד הָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶרֶךְ וְהַחֲמוֹר אַחֲרָיו. מָכְרוּ לוֹ אֲלֻמָּה אַחַת וּנְתָנָהּ עַל כְּתֵפוֹ, וְהָיָה הַחֲמוֹר בָּא בַדֶּרֶךְ אַחֲרֵי הָאֲלֻמָּה וּמְקַוֶּה לְאָכְלָהּ. מֶה עָשָׂה לוֹ אֲדוֹנוֹ? בָּא וְהֶעֱמִידָהוּ בַּבַּיִת וְקָשַׁר אֶת־הָאֲלֻמָּה לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ, אָמְרוּ לוֹ. רָשָׁע, כָּל־הַדֶּרֶךְ רָץ בִּשְׁבִילָהּ וְלֹא נְתַתָּהּ לְפָנָיו! (שמ"ר לא; תנח' משפטים).

רמה דָּרַשׁ רַ' יוֹנָה עַל פִּתְחוֹ שֶׁל בֵּית הַנָּשִׂיא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “יֹדֵעַ צַדִּיק דִּין דַּלִּים”²¹³⁷ – יוֹדֵעַ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּכֶלֶב שֶׁמְּזוֹנוֹתָיו מֻעָטִים, לְפִיכָךְ שׁוֹהָה אֲכִילָתוֹ בְּמֵעָיו שְׁלשָׁה יָמִים²¹³⁸.

אָמַר רַב הַמְנוּנָא: מִכָּאן, שֶׁדֶּרֶךְ־אֶרֶץ לִזְרֹק אוּמְצָּא²¹³⁹ לַכָּלֶב. – וְכַמָּה? אָמַר רַב מָרִי: מְשַׁח אוּדְנֵיהּ וְחוּטְרָא אַבַּתְרֵיהּ²¹⁴⁰ (כְּמִדַּת אָזְנוֹ – וּמַקֵּל אַחֲרָיו) (שבת קנה).

––––––––

רמו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שְׁלשָׁה חַיֵּיהֶם אֵינָם חַיִּים: הָרַחֲמָנִים וְהָרַתְחָנִים²¹⁴¹ וַאֲנִינֵי־הַדָּעַת²¹⁴². וְאָמַר רַב יוֹסֵף: כֻּלָּם יֶשׁ־בִּי (פס' קיג:).

רמז רַ' יוֹחָנָן אָמַר: “כָּל־יְמֵי עָנִי רָעִים”²¹⁴³ – זֶה רַחֲמָן; “וְטוֹב־לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד”²¹⁴⁴ – זֶה אַכְזָרִי (ב"ב קמה:).

יא. צְדָקָה

רמח אָמַר רַ' חַמָּא בְּרַ' חֲנִינָא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “אַחֲרֵי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ”²¹⁴⁵ – וְכִי אֶפְשָׁר לוֹ לְאָדָם לְהַלֵּךְ אַחַר הַשְּׁכִינָה? וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר: “כִּי יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא”²¹⁴⁶? אֶלָּא הַלֵּךְ אַחַר מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: מַה הוּא הִלְבִּישׁ עֲרֻמִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיַּעַשׂ יְיָ אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם”²¹⁴⁷ – אַף אַתָּה הַלְבֵּשׁ עֲרֻמִּים; הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בִּקֵּר חוֹלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיֵּרָא אֵלָיו יְיָ בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא²¹⁴⁸”²¹⁴⁹ – אַף אַתָּה בַּקֵּר חוֹלִים; הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא קָבַר מֵתִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי”²¹⁵⁰ – אַף אַתָּה קְבֹר מֵתִים; הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נִחַם אֲבֵלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת־יִצְחָק בְּנוֹ²¹⁵¹”²¹⁵² – אַף אַתָּה נַחֵם אֲבֵלִים (סוטה יד.; ע"י).

––––––––

רמט אָמַר רַ' אַסִּי: שְׁקוּלָה צְדָקָה כְּנֶגֶד כָּל־הַמִּצְוֹת (ב"ב ט.).

רנ אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: גָּדוֹל הָעוֹשֶׂה צְדָקָה יוֹתֵר מִכָּל־הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: “עֲשׂה צְדָקָה וּמִשְׁפָּט נִבְחָר לַייָ מִזָּבַח”²¹⁵³ (סוכה מט:).

רנא וְאָמַר רַ' אֶלְעָזָר: בִּזְמַן שֶׁבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם אָדָם שׁוֹקֵל שִׁקְלוֹ וּמִתְכַּפֵּר לוֹ, עַכְשָׁו שֶׁאֵין בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם אִם עוֹשִׂין צְדָקָה – מוּטָב, וְאִם לָאו – בָּאִין אֻמּוֹת הָעוֹלָם וְנוֹטְלִין בִּזְרוֹעַ²¹⁵⁴ (ב"ב ט.)

רנב “וְתָפֵק לְרָעֵב נַפְשֶׁךָ”²¹⁵⁵ – אִם זְכִיתֶם – לִרְעָבוֹ שֶׁל יַעֲקֹב²¹⁵⁶, וְאִם לָאו – לְשָׂבְעוֹ שֶׁל עֵשָׂו.

רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי יָשֵׁן בְּלֵיל רֹאש־הַשָּׁנָה וְרָאָה בַחֲלוֹמוֹ שֶׁבְּנֵי אֲחוֹתוֹ יִהְיוּ נִתְבָּעִים²¹⁵⁷ מִן הַמַּלְכוּת שֵׁשׁ מֵאוֹת דֵּינָרִים. כְּפָאָם²¹⁵⁸ וְהֶעֱמִידָם פַּרְנָסִים. אָמְרוּ לוֹ: מִשֶּׁל מִי נוֹצִיא²¹⁵⁹? אָמַר לָהֶם: הוֹצִיאוּ [מִשֶּׁלָּכֶם] וְכִתְבוּ, וּלְסוֹף הַשָּׁנָה נְחַשֵּׁב וּנְשַׁלֵּם לָכֶם²¹⁶⁰. עָשׂוּ כֵן. בְּסוֹף הַשָּׁנָה נֶאֶמְרָה עֲלֵיהֶם לְשׁוֹן־הָרָע שֶׁהָיוּ נוֹשְׂאִים־וְנוֹתְנִים בִּמְטַכְסָא²¹⁶¹. בָּא אָדָם זָקֵן מִן הַמַּלְכוּת וְאָמַר לָהֶם: אוֹ אַתֶּם עוֹשִׂים פֻּרְפִּירָה²¹⁶² לַמֶּלֶךְ אוֹ אַתֶּם נִקְנָסִים שֵׁשׁ מֵאוֹת דֵּינָרִים. נְטָלָם וַחֲבָשָׁם²¹⁶³ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים. כֵּוָן שֶׁשָּׁמַע רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי הָלַךְ אֶצְלָם, אָמַר לָהֶם: כַּמָּה הוֹצֵאתֶם? אָמְרוּ לוֹ: הֲרֵי הַכְּתָב. הִתְחִיל קוֹרֵא אוֹתוֹ הַכְּתָב וּמָצָא שֶׁהוֹצִיאוּ שֵׁשׁ מֵאוֹת דֵּינָרִים חָסֵר שִׁשָּׁה דֵינָרִים. אָמַר לָהֶם: תְּנוּ לִי שִׁשָּׁה דֵינָרִים וַאֲנִי מוֹצִיא אֶתְכֶם מִבֵּית־הָאֲסוּרִים. אָמְרוּ לוֹ: רוֹאִים אַתֶּם, אוֹתוֹ זָקֵן²¹⁶⁴ תּוֹבֵעַ מִמֶּנּוּ שֵׁשׁ מֵאוֹת דֵּינָרִים וְהוּא אוֹמֵר: תְּנוּ לִי שִׁשָּׁה דֵינָרִים וַאֲנִי מוֹצִיאֲכֶם. אָמַר לָהֶם: תְּנוּ לִי שִׁשָּׁה דֵינָרִים וְלֹא אִכְפַּת לָכֶם²¹⁶⁵ אַתֶּם. נָטְלוּ שִׁשָּׁה דֵינָרִים וְנָתְנוּ לְתוֹךְ יָדוֹ, הָלַךּ וְנָתַן שֹׁחַד לְאוֹתוֹ זָקֵן שֶׁלֹּא יֹאמַר לַמֶּלֶךְ כְּלוּם – וְהוֹצִיאָם. מִשֶּׁיָּצְאוּ אָמְרוּ לוֹ: שֶׁמָּא הָיִיתָ יוֹדֵעַ שֶׁאָנוּ נִתְפָּסִים? אָמַר לָהֶם: חַיֵּיכֶם, בְּלֵיל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתֶּם נִקְנָסִים²¹⁶⁶ שֵׁשׁ מֵאוֹת דֵּינָרִים. אָמְרוּ לוֹ: וְאִלּוּ אָמַרְתָּ לָּנוּ, הָיִינוּ נוֹתְנִים אַף שִׁשָּׁה דֵינָרִים אֵלּוּ לִצְדָקָה. אָמַר לָהֶם: אִלּוּ אָמַרְתִּי לָכֶם לֹא הֱיִיתֶם מַאֲמִינִים לִי (ילק"ש בהר).

רנג “כִּי־יְיָ יִהְיֶה בְכִסְלֶךָ”²¹⁶⁷ – אָמַר רַ' אַבָּא: אִם נָתַתָּ מִכִּיסְךָ צְדָקָה, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְשַׁמֶּרְךָ מִן הַפִּיסִין וּמִן הַזִּימָיוֹת וּמִן הַגֻּלְגֹּלִיּוֹת וּמִן הָאַרְנוֹנִיּוֹת²¹⁶⁸ (ירוש' פאה פ“א ה”א).

רנד שָׁנִינוּ, רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: גְּדוֹלָה צְדָקָה שֶׁמְּקָרֶבֶת אֶת־הַגְּאֻלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: “שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה כִּי־קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבוֹא”²¹⁶⁹ (ב"ב י.).

רנה שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה בְּמֻנְבָּז הַמֶּלֶךְ²¹⁷⁰, שֶׁבִּזְבֵּז²¹⁷¹ אוֹצְרוֹתָיו וְאוֹצְרוֹת אֲבוֹתָיו בִּשְׁנֵי בַצֹּרֶת²¹⁷², וְחָבְרוּ עָלָיו אֶחָיו וּבֵית אָבִיו וְאָמְרוּ לוֹ: אֲבוֹתֶיךָ גָּנְזוּ אוֹצָרוֹת וְהוֹסִיפוּ עַל שֶׁל אֲבוֹתָם וְאַתָּה מְבַזְבְּזָם. אָמַר לָהֶם: אֲבוֹתַי גָּנְזוּ לְמַטָּה וַאֲנִי גָנַזְתִּי לְמָעְלָה; אֲבוֹתַי גָּנְזוּ בְּמָקוֹם שֶׁהַיָּד שׁוֹלֶטֶת בּוֹ וַאֲנִי גָנַזְתִּי בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַיָּד שׁוֹלֶטֶת בּוֹ; אֲבוֹתַי גָּנְזוּ דָבָר שֶׁאֵין עוֹשֶׂה פֵּרוֹת וַאֲנִי גָנַזְתִּי דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה פֵרוֹת²¹⁷³; אֲבוֹתַי גָּנְזוּ אוֹצְרוֹת מָמוֹן וַאֲנִי גָנַזְתִּי אוֹצְרוֹת נְפָשׁוֹת²¹⁷⁴; אֲבוֹתַי גָּנְזוּ לַאֲחֵרִים וַאֲנִי גָנַזְתִּי לְעַצְמִי; אֲבוֹתַי גָּנְזוּ לְעוֹלָם־הַזֶּה וַאֲנִי גָנַזְתִּי לְעוֹלָם־הַבָּא (שם יא.).

רנו אָמְרוּ מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַ' אֶלְעָזָר: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן”²¹⁷⁵ – לוֹמַר לָךְ, מַה שִּׁרְיוֹן זֶה כָּל־קְלִפָּה וּקְלִפָּה²¹⁷⁶ מִצְטָרֶפֶת²¹⁷⁷ לְשִׁרְיוֹן גָּדוֹל, אַף צְדָקָה כָּל־פְּרוּטָה וּפְרוּטָה מִצְטָרֶפֶת לְחֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל²¹⁷⁸. רַ' חֲנִינָא אָמַר מִכָּאן: “וּכְבֶגֶד עִדִּים כָּל־צִדְקֹתֵינוּ”²¹⁷⁹ – מַה בֶּגֶד זֶה כָּל־נִימָא²¹⁸⁰ וְנִימָא מִצְטָרֶפֶת לְבֶגֶד גָּדוֹל, אַף צְדָקָה כָּל־פְּרוּטָה וּפְרוּטָה מִצְטָרֶפֶת לְחֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל (שם ט:).

רנז דָּרַשׁ רַ' דוֹסְתַּאי בְּרַ' יַנָּאי: בּוֹא וּרְאֵה. שֶׁלֹּא כְמִדַּת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם: מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם, אָדָם מֵבִיא דוֹרוֹן²¹⁸¹ גָּדוֹל לַמֶּלֶךְ, סָפֵק מְקַבְּלִים אוֹתוֹ הֵימֶנּוּ סָפֵק אֵין מְקַבְּלִים אוֹתוֹ הֵימֶנּוּ. וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר²¹⁸²: מְקַבְּלִים אוֹתוֹ הֵימֶנּוּ – סָפֵק רוֹאֶה פְנֵי הַמֶּלֶךְ סָפֵק אֵינוֹ רוֹאֶה פְּנֵי הַמֶּלֶךְ, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵינוֹ כֵן, אָדָם נוֹתֵן פְּרוּטָה לְעָנִי זוֹכֶה וּמְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ²¹⁸³”²¹⁸⁴.

רַ' אֶלְעָזָר נָתַן פְּרוּטָה לְעָנִי וְאַחַר־כָּךְ הִתְפַּלֵּל; אָמַר: הַכָּתוּב אוֹמֵר: “אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ”²¹⁸⁵ (ב"ב י.).

רנח “אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ”²¹⁸⁶ – בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה גָדוֹל כֹּחָהּ שֶׁל צְדָקָה, שֶׁבִּשְׁבִיל פְּרוּטָה אַחַת שֶׁאָדָם נוֹתֵן לְעָנִי זוֹכֶה וּמְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה. בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם מַטְרוֹנָה שֶׁהִיא מְבַקֶּשֶׁת לִרְאוֹת אֶת־הַמֶּלֶךְ וּלְהַקְבִּיל פָּנָיו הִיא עוֹשָׂה עֲטָרָה לְפִי כְבוֹדָהּ, וְעַל־יְדֵי עֲטָרָה שֶׁמַּכְנֶסֶת לְעַטֵּר אֶת־הַמֶּלֶךְ הִיא רוֹאָה פְּנֵי הַמֶּלֶךְ, וּבִפְרוּטָה שֶׁאָדָם נוֹתֵן לְעָנִי זוֹכֶה וּמְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה.

דָּבָר אַחֵר: מָה רָאָה דָוִד לְפָרֵשׁ כֹּחָהּ שֶׁל צְדָקָה בִּלְבָד? אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ, שֶׁאֲפִלּוּ רְשָׁעִים שֶׁאֵין בְּיָדָם אֶלָּא זְכוּת שֶׁל צְדָקָה בִּלְבָד, זוֹכִים בָּהּ וּמְקַבְּלִים פְּנֵי שְׁכִינָה (שו"ט יז; תנח' ויקרא, שם).

רנט דָּרַשׁ רַב עֲוִירָא, פְּעָמִים אָמַר לָהּ מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַב אַמִּי וּפְעָמִים אָמַר לָהּ מִשְּמוֹ שֶׁל רַב אַסִּי: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “כֹּה אָמַר יְיָ אִם־שְׁלֵמִים²¹⁸⁷ וְכֵן רַבִּים²¹⁸⁸ וְכֵן נָגוֹזוּ וְעָבָר²¹⁸⁹”²¹⁹⁰ – אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁמְּזוֹנוֹתָיו מְצֻמְצָמִים יַעֲשֶׂה מֵהֶם צְדָקָה, וְכָל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁהֵם מְרֻבִּים. מָה “וְכֵן נָגוֹזוּ וְעָבָר”? שָׁנוּ דְּבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל: כָּל־הַגּוֹזֵז מִנְּכָסָיו וְעוֹשֶׂה מֵהֶם צְדָקָה נִצּוֹל מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם: מָשָׁל לִשְׁתֵּי רְחֵלוֹת שֶׁהָיוּ עוֹבְרוֹת בַּמָּיִם, אַחַת גְּזוּזָה וְאַחַת אֵינָהּ גְּזוּזָה, גְזוּזָה עָבְרָה וְשֶׁאֵינָהּ גְּזוּזָה לֹא עָבָרָה²¹⁹¹.

“וְעִנִּתִךְ²¹⁹²”²¹⁹³ – אָמַר מָר זוּטְרָא: אֲפִלּוּ עָנִי הַמִּתְפַּרְנֵס מִן הַצְּדָקָה יַעֲשֶׂה צְדָקָה; “לֹא אֲעַנֵךְ עוֹד”²¹⁹⁴ – שָׁנָה רַב יוֹסֵף: שׁוּב אֵין מַרְאִין לוֹ סִמָּנֵי עֲנִיּוּת (גיט' ז).

רס אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כָּל־הָרָגִיל לַעֲשׂוֹת צְדָקָה זוֹכֶה וְהֹוִים לוֹ בָּנִים בַּעֲלֵי חָכְמָה, בַּעֲלֵי עשֶׁר, בַּעֲלֵי אַגָּדָה (ב"ב ט:).

רסא שָׁנָה רַ' יְהוֹשֻׁעַ: יוֹתֵר מִמָּה שֶׁבַּעַל־הַבַּיִת עוֹשֶׂה עִם הֶעָנִי – הֶעָנִי עוֹשֶׂה עִם בַּעַל־הַבָּיִת²¹⁹⁵, שֶׁנֶּאֱמַר: “שֵׁם הָאִישׁ אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמּוֹ²¹⁹⁶ הַיּוֹם בֹּעַז”²¹⁹⁷ – “עָשָׂה עִמָּדִי” לֹא כָתוּב כָּאן, אֶלָּא “עָשִׂיתִי עִמּוֹ” (ויק"ר לד).

רסב שָׁנִינוּ, הָיָה רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: יֵשׁ לְבַעַל־הַדִּין לַהֲשִׁיבְךָ וְלוֹמַר לָךְ: אִם אֱלֹהֵיכֶם אוֹהֵב עֲנִיִּים הוּא, מִפְּנֵי מָה אֵינוֹ מְפַרְנְסָם? אֱמֹר לוֹ: כְּדֵי שֶׁנִּצּוֹל אָנוּ בָהֶם מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם. וְזוֹ שְׁאֵלָה שָׁאַל טוֹרְנוֹסְרוֹפוֹס אֶת־רַ' עֲקִיבָא: אִם אֱלֹהֵיכֶם אוֹהֵב עֲנִיִּים הוּא מִפְּנֵי מָה אֵינוֹ מְפַרְנְסָם? אָמַר לוֹ: כְּדֵי שֶׁנִּצּוֹל אָנוּ בָּהֶם מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם. אָמַר לוֹ: אַדְּרַבָּה, זוֹ שֶׁמְּחַיַּבְתָּם לְגֵיהִנֹּם. אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה: לְמֶלֶךְ בָּשָׂר־וָדָם שֶׁכָּעַס עַל עַבְדּוֹ וַחֲבָשׁוֹ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים, וְצִוָּה עָלָיו שּׁלֹּא לְהַאֲכִילוֹ וְשֶׁלֹּא לְהַשְׁקוֹתוֹ, וְהָלַךְ אָדָם אֶחָד וְהֶאֱכִילוֹ וְהִשְׁקָהוּ, כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ – לֹא כוֹעֵס עָלָיו? וְאַתֶּם קְרוּיִם עֲבָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־לִי בְנֵי־יִשְרָאֵל עֲבָדִים”²¹⁹⁸. אָמַר לוֹ רַ' עֲקִיבָא: אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה: לְמֶלֶךְ בָּשָׂר־וָדָם שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ וַחֲבָשׁוֹ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים, וְצִוָּה עָלָיו שֶׁלֹּא לְהַאֲכִילוֹ וְשֶׁלֹּא לְהַשְׁקוֹתוֹ, וְהָלַךְ אָדָם אֶחָד וְהֶאֱכִילוֹ וְהִשְׁקָהוּ, כְּשֶׁשָּמַע הַמֶּלֶךְ – לֹא דוֹרוֹן מְשַׁגֵּר לוֹ? וְאָנוּ קְּרוּיִם בָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “בָּנִים אַתֶּם לַיְיָ אֱלֹהֵיכֶם”²¹⁹⁹. אָמַר לוֹ: אַתֶּם קְרוּיִם בָּנִים וּקְרוּיִם עֲבָדִים; בִּזְמַן שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם אַתֶּם קְרוּיִם בָּנִים וּבִזְמַן שֶׁאֵין אַתֶּם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם אַתֶּם קְרוּיִם עֲבָדִים, וְעַכְשָׁו אֵין אַתֶּם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם. אָמַר לוֹ: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: “הֲלֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת”²²⁰⁰ – אֵימָתַי “וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת”? בַּזְּמַן הַזֶּה, וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר: “הֲלֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ” (ב"ב י.).

רסג “אוֹ יַחֲזֵק בְּמָעֻזִּי יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם לִי”²²⁰¹ – אָמַר רַ' יְהוּדָה בְרַ' סִימוֹן: הֶעָנִי הַזֶּה יוֹשֵׁב וּמִתְרַעֵם: מָה אֲנִי וּמַה פְּלוֹנִי²²⁰²? פְּלוֹנִי יוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ וַאֲנִי יוֹשֵׁב כָּאן! פְּלוֹנִי יָשֵׁן עַל גַּבֵּי מִטָּה וַאֲנִי יָשֵׁן עַל הָאָרֶץ! וְעָמַדְתָּ אַתָּה וְנָתַתָּ לּוֹ – חַיֶּיךָ, שֶׁאֲנִי מַעֲלֶה עָלֶיךָ כְּאִלּוּ עָשִׂיתָ שָׁלוֹם בֵּינוֹ לְבֵינִי (ויק“ר לד; ילק”ש ישע' נח).

רסד שָׁנִינוּ, אָמַר רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' יוֹסֵי: כָּל־צְדָקָה וָחֶסֶד שֶׁיִשְׂרָאֵל עוֹשִׂים בָּעוֹלָם הַזֶּה – שָׁלוֹם גָּדוֹל וּפְרַקְלִיטִים²²⁰³ גְּדוֹלִים בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמָיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־אָסַפְתִּי אֶת־שְׁלוֹמִי מֵאֵת הָעָם הַזֶּה נְאֻם־יְיָ אֶת־הַחֶסֶד וְאֶת הָרַחֲמִים²²⁰⁴”²²⁰⁵ (ב"ב י.).

רסה “יָד לְיָד לֹא־יִנָּקֶה רָע”²²⁰⁶ – אָמַר רַ' פִּנְחָס זֶה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה צְדָקָה וּמְבַקֵּשׁ לְקַבֵּל שְׂכָרָה מִיָּד. אָמַר רַ' סִימוֹן: כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר: “הֲרֵי הַשַּׂק וַהֲרֵי הַסֶּלַע וַהֲרֵי הַסְּאָה” – קוּם מְדוֹד²²⁰⁷ (ירוש' סנה' פ“י, ה”א).

––––––––

רסו רַ' יְהוּדָה הָיָה אוֹמֵר: עֲשָׂרָה דְבָרִים קָשִׁים נִבְרְאוּ בָעוֹלָם: הַר קָשֶׁה – בַּרְזֶל מְחַתְכוֹ; בַּרְזֶל קָשֶׁה – אוּר מְפַעְפְּעוֹ²²⁰⁸; אוּר קָשֶׁה – מַיִם מְכַבִּים אוֹתוֹ; מַיִם קָשִׁים – עָבִים סוֹבְלִים אוֹתָם; עָבִים קָשִׁים – רוּחַ מְפַזַּרְתָּם; רוּחַשָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מְכַבְּדוֹ בְחַיָּיו וּמְכַבְּדוֹ בְמוֹתוֹ קָשֶׁה – גּוּף סוֹבְלוֹ²²⁰⁹; גּוּף קָשֶׁה – פַּחַד שׁוֹבְרוֹ; פַּחַד קָשֶׁה – יַיִן מְפִיגוֹ; יַיִן קָשֶׁה – שֵׁנָה מְפַכַּחְתּוֹ²²¹⁰; וּמִיתָה קָשָׁה מִכֻּלָּם – וּצְדָקָה מַצֶּלֶת מִן הַמִּיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת”²²¹¹ (ב"ב י.).

רסז שָׁנִינוּ, אָמְרוּ עָלָיו עַל בִּנְיָמִין הַצַּדִּיק שֶׁהָיָה מְמֻנֶּה עַל־קֻפָּה שֶׁל צְדָקָה²²¹². פַּעַם אַחַת בָּאָה אִשָּׁה לְפָנָיו בִּשְׁנֵי בַצֹּרֶת. אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, פַּרְנְסֵנִי! אָמַר לָהּ: הָעֲבוֹדָה, שֶׁאֵין בַּקֻּפָּה שֶׁל צְדָקָה כְּלוּם. אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, אִם אֵין אַתָּה מְפַרְנְסֵנִי הֲרֵי אִשָּׁה וְשִׁבְעָה בָנֶיהָ מֵתִים! עָמַד וּפִרְנְסָהּ מִשֶּׁלּוֹ. לְיָמִים חָלָה וְנָטָה לָמוּת. אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, אַתָּה אָמַרְתָּ: כָּל הַמְקַיֵּם²²¹³ נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל כְּאִלּוּ קִיֵּם עוֹלָם מָלֵא – וּבִנְיָמִין הַצַּדִּיק, שֶׁהֶחֱיָה אִשָּׁה וְשִׁבְעָה בָנֶיהָ, יָמוּת בְּשָׁנִים מֻעָטוֹת הַלָּלוּ! מִיָּד קָרְעוּ לוֹ גְּזַר־דִּינוֹ.

שָׁנוּ, הוֹסִיפוּ לוֹ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה עַל שְׁנוֹתָיו (שם יא.).

רסח מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁהָיָה רָגִיל בִּצְדָקָה. פַּעַם אַחַת הָלַךְ וְיָשַׁב בִּסְפִינָה, בָּא הָרוּחַ וְטִבַּע סְפִינָתוֹ בַּיָּם. רָאָהוּ רַ' עֲקִיבָא²²¹⁴ וּבָא לִפְנֵי בֵית־דִּין לְהָעִיד עַל אִשְׁתּוֹ לְהִנָּשֵׂא. עַד שֶׁלֹּא הִגִּיעָה עֵת לַעֲמוֹד²²¹⁵ בָּא אוֹתוֹ הָאִישׁ וְעָמַד לְפָנָיו. אָמַר לוֹ: וְלֹא אַתָּה הוּא שֶׁטָּבַעְתָּ בַיָּם? אָמַר לוֹ: הֵן. וּמִי הֶעֶלְךָ מִן הַיָּם? אָמַר לוֹ: צְדָקָה שֶׁעָשִׂיתִי הִיא הֶעֱלַתְנִי מִן הַיָּם. אָמַר לוֹ: מֵאַיִן אַתָּה יוֹדֵעַ? אָמַר לוֹ: כְּשֶׁיָּרַדְתִּי לְמַעֲמַקֵּי־מְצוּלָה שָׁמַעְתִּי קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל מִגַּלֵּי הַיָּם, שֶׁזֶּה אוֹמֵר לָזֶה וְזֶה אוֹמֵר לָזֶה: רוּצוּ וְנַעֲלֶה אֶת־הָאִישׁ הַזֶּה מִן הַיָּם שֶׁעָשָה צְדָקָה כָּל־יָמָיו. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָּתַח רַ' עֲקִיבָא וְאָמַר: בָּרוּךְ אֱלֹהִים, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁבָּחַר בְּדִבְרֵי תוֹרָה וּבְדִבְרֵי חֲכָמִים, שֶׁדִּבְרֵי תוֹרָה וְדִבְרֵי חֲכָמִים קַיָּמִים הֵם לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל־פְּנֵי הַמָּיִם, כִּי בְרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ”²²¹⁶ – וְעוֹד כָּתוּב: "וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת²²¹⁷ (אדר"נ ג).

רסט רַ' עֲקִיבָא הָיְתָה לוֹ בַת. אָמְרוּ לוֹ הַכַּלְדִּיִּים²²¹⁸: אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁתִּכָּנֵס לַחֻפָּה יִשְׁכֶנָּה נָחָשׁ וְתָמוּת. הָיָה מֵצַר עַל הַדָּבָר הַרְבֵּה. בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם נָטְלָה בִתּוֹ אֶת־הַמַּכְבֵּנָה²²¹⁹ וְנָעֲצָה אוֹתָהּ בַּכֹּתֶל. פָּגְעָה²²²⁰ בְעֵינוֹ שֶׁל נָחָשׁ וְיָשְׁבָה בָהּ. בַבֹּקֶר כְּשֶׁנָּטְלָה [אֶת הַמַּכְבֵּנָה מִשָּׁם] נִגְרַר וּבָא הַנָּחָשׁ אַחֲרֶיהָ. אָמַר לָהּ אָבִיהָ: מֶה עָשִׂית? אָמְרָה לוֹ: בָּעֶרֶב בָּא עָנִי וְקָרָא עַל הַפָּתַח, וְהָיוּ הַכֹּל טְרוּדִים בַּסְּעֻדָּה וְאֵין שׁוֹמֵעַ לוֹ. עָמַדְתִּי וְנָטַלְתִּי מָנָה²²²¹ שֶׁנָּתַתָּ לִי וּנְתַתִּיהָ לּוֹ. אָמַר לָהּ: מִצְוָה עָשִׂית. יָצָא רַ' עֲקִיבָא וְדָרֲשׁ: “וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת”²²²² – וְלֹא מִמִּיתָה מְשֻׁנָּה אֶלָּא מִמִּיתָה עַצְמָה (שבת קנו.).

רע שְׁנֵי תַלְמִידִים שֶׁל רַ' חֲנִינָא יָצְאוּ לְקַצֵּץ עֵצִים, וְרָאָם אַסְטְרוֹלוֹגוֹס²²²³ אֶחָד וְאָמַר: שְׁנַיִם הַלָּלוּ יוֹצְאִים וְלֹא יַחֲזֹרוּ. כְּשֶׁיָּצְאוּ פָּגַע בָּהֶם זָקֵן אֶחָד, אָמַר לָהֶם: זְכוּ עִמִּי²²²⁴! הֲרֵי שְׁלשָׁה יָמִים שֶׁלֹּא טָעַמְתִּי כְלוּם. וְהָיְתָה עִמָּם כִּכָּר אֶחָת²²²⁵, פָּרְסוּ²²²⁶ מֶחֱצָה וְנָתְנוּ לוֹ. אָכַל וְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם, אָמַר לָהֶם: כְּשֵׁם שֶׁקִּיַּמְתֶּם הַיּוֹם אֶת־נַפְשִׁי כָּךְ תִּתְקַיֵּם הַיּוֹם נַפְשְׁכֶם. יָצְאוּ בְשָׁלוֹם וְחָזְרוּ בְשָׁלוֹם. וְהָיוּ שָׁם בְּנֵי אָדָם שֶׁשָּׁמְעוּ קוֹלוֹ [שֶׁל אַסְטְרוֹלוֹגוֹס]²²²⁷. אָמְרוּ לוֹ: וְלֹא כָךְ אָמַרְתָּ: “שְׁנַיִם הַלָּלוּ יוֹצְאִים וְלֹא יַחֲזֹרוּ”? אָמְרוּ: יֶשׁ כָּאן אָדָם שַׁקְרָן, שֶׁאַסְטְרוֹלוֹגִיָּא שֶׁלּוֹ שֶׁקֶר! אַף־עַל־פִּי־כֵן הָלְכוּ וּפִשְׁפְּשׁוּ²²²⁸ וּמָצְאוּ חֲכִינָה²²²⁹, מֶחֱצָה בַּחֲבִילָה אַחַת וּמֶחֱצָה בַּחֲבִילָה אַחֶרֶת²²³⁰. אָמְרוּ: מַה דָּבָר טוֹב עֲשִׂיתֶם הַיּוֹם? סָחוּ לָהֶם אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה²²³¹. אָמַר: וּמָה אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת – וֵאלֹהֵיהֶם שֶׁל הָיְּהוּדִים מִתְפַּיֵּס בַּחֲצִי כִכָּר! (ירוש' שבת פ“ו, ה”ט).

רעא שְׁמוּאֵל וְאַבְלֵט²²³² הָיוּ יוֹשְׁבִים, וְרָאוּ בְנֵי אָדָם מְהַלְּכִים לַאֲגָם²²³³. אָמַר לוֹ אַבְלֵט לשְׁמוּאֵל: אָדָם זֶה יֵלֵךְ וְלֹא יַחֲזֹר, שֶׁיְנַשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ וְיָמוּת. אָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל: אִם בֶּן־יִשְׂרָאֵל הוּא יֵלֵךְ וְיַחֲזֹר. עַד שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים – הָלַךְ וְחָזָר. עָמַד אַבְלֵט וּפָרַק מַשָּׂאוֹ [מֵעַל גַּבּוֹ] – מָצָא בוֹ נָחָשׁ חָתוּךְ לִשְׁנָיִם. אָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל: מֶה עָשִׂיתָ? אָמַר לוֹ: בְּכָל־יוֹם הָיִינוּ מְטִילִים פַּת בְּיַחַד²²³⁴ וְאוֹכְלִים. הַיּוֹם הָיָה בֵינֵינוּ אֶחָד שֶׁאֵין לוֹ פַת וְהָיָה מִתְבַּיֵּשׁ. אָמַרְתִּי לָהֶם: אֲנִי אֶעֱמֹד וְאָטִיל²²³⁵. וּכְשֶׁהִגַּעְתִּי אֶצְלוֹ עָשִׂיתִי עַצְמִי כְּמִי שֶׁנּוֹטֵל מִמֶּנּוּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּיֵּשׁ, אָמַר לוֹ: מִצְוָה עָשִׂיתָ. יָצָא שְׁמוּאֵל וְדָרַשׁ: “וּצְדָקָה תַּצִיל מִמָּוֶת”²²³⁶ – וְלֹא מִמִּיתָה מְשֻנָּה אֶלָּא מִמִּיתָה עַצְמָהּ (שבת קנו:).

רעב “וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים”²²³⁷ – רַ' מֵאִיר הָלַךְ לְמַמְלָא²²³⁸, רָאָה אוֹתָם כֻּלָּם שְׁחוֹרֵי רֹאשׁ. אָמַר לָהֶם: תֹּאמַר מִמִּשְׁפַּחַת בֵּית עֵלִי אַתֶּם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְכָל־מַרְבִּית בֵּיתְךָ יָמוּתוּ אֲנָשִׁים”²²³⁹? אָמְרוּ לוֹ: רַבִּי, הִתְפַּלֵּל עָלֵינוּ. אָמַר לָהֶם: לְכוּ וְטַפְּלוּ בִצְדָקָה, וְאַתֶּם זוֹכִים לְזִקְנָה. מַה טָּעַם? “עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת שֵׂיבָה”²²⁴⁰, וְהֵיכָן הִיא מְצוּיָה? “בְּדֶרֶךְ צְדָקָה תִּמָּצֵא”²²⁴¹. מִמִּי אַתָּה לָמֵד? מֵאַבְרָהָם, שֶׁכָּתוּב בּוֹ “וְשָׁמְרוּ דֶרֶךְ יְיָ לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט”²²⁴², זָכָה לְזִקְנָה – “וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים”²²⁴³ (ב"ר נט.).

––––––––

רעג רַ' אֶלְעָזָר אִישׁ בַּרְתּוֹתָא²²⁴⁴ אוֹמֵר: תֶּן לוֹ מִשֶּׁלּוֹ²²⁴⁵, שֶׁאַתָּה וְשֶׁלְּךָ שֶׁלּוֹ. וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר: “כִּי־מִמְּךָ הַכֹּל וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ”²²⁴⁶ (אב' ג).

רעד מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁנָּתַן דֵינָר לְעָנִי בְּעֶרֶב רֹאשׁ־הַשָּׁנָה בִּשְׁנֵי בַצֹּרֶת וְהִקְנִיטַתּוּ²²⁴⁷ אִשְׁתּוֹ, וְהָלַךְ וְלָן בְּבֵית־הַקְּבָרוֹת, וְשָׁמַע שְׁתֵּי רוּחוֹת שֶׁמְּסַפְּרוֹת זוֹ לָזוֹ. אָמְרָה אַחַת לַחֲבֶרְתָּהּ: חֲבֶרְתִּי, בּוֹאִי וְנָשׁוּט בָּעוֹלָם וְנִשְׁמַע מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד²²⁴⁸ מַה פֻּרְעָנוּת בָּאָה לָעוֹלָם. אָמְרָה לָהּ חֲבֶרְתָּהּ: חֲבֶרְתִּי, אֵינִי יְכוֹלָה²²⁴⁹, שֶׁאֲנִי קְבוּרָה בְּמַחְצֶלֶת²²⁵⁰ שֶׁל קָנִים; אֶלָּא לְכִי אָתְּ, וּמַה שֶּׁאַתְּ שׁוֹמַעַת בּוֹאִי וְאִמְרִי לִי. הָלְכָה הִיא וְשָׁטָה וּבָאָה, וְאָמְרָה לָהּ חֲבֶרְתָּהּ: חֲבֶרְתִּי, מַה שָׁמַעַתְּ מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד? אָמְרָה לָהּ: שָׁמַעְתִּי, שֶׁכָּל־הַזּוֹרֵעַ בִּרְבִיעָה רִאשׁוֹנָה²²⁵¹ – בָּרָד מַלְקֶה אוֹתוֹ. הָלַךְ הוּא וְזָרַע בִּרְבִיעָה שְׁנִיָּה; שֶׁל כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לָקָה, שֶׁלּוֹ לֹא לָקָה²²⁵².

לְשָׁנָה הָאַחֶרֶת הָלַךְ וְלָן בְּבֵית הַקְּבָרוֹת וְשָׁמַע אוֹתָן שְׁתֵּי רוּחוֹת שֶׁמְּסַפְּרוֹת זוֹ עִם זוֹ. אָמְרָה אַחַת לַחֲבֶרְתָּהּ: בּוֹאִי וְנָשׁוּט בָּעוֹלָם וְנִשְׁמַע מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד מַה־פֻּרְעָנוּת בָּאָה לָעוֹלָם. אָמְרָה לָהּ: חֲבֶרְתִּי, לֹא כָךְ אָמַרְתִּי לָךְ “אֵינִי יְכוֹלָה, שֶׁאֲנִי קְבוּרָה בְּמַחְצֶלֶת שֶׁל קָנִים”! אֶלָּא לְכִי אָתְּ, וּמַה שֶּׁאַתְּ שׁוֹמַעַת בּוֹאִי וְאִמְרִי לִי. הָלְכָה וְשָׁטָה וּבָאָה. אָמְרָה לָהּ חֲבֶרְתָּהּ: חֲבֶרְתִּי, מַה־שָּׁמַעַתְּ מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד? אָמְרָה לָהּ: שָׁמַעְתִּי, שֶׁכָּל־הַזּוֹרֵעַ בִּרְבִיעָה שְׁנִיָּה שִׁדָּפוֹן²²⁵³ מַלְקֶה אוֹתוֹ. הָלַךְ הוּא וְזָרַע בִּרְבִיעָה רִאשׁוֹנָה; שֶׁל כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִשְׁדַּף וְשֶׁלּוֹ לֹא נִשְׁדָּף.

אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: מִפְּנֵי מָה אֶשְׁתָּקַד²²⁵⁴ שֶׁל כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לָקָה וְשֶׁלְּךָ לֹא לָקָה, וְעַכְשָׁו שֶׁל כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִשְׁדַּף וְשֶׁלְּךָ לֹא נִשְׁדָּף? סָח²²⁵⁵ לָהּ כָּל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ.

אָמְרוּ: לֹא הָיוּ יָמִים מֻעָטִים עַד שֶׁנָּפְלָה קְטָטָה²²⁵⁶ בֵּין אִשְׁתּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ חָסִיד וּבֵין אִמָּהּ שֶׁל אוֹתָהּ רִיבָה²²⁵⁷. אָמְרָה לָהּ: לְכִי וְאַרְאֵךְ בִּתֵּךְ שֶׁהִיא קְבוּרָה בְּמַחְצֶלֶת שֶׁל קָנִים. לְשָׁנָה הָאַחֶרֶת הָלַךְ וְלָן בְּבֵית־הַקְּבָרוֹת וְשָׁמַע אוֹתָן רוּחוֹת שֶׁמְּסַפְּרוֹת זוֹ עִם זוֹ. אָמְרָה לָהּ: חֲבֶרְתִּי, בּוֹאִי וְנָשׁוּט בָּעוֹלָם וְנִשְׁמַע מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד מַה פֻּרְעָנוּת בָּאָה לָעוֹלָם. אָמְרָה לָהּ: חֲבֶרְתִּי, הַנִּיחִינִי, דְּבָרִים שֶׁבֵּינִי לְבֵינֵךְ כְּבָר נִשְׁמְעוּ בֵּין הַחַיִּים! (בר' יח:).

רעה מַעֲשֶׂה בְרַ' אֱלִיעֶזֶר וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ וְרַ' עֲקִיבָא שֶׁהָלְכוּ לְחוֹלַת אַנְטוּכִיָּא²²⁵⁸ עַל עֵסֶק מִגְבַּת צְדָקָה לַחֲכָמִים²²⁵⁹. הָיָה שָׁם אֶחָד, אַבָּא־יוּדָן, שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה מִצְוָה בְּעַיִן יָפָה וְיָרַד מִנְּכָסָיו²²⁶⁰. כֵּוָן שֶׁרָאָה רַבּוֹתֵינוּ נִתְכַּרְכְּמוּ²²⁶¹ פָנָיו וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: מִפְּנֵי מָה פָּנֶיךָ חוֹלָנִיוֹת? אָמַר לָהּ: רַבּוֹתֵינוּ כָאן וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה אֶעֱשֶׂה. אִשְׁתּוֹ שֶׁהָיְתָה צַדֶּקֶת מִמֶּנּוּ אַמְרָה לוֹ: לֹא נִשְׁתַּיְּרָה לָנוּ אֶלָּא שָׂדֶה אַחַת בִּלְבָד, לֵךְ מְכוֹר חֶצְיָהּ וְתֵן לָהֶם. הָלַךְ וְעָשָׂה כֵן. נִתְפַּלְּלוּ עָלָיו רַבּוֹתֵינוּ וְאָמְרוּ לוֹ: אַבָּא־יוּדָן, הַמָּקוֹם²²⁶² יְמַלֵּא חֶסְרוֹנֶךָ! לְאַחַר יָמִים יָצָא לַחֲרשׁ בַּחֲצִי שָׂדֵהוּ. עִם כְּשֶׁהוּא חוֹרֵשׁ²²⁶³ נִבְקְעָה הָאָרֶץ מִתַּחְתָּיו וְשָׁקְעָה פָרָתוֹ וְנִשְׁבָּרָה. יָרַד לְהַעֳלוֹתָהּ, הֵאִיר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת־עֵינָיו וּמָצָא תַחְתֶּיהָ מַטְמוֹן. אָמַר: לְטוֹבָתִי נִשְׁבְּרָה רֶגֶל פָּרָתִי.

כְּשֶׁחָזְרוּ רַבּוֹתֵינוּ לְשָׁם שָׁאֲלוּ עָלָיו²²⁶⁴ וְאָמְרוּ: מָה אַבָּא־יוּדָן עוֹשֶׂה? אָמְרוּ לָהֶם: אַבָּא־יוּדָן – מִי יָכוֹל לִרְאוֹת סֵבֶר־פָּנָיו²²⁶⁵? הוא אַבָּא־יוּדָן שֶׁל עֲבָדִים, אַבָּא־יוּדָן שֶׁל עִזִּים, אַבָּא־יוּדָן שֶׁל חֲמוֹרִים, אַבָּא־יוּדָן שֶׁל גְּמַלִּים, אַבָּא־יוּדָן שֶׁל שְׁוָרִים! כֵּוָן שֶׁשָּׁמַע אַבָּא־יוּדָן יָצָא לִקְרָאתָם. אָמְרוּ לוֹ: מָה אַבָּא־יוּדָן עוֹשֶׂה? אָמַר לָהֶם: עָשְׂתָה תְפִלַּתְכֶם פֵּרוֹת וּפֵרֵי־פֵרוֹת. אָמְרוּ לוֹ: חַיֶּיךָ, אַף־עַל־פִּי שֶׁנָּתְנוּ אֲחֵרִים יוֹתֵר מִמֶּךָּ – אוֹתְךָ כָּתַבְנוּ רֹאשׁ טִימוֹס²²⁶⁶. נְטָלוּהוּ וְהוֹשִׁיבוּהוּ אֶצְלָם וְקָרְאוּ עָלָיו הַפָּסוּק הַזֶּה: “מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ וְלִפְנֵי גְדוֹלִים יַנְחֶנּוּ”²²⁶⁷ (ירוש' הור' פ“ג, ה”ד; ויק“ר ה; ילק”ש ראה יב).

רעו מַעֲשֶׂה בְאָדָם שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה צְדָקָה, מָכַר אֶת־בֵּיתוֹ וְכָל־מַה שֶּׁהָיָה לוֹ וְהוֹצִיא לִצְדָקָה. פַּעַם אַחַת בְּיוֹם הוֹשַׁעְנָא נָתְנָה לוֹ אִשְׁתּוֹ עֲשָׂרָה פוֹלִיסִין²²⁶⁸. אָמְרָה לוֹ: צֵא וְקַח לְבָנֶיךָ כְּלוּם מִן הַשּׁוּק. כֵּוָן שֶׁיָּצָא לַשּׁוּק פָּגְעוּ בוֹ גַבָּאֵי צְדָקָה. אָמְרוּ: הֲרֵי בָא בַּעַל הַצְּדָקָה. אָמְרוּ לוֹ: תֵּן חֶלְקְךָ בְּמִצְוָה זוֹ, שֶׁאָנוּ לוֹקְחִים בֶּגֶד לִיתוֹמָה אֶחָת. נָטַל אוֹתָם עֲשָׂרָה פוֹלִיסִין וּנְתָנָם לָהֶם, וְנִתְבַּיֵּשׁ לֵילֵךְ לְבֵיתוֹ. הָלַךְ לוֹ לְבֵית־הַכְּנֶסֶת. רָאָה שָׁם מֵאֵלוּ הָאֶתְרוֹגִים שֶׁהַתִּינוֹקוֹת זוֹרְקִים²²⁶⁹ בְּיוֹם הוֹשַׁעְנָא²²⁷⁰. נָטַל מֵהֶם וּמִלֵּא שַׂקּוֹ וְהָלַךְ וּפֵרַשׁ בַּיָּם הַגָּדוֹל עַד שֶׁהִגִּיעַ לִמְדִינַת הַמֶּלֶךְ. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ לְשָׁם נִזְדַּמְּנָה הַשָּׁעָה וְנִמְצָא הַמֶּלֶךְ חָשׁ בְּמֵעָיו וְאָמְרוּ לוֹ בַחֲלוֹם: אֱכֹל מֵאֵלּוּ הָאֶתְרוֹגִים שֶׁהַיְּהוּדִים מִתְפַּלְּלִים עִמָּם בְּיוֹם הוֹשַׁעְנָא וְתִתְרַפֵּא. בָּדְקוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּכָל־הַסְּפִינוֹת וּבְכָל־הַמְּדִינָה וְלֹא מָצָאוּ. הָלְכוּ וּמָצְאוּ אוֹתוֹ אָדָם יוֹשֵׁב עַל שַׂקּוֹ. אָמְרוּ לוֹ: יֵשׁ אֶצְלְךָ כְּלוּם? אָמַר לָהֶם: אָדָם עָנִי אֲנִי וְאֵין אֶצְלִי כְלוּם לִמְכֹּר. בָּדְקוּ בַשַּׂק וּמָצְאוּ מֵאֵלּוּ הָאֶתְרוֹגִים וְאָמְרוּ לוֹ: אֵלּוּ מֵהֵיכָן הֵם? אָמַר לָהֶם: מֵאֵלּוּ שֶׁהַיְּהוּדִים מִתְפַּלְּלִים [עִמָּם] בְּיוֹם הוֹשַׁעְנָא. טָעֲנוּ הַשַּׂק וְהֶעֱלוּהוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. אָכַל הַמֶּלֶךְ אוֹתָם הָאֶתְרוֹגִים וְנִתְרַפֵּא. פִּנּוּ אֶת־הַשַּׂק וּמִלְאוּהוּ דֵינָרִים (ויק"ר לז).

רעז מַעֲשֶׂה בְּבַר־מַעְיָן²²⁷¹ מוֹכֵס²²⁷² שֶׁמֵּת וּבוֹ בַיּוֹם מֵת חָסִיד אֶחָד. בָּאוּ כָל־בְּנֵי הָעִיר וְנִתְעַסְּקוּ בְּמִטָּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ חָסִיד. הוֹצִיאוּ אַחֲרָיו קְרוֹבֵי הַמּוֹכֵס אֶת־מִטָּתוֹ שֶׁל מוֹכֵס. קָפְצוּ עֲלֵיהֶם אוֹיְבִים וְהִנִּיחוּ הַמִּטּוֹת וּבָרָחוּ. הָיָה שָׁם תַּלְמִיד אֶחָד שֶׁיָּשַׁב לוֹ עִם מִטַּת רַבּוֹ. לְאַחַר זְמַן חָזְרוּ בְנֵי הָעִיר לִקְבּוֹר אוֹתוֹ חָסִיד וְנִתְחַלְּפָה לָהֶם מִטָּתוֹ בְּשֶׁל מוֹכֵס. הָיָה אוֹתוֹ תַלְמִיד צֹוֵחַ וְלֹא הִשְׁגִּיחוּ בוֹ. וּקְרוֹבֵי הַמּוֹכֵס קָבְרוּ אֶת־הֶחָסִיד. הָיָה אוֹתוֹ תַלְמִיד יוֹשֵׁב וּמִצְטַעֵר, אָמַר: מַה חֵטְא גָּרַם לְאוֹתוֹ חַסִיד לִקָּבֵר בְּבִזָּיוֹן, וּמַה זָּכָה אוֹתוֹ רָשָׁע לִקָּבֵר בְּכָבוֹד גָּדוֹל כָּל־כָּךְ? נִרְאָה לוֹ רַבּוֹ הֶחָסִיד בַּחֲלוֹם וְאָמַר: בְּנִי, אַל תִּצְטַעֵר; אֲנִי – פַּעַם אַחַת שָׁמַעְתִּי בִּגְנוּת תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים וְלֹא מָחִיתִי, וּלְכָךְ נֶעֱנָשְׁתִּי; וְזֶה – פַּעַם אַחַת הִתְקִין סְעֻדָּה לְשַׂר־הָעִיר וְלֹא בָא שַׂר־הָעִיר וְחִלְּקָהּ לַעֲנִיִּים, וּלְכָךְ זָכָה לִקָּבֵר בְּכָבוֹד. אֲבָל בּוֹא וְאַרְאֲךָ כְבוֹדִי בְּגַן־עֵדֶן וְעָנְשׁוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ בְּגֵיהִנֹּם. רָאָה הַתַּלְמִיד לְאוֹתוֹ חָסִיד שֶׁהוּא מְטַיֵּל בְּגַנִּים וּפַרְדֵּסִים עַל מַעְיְנֵי מָיִם וְרָאָהוּ לְבַר־מַעְיָן מוֹכֵס לְשׁוֹנוֹ שׁוֹתֵת²²⁷³ עַל פִּי הַנָּהָר, מְבַקֵּשׁ לְהַגִּיעַ לַמַּיִם וְאֵינוֹ מַגִּיעַ (ירוש' חג' פ“ב, ה”ב; רש"י סנה' מד:).

––––––––

רעח אָמְרוּ עָלָיו עַל רַ' טַרְפוֹן, שֶׁהָיָה עָשִׁיר גָּדוֹל וְלֹא הָיָה נוֹתֵן מַתָּנוֹת רַבּוֹת לַעֲנִיִּים. פַּעַם אַחַת מְצָאוֹ רַ' עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ: רַבִּי, רְצוֹנְךָ, אֶקַּח לְךָ עִיר אַחַת אוֹ שְׁתָּיִם? אָמַר לוֹ: הֵן. מִיָּד עָמַד רַ' טַרְפוֹן וְנָתַן לוֹ אַרְבָּעָה אֲלָפִים דֵּינְרֵי זָהָב. נְטָלָם רַ' עֲקִיבָא וְחִלְּקָם לְתַלְמִידֵי־חֲכָמִים עֲנִיִּים. לְיָמִים מְצָאוֹ רַ' טַרְפוֹן, אָמַר לוֹ: הֵיכָן הָעֲיָרוֹת שֶׁלָּקַחְתָּ לִי? תְּפָסוֹ בְיָדוֹ וְהוֹלִיכוֹ לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ, וְהֵבִיא תִינוֹק וּבְיָדוֹ סֵפֶר תְּהִלִּים, וְהָיָה קוֹרֵא וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְפָסוּק זֶה: “פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד”²²⁷⁴. אָמַר לוֹ: זוֹהִי הָעִיר שֶׁלָּקַחְתִּי לָךְ. עַמד רַ' טַרְפוֹן וּנְשָׁקוֹ וְאָמַר לוֹ: “רַבִּי, אַלּוּפִי! רַבִּי בְחָכְמָה וְאַלּוּפִי בְדֶרֶךְ אָרֶץ” – וְהוֹסִיף לוֹ מָמוֹן לְבַזְבֵּז²²⁷⁵ (כלה ב).

רעט פַּעַם אַחַת נִצְרְכוּ חֲכָמִים לִנְדָבָה. שָׁלְחוּ אֶת־רַ' עֲקִיבָא וְאֶחָד מִן הַחֲכָמִים עִמּוֹ. בָּאוּ וּבִקְשׁוּ לִכָּנֵס לְבֵיתוֹ [שֶׁל בֶּן־מֵבִיא־יָיִן²²⁷⁶]. שָׁמְעוּ קוֹלוֹ שֶׁל תִּינוֹק אוֹמֵר לְאָבִיו: מַה נִּקַּח לְךָ הַיּוֹם²²⁷⁷? אָמַר לוֹ: עֳלָשִׁים²²⁷⁸, וְלֹא מִשֶּׁל הַיּוֹם אֶלָּא מִשֶּׁל אֶתְמוֹל, שֶׁהֵם כְּמוּשִׁים²²⁷⁹ וּבְזוֹל. הִנִּיחוּהוּ²²⁸⁰ וְהָלְכוּ לָהֶם. וּלְאַחַר שֶׁנָּדְבוּ הַכֹּל חָזְרוּ וּבָאוּ אֶצְלוֹ. אָמַר לָהֶם: לָמָּה לֹא בָאתֶם אֶצְלִי בַּתְּחִילָּה, כְּשֵׁם שֶׁהֱיִיתֶם נוֹהֲגִים? אָמְרוּ לוֹ: כְּבָר בָּאנוּ וְשָׁמַעְנוּ [כָּךְ וָכָךְ]. אָמַר לָהֶם: מַה שֶּׁבֵּינִי לְבֵין הַתִּינוֹק יוֹדְעִים אַתֶּם וְלֹא מַה שֶּׁבֵּינִי לְבֵין בּוֹרְאִי; וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, לְכוּ וְאִמְרוּ לָהּ [לְאִשְׁתִּי] וְתִתֵּן לָכֶם מִדָּה שֶׁל דֵּינָרִים. הָלְכוּ וְאָמְרוּ לָהּ. אָמְרָה לָהֶם: מָה אָמַר לָכֶם, גְּדוּשָׁה²²⁸¹ אוֹ מְחוּקָה²²⁸²? אָמְרוּ לָהּ: סְתָם אָמַר לָנוּ²²⁸³. אָמְרָה לָהֶם: אֲנִי אֶתֵּן לָכֶם גְּדוּשָׁה; אִם אָמַר גְּדוּשָׁה הֲרֵי עָשִׂיתִי כִדְבָרָיו, וְאִם לָאו הֲרֵינִי מְנַכָּה²²⁸⁴ אֶת־הַגֹּדֶשׁ מִכְּתֻבָּתִי²²⁸⁵ (ירוש' פסח' פ“ד, ה”ט).

––––––––

רפ בְּשָׁעָה שֶׁעָנִי הוֹלֵךְ אֵצֶל בַּעַל־הַבַּיִת וְאוֹמֵר: “פַּרְנְסֵנִי” – אִם מְפַרְנְסוֹ מוּטָב, וְאִם לָאו “עָשִׁיר וָרָשׁ נִפְגָּשׁוּ עֹשֵׂה כֻלָּם יְיָ”²²⁸⁶ – מִי שֶׁעֲשָׂאוֹ עָשִׁיר לָזֶה עוֹשֶׂה אוֹתוֹ עָנִי, עָנִי לָזֶה – עוֹשֶׂה אוֹתוֹ עָשִׁיר (תמו' טז.).

רפא “עָשִׁיר וָרָשׁ נִפְגָּשׁוּ”²²⁸⁷ – אָמַר הֶעָשִׁיר לֶעָנִי: לָמָּה אֵין אַתָּה הוֹלֵךְ וְיָגֵעַ בִּמְלָאכָה? רְאֵה שׁוֹקַיִם, רְאֵה כְרָעַיִם, רְאֵה בַּעַל כָּרֵס, רְאֵה בַּעַל בַּשָׂר²²⁸⁸! אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: לֹא דַיֶּךָּ שֶׁלֹּא נָתַתָּ לוֹ מִשֶּׁלְךָ מְאוּמָה, אֶלָּא בַּמֶּה שֶׁנָּתַתִּי לוֹ אַתָּה מַכְנִיס לוֹ עַיִן רָעָה! (ויק"ר לד).

רפב “אַל תִּגְזָל־דָּל כִּי דַל־הוּא”²²⁸⁹ – אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: בַּמָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אִם הוּא דַל מַהוּ גוֹזֵל לוֹ? לֹא דִבֶּר אֶלָּא בְּמַתְּנוֹת עֲנִיִּים, שֶׁהוּא חַיָּב לִתֵּן מִן הַתּוֹרָה: לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה וּמַעֲשַׂר עָנִי. וְהִזְהִיר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁלֹּא יִגְזֹל אָדָם מֵהֶם מַתָּנוֹת הָרְאוּיוֹת לִתֵּן לָהֶם, “כִּי דַל הוּא” – דַּי לוֹ עֲנִיּוּתוֹ. לֹא דַי לֶעָשִׁיר שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּרֶוַח וְעָנִי בְצַעַר, אֶלָּא אַף גּוֹזֵל מִמֶּנּוּ מַה־שֶׁנָתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא (במ"ר ה).

רפג “נִבְהָל לַהוֹן אִישׁ רַע עָיִן וְלֹא יֵדַע כִּי־חֶסֶר יְבֹאֶנּוּ”²²⁹⁰ – מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה מוֹצִיא מַעַשְׂרוֹתָיו כָּרָאוּי וְהָיְתָה לוֹ שָׂדֶה עוֹשָׂה אֶלֶף מִדּוֹת, וּמוֹצִיא מִמֶּנָּה מֵאָה מִדּוֹת לְמַעֲשֵׂר, וּמִן הַמּוֹתָר הָיָה מִתְפַּרְנֵס הוּא וּבְנֵי בֵיתוֹ. בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ קָרָא לִבְנוֹ וְאָמַר לוֹ: בְּנִי, תֵּן דַּעְתְּךָ עַל שָׂדֶה זוֹ, כָּךְ וְכָךְ מִדּוֹת הִיא עוֹשָׂה, כָּךְ וְכָךְ מִדּוֹת הָיִיתִי מוֹצִיא מִמֶּנָּה לְמַעֲשֵׂר, וּמִמֶּנָּה הָיִיתִי מִתְפַּרְנֵס כָּל יָמָי. זָרַע הַבֵּן שָׁנָה רִאשׁוֹנָה, עָשְׂתָה אֶלֶף מִדּוֹת וְהוֹצִיא מִמֶּנָּה מֵאָה לְמַעֲשֵׂר. שָׁנָה שְׁנִיָּה נִכְנְסָה בוֹ עַיִן רָעָה²²⁹¹, פָּחַת עֲשָׂרָה²²⁹² וּפָחֲתָה הִיא מֵאָה²²⁹³, וְכֵן שְׁלִישִׁית וְכֵן רְבִיעִית וְכֵן חֲמִישִׁית, עַד שֶׁעָמְדָה עַל מַעַשְׂרוֹתֶיהָ. כֵּוָן שֶׁרָאוּ קְרוֹבָיו כָּךְ עָמְדוּ וְלָבְשׁוּ לְבָנִים וְנִתְעַטְּפוּ לְבָנִים וְנִכְנְסוּ אֶצְלוֹ. אָמַר לָהֶם: לֹא בָאתֶם אֶלָּא לִשְׂמוֹחַ עָלָי²²⁹⁴? אָמְרוּ לוֹ: חָס וְשָׁלוֹם, לֹא בָאנוּ אֶלָּא לִשְׂמוֹחַ עִמְּךָ, לִשֶׁעָבַר הָיִיתָ בַעַל־הַבַּיִת וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כֹּהֵן, וְעַכְשָׁו נַעֲשֵׂיתָ כֹהֵן וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בַּעַל־הַבָּיִת (שמ“ר לא; ילק”ש משלי כח).

רפד אָמַר לָהּ רַ' חִיָּא לְאִשְׁתּוֹ: כְּשֶׁבָּא עָנִי הַקְדִּימִי לוֹ פַּת²²⁹⁵, כְּדֵי שֶׁיַּקְדִּימוּ לְבָנָיִךְ. אָמְרָה לוֹ: מְקַלֵּל אַתָּה אוֹתָם! אָמַר לָהּ: מִקְרָא כָתוּב: כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה"²²⁹⁶ – וְשָׁנָה דְבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל: גַּלְגַּל הוּא שֶׁחוֹזֵר בָּעוֹלָם²²⁹⁷ (שבת קנא).

רפה אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה: כָּל־הַמַּעְלִים עֵינוֹ מִן הַצְּדָקָה כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה־זָרָה (כת' סח:).

רפו “וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֶחֶם”²²⁹⁸ – אוֹי לַדּוֹר שֶׁשּׁוֹפְטָיו צְרִיכִים לְהִשָּׁפֵט. אֱלִימֶלֶךְ מִגְּדוֹלֵי הַמְּדִינָה וּמִפַּרְנְסֵי²²⁹⁹־הַדּוֹר הָיָה, וְכֵוָן שֶׁבָּאוּ שְׁנֵי רְעָבוֹן אָמַר: עַכְשָׁו יִהְיוּ כָל־יִשְׂרָאֵל מְסַבְּבִים עַל פִּתְחִי, זֶה בָּא בְּקֻפָּתוֹ וְזֶה בָּא בִּכְפִיפוֹ²³⁰⁰. מֶה עָשָׂה? עָמַד וּבָרַח לוֹ מִפְּנֵיהֶם (רו“ר א; ילק”ש רות א).

רפז הֱוֵי זָהִיר בְּדַלְתֵי בֵיתֶךָ, שֶׁלּאֹ יְהוּ נְעוּלוֹת בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה מֵסַב בַּאֲכִילָה וּבִשְׁתִיָּה (דא"ז ט).

רפח מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁהָיְתָה יוֹשֶׁבֶת בִּשְׁכוּנָה שֶׁל בַּעַל הַשָּׂדֶה, וְיָצְאוּ שְׁנֵי בָנֶיהָ לְלַקֵּט וְלֹא הִנִּיחָם בַּעַל הַשָּׂדֶה. אִמָּם הָיְתָה אוֹמֶרֶת: מָתַי יָבוֹאוּ בָנַי מִן הַשָּׂדֶה, שֶׁמָּא אֶמְצָא בְיָדָם כְּלוּם לֶאֱכוֹל; וְהֵם הָיוּ אוֹמְרִים: מָתַי נֵלֵךְ אֶל־אִמֵּנוּ, שֶׁמָּא נִמְצָא בְיָדָהּ כְּלוּם לֶאֱכוֹל. הִיא לֹא מָצְאָה בְיָדָם כְּלוּם וְהֵם לֹא מָצְאוּ בְיָדָהּ כְּלוּם לֶאֱכוֹל, וְהִנִּיחוּ רָאשֵׁיהֶם בֵּין בִּרְכֵּי אִמָּם וּמֵתוּ שְׁלָשְׁתָּם בְּיוֹם אֶחָד. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אֵין אַתֶּם גּוֹבִין מֵהֶם אֶלָּא נְפָשׁוֹת²³⁰¹; חַיֵּיכֶם, אַף אֲנִי אֶגְבֶּה מִכֶּם נַפְשׁוֹתֵיכֶם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: “אַל תִּגְזָל־דָּל כִּי דַל־הוּא… כִּי־יְיָ יָרִיב רִיבָם וְקָבַע אֶת־קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ”²³⁰² (אדר"נ לח).

רפט אָמְרוּ עָלָיו עַל נַחוּם אִישׁ גַּם־זוֹ, שָׁהָיה סוֹמָא²³⁰³ מִשְּׁתֵי עֵינָיו, גִּדֵּם²³⁰⁴ מִשְּׁתֵי יָדָיו, קִטֵּעַ מִשְּׁתֵי רַגְלָיו וְכָל־גּוּפוֹ מָלֵא שְׁחִין, וְרַגְלֵי מִטָּתוֹ מֻנָּחוֹת בִּסְפָלִים שֶׁל מַיִּם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲלוּ עָלָיו נְמָלִים. פַּעַם אַחַת הָיְתָה מִטָּתוֹ מֻנַּחַת בְּבַיִת רָעוּעַ²³⁰⁵, בִּקְּשׁוּ תַלְמִידָיו לְפַנּוֹת מִטָּתוֹ²³⁰⁶ וְאַחַר־כָּךְ לְפַנּוֹת אֶת הַכֵּלִים. אָמַר לָהֶם: בָּנַי, פַּנּוּ אֶת הַכֵּלִים וְאַחַר־כָּךְ פַּנּוּ אֶת־מִטָּתִי, שֶׁמֻּבְטָח לָכֶם, כָּל־זְמַן שֶׁאֲנִי בַבַּיִת אֵין הַבַּיִת נוֹפֵל. פִּנּוּ אֶת־הַכֵּלִים וְאַחַר־כָּךְ פִּנּוּ אֶת־מִטַּתוֹ – וְנָפַל הַבָּיִת. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבִּי, וְכִי מֵאַחַר שֶׁצַּדִּיק גָּמוּר אַתָּה לָמָה עָלְתָה לְךָ כָּךְ? אָמַר לָהֶם: בָּנַי, אֲנִי גָרַמְתִּי לְעַצְמִי, שֶׁפַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ לְבֵית־חָמִי, וְהָיָה עִמִּי מַשּׂוֹי שְׁלשָׁה חֲמוֹרִים, אֶחָד שֶׁל מַאֲכָל וְאֶחָד שֶׁל מִשְׁתֶּה וְאֶחָד שֶׁל מִינֵי מְגָדִים, בָּא עָנִי אֶחָד וְעָמַד לִי בַּדֶּרֶךְ וְאָמַר לִי: רַבִּי, פַּרְנְסֵנִי. אָמַרְתִּי לוֹ: הַמְתֵּן, עַד שֶׁאֶפְרֹק מִן הַחֲמוֹר. לֹא הִסְפַּקְתִּי לִפְרֹק מִן הַחֲמוֹר עַד שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתוֹ. הָלַכְתִּי וְנָפַלְתִּי עַל פָּנָיו וְאָמַרְתִּי: עֵינַי שֶׁלֹּא חָסוּ עַל עֵינֶיךָ – יִסּוֹמוּ; יָדַי שֶׁלֹּא חָסוּ עַל יָדֶיךָ –יִתְגַּדָּמוּ; רַגְלַי שֶׁלֹּא חָסוּ עַל רַגְלֶיךָ – יִתְקַטָּעוּ; וְלֹא נִתְקָרְרָה דַּעְתִּי²³⁰⁷ עַד שֶׁאָמַרְתִּי: כָּל־גּוּפִי יְהֵא מָלֵא שְׁחִין. אָמְרוּ לוֹ: אוֹי לָנוּ שֶׁרְאִינוּךָ בְכָךְ! אָמַר לָהֶם: אוֹי לִי, אִם לֹא רְאִיתוּנִי בְּכָךְ! (תענ' כא.).

רצ “אֶל־שָׁאוּל וְאֶל־בֵּית הַדָּמִים עַל אֲשֶׁר־הֵמִית אֶת־הַגִּבְעֹנִים”²³⁰⁸ – וְכִי הֵיכָן מָצִינוּ שֶׁהָרַג שָׁאוּל אֶת־הַגִּבְעוֹנִים? אֶלָּא־מִתּוֹךְ שֶׁהָרַג נֹב עִיר הַכֹּהֲנִים, שֶׁהָיוּ מַסְפִּיקִים לָהֶם מַיִם וּמָזוֹן, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הֲרָגָם (ב"ב קיט.).

––––––––

רצא שָׁנִינוּ, אָמַר לָהֶם רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי לְתַלְמִידָיו: בָּנַי, מַהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: “צְדָקָה תְּרוֹמֵם גּוֹי וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת”²³⁰⁹? נַעֲנָה רַ' אֱלִיעֶזֶר וְאָמָר: “צְדָקָה תְּרוֹמֵם גּוֹי” – אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ”²³¹⁰; וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת" – כָּל צְדָקָה וָחֶסֶד שֶׁאֻמּוֹת־הָעוֹלָם עוֹשִׂין חֵטְא הוּא לָהֶם, שֶׁאֵינָם עוֹשִׂין אֶלָּא לְהִתְגַּדֵּל²³¹¹ בּוֹ. נַעֲנָה רַ' יְהוֹשֻׁעַ וְאָמַר: “צְדָקָה תְּרוֹמֵם גּוֹי” אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל; “וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת” – כָּל־צְדָקָה וָחֶסֶד שֶׁאֻמּוֹת־הָעוֹלָם עוֹשִׂין חֵטְא הוּא לָהֶם, שֶׁאֵין עוֹשִׂין אֶלָּא לְהִתְיַהֵר²³¹² בּוֹ. אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל: עֲדַיִן אָנוּ צְרִיכִין לְמוֹדָעִי²³¹³ – רַ' אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: “צְדָקָה תְּרוֹמֵם גּוֹי” – אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל; “וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת” – כָּל צְדָקָה וָחֶסֶד שֶׁאֻמּוֹת־הָעוֹלָם עוֹשִׂין חֵטְא הוּא לָהֶם, שֶׁאֵין עוֹשִׂין אֶלָּא לְחָרֵף אוֹתָנוּ בּוֹ. נַעֲנָה רַ' נְחוּנְיָא בֶן הַקָּנָה וְאָמַר: “צְדָקָה תְּרוֹמֵם גּוֹי, וְחֶסֶד” לְיִשְׂרָאֵל וּלְאֻמִּים חַטָּאת²³¹⁴. אָמַר לָהֶם רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי לְתַלְמִידָיו: נִרְאִים דִבְרֵי רַ' נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה מִדְּבָרַי וְדִבְרֵיכֶם, – לְפִי שֶׁהוּא נוֹתֵן צְדָקָה וָחֶסֶד לְיִשְׂרָאֵל וּלְאֻמּוֹת־הָעוֹלָם חַטָּאת.

שָׁנִינוּ: אָמַר לָהֶם רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכָּאי: כְּשֵׁם שֶׁהַחַטָּאת²³¹⁵ מְכַפֶּרֶת עַל יִשְׂרָאֵל כָּךְ צְדָקָה מְכַפֶּרֶת עַל אֻמּוֹת־הָעוֹלָם (ב"ב י:).

ב. דַּרְכֵי צְדָקָה

רצב אַרְבַּע מִדּוֹת בְּנוֹתְנֵי צְדָקָה: הָרוֹצֶה שֶׁיִּתֵּן וְלֹא יִתְּנוּ אֲחֵרִים – עֵינוֹ רָעָה בְשֶׁל אֲחֵרִים²³¹⁶; יִתְּנוּ אֲחֵרִים וְהוּא לֹא יִתֵּן – עֵינוֹ רָעָה בְשֶׁלּוֹ; יִתֵּן וְיִתְּנוּ אֲחֵרִים – חָסִיד; לֹא יִתֵּן וְלֹא יִתְּנוּ אֲחֵרִים – רָשָׁע (אב' ה).

רצג “אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל־דָּל”²³¹⁷ – הֱוֵי מִסְתַּכֵּל בּוֹ הֵיאַךְ לִזְכּוֹת עִמּוֹ. רַ' יוֹנָה בְּשָׁעָה שֶׁרָאָה בֶן־טוֹבִים²³¹⁸ שֶׁיָּרַד מִנְּכָסָיו וְהוּא מִתְבַּיֵּשׁ לִקַּח²³¹⁹, הָיָה הוֹלֵךְ אֶצְלוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: בִּשְׁבִיל שֶׁשָּׁמַעְתִּי, שֶׁנָּפְלָה לְךָ יְרֻשָּׁה בִּמְדִינַת־הַיָּם, הֵא לְךָ חֵפֶץ זֶה, לִכְשֶׁאַתָּה מִתְרַוֵּחַ אַתָּה פוֹרֵעַ לִי; מִשֶּׁנָּטַל הָיָה אוֹמֵר לוֹ: מַתָּנָה לְךָ נְתַתִּיו (ויק“ר לד; ירוש' פאה פ”ח, ה"ח).

רצד אָמַר רַ' יִצְחָק: כָּל־הַנּוֹתֵן פְּרוּטָה לֶעָנִי מִתְבָּרֵךְ בְּשֵׁשׁ בְּרָכוֹת, וְהַמְפַיְּסוֹ בִדְבָרִים²³²⁰ מִתְבָּרֵךְ בְּאַחַת־עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת (ב"ב ט:).

רצה “וְתָפֵק לָרָעֵב נַפְשֶׁךָ”²³²¹ – אָמַר רַ' לֵוִי: אִם אֵין לְךָ לִתֵּן לוֹ – נַחֲמֵהוּ בִדְבָרִים, אֱמֹר לוֹ: תֵּצֵא נַפְשִׁי עָלֶיךָ, שֶׁאֵין לִי מַה לִתֵּן לָךְ (ויק"ר לד).

רצו רַ' יַנַּאי רָאָה אָדָם אֶחָד שֶׁנָּתַן זוּז לֶעָנִי בְּפַרְהֶסְיָא, אָמַר: מוּטָב שֶׁלֹּא נָתַתָּ לּוֹ מֵעַכְשָׁו שֶׁנָּתַתָּ לּוֹ וּבִיַּשְׁתּוֹ (חג' ה; קה"ר יב).

רצז אֵיזוֹ הִיא [צְדָקָה] שֶׁמַּצִּילָתוֹ מִמִּיתָה מְשֻׁנָּה? נוֹתְנָהּ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְמִי נוֹתְנָהּ, נוֹטְלָהּ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִמִּי נוֹטְלָהּ (ב"ב י).

רצח אָמַר רַ' אֱלִיעֶזֶר: גָּדוֹל הָעוֹשֶׂה צְדָקָה בַּסֵּתֶר יוֹתֵר מִמּשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁאִלּוּ בְמשֶׁה רַבֵּנוּ כָּתוּב “כִּי יָגֹרְתִּי מִפְּנֵי הָאַף וְהַחֵמָה”²³²², וְאִלּוּ בְעוֹשֶׂה צְדָקָה כָּתוּב “מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה־אָף”²³²³ (שם ט:).

רצט מַר עֻקְבָּא – הָיָה עָנִי בִּשְׁכוּנָתוֹ, וְהָיָה רָגִיל בְּכָל־יוֹם לִזְרֹק לוֹ אַרְבָּעָה זוּזִים בְּצִנּוֹר הַדָּלֶת²³²⁴. פַּעַם אַחַת אָמַר [הֶעָנִי]: אֵלֵךְ וְאֶרְאֶה מִי עוֹשֶׂה עִמִּי טוֹבָה זוֹ. אוֹתוֹ הַיּוֹם שָׁהָה²³²⁵ מַר עֻקְבָּא בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ הַרְבֵּה וְהָלְכָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ²³²⁶. כֵּוָן שֶׁרָאָם הֶעָנִי שֶׁהִטּוּ עַצְמָם לַדֶּלֶת –יָצָא אַחֲרֵיהֶם. בָּרְחוּ וְנִכְנְסוּ שְׁנֵיהֶם לְתַנּוּר גָּרוּף²³²⁷. נִכְווּ רַגְלָיו שֶׁל מַר עֻקְבָּא. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: תֵּן רַגְלֶיךָ עַל רַגְלָי²³²⁸. חָלְשָׁה דַעְתּוֹ²³²⁹. אָמְרָה לוֹ: אֲנִי מְצוּיָה בְּתוֹךְ הַבַּיִת וַהֲנָאָתִי קְרוֹבָה [לָעֲנִיִּם]²³³⁰.

וְכָל־כָּךְ לָמָּה²³³¹? מִשּׁוּם שֶׁאָמְרוּ: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁיִּמְסוֹר עַצְמוֹ לְתוֹךְ כִּבְשַׁן־הָאֵשׁ וְאַל יַלְבֵּן²³³² פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים (כת' סז:).

ש אַבָּא־אֻמָּנָא²³³³ הָיָה בָא לוֹ שָׁלוֹם בְּכָל־יוֹם מִישִׁיבָה שֶׁל מָעְלָה²³³⁴. מַה מַּעֲשָׂיו²³³⁵ שֶׁל אַבָּא־אֻמָּנָא? כְּשֶׁהָיָה מַקִּיז דָּם²³³⁶ – מָקוֹם צָנוּעַ מִבַּחוּץ²³³⁷ הָיָה לוֹ לְהָטִיל בּוֹ פְרוּטוֹת. מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ מֵטִיל בּוֹ, וּמִי שֶׁאֵין לוֹ בָּא וְיוֹשֵׁב²³³⁸ וְאֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ. וּכְשֶׁנִּזְדַּמֵּן לוֹ תַּלְמִיד־חָכָם²³³⁹ לֹא הָיָה נוֹטֵל מִמֶּנּוּ שָׂכָר, וּלְאַחַר שֶׁעָמַד הָיָה נוֹתֵן לוֹ פְּרוּטוֹת וְאוֹמֵר לוֹ: לֵךְ הַבְרֵא עַצְמֶךָ²³⁴⁰. פַּעַם אַחַת שָׁלַח לוֹ אַבַּיֵּי שְׁנֵי תַלְמִידֵי־חֲכָמִים לְבָדְקוֹ.²³⁴¹ בָּאוּ לְבֵיתוֹ. הוֹשִׁיבָם וְהֶאֱכִילָם וְהִצִּיעַ לָהֶם מַצָּעוֹת בַּלָּיְלָה. בַּבֹּקֶר קִפְּלוּם²³⁴² וּנְטָלוּם וְעָמְדוּ וְיָצְאוּ לָהֶם לַשּׁוּק. עָלָה אַבָּא־אֻמָּנָא לַשּׁוּק וּמְצָאָם. אָמְרוּ לוֹ: יָשׁוּם²³⁴³ אוֹתָם מָר, כַּמָּה הֵם שׁוִֹים. אָמַר לָהֶם: כָּךְ וָכָךְ. אָמְרוּ לוֹ: שֶׁמָּא הֵם שׁוִֹים יוֹתֵר? אָמַר לָהֶם: בְּכָךְ לְקַחְתִּים. אָמְרוּ לוֹ: שֶׁלְּךָ הֵם וּמִמְּךָ נְטַלְנוּם. אָמְרוּ לוֹ: בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, בַּמֶּה חֲשַׁדְתָּנוּ? אָמַר לָהֶם: אָמַרְתִּי שֶׁמָּא פִּדְיוֹן שְׁבוּיִם נִזְדַּמֵּן לָכֶם וִהְיִיתֶם מִתְבַּיְּשִׁים לוֹמַר לִי. אָמְרוּ לוֹ: עַכְשָׁו יִטּוֹל מָר אֶת־שֶׁלּוֹ. אָמַר לָהֶם: מֵאוֹתָהּ שָׁעָה הִסַּחְתִּים מִדַּעְתִּי לִצְדָקָה²³⁴⁴ (תענ' כא, כב; ע"י).

שא אָמַר רַ' יִצְחָק: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “רֹדֵף צְדָקָה וָחֶסֶד יִמְצָא חַיִּים צְדָקָה וְכָבוֹד”²³⁴⁵ – מִשּׁוּם שֶׁרוֹדֵף צְדָקָה יִמְצָא צְדָקָה? אֶלָּא לוֹמַר לָךְ: כָּל־הָרוֹדֵף אַחַר צְדָקָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַמְצִיא לוֹ מָעוֹת וְעוֹשֶׂה בָהֶן צְדָקָה. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַמְצִיא לוֹ בְנֵי־אָדָם הַמְהֻגָּנִים²³⁴⁶ לַעֲשׂוֹת לָהֶם צְדָקָה, כְּדֵי לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם שָׂכָר (ב"ב ס:).

שב דָּרַשׁ רַבָּה: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וְיִהְיוּ מוּכְשָׁלִים לְפָנֶיךָ²³⁴⁷ בְּעֵת אַפְּךָ עֲשֵׂה בָהֶם”²³⁴⁸ – אָמַר יִרְמְיָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲפִלּוּ בְשָׁעָה שֶׁכּוֹפִים אֶת־יִצְרָם וּמְבַקְשִׁים לַעֲשׂוֹת צְדָקָה לְפָנֶיךָ, הַכְשִׁילֵם בִּבְנֵי־אָדָם שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם שָׂכָר (שם).

שג אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: כָּל־הַנּוֹתֵן פִּתּוֹ לְמִי שֶׁאֵין בּוֹ דֵעָה יִסּוּרִין בָּאִים עָלָיו (סנה' צב.).

שד שָׁנִינוּ, אָמַר “כַּסּוּנִי”²³⁴⁹ – בּוֹדְקִין אַחֲרָיו²³⁵⁰, “פַּרְנְסוּנִי”²³⁵¹ – אֵין בּוֹדְקִין (ב"ב ט.).

שה רַבִּי פָּתַח אוֹצָרוֹת בִּשְׁנֵי בַצֹּרֶת וְאָמַר: יִכָּנְסוּ בַעֲלֵי מִקְרָא, בַּעֲלֵי מִשְׁנָה, בַּעֲלֵי תַלְמוּד, בַּעֲלֵי הֲלָכָה, בַּעֲלֵי אַגָּדָה, אֲבָל עַמֵּי־הָאָרֶץ אַל יִכָּנֵסוּ. דָּחַק יוֹנָתָן בֶּן עַמְרָם וְנִכְנָס. אָמַר לוֹ: רַבִּי, פַּרְנְסֵנִי. אָמַר לוֹ: בְּנִי, קָרִיתָ? אָמַר לוֹ: לָאו. – שָׁנִיתָ? – לָאו. אָמַר לוֹ: אִם־כֵּן בַּמָּה אֲפַרְנְסֶךָ? אָמַר לוֹ: פַּרְנְסֵנִי כְּכֶלֶב, פַּרְנְסֵנִי כְּעוֹרֵב. פִּרְנְסוֹ. לְאַחַר שֶׁיָּצָא יָשַׁב רַבִּי וְנִצְטַעֵר, אָמַר: אוֹי לִי שֶׁנָּתַתִּי פִתִּי לְעַם־הָאָרֶץ! אָמַר לְפָנָיו רַ' שִׁמְעוֹן בַּר רַבִּי: שֶׁמָּא יוֹנָתָן בֶּן עַמְרָם תַּלְמִידְךָ הוּא, שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לֵהָנוֹת מִכְּבוֹד תּוֹרָה מִיָּמָיו. בָּדְקוּ וּמָצָאוּ. אָמַר רַבִּי: יִכָּנְסוּ הַכֹּל (שם ח, ע"י).

שו רַ' אַבָּא הָיָה כוֹרֵךְ מָעוֹת בְּסוּדָרוֹ וּמַפְשִׁילו לַאֲחוֹרָיו²³⁵² וּמַמְצִיא עַצְמוֹ לַעֲנִיִּים וּמַעְלִים עֵינוֹ מִן הָרַמָּאִים²³⁵³.

רַ' חֲנִינָא הָיָה רָגִיל לְשַׁגֵּר לְעָנִי אֶחָד אַרְבָּעָה זוּזִים בְּכָל־עֶרֶב שַׁבָּת. פַּעַם אַחַת שִׁגְּרָם עַל יְדֵי אִשְׁתּוֹ, בָּאָה וְאָמְרָה לוֹ: לֹא צָרִיךְ. – מָה רָאִית? – שָׁמַעְתִּי שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים לוֹ²³⁵⁴: בַּמָּה אַתָּה סוֹעֵד, בִּטְלֵי כֶסֶף אוֹ בִטְלֵי זָהָב²³⁵⁵? אָמַר: זֶה שֶׁאָמַר רַ' אֶלְעָזָר: בֹּאוּ וְנַחֲזִיק טוֹבָה לָרַמָּאִים, שֶׁאִלְמָלֵא הֵם הָיִינוּ חוֹטְאִים²³⁵⁶ בְּכָל־יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל־יְיָ וְהָיָה בְךָ חֵטְא”²³⁵⁷ (כתובות סז, סח).

שז רַ' יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ יָרְדוּ לִרְחוֹץ בְּמֶרְחֲצָאוֹת שֶׁל טְבֶרְיָא. פָּגַע בָּהֶם עָנִי אֶחָד. אָמַר לָהֶם: זְכוּ בִי²³⁵⁸. אָמְרוּ לוֹ: כְּשֶׁנֵּצֵא נִזְכֶּה בָךְ. יָצְאוּ וּמְצָאוּהוּ מֵת. אָמְרוּ: הוֹאִיל וְלֹא זָכִינוּ לְטַפֵּל בּוֹ בְּחַיָּיו נְטַפֵּל בּוֹ בְּמוֹתוֹ. עַד שֶׁהֵם רוֹחֲצִים אוֹתוֹ מָצְאוּ כִיס אֶחָד וְשֵׁשׁ מֵאוֹת דֵּינָר בּוֹ תָּלוּי בְּצַוָּארוֹ. אָמְרו: בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בַּחֲכָמִים וּבְדִבְרֵיהֶם. לֹא כֵן אָמַר רַ' אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַ' אֱלִיעֶזֶר: צְרִיכִין אָנוּ לְהַחֲזִיק טוֹבָה לָרַמָּאִים²³⁵⁹! שֶׁאִלְמָלֵא הָרַמָּאִים שֶׁבָּהֶם, הָיָה אֶחָד תּוֹבֵעַ צְדָקָה מִן הָאָדָם וְלֹא נוֹתֵן לוֹ – מִיָּד הָיָה נֶעֱנָשׁ (ויק“ר לד; ירוש' פאה פ”ח, ה"ח).

––––––––

שח שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: “דֵּי מַחְסֹרוֹ”²³⁶⁰ – אַתָּה מְצֻוֶּה עָלָיו לְפַרְנְסוֹ וְאִי אַתָּה מְצֻוֶּה עָלָיו לְעַשְּׁרוֹ; “אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ”²³⁶¹ – אֲפִלּוּ סוּס לִרְכּוֹב עָלָיו וְעֶבֶד לָרוּץ לְפָנָיו.

אָמְרוּ עָלָיו עַל הִלֵּל הַזָּקֵן, שֶׁלָּקַח לְעָנִי בֶּן־טוֹבִים אֶחָד סוּס לִרְכּוֹב עָלָיו וְעֶבֶד לָרוּץ לְפָנָיו. פַּעַם אַחַת לֹא מָצָא עֶבֶד לָרוּץ לְפָנָיו, וְרָץ לְפָנָיו שְׁלשָׁה מִילִין (כת' סז:).

שט [עָנִי] אֶחָד בָּא לִפְנֵי רַ' נְחֶמְיָה. אָמַר לוֹ: בַּמָּה אַתָּה סוֹעֵד²³⁶²? אָמַר לוֹ: בְּבָשָׂר שָׁמֵן וְיַיִן יָשָׁן. – “רְצוֹנְךָ שֶׁתְּגַלְגֵּל עִמִּי בַּעֲדָשִׁים²³⁶³?” – גִּלְגֵּל עִמּוֹ בַּעֲדָשִׁים וָמֵת. אָמָר: “אוֹי לוֹ לָזֶה שֶׁהֲרָגוֹ נְחֶמְיָה!”

– אַדְּרַבָּה: “אוֹי לוֹ לִנְחֶמְיָה שֶׁהֲרָגוֹ לָזֶה” הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר?

– אֶלָּא, הוּא הוּא²³⁶⁴ שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לְעַדֵּן עַצְמוֹ²³⁶⁵ כָּלְ־כָּךְ (שם).

שי [עָנִי] אֶחָד בָּא לִפְנֵי רָבָא. אָמַר לוֹ: בַּמָּה אַתָּה סוֹעֵד? אָמַר לוֹ: בְּתַרְנְגֹלֶת פְּטוּמָה²³⁶⁶ וְיַיִן יָשָׁן. אָמַר לוֹ: וְאֵינְךָ חוֹשֵׁשׁ לְדֹחַק הַצִּבּוּר²³⁶⁷? אָמַר לוֹ: וְכִי מִשֶּׁלָּהֶם אֲנִי אוֹכֵל? מִשֶּׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא אֲנִי אוֹכֵל! שֶׁנֶּאֱמַר: “עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה־נוֹתֵן לָהֶם אֶת־אָכְלָם בְּעִתּוֹ”²³⁶⁸ – “בְּעִתָּם” לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא “בְעִתּוֹ”, מְלַמֵּד שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד נוֹתֵן [לוֹ] הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ הוּא פַּרְנַסַתוֹ בְּעִתּוֹ. בְּתוֹךְ כָּךְ בָּאָה אֲחוֹתוֹ שֶׁל רָבָא, שֶׁלֹּא רָאַתְהוּ שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְהֵבִיאָה לוֹ תַּרְנְגֹלֶת פְּטוּמָה וְיַיִן יָשָׁן. אָמָר: מַה זֶה לְפָנָי²³⁶⁹? אָמַר לוֹ: נַעֲנֵיתִי לָךְ²³⁷⁰, קוּם אֱכוֹל (שם).

שיא מָר עֻקְבָּא – הָיָה עָנִי בִּשְׁכוּנָתוֹ וְהָיָה רָגִיל לְשַׁגֵּר לוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּזִים בְּכָל־עֶרֶב יוֹם־כִּפּוּרִים. פַּעַם אַחַת שִׁגְּרָם אֶצְלוֹ בְּיַד בְּנוֹ. בָּא וְאָמַר לוֹ: לֹא צָרִיךְ. אָמַר לוֹ: מָה רָאִיתָ? – רָאִיתִי שֶׁמְּזַלְּפִין לוֹ²³⁷¹ יַיִן יָשָׁן. אָמָר: מְפֻנָּק²³⁷² הוּא כָּל כָּךְ! – כְּפָלָם²³⁷³ וְשִׁגְּרָם אֶצְלוֹ.

כְּשֶׁמֵּת [מָר עֻקְבָּא] אָמַר: הָבִיאוּ לִי חֶשְׁבּוֹנִי שֶׁל צְדָקָה²³⁷⁴. מָצָא כָתוּב בּוֹ: שִׁבְעַת אֲלָפִים דֵּינָרִים. אָמַר: הַצֵּידָה קַלָּה וְהַדֶּרֶךְ רְחוֹקָה²³⁷⁵! עָמַד וּבִזְבֵּז²³⁷⁶ חֲצִי מָמוֹנוֹ.

וְהֵיאַךְ עָשָׂה כָךְ? וַהֲרֵי אָמַר רַ' אִלְעָאי: בְּאוּשָׁא²³⁷⁷ הִתְקִינוּ: הַמְבַזְבֵּז אַל יְבַזְבֵּז יוֹתֵר מֵחֹמֶשׁ²³⁷⁸? – בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים: מֵחַיִּים, שֶׁמָּא יֵרֵד מִנְּכָסָיו²³⁷⁹, אֲבָל לְאַחַר מִיתָה אֵין בְּכָךְ כְּלוּם (שם).

שיב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה בְּאַנְשֵׁי גָלִיל הָעֶלְיוֹן שֶׁלָּקְחוּ לְעָנִי בֶן־טוֹבִים אֶחָד מִצָּפוֹן לִיטְרָא בָשָׂר בְּכָל־יוֹם (שם).

שיג כָּךְ הָיָה רַ' תַּנְחוּם בְּרַ' חִיָּא עוֹשֶׂה: אִם הָיָה לָמוּד לִקַּח לִיטְרָא אַחַת שֶׁל בָּשָׂר מִן הַשּׁוּק הָיָה לוֹקֵחַ לוֹ שְׁתָּיִם, אַחַת לוֹ וְאַחַת לַעֲנִיִּים, שְׁתֵּי אֲגֻדּוֹת שֶׁל יָרָק, אַחַת לוֹ וְאַחַת לַעֲנִיִּים (ויק“ר לד; קה”ר ז).

שיד מַעֲשֶׂה בְּהִלֵּל הַזָּקֵן שֶׁעָשָׂה סְעֻדָּה לְאָדָם אֶחָד. וּבָא עָנִי וְעָמַד עַל פִּתְחוֹ וְאָמַר: אִשָּׁה אֲנִי צָרִיךְ לְהַכְנִיס הַיּוֹם וְאֵין לִי פַרְנָסָה כְּלוּם. נָטְלָה אִשְׁתּוֹ כָּל־הַסְּעֻדָּה וְנָתְנָה לוֹ. וְאַחַר כָּךְ לָשָׁה עִסָּה אַחֶרֶת וּבִשְּׁלָה אִלְפָּס²³⁸⁰ אַחֵר וּבָאָה וְהִנִּיחָה לִפְנֵיהֶם. אָמַר לָהּ: בִּתִּי, מִפְּנֵי מָה לֹא הֵבֵאת לָנוּ מִיָּד? סָחָה לוֹ כָל־הַמַּעֳשֶׂה. אָמַר לָהּ: בִּתִּי, אַף אֲנִי לֹא דַנְתִּי אוֹתָךְ לְכַף־חוֹבָה, אֶלָּא לְכַף־זְכוּת, שֶׁכָּל הַמַּעֲשִׂים שֶׁעָשִׂית לֹא עָשִׂית אֶלָּא לְשֵׁם־שָׁמָיִם (ד"א ו).

––––––––

שטו שָׁנִינוּ, אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן: בִּשְׁבִיל אַרְבָּעָה דְבָרִים אָמְרָה תוֹרָה לְהַנִּיחַ פֵּאָה בְּסוֹף שָׂדֵהוּ: מִפְּנֵי גֵזֶל עֲנִיִּים, מִפְּנֵי בִטּוּל עֲנִיִּים, מִפְּנֵי הַחֶשֶׁד וּמִפְּנֵי הָרַמָּאִים. מִפְּנֵי גֵזֶל עֲנִיִּים – שֶׁלֹּא יִרְאֶה בַעַל־הַבַּיִת שָׁעָה פְנוּיָה²³⁸¹, וְיֹאמַר לִקְרוֹבוֹ עָנִי: הֲרֵי זוֹ פֵאָה; מִפְּנֵי בִטּוּל עֲנִיִּים – שֶׁלֹּא יִהְיוּ עֲנִיִּים יוֹשְׁבִים וּמְשַׁמְּרִים – עַכְשָׁו מַנִּיחַ בַּעַל־הַבַּיִת פֵּאָה; מִפְּנֵי הַחֶשֶׁד²³⁸² – שֶׁלֹּא יִהְיוּ עוֹבְרִים וְשָׁבִים אוֹמְרִים: תָּבֹא מְאֵרָה עַל אָדָם שֶׁלֹּא הִנִּיחַ פֵּאָה בְּשָׂדֵהוּ! וּמִפְּנֵי הָרַמָּאִים²³⁸³ (שבת כג).

שטז “פָּתֹחַ תִּפְתַּח”²³⁸⁴ – אֵין לִי אֶלָּא לַעֲנִיֵּי עִירֶךָ, לַעֲנִיֵּי עִיר אַחֶרֶת מִנָּיִן? תַּלְמוּד־לוֹמַר: “פָּתֹחַ תִּפְתַּח” – מִכָּל־מָקוֹם. “נָתוֹן תִּתֵּן”²³⁸⁵ – אֵין לִי אֶלָּא מַתָּנָה מְרֻבָּה, מַתָּנָה מֻעֶטֶת מִנָּיִן? תַּלְמוּד־לוֹמַר: “נָתוֹן תִּתֵּן” – מִכָּל־מָקוֹם. “הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק²³⁸⁶”²³⁸⁷ – אֵין לִי אֶלָּא שֶׁנִּתְבָּרֵךְ הַבַּיִת בִּגְלָלוֹ מַעֲנִיקִים, לֹא נִתְבָּרֵךְ הַבַּיִת בִּגְלָלוֹ מִנָּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: “הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק” – מִכָּל מָקוֹם. “וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ”²³⁸⁸ – אֵין לִי אֶלָּא שֶׁאֵין לוֹ²³⁸⁹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְפַּרְנֵס²³⁹⁰ אָמְרָה תוֹרָה: תֶּן־לוֹ דֶרֶךְ הַלְוָאָה; יֶשׁ־לוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְפַּרְנֵס²³⁹¹ מִנָּיִן? תַּלְמוּד־לוֹמַר: “תַּעֲבִיטֶנּוּ” – מִכָּל מָקוֹם (ב"מ לא:).

שיז שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אֵין לוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְפַּרְנֵס, נוֹתְנִים לוֹ לְשֵׁם הַלְוָאָה וְחוֹזְרִים וְנוֹתְנִים לוֹ לְשֵׁם מַתָּנָה – דִּבְרֵי רַ' מֵאִיר. רַ' שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: יֶשׁ־לוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְפַּרְנֵס אֵין נִזְקָקִין לוֹ²³⁹², אֵין לוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְפַּרְנֵס, אוֹמְרִין לוֹ: הָבֵא מַשְׁכּוֹן וָטוֹל²³⁹³, כְּדֵי שֶׁתָּזוּחַ דַּעְתּוֹ עָלָיו²³⁹⁴ (כת' סז:).

שיח מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ חֲמִשִּׁים זוּז וְהוּא נוֹשֵׂא־וְנוֹתֵן בָּהֶם הֲרֵי זֶה לֹא יִטּוֹל. מִי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לִטּוֹל וְנוֹטֵל אֵינוֹ מֵת מִן הַזִּקְנָה עַד שֶׁיִּצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת; וְכָל־מִי שֶׁהוּא צָרִיךְ לִטּוֹל וְאֵינוֹ נוֹטֵל אֵינוֹ מֵת מִן הַזִּקְנָה עַד שֶׁיְפַרְנֵס אֲחֵרִים מִשֶּלּוֹ, – וְעָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: “בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּיְיָ וְהָיָה יְיָ מִבְטַחוֹ”²³⁹⁵; וְכָל־מִי שֶׁאֵינוֹ לֹא חִגֵּר²³⁹⁶ וְלֹא סוֹמָא וְלֹא פִסֵּחַ²³⁹⁷ וְעוֹשֶׂה עַצְמוֹ כְּאֶחָד מֵהֶם, אֵינוֹ מֵת מִן הַזִּקְנָה עַד שֶׁיְהֵא כְּאֶחָד מֵהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְדֹרֵשׁ רָעָה תְבוֹאֶנּוּ”²³⁹⁸ (סוף פאה; ירוש' שם פ“ח, ה”ח).

שיט שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הַמְסַמֵּא²³⁹⁹ אֶת־עֵינוֹ וְהַמַּצְבֶּה²⁴⁰⁰ אֶת־בִּטְנוֹ, וְהַמְקַפֵּחַ אֶת־שׁוֹקוֹ²⁴⁰¹ אֵינוֹ נִפְטָר מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁיָּבוֹא לִידֵי כָךְ (כת' סח.).

שכ אִם הָיָה מְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים אֵין נִזְקָקִין לוֹ²⁴⁰².

עָנִי אֶחָד שֶׁהָיָה מְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים בָּא לִפְנֵי רַב פַּפָּא. לֹא נִזְקַק לוֹ רַב פַּפָּא. אָמַר לוֹ רַב סַמָּא בְּנוֹ שֶׁל רַב יֵיבָא לְרַב פַּפָּא: אִם מָר לֹא יִזָּקֵק לוֹ וְאָדָם אַחֵר לֹא יִזָּקֵק לוֹ – יָמוּת לוֹ!

– וַהֲרֵי שָּׁנִינוּ: אִם הָיָה עָנִי מַחֲזִיר עַל הַפְּתָחִים אֵין נִזְקָקִין לוֹ?

אָמַר לוֹ: אֵין נִזְקָקִין לוֹ לְמַתָּנָה מְרֻבָּה, אֲבָל נִזְקָקִין לוֹ לְמַתָּנָה מֻעָטֶת (ב"ב ט.).

שכא שָׁנָה רַב יוֹסֵף: “אִם־כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת־עַמִּי”²⁴⁰³ – עַמִּי וְנָכְרִי, עַמִּי קוֹדֵם; “אֶת־הֶעָנִי”²⁴⁰⁴ – עָנִי וְעָשִׁיר, עָנִי קוֹדֵם; “עִמָּךְ”²⁴⁰⁵ – עֲנִיֶּיךָ וַעֲנִיֵּי עִירְךָ, עֲנִיֶּיךָ קוֹדְמִים; עֲנִיֵּי עִירְךָ וַעֲנִיֵּי עִיר אַחֶרֶת, עֲנִיֵּי עִירְךָ קוֹדְמִים (ב"מ עא.).

שכב אֵין מְמַחִין²⁴⁰⁶ בְּיַד עֲנִיֵּי נָכְרִים בְּלֶקֶט, בְּשִׁכְחָה וּבְפֵאָה, מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מְפַרְנְסִין עֲנִיֵּי נָכְרִים עִם עֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל, וּמְבַקְּרִין חוֹלֵי נָכְרִים עִם חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, וְקוֹבְרִין מֵתֵי נָכְרִים עִם מֵתֵי יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם (גיט' סא.).

יג. גַּבָּאֵי־צְדָקָה

שכג “וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד”²⁴⁰⁷ – אֵלּוּ גַּבָּאֵי־צְדָקָה (ב"ב ח:).

שכד אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: גָּדוֹל הַמָּעַשֶׂה²⁴⁰⁸ יוֹתֵר מִן הָעוֹשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם”²⁴⁰⁹! (שם ט.).

שכה אָמַר רַב נַחֲמָן אָמַר רַבָּה בַר אַבָּהוּ: מְמַשְׁכְּנִין עַל הַצְּדָקָה²⁴¹⁰ אֲפִילוּ בְּעֶרֶב־שַׁבָּת²⁴¹¹.

רָבָא כְּפָאוֹ²⁴¹² לְרַב נָתָן בַּר אַמִּי וְנָטַל מִיָּדוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז לִצְדָקָה (שם ח.).

שכו גַּבָּאֵי צְדָקָה לוֹקְחִים מִן הַנָּשִׁים דָּבָר מֻעָט אֲבָל לֹא דָבָר מְרֻבֶּה.

רָבִינָא²⁴¹³ נִזְדַּמֵּן לְבֵי־מְחוֹזָא²⁴¹⁴, בָּאוּ הַנָּשִׁים שֶׁל בֵּי־מְחוֹזָא וְהֵבִיאוּ לְפָנָיו שַׁרְשְׁרוֹת שֶׁל זָהָב וּצְמִידִים. קִבֵּל מֵהֶן. אָמַר לוֹ רַבָּה תוֹסְפָאָה לְרָבִינָא: הֲרֵי שָׁנִינוּ, גַּבָּאֵי צְדָקָה מְקַבְּלִים מֵהֶן דָּבָר מֻעָט אֲבָל לֹא דָּבָר מְרֻבֶּה! אָמַר לוֹ: אֵלּוּ לִבְנֵי־מְחוֹזָא דָּבָר מֻעָט הֵם (ב"ק קיט.).

שכז שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: קֻפָּה שֶׁל צְדָקָה²⁴¹⁵ נִגְבֵּית בִּשְׁנַיִם²⁴¹⁶ וּמִתְחַלֶּקֶת בִּשְׁלֹשָׁה. “נִגְבֵּית בִּשְׁנַיִם” – שֶׁאֵין עוֹשִׂים שְׂרָרוּת²⁴¹⁷ עַל הַצִּבּוּר פָּחוֹת מִשְּׁנָיִם, “וּמִתְחַלֶּקֶת בִּשְׁלשָׁה” – כְּדִינֵי מָמוֹנוֹת²⁴¹⁸ (ב"ב ח:).

שכח שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: גַּבָּאֵי צְדָקָה אֵינָם רַשָּׁאִים לִפְרוֹשׁ²⁴¹⁹ זֶה מִזֶּה, אֲבָל פּוֹרֵשׁ זֶה לַשַּׁעַר וְזֶה לַחֲנוּת²⁴²⁰.

מָצָא מָעוֹת בַּשּׁוּק²⁴²¹, לֹא יִתְּנֵן בְּתוֹךְ כִּיסוֹ, אֶלָּא נוֹתְנָן לְתוֹךְ אַרְנְקֵי²⁴²² שֶׁל צְדָקָה, וְלִכְשֶׁיָּבֹא לְבֵיתוֹ יִטְּלֵן.

כַּיּוֹצֵא בוֹ: הָיָה נוֹשֶׁה²⁴²³ בַּחֲבֵירוֹ וּפְרָעוֹ בַשּׁוּק²⁴²⁴, לֹא יִתְּנֵם בְּתוֹךְ כִּיסוֹ, אֶלָּא נוֹתְנָם לְתוֹךְ אַרְנְקֵי שֶׁל צְדָקָה, וְלִכְשֶׁיָּבֹא לְבֵיתוֹ יִטְּלֵם.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: גַּבָּאֵי צְדָקָה, שֶׁאֵין לָהֶם עֲנִיִּים לְחַלֵּק, פּוֹרְטִים²⁴²⁵ לַאֲחֵרִים וְאֵין פּוֹרְטִים לְעַצְמָם²⁴²⁶. גַּבָּאֵי תַמְחוּי²⁴²⁷, שֶׁאֵין לָהֶם עֲנִיִּים לְחַלֵּק, מוֹכְרִים לַאֲחֵרִים וְאֵין מוֹכְרִים לְעַצְמָם²⁴²⁸. מָעוֹת שֶׁל צְדָקָה אֵין מוֹנִין אוֹתָן שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם²⁴²⁹ אֶלָּא אַחַת אֶחָת²⁴³⁰ (שם).

שכט אָמַר אַבַּיֵּי: מִתְּחִלָּה הָיָה עוֹשֶׂה מָר²⁴³¹ שְׁנֵי כִיסִים, אֶחָד לַעֲנִיֵּי הָעִיר וְאֶחָד לִשְׁאָר עֲנִיִּים; כֵּוָן שֶׁשָּמַע מַה שֶּׁאָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל לְרַב תַּחֲלִיפָא בַּר אַבְדִּימֵי: “עֲשֵׂה כִיס אֶחָד וְהַתְנֵה עָלָיו”²⁴³², אַף הוּא הָיָה עוֹשֶׂה כִּיס אֶחָד וְהִתְנָה עָלָיו. רַב אָשֵׁי אָמָר: אֲנִי אַף לְהַתְנוֹת אֵינִי צָרִיךְ, שֶׁכָּל־הַבָּא²⁴³³, עַל דַּעְתִּי בָּא²⁴³⁴, וַאֲנִי נוֹתֵן לְמִי שֶׁאֲנִי רוֹצֶה (שם ח, ט).

של שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אֵין מְחַשְּׁבִין²⁴³⁵ בִּצְדָקָה עִם גַּבָּאֵי צְדָקָה וְלֹא בְהֶקְדֵּשׁ²⁴³⁶ עִם הַגִּזְבָּרִים²⁴³⁷, וְאַף עַל־פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר – זֵכֶר לַדָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְלֹא יְחַשְּׁבוּ²⁴³⁸ אֶת־הָאֲנָשִׁים אַשֶׁר יִתְּנוּ אֶת־הַכֶּסֶף עַל־יָדָם.. כִּי בֶאֱמֻנָה הֵם עֹשִׂים”²⁴³⁹.

אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: אַף־עַל־פִּי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ לְאָדָם גִּזְבָּר נֶאֱמָן בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ יָצוּר וְיִמְנֶה²⁴⁴⁰, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיָּצֻרוּ וַיִּמְנוּ… וְנָתְנוּ אֶת־הַכֶּסֶף הַמְתֻכָּן”²⁴⁴¹ (שם ט.).

שלא אָמַר רַ' יוֹסֵי: יְהֵא חֶלְקִי מִגַּבָּאֵי צְדָקָה²⁴⁴² וְלֹא מִמְּחַלְּקֵי צְדָקָה²⁴⁴³ (שבת קיח:).

שלב כָּל־שֶׁהֻחְזְקוּ אֲבוֹתָיו מִשּׁוֹטְרֵי הָרַבִּים וְגַבָּאֵי צְדָקָה מַשִּׂיאִין לִכְהֻנָּה וְאֵין צָרִיךְ לִבְדּוֹק אַחֲרֵיהֶם (קיד' עו.).

יד. גִּדּוּל יְתוֹמִים וּפִדְיוֹן־שְׁבוּיִם

שלג “עֹשֵׂה צְדָקָה בְכָל־עֵת”²⁴⁴⁴ – אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי: זֶה הַמְגַדֵּל יָתוֹם וִיתוֹמָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וּמַשִּׂיאָם (כת' נ.).

שלד כָּל־הַמְגַדֵּל יָתוֹם בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ יְלָדוֹ (סנה' יט:).

שלה שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: יָתוֹם וִיתוֹמָה שֶׁבָּאוּ לְהִתְפַּרְנֵס²⁴⁴⁵ – מְפַרְנְסִין אֶת־הַיְתוֹמָה וְאַחַר־כָּךְ מְפַרְנְסִין אֶת־הַיָּתוֹם, מִפְּנֵי שֶׁהָאִישׁ דַּרְכּוֹ לְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים וְאֵין אִשָּׁה דַּרְכָּהּ לְחַזֵּר.

יָתוֹם וִיתוֹמָה שֶׁבָּאוּ לִנָּשֵׂא – מַשִּׂיאִין אֶת־הַיְתוֹמָה וְאַחַר־כָּךְ מַשִּׂיאִין אֶת־הַיָּתוֹם, מִפְּנֵי שֶׁבָּשְׁתָּהּ שֶׁל אִשָּׁה²⁴⁴⁶ מְרֻבָּה מִשֶּׁל אִישׁ (כת' סז).

שלו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: יָתוֹם שֶׁבָּא לִשָּׂא – שוֹכְרִין לוֹ בַּיִת וּמַצִּיעִין לוֹ מִטָּה וְכָל־כְּלֵי־תַשְׁמִישׁוֹ וְאַחַר־כָּךְ מַשִּׂיאִין לוֹ אִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: “דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ”²⁴⁴⁷ (שם:).

שלז אָמְרוּ בְּשֵׁם רַב: תַּחַת יִשְׁמָעֵאל²⁴⁴⁸ וְלֹא תַּחַת אֱדוֹם²⁴⁴⁹; תַּחַת אֱדוֹם וְלֹא תַּחַת חַבָּר²⁴⁵⁰; תַּחַת חַבָּר וְלֹא תַּחַת תַּלְמִיד־חָכָם²⁴⁵¹; תַּחַת תַּלְמִיד־חָכָם וְלֹא תַּחַת יָתוֹם וְאַלְמָנָה²⁴⁵² (שבת יא.).

שלח יְתוֹמִים לָאו בְּנֵי כַפָּרָה הֵם.

יְתוֹמִים לָאו בְּנֵי מְחִילָה הֵם (ב“ק מ.; ב”מ כב:, פסח' נ:).

שלט אָבִיו שֶׁל שְׁמוּאֵל הָיוּ מַפְקִידִים אֶצְלוֹ מָעוֹת שֶׁל יְתוֹמִים. כְּשֶׁמֵּת לֹא הָיָה שְׁמוּאֵל אֶצלוֹ²⁴⁵³. הָיוּ קוֹרְאִים לוֹ: בֶּן אוֹכֵל מְעוֹתֵיהֶם שֶׁל יְתוֹמִים. הָלַךְ שְׁמוּאֵל אַחֲרָיו לְבֵית־הַקְּבָרוֹת. – – – אָמַר לוֹ: מְעוֹתֵיהֶם שֶׁל יְתוֹמִים הֵיכָן הֵן? אָמַר לוֹ: טוֹל אוֹתָן בְּאַמַּת־הָרֵחָיִם²⁴⁵⁴; עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים²⁴⁵⁵ שֶׁלָּנוּ וְאֶמְצָעִים שֶׁל יְתוֹמִים. אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי מָה עָשִׂיתָ כָּך²⁴⁵⁶: אָמַר לוֹ: אִם יִגְנְבוּ – יִגְנְבוּ מִשֶּׁלָּנוּ²⁴⁵⁷; אִם תֹּאכַל הַקַּרְקַע²⁴⁵⁸ – תֹּאכַל מִשֶּׁלָּנוּ (בר' יח:).

שמ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אַרְבַּע פְּרוּטוֹת אֵין בָּהֶן סִמַּן בְּרָכָה לְעוֹלָם: שְׂכַר כּוֹתְבִים²⁴⁵⁹ וּשְׂכַר מְתֻרְגְּמָנִים²⁴⁶⁰ וּשְׂכַר יְתוֹמִים²⁴⁶¹ וּמָעוֹת הַבָּאוֹת מִמְּדִינַת־הַיָּם²⁴⁶² (פסח' נ:).

שמא אָמַר רַב עָנָן אָמַר שְׁמוּאֵל: מָעוֹת שֶׁל יְתוֹמִים מֻתָּר לְהַלְווֹתָן בְּרִבִּית. אָמַר לוֹ רַב נַחְמָן: מִשּׁוּם שֶׁיְתוֹמִים הֵם אַלְעִיטֵם אִסּוּר? – יְתוֹמִים שֶׁאוֹכְלִים מַה שֶּׁאֵינוֹ שֶׁלָּהֶם יֵלְכוּ אַחֲרֵי מִי שֶׁעֲזָבָם²⁴⁶³! (ב"מ ע.).

שמב רַ' אֶלְעָזָר אִישׁ בַּרְתּוֹתָא כְּשֶׁרָאוּהוּ גַבָּאֵי צְדָקָה נִתְחַבְּאוּ מִפָּנָיו, שֶׁכָּל־מַה שֶּׁהָיָה אֶצְלוֹ הָיָה נוֹתֶן לָהֶם. פַּעַם אַחַת עָלָה לַשּׁוּק לִקַּח נְדוּנְיָא לְבִתּוֹ. רָאוּהוּ גַבָּאֵי צְדָקָה וְנִתְחַבְּאוּ מִפָּנָיו. הָלַךְ וְרָץ אַחֲרֵיהֶם, אָמַר לָהֶם: “מַשְׁבִּיעֲכֶם²⁴⁶⁴ אָנִי – בַּמָּה עֲסַקְתֶּם?” אָמְרוּ לוֹ: בִּנְדוּנְיָא²⁴⁶⁵ שֶׁל יָתוֹם וִיתוֹמָה. אָמַר לָהֶם: הָעֲבוֹדָה²⁴⁶⁶, שֶׁהֵם קוֹדְמִים לְבִתִּי. נָטַל כָּל־מַה שָּׁהָיה בְיָדוֹ וְנָתַן לָהֶם. נִשְׁתַּיֵּר אֶצְלוֹ זוּז אֶחָד, הָלַךְ וְלָקַח בּוֹ חִטִּים, הֶעֱלָן וּנְתָנָן לַמְּגוּרָה²⁴⁶⁷. בָּאָה אִשְׁתּוֹ, אָמְרָה לָהּ לְבִתּוֹ: מַה הֵבִיא לָךְ אָבִיךְ? אָמְרָה לָהּ: כָּל־מַה שֶּׁהֵבִיא הֶעֱלָה לַמְּגוּרָה. עָלְתָה וּבָאָה לִפְתּוֹחַ דֶּלֶת הַמְּגוּרָה. רָאֲתָה שֶׁהַמְּגוּרָה מְלֵאָה חִטִּים וְהֵן מְבַצְבְּצוֹת וְיוֹצְאוֹת בְּצִנּוֹר הַדָּלֶת²⁴⁶⁸, וְאֵין הַדֶּלֶת נִפְתַּחַת מֵחֲמַת הַחִטִּים. הָלְכָה בִתּוֹ לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ, אָמְרָה לוֹ: בּוֹא וּרְאֵה, מֶה עָשָׂה לְךָ אוֹהֲבֶךָ²⁴⁶⁹! אָמַר לָהּ: הָעֲבוֹדָה! הֲרֵי הֵן הֶקְדֵּשׁ²⁴⁷⁰ עָלָיִךְ וְאֵין לָךְ בָּהֶן אֶלָּא כְאֶחָד מֵעֲנִיֵי יִשְׂרָאֵל (תענ' כד.; ע"י).

––––––––

שמג אִפְרָא־הוֹרְמִיז אִמּוֹ שֶׁל שָׁבוֹר־מַלְכָּא שִׁגְּרָה אַרְנְקֵי²⁴⁷¹ שֶׁל דֵּינָרִים לְרַב יוֹסֵף וְאָמְרָה לוֹ: יְהֵא זֶה לְמִצְוָה גְדוֹלָה. הָיָה יוֹשֵׁב רַב יוֹסֵף וּמְעַיֵּן בַּדָּבָר: “מִצְוָה גְדוֹלָה” אֵיזוֹהִי? אָמַר לוֹ אַבַּיֵּי: מִשֶּׁשָּׁנָה רַב שְּׁמוּאֵל בַּר יְהוּדָה: “אֵין פּוֹסְקִים צְדָקָה עַל הַיְתוֹמִים אֲפִלּוּ לְפִדְיוֹן שְׁבוּיִם” – הֲרֵי שֶׁ“מִּצְוָה גְדוֹלָה” פִּדְיוֹן שְׁבוּיִם הִיא (ב"ב ח.).

שמד אָמַר לוֹ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָרִי: מִנַּיִן לְדָבָר זֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: פִּדְיוֹן שְׁבוּיִם מִצְוָה גְדוֹלָה הִיא? אָמַר לוֹ: שֶׁנֶּאֱמַר: “אֲשֶׁר לַמָּוֶת לַמָּוֶת וַאֲשֶׁר לַחֶרֶב לַחֶרֶב וַאֲשֶׁר לָרָעָב לָרָעָב וַאֲשֶׁר לַשְּׁבִי לַשֶּׁבִי”²⁴⁷² – וְאָמַר רַ' יוֹחָנָן: כָּל־הַמְאֻחָר בְּפָסוּק זֶה קָשֶׁה מֵחֲבֵרוֹ²⁴⁷³ (שם:).

טו. גְּמִילוּת־חֲסָדִים

שמה דָּרַשׁ רַ' שִׂמְלַאי: תּוֹרָה תְּחִלָּתָהּ גְּמִילוּת־חֲסָדִים וְסוֹפָהּ גְּמִילוּת־חֲסָדִים. תְּחִלָּתָהּ גְּמִילוּת־חֲסָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיַּעַשׂ יְיָ אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם”²⁴⁷⁴; וְסוֹפָהּ גְּמִילוּת־חֲסָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּקְבֹּר²⁴⁷⁵ אֹתוֹ בַגַּי”²⁴⁷⁶ (סוטה יד.).

שמו פַּעַם אַחַת הָיָה רַ' יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי יוֹצֵא מִירוּשָׁלַיִם וְהָיָה רַ' יְהוֹשֻׁעַ הוֹלֵךְ אַחֲרָיו, וְרָאָה בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ חָרֵב. אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ: אוֹי לָנוּ עַל זֶה שֶׁהוּא חָרֵב, מָקוֹם שֶׁמְּכַפְּרִים בּוֹ עֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל! אָמַר לוֹ: בְּנִי, אַל יֵרַע לָךְ, יֵשׁ לָנוּ כַּפָּרָה שֶׁהִיא כְמוֹתָהּ, וְאֵיזוֹ – זוֹ גְמִילוּת־חֲסָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי חֶסֶד חָפַצְתִּי וְלֹא־זָבַח”²⁴⁷⁷ (אדר“נ ד; שם ח' נו”ב הוצ"ש).

שמז רַ' חַגַּי בְּשֵׁם רַ' יִצְחָק אָמַר: הַכֹּל צְרִיכִים לְחָסֶד, אֲפִלּוּ אַבְרָהָם שֶׁהַחֶסֶד מִתְגַּלְגֵּל בָּעוֹלָם בִּשְׁבִילוֹ נִצְרַךְ לְחֶסֶד, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַעֲשֵׂה־חֶסֶד עִם אֲדנִֹי אַבְרָהָם”²⁴⁷⁸ – הִתְחַלְתָּ גְּמוֹר! (ב"ר ס).

שמח אָמַר רַ' יְהוּדָה: כָּל הַכּוֹפֵר בִּגְמִילוּת־חֶסֶד כְּאִלּוּ כוֹפֵר בְּעִקָּר²⁴⁷⁹ (קה"ר ז).

שמט אָדָם אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: הַשְׁאִילֵנִי קַב חִטִּים וְאָמַר לוֹ: אֵין לִי. קַב שְׂעוֹרִים – אֵין לִי, קַב תְּמָרִים – אֵין לִי. אִשָּׁה אוֹמֶרֶת לַחֲבֶרְתָּהּ: הַשְׁאִילִינִי נָפָה, הִיא אוֹמֶרֶת: אֵין לִי; הַשְׁאִילִינִי כְבָרָה, וְאוֹמֶרֶת אֵין לִי. מָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה? מְגָרֶה²⁴⁸⁰ נְגָעִים בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וּמִתּוֹךְ שֶׁהוּא מוֹצִיא אֶת־כֵּלָיו הַבְּרִיוֹת רוֹאוֹת וְאוֹמְרוֹת: לֹא הָיָה אוֹמֵר אֵין לִי כְלוּם? רְאוּ, כַּמָּה חִטִּים יֵשׁ כָּאן, כַּמָּה שְׂעוֹרִים, כַּמָּה תְמָרִים יֵשׁ כָּאן! מְקֻלָּל הַבַּיִת בַּקְּלָלוֹת הַלָּלוּ (ויק"ר יז).

שנ אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: גְּדוֹלָה גְמִילוּת־חֲסָדִים יוֹתֵר מִן הַצְּדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר: זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה, קִצְרוּ לְפִי חֶסֶד²⁴⁸¹"²⁴⁸² – אִם אָדָם זוֹרֵעַ, סָפֵק אוֹכֵל, סָפֵק אֵינוֹ אוֹכֵל²⁴⁸³; אָדָם קוֹצֵר – וַדַּאי אוֹכֵל²⁴⁸⁴.

וְאָמַר רַ' אֶלְעָזָר: אֵין צְדָקָה מִשְׁתַּלֶּמֶת אֶלָּא לְפִי גְמִילוּת־חֲסָדִים שֶׁבָּהּ²⁴⁸⁵, שֶׁנֶּאֱמַר: “זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה, קִצְרוּ לְפִי־חֶסֶד” (סוכה מט:).

שנא שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים גְּדוֹלָה גְמִילוּת־חֲסָדִים יוֹתֵר מִן הַצְּדָקָה: צְדָקָה בְּמָמוֹנוֹ [שֶׁל אָדָם], גְּמִילוּת־חֲסָדִים בֵּין בְּמָמוֹנוֹ בֵּין בְּגוּפוֹ²⁴⁸⁶; צְדָקָה לַעֲנִיִּים, גְּמִילוּת־חֲסָדִים בֵּין לַעֲנִיִּים בֵּין לַעֲשִׁירִים; צְדָקָה

לַחַיִּים, גְּמִילוּת־חֲסָדִים בֵּין לַחַיִּים בֵּין לַמֵּתִים.

אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: כָּל־הָעוֹשֶׂה צְדָקָה וּמִשְׁפָּט כְּאִלּוּ מִלֵּא כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ חֶסֶד, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט חֶסֶד יְיָ מָלְאָה הָאָרֶץ”²⁴⁸⁷. שֶׁמָּא תֹאמַר כָּל הַבָּא לִקְפּוֹץ²⁴⁸⁸ – קוֹפֵץ? תַּלְמוּד־לוֹמַר: “מַה־יָּקָר חַסְדְּךָ אֱלֹהִים²⁴⁸⁹”²⁴⁹⁰. יָכוֹל אֲפִלּוּ יְרֵא־שָׁמַיִם²⁴⁹¹ כֵּן? – תַּלְמוּד־לוֹמַר: “וְחֶסֶד יְיָ מֵעוֹלָם וְעַד־עוֹלָם עַל־יְרֵאָיו”²⁴⁹² (סוכה מט:).

שנב “אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר”²⁴⁹³ – אָמְרָה כְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: “אֲנִי יְשֵׁנָה” מִן הַמִּצְוֹת, “וְלִבִּי עֵר” לִגְמִילוּת־חֲסָדִים (שהש"ר ה).

שנג אָמְרוּ בְּשֵׁם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: כָּל־הַמְגַדֵּל כֶּלֶב רַע בְּתוֹך בֵּיתוֹ מוֹנֵעַ חֶסֶד מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ²⁴⁹⁴, שֶׁנֶּאֱמַר: “לַמָּס מֵרֵעֵהוּ חָסֶד²⁴⁹⁵”²⁴⁹⁶ – שֶׁכֵּן בְּלָשׁוֹן יְוָנִית קוֹרִין לְכֶלֶב “לַמָּס”. רַב נַחֲמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: אַף פּוֹרֵק מִמֶּנּוּ יִרְאַת־שָׁמָיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְיִרְאַת שַׁדַּי יַעֲזוֹב”²⁴⁹⁷.

מַעֲשֶׂה בְאִשָּׁה שֶׁנִּכְנְסָה לְבֵית אָדָם לֶאֱפוֹת²⁴⁹⁸. נָבַח בָּהּ כֶּלֶב, נֶעֱקַר וְלָדָהּ²⁴⁹⁹. אָמַר לָהּ בַּעַל־הַבָּיִת: אַל תִּתְיָרְאִי, נְטוּלוֹת שִׁנָּיו וּנְטוּלוֹת צִפָּרְנָיו²⁵⁰⁰. אָמְרָה לוֹ: שְׁקִילָא טֵיבוּתָךְ וְשַׁדְיָא אַחִיזְרֵי²⁵⁰¹ (נְטוּלָה טוֹבָתְךָ וּמוּטֶלֶת עַל הַקּוֹצִים) – כְּבָר נָד וָלָד! (שבת סג).

שנד אָמַר רַ' אַבָּא וְאָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: גָּדוֹל הַמַּלְוֶה יוֹתֵר מִן הָעוֹשֶׂה צְדָקָה, וּמֵטִיל בְּכִיס²⁵⁰² יוֹתֵר מִכֻּלָּם (שם).

שנה “וְכִי־יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ”²⁵⁰³ – אַל תַּנִּיחֶנּוּ שֶׁיֵּרֵד. הָא לְמָה זֶה דוֹמֶה לְמַשּׂוֹי עַל־גַּבֵּי הַחֲמוֹר, עוֹדֶנּוּ בִמְקוֹמוֹ אֶחָד תּוֹפֵס בּוֹ וּמַעֲמִידוֹ, נָפַל לָאָרֶץ – חֲמִשָּׁה אֵין מַעֲמִידִין אוֹתוֹ (ספרא בהר).

שנו מִנַּיִן אִם הֶחֱזַקְתָּ אֲפִלּוּ אַרְבַּע וְחָמֵשׁ פְּעָמִים חֲזוֹר וְהַחֲזֵק, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ”²⁵⁰⁴ (שם).

שנז מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁיָּרַד מִנְּכָסָיו, וְהָיְתָה אִשְׁתּוֹ כְּשֵׁרָה, לְסוֹף נַעֲשָׂה שָׂכִיר. פַּעַם אַחַת הָיָה חוֹרֵשׁ בַּשָּׂדֶה. פָּגַע בּוֹ אֵלִיָּהוּ, זָכוּר לַטּוֹב, בִּדְמוּת עַרְבִי אֶחָד. אָמַר לוֹ: יֶשׁ־לְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים טוֹבוֹת; אֵימָתַי אַתָּה מְבַקֵּשׁ אוֹתָן – עַכְשָׁו אוֹ בְּסוֹף יָמֶיךָ? אָמַר לוֹ: קוֹסֵם אַתָּה, אֵין מַה לִתֵּן לָךְ – אֶלָּא הִפָּטֵר מֵעָלַי בְּשָׁלוֹם. חָזַר אֶצְלוֹ עַד שָׁלשׁ פְּעָמִים. בְּפַעַם שְׁלִישִׁית אָמַר לוֹ: אֵלֵךְ וְאֶמָּלֵךְ²⁵⁰⁵ בְּאִשְׁתִּי. הָלַךְ אֵצֶל אִשְׁתּוֹ וְאָמַר לָהּ: בָּא אֵלַי אֶחָד וְהִטְרִיחַ אוֹתִי עַד שָׁלשׁ פְּעָמִים, וְאָמַר לִי: “יֵשׁ־לְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים טוֹבוֹת; אֵימָתַי אַתָּה מְבַקֵּשׁ אוֹתָן – עַכְשָׁו אוֹ בְסוֹף יָמֶיךָ”? אָמַר לָהּ: וּמָה אַתְּ אוֹמֶרֶת? אָמְרָה לוֹ: לֵךְ אֱמֹר לוֹ: הָבֵא אוֹתָן עַכְשָׁו. הָלַך וְאָמַר לוֹ: לֵךְ הָבֵא אוֹתָן עַכְשָׁו. אָמַר לוֹ: לֵךְ לְבֵיתֶךָ, וְאֵין אַתָּה מַגִּיעַ לְשַׁעַר חֲצֵרְךָ עַד שֶׁתִרְאֶה בְּרָכָה פְרוּסָה בַּבָּיִת²⁵⁰⁶. וְהָיוּ יוֹשְׁבִים בָּנָיו לְחַפֵּשׂ בְּיָדָם בֶּעָפָר, וּמָצְאוּ מָמוֹן שֶׁיִּזּוֹנוּ בוֹ שֵׁשׁ שָׁנִים, וְקָרְאוּ לְאִמָּם. וְלֹא הִגִּיעַ הֶחָסִיד לַשַּׁעַר עַד שֶׁיָּצְאָה אִשְׁתּוֹ לִקְרָאתוֹ וּבִשְּׂרָה אוֹתוֹ. מִיָּד הוֹדָה לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְנָחָה דַעְתּוֹ עָלָיו.

מֶה עָשְׂתָה אִשְׁתּוֹ הַכְּשֵׁרָה? אָמְרָה לוֹ: מִכָּל־מָקוֹם כְּבָר מָשַׁךְ עָלֵינוּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא חוּט שֶׁל חֶסֶד וְנָתַן לָנוּ מְזוֹן שֵׁשׁ שָּׁנִים, נַעֲסֹק בִּגְמִילוּת־חֲסָדִים שָׁנִים הַלָּלוּ, שֶׁמָּא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מוֹסִיף לָנוּ מִשֶּׁלּוֹ. וְכֵן עָשְׂתָה. כָּל־מַה שֶּׁנָּתְנָה בְכָל־יוֹם וָיוֹם אָמְרָה לִבְנָהּ קָטָן: “כְּתֹב כָּל־מַה שֶּׁאָנוּ נוֹתְנִים”. וְכֵן עָשָׂה.

לְסוֹף שֵׁשׁ שָׁנִים בָּא אֵלִיָּהוּ, זָכוּר לַטּוֹב, אָמַר לוֹ: כְּבָר הִגִּיעָה עוֹנָה²⁵⁰⁷ לִטּוֹל מַה שֶּׁנָּתַתִּי לָךְ. אָמַר לוֹ: כְּשֶׁנָּטַלְתִּי לֹא נָטַלְתִּי אֶלָּא מִדַּעַת אִשְׁתִּי, אַף כְּשֶׁאֲנִי מַחֲזִיר לֹא אַחֲזִיר אֶלָּא מִדַּעַת אִשְׁתִּי. הָלַךְ אֶצְלָהּ, אָמַר לָהּ: כְּבָר בָּא הַזָּקֵן לִטּוֹל אֶת־שֶׁלּוֹ. אָמְרָה לוֹ: לֵךְ אֱמֹר לוֹ: אִם מָצָאתָ בְּנֵי־אָדָם נֶאֱמָנִים מִמֶּנּוּ תֵּן לָהֶם פִּקְדוֹנֶךָ…

רָאָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא דִּבְרֵיהֶם וּגְמִילוּת־חֲסָדִים שֶׁעָשׂוּ וְהוֹסִיף לָהֶם טוֹבָה עַל טוֹבָה, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: “וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם”²⁵⁰⁸ (ילק"ש רות ד).

––––––––

שנח שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הָאוֹהֵב אֶת־שְׁכֵנָיו וְהַמְקָרֵב אֶת־קְרוֹבָיו, וְהַנּוֹשֵׂא אֶת־בַּת אֲחוֹתוֹ²⁵⁰⁹, וְהַמַּלְוֶה סֶלַע²⁵¹⁰ לְעָנִי בִּשְׁעַת דָּחֳקוֹ, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: “כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם… אַז תִּקְרָא וַיָי יַעֲנֶה תְּשַׁוַּע וְיֹאמַר הִנֵּנִי”²⁵¹¹ (יבמ' סב, סג).

שנט “וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם”²⁵¹² – זוֹ גְרוּשָׁתוֹ שֶׁל רַ' יוֹסֵי הַגְּלִילִי.

רַ' יוֹסֵי הַגְּלִילִי הָיְתָה לוֹ אִשָּׁה רָעָה, וְהָיְתָה מְבַזָּה אוֹתוֹ בִּפְנֵי תַלְמִידָיו וּמְצֵרָה²⁵¹³ לוֹ הַרְבֵּה. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: גָּרְשֶׁנָּה, שֶׁאֵינָהּ נוֹהֶגֶת בְּךָ כָּבוֹד. אָמַר לָהֶם: כְּתֻבָּתָהּ מְרֻבָּה עָלַי וְאֵינִי יָכוֹל לְגָרְשָׁהּ. פַּעַם אַחַת הָיוּ יוֹשְׁבִים וְשׁוֹנִים הוּא וְרַ' אֶלְעָזָר בֶּן עֳזַרְיָה. כֵּוָן שֶׁסִּיְּמוּ אָמַר לוֹ: יַשְׁגִּיחַ רַבִּי וְיִכָּנֵס עִמִּי לְבֵיתִי²⁵¹⁴. אָמַר לוֹ: הֵן. כְּשֶׁנִּכְנְסוּ כָּבְשָׁה אִשְׁתּוֹ פָּנֶיהָ. צָפָה²⁵¹⁵ בַקְּדֵרָה שֶׁהָיְתָה נְתוּנָה עַל הַכִּירָה²⁵¹⁶, אָמַר: יֵשׁ כְּלוּם בִּקְדֵרָה זוֹ? אָמְרָה לוֹ: יֵשׁ פַּרְפְּרָאוֹת²⁵¹⁷. גִּלָּה אֶת־הַקְּדֵרָה וּמְצָאָהּ מְלֵאָה פַרְגִּיּוֹת²⁵¹⁸. הִכִּיר רַ' אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה שֶׁאֵין דַּעְתָּהּ מְיֻשֶּׁבֶת עִם בַּעְלָהּ. כְּשֶׁיָּשְׁבוּ לֶאֱכֹל, אָמַר לוֹ: רַבִּי, לֹא אָמְרָה אֶלָּא פַרְפְּרָאוֹת, וַהֲלֹא מָצָאנוּ בְתוֹכָהּ פַּרְגִּיּוֹת. אָמַר לוֹ: מַעֲשֵׂה נִסִּים הֵן. כְּשֶׁגָּמְרוּ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת, אָמַר לוֹ: רַבִּי, גָּרְשֶׁנָּה לְאִשָּׁה זוֹ שֶׁאֵינָהּ נוֹהֶגֶת בְּךָ כָּבוֹד. אָמַר לוֹ: כְּתֻבָּתָהּ מְרֻבָּה עָלַי וְאֵינִי יָכוֹל לְגָרְשָׁהּ. אָמַר לוֹ: אֲנִי נוֹתֵן לָהּ כְּתֻבָּתָהּ. גֵּרְשָׁהּ וְהִשִּׂיאוּהוּ אִשָּׁה אַחֶרֶת טוֹבָה מִזּוֹ. גָּרְמוּ עֲוֹנוֹתֶיהָ שֶׁל אוֹתָהּ אִשָּׁה גְרוּשָׁה וְהָלְכָה וְנִשֵּׂאת לְשׁוֹמֵר הָעִיר. לְאַחַר יָמִים בָּאוּ עָלָיו יִסּוּרִים וְיָרַד מִנְּכָסָיו וְנִסְתַּמֵּא, וְהָיְתָה אִשְׁתּוֹ מַחֲזֶקֶת בְּיָדוֹ וּמַחֲזִירָתוֹ עַל כָּל־הַשְּׁכוּנוֹת שֶׁבָּעִיר. וּכְשֶׁהִגִּיעָה לִשְׁכוּנָתוֹ שֶׁל רַ' יוֹסֵי הַגְּלִילִי, עָמְדָה וְחָזְרָה לַאֲחוֹרֶיהָ. אוֹתוֹ הָאִישׁ מִתּוֹךְ שֶׁהָיָה מַכִּיר בְּכָל־שְׁכוּנוֹת הָעִיר אָמַר לָהּ: לָמָה אֵין אַתְּ מוֹלִיכָה אוֹתִי לִשְׁכוּנָתוֹ שֶׁל רַ' יוֹסֵי הַגְּלִילִי, שֶׁשָּׁמַעְתִּי עָלָיו שֶׁהוּא נוֹתֵן צְדָקָה הַרְבֵּה. אָמְרָה לוֹ: גְּרוּשָׁתוֹ אֲנִי וְאֵינִי יְכוֹלָה לִרְאוֹת פָּנָיו. פַּעַם אַחַת הָיוּ מְחַזְּרִים עַל כָּל־הָעִיר וְלֹא נָתְנוּ לוֹ כְלוּם, הִגִּיעוּ לִשְׁכוּנָתוֹ שֶׁל רַ' יוֹסֵי וְעָמָדָה. הִרְגִּישׁ בַּדָּבָר וְהִתְחִיל חוֹבְטָהּ, הָלַךְ קוֹלָם וְנִתְבַּזּוּ בַשּׁוּק. הֵצִיץ רַ' יוֹסֵי²⁵¹⁹ וְרָאָה אוֹתָם מִתְבַּזִּים בַּשּׁוּק. אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי מָה אַתָּה חוֹבְטָהּ? אָמַר לוֹ: בְּכָל־יוֹם הִיא מְאַבֶּדֶת מִמֶּנִּי פַּרְנָסָתִי שֶׁל שְׁכוּנָה זוֹ. כְּשֶׁשָּׁמַע רַ' יוֹסֵי כָּךְ נְטָלָם וּנְתָנָם בְּבַיִת אֶחָד מִשֶּׁלּוֹ וְהָיָה מַעֲלֶה לָהֶם מְזוֹנוֹת כָּל־יְמֵי חַיֵּיהֶם.

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן שָׁמְעוּ קוֹלָהּ בַּלַּיְלָה שֶׁהִיא אוֹמֶרֶת: וְכִי לֹא נוֹחַ הָיָה לִי צַעֲרִי חוּץ לְגוּפִי²⁵²⁰ מִצַּעֲרִי בְּתוֹךְ גּוּפִי²⁵²¹? (ירוש' כת' פי“א, ה”ג; ב“ר יז; ויק”ר לד).

––––––––

שס אָמַר רַ' חַמָּא בְּרַ' חֲנִינָא: כָּל־הָעוֹשֶׁה טוֹבָה לְמִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדְעָהּ²⁵²² כְּאִלּוּ זוֹרֵק אֶבֶן לְמַרְקוּלִיס²⁵²³, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּצְרוֹר אֶבֶן בְּמַרְגֵּמָה כֵּן־נוֹתֵן לִכְסִיל כָּבוֹד”²⁵²⁴ (חול' קל“ג; ע”י).

טז. הַכְנָסַת־אוֹרְחִים

שסא יוֹסֵי בֶן יוֹחָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלַיִם אוֹמֵר: יְהִי בֵיתְךָ פָּתוּחַ לִרְוָחָה, וְיִהְיוּ עַנִיִּים בְּנֵי־בֵיתֶךָ.

“יְהִי בֵיתְךָ פָּתוּחַ לִרְוָחָה” כֵּיצַד? מְלַמֵּד שֶׁיְהֵא בֵיתוֹ שֶׁל אָדָם פָּתוּחַ לִרְוָחָה לְצָפוֹן וּלְדָרוֹם וּלְמִזְרָח וּלְמַעֲרָב, כְּגוֹן אִיּוֹב שֶׁעָשָׂה אַרְבָּעָה פְתָחִים לְבֵיתוֹ. וְלָמָה עָשָׂה אִיּוֹב אַרְבָּעָה פְתָחִים לְבֵיתוֹ? כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ עֲנִיִּים מִצְטַעֲרִים לְהַקִּיף אֶת־כָּל־הַבָּיִת: הַבָּא מִן הַצָּפוֹן יִכָּנֵס כְּדַרְכּוֹ, הַבָּא מִן הַדָּרוֹם יִכָּנֵס כְּדַרְכּוֹ, וְכֵן לְכָל רוּחַ.

“וְיִהְיוּ עֲנִיִּים בְּנֵי־בֵיתֶךָ” – וְלֹא בְנֵי־בֵיתְךָ מַמָּשׁ, אֶלָּא שֶׁיִּהְיוּ עֲנִיִּים מְשִׂיחִין מַה שֶּׁאוֹכְלִים וְשׁוֹתִים בְּתוֹךְ בֵּיתְךָ כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיוּ עֲנִיִּים מְשִׂיחִין מַה שֶּׁאוֹכְלִים וְשׁוֹתִים בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶל אִיּוֹב; וּכְשֶׁנִּפְגְּשׁוּ זֶה בָזֶה אָמַר אֶחָד לַחֲבֵרוֹ: “מֵאַיִן אַתָּה בָא?” – “מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אִיּוֹב”; “וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ?” – “לְבֵיתוֹ שֶׁל אִיּוֹב”. וּכְשֶׁבָּאָה עָלָיו אוֹתָהּ הַפֻּרְעָנוּת הַגְּדוֹלָה אָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, לֹא הָיִיתִי מַאֲכִיל רְעֵבִים וּמַשְׁקֶה צְמֵאִים, וְלֹא הָיִיתִי מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים? אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְאִיּוֹב: אִיּוֹב, עֲדַיִן לֹא הִגַּעְתָּ לַחֲצִי שִׁעוּר שֶׁל אַבְרָהָם: אַתָּה יוֹשֵׁב וְשׁוֹהֶה בְּתוֹךְ בֵּיתְךָ וְאוֹרְחִים נִכְנָסִים אֶצְלֶךָ, אֶת־שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכֹל פַּת־חִטִּים הֶאֱכַלְתּוֹ פַת־חִטִּים, אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכֹל בָשָׂר הֶאֱכַלְתּוֹ בָשָׂר, אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לִשְׁתּוֹת יַיִן הִשְׁקִיתוֹ יָיִן; אֲבָל אַבְרָהָם לֹא עָשָׂה כֵן, אֶלָּא יוֹצֵא וּמְחַזֵּר בָּעוֹלָם, וּכְשֶׁיִּמְצָא אוֹרְחִים מַכְנִיסָם בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, אֶת־שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לֶאֱכֹל פַת־חִטִּים הֶאֱכִילָהוּ פַת־חִטִּים, אֶת־שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לֶאֱכֹל בָּשָׂר הֶאֱכִילָהוּ בָשָׂר, וְאֶת שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לִשְׁתּוֹת יַיִן הִשְׁקָהוּ יָיִן; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא עָמַד וּבָנָה פְלָטוֹרִין²⁵²⁵ גְּדוֹלִים עַל הַדְּרָכִים וְהִנִּיחַ מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה, וְכָל־הַבָּא וְנִכְנָס אָכַל וְשָׁתָה וּבֵרַךְ לַשָּׁמָיִם. לְפִיכָך נַעֲשֵׂית לוֹ נַחַת־רוּחַ וְכָל־שֶׁהַפֶּה שׁוֹאֵל מָצוּי בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם (אב' א; אדר"נ ז).

שסב שַׁמַּאי אוֹמֵר: הֱוֵי מְקַבֵּל אֶת־כָּל־הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת²⁵²⁶.

כֵּיצַד? מְלַמֵּד שֶׁאִם נָתַן אָדָם לַחֲבֵרוֹ כָּל־מַתָּנוֹת טוֹבוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וּפָנָיו זְעוּמוֹת וּכְבוּשׁוֹת²⁵²⁷ בָּאָרֶץ, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב²⁵²⁸ כְּאִלּוּ לֹא נָתַן לוֹ כְלוּם; אֲבָל הַמְקַבֵּל אֶת־חֲבֵרוֹ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, אֲפִלּוּ לֹא נָתַן לוֹ כְלוּם, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ נָתַן לוֹ כָּל־מַתָּנוֹת טוֹבוֹת שֶׁבָּעוֹלָם (אב' א; אדר"נ יג).

שסג אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: גְּדוֹלָה הַכְנָסַת־אוֹרְחִים מֵהַקְבָּלַת פְּנֵי שְׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיֹּאמַר אֲדֹנָי אִם־נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל־נָא תַעֲבֹר²⁵²⁹ מֵעַל עַבְדֶּךָ”²⁵³⁰ (שבת קכז.).

שסד אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' יוֹסֵי בֶן־קִסְמָא: גְּדוֹלָה לְגִימָה²⁵³¹ שֶׁהִרְחִיקָה שְׁתֵּי מִשְׁפָּחוֹת מִיִּשְׂרָאֵל²⁵³², שֶׁנֶּאֱמַר: “לֹא־יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל יְיָ… עַל־דְּבַר אֲשֶׁר לֹא־קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם”²⁵³³; וְרַ' יוֹחָנָן מִשֶּׁלּוֹ אָמַר: מְרַחֶקֶת אֶת־הַקְּרוֹבִים²⁵³⁴ וּמְקָרֶבֶת אֶת־הָרְחוֹקִים²⁵³⁵, וּמַעְלֶמֶת עֵינַיִם מִן הָרְשָׁעִים²⁵³⁶, וּמַשְׁרָה שְׁכִינָה עַל נְבִיאֵי הַבַּעַל²⁵³⁷, וְשִׁגְגָתָהּ עוֹלָה זָדוֹן²⁵³⁸ (סנה' קג:).

שסה רַ' נָתָן אוֹמֵר: מִגָּרֵב²⁵³⁹ לְשִׁילֹה²⁵⁴⁰ שְׁלשָׁה מִילִין, וְהָיָה עֲשַׁן הַמַּעֲרָכָה וַעֲשַׁן פֶּסֶל מִיכָה מִתְעָרְבִים זֶה בָזֶה; בִּקְשׁוּ מַלְאֲכֵי־הַשָּרֵת לְדָחֳפוֹ²⁵⁴¹, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: הַנִּיחוּ לוֹ, שֶׁפִּתּוֹ מְצוּיָה לְעוֹבְרֵי־דְרָכִים (שם).

שסו רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הָיָה אוֹמֵר: מִנְהָג גָּדוֹל הָיָה בִירוּשָׁלָיִם: הַמּוֹסֵר סְעֻדָּה לַחֲבֵרוֹ²⁵⁴² וְקִלְקְלָהּ נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי בָשְׁתּוֹ²⁵⁴³ וּדְמֵי בשֶׁת אוֹרְחָיו.

עוֹד מִנְהָג גָּדוֹל הָיָה בִירוּשָׁלָיִם: מַפָּה²⁵⁴⁴ פְרוּסָה²⁵⁴⁵ עַל־גַּבֵּי הַפָּתַח; כָּל־זְמַן שֶׁהַמַּפָּה פְרוּסָה אוֹרְחִים נִכְנָסִים, נִסְתַּלְּקָה הַמַּפָּה אֵין הָאוֹרְחִים נִכְנָסִים (ב“ב צ”ג:).

שסז רַב הוּנָא כְּשֶׁהָיָה אוֹכֵל לֶחֶם הָיָה פוֹתֵחַ דַּלְתוֹתָיו וְאָמַר: כָּל־שֶׁצָּרִיךְ יָבוֹא וְיֹאכֵל (תענ' כ:).

שסח מַעֲשֶׂה בְרַ' יַנַּאי שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְרָאָה אָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה מְשֻׁפָּע²⁵⁴⁶ בְּיוֹתֵר. אָמַר לוֹ: יַשְׁגִּיחַ רַבִּי²⁵⁴⁷ לְהִתְקַבֵּל אֶצְלֵנוּ? אָמַר לוֹ: הֵן. הִכְנִיסוֹ לְבֵיתוֹ, הֶאֱכִילוֹ וְהִשְׁקָהוּ. בְּדָקוֹ בַמִּקְרָא וְלֹא מְצָאוֹ, בַּמִּשְׁנָה וְלֹא מְצָאוֹ, בָּאַגָּדָה וְלֹא מְצָאוֹ, בַּתַּלְמוּד וְלֹא מְצָאוֹ. אָמַר לוֹ: טוֹל וּבָרֵךְ. אָמַר לוֹ: יְבָרֵךְ יַנַּאי בְּבֵיתוֹ²⁵⁴⁸. אָמַר לוֹ רַ' יַנַּאי: יָכוֹל אַתָּה לוֹמַר מַה שֶּׁאֲנִי אוֹמֵר לָךְ? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: אֱמֹר – “אָכַל כֶּלֶב פִּתּוֹ שֶׁל יַנָּאי”. עָמַד הָאוֹרֵחַ וּתְפָסוֹ לְרַ' יַנַּאי וְאָמַר לוֹ: יְרֻשָּׁתִי אֶצְלְךָ וְאַתָּה מוֹנְעָהּ מִמֶּנִּי. אָמַר לוֹ: מַהִי יְרֻשָּׁתְךָ אֶצְלִי? אָמַר לוֹ: פַּעַם אַחַת עָבַרְתִּי לִפְנֵי בֵית־סֵפֶר וְשָׁמַעְתִּי קוֹל תִּינוֹקוֹת שֶׁאוֹמְרִים: “תּוֹרָה צִוָּה־לָנוּ משֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב”²⁵⁴⁹ – “מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַנַּאי” לֹא נֶאֱמַר כָּאן אֶלָּא “קְהִלַּת יַעֲקֹב”. אָמַר לוֹ: לָמָּה זָכִיתָ לֶאֱכֹל עַל שֻׁלְחָנִי? אָמַר לוֹ: מִיָּמַי לֹא שָׁמַעְתִּי דָבָר רַע וְהֶחֱזַרְתִּי לִבְעָלָיו, וְלֹא רָאִיתִי שְׁנַיִם מְרִיבִים זֶה עִם זֶה וְלֹא עָשִׂיתִי שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם. אָמַר לוֹ רַ' יַנַּאי: כָּל־כָּךְ דֶּרֶך־אֶרֶץ אֶצְלְךָ וּקְרָאתִיךָ כָּלֶב! (ויק"ר ט).

––––––––

שסט הָאוֹכֵל לִפְנֵי הָאוֹרֵחַ מְגֻנֶּה²⁵⁵⁰; מְגֻנֶּה – אוֹרֵחַ מַכְנִיס אוֹרֵחַ; אוֹרֵחַ הַמַּטְרִיחַ בַּעַל־הַבַּיִת – מְגֻנֶּה מִשְּׁנֵיהֶם (עפ“י דא”ז ח).

שע אֵין הָאוֹרְחִים רַשָּׁאִים לִתֵּן מִמַּה שֶּׁלִּפְנֵּיהֶם לִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ שֶׁל בַּעַל־הַבַּיִת, אֶלָּא אִם כֵּן נָטְלוּ רְשׁוּת מִבַּעַל־הַבָּיִת.

אָמַר רַ' אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: עַל דָּבָר זֶה נֶהֶרְגוּ שָׁלשׁ נְפָשׁוֹת מִיִּשְׂרָאֵל. מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁזִּמֵּן שְׁלשָׁה אוֹרְחִים בִּשְׁנֵי בַצֹּרֶת וְלֹא הָיָה לוֹ לְהַנִּיחַ לִפְנֵיהֶם אֶלָּא שָׁלשׁ בֵּיצִים. בָּא בְנוֹ שֶׁל בַּעַל־הַבַּיִת וְעָמַד לִפְנֵיהֶם, נָטַל אֶחָד מֵהֶם חֶלְקוֹ וּנְתָנוֹ לוֹ, וְכֵן שֵׁנִי, וְכֵן שְׁלִישִׁי. בָּא אָבִיו שֶׁל תִּינוֹק, מְצָאוֹ אוֹחֵז אַחַת בְּפִיו וּשְׁתַּיִם בְּיָדוֹ, עָמַד וְהִגְבִּיהוֹ מְלוֹא־קוֹמָתוֹ וַחֲבָטוֹ²⁵⁵¹ בַקַּרְקַע וָמֵת. כֵּוָן שֶׁרָאֲתָה אִמּוֹ עָלְתָה לַגָּג וְנָפְלָה וָמֵתָה. אַף אָבִיו עָלָה לַגָּג וְנָפַל וָמֵת (חול' צד.; ד"א ט).

שעא כָּל־מַה שֶּׁיֹאמַר בַּעַל־הַבַּיִת עֲשֵׂה, חוּץ מִצֵּא²⁵⁵² (פס' פו:; דא"ר ו).

שעב מַעֲשֶׂה בְשִׁמְעוֹן בֶּן אַנְטִיפַטְרֵס שֶׁהָיוּ אוֹרְחִים נִכְנָסִים אֶצְלוֹ וְגָזַר עֲלֵיהֶם שֶׁיֹּאכְלוּ וְיִשְׁתּוּ, וְהָיוּ נוֹדְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ וְשֶׁלֹּא יִשְׁתּוּ, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים. בִּשְׁעַת פְּטִירָתָם²⁵⁵³ הָיָה מַלְקֶה אוֹתָם²⁵⁵⁴. נִשְׁמְעוּ הַדְּבָרִים²⁵⁵⁵ לִפְנֵי רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי וַחָכִמים וְקִנְטְרוּ²⁵⁵⁶ בַדָּבָר. אָמָרוּ: מִי יֵלֵךְ וְיוֹדִיעֶנּוּ²⁵⁵⁷. אָמַר לָהֶם רַ' יְהוֹשֻׁעַ: אֲנִי אֵלֵךְ וְאֶרְאֶה מַה מַּעֲשָׂיו. הָלַךְ וּמְצָאוֹ עַל פֶּתַח בֵּיתוֹ, אָמַר לוֹ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, רַבִּי! אָמַר לוֹ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, רַבִּי וּמוֹרִי! אָמַר לוֹ: בַּיִת אֲנִי צָרִיךְ. אָמַר לוֹ: שֵׁב לְשָׁלוֹם. יָשְׁבוּ וְעָסְקוּ בַתּוֹרָה עַד הָעָרֶב. לְשַׁחֲרִית אָמַר לוֹ: רַבִּי, אֵלֵךְ לַמֶּרְחָץ. אָמַר לוֹ: כִּרְצוֹנֶךָ. לְאַחַר שֶׁיָּצָא אָכְלוּ וְשָׁתוּ. הָיָה רַ' יְהוֹשֻׁעַ מִתְיָרֵא שֶׁמָּא יְקַפְּחֶנּוּ²⁵⁵⁸ עַל שׁוֹקָיו. אָמַר: מִי מְלַוֵּנִי? אָמַר לוֹ: אָנִי. הָיָה רַ' יְהוֹשֻׁעַ מְחַשֵּׁב בְּדַעְתּוֹ וְאָמַר: מָה אָשִׁיב לַחֲכָמִים שֶׁשִּׁגְּרוּנִי? נִפְנָה רַ' יְהוֹשֻׁעַ לַאֲחוֹרָיו. אָמַר לוֹ: רַבִּי, לָמָּה נִפְנֵיתָ לַאֲחוֹרֶיךָ? אָמַר לוֹ: דָּבָר אֲנִי צָרִיךְ לִשְׁאוֹל מִמֶּךָּ, מִפְּנֵי מָה בְּנֵי־אָדָם הַנִּכְנָסִים אֶצְלְךָ אַתָּה מַלְקֶה אוֹתָם – וְלִי לֹא הִלְקֵיתָ? אָמַר לוֹ: רַבִּי, אַתָּה חָכָם גָּדוֹל וְדֶרֶךְ־אֶרֶץ יֵשׁ בְּיָדֶךָ; בְּנֵי־אָדָם הַנִּכְנָסִים אֶצְלִי, גָּזַרְתִּי עֲלֵיהֶם שֶׁיְהוּ אוֹכְלִים, וְהֵם נוֹדְרִים בַּתּוֹרָה וְעוֹבְרִים, וְכָךְ שָׁמַעְתִּי מִפִּי חֲכָמִים, שֶׁכָּל־מִי שֶׁנּוֹדֵר בַּתּוֹרָה וְעוֹבֵר לוֹקֶה אַרְבָּעִים. אָמַר לוֹ: בָּרוּךְ אַתָּה לַשָּׁמַיִם שֶׁעָשִׂיתָ כָּךְ; חַיֶּיךָ וְחַיֵּי רֹאשֶׁךָ, מִי שֶׁנּוֹהֵג לַעֲשׂוֹת כָּךְ הַלְקֵה אוֹתוֹ אַרְבָּעִים שֶׁלְךָ וְאַרְבָּעִים שֶׁל חֲכָמִים שֶׁשִּׁגְּרוּנִי. הָלַךְ רַ' יְהוֹשֻׁעַ וְסִפֵּר דְּבָרִים לִפְנֵי חֲכָמִים מַה שֶּׁרָאָה בְּשִׁמְעוֹן אַנְטִיפַטְרֵס (ד"א ו).

שעג בֶּן־זוֹמָא הָיָה אוֹמֵר: אוֹרֵחַ טוֹב מַהוּ אוֹמֵר – “כַּמָּה טְרָחוֹת טָרַח בַּעַל־הַבַּיִת בִּשְׁבִילִי! כַּמָּה בָשָׂר הֵבִיא לְפָנָי! כַּמָּה יַיִן הֵבִיא לְפָנָי! כַּמָּה גְלֻסְקָאוֹת²⁵⁵⁹ הֵבִיא לְפָנַי! וְכָל־מַה־שֶּׁטָּרַח לֹא טָרַח אֶלָּא בִשְׁבִילִי”. אֲבָל אוֹרֵחַ רַע מַהוּ אוֹמֵר – “מַה טֹּרַח טָרַח בַּעַל־הַבַּיִת זֶה? פַּת אַחַת אָכַלְתִּי, חֲתִיכָה אַחַת אָכַלְתִּי, כֹּוס אַחַת שָׁתִיתִי, כָּל־טֹרַח שֶׁטָּרַח בַּעַל־הַבַּיִת זֶה לֹא טָרַח אֶלָּא בִשְׁבִיל אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו” (בר' נח.).

שעד בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אָדָם מְקַבֵּל אוֹרֵחַ, יוֹם רִאשׁוֹן מַאֲכִילוֹ עוֹפוֹת, בַּשֵּׁנִי מַאֲכִילוֹ בָשָׂר, לְמָחָר מַאֲכִילוֹ דָגִים, לְמָחָר גְּבִינָה, לְמָחָר קִטְנִית – פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁמַּאֲכִילוֹ יָרָק (פסיק' לא; שו"ט כג).

שעה אָמַר רַ' זְעֵירָא: אָדָם יֶשׁ־לוֹ בֶן־בָּיִת²⁵⁶⁰ – פַּעַם רִאשׁוֹנָה הוּא מוֹשִׁיבוֹ עַל הַמִּטָּה, כְּשֶׁנִּכְנָס שְׁנִיָּה אֶצְלוֹ מוֹשִׁיבוֹ עַל הכִּסֵּא, שְׁלִישִׁית – עַל הַסַּפְסָל, רְבִיעִית – אוֹמֵר לוֹ: כַּמָּה דוֹחֵק זֶה עָלַי וּמַטְרִיחֵנִי! (שו"ט ד).

שעו כָּתוּב “קֶמַח”²⁵⁶¹, וְכָתוּב “סֹלֶת²⁵⁶²”²⁵⁶³ – אָמַר רַ' יִצְחָק: מִכָּאן שֶׁהָאִשָּׁה צָרָה עֵינָהּ בְּאוֹרְחִים יוֹתֵר מִן הָאִישׁ (ב"מ פז.).

שעז אָמְרוּ עָלָיו עַל רַ' פִינְחָס בֶּן יָאִיר: מִיָּמָיו לֹא בָצַע²⁵⁶⁴ פְּרוּסָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ.

[פַּעַם אַחַת] שָׁמַע רַבִּי [שֶׁבָּא]. יָצָא לִקְרָאתוֹ. אָמַר לוֹ: רְצוֹנְךָ, סְעַד אֶצְלִי. אָמַר לוֹ: הֵן. צָהֲבוּ פָנָיו²⁵⁶⁵ שֶׁל רַבִּי. אָמַר לוֹ רַ' פִינְחָס: כִּמְדֻמֶּה אַתָּה, שֶׁמֻּדַּר־הֲנָאָה²⁵⁶⁶ מִיִּשְׂרָאֵל אָנִי? יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים הֵם, יֵשׁ רוֹצֶה וְאֵין לוֹ, וְיֵשׁ שֶׁיֶּשׁ־לוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה, וְנֶאֱמַר: "אַל־תִּלְחַם אֶת־לֶחֶם רַע עָיִן²⁵⁶⁷ (חול' ז:).

שעח אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: אֵין נוֹתְנִין כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה לְבָרֵךְ אֶלָּא לְטוֹב־עַיִן²⁵⁶⁸, שֶׁנֶּאֱמַר: “טוֹב־עַיִן הוּא יְבֹרָךְ כִּי־נָתַן מִלַּחְמוֹ לַדָּל”²⁵⁶⁹, אַל תִּקְרָא “יְבֹרָךְ”, אֶלָּא “יְבָרֵךְ”.

וְאָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מִנַּיִן שֶׁאֲפִלּוּ עוֹפוֹת מַכִּירִין בְּצָרֵי־עָיִן²⁵⁷⁰, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־חִנָּם מְזֹרָה הָרָשֶׁת בְּעֵינֵי כָּל־בַּעַל כָּנָף”²⁵⁷¹.

וְאָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כָּל־הַנֶּהֱנֶה מִצָּרֵי־עַיִן עוֹבֵר בְּלָאו, שֶנֶּאֱמַר: “אַל־תִּלְחַם אֶת־לֶחֶם רַע עָיִן וגו' “²⁵⁷². רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: עוֹבֵר בִּשְׁנֵי לָאוִין: “אַל תִּלְחַם” וְ”אַל תִּתְאָו”²⁵⁷³.

וְאָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: אֵין עֶגְלָה עֲרוּפָה בָּאָה אֶלָּא בִשְׁבִיל צָרֵי־הָעָיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְעָנוּ וְאָמְרוּ יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכוּ אֶת־הַדָּם הַזֶּה וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ”²⁵⁷⁴ – וְכִי עַל לִבֵּנוּ עָלְתָה, שֶׁזִקְנֵי בֵית־דִּין שׁוֹפְכֵי־דָמִים הֵם? אֶלָּא לֹא בָא לְיָדֵינוּ וּפְטַרְנוּהוּ בְּלֹא מְזוֹנוֹת, לֹא רְאִינוּהוּ וְהִנַּחְנוּהוּ בְּלֹא לְוָיָה²⁵⁷⁵ (סוטה לח:).

שעט וְאָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: בִשְׁבִיל אַרְבַּע פְּסִיעוֹת שֶׁלִּוָּה פַרְעֹה לְאַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיְצַו עָלָיו פַּרְעֹה אֲנָשִׁים וַיְשַׁלְחוּ אֹתוֹ”²⁵⁷⁶, נִשְׁתַּעְבֵּד בְּבָנָיו אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה.

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כָּל־הַמְלַוֶּה אֶת־חֲבֵרוֹ אֲפִלּוּ אַרְבַּע אַמּוֹת בָּעִיר אֵינוֹ נִזּוֹק.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הָרַב לְתַלְמִיד – עַד עִבּוּרָהּ שֶׁל עִיר²⁵⁷⁷, חָבֵר²⁵⁷⁸ לְחָבֵר – עַד תְּחוּם שַׁבָּת²⁵⁷⁹, תַּלְמִיד לְרַב – אֵין לוֹ שִׁעוּר. וְכַמָּה? אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: עַד פַּרְסָה²⁵⁸⁰. וְלֹא אָמְרוּ, אֶלָּא רַבּוֹ שֶׁאֵינוֹ מֻבְהָק, אֲבָל רַבּוֹ מֻבְהָק²⁵⁸¹ שָׁלשׁ פַּרְסָאוֹת (שם מו:; ע"י).

שפ שָׁנִינוּ, הָיָה רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: כּוֹפִין לִלְוָיָה²⁵⁸², שֶׁשְּׂכַר הַלְּוָיָה אֵין לָהּ שִׁעוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּרְאוּ הַשֹּׁמְרִים אִישׁ יוֹצֵא מִן־הָעִיר וַיֹּאמְרוּ לוֹ הַרְאֵנוּ נָא אֶת־מְבוֹא הָעִיר וְעָשִׂינוּ עִמְּךָ חֶסֶד”²⁵⁸³, וְנֶאֱמַר: “וַיַּרְאֵם אֶת־מְבוֹא הָעִיר”²⁵⁸⁴ – וּמַה חֶסֶד עָשׂוּ עִמּוֹ? שֶׁכָּל־אוֹתָהּ הָעִיר הָרְגוּ לְפִי חָרֶב, וְאֶת־הָאִישׁ וּמִשְׁפַּחְתּוֹ שִׁלֵּחוּ. “וַיֵּלֶךְ הָאִישׁ אֶרֶץ הַחִתִּים וַיִּבֶן עִיר וַיִּקְרָא שְׁמָהּ לוּז”²⁵⁸⁵; – שָׁנוּ, הִיא לוּז שֶׁצּוֹבְעִין בָּהּ תְּכֵלֶת, הִיא לוּז שֶׁבָּא סַנְחֵרִיב וְלֹא בִלְבְּלָהּ, בָּא נְבוּכַדְנֶאצַּר וְלֹא הֶחֱרִיבָהּ, וְאַף מַלְאַךְ־הַמָּוֶת אֵין לוֹ רְשׁוּת לַעֲבוֹר בָּהּ, אֶלָּא זְקֵנִים שֶׁבָּהּ, בִּזְמַן שֶׁדַּעְתָּם קָצָה עֲלֵיהֶם²⁵⁸⁶ יוֹצְאִים חוּץ לַחוֹמָה וְהֵם מֵתִים. וַהֲלֹא דְבָרִים קַל־וָחֹמֶר: וּמַה כְּנַעֲנִי זֶה, שֶׁלֹּא הָלַךְ בְּרַגְלָיו וְלֹא דִבֶּר בְּפִיו, גָּרַם הַצָּלָה לוֹ וּלְזַרְעוֹ עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, מִי שֶׁעוֹשֶׂה לְוָיָה בְּרַגְלָיו עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

בַּמָה הֶרְאָה לָהֶם? חִזְקִיָּה אָמָר: בְּפִיו עִקֵּם לָהֶם. רַ' יוֹחָנָן אָמָר: בְּאֶצְבָּעוֹ הֶרְאָה לָהֶם. שָׁנִינוּ כְדִבְרֵי רַבִּי יוֹחָנָן: בִּשְׁבִיל שֶׁכְּנַעֲנִי זֶה הֶרְאָה בְאֶצְבָּעוֹ, גָּרַם הַצָּלָה לוֹ וּלְזַרְעוֹ עַד סוֹף כָּל־הַדּוֹרוֹת (סוטה מו:).

שפא אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' מֵאִיר: כָּל שֶׁאֵינוֹ מְלַוֶּה וּמִתְלַוֶּה²⁵⁸⁷ כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים, שֶׁאִלְמָלֵי לִוּוּהוּ אַנְשֵׁי יְרִיחוֹ לֶאֱלִישָׁע לֹא גֵרָה דֻבִּים בַּתִּינוֹקוֹת²⁵⁸⁸ (שם).

שפב אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אִלְמָלֵי הִלְוָהוּ²⁵⁸⁹ יוֹנָתָן לְדָוִד שְׁתֵּי כִכְּרוֹת לֶחֶם לֹא נֶהֶרְגָה נֹב עִיר הַכֹּהֲנִים, וְלֹא נִטְרַד דּוֹאֵג הָאֲדוֹמִי, וְלֹא נֶהֱרַג שָׁאוּל וּשְׁלשֶׁת בָּנָיו (סנה' קד.).

יז. פִּקּוּחַ־נֶפֶשׁ וְהַצָּלָתָהּ

שפג “לֹא תַעֲמֹד עַל־דַּם רֵעֶךָ”²⁵⁹⁰ – מִנַּיִן לְרוֹאֶה אֶת־חֲבֵרוֹ שֶׁהוּא טוֹבֵעַ בַּנָּהָר אוֹ חַיָּה גוֹרַרְתּוֹ אוֹ לִסְטִים בָּאִים עָלָיו, שֶׁהוּא חַיָּב לְהַצִּילוֹ? – תַּלְמוּד־לוֹמַר: “לֹא תַעֲמֹד עַל־דַּם רֵעֶךָ”; מִנַּיִן לְרוֹדֵף אַחַר חֲבֵרוֹ לְהָרְגוֹ, שֶׁנִּתַּן לְהַצִּילוֹ בְנַפְשׁוֹ²⁵⁹¹? – תַּלְמוּד־לוֹמַר: “לֹא תַעֲמֹד עַל־דַּם רֵעֶךָ” (שם עג.).

שפד “מַה־תִּתְהַלֵּל בְּרָעָה הַגִּבּוֹר”²⁵⁹² – אָמַר לוֹ דָוִד לְדוֹאֵג: וְכִי מַה גְּבוּרָה הִיא, אָדָם רוֹאֶה אֶת־חֲבֵרוֹ עַל פִּי הַבּוֹר וְדוֹחֲפוֹ בַבּוֹר, אוֹ רוֹאֶה אֶת־חֲבֵרוֹ עַל־רֹאשׁ הַגָּג וְדוֹחֲפוֹ – זוֹ גְבוּרָה הִיא? אֶלָּא אֵימָתַי נִקְרָא גִבּוֹר – בְּשָׁעָה שֶׁחֲבֵרוֹ בָא לִפּוֹל לַבּוֹר וְאוֹחֲזוֹ בְיָדוֹ שֶׁלֹּא יִפּוֹל, וְכֵן מִי שֶׁרוֹאֶה חֲבֵרוֹ נוֹפֵל לַבּוֹר וּמַעֲלֵהוּ מִן הַבּוֹר (שו"ט נב).

שפה לְפִיכָךְ נִבְרָא הָאָדָם יְחִידִי בָּעוֹלָם – לְלַמֶּדְךָ, שֶׁכָּל הַמְאַבֵּד נֶפֶשׁ אַחַת מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ אִבֵּד עוֹלָם מָלֵא; וְכָל הַמְקַיֵּם נֶפֶשׁ אַחַת מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ קִיֵּם עוֹלָם מָלֵא (סנה' לז.; ירוש' שם פ“ד, ה”ט).

שפו דִּינֵי מָמוֹנוֹת²⁵⁹³ – אָדָם נוֹתֵן מָמוֹן וּמִתְכַּפֵּר לו; דִּינֵי נְפָשׁוֹת²⁵⁹⁴ – דָּמוֹ וְדַם זַרְעוֹתָיו תְּלוּיִם בּוֹ עַד סוֹף הָעוֹלָם, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּקַיִן שֶׁהָרַג אֶת־אָחִיו. שֶׁנֶּאֱמַר: “דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים”²⁵⁹⁵ – אֵינוֹ אוֹמֵר “דַּם אָחִיךָ”, אֶלָּא “דְּמֵי אָחִיךָ” – דָּמוֹ וְדַם זַרְעוֹתָיו (שם).

שפז רָאָה תִינוֹק מְבַעְבֵּעַ²⁵⁹⁶ בַּנָּהָר וְאָמַר: לִכְשֶׁאֶחֱלוֹץ תְּפִלַּי אַצִּילֶנּוּ – עִם כְּשֶׁהוּא חוֹלֵץ תְּפִלָּיו הוֹצִיא זֶה אֶת־נַפְשׁוֹ; רָאָה אִשָּׁה טוֹבַעַת בַּנָּהָר וְאָמַר: לָאו דֶּרֶךְ־אֶרֶץ לְהִסְתַּכֵּל בָּהּ וּלְהַצִּילָהּ – הֲרֵי זֶה חָסִיד שׁוֹטֶה (סוטה כא:; ירוש' שם פ“ג, ה”ד).

שפח שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ מְהַלְכִים בַּדֶּרֶךְ²⁵⁹⁷ וּבְיַד אֶחָד מֵהֶם קִיתוֹן²⁵⁹⁸ שֶׁל מָיִם, אִם שׁוֹתִים שְׁנֵיהֶם מֵתִים²⁵⁹⁹, וְאִם שׁוֹתֶה אֶחָד מֵהֶם מַגִּיעַ לַיִּשּׁוּב – דָּרַשׁ בֶּן פְּטוּרָא: מוּטָב שֶׁיִּשְׁתּוּ שְׁנֵיהֶם וְיָמוּתוּ וְאַל יִרְאֶה אֶחָד מֵהֶם בְּמִיתָתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ. עַד שֶׁבָּא רַ' עֲקִיבָא וְלִמֵּד: “וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ²⁶⁰⁰”²⁶⁰¹ – חַיֶּיךָ קוֹדְמִים לְחַיֵּי חֲבֵרֶךָ (ב"מ סב.).

שפט הָאִשָּׁה שֶׁהִיא מְקַשָּׁה לֵילֵד – מְחַתְּכִין אֶת־הַוָּלָד בְּמֵעֶיהָ וּמוֹצִיאִין אוֹתוֹ אֵבָרִים־אֵבָרִים, מִפְּנֵי שֶׁחַיֶּיהָ קוֹדְמִים לְחַיָּיו; יָצָא רֻבּוֹ – אֵין נוֹגְעִין בּוֹ, שֶׁאֵין דּוֹחִין נֶפֶשׁ מִפְּנֵי נָפֶשׁ²⁶⁰² (אהל' פ“ז, מ”ו).

שצ “וְצִוָּה הַכֹּהֵן וּפִנּוּ אֶת־הַבַּיִת בְּטֶרֶם יָבֹא הַכֹּהֵן לְרִאוֹת אֶת־הַנֶּגַע וְלֹא יִטְמָא כָּל־אֲשֶׁר בַּבָּיִת”²⁶⁰³ – אָמַר רַ' מֵאִיר: וְכִי מַה מְטַמֵּא לוֹ, אִם תֹּאמַר כְּלֵי־עֵצָיו וּבְגָדָיו וּמַתְּכוֹתָיו – מַטְבִּילָם וְהֵם טְהוֹרִים, עַל מֶה חָסָה הַתּוֹרָה? – עַל כְּלֵי חַרְסוֹ וְעַל פַּכּוֹ וְעַל תִּפְיוֹ²⁶⁰⁴. אִם־כָּךְ חָסָה הַתּוֹרָה עַל מָמוֹנוֹ הַבָּזוּי, קַל־וָחֹמֶר עַל מָמוֹנוֹ הֶחָבִיב; אִם כָּךְ עַל מָמוֹנוֹ, קַל־וָחֹמֶר עַל נֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו; אִם כָּךְ עַל שֶׁל רָשָׁע²⁶⁰⁵, קַל־וָחֹמֶר עַל שֶׁל צַדִּיק (נגע' פי“ב, מ”ה).

שצא שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מְפַקְּחִין פִּקּוּחַ־נֶפֶשׁ²⁶⁰⁶ בְּשַׁבָּת, וְהַזָּרִיז הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, וְאֵין צָרִיךְ לִטּוֹל רְשׁוּת מִבֵּית־דִּין²⁶⁰⁷. הָא כֵיצַד? רָאָה תִינוֹק שֶׁנָּפַל לַיָּם, פּוֹרֵשׂ מְצוֹדָה²⁶⁰⁸ וּמַעֲלֵהוּ; רָאָה תִינוֹק שֶׁנָּפַל לַבּוֹר²⁶⁰⁹, עוֹקֵר חֻלְיָא²⁶¹⁰ וּמַעֲלֵהוּ; רָאָה שֶׁנִּנְעֲלָה דֶלֶת בִּפְנֵי תִינוֹק, שוֹבְרָהּ וּמוֹצִיאוֹ. מְכַבִּין וּמַפְסִיקִין²⁶¹¹ מִפְּנֵי הַדְּלֵקָה²⁶¹² בְּשַׁבָּת (יומא פד:).

שצב מְחַמִּין חַמִּין לְחוֹלֶה בְּשַׁבָּת עַל־יְדֵי גְדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל²⁶¹³ (שם; תוס' שם טז).

שצג שָׁנִינוּ, רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: תִּינוֹק בֶּן יוֹמוֹ חַי מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת־הַשַּׁבָּת; אָמְרָה תוֹרָה: חַלֵּל עָלָיו שַׁבָּת אַחַת כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמֹר שַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה; דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מֵת אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת־הַשַּׁבָּת: כֵּוָן שֶׁמֵּת אָדָם, בָּטֵל מִן הַמִּצְוֹת. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר רַ' יוֹחָנָן: “בַּמֵּתִים חָפְשִׁי”²⁶¹⁴ – כֵּוָן שֶׁמֵּת אָדָם נַעֲשֶׂה חָפְשִׁי מִן הַמִּצְוֹת (שבת קנא:).

שצד שְׁאֵלָה זוֹ נִשְׁאֲלָה לִפְנֵי רַ' תַנְחוּם אִישׁ נְוָי: מַהוּ לְכַבּוֹת אֶת־הַנֵּר לִפְנֵי הַחוֹלֶה בְּשַׁבָּת? אָמַר: נֵר קְרוּיָה נֵר, וְנִשְׁמָתוֹ שֶׁל אָדָם קְרוּיָה נֵר²⁶¹⁵, מוּטָב תִּכְבֶּה נֵרוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם מִפְּנֵי נֵרוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא (שבת ל.:).

שצה כְּבָר הָיוּ רַ' יִשְׁמָעֵאל וְרַבִּי עֲקִיבָא וְרַ' אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מְהַלְּכִים בַּדֶּרֶךְ וְלֵוִי הַסָּרָד²⁶¹⁶ וְרַ' יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַ' אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מְהַלְּכִים אַחֲרֵיהֶם, נִשְׁאֲלָה שְׁאֵלָה זוֹ בִּפְנֵיהֶם: מִנַּיִן לְפִקּוּחַ־נֶפֶשׁ שֶׁדּוֹחֶה אֶת־הַשַּׁבָּת? נַעֲנָה רַ' יִשְׁמָעֵאל וְאָמַר: “אִם בַּמַּחְתֶּרֶת יִמָּצֵא הַגַּנָּב וְהֻכָּה וָמֵת אֵין לוֹ דָּמִים”²⁶¹⁷ – וּמַה זֶּה שֶׁסָּפֵק עַל מָמוֹן²⁶¹⁸ בָּא, סָפֵק עַל נְפָשׁוֹת²⁶¹⁹ בָּא, וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים מְטַמְּאָה אֶת־הָאָרֶץ, וְגוֹרֶמֶת לַשְּׁכִינָה שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל, נִתַּן לְהַצִּילוֹ בְנַפְשׁוֹ²⁶²⁰ – קַל וָחֹמֶר לְפִקּוּחַ־נֶפֶשׁ שֶׁדּוֹחֶה אֶת־הַשַּׁבָּת.

נַעֲנָה רַ' עֲקִיבָא וְאָמַר: “וְכִי יָזִד אִישׁ עַל רֵעֵהוּ… מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת”²⁶²¹ – וּמַה זֶּה שֶׁסָּפֵק יֵשׁ מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו²⁶²² סָפֵק אֵין מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו, וַעֲבוֹדָה חֲמוּרָה דּוֹחָה שַׁבָּת²⁶²³ – קַל־וָחֹמֶר לְפִקּוּחַ־נֶפֶשׁ שֶׁדּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת.

נַעֲנָה רַ' אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְאָמַר: וּמַה מִּילָה שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא אֶחָד מִמָּאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה אֵבָרִים שֶׁבָּאָדָם דּוֹחָה אֶת־הַשַּׁבָּת²⁶²⁴ – קַל־וָחֹמֶר לְכָל־גּוּפוֹ שֶׁדּוֹחֶה אֶת־הַשַּׁבָּת.

רַ' יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: “אֶת – שַׁבְּתֹתַי תִּשְמֹרוּ”²⁶²⁵ – יָכוֹל לַכֹּל²⁶²⁶? תַּלְמוּד לוֹמַר: “אַךְ”²⁶²⁷ – חִלֵּק²⁶²⁸.

רַ' יוֹנָתָן בֶּן יוֹסֵף אוֹמֵר: “כִּי קֹדֶשׁ הִיא לָכֶם”²⁶²⁹ – מְסוּרָה הִיא בְיֶדְכֶם וְלֹא אַתֶּם מְסוּרִים בְּיָדָהּ.

רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: “וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת־הַשַּׁבָּת”²⁶³⁰ – אָמְרָה תוֹרָה: חַלֵּל עָלָיו שַׁבָּת אַחַת כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמֹר שַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה.

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: אִלּוּ הָיִיתִי שָׁם הָיִיתִי אוֹמֵר: – שֶׁלִּי יָפֶה מִשֶּׁלָהֶם: “וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־חֻקֹּתַי וְאֶת־מִשְפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם”²⁶³¹ – וְלֹא שֶׁיָּמוּת בָּהֶם (יומא פה:; מכיל' כי תשא; ילק"ש שכז).

יח. בִּקּוּר חוֹלִים

שצו שָׁנִינוּ, בִּקּוּר־חוֹלִים אֵין לָהּ שִׁעוּר. מָה אֵין לָהּ שִׁעוּר? סָבַר רַב יוֹסֵף לוֹמַר, אֵין שִׁעוּר לְמַתַּן־שְׂכָרָהּ. וְכָל־מִצְוֹת כְּלוּם יֵשׁ שִׁעוּר לְמַתַּן־שְׂכָרָן, וַהֲרֵי שָׁנִינוּ: הֱוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַתַּן־שְׂכָרָן שֶׁל מִצְוֹת? אֶלָּא אָמַר אַבַּיֵּי: אֲפִלּוּ גָדוֹל אֵצֶל קָטָן²⁶³². רָבָא אָמַר: אֲפִלּוּ מֵאָה פְעָמִים בַּיּוֹם. אָמַר רַב אַחָא בַר חֲנִינָא: כָּל־הַמְבַקֵּר חוֹלֶה נוֹטֵל אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בְּחָליוֹ. אָמַר לוֹ אַבַּיֵּי לְרָבָא: אִם כֵּן יִכָּנְסוּ שִׁשִּׁים וְיַעֲמִידוּהוּ²⁶³³? אָמַר לוֹ: כְּעִשּׂוּר שֶׁל רַבִּי²⁶³⁴ וּבְבֶן־גִּילוֹ²⁶³⁵ (נדר' לט:).

שצז אָמַר רַב הוּנָא: כָּל־מִי שֶׁמְּבַקֵּר אֶת־הַחוֹלֶה פּוֹחֲתִין לוֹ אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בְּחָלְיוֹ. הִקְשׁוּ לְרַב הוּנָא: אִם כֵּן, יַעֲלוּ שִׁשִּׁים וְיֵרֵד עִמָּהֶם לַשּׁוּק? אָמַר לָהֶם: וּבִלְבַד שֶׁיְהוּ אוֹהֲבִין כְּנַפְשׁוֹ. אַף־עַל־פִּי־כֵן מַרְוִיחִין לוֹ²⁶³⁶ (ויק"ר לד).

שצח רַב חֶלְבּוֹ חָלָה, יָצָא רַב כָּהֲנָא וְהִכְרִיז: רַב חֶלְבּוֹ חָלָה! לֹא הָיָה מִי שֶׁבָּא. אָמַר לָהֶם: לֹא כָךְ הָיָה מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִיד אֶחָד מִתַּלְמִידֵי רַ' עֲקִיבָא שֶׁחָלָה, לֹא נִכְנְסוּ חֲכָמִים לְבַקְּרוֹ, וְנִכְנַס רַ' עֲקִיבָא לְבַקְּרוֹ, וּבִשְׁבִיל שׁכִּבֵּד וְרִבֵּץ לְפָנָיו²⁶³⁷ חָיָה²⁶³⁸; אָמַר לוֹ: רַבִּי, הֶחֱיִיתָנִי! יָצָא רַ' עֲקִיבָא וְדָרַשׁ: כָּל מִי שֶׁאֵין מְבַקֵּר חוֹלִים כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים.

כְּשֶׁבָּא רַב דִּימִי אָמַר: כָּל־הַמְבַקֵּר אֶת־הַחוֹלֶה גּוֹרֵם לוֹ שֶׁיִּחְיֶה; וְכָל שֶׁאֵינוֹ מְבַקֵּר אֶת־הַחוֹלֶה גּוֹרֵם לוֹ שֶׁיָּמוּת (נדר' לט, מ).

שצט אָמַר רַב עָנָן אָמַר רַב: מִנַּיִן שֶׁהַשְּׁכִינָה סוֹעֶדֶת אֶת־הַחוֹלֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: “יְיָ יִסְעָדֶנּוּ עַל־עֶרֶשׂ דְּוָי”²⁶³⁹.

אָמַר רַ' אָבִין אָמַר רַב: מִנַּיִן שֶׁהַשְּׁכִינָה שְׁרוּיָה לְמַעְלָה מִמִּטָּתוֹ שֶׁל חוֹלֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: “יְיָ יִסְעָדֶנּוּ עַל־עֶרֶשׂ דְּוָי”.

הַנִּכְנָס לְבַקֵּר אֶת־הַחוֹלֶה לֹא יֵשֵׁב עַל גַּבֵּי מִטָּה וְלֹא עַל גַּבֵּי כִסֵּא וְלֹא עַל גַּבֵּי סַפְסָל, אֶלָּא מִתְעַטֵּף וְיוֹשֵׁב עַל גַּבֵּי קַרְקַע, מִפְּנֵי שֶׁהַשְּׁכִינָה שְׁרוּיָה לְמַעְלָה מִמִּטָּתוֹ שֶׁל חוֹלֶה (שם מ.; ע"י).

ת שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הַנִּכְנָס לְבַקֵּר אֶת־הַחוֹלֶה בַּשַּׁבָּת, אוֹמֵר: “שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק²⁶⁴⁰ וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבוֹא”; וְרַ' מֵאִיר אוֹמֵר: “יְכוֹלָה הִיא שֶׁתְּרַחֵם”²⁶⁴¹; רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: “הַמָּקוֹם יְרַחֵם עָלֶיךָ וְעַל חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל”; רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: “הַמָּקוֹם יְרַחֵם עָלֶיךָ בְּתוֹךְ חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל”²⁶⁴². שֶׁבְנָא אִישׁ יְרוּשָׁלַיִם בִּכְנִיסָתוֹ אוֹמֵר: “שָׁלוֹם”, וּבִיצִיאָתוֹ אוֹמֵר: “שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבוֹא, וְרַחֲמָיו מְרֻבִּים, וְשִׁבְתוּ בְשָׁלוֹם” (שבת יב).

תא רַ' יוֹסֵי בַר פַּרְטָא אוֹמֵר מִשּׁוּם רַ' אֱלִיעֶזֶר: אֵין מְבַקְּרִין לֹא חוֹלֵי־מֵעַיִם וְלֹא חוֹלֵי־הָעַיִן וְלֹא מִחוּשֵׁי־הָרֹאשׁ²⁶⁴³ (נדר' מא.).

תב אָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין מְבַקְּרִין אֶת־הַחוֹלֶה אֶלָּא לְמִי שֶׁחֲלָצַתּוֹ חַמָּה²⁶⁴⁴ (שם).

תג רָבָא כְּשֶׁחָלָה – יוֹם רִאשׁוֹן אָמַר: לֹא תְגַלּוּ לְשׁוּם אָדָם, שֶׁלֹּא יוּרַע מַזָּלִי; מִכָּאן וְאֵילַךְ אָמַר: צְאוּ וְהַכְרִיזוּ בַשּׁוּק: “רָבָא חָלָה”! שׂוֹנְאַי יִשְׂמְחוּ לִי, וְנֶאֱמַר: “בִּנְפֹל אוֹיִבְךָ אַל־תִּשְׂמָח… פֶּן־יִרְאֶה יְיָ… וְהֵשִׁיב מֵעָלָיו אַפּוֹ”²⁶⁴⁵, וְאוֹהֲבַי יְבַקְשׁוּ עָלַי רַחֲמִים. (שם מ.; ע"י).

יט. קְבוּרַת־מֵתִים וְנִחוּם־אֲבֵלִים

תד “וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת… וּנְשָׂאתַנִי… וּקְבַרְתַּנִי²⁶⁴⁶”²⁶⁴⁷ – וְכִי יֵשׁ חֶסֶד שֶׁל שֶׁקֶר? אָמַר לוֹ: אִם תַּעֲשֶׂה לִי חֶסֶד לְאַחַר מִיתָתִי הוּא “חֶסֶד שֶׁל אֶמֶת”.

מְשַׁל הֶדְיוֹט אוֹמֵר: מִית בְּרֵיהּ דְּרָחֲמָךְ טְעוֹן, מִית רָחֲמָךְ פְּרוֹק²⁶⁴⁸ (מֵת בְּנוֹ שֶׁל אוֹהֲבֶךָ – שָׂא, מֵת אוֹהֲבֶךָ – פְּרוֹק) (ב"ר צו).

תה שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הַמְעַצֵּם²⁶⁴⁹ עִם יְצִיאַת־הַנֶּפֶשׁ הֲרֵי זֶה שׁוֹפֵךְ דָּמִים. מָשָׁל לְנֵר שֶׁכָּבָה וְהוֹלֶכֶת – אָדָם מַנִּיחַ אֶצְבָּעוֹ עָלֶיהָ מִיָּד כָּבָתָה.

שָׁנִינוּ, רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הָרוֹצֶה שֶׁיִּתְעַצְּמוּ עֵינָיו שֶׁל מֵת, נוֹפֵחַ לוֹ יַיִן בְּחָטְמוֹ וְנוֹתֵן שֶׁמֶן בֵּין רִיסֵי עֵינָיו²⁶⁵⁰ וְאוֹחֵז בִּשְׁנֵי גֻדְלֵי²⁶⁵¹ רַגְלָיו וְהֵן מִתְעְצּמוֹת מֵאֲלֵיהֶן (שבת קנא:).

תו אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָי: מִנַּיִן לְמֵלִין²⁶⁵² אֶת־מֵתוֹ שֶׁעוֹבֵר עָלָיו בְּלֹא־תַעֲשֶׂה? תַּלְמוּד־לוֹמַר: “לֹא־תָלִין נִבְלָתוֹ… כִּי־קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ”²⁶⁵³.

הֱלִינוֹ לִכְבוֹדוֹ: לְשַׁמֵּעַ עָלָיו עֲיָרוֹת²⁶⁵⁴, לְהָבִיא לוֹ מְקוֹנְנוֹת, לְהָבִיא לוֹ אָרוֹן וְתַכְרִיכִים – אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו; שֶׁכֹּל הָעוֹשֶׂה²⁶⁵⁵ אֵינוֹ אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ שֶׁל מֵת (סנה' מו: מז.).

תז אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָי: רֶמֶז לִקְבוּרָה מִן הַתּוֹרָה מִנָּיִן? תַּלְמוּד־לוֹמַר: “כִּי־קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ”²⁶⁵⁶.

אָמַר לוֹ שָׁבוֹר־מַלְכָּא²⁶⁵⁷ לְרַב חַמָּא: קְבוּרָה מִן הַתּוֹרָה מִנָּיִן? שָׁתַק וְלֹא אָמַר לוֹ כְלוּם. אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: נִמְסַר הָעוֹלָם בְּיַד טִפְּשִׁים! הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר: “כִּי קָבוֹר”²⁶⁵⁸.

– שֶׁיַּעֲשֶׂה לוֹ אָרוֹן²⁶⁵⁹?

– “תִּקְבְּרֶנּוּ”²⁶⁶⁰?²⁶⁶¹

– לֹא מַשְׁמַע לוֹ²⁶⁶².

– וְיֹאמַר: מִשֶּׁנִּקְבְּרוּ צַדִּיקִּים²⁶⁶³?

– מִנְהָג בִּלְבָד²⁶⁶⁴!

– מִשֶּׁקָּבַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמשֶׁה?

– שֶׁלֹּא יְשַׁנֶּה מִן הַמִּנְהָג.

– “לֹא יִקָּבֵרוּ²⁶⁶⁵ וְלֹא־יִסְפְּדוּ לָהֶם”²⁶⁶⁶?

– כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתַּנּוּ מִן הַמִּנְהָג (שם מו:).

––––––––

תח הַמּוֹצֵא מֵת־מִצְוָה²⁶⁶⁷ הֲרֵי זֶה מְטַפֵּל בּוֹ וְקוֹבְרוֹ בִמְקוֹמוֹ.

אָמַר רַ' עֲקִיבָא: כָּךְ הָיְתָה תְחִלַּת תַּשְׁמִישִׁי²⁶⁶⁸ לִפְנֵי חֲכָמִים: פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּמָצָאתִי הָרוּג אֶחָד, וְהָיִיתִי מְטַפֵּל בּוֹ בְּאַרְבַּעַת מִיל עַד שֶׁהֲבֵאתִיו לִמְקוֹם הַקְּבָרוֹת וּקְבַרְתִּיו. וּכְשֶׁבָּאתִי אֵצֶל רַ' אֱלִיעֶזֶר וְאֵצֶל רַ' יְהוֹשֻׁעַ אָמַרְתִּי לָהֶם אֶת־הַדָּבָר. אָמְרוּ לִי: עַל־כָּל־פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהָיִיתָ פוֹסֵעַ²⁶⁶⁹ מַעֲלִין עָלֶיךָ כְּאִלּוּ שָׁפַכְתָּ דָּמִים²⁶⁷⁰. דַּנְתִּי קַל־וָחֹמֶר בְּעַצְמִי: וּמָה אִם עַכְשָׁו שֶׁנִּתְכַּוַּנְתִּי לִזְכוּת נִתְחַיַּבְתִּי – בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא נִתְכַּוַּנְתִּי עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לֹא זַזְתִּי מִלְּשַׁמֵּשׁ חֲכָמִים (ירוש' נז' פ“ז, ה”א; שמח' ד).

––––––––

תט שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מְבַטְּלִין תַּלְמוּד־תּוֹרָה לְהוֹצָאַת הַמֵּת²⁶⁷¹.

אָמְרוּ עָלָיו עַל רַ' יְהוּדָה בְרַ' אִלְעַאי, שֶׁהָיָה מְבַטֵּל תַּלְמוּד־תּוֹרָה לְהוֹצָאַת הַמֵּת. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים: כְּשֶׁאֵין עִמּוֹ כָּל־צָרְכּוֹ²⁶⁷², אֲבָל יֵשׁ עִמּוֹ כָּל־צָרְכּוֹ אֵין מְבַטְּלִין. וְכַמָּה כָּל־צָרְכּוֹ? אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר אִינִי מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַב: שְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ וְשִׁשָּׁה אֲלָפִים שׁוֹפָרוֹת. עֻלָּא אָמַר: כְּגוֹן שֶׁחוֹצְצִים²⁶⁷³ בְּנֵי־אָדָם מִשַׁעַר הָעִיר עַד הַקָּבֶר. רַב שֵׁשֶׁת, וְיֵשׁ אוֹמְרִים רַ' יוֹחָנָן, אָמַר: נְטִילָתָהּ²⁶⁷⁴ כִּנְתִינָתָהּ²⁶⁷⁵, מַה־נְּתִינָתָהּ בְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא אַף נְטִילָתָהּ בְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא.

וּבַמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? לְמִי שֶׁקָּרָא וְשָׁנָה, אֲבָל לְמִי שֶׁהִשְׁנָה²⁶⁷⁶ – אֵין לוֹ שִׁעוּר²⁶⁷⁷ (כת' יז.).

תי שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: “וְכָבוֹד עָשׂוּ־לוֹ בְמוֹתוֹ”²⁶⁷⁸ – זֶה חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה, שֶׁיָצְאוּ לְפָנָיו שְׁלשִׁים וְשִׁשָּׁה אֶלֶף חֲלוּצֵי־כָתֵף²⁶⁷⁹ – דִּבְרֵי רַ' יְהוּדָה. אָמַר לוֹ רַ' נְחֶמְיָה: וַהֲלֹא לִפְנֵי אַחְאָב עָשׂוּ כֵן? אֶלָּא שֶׁהִנִּיחוּ סֵפֶר־תּוֹרָה עַל מִטָּתוֹ וְאָמְרוּ: קִיֵּם זֶה מַה שֶׁכָּתוּב בָּזֶה (ב"ק יז.).

תיא אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: הָרוֹאֶה אֶת־הַמֵּת וְאֵינוֹ מְלַוֵּהוּ עוֹבֵר מִשּׁוּם “לֹעֵג לָרָשׁ²⁶⁸⁰ חֵרֵף עוֹשֵׂהוּ”²⁶⁸¹. וְאִם לִוָּהוּ מַה שְּׂכָרוֹ? אָמַר רַב אַסִּי: עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: “מַלְוֵה יְיָ חוֹנֵן דָּל”²⁶⁸² – “וּמְכַבְּדוֹ חֹנֵן אֶבְיוֹן”²⁶⁸³ (בר' יח; ע"י).

––––––––

תיב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הַמּוֹלִיךְ עֲצָמוֹת²⁶⁸⁴ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם הֲרֵי זֶה לֹא יִתְּנֵם בְּדִיסַקְיָא²⁶⁸⁵ וְיִתְּנֵם עַל־גַּבֵּי חֲמוֹר וְיִרְכַּב עֲלֵיהֶם, מִפְּנֵי שֶׁנּוֹהֵג בָּהֶם מִנְהַג בִּזָּיוֹן. וְאִם הָיָה מִתְיָרֵא מִפְּנֵי נָכְרִים אוֹ מִפְּנֵי לִסְטִים – מֻתָּר. וּכְדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ בַעֲצָמוֹת כָּךְ אָמְרוּ בְּסֵפֶר־תּוֹרָה (שם; ע"י).

תיג אָמַר רַב אַחָא בַּר חֲנִינָא: אֵין קוֹבְרִין רָשָׁע אֵצֶל צַדִּיק; וּכְשֵׁם שֶׁאֵין קוֹבְרִין רָשָׁע אֵצֶל צַדִּיק כָּךְ אֵין קוֹבְרִין רָשָׁע חָמוּר אֵצֶל רָשָׁע קַל (סנה' מז.).

תיד שָׁנִינוּ, לֹא יְהַלֵּךְ אָדָם בְּבֵית־הַקְּבָרוֹת וּתְפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ וְסֵפֶר־תּוֹרָה בִזְרוֹעוֹ וְקוֹרֵא; וְאִם עוֹשֶׂה כֵּן עוֹבֵר מִשּׁוּם “לֹעֵג לָרָשׁ²⁶⁸⁶ חֵרֵף עֹשֵׂהוּ”²⁶⁸⁷ (בר' יח.).

תטו רַ' חִיָּא וְרַ' יוֹנָתָן הָיוּ מְהַלְּכִים בְּבֵית־הַקְּבָרוֹת וְהָיוּ נִגְרָרוֹת צִיצִיּוֹתָיו שֶׁל רַ' יוֹנָתָן, אָמַר לוֹ רַ' חִיָּא: הַגְבִּיהֵן, כְּדֵי שֶלֹּא יֹאמְרוּ²⁶⁸⁸: לְמָחָר בָּאִים אֶצְלֵנוּ וְעַכְשָׁו מְחָרְפִין אוֹתָנוּ. אָמַר לוֹ: וְכִי יוֹדְעִים הֵם כָּל־כָּךְ? הֲרֵי נֶאֱמַר: “וְהַמֵּתִים אֵינָם יוֹדְעִים מְאוּמָה”²⁶⁸⁹. אָמַר לוֹ: אִם קָרִיתָ לֹא שָׁנִיתָ, אִם שָׁנִיתָ לֹא שִׁלַּשְׁתָּ וְאִם שִׁלַּשְׁתָּ לֹא פֵרְשׁוּ לְךָ יָפֶה: “כִּי הַחַיִּים יוֹדְעִים שֶׁיָּמֻתוּ”²⁶⁹⁰ – אֵלּוּ צַדִּיקִים²⁶⁹¹, שֶׁבְּמִיתָתָם קְרוּיִם חַיִּים; “וְהַמֵּתִים אֵינָם יוֹדְעִים מְאוּמָה”²⁶⁹² – אֵלּוּ רְשָׁעִים, שֶׁבְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִם מֵתִים (שם; ע"י).

תטז אָמַר רַ' יִצְחָק: כָּל־הַמְסַפֵּר אַחֲרֵי הַמֵּת כְּאִלּוּ מְסַפֵּר אַחֲרֵי הָאָבֶן. יֵשׁ אוֹמְרִים: מִפְּנֵי שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: יוֹדְעִים – וְלֹא אִכְפַּת לָהֶם²⁶⁹³.

– אִינִי²⁶⁹⁴!? וַהֲלֹא אָמַר רַב פַּפָּא: מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהָיָה מְסַפֵּר אַחֲרֵי מִטָּתוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל וְנָפְלָה קוֹרָה מִן הַגָּג וּפָצְעָה אֶת־מֹחוֹ?

– תַּלְמִיד חָכָם שׁוֹנֶה²⁶⁹⁵! שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא תוֹבֵעַ כְּבוֹדוֹ²⁶⁹⁶ (בר' יט.).

תיז אַמְגּוֹשִׁי²⁶⁹⁷ אֶחָד הָיָה מְחַטֵּט מֵתִים²⁶⁹⁸. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְקִבְרוֹ שֶׁל רַב טוֹבִי בַּר מַתְנָה תְּפָסוֹ רַב טוֹבִי בִזְקָנוֹ. בָּא אַבַּיֵּי וְאָמַר לוֹ: בְּבַקָּשָׁה מִמְךָ, הַנִּיחֵהוּ. לְשָׁנָה אַחֶרֶת חָזַר וּבָא הָאַמְגּוֹשִׁי. תְּפָסוֹ בִזְקָנוֹ. בָּא אַבַּיֵּי; לֹא הִנִּיחוֹ עַד שֶׁהֵבִיאוּ מִסְפָּרַיִם וְגָזְזוּ זְקָנוֹ (ב"ב נח.).

––––––––

תיח שָׁנִינוּ, בָּרִאשׁוֹנָה הָיְתָה הוֹצָאַת הַמֵּת קָשָׁה לִקְרוֹבָיו²⁶⁹⁹ יוֹתֵר מִמִּיתָתוֹ, עַד שֶׁהָיוּ מַנִּיחִין אוֹתוֹ וּבוֹרְחִין. עַד שֶׁבָּא רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְנָהַג קַלּוּת בְּעַצְמוֹ וְהוֹצִיאוּהוּ בִּכְלֵי־פִשְׁתָּן, וְנָהֲגוּ כָל־הָעָם אַחֲרָיו לְהוֹצִיא בִכְלֵי־פִשְׁתָּן.

אָמַר רַב פַּפָּא: וְעַכְשָׁו נוֹהֵג הָעוֹלָם אֲפִלּוּ בִצְדָרָא בֶּן־זוּז²⁷⁰⁰ (כת' ח:).

תיט כָּל־הַמַּרְבֶּה כֵלִים²⁷⁰¹ עַל הַמֵּת הַרֵי זֶה עוֹבֵר מִשּׁוּם “בַּל תַּשְׁחִית” – דִּבְרֵי רַ' מֵאִיר. רַ' אֶלְעָזָר בַּר צָדוֹק אוֹמֵר: מְנַוְּלוֹ²⁷⁰². רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: מַרְבֶּה עָלָיו רִמָּה (שמח' ט).

תכ אָמַר לָהֶם רַ' יַנַּאי לְבָנָיו: בָּנָי, אַל תִּקְבְּרוּנִי לֹא בְכֵלִים לְבָנִים וְלֹא בְכֵלִים שְׁחוֹרִים; לְבָנִים – שֶׁמָּא לֹא אֶזְכֶּה²⁷⁰³ וְאֶהְיֶה כְּחָתָן בֵּין הָאֲבֵלִים; שְׁחוֹרִים – שֶׁמָּא אֶזְכֶּה וְאֶהְיֶה כְּאָבֵל בֵּין הַחֲתָנִים, אֶלָּא בְּכֵלִים הָאוֹלְיָרִים²⁷⁰⁴ הַבָּאִים מִמְּדִינַת־הַיָּם (שבת קיד.).

תכא רַ' יוֹחָנָן, כְּשֶׁהָיָה מִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם, אָמַר לְאוֹתָם שֶׁהָיוּ צְרִיכִים לְהִטַּפֵּל בִּקְבוּרָתוֹ: קִבְרוּ אוֹתִי בְּכֵלִים צְבוּעִים, לֹא לְבָנִים וְלֹא שְׁחוֹרִים, שֶׁאִם אֶעֱמוֹד בֵּין הַצַּדִּיקִים לֹא אֵבוֹש, וְאִם אֶעֱמוֹד בֵּין הָרְשָׁעִים לֹא אֶכָּלֵם.

רַ' יֹאשִׁיָּהּ, כְּשֶׁהָיָה נִפְטָר מִן הָעוֹלָם, אָמַר לְמִי שֶׁעוֹמֵד עָלָיו: קִרְאוּ לִי לְתַלְמִידָי; אָמַר לָהֶם: קִבְרוּ אוֹתִי בְּכֵלִים לְבָנִים מְגֹהָצִים. אָמְרוּ לוֹ: וְכִי אַתָּה טוֹב מֵרַבֶּךָ²⁷⁰⁵? אָמַר לָהֶם: שֶׁאֵינִי בוֹשׁ בְּמַעֲשַׂי²⁷⁰⁶ לְהַקְבִּיל פְּנֵי בוֹרְאִי (ירוש' כלא' פ“ט, ה”ד; ב“ר צו; תנח' ויחי; תנה”ק).

––––––––

תכב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מְגַלִּין פְּנֵי עֲשִׁירִים²⁷⁰⁷ וּמְכַסִּין פְּנֵי עֲנִיִּים, מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ מֻשְׁחָרִין פְּנֵיהֶם מִפְּנֵי בַצֹּרֶת²⁷⁰⁸, וְהָיוּ עֲנִיִּים מִתְבַּיְּשִּׁים – הִתְקִינוּ שֶׁיְהוּ מְכַסִּין פְּנֵי הַכֹּל, מִפְּנֵי כְבוֹדָם שֶׁל עֲנִיִּים.

בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מוֹצִיאִין עֲשִׁירִים בְּדַרְגָּשׁ²⁷⁰⁹ וַעֲנִיִּים בִּכְלִיבָה²⁷¹⁰, וְהָיוּ עֲנִיִּים מִתְבַּיְּשִׁים – הִתְקִינוּ שֶׁיְהוּ הַכֹּל מוֹצִיאִין בִּכְלִיבָה, מִפְּנֵי כְּבוֹדָם שֶׁל עֲנִיִּים.

בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מַנִּיחִין אֶת־הַמֻּגְמָר²⁷¹¹ תַּחַת חוֹלֵי־מֵעַיִם מֵתִים, וְהָיוּ חוֹלֵי־מֵעַיִם חַיִּים מִתְבַּיְּשִׁים – הִתְקִינוּ שֶׁיְהוּ מַנִּיחִין תַּחַת הַכֹּל, מִפְּנֵי כְבוֹדָם שֶׁל חוֹלֵי־ מֵעַיִם חַיִּים (מו"ק כז).

תכג אָמַר רַ' יְהוּדָה: בִּיהוּדָה בָּרִאשׁוֹנָה לֹא הָיוּ פוֹחֲתִין מִשִּׁבְעָה מַעֲמָדוֹת וּמוֹשָׁבוֹת²⁷¹² לַמֵּת, כְּגוֹן: עִמְדוּ, יְקָרִים, עֲמֹדוּ! שְׁבוּ, יְקָרִים, שֵׁבוּ! (ב"ב ק:).

תכד שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אֲבֵלִים עוֹמְדִים²⁷¹³ וְכָל־הָעָם עוֹבְרִים²⁷¹⁴; וְהָיוּ שְׁתֵּי מִשְׁפָּחוֹת²⁷¹⁵ בִּירוּשָׁלַיִם מִתְגָּרוֹת זוֹ בְזוֹ, זֹאת אוֹמֶרֶת: “אֲנִי עוֹבֶרֶת תְּחִלָּה”, וְזֹאת אוֹמֶרֶת: “אֲנִי עוֹבֶרֶת תְּחִלָּה” – הִתְקִינוּ, שֶׁיִּהְיוּ הָעָם עוֹמְדִים וַאֲבֵלִים עוֹבְרִים (סנה' יט.).

תכה שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מוֹלִיכִין²⁷¹⁶ בְּבֵית הָאֵבֶל עֲשִׁיִרים בִּקְלָתוֹת²⁷¹⁷ שֶׁל כֶּסֶף וְשֶׁל זָהָב וַעֲנִיִּים בְּסַלֵּי נְצָרִים²⁷¹⁸ שֶׁל עֲרָבָה קְלוּפָה²⁷¹⁹, וְהָיוּ עֲנִיִּים מִתְבַּיְּשִׁים – הִתְקִינוּ שֶׁיְהוּ הַכֹּל מְבִיאִין בְּסַלֵּי נְצָרִים שֶׁל עֲרָבָה קְלוּפָה, מִפְּנֵי כְבוֹדָם שֶׁל עֲנִיִּים.

בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מַשְׁקִין²⁷²⁰ בְּבֵית הָאָבֵל עֲשִׁירִים בִּזְכוּכִית לְבָנָה וַעֲנִיִּים בִּזְכוּכִית צְבוּעָה²⁷²¹, וְהָיוּ עֲנִיִּים מִתְבַּיְּשִׁים – הִתְקִינוּ שֶׁיְהוּ הַכֹּל מַשְׁקִין בִּזְכוּכִית צְבוּעָה, מִפְּנֵי כְבוֹדָם שֶׁל עֲנִיִּים (מו"ק כז.).

תכו שָׁנוּ, עֲשָׂרָה כוֹסוֹת תִּקְּנוּ חֲכָמִים בְּבֵית הָאָבֵל²⁷²²: שְׁלשָׁה קֹדֶם אֲכִילָה, כְּדֵי לִפְתּוֹחַ אֶת־בְּנֵי־מֵעָיו²⁷²³; שְׁלשָׁה בְּתוֹךְ אֲכִילָה, כְּדֵי לִשְׁרוֹת אֲכִילָה שֶׁבְּמֵעָיו; וְאַרְבָּעָה לְאַחַר הָאֲכִילָה: אֶחָד כְּנֶגֶד “הַזָּן”²⁷²⁴, וְאֶחָד כְּנֶגֶד “בִּרְכַּת הָאָרֶץ”, וְאֶחָד כְּנֶגֶד “בּוֹנֶה יְרוּשָׁלַיִם”, וְאֶחָד כְּנֶגֶד “הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב”. הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶם אַרְבָּעָה: אֶחָד כְּנֶגֶד חַזָּנֵי הָעִיר²⁷²⁵, וְאֶחָד כְּנֶגֶד פַּרְנְסֵי הָעִיר²⁷²⁶, וְאֶחָד כְּנֶגֶד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ²⁷²⁷, וְאֶחָד כְּנֶגֶד רַבָּן גַּמְלִיאֵל²⁷²⁸. הִתְחִילוּ שׁוֹתִים וּמִשְׁתַּכְּרִים – הֶחֱזִירוּ הַדָּבָר לְיָשְׁנוֹ²⁷²⁹ (כת' ח; שמחות פי"ד).

תכז מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד מִגְּדוֹלֵי כָבוּל²⁷³⁰ שֶׁהָיָה מַשִּׂיא אֶת־בְּנוֹ, בָּרְבִיעִי זִמֵּן אֶצְלוֹ אוֹרְחִים, מִשֶּׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ וְהֵיטִיבוּ אֶת־לִבָּם אָמַר לִבְנוֹ: עֲלֵה לָעֲלִיָּה וְהָבֵא לָנוּ יַיִן טוֹב מֵחָבִית פְּלוֹנִית. כֵּוָן שֶׁעָלָה הִכִּישׁוֹ²⁷³¹ נָחָשׁ וָמֵת. הִמְתִּין לוֹ לֵירֵד וְלֹא יָרָד, אָמַר: אֶעֱלֶה וְאֶרְאֶה מַה טִּיבוֹ שֶׁל בְּנִי. עָלָה וּמְצָאוֹ שֶׁהִכִּישׁוֹ נָחָשׁ וּמֵת וּמוּטַל בֵּין הֶחָבִיּוֹת. מֶה עָשָׂה? הִמְתִּין עַד שֶׁגָּמְרוּ הָאוֹרְחִים אֶת סְעֻדָּתָם. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְבָרֵךְ, אָמַר לָהֶם: רַבּוֹתַי, לֹא לְבָרֵךְ אֶת־בְּנִי בִּרְכַּת־חֲתָנִים בָּאתֶם, אֶלָּא בָּרְכוּ עָלָיו בִּרְכַּת אֲבֵלִים; לֹא לְהַכְנִיס אֶת־בְּנִי לַחֻפָּה בָּאתֶם – בֹּאוּ וְהַכְנִיסוּהוּ לַקָּבֶר. הִפְטִיר עָלָיו²⁷³² רַ' זַכַּאי אִישׁ כָּבוּל: “לִשְׂחוֹק אָמַרְתִּי מְהוֹלָל וּלְשִׂמְחָה מַה־זֹה עֹשָׂה”²⁷³³ (ויק“ר כ; קה”ר ב).

תכח “וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן־הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף”²⁷³⁴ – אוֹתו הַיּוֹם נִפְטַר אַבְרָהָם אָבִינוּ מִן הָעוֹלָם וְעָשָׂה יַעֲקֹב אָבִינוּ תַּבְשִׁיל שֶׁל עֲדָשִׁים לְנַחֵם אֶת־יִצְחָק אָבִיו. וְלָמָּה שֶׁל עֲדָשִׁים? אָמְרוּ בְמַעֲרָבָא מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַבָּה בַר מָרִי: מָה עֲדָשָׁה זוֹ אֵין לָהּ פֶּה, אַף אָבֵל אֵין לוֹ פֶּה²⁷³⁵; דָּבָר אַחֵר: מָה עֲדָשָׁה זוֹ מְגֻלְגֶּלֶת, אַף אֲבֵלוּת מְגַלְגֶּלֶת וּמַחֲזֶרֶת עַל בָּאֵי הָעוֹלָם²⁷³⁶ (ב"ב טז:).

––––––––

תכט אָמְרוּ מִשּׁוּם בַּר קַפָּרָא: כָּל־הַמּוֹרִיד דְּמָעוֹת עַל אָדָם כָּשֵׁר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא סוֹפְרָן וּמַנִּיחָן בְּבֵית־גְּנָזָיו²⁷³⁷ (שבת קח:).

תל רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: אֲפִלּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל לֹא יִפְחוֹת²⁷³⁸ מִשְּׁנֵי חֲלִילִין וּמְקוֹנֶנֶת²⁷³⁹ (כת' מו:).

תלא נָשִׁים בְּמוֹעֵד²⁷⁴⁰ מְעַנּוֹת²⁷⁴¹ אֲבָל לֹא מְטַפְּחוֹת²⁷⁴². רַ' יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: הַסְּמוּכוֹת לַמִּטָּה מְטַפְּחוֹת; בְּרָאשֵׁי־חֳדָשִׁים, בַּחֲנֻכָּה וּבְפוּרִים מְעַנּוֹת וּמְטַפְּחוֹת; בָּזֶה וָזֶה לֹא מְקוֹנְנוֹת.

אֵיזֶהוּ עִנּוּי²⁷⁴³? שֶׁכֻּלָּן עוֹנוֹת כְּאֶחָת; קִינָה – שֶׁאַחַת מְדַבֶּרֶת וְכֻלָּן עוֹנוֹת אַחֲרֶיהָ.

מֶה הָיוּ אוֹמְרוֹת? אָמַר רָבָא: נְשֵׁי שְׁכַנְצִיב²⁷⁴⁴ אָמְרוּ כָךְ:

אוֹי לַהוֹלֵךְ²⁷⁴⁵, אוֹי לַצָּעַר²⁷⁴⁶!

הִתְעַטְּפוּ וְהִתְכַּסּוּ, הָרִים²⁷⁴⁷, שֶׁבֶּן־נְשִׂיאִים וּבֶן־גְּדוֹלִים הוּא!

שְׁאוֹל – אִצְטְלִית שֶׁל מִילַת²⁷⁴⁸ לְבֶן־גְּדוֹלִים שֶׁכָּלְתָּה צֵידָתוֹ (מו"ק כח:).

תלב שָׁנִינוּ, כְּשֵׁם שֶׁנִּפְרָעִין מִן הַמֵּתִים²⁷⁴⁹ כָּךְ נִפְרָעִין מִן הַסַּפְדָּנִים וּמִן הָעוֹנִים אַחֲרֵיהֶם²⁷⁵⁰ (ב"ר סב.).

תלג בִּירוּשָׁלַיִם הָיוּ אוֹמְרִים: עֲשֵׂה לִפְנֵי מִטָּתֶךָ²⁷⁵¹, וּבִיהוּדָה הָיוּ אוֹמְרִים: עֲשֵׂה לְאַחַר מִטָּתֶךָ; שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם לא הָיוּ אוֹמְרִים לִפְנֵי מִטָּתוֹ שֶׁל מֵת אֶלָּא דְבָרִים שֶׁיֶּשׁ־בּוֹ²⁷⁵², וְאַחַר הַמִּטָּה הָיוּ אוֹמְרִים בֵּין דְּבָרִים שֶׁיֶּשׁ־בּוֹ, בֵּין דְּבָרִים שֶׁאֵין בּוֹ; וּבִיהוּדָה, לִפְנֵי הַמִּטָּה הָיוּ אוֹמְרִים דְּבָרִים שֶׁיֶּשׁ־בּוֹ וּדְבָרִים שֶׁאֵין בּוֹ; הַמְהַלְּכִים אַחַר הַמִּטָּה לֹא הָיוּ עוֹנִים אַחֲרֵיהֶם וְאוֹמְרִים אֶלָּא דְבָרִים שֶׁיֶּשׁ־בּוֹ (שמח' ג).

תלד שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הָעוֹסְקִים בְּהֶסְפֵּד, בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת מוּטָל לִפְנֵיהֶם נִשְׁמָטִים אֶחָד־אֶחָד וְקוֹרִין²⁷⁵³; אֵין הַמֵּת מוּטָל לִפְנֵיהֶם הֵם יוֹשְׁבִין וְקוֹרִין, הוּא יוֹשֵׁב וְדוֹמֵם²⁷⁵⁴. הֵם עוֹמְדִים וּמִתְפַּלְלִים וְהוּא עוֹמֵד וּמַצְדִּיק עָלָיו אֶת־הַדִּין וְאוֹמֵר: רִבּוֹן הָעוֹלָמִים! הַרְבֵּה חָטָאתִי לְפָנֶיךָ וְלֹא נִפְרַעְתָּ מִמֶּנִּי אֶחָד מִנִּי אָלֶף; יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנָיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתִּגְדּוֹר פִּרְצוֹתֵינוּ וּפִרְצוֹת כָּל־עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים.

אָמַר אַבַּיֵּי: לֹא צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר כָּךְ²⁷⁵⁵, שֶׁשָּׁנוּ מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַ' יוֹסֵי: לְעוֹלָם אַל־יִפְתַּח אָדָם פִּיו לַשָּׂטָן (בר' יט.).

––––––––

תלה רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אַל־תְּנַחֵם [אֶת־חֲבֵרְךָ] בְּשָׁעָה שֶׁמֵּתוֹ מוּטָל לְפָּנָיו²⁷⁵⁶ (אב' ד).

תלו רַב חִיָּא בַּר אַבָּא מְלַמְּדוֹ שֶׁל בֶּן רֵישׁ לָקִישׁ הָיָה. מֵת לוֹ תִּינוֹק. יוֹם רִאשׁוֹן לֹא הָלַךְ אֶצְלוֹ. לְמָחָר הוֹלִיךְ עִמּוֹ אֶת־יְהוּדָה בַר נַחֲמָנִי מְתֻרְגְּמָנוֹ²⁷⁵⁷, אָמַר לוֹ²⁷⁵⁸: עֲמוֹד וֶאֱמוֹר דָּבָר כְּנֶגֶד הַתִּינוֹק. פָּתַח וְאָמַר: “וַיַּרְא יְיָ וַיִּנְאָץ מִכַּעַס בָּנָיו וּבְנֹתָיו”²⁷⁵⁹ – דּוֹר שֶׁאָבוֹת מְנַאֲצִים לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כּוֹעֵס עַל בְּנֵיהֶם וְעַל בְּנוֹתֵיהֶם וּמֵתִים כְּשֶׁהֵם קְטַנִּים²⁷⁶⁰. (בָּא לְנַחֲמוֹ וּמְצַעֵר אוֹתוֹ? אֶלָּא כָּךְ אָמַר: חָשׁוּב אַתָּה לְהִתָּפֵס עַל עֲוֹן הַדּוֹר).

אָמַר לוֹ: עֲמוֹד וְאֱמוֹר דָּבָר כְּנֶגֶד שִׁבְחוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. פָּתַח וְאָמַר: הָאֵל הַגָּדוֹל בְּרֹב גָּדְלוֹ, אַדִּיר וְחָזָק בְּרֹב נוֹרָאוֹת, מְחַיֶּה מֵתִים בְּמַאֲמָרוֹ, עוֹשֶׂה גְדוֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְחַיֵּה הַמֵּתִים.

אָמַר לוֹ: עֲמוֹד וֶאֱמוֹר דָּבָר כְּנֶגֶד אֲבֵלִים. פָּתַח וְאָמַר: אַחֵינוּ הַמְיֻגָּעִים, הַמְדֻכָּאִים בָּאֵבֶל הַזֶּה! תְּנוּ לְבַבְכֶם לַחְקוֹר אֶת־זֹאת²⁷⁶¹; זֹאת הִיא עוֹמֶדֶת לָעַד²⁷⁶², נָתִיב הוּא מִשֵּׁשֶת יְמֵי בְרֵאשִׁית. רַבִּים שָׁתוּ²⁷⁶³, רַבִּים יִשְׁתּוּ, כְּמִשְׁתֵּה רִאשׁוֹנִים כָּךְ מִשְׁתֵּה אַחֲרוֹנִים. אַחֵינוּ, בַּעַל נֶחָמוֹת יְנַחֵם אֶתְכֶם! בָּרוּךְ מְנַחֵם אֲבֵלִים.

אָמַר לוֹ: עֲמוֹד וֶאֱמוֹר דָּבָר כְּנֶגֶד מְנַחֲמֵי אֲבֵלִים. פָּתַח וְאָמַר: אַחֵינוּ גּוֹמְלֵי־חֲסָדִים²⁷⁶⁴ בְּנֵי גוֹמְלֵי־חֲסָדִים, הַמַּחֲזִיקִים בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ²⁷⁶⁵, אַחֵינוּ! בַּעַל הַגְּמוּל יְשַׁלֵּם לָכֶם גְּמוּלְכֶם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְשַׁלֵּם הַגְּמוּל.

אָמַר לוֹ: עֲמוֹד וֶאֱמוֹר דָּבָר כְּנֶגֶד כָּל־יִשְׂרָאֵל. פָּתַח וְאָמַר: רִבּוֹן הָעוֹלָמִים! פְּדֵה וְהַצֵּל, מַלֵּט וְהוֹשַׁע עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִן הַדֶּבֶר וּמִן הַחֶרֶב וּמִן הַבִּזָּה וּמִן הַשִּׁדָּפוֹן וּמִן הַיֵּרָקוֹן וּמִכָּל־מִינֵי פֻרְעָנֻיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת וּבָאוֹת לָעוֹלָם. טֶרֶם נִקְרָא וְאַתָּה תַעֲנֶה. בָּרוּךְ אַתָּה עוֹצֵר הַמַּגֵּפָה (כת' ח:).

תלז רַב שְׁמוּאֵל בַּר יְהוּדָה מֵתָה לוֹ בִתּוֹ. אָמְרוּ חֲכָמִים לְעֻלָּא: עֲמוֹד וְנֵלֵךְ לְנַחֲמוֹ. אָמַר לָהֶם: מַה לִּי אֵצֶל נֶחָמַת הַבַּבְלִיִּים²⁷⁶⁶, שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא גִדּוּף, שֶׁהֵם אוֹמְרִים: מָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת²⁷⁶⁷ – אֲבָל אִלּוּ הָיוּ יְכוֹלִים הָיוּ עוֹשִׂים. הָלַךְ הוּא לְבַדּוֹ. אָמַר לוֹ [לְרַב שְׁמוּאֵל]: “וַיֹּאמֶר יְיָ אֵלַי אַל־תָּצַר אֶת־מוֹאָב וְאַל־תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה”²⁷⁶⁸, וְכִי מֶה עָלָה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁל משֶׁה – לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה שֶׁלֹּא בִרְשׁוּת²⁷⁶⁹? אֶלָּא נָשָׂא משֶׁה קַל־וָחֹמֶר בְּעַצְמוֹ, אָמַר: וּמָה מִדְיָנִים שֶׁלֹּא בָאוּ אֶלָּא לַעֲזוֹר אֶת־מוֹאָב אָמְרָה תוֹרָה: “צָרוֹר אֶת־הַמִּדְיָנִים וְהִכִּיתֶם אוֹתָם”²⁷⁷⁰, מוֹאָבִים עַצְמָם לֹא כָל־שֶׁכֵּן. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: לֹא כְשֶׁעָלְתָה עַל דַּעְתְּךָ עָלְתָה עַל דַּעְתִּי, שְׁתֵּי פְרִידוֹת²⁷⁷¹ טוֹבוֹת יֶשׁ־לִי לְהוֹצִיא מֵהֶם – רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה וְנַעֲמָה הָעַמּוֹנִית²⁷⁷². וַהֲלֹא דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה בִּשְׁבִיל שְׁתֵּי פְרִידוֹת טוֹבוֹת חָס הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עַל שְׁתֵּי אֻמּוֹת גְּדוֹלוֹת וְלֹא הֶחֱרִיבָן, בִּתּוֹ שֶׁל רַבִּי אִם כְּשֵׁרָה הִיא²⁷⁷³ וּרְאוּיָה הִיא לָצֵאת מִמֶּנָּה דָּבָר טוֹב, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁהָיְתָה חַיָּה (ב"ק לח).

––––––––

תלח²⁷⁷⁴ “אַל־תִּבְכּוּ לְמֵת וְאַל־תָּנֻדוּ לוֹ”²⁷⁷⁵ – “אַל תִּבְכּוּ לְמֵת” יוֹתֵר מִדָּי, “וְאַל־תָּנֻדוּ לוֹ” יוֹתֵר מִכְּשִׁעוּר. הָא כֵיצַד? שְׁלשָׁה יָמִים לִבְכִי וְשִׁבְעָה לְהֶסְפֵּד וּשְׁלשִׁים לְגִהוּץ וּלְתִסְפֹּרֶת²⁷⁷⁶. מִכָּאן וְאֵילַךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אִי אַתֶּם רַחֲמָנִים בּוֹ יוֹתֵר מִמֶּנִּי (מו"ק כז:).

תלט רַ' חֲנִינָא מֵתָה לוֹ בִתּוֹ, לֹא הָיָה בוֹכֶה עָלֶיהָ. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: תַּרְנְגֹלֶת הוֹצֵאתָ מִבֵּיתֶךָ?… אָמַר לָהּ: שְׁנַיִם – שְכוֹל וְעִוָּרוֹן²⁷⁷⁷?! (שבת קנא:).

תמ אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כָּל־הַמִּתְקַשֶּׁה עַל מֵתוֹ יוֹתֵר מִדָּי – עַל מֵת אַחֵר הוּא בוֹכֶה.

אִשָּׁה אַחַת הָיְתָה בִשְׁכוּנָתוֹ שֶׁל רַב הוּנָא, הָיוּ לָהּ שִׁבְעָה בָנִים, מֵת אֶחָד מֵהֶם, הָיְתָה בוֹכָה עָלָיו יוֹתֵר מִדָּי. שָׁלַח לָהּ רַב הוּנָא: לֹא תַעֲשִׂי כָךְ. לֹא הִשְׁגִּיחָה בּוֹ. שָׁלַח לָהּ: אִם תִּשְׁמַע מוּטָב, וְאִם לֹא – תְּתַקֵּן²⁷⁷⁸ תַּכְרִיכִים לִשְׁאָר בָּנֶיהָ – וּמֵתוּ כֻלָּם. הָיְתָה בוֹכָה. לְסוֹף שָׁלַח לָהּ: תְּתַקֵּן תַּכְרִיכִים לְעַצְמָהּ – וָמֵתָה (מו"ק כז:).

תמא אָמַר רַב: אֵין הַמֵּת מִשְׁתַּכֵּחַ מִן הַלֵּב אֶלָּא לְאַחַר שְׁנֵים־עָשָׂר חֹדֶשׁ (בר' נח:).

תמב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שְׁלשָׁה דְבָרִים עָלוּ בְמַחֲשָׁבָה לִבָּרְאוֹת, וְאִם לֹא עָלוּ – דִּין הוּא²⁷⁷⁹ שֶׁיַּעֲלוּ: עַל הַמֵּת שֶׁיַּסְרִיחַ, וַעַל הַמֵּת שֶׁיִּשְׁתַּכַּח מִן הַלֵּב (וְעַל הַתְּבוּאָה שֶׁתִּרְקָב) (פס' נד:).

תמג אָמַר רַ' מֵאִיר: הַמּוֹצֵא אֶת־חֲבֵרוֹ אָבֵל לְאַחַר שְׁנֵים־עָשָׂר חֹדֶשׁ וּמְדַבֵּר עִמּוֹ תַּנְחוּמִין, לְמָה הוּא דוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁנִּשְׁבְּרָה רַגְלוֹ וְחָיְתָה. מְצָאוֹ רוֹפֵא וְאָמַר לוֹ: כַּלֵּךְ²⁷⁸⁰ אֶצְלִי, שֶׁאֲנִי שׁוֹבְרָהּ וְאֶרְפָּאֶנָּה, כְּדֵי שֶׁתֵּדַע שֶׁסַּמְמָנִים²⁷⁸¹ שֶׁלִּי יָפִים (מו"ק כא:).

ד: מִדּוֹת וְדֵעוֹת    🔗

א. שָׁלוֹם וּמַחֲלֹקֶת

א רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הַדִּין וְעַל הָאֱמֶת וְעַל הַשָּׁלוֹם (אב' א).

ב אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתֶּא: לֹא מָצָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כְּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: “יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת־עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם”²⁷⁸² (עוק' ג).

ג "וְנָתְנָה הָאֶרֶץ יְבוּלָהּ וגו' "²⁷⁸³ – שֶׁמָּא תֹאמְרוּ: הֲרֵי מַאֲכָל, הֲרֵי מִשְׁתֶּה²⁷⁸⁴, אִם אֵין שָׁלוֹם אֵין כְּלוּם – תַּלְמוּד־לוֹמַר: “וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ”²⁷⁸⁵ – מְלַמֵּד שֶׁהַשָּׁלוֹם שָׁקוּל כְּנֶגֶד הַכֹּל. וְכֵן אָנוּ אוֹמְרִים²⁷⁸⁶: “עוֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת־הַכֹּל²⁷⁸⁷”.

אָמַר רַ' לֵוִי: חָבִיב הוּא הַשָּׁלוֹם, שֶׁכָּל־חוֹתְמֵיהֶן שֶׁל בְּרָכוֹת²⁷⁸⁸ אֵינָם אֶלָּא בַשָּׁלוֹם, אַף בִּרְכַּת־הַכֹּהֲנִים חוֹתֶמֶת “וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם”²⁷⁸⁹ – לוֹמַר שֶׁאֵין הַבְּרָכוֹת מוֹעִילוֹת כְּלוּם אֶלָּא אִם כֵּן שָׁלוֹם עִמָּהֶן.

רַ' אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר: גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁאֲפִלּוּ יִשְׂרָאֵל עוֹבְדִים עֲבוֹדָה־זָרָה וְעוֹשִׂים חֲבוּרָה אַחַת, אֵין מִדַּת־הַדִּין פּוֹגַעַת בָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: “חֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרָיִם הַנַּח־לוֹ”²⁷⁹⁰, אֲבָל מִשֶּׁנֶּחֶלְקוּ מַה־נֶּאֱמַר בָּהֶם – “חָלַק לִבָּם עַתָּה יֶאְשָׁמוּ”²⁷⁹¹.

חִזְקִיָּה אָמַר: גָּדוֹל הוּא הַשָּׁלוֹם, שֶׁבְּכָל הַמַּסָּעוֹת נֶאֱמַר: “וַיִּסְעוּ”, “וַיַּחֲנוּ”²⁷⁹² – נוֹסְעִים בְּמַחֲלֹקֶת וְחוֹנִים בְּמַחֲלֹקֶת; בִּזְמַן שֶׁבָּאוּ לְסִינַי חָנוּ חֲנָיָה אַחַת – “וַיִּחַן²⁷⁹³־שָׁם יִשְׂרָאֵל”²⁷⁹⁴ – אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: הוֹאִיל וְשָׂנְאוּ יִשְׂרָאֵל אֶת־הַמַּחֲלֹקֶת וְאָהֲבוּ אֶת־הַשָּׁלוֹם וְנַעֲשׂוּ חֲנָיָה אַחַת, הֲרֵי הַשָּׁעָה שֶׁאֶתֵּן לָהֶם אֶת־תּוֹרָתִי.

רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: גָּדוֹל הוּא הַשָּׁלוֹם, שֶׁלֹּא נָטְעוּ²⁷⁹⁵ הַנְּבִיאִים בְּפִי כָל־הַבְּרִיּוֹת אֶלָּא שָׁלוֹם.

אָמַר בַּר קַפָּרָא: גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שָׁאַף הָעֶלְיוֹנִים²⁷⁹⁶ צְרִיכִים שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: “עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו”²⁷⁹⁷; וַהֲרֵי דְבָרִים קַל־וָחֹמֶר: וּמָה אִם הָעֶלְיוֹנִים, שֶׁאֵין בֵּינֵיהֶם לֹא אֵיבָה וְלֹא שִׂנְאָה וְלֹא קִנְאָה וְלֹא תַחֲרוּת וְלֹא עַיִן רָעָה, צְרִיכִים שָׁלוֹם – בְּנֵי אָדָם, שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶם כָּל־הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ, עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ: גָּדוֹל הוּא הַשָּׁלוֹם, שֶׁשְּׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נִקְרָא שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּקְרָא־לוֹ יְיָ שָׁלוֹם”²⁷⁹⁸.

אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי: גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁהַשָּׁלוֹם לָאָרֶץ כִּשְׂאוֹר לְעִסָּה²⁷⁹⁹.

גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתִים צְרִיכִים שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם”²⁸⁰⁰.

אָמַר רַ' יִשְׁמָעֵאל: גָּדוֹל הוּא הַשָּׁלוֹם, שֶׁמָּצִינוּ שֶׁוִּתֵּר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עַל שְׁמוֹ שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה, שֶׁיִּמָּחֶה עַל הַמָּיִם²⁸⁰¹, כְּדֵי לְהָטִיל שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ.

גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שִׁנָּה בְדָבָר מִפְּנֵי הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: "הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד וַאֲנִי זָקַנְתִּי^{2802 2803} (ספרא בחוקותי; ספרי נשא; תנה“ק צו; ויק”ר ט; במ“ר יא; דב”ר ה; פ' השל'; ילק"ש נשא).

ד אָמַר רַ' אִלְעַאי מִשּׁוּם רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן: מֻתָּר לוֹ לְאָדָם לְשַׁנּוֹת בְּדָבָר מִפְּנֵי הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: “אָבִיךְ צִוָּה²⁸⁰⁴… כֹּה־תֹּאמְרוּ לְיוֹסֵף, אָנָּא שָׂא נָא”²⁸⁰⁵.

אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל: רְאֵה, כַּמָּה דְיוֹ מִשְׁתַּפֵּךְ²⁸⁰⁶, וְכַמָּה קֻלְמוֹסִין מִשְׁתַּבְּרִים, וְכַמָּה עוֹרוֹת עֲבוּדִים²⁸⁰⁷, וְכַמָּה יְנוֹקִין מִתְרַצְּעִים²⁸⁰⁸, לִלְמוֹד בַּתּוֹרָה דָּבָר שֶׁלֹּא הָיָה, – רְאֵה, כַּמָּה גָדוֹל כֹּחַ הַשָּׁלוֹם (יבמ' סה:; תנה"ק צו).

––––––––

ה חִזְקִיָּה אָמַר: גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁכָּל־הַמִּצְוֹת כָּתוּב בָּהֶן: “כִּי תִפְגַּע שׁוֹר אֹיִבְךָ… תֹּעֶה”²⁸⁰⁹, “כִּי־תִרְאֶה חֲמוֹר שׂנַאֲךָ”²⁸¹⁰, “כִּי יִקָּרֵא קַן־צִפּוֹר”²⁸¹¹ – אִם בָּאָה מִצְוָה לְיָדְךָ אַתָּה זָקוּק לַעֲשׂוֹתָהּ, וְאִם לָאו, אִי אַתָּה זָקוּק²⁸¹² לַעֲשׂוֹתָהּ. אֲבָל הַשָּׁלוֹם מַה נֶאֱמַר בּוֹ? – “בַּקֵשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ”²⁸¹³ – בַּקְשֵׁהוּ בִמְקוֹמֶךָ וְרָדְפֵהוּ מִמָּקוֹם אַחֵר (ויק“ר ט; ירוש' פאה פ”א ה"א; פ' השל').

ו הִלֵּל אוֹמֵר: הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן, אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת־הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה.

אוֹהֵב שָׁלוֹם כֵּיצַד? מְלַמֵּד שֶׁיְהֵא אָדָם אוֹהֵב שָׁלוֹם בְּיִשְׂרָאֵל בֵּין כָּל־אֶחָד וְאֶחָד כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיָה אַהֲרֹן אוֹהֵב שָׁלוֹם בֵּין כָּל אֶחָד וְאֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: “תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ וְעַוְלָה לֹא־נִמְצָא בִשְׂפָתָיו, בְּשָׁלוֹם וּבְמִישׁוֹר הָלַךְ אִתִּי וְרַבִּים הֵשִׁיב מֵעָוֹן”²⁸¹⁴. רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: מַה תַּלְמוּד־לוֹמַר “וְרַבִּים הֵשִׁיב מֵעָוֹן” – כְּשֶׁהָיָה אַהֲרֹן מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ פָּגַע בּוֹ בְּאָדָם רָשָׁע וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם. לְמָחָר בִּקֵּשׁ אוֹתוֹ הָאִישׁ לַעֲבוֹר עֲבֵרָה, אָמַר: אוֹי לִי, אֵיךְ אֶשָּׂא עֵינַי אַחַר־כָּךְ וְאֶרְאֶה אֶת אַהֲרֹן? בֹּשְׁתִּי הֵימֶנּוּ, שֶׁנָּתַן לִי שָׁלוֹם. נִמְצָא אוֹתוֹ הָאִישׁ מוֹנֵעַ עַצְמוֹ מִן הַעֲבֵרָה. וְכֵן שְׁנֵי בְנֵי אָדָם שֶׁעָשׂוּ מְרִיבָה זֶה עִם זֶה. הָלַךְ אַהֲרֹן וְיָשַׁב לוֹ אֵצֶל אֶחָד מֵהֶם. וְאָמַר לוֹ: בְּנִי, רְאֵה, חֲבֵרְךָ מַהוּ אוֹמֵר, מְטָרֵף אֶת לִבּוֹ²⁸¹⁵ וְקוֹרֵעַ אֶת־בְּגָדָיו, אוֹמֵר: אוֹי לִי, הֵיאַךְ אֶשָּׂא עֵינַי וְאֶרְאֶה אֶת־חֲבֵרִי? בּשְׁתִּי הֵימֶנּוּ, שֶׁאֲנִי הוּא שֶׁסָּרַחְתִּי²⁸¹⁶ עָלָיו. הוּא יוֹשֵׁב אֶצְלוֹ עַד שֶׁמֵּסִיר קִנְאָה מִלִּבּוֹ. וְהוֹלֵךְ אַהֲרֹן וְיוֹשֵׁב אֵצֶל הָאַחֵר וְאוֹמֵר לוֹ: בְּנִי, רְאֵה חֲבֵרְךָ מַהוּ אוֹמֵר, מְטָרֵף אֶת־לִבּוֹ וְקוֹרֵעַ אֶת־בְּגָדָיו וְאוֹמֵר: אוֹי לִי, הֵיאַךְ אֶשָּׂא אֶת־עֵינַי וְאֶרְאֶה אֶת־חֲבֵרִי? בּשְׁתִּי הֵימֶנּוּ, שֶׁאֲנִי הוּא שֶׁסָּרַחְתִּי עָלָיו. הוּא יוֹשֵׁב אֶצְלוֹ עַד שֶׁמֵּסִיר קִנְאָה מִלִּבּוֹ. וּכְשֶׁנִּפְגְּשׁוּ זֶה בָזֶה גִּפְּפוּ²⁸¹⁷ וְנָשְׁקוּ זֶה לָזֶה. לְכָךְ נֶאֱמַר: “וַיִּבְכּוּ אֶת־אַהֲרֹן שְׁלשִׁים יוֹם כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל”²⁸¹⁸ (אב' א; אדרנ" יב).

ז אַף־עַל־פִּי שֶׁנֶּחֶלְקוּ בֵית־שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל, אֵלּוּ אוֹסְרִים וְאֵלּוּ מַתִּירִים – לֹא נִמְנְעוּ בֵית־שַׁמַּאי מִלִּשָּׂא נָשִׁים מִבֵּית־הִלֵּל וְלֹא בֵית־הִלֵּל מִבֵּית־שַׁמָּאי. לְלַמֶּדְךָ, שֶׁחִבָּה וְרֵעוּת נוֹהֲגִים זֶה בָזֶה, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: “וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ”²⁸¹⁹ (יבמ' יד).

––––––––

ח “לֹא תִתְגֹּדְדוּ”²⁸²⁰ – לֹא תַּעֲשׂוּ אֲגֻדּוֹת אֲגֻדּוֹת, אֶלָּא הֱיוּ כֻלְּכֶם אֲגֻדָּה אֶחָת.

“לֹא תִתְגֹּדְדוּ” – לֹא תִהְיוּ חֲלוּקִים אֵלּוּ עַל אֵלּוּ, שֶׁלֹּא תָשִׂימוּ קָרְחָה²⁸²¹ בָּכֶם, כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה קֹרַח, שֶׁחִלֵּק לְיִשְׂרָאֵל וַעֲשָׂאָם אֲגֻדּוֹת־אֲגֻדּוֹת – וְעָשָׂה קָרְחָה בְּיִשְׂרָאֵל (ספרי ראה; ילק"ש).

ט “חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם”²⁸²² – אֵימָתָי? מִשֶּׁתִּהְיוּ כֻּלְּכֶם אֲגֻדָּה אֶחָת. בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אָדָם נוֹטֵל אֲגֻדָּה שֶׁל קָנִים בְּבַת אֶחָת, שֶׁמָּא יָכוֹל לְשַׁבְּרָם? וְאִלּוּ נוֹטֵל אַחַת־אֶחָת²⁸²³, אֲפִלּוּ תִינוֹק יָכוֹל לְשַׁבְּרָם. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא, שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִים עַד שֶׁיִּהְיוּ כֻלָּם אֲגֻדָּה אֶחָת, שֶׁנֶּאֱמַר: “בַּיָּמִים הַהֵמָּה יֵלְכוּ בֵית־יְהוּדָה עַל־בֵּית יִשְׂרָאֵל וַיָבֹאוּ יַחְדָּו מֵאֶרֶץ צָפוֹן”²⁸²⁴ (תנח' נצבים; ילק"ש).

י לָמָּה לֹא נֶאֱמַר בַּשֵּׁנִי²⁸²⁵ “כִּי־טוֹב”? – אָמַר רַ' חֲנִינָא: שֶׁבּוֹ נִבְרֵאת מַחֲלֹקֶת²⁸²⁶, שֶׁנֶּאֱמַר: “וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם”²⁸²⁷. אָמַר רַ' טַבְיוֹמִי: אִם מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְתִקּוּנוֹ שֶׁל עוֹלָם וּלְיִשּׁוּבוֹ אֵין בָּהּ “כִּי־טוֹב” – מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְעִרְבּוּבוֹ²⁸²⁸ עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה (בר' ד).

יא כָּל־מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם־שָׁמַיִם סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם, וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם־שָׁמַיִם אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. אֵיזוֹ הִיא מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם־שָׁמָיִם? זוֹ מַחֲלֹקֶת הִלֵּל וְשַׁמָּאי; וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם־שָׁמָיִם – זוֹ מַחֲלֹקֶת קֹרַח וְכָל־עֲדָתוֹ (אב' ה).

––––––––

יב שָׁנִינוּ, רַ' נְחֶמְיָה אוֹמֵר: בַּעֲוֹן שִׂנְאַת־חִנָּם מְרִיבָה רָבָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם (שבת לב:).

יג מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן מִפְּנֵי מֶה חָרֵב? מִפְּנֵי שְׁלשָׁה דְבָרִים שֶׁהָיוּ בוֹ: עֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, אֲבָל מִקְדָּשׁ שֵׁנִי, שֶׁהָיוּ עוֹסְקִין בַּתּוֹרָה וּבְמִצְוֹת וּגְמִילוּת־חֲסָדִים, מִפְּנֵי מֶה חָרֵב? מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה בוֹ שִׂנְאַת־חִנָּם.

לְלַמֶּדְךָ שֶׁשְּׁקוּלָה שִׂנְאַת־חִנָּם כְּנֶגֶד שָׁלשׁ עֲבֵרוֹת: עֲבוֹדָה־זָרָה, גִּלּוּי־עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים (יומא ט:).

יד “תֹּלֶה אֶרֶץ עַל־בְּלִימָה”²⁸²⁹ – אָמַר רַ' אִלְעַי: אֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם אֶלָּא בִשְׁבִיל מִי שֶׁבּוֹלֵם אֶת־עַצְמוֹ²⁸³⁰ בִּשְׁעַת מְרִיבָה (חול' פט:).

טו בַּיִת שֶׁיֶּשׁ־בּוֹ מַחֲלֹקֶת סוֹפוֹ לֵחָרֵב (דא"ז ט).

טז מַעֲשֶׂה בִּשְׁנֵי בְנֵי־אָדָם שֶׁנִּתְגָּרָה בָהֶם הַשָּׂטָן, וְכָל־עֶרֶב־שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה הָיוּ מְרִיבִים זֶה עִם זֶה. נִזְדַּמֵּן רַ' מֵאִיר אֶצְלָם. עִכְּבָם שְׁלשָׁה עַרְבֵי־שַׁבָּתוֹת עַד שֶׁנַּעֲשָׂה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם. שָׁמַע רַ' מֵאִיר כְּשֶׁהַשָּׂטָן צֹוֵחַ: “וַי, שֶׁהוֹצִיאַנִי רַ' מֵאִיר מִבֵּיתִי!” (גיט' נב.).

יז בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה קָשָׁה מַחֲלֹקֶת, שֶׁכָּל הָעוֹזֵר בְּמַחֲלֹקֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְאַבֵּד אֶת־זִכְרוֹ, שֶׁכָּךְ כָּתוּב: “וְאֵשׁ יָצְאָה מֵאֵת יְיָ וַתֹּאכַל אֶת הַחֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ”²⁸³¹ (במ"ר יח).

יח לֶעָתִיד־לָבוֹא הָרְשָׁעִים נִדּוֹנִים לְגֵיהִנֹּם וְהֵם מִתְרַעֲמִים עַל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: הֲרֵי שֶׁהָיִינוּ מְצַפִּים לִישׁוּעָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. אוֹמֵר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: בָּעוֹלָם שֶׁהֱיִיתֶם בּוֹ לֹא בַעֲלֵי מַחֲלֹקֶת וּלְשׁוֹן־הָרָע וְכָל־רָעוֹת הֱיִיתֶם – “הֵן כֻּלְּכֶם קֹדְחֵי אֵשׁ מְאַזְּרֵי זִיקוֹת”²⁸³²? לְפִיכָךְ “לְכוּ בְּאוּר אֶשְׁכֶם וּבְזִיקוֹת בִּעַרְתֶּם”. וְשֶׁמָּא תֹאמְרוּ “מִיָּדִי הָיְתָה־זֹּאת לָכֶם”²⁸³³? לָאו, אֶלָּא אַתֶּם עֲשִׂיתֶם – אַתֶּם לְעַצְמְכֶם, לְפִיכָךְ “לְמַעֲצֵבָה תִּשְׁכָּבוּן”²⁸³⁴ (קה"ר ג).

––––––––

יט אֵין שְׁנֵי זַרְזִירִים²⁸³⁵ יְשֵׁנִים עַל דַּף אֶחָד (ב"ר עה).

כ אֵין דָּבָר טוֹב יוֹצֵא מִתּוֹךְ מְרִיבָה (שמ"ר ו).

כא שֵׁב בִּירֵי לְשַׁלְמָנָא²⁸³⁶ וַחֲדָא לְעָבֵיד בִּישׁ (שִׁבְעָה בוֹרוֹת לְאִישׁ שָׁלוֹם וְאֶחָד לְעוֹשֵׂה רָע) (סנה' ז.).

כב אָמַר רַב הוּנָא: הַתִּגְרָה הַזּוֹ דוֹמָה לְצִנּוֹר שֶׁל בֶּדֶק־מָיִם²⁸³⁷, כֵּוָן שֶׁנִּתְרַחֵב נִתְרַחֵב (שם).

ב. הַכְרָעָה לְכַף־זְכוּת וַחֲשָׁד

כג הִלֵּל אוֹמֵר: אַל תָּדִין²⁸³⁸ אֶת־חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ (אב' ב).

כד יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה אוֹמֵר: הֱוֵי דָן אֶת־כָּל־הָאָדָם לְכַף־זְכוּת²⁸³⁹ (שם א).

כה שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הַדָּן חֲבֵרוֹ לְכַף־זְכוּת דָּנִין אוֹתוֹ לִזְכוּת.

מַעֲשֶׂה בְאָדָם אֶחָד שֶׁיָּרַד מִגָּלִיל הָעֶלְיוֹן וְנִשְׂכַּר²⁸⁴⁰ אֵצֶל בַּעַל־הַבַּיִת אֶחָד בְּדָרוֹם²⁸⁴¹ שָׁלשׁ שָׁנִים. עֶרֶב יוֹם־הַכִּפּוּרִים אָמַר לוֹ: תֶּן־לִי שְׂכָרִי וְאֵלֵךְ וְאָזוּן אֶת־אִשְׁתִּי וּבָנָי. אָמַר לוֹ: אֵין לִי מָעוֹת. אָמַר לוֹ: תֶּן־לִי פֵרוֹת. אָמַר לוֹ: אֵין לִי. – תֶּן־לִי קַרְקָע. – אֵין לִי. – תֶּן־לִי בְהֵמָה. – אֵין לִי. – תֶּן־לִי כָּרִים וּכְסָתוֹת. – אֵין לִי. הִפְשִׁיל²⁸⁴² כֵּלָיו לַאֲחוֹרָיו וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ בְּפַחֵי־נָפֶשׁ. לְאַחַר הָרֶגֶל נָטַל בַּעַל־הַבַּיִת שְׂכָרוֹ בְיָדוֹ וְעִמּוֹ מַשּׂוֹי שְׁלשָׁה חֲמוֹרִים, אֶחָד שֶׁל מַאֲכָל וְאֶחָד שֶׁל מִשְׁתֶּה וְאֶחָד שֶׁל מִינֵי מְגָדִים²⁸⁴³, וְהָלַךְ לוֹ לְבֵיתוֹ. אַחַר שֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ, נָתַן לוֹ שְׂכָרוֹ. אָמַר לוֹ: בְּשָׁעָה שֶׁאָמַרְתָּ לִי “תֶּן־לִי שְׂכָרִי”, וְאָמַרְתִּי: “אֵין לִי מָעוֹת” – בַּמֶּה חֲשַׁדְתָּנִי?

– אָמַרְתִּי, שֶׁמָּא פְּרַקְמַטְיָא²⁸⁴⁴ בְזוֹל נִזְדַּמְּנָה לְךָ וְלָקַחְתָּ בָהֶן.

– בְּשָׁעָה שֶׁאָמַרְתָּ לִי: “תֶּן־לִי בְהֵמָה”, וְאָמַרְתִּי: “אֵין לִי בְהֵמָה” – בַּמֶּה חֲשַׁדְתָּנִי?

– אָמַרְתִּי, שֶׁמָּא מֻשְׂכֶּרֶת בְּיַד אֲחֵרִים.

– בְּשָׁעָה שֶׁאָמַרְתָּ לִי: “תֶּן־לִי קַרְקָע”, וְאָמַרְתִּי לָךְ: “אֵין לִי קַרְקָע” – בַּמֶּה חֲשַׁדְתָּנִי?

– אָמַרְתִּי, שֶׁמָּא מֻחְכֶּרֶת²⁸⁴⁵ בְּיַד אֲחֵרִים.

– וּבְשָׁעָה שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ: “אֵין לִי פֵרוֹת” – בַּמֶּה חֲשַׁדְתָּנִי?

– אָמַרְתִּי, שֶׁמָּא אֵינָם מְעֻשָּׂרִים²⁸⁴⁶.

– וּבְשָׁעָה שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ: “אֵין לִי כָּרִים וּכְסָתוֹת” – בַּמֶּה חֲשַׁדְתָּנִי?

– אָמַרְתִּי, שֶׁמָּא הִקְדִּישׁ כָּל־נְכָסָיו לַשָּׁמָיִם.

אָמַר לוֹ: הָעֲבוֹדָה²⁸⁴⁷, כָּךְ הָיָה. הִדַּרְתִּי²⁸⁴⁸ כָּל־נְכָסַי בִּשְׁבִיל הוּרְקָנוֹס בְּנִי²⁸⁴⁹, שֶׁלֹּא עָסַק בַּתּוֹרָה, וּכְשֶׁבָּאתִי אֵצֶל חֲבֵרַי²⁸⁵⁰ בְּדָרוֹם הִתִּירוּ לִי כָל־נְדָרָי. וְאַתָּה, כְּשֵׁם שֶׁדַּנְתַּנִי לִזְכוּת כָּךְ הַמָּקוֹם יָדִין אוֹתְךָ לִזְכוּת (שבת קכז:).

כו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁפָּדָה רִיבָה²⁸⁵¹ אַחַת בַּת־יִשְׂרָאֵל וְלַמָּלוֹן²⁸⁵² הִשְׁכִּיבָהּ תַּחַת מַרְגְּלוֹתָיו. לְמָחָר יָרַד וְטָבַל וְשָׁנָה²⁸⁵³ לְתַלְמִידָיו. אָמַר לָהֶם: בְּשָׁעָה שֶׁהִשְׁכַּבְתִּיהָ תַּחַת מַרְגְּלוֹתָי – בַּמֶּה חֲשַׁדְתּוּנִי?

– אָמַרְנוּ, שֶׁמָּא יֵשׁ בָּנוּ תַּלְמִיד שֶׁאֵינוֹ בָדוּק²⁸⁵⁴ לְרַבִּי.

– בְּשָׁעָה שֶׁיָּרַדְתִּי וְטָבָלְתִּי – בַּמֶּה חֲשַׁדְתּוּנִי?

– אָמַרְנוּ, שֶׁמָּא מִפְּנֵי טֹרַח־הַדֶּרֶךְ אֵרַע קֶרִי²⁸⁵⁵ לְרַבִּי.

אָמַר לָהֶם: הָעֲבוֹדָה, כָּךְ הָיָה; וְאַתֶּם, כְּשֵׁם שֶׁדַּנְתּוּנִי לְכַף־זְכוּת, הַמָּקוֹם יָדִין אֶתְכֶם לְכַף־זְכוּת (שם).

כז שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: פַּעַם אַחַת הֻצְרַךְ דָּבָר אֶחָד לְתַלְמִידֵי־חֲכָמִים אֵצֶל מַטְרוֹנִיתָא²⁸⁵⁶ אַחַת שֶׁכָּל־גְּדוֹלֵי־הָעִיר²⁸⁵⁷ מְצוּיִם אֶצְלָהּ. אָמְרוּ: מִי יֵלֵךְ? אָמַר לָהֶם רַ' יְהוֹשֻׁעַ: אֲנִי אֵלֵךְ. הָלַךְ רַ' יְהוֹשֻׁעַ וְתַלְמִידָיו. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ לְפֶתַח בֵּיתָהּ חָלַץ תְּפִלִּין בְּרִחוּק אַרְבַּע אַמּוֹת וְנִכְנַס וְנָעַל הַדֶּלֶת בִּפְנֵיהֶם. אַחַר שֶׁיָּצָא יָרַד וְטָבַל וְשָׁנָה לְתַלְמִידָיו. אָמַר לָהֶם: – בְּשָׁעָה שֶׁחָלַצְתִּי תְפִלִּין – בַּמֶּה חֲשַׁדְתּוּנִי?

– אָמַרְנוּ: כְּסָבוּר רַבִּי, לֹא יִכָּנְסוּ דִבְרֵי־קְדֻשָּׁה בִּמְקוֹם טֻמְאָה.

– בְּשָׁעָה שֶׁנָּעַלְתִּי²⁸⁵⁸ – בַּמֶּה חֲשַׁדְתּוּנִי?

– אָמַרְנוּ, שֶׁמָּא דְבַר־מַלְכוּת²⁸⁵⁹ יֵשׁ בֵּינוֹ לְבֵינָהּ.

– בְּשָׁעָה שֶׁיָּרַדְתִּי וְטָבָלְתִּי – בַּמֶּה חֲשַׁדְתּוּנִי?

– אָמַרְנוּ, שֶׁמָּא נִתְּזָה צִנּוֹרָא²⁸⁶⁰ מִפִּיהָ עַל בְּגָדָיו שֶׁל רַבִּי.

אָמַר לָהֶם: הָעֲבוֹדָה, כָּךְ הָיָה; וְאַתֶּם, כְּשֵׁם שֶׁדַּנְתּוּנִי לִזְכוּת הַמָּקוֹם יָדִין אֶתְכֶם לִזְכוּת (שם).

כח “וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ עַד־מָתַי תִּשְׁתַּכָּרִין… וַתַּעַן חַנָּה וַתֹּאמֶר לֹא אֲדֹנִי”²⁸⁶¹ – אָמַר עֻלָּא (וְיֵשׁ אוֹמְרִים רַ' יוֹסֵי בְרַ' חֲנִינָא): אָמְרָה לוֹ: לֹא אָדוֹן אַתָּה בְּדָבָר זֶה וְלֹא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שׁוֹרָה עָלֶיךָ, שֶׁאַתָּה חוֹשְׁדֵנִי בְּדָבָר זֶה; יֵשׁ אוֹמְרִים: כָּךְ אָמְרָה לוֹ: לֹא אָדוֹן אַתָּה; לֹא שְׁכִינָה וְרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ אֶצְלֵךְ, שֶׁדַּנְתַּנִי לְכַף־חוֹבָה וְלֹא דַנְתַּנִי לְכַף־זְכוּת! וְכִי לֹא יָדַעְתָּ שֶׁ“אִשָּׁה קְשַׁת־רוּחַ אָנֹכִי”²⁸⁶²?

“וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שָׁתִיתִי”²⁸⁶³ – אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: מִכָּאן לְנֶחְשָׁד בְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ²⁸⁶⁴.

“וַיַּעַן עֵלִי וַיֹּאמֶר: לְכִי לְשָׁלוֹם”²⁸⁶⁵ – אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: מִכָּאן לְחוֹשֵׁד אֶת־חֲבֵרוֹ בְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ שֶׁצָּרִיךְ לְפַיְּסוֹ; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ לְבָרְכוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יִתֵּן אֶת־שֵׁלָתֵךְ”²⁸⁶⁶ (בר' לא:).

כט אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: הַחוֹשֵׁד בִּכְשֵׁרִים לוֹקֶה בְגוּפוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהֵן לֹא־יַאֲמִינוּ לִי”²⁸⁶⁷ – וְגָלוּי לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁיַּאֲמִינוּ יִשְׂרָאֵל. אָמַר לוֹ: הֵם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, וְאַתָּה אֵין סוֹפְךָ לְהַאֲמִין²⁸⁶⁸.

וּמִנַּיִן שֶׁלָּקָה? שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיֹּאמֶר יְיָ לוֹ עוֹד: הָבֵא־נָא יָדְךָ בְּחֵיקְךָ, וַיָבֵא… וַיּוֹצִאָהּ וְהִנֵּה יָדוֹ מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג”²⁸⁶⁹ (שבת צו:).

ל אָמַר רַ' רְאוּבֵן בֶּן אִצְטְרוֹבְלִי: אֵין אָדָם נֶחְשָׁד בְּדָבָר אֶלָּא אִם כֵּן עֲשָׂאוֹ, וְאִם לֹא עָשָׂה כֻלּוֹ עָשָׂה מִקְצָתוֹ, וְאִם לֹא עָשָׂה מִקְצָתוֹ – הִרְהֵר בְּלִבּוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ, וְאִם לֹא הִרְהֵר בְּלִבּוֹ לַעֲשׁוֹתוֹ – רָאָה אֲחֵרִים²⁸⁷⁰ שֶׁעָשׂוּ וְשָׂמֵחַ (מו"ק יח:).

לא אָמַר רַ' יוֹסֵי: יְהֵא חֶלְקִי עִם מִי שֶׁחוֹשְׁדִים אוֹתוֹ בְּדָבָר וְאֵין בּוֹ (שם).

ג. תּוֹכָחָה, חֲנֻפָּה וּצְבִיעוּת

לב שָׁנִינוּ, רַבִּי אוֹמֵר: אֵיזוֹ הִיא דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבָר־לוֹ הָאָדָם? יֶאֱהַב אֶת־הַתּוֹכָחוֹת; שֶׁכָּל־זְמַן שֶׁתּוֹכָחוֹת בָּעוֹלָם, נַחַת־רוּחַ בָּאָה לָעוֹלָם, טוֹבָה וּבְרָכָה בָּאוֹת לָעוֹלָם וְרָעָה מִסְתַּלֶּקֶת מִן הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְלַמּוֹכִיחִים יִנְעָם וַעֲלֵיהֶם תָּבוֹא בִרְכַּת־טוֹב”²⁸⁷¹.

אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי אָמַר רַ' יוֹנָתָן: כָּל־הַמּוֹכִיחַ אֶת־חֲבֵרוֹ לְשֵׁם־שָׁמַיִם זוֹכֶה לְחֶלְקוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: שֶׁנֶּאֱמַר: “מוֹכִיחַ אָדָם אַחֲרַי²⁸⁷²”²⁸⁷³, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמּוֹשְׁכִין עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד, שֶׁנֶּאֱמַר: “חֵן יִמְצָא מִמַּחֲלִיק לָשׁוֹן”²⁸⁷⁴ (תמיד כח.).

לג אָמַר רַ' יוֹסֵי בַר חֲנִינָא: הַתּוֹכָחָה מְבִיאָה לִידֵי אַהֲבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָּ”²⁸⁷⁵. הִיא דַּעְתּוֹ שֶׁל רַ' יוֹסֵי בַר חֲנִינָא, שֶׁאָמַר: כָּל אַהֲבָה שֶׁאֵין עִמָּהּ תּוֹכָחָה אֵינָהּ אַהֲבָה.

אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: תּוֹכָחָה מְבִיאָה לִידֵי שָׁלוֹם. הִיא דַעְתּוֹ שֶׁאָמָר: כָּל שָׁלוֹם שֶׁאֵין עִמּוֹ תּוֹכָחָה אֵינוֹ שָׁלוֹם (ב"ר נד).

לד מִנַּיִן לְרוֹאֶה בַּחֲבֵרוֹ דָּבָר מְגֻנֶּה שֶׁחַיָּב לְהוֹכִיחוֹ? תַּלְמוּד־לוֹמַר: “הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת־עֲמִיתֶךָ”²⁸⁷⁶. הוֹכִיחוֹ וְלֹא קִבֵּל, מִנַּיִן שֶׁיַּחֲזוֹר וְיוֹכִיחֶנּוּ? תַּלְמוּד־לוֹמַר: “תּוֹכִיחַ” – מִכָּל־מָקוֹם. יָכוֹל, אֲפִלּוּ מִשְׁתַּנִּים פָּנָיו²⁸⁷⁷? – תַּלְמוּד־לוֹמַר: “וְלֹא־תִּשָּׂא עָלָיו חֵטְא”²⁸⁷⁸ (ערכ' טז:).

לה אָמַר רָבָא: “הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ”²⁸⁷⁹, “הוֹכֵחַ” – אֲפִלּוּ מֵאָה פְעָמִים; אֵין לִי אֶלָּא הָרַב לַתַּלְמִיד²⁸⁸⁰, תַּלְמִיד לְרַב²⁸⁸¹ מִנָּיִן? תַּלְמוּד־לוֹמַר: “הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ” – מִכָּל־מָקוֹם (ב"מ לא.).

לו עַד הֵיכָן²⁸⁸² תּוֹכָחָה? רַב אָמַר: עַד הַכָּאָה²⁸⁸³; וּשְׁמוּאֵל אָמַר: עַד קְלָלָה²⁸⁸⁴. רַ' יוֹחָנָן אָמַר: עַד נְזִיפָה²⁸⁸⁵ (ערכ' טז:).

לז אָמַר לוֹ רַ' זֵירָא לְרַ' סִימוֹן: יוֹכִיחַ מַר לְאוֹתָם שֶׁל בֵּית רֵישׁ־גָּלוּתָא²⁸⁸⁶. אָמַר לוֹ: לֹא יְקַבְּלוּ מִמֶּנִּי. אָמַר לוֹ: אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא יְקַבְּלוּ יוֹכִיחֵם מָר (שבת נה.).

לח כָּל מִי שֶׁאֶפְשָׁר [לוֹ] לְמַחוֹת בְּאַנְשֵׁי בֵיתוֹ וְלֹא מִחָה – נִתְפָּס²⁸⁸⁷ עַל אַנְשֵׁי בֵיתוֹ; בְּאַנְשֵׁי עִירוֹ – נִתְפָּס עַל אַנְשֵׁי עִירוֹ; בְּכָל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ – נִתְפָּס עַל כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ (שם נד:).

לט אָמַר רַ' חֲנִינָא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “יְיָ בְּמִשְׁפָּט יָבוֹא עִם זִקְנֵי עַמּוֹ וְשָׂרָיו”²⁸⁸⁸ – אִם שָׂרִים חָטָאוּ – זְקֵנִים²⁸⁸⁹ מֶה חָטָאוּ? אֶלָּא עַל זְקֵנִים שֶׁלֹּא מִחוּ בְּשָׂרִים (שבת נד, נה).

מ פָּרָתוֹ שֶׁל רַ' אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה הָיְתָה יוֹצֵאת [בְּשַׁבָּת] בִּרְצוּעָה שֶׁבֵּין קַרְנֶיהָ, שֶׁלֹּא בִרְצוֹן חֲכָמִים²⁸⁹⁰.

“פָּרָתוֹ שֶׁל רַ' אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה” – וְכִי פָּרָה אַחַת הָיְתָה לוֹ? וַהֲרֵי אָמַר רַב: שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף עֲגָלִים הָיָה מְעַשֵּׂר רַ' אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מֵעֶדְרוֹ כָּל־שָׁנָה וְשָׁנָה? שָׁנוּ, לֹא שֶׁלּוֹ הָיְתָה אֶלָּא שֶׁל שְׁכֵנָתוֹ הָיְתָה, וּמִתּוֹךְ שֶׁלֹּא מִחָה בָהּ נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ (שם נד:).

מא אָמַר רַ' אַחָא בְרַ' חֲנִינָא: מֵעוֹלָם לֹא יָצְאָה מִדָּה טוֹבָה מִפִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְחָזַר בָּהּ לְרָעָה²⁸⁹¹, חוּץ מִדָּבָר זֶה²⁸⁹², שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיֹאמֶר יְיָ אֵלָיו עֲבֹר בְּתוֹךְ הָעִיר, בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלָם, וְהִתְוִיתָ תָּו עַל־מִצְחוֹת הָאֲנָשִׁים הַנֶּאֱנָחִים וְהַנֶּאֱנָקִים עַל כָּל־הַתּוֹעֵבוֹת הַנַּעֲשׂוֹת בְּתוֹכָהּ”²⁸⁹³. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְגַבְרִיאֵל: לֵךְ וּרְשׁוֹם עַל מִצְחָם שֶׁל צַדִּיקִים תָּו שֶׁל דְּיוֹ, שֶׁלֹּא יִשְׁלְטוּ בָהֶם מַלְאֲכֵי־חַבָּלָה²⁸⁹⁴, וְעַל מִצְחָם שֶׁל רְשָׁעִים תָּו שֶׁל דָּם, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁלְטוּ בָהֶם מַלְאֲכֵי־חַבָּלָה. אָמְרָה מִדַּת הַדִּין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, מַה־נִּשְׁתַּנּוּ אֵלּוּ מֵאֵלּוּ? אָמַר לָהּ: הַלָּלוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים וְהַלָּלוּ רְשָׁעִים גְּמוּרִים. אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, הָיָה בְיָדָם לְמַחוֹת וְלֹא מִחוּ. אָמַר לָהּ: גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנָי, שֶׁאִם מִחוּ בָהֶם לֹא יְקַבְּלוּ מֵהֶם. אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, אִם לְפָנֶיךָ גָּלוּי, לָהֶם מִי גָלוּי²⁸⁹⁵? וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “זָקֵן בָּחוּר וּבְתוּלָה וְטַף וְנָשִׁים תַּהַרְגוּ לְמַשְׁחִית וְעַל־כָּל־אִישׁ אֲשֶׁר־עָלָיו הַתָּו אַל־תִּגָּשׁוּ וּמִמִּקְדָּשִׁי תָּחֵלּוּ”²⁸⁹⁶, וְנֶאֱמַר: “וַיָּחֵלוּ בָּאֲנָשִׁים הַזְּקֵנִים²⁸⁹⁷ אֲשֶׁר לִפְנֵי הַבָּיִת”²⁸⁹⁸. שָׁנָה רַב יוֹסֵף: אַל תִּקְרֵי “מִמִּקְדָּשִׁי” אֶלָּא “מִמְּקֻדָּשַׁי” – אֵלּוּ בְנֵי־אָדָם שֶׁקִּיְּמוּ אֶת־הַתּוֹרָה²⁸⁹⁹ כֻלָּהּ מֵאָלֶף וְעַד תָּיו (שם נה:)

מב אָמַר רַ' חֲנִינָא: לֹא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם, אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא הוֹכִיחוּ זֶה אֶת־זֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: “הָיוּ שָׂרֶיהָ כְּאַיָּלִים לֹא־מָצְאוּ מִרְעֶה”²⁹⁰⁰ – מָה אַיָּלִים הַלָּלוּ, רֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה בְּצַד זְנָבוֹ שֶׁל זֶה²⁹⁰¹, אַף יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר כָּבְשׁוּ²⁹⁰² פְּנֵיהֶם בַּקַּרְקַע וְלֹא הוֹכִיחוּ זֶה אֶת־זֶה (שם קיט:; איכ"ר א).

מג “שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם”²⁹⁰³ – הֵיאַךְ חֲבִיבִים יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא מְפַתֶּה אוֹתָם! אָמַר לָהֶם: אִם יִפֹּל אָדָם מֵרֹאשׁ הַגָּג כָּל־גּוּפוֹ לוֹקֶה, וְהָרוֹפֵא נִכְנָס אֶצְלוֹ וְנוֹתֵן לוֹ רְטִיָּה²⁹⁰⁴ בְרֹאשׁוֹ, וְכֵן בְּיָדָיו, וְכֵן בְּרַגְלָיו וּבְכָל־אֵבָרָיו – נִמְצָא כֻלּוֹ רְטִיּוֹת. אֲנִי אֵינִי כָךְ. אֶלָּא רְמַ"ח אֵבָרִים בָּאָדָם הַזֶּה וְהָאֹזֶן אֶחָד מֵהֶם, וְכָל־הַגּוּף מְלֻכְלָךְ בַּעֲבֵרוֹת – וְהָאֹזֶן שׁוֹמַעַת וְכָל־הַגּוּף מְקַבֵּל חַיִּים (שמ"ר כז)

מד אֱהַב אֶת־הַמּוֹכִיחֲךָ וּשְׂנָא אֶת־הַמְשַׁבְּחֶךָ (אדר"נ כט).

מה שָׁנִינוּ, אָמַר רַ' טַרְפוֹן: תָּמֵהַּ אֲנִי, אִם יֵשׁ בַּדּוֹר הַזֶּה מִי שֶׁיָּכוֹל לְהוֹכִיחַ; אִם אָמַר לוֹ²⁹⁰⁵: טוֹל קֵסָם²⁹⁰⁶ מִבֵּין שִׁנֶּיךָ – אָמַר לוֹ: טוֹל קוֹרָה מִבֵּין עֵינֶיךָ! אָמַר רַ' אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: תָּמֵהַּ אֲנִי, אִם יֵשׁ בַּדּוֹר הַזֶּה מִי שֶׁמְּקַבֵּל תּוֹכֵחָה. אָמַר רַ' עֲקִיבָא: תְּמֵהַנִי²⁹⁰⁷ אִם יֵשׁ בַּדּוֹר הַזֶּה שֶׁיּוֹדֵעַ לְהוֹכִיחַ²⁹⁰⁸.

אָמַר רַ' יוֹחָנָן בֶּן־נוּרִי: מֵעִיד אֲנִי עָלַי שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁהַרְבֵּה פְעָמִים לָקָה עֲקִיבָא עַל יָדִי, שֶׁהָיִיתִי קוֹבֵל עָלָיו לִפְנֵי רַבָּן־גַּמְלִיאֵל, וְכָל־שֶׁכֵּן שֶׁהוֹסִיף בִּי אַהֲבָה, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: “הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָּ”²⁹⁰⁹ (ערכ' טז:; ע"י).

מו אָמַר אַבַּיֵּי: תַּלְמִיד־חָכָם שֶׁבְּנֵי עִירוֹ אוֹהֲבִים אוֹתוֹ – לֹא מִשּׁוּם שֶׁהוּא מְעֻלֶּה בְיוֹתֵר, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ מוֹכִיחָם בְּדִבְרֵי שָׁמָיִם (כת' קה:).

מז “הִתְקוֹשְׁשׁוּ וָקוֹשּׁוּ”²⁹¹⁰ – אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: קְשׁוֹט עַצְמְךָ²⁹¹¹ וְאַחַר־כָּךְ קְשׁוֹט אֲחֵרִים (ב"מ קז:).

מח רַ' נָתָן אוֹמֵר: מוּם שֶׁבְּךָ אַל תֹּאמַר לַחֲבֵרֶךָ (ב"מ נט:).

מט אָמַר רַ' אִלְעַאי מִשּׁוּם רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן: כְּשֵׁם שֶׁמִּצְוָה עַל אָדָם לוֹמַר דָּבָר הַנִּשְׁמָע, כָּךְ מִצְוָה עַל אָדָם שֶׁלֹּא לוֹמַר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נִשְׁמָע. רַ' אַבָּא אוֹמֵר: חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “אַל־תּוֹכַח לֵץ פֶּן־יִשְׂנָאֶךָּ”²⁹¹² (יבמ' סה:).

––––––––

נ אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: כָּל־אָדָם שֶׁיֶּשׁ־בּוֹ חֲנֻפָּה מֵבִיא אַף לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְחַנְפֵי־לֵב יָשִׂימוּ אָף”²⁹¹³, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֵין תְּפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר: “לֹא יְשַׁוְּעוּ כִּי־אֲסָרָם²⁹¹⁴”²⁹¹⁵.

וְאָמַר רַ' אֶלְעָזָר: כָּל־אָדָם שֶׁיֶּשׁ־בּוֹ חֲנֻפָּה אֲפִלּוּ עֻבָּרִים שֶׁבִּמְעֵי־אִמָּם מְקַלְּלִים אוֹתוֹ.

וְאָמַר רַ' אֶלְעָזָר: כָּל־אָדָם שֶׁיֶּשׁ־בּוֹ חֲנֻפָּה נוֹפֵל בַּגֵיהִנֹּם (סוטה מא:).

נא וְאָמַר רַ' אֶלְעָזָר: כָּל־הַמַּחֲנִיף לַחֲבֵרוֹ סוֹף נוֹפֵל בְּיָדוֹ, וְאִם אֵינוֹ נוֹפֵל בְּיָדוֹ נוֹפֵל בְּיָד בְּנוֹ, וְאִם אֵינוֹ נוֹפֵל בְּיַד בְּנוֹ נוֹפֵל בְּיַד בֵּן בְּנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיֹּאמֶר יִרְמְיָה הַנָּבִיא אֶל־חֲנַנְיָה הַנָּבִיא… אָמֵן כֵּן יַעֲשֶׂה יְיָ, יָקֵם יְיָ אֶת־דְּבָרֶיךָ” וגו'²⁹¹⁶, וְכָתוּב: “וַיְהִי־הוּא בְּשַׁעַר בִּנְיָמִן וְשָׁם בַּעַל פְּקִדֻת וּשְׁמוֹ יִרְאִיָּיה בֶּן־שֶׁלֶמְיָה בֶּן־חֲנַנְיָה, וַיִּתְפֹּשׂ אֶת־יִרְמְיָהוּ²⁹¹⁷ הַנָּבִיא… וַיְבִאֵהוּ אֶל־הַשָּׂרִים”²⁹¹⁸ (שם מא, מב; ע"י).

נב וְאָמַר רַ' אֶלְעָזָר: כָּל־עֵדָה שֶׁיֶּשׁ־בָּהּ חֲנֻפָּה מְאוּסָה כְנִדָּה (שם מב.).

נג וְאָמַר רַ' אֶלְעָזָר: כָּל־עֵדָה שֶׁיֵּשׁ־בָּהּ חֲנֻפָּה לְסוֹף גּוֹלָה (שם).

נד כַּת חֲנֵפִים – אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת פְּנֵי־שְׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־לֹא לְפָנָיו חָנֵף יָבוֹא”²⁹¹⁹ (שם).

נה דָּרַשׁ רַב יְהוּדָה בַּר מַעֲרָבָא (וְיֵשׁ אוֹמְרִים: רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי): מֻתָּר לְהַחֲנִיף לָרְשָׁעִים בָּעוֹלָם־הַזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: “לֹא יִקָּרֵא עוֹד²⁹²⁰ לְנָבָל נָדִיב וּלְכִילַי לֹא יֵאָמֵר שׁוֹעַ”²⁹²¹ – מִכְּלָל שֶׁבָּעוֹלָם־הַזֶּה מֻתָּר. רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ אָמָר: מִכָּאן: “כִּי עַל־כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים²⁹²² וַתִּרְצֵנִי”²⁹²³. וְלֹא כְרַ' לֵוִי, שֶׁאָמַר רַ' לֵוִי: מָשָׁל שֶׁל יַעֲקֹב וְעֵשָׂו לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאָדָם שֶׁזִּמֵּן אֶת־חֲבֵרוֹ לִסְעֻדָּה וְהִכִּיר בּוֹ שֶׁמְּבַקֵּשׁ לְהָרְגוֹ, אָמַר לוֹ: טַעַם תַּבְשִׁיל זֶה שֶׁאֲנִי טוֹעֵם כַּתַּבְשִׁיל שֶׁטָּעַמְתִּי בְּבֵית הַמֶּלֶךְ. אָמַר: הַמֶּלֶךְ יוֹדֵעַ²⁹²⁴ אֶת־זֶה – מִתְיָרֵא וְאֵינוֹ הוֹרְגוֹ²⁹²⁵ (סוטה מא:; ע"י).

נו אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתֶּא: מִיּוֹם שֶׁגָּבַר אֶגְרוֹפָהּ שֶׁל חֲנֻפָּה נִתְעַוְּתוּ הַדִּינִין²⁹²⁶ וְנִתְקַלְקְלוּ הַמַּעֲשִׂים, וְאֵין אָדָם יָכוֹל לוֹמַר לַחֲבֵרוֹ: מַעֲשַׂי גְּדוֹלִים מִמַּעֲשֶׂיךָ (שם).

––––––––

נז אָמַר לָהּ יַנַּאי הַמֶּלֶךְ²⁹²⁷ לְאִשְׁתּוֹ: אַל תִּתְיָרְאִי מִן הַפְּרוּשִׁים וְלֹא מִמִּי שֶׁאֵינָם פְּרוּשִׁים, אֶלָּא מִן הַצְּבוּעִים²⁹²⁸, שֶׁדּוֹמִים לִפְרוּשִׁים, שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם כְּמַעֲשֵׂה זִמְרִי²⁹²⁹ וּמְבַקְּשִׁים שָׂכָר כְּפִינְחָס (שם כב:).

נח מְפַרְסְמִים²⁹³⁰ אֶת־הַחֲנֵפִים, מִפְּנֵי חִלּוּל־הַשֵּׁם (יומא פו:).

נט הָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל מַכְרִיז וְאוֹמֵר: כָּל־תַּלְמִיד שֶׁאֵין תּוֹכוֹ כְבָרוֹ²⁹³¹ לֹא יִכָּנֵס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ (בר' כח.).

ס בֶּן־עַזַּאי הָיָה אוֹמֵר: נוֹחַ לִמְלוֹךְ עַל כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִלֵּישֵׁב וְלִשְׁנוֹת בִּפְנֵי בְּנֵי־אָדָם הָעֲטוּפִים בִּסְדִינִים²⁹³² (אדר"נ כה.).

סא הַחֲזִיר הַזֶּה בְּשָׁעָה שֶׁהוּא רוֹבֵץ הוּא פוֹשֵׁט טְלָפָיו²⁹³³, כְּלוֹמַר: רְאוּ שֶׁאֲנִי טָהוֹר (ב“ר סה; ויק”ר יג).

ד. לְשׁוֹן־הָרָע וְגִלּוּי־סוֹד

סב אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' יוֹסֵי בֶן זִמְרָא: כָּל־הַמְסַפֵּר לְשׁוֹן־הָרָע כְּאִלּוּ כוֹפֵר בְּעִקָּר²⁹³⁴, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֲשֶׁר אָמְרוּ לִלְשֹׁנֵנוּ נַגְבִּיר שְׂפָתֵנוּ אִתָּנוּ – מִי אָדוֹן לָנוּ”²⁹³⁵ (ערכ' טו:).

סג כַּת מְסַפְּרֵי לְשׁוֹן־הָרָע אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת פְּנֵי שְׁכִינָה (סוטה מב.).

סד אָמַר רַב חִסְדֶּא אָמַר מַר עֻקְבָּא: כָּל־הַמְסַפֵּר לְשׁוֹן־הָרָע אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אֵין אֲנִי וְהוּא יְכוֹלִים לָדוּר בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “מְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ… אֹתוֹ לֹא אוּכָל”²⁹³⁶ – אַל תִּקְרָא “אֹתוֹ” אֶלָּא “אִתּוֹ” (שם).

סה אָמַר רַ' מָנָא: כָּל־שֶׁאוֹמֵר לְשׁוֹן־הָרָע מְסַלֵּק²⁹³⁷ הַשְּׁכִינָה מִלְּמַטָּה לְמָעְלָה. תֵּדַע לָךְ, מַה דָּוִד אוֹמֵר: “נַפְשִׁי בְּתוֹךְ לְבָאִם אֶשְׁכְּבָה לֹהֲטִים בְּנֵי־אָדָם, שִׁנֵּיהֶם חֲנִית וְחִצִּים וּלְשׁוֹנָם חֶרֶב חַדָּה”²⁹³⁸; מַה כָּתוּב אַחֲרָיו: “רוּמָהּ עַל־הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים”²⁹³⁹ – אָמַר דָּוִד: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, מָה הַשְּׁכִינָה עוֹשָׂה לְמָטָּה? סַלֵּק אֶת־הַשְּׁכִינָה לָרָקִיעַ! (דב"ר ה).

סו רְאֵה, כַּמָּה קָשָׁה לְשׁוֹן־הָרָע, שֶׁהִיא קָשָׁה מִשְּׁפִיכוּת־דָּמִים וּמִגִּלּוּי־עֲרָיוֹת וַעֲבוֹדָה־זָרָה: בְּשָׁלשׁ עֲבֵרוֹת הַלָּלוּ כָּתוּב “גָּדוֹל”, “גְּדוֹלָה”, וּבִלְשׁוֹן־הָרָע כָּתוּב “גְּדוֹלוֹת”. בִּשְׁפִיכוּת־דָּמִים כָּתוּב: “גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשׂוֹא”²⁹⁴⁰, וּבְגִלּוּי־עֲרָיוֹת כָּתוּב: “וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת”²⁹⁴¹, וּבַעֲבוֹדָה־זָרָה כָתוּב: “אָנָּא חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדֹלָה”²⁹⁴²; אֲבָל בִּלְשׁוֹן־הָרָע כָּתוּב: “יַכְרֵת יְיָ כָּל־שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדֹלוֹת”²⁹⁴³ – לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁקָּשָׁה לְשׁוֹן־הָרָע יוֹתֵר מִשָּׁלשׁ עֲבֵרוֹת הַלָּלוּ (שו"ט נב; ערכ' טו:).

סז אַרְבָּעָה דְּבָרִים שֶׁהֵם נִפְרָעִים²⁹⁴⁴ מִן הָאָדָם בָּעוֹלָם־הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם־הַבָּא, וְאֵלּוּ הֵם: עֲבוֹדָה־זָרָה וְגִלּוּי־עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים – וּלְשׁוֹן־הָרָע כְּנֶגֶד כֻּלָּם (ירוש' פאה פ“א, ה”א).

סח אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: כָּל הַמְסַפֵּר לְשׁוֹן־הָרָע מַגְדִּיל עֲוֹנוֹת עַד לַשָּׁמָיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: “שַׁתּוּ בַשָּׁמַיִם פִּיהֶם וּלְשׁוֹנָם תִּהֲלַךְ בָּאָרֶץ”²⁹⁴⁵. (ערכ' טו:).

סט אָמַר רַב חִסְדֶּא אָמַר מָר עֻקְבָּא: כָּל־הַמְסַפֵּר לְשׁוֹן־הָרָע רָאוּי לְסָקִלוֹ בָאָבֶן (שם).

ע אָמַר רַב שֵׁשֶׁת מִשּׁוּם רַ' אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: כָּל־הַמְסַפֵּר לְשׁוֹן־הָרָע וְכָל־הַמְקַבֵּל לְשׁוֹן־הָרָע וְכָל־הַמֵּעִיד עֵדוּת־שֶׁקֶר בַּחֲבֵרוֹ רָאוּי לְהַשְׁלִיכוֹ לִכְלָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ”²⁹⁴⁶, וְכָתוּב אַחֲרָיו: “לֹא תִשָּׂא²⁹⁴⁷ שֵׁמַע שָׁוְא”²⁹⁴⁸ – לֹא תַשִּׂיא (פס' קיח.).

עא כָּל־הַמְסַפֵּר לְשׁוֹן־הָרָע אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם־הַבָּא (פדר"א נג).

עב אָמַר רַב חִסְדֶּא אָמַר מָר עֻקְבָּא: כָּל־הַמְסַפֵּר לְשׁוֹן־הָרָע אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְשַׂר שֶׁל גֵּיהִנֹּם: אֲנִי עָלָיו מִלְמַעְלָה וְאַתָּה עָלָיו מִלְּמַטָּה נְדוּנֶנּוּ (ערכ' טו:).

עג הָאוֹמֵר בְּפִיו [לְשׁוֹן־הָרָע] חָמוּר מִן הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה, שֶׁכֵּן מָצִינוּ שֶׁלֹּא נִתְחַתֵּם גְּזַר־דִּין עַל אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר אֶלָּא עַל לְשׁוֹן־הָרָע²⁹⁴⁹, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים”" וגו'²⁹⁵⁰ (שם).

עד “וַיָּמֻתוּ הָאֲנָשִׁים מוֹצִאֵי דִבַּת־הָאָרֶץ רָעָה בַּמַּגֵּפָה”²⁹⁵¹ – אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ: שֶׁמֵּתוּ מִיתָה מְשֻׁנָּה.

אָמַר רַ' חֲנִינָא בַר פַפָּא: דָּרַשׁ רַ' שִׁילָא אִישׁ כְּפַר תְּמַרְתָּא: מְלַמֵּד שֶׁנִּשְׁתַּרְבֵּב לְשׁוֹנָם וְנָפַל עַל טִבּוּרָם, וְהָיוּ תוֹלָעִים יוֹצְאוֹת מִלְּשׁוֹנָם וְנִכְנָסוֹת בְּטִבּוּרָם, וּמִטִּבּוּרָם וְנִכְנָסוֹת בִּלְשׁוֹנָם.

רַב נַחֲמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: בְּאַסְכְּרָה מֵתוּ (סוטה לה:).

עה אָמַר ר' אֶלְעָזָר בֵּן פְּרָטָא: בֹּא וּרְאֵה, כַּמָּה גָדוֹל כֹּחוֹ שֶׁל לְשׁוֹן־הָרָע – מִמְּרַגְּלִים: וּמָה מְרַגְּלִים שֶׁהוֹצִיאוּ שֵׁם רָע עַל עֵצִים וַאֲבָנִים כָּךְ, הַמּוֹצִיא שֵׁם רָע עַל חֲבֵרוֹ – עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה (ערכ' טו; ע"י).

עו אָמַר רַ' חֲנִינָא: אֵין הַנְּגָעִים בָּאִים אֶלָּא עַל לְשׁוֹן־הָרָע. אָמְרוּ חֲכָמִים: תֵּדַע לְךָ שֶׁהַנְּגָעִים בָּאִים עַל לְשׁוֹן־הָרָע, הֲרֵי מִרְיָם הַצַּדֶּקֶת עַל־יְדֵי שֶׁדִּבְּרָה לְשׁוֹן־הָרָע בְּמֹשֶׁה²⁹⁵² אַחִיהָ דָּבְקוּ בָהּ הַנְּגָעִים – סִמָּן לְכָל־בַּעֲלֵי לְשׁוֹן־הָרָע. הֱוֵי: “זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר־עָשָׂה יְיָ אֱלהֶיךָ לְמִרְיָם”²⁹⁵³.

וַהֲרֵי דְבָרִים קַל־וָחֹמֶר: מַה מִּרְיָם שֶׁלֹּא דִבְּרָה אֶלָּא שֶׁלֹּא בְּפָנָיו שֶׁל מֹשֶׁה וְלַהֲנָיָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה²⁹⁵⁴ וּלְשִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם וּלְבִנְיָנוֹ שֶׁל עוֹלָם²⁹⁵⁵ – כָּךְ נֶעֱנָשָׁה, כָּל־הַמְדַבֵּר בִּגְנוּתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה (דב"ר ו; ספרי תצא).

עז אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “זֹאת תּוֹרַת הַמְּצֹרָע”²⁹⁵⁶ – זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרָתוֹ שֶׁל מוֹצִיא שֵׁם רָע (ערכ' טו:).

––––––––––

עח “הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת־הַמִּצְרִי… וַיֹּאמַר אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר”²⁹⁵⁷ – שֶׁהָיָה מֹשֶׁה מְהַרְהֵר²⁹⁵⁸ בְּלִבּוֹ וְאוֹמֵר: מֶה חָטְאוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשְׁתַּעְבְּדוּ מִכָּל־הָאֻמּוֹת? כֵּוָן שֶׁשָּׁמַע דְבָרָיו אָמָר: “אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר!” – עַתָּה יָדַעְתִּי עַל אֵיזֶה דָבָר הֵם מִשְׁתַּעְבְּדִים: לְשׁוֹן־הָרָע יֵשׁ בֵּינֵיהֶם – וְהֵיאַךְ יִהְיוּ רְאוּיִם לִגְאֻלָּה?! (שמ"ר א).

עט אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר דָּוִד לִמְפִיבֹשֶׁת: “אַתָּה וְצִיבָא תַּחְלְקוּ אֶת־הַשָּׂדֶה²⁹⁵⁹”²⁹⁶⁰ – יָצְתָה בַת־קוֹל וְאָמְרָה לוֹ: רְחַבְעָם וְיָרָבְעָם יַחְלְקוּ אֶת־הַמְּלוּכָה.

וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אִלְמָלֵי לֹא קִבֵּל דָּוִד לְשׁוֹן־הָרָע לֹא נֶחֶלְקָה מַלְכוּת בֵּית־דָּוִד וְלֹא עָבְדוּ יִשְׂרָאֵל עֲבוֹדָה־זָרָה²⁹⁶¹ וְלֹא גָלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ (שבת נו:).

פ “אִישׁ לָשׁוֹן בַּל־יִכּוֹן בָּאָרֶץ”²⁹⁶² – אָמַר רַ' לֵוִי: לֶעָתִיד־לָבוֹא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹטֵל אֶת־אֻמּוֹת־הָעוֹלָם וּמוֹרִידָן לְגֵיהִנֹּם וְאוֹמֵר לָהֶן: לָמָה הֱיִיתֶן קוֹנְסִים²⁹⁶³ אֶת־בָּנָי? וְהֵן אוֹמְרוֹת לוֹ: מֵהֶם וּבָהֶם²⁹⁶⁴ הָיוּ בָאִים וּמְסַפְּרִים לְשׁוֹן־הָרָע אִישׁ עַל חֲבֵרוֹ – וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹטֵל אֵלּוּ וָאֵלּוּ וּמוֹרִידָם לְגֵיהִנֹּם (ב"ר כ).

פא רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן הָיָה תּוֹפֵס גַּנָּבִים. שָׁלַח לוֹ רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה: חֹמֶץ בֶּן יָיִן²⁹⁶⁵, עַד מָתַי אַתָּה מוֹסֵר עַמּוֹ שֶׁל אֱלֹהֵינו לַהֲרֵגָה? שָׁלַח לוֹ [רַ' אֶלְעָזָר]: קוֹצִים אֲנִי מְכַלֶּה מִן הַכָּרֶם. שָׁלַח לוֹ [רַ' יְהוֹשֻׁעַ]: יָבֹא בַעַל הַכֶּרֶם²⁹⁶⁶ וִיכַלֶּה אֶת־קוֹצָיו (ב"מ פג:).

פב שָׁלַח לוֹ מָר עֻקְבָּא²⁹⁶⁷ לְרַ' אֶלְעָזָר: בְּנֵי אָדָם הָעוֹמְדִים עָלַי²⁹⁶⁸ וּבְיָדִי לְמָסְרָם לַמַּלְכוּת – מַהוּ²⁹⁶⁹? שִׂרְטֵט²⁹⁷⁰ וְכָתַב לוֹ: “אָמַרְתִּי אֶשְׁמְרָה דְרָכַי מֵחֲטוֹא בִלְשׁוֹנִי אֶשְׁמְרָה לְפִי מַחְסוֹם בְּעֹד רָשָׁע לְנֶגְדִּי”²⁹⁷¹ – אַף־עַל־פִּי שֶׁרָשָׁע לְנֶגְדִּי²⁹⁷², אֶשְׁמְרָה לְפִי מַחְסוֹם. שָׁלַח לוֹ: הֵם מְצַעֲרִים אוֹתִי הַרְבֵּה וְאֵינִי יָכוֹל לַעֲמֹד בָּהֶם. שָׁלַח לוֹ: “דּוֹם לַיְיָ וְהִתְחוֹלֵל לוֹ”²⁹⁷³ – דּוֹם לַייָ וְהוּא יַפִּילֵם לְפָנֵיךָ חֲלָלִים חֲלָלִים, הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב²⁹⁷⁴ עֲלֵיהֶם לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ וְהֵם כָּלִים מֵאֲלֵיהֶם. הַדָּבָר יָצָא מִפִּי רַ' אֶלְעָזָר וּנְתָנוּהוּ לִגְנִיבָא²⁹⁷⁵ בַּקּוֹלָר²⁹⁷⁶ (גיט' ז.).

––––––––––

פג אָמַר רַב חַמָּא בְרַ' חֲנִינָא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד־לָשׁוֹן”²⁹⁷⁷ – וְכִי יֵשׁ יָד לַלָּשׁוֹן? לוֹמַר לָךְ מַה יָּד מְמִיתָה אַף לָשׁוֹן מְמִיתָה. אִי מַה יָּד אֵינָהּ מְמִיתָה אֶלָּא בְסָמוּךְ לָהּ אַף לְשׁוֹן אֵינָהּ מְמִיתָה אֶלָּא בְסָמוּךְ לָהּ? – תַּלְמוּד־לוֹמַר: “חֵץ שָׁחוּט לְשׁוֹנָם”²⁹⁷⁸. אִי מַה חֵץ עַד אַרְבָּעִים וַחֲמִשִּׁים אַמָּה אַף לָשׁוֹן עַד אַרְבָּעִים וַחֲמִשִּׁים אַמָּה? תַּלְמוּד־לוֹמַר: “שַׁתּוּ בַשָּׁמַיִם פִּיהֶם וּלְשׁוֹנָם תִּהֲלַךְ בָּאָרֶץ”²⁹⁷⁹ (ערכ' טו:).

פד “חִצֵי גִבּוֹר שְׁנוּנִים עִם גַּחֲלֵי רְתָמִים”²⁹⁸⁰ – מָה רָאָה לִמְשׁוֹל [לָשׁוֹן־הָרָע] לְחֵץ מִכָּל־כְּלֵי־זָיִן? אֶלָּא כָּל־כְּלֵי־זַיִן מַכִּים בִּמְקוֹמָם וְזֶה מַכֶּה מֵרָחוֹק, כָּךְ הוּא לְשׁוֹן־הָרָע, שֶׁהוּא נֶאֱמַר בְּרוֹמִי וְהוֹרֵג בְּסוּרְיָא. וְלֹא כְּכָל־גֶּחָלִים אֶלָּא כְּגַחֲלֵי רְתָמִים, שֶׁכָּל־הַגֶּחָלִים כָּבוּ מִבַּחוּץ²⁹⁸¹ כָּבוּ מִבִּפְנִים, אֲבָל גַּחֲלֵי רְתָמִים אַף־עַל־פִּי שֶׁכָּבוּ מִבַּחוּץ עֲדַיִן בּוֹעֲרוֹת מִבִּפְנִים; כָּךְ כָּל־מִי שֶׁהוּא מְקַבֵּל לְשׁוֹן־הָרָע, אַף־עַל־פִּי שֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ וּמְפַיְּסוֹ וְהוּא מִתְפַּיֵּס עֲדַיִן הוּא בוֹעֵר מִבִּפְנִים (ב“ר צח; ירוש', פאה פ”א, ה"א).

פה אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָן: לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ שֶׁל לְשׁוֹן־הָרָע לָשׁוֹן שְׁלִישִׁי²⁹⁸², שֶׁהוּא הוֹרֵג שְׁלשָׁה: הָאוֹמְרוֹ וְהַמְקַבְּלוֹ וּמִי שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו. מִנָּיִן? דּוֹאֵג שֶׁאֲמָרוֹ²⁹⁸³, וְשָׁאוּל שֶׁקִּבְּלוֹ, וְנֹב עִיר הַכֹּהֲנִים שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם (ערכ' טו:; ירוש' פאה פ“א, ה”א, דב"ר ה).

פו נִמְשָׁל הַלָּשׁוֹן לַחֵץ. וְלָמָּה? שֶׁאִם יִשְׁלוֹף הָאָדָם הַחֶרֶב שֶׁבְּיָדוֹ לַהֲרוֹג אֶת־חֲבֵרוֹ הוּא מִתְחַנֵּן לוֹ וּמְבַקֵּשׁ הֵימֶנּוּ רַחֲמִים, מִתְנַחֵם הַהוֹרֵג וּמַחֲזִיר הַחֶרֶב לְנַרְתֵּקָהּ²⁹⁸⁴, אֲבָל הַחֵץ כֵּוָן שֶׁיָּרָה אוֹתוֹ וְהָלַךְ, אֲפִלּוּ מְבַקֵּשׁ לְהַחֲזִיר אֵינוֹ יָכוֹל לְהַחֲזִיר (שו"ט קכ).

––––––––––

פז אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' יוֹסֵי בֶן זִמְרָא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “מַה־יִּתֵּן לְךָ וּמַה־יֹּסִיף לָךְ לָשׁוֹן רְמִיָּה”²⁹⁸⁵? אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לַלָּשׁוֹן: כָּל־אֵבָרָיו שֶׁל אָדָם זְקוּפִים וְאַתָּה מוּטָל²⁹⁸⁶; כָּל־אֵבָרָיו שֶׁל אָדָם מִבַּחוּץ וְאַתָּה מִבִּפְנִים; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהִקַּפְתִּי לְךָ שְׁתֵּי חוֹמוֹת, אַחַת שֶׁל עֶצֶם וְאַחַת שֶׁל בָּשָׂר – “מַה יִּתֵּן לְךָ²⁹⁸⁷ וּמַה־יֹּסִיף לָךְ לָשׁוֹן רְמִיָּה”! (ערכ' טו:).

פח רַ' אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַ' יוֹסֵי בֶן זִמְרָא אָמַר: רְמַ"ח אֵבָרִים יֵשׁ בּוֹ בָאָדָם, מֵהֶם רְבוּצִים, מֵהֶם זְקוּפִים, וְלָשׁוֹן זֶה נָתוּן בֵּין שְׁנֵי לְחָיַיִם וְאַמַּת־הַמַּיִם²⁹⁸⁸ עוֹבֶרֶת תַּחְתָּיו וּמְכֻפָּל כַּמָּה כְפִילוֹת, בֹּא וּרְאֵה, כַּמָּה שְׂרֵפוֹת הוּא שׂוֹרֵף – אִלּוּ הָיָה זָקוּף וְעוֹמֵד, עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! (ויק"ר טז).

פט כַּמָּה קָשֶׁה לְשׁוֹן־הָרָע! מָשָׁל לִנְכֵה־רַגְלַיִם, שֶׁהָיָה מַרְעִישׁ אֶת־הַמְּדִינָה, אָמְרוּ: אִלּוּ הָיָה שָׁלֵם²⁹⁸⁹ עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה; כָּךְ הַלָּשׁוֹן מְחֻתָּךְ וּמֻנָּח בְּתוֹךְ הַפֶּה וְהוּא מַרְעִישׁ אֶת־הָעוֹלָם. לְמָה הוּא דוֹמֶה, לְכֶלֶב שֶׁהוּא קָשׁוּר בְּשַׁלְשֶׁלֶת וְחָבוּשׁ וְנָתוּן לִפְנִים מִשְּׁלשָׁה בָתִּים וְהוּא מְנַבֵּחַ וְכָל־הָעָם מִתְיָרְאִים מִמֶּנּוּ, אִלּוּ הָיָה בַחוּץ מֶה הָיָה עוֹשֶׂה? כָּךְ לְשׁוֹן־הָרָע, נָתוּן לִפְנִים מִן הַפֶּה וְלִפְנִים מִן הַשְּׂפָתַיִם וּמַכֶּה שֶׁאֵין לוֹ סוֹף – אִלּוּ הָיָה בַחוּץ, עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: מִכָּל־הַצָּרוֹת הַבָּאוֹת עֲלֵיכֶם, אֲנִי יָכוֹל לְהַצִּיל אֶתְכֶם; אֲבָל בִּלְשׁוֹן־הָרָע – הַטְמֵן עַצְמְךָ וְאֵין אַתָּה מַפְסִיד (ילק"ש תצא כג).

צ אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “אִם־יִשֹּׁךְ הַנָּחָשׁ בְּלוֹא־לָחַשׁ וְאֵין יִתְרוֹן לְבַעַל הַלָּשׁוֹן”²⁹⁹⁰ – לֶעָתִיד־לָבוֹא מִתְקַבְּצוֹת כָּל־הַחַיּוֹת וּבָאוֹת אֵצֶל נָחָשׁ וְאוֹמְרוֹת לוֹ: אֲרִי דּוֹרֵס וְאוֹכֵל, זְאֵב טוֹרֵף וְאוֹכֵל, אַתָּה מַה הֲנָאָה יֶשׁ־לָךְ? אוֹמֵר לָהֶם: וְכִי מַה יִּתְרוֹן לְבַעַל הַלָּשׁוֹן²⁹⁹¹? (ערכ' טו:).

צא אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בְּרַ' נַחֲמָן: אָמְרוּ לוֹ לַנָּחָשׁ: מִפְּנֵי מָה אַתָּה מָצוּי בֵּין הַגְּדֵרוֹת? אָמַר לָהֶם: אֲנִי פָרַצְתִּי²⁹⁹² גְּדֵרוֹ שֶׁל עוֹלָם. אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי מָה אַתָּה מְהַלֵּךְ וּלְשׁוֹנְךָ שׁוֹתֵת²⁹⁹³? אָמַר לָהֶם: הוּא גָרַם לִי²⁹⁹⁴. אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי מָה כָּל־הַחַיּוֹת נוֹשְׁכוֹת וְאֵינָן מְמִיתוֹת, וְאַתָּה נוֹשֵׁךְ וּמֵמִית, וּמַה הֲנָאָה יֶשׁ־לָךְ? אָמַר לָהֶם: “אִם־יִשֹּׁךְ הַנָּחָשׁ בְּלוֹא־לָחַשׁ”²⁹⁹⁵ – אִלְמָלֵי לֹא נֶאֱמַר לִי מִן שָׁמַיִם נְשׁוֹךְ לֹא הָיִיתִי נוֹשֵׁךְ. – וּמִפְּנֵי מָה אַתָּה נוֹשֵׁךְ בְּאֵבָר אֶחָד וְאַרְסְךָ²⁹⁹⁶ מְהַלֵּךְ בְּכָל־הָאֵבָרִים? אָמַר לָהֶם: וְלִי אַתֶּם אוֹמְרִים? אִמְרוּ לְבַעַל הַלָּשׁוֹן, שֶׁיּוֹשֵׁב בְּרוֹמִי וְהוֹרֵג בְּסוּרְיָא, בְּסוּרְיָא – וְהוֹרֵג בְּרוֹמִי (ירוש' פאה פ“א, ה”א; תנה“ק חקת; ויק”ר כו).

צב “מְגוּרֵי אֶל־חֶרֶב²⁹⁹⁷ הָיוּ אֶת־עַמִּי לָכֵן סְפֹק אֶל־יָרֵךְ”²⁹⁹⁸ – אָמַר ר' אֶלְעָזָר: אֵלּוּ בְנֵי אָדָם שֶׁאוֹכְלִים וְשׁוֹתִים זֶה עִם זֶה וְדוֹקְרִים זֶה אֶת זֶה בַּחֲרָבוֹת שֶׁבִּלְשׁוֹנָם (יומא ט:).

––––––––––

צג שָׁנָה רַ' יִשְׁמָעֵאל: “לֹא־תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ”²⁹⁹⁹ – זוֹ רְכִילַת לְשׁוֹן־הָרָע.

שָׁנָה רַ' נְחֶמְיָה: שֶׁלֹּא תְהֵא כְּרוֹכֵל הַזֶּה, מַטְעִין³⁰⁰⁰ דְּבָרָיו שֶׁל זֶה לָזֶה וּדְבָרָיו שֶׁל זֶה לָזֶה (ירוש' פאה פ“א, ה”א).

צד לְשׁוֹן־הָרָע כֵּיצַד? אָמַר רַבָּה: כְּגוֹן שֶׁאָמַר: אֵשׁ בְּבֵיתוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי³⁰⁰¹. אָמַר לוֹ אַבַּיֵּי: מֶה עָשָׂה? גִּלּוּי־דָּבָר בִּלְבַד הוּא! אֶלָּא שֶׁמּוֹצִיאוֹ בִּלְשׁוֹן־הָרָע³⁰⁰², שֶׁאוֹמֵר: הֵיכָן מְצוּיָה הָאֵשׁ? אֶלָּא בְּבֵיתוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי, שֶׁיֶּשׁ־לוֹ בָשָׂר וְדָגִים³⁰⁰³! (ערכ' טו:).

צה שָׁאֲלוּ לִפְנֵי רַ' יוֹחָנָן: אֵיזֶהוּ לְשׁוֹן־הָרָע? – הָאוֹמְרוֹ וְהַיּוֹדְעוֹ³⁰⁰⁴.

חֲנוּת שֶׁל פִּשְׁתָּנִים³⁰⁰⁵ הָיָה לָהֶם צִמּוּת³⁰⁰⁶, וְהָיָה שָׁם אֶחָד שֶׁשְּׁמוֹ בֶּן־חוֹבֵץ וְלֹא בָא. אָמְרוּ: מָה אָנוּ אוֹכְלִים הַיּוֹם? אָמַר אֶחָד: חֹבֶץ³⁰⁰⁷. אָמָרוּ: יָבוֹא בֶן־חוֹבֵץ. אָמַר רַ' יוֹחָנָן: זֶה אוֹמֵר לְשׁוֹן־הָרָע בְּהֶצְנֵעַ³⁰⁰⁸.

בּוּלָאוֹת³⁰⁰⁹ שֶׁל צִפּוֹרִין הָיָה לָהֶם צִמּוּת, וְהָיָה שָׁם אֶחָד שֶׁשְּׁמוֹ יוֹחָנָן וְלֹא בָא. אָמַר אֶחָד לַחֲבֵרוֹ: אֵין אָנוּ הוֹלְכִים לְבַקֵּר אֶת־רַ' יוֹחָנָן הַיּוֹם³⁰¹⁰? אָמְרוּ: יָבוֹא יוֹחָנָן. אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ: זֶה אוֹמֵר לְשׁוֹן־הָרָע בְּצֶדֶק³⁰¹¹ (ירוש' פאה פ“א, ה”א).

צו פַּעַם אַחַת בָּא [גֵּט] מְקֻשָּׁר³⁰¹² לִפְנֵי רַבִּי, וְאָמַר רַבִּי: אֵין זְמַן בָּזֶה³⁰¹³. אָמַר לוֹ רַ' שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי לְרַבִּי: שֶׁמָּא בֵּין קְשָׁרָיו³⁰¹⁴ מֻבְלָע? פְּתָחוֹ וְרָאָה. הֵצִיץ בּוֹ רַבִּי בְּזָעַף³⁰¹⁵. אָמַר לוֹ: לֹא אֲנִי כְתַבְתִּיו – רַ' יְהוּדָה חַיָּטָא כְּתָבוֹ. אָמַר לוֹ [רַבִּי]: כַּלֵּךְ מִלְּשׁוֹן־הָרָע הַזֶּה³⁰¹⁶!

שׁוּב הָיָה יוֹשֵׁב לְפָנָיו וּפוֹסֵק סֵדֶר³⁰¹⁷ בְּסֵפֶר תְּהִלִּים. אָמַר רַבִּי: כַּמָּה מְיֻשָּׁר כְּתָב זֶה! אָמַר לוֹ: לֹא אֲנִי כְתַבְתִּיו – יְהוּדָה חַיָּטָא כְּתָבוֹ. אָמַר לוֹ רַבִּי: כַּלֵּךְ מִלְּשׁוֹן־הָרָע הַזֶּה!

– בִּשְׁלָמָא שָׁם יֵשׁ לְשׁוֹן־הָרָע, אֶלָּא כָאן מַה לְּשׁוֹן־הָרָע יֵשׁ בְּכָךְ?

– מִשּׁוּם דְּרַב דִּימִי, שֶׁשָּׁנָה רַב דִּימִי אָחִיו שֶׁל רַב סָפְרָא: לְעוֹלָם אַל יְסַפֵּר אָדָם בְּטוֹבָתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, שֶׁמִּתּוֹךְ טוֹבָתוֹ בָּא לִידֵי רָעָתוֹ (ב"ב קסד:).

צז “וַיֹּאמְרוּ בָּאנוּ אֶל־הָאָרֶץ… וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִיא… אֶפֶס כִּי־עַז הָעָם” וגו'³⁰¹⁸ – כָּךְ דַּרְכָּם שֶׁל מְסַפְּרֵי לְשׁוֹן־הָרָע: פּוֹתְחִים בְּטוֹבָה וּמַשְׁלִימִים³⁰¹⁹ בְּרָעָה (תנה"ק שלח).

צח אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' מֵאִיר: כָּל־לְשׁוֹן־הָרָע שֶׁאֵין בּוֹ דְּבַר אֱמֶת בִּתְחִלָּתוֹ אֵין מִתְקַיֵּם בְּסוֹפוֹ (סוטה לה.).

צט כַּד לָא תֵעוֹל מִלָּה כֹלָּא תֵּעוֹל פַּלְגָא (לְשׁוֹן־הָרָע, אִם אֵינָהּ נִכְנֶסֶת כֻּלָּהּ – נִכְנֶסֶת מֶחֱצָה) (ב“ר נו; ילק”ש וירא כב).

ק אָמַר רַב עַמְרָם אָמַר רַב: שָׁלשׁ עֲבֵרוֹת אֵין אָדָם נִצּוֹל מֵהֶן בְּכָל־יוֹם: הִרְהוּר עֲבֵרָה³⁰²⁰ וְעִיּוּן־תְּפִלָּה³⁰²¹ וּלְשׁוֹן־הָרָע. “לְשׁוֹן־הָרָע” סָלְקָא דַּעְתָּךְ³⁰²²? – אֶלָּא אֲבַק לְשׁוֹן־הָרָע³⁰²³.

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: רֹב בְּגָזֵל³⁰²⁴ וּמִעוּט בַּעֲרָיוֹת, וְהַכֹּל בִּלְשׁוֹן־הָרָע. “בִּלְשׁוֹן־הָרָע” סָלְקָא דַּעְתָּךְ? – אֶלָּא אֲבַק לְשׁוֹן־הָרָע (ב"ב קסד, קסה).

קא אָמַר רַבָּה: כָּל־דָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר בִּפְנֵי בְעָלָיו³⁰²⁵ אֵין בּוֹ מִשּׁוּם לְשׁוֹן־הָרָע. אָמַר לוֹ אַבַּיֵּי כָּל־שֶׁכֵּן שֶׁיֵּשׁ חֻצְפָּה³⁰²⁶ וּלְשׁוֹן־הָרָע! אָמַר לוֹ: אֲנִי סוֹבֵר כַר' יוֹסֵי, שֶׁאָמַר רַ' יוֹסֵי: מִיָּמַי לֹא אָמַרְתִּי דָבָר וְחָזַרְתִּי לַאֲחוֹרָי³⁰²⁷.

אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: כָּל־דָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר בִּפְנֵי שְׁלשָׁה³⁰²⁸, אֵין בּוֹ מִשּׁוּם לְשׁוֹן־הָרָע. מַה טָּעַם? חֲבֵרְךָ חָבֵר יֶשׁ־לוֹ³⁰²⁹ וַחֲבֵרוֹ שֶׁל חֲבֵרְךָ חָבֵר יֶשׁ־לוֹ (ערכ' טו, טז).

––––––––––

קב אָמַר רַ' מְנַסְיָא בֶּן בְּנוֹ שֶׁל רַ' מְנַסְיָא מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַ' מְנַסְיָא רַבָּה: מִנַּיִן לְאוֹמֵר דָּבָר לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא בְּ“בַל יֹאמַר”³⁰³⁰, עַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ: “לֵךְ אֱמֹר”? תַּלְמוּד־לוֹמַר: “וַיְדְבֵּר יְיָ³⁰³¹ אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר”³⁰³² (יומא ד:).

קג מִנַּיִן לִכְשֶׁיֵצֵא³⁰³³ לֹא יֹאמַר: אֲנִי מְזַכֶּה וַחֲבֵרַי מְחַיְּבִים, אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁחֲבֵרַי רַבּוּ עָלָי³⁰³⁴? – עַל זֶה נֶאֱמַר: “הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה־סּוֹד”³⁰³⁵ (סנה' כט.).

קד שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: “מְקֹשֵׁשׁ” – זֶה צְלָפְחָד, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: “וַיִּהְיוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים בַּיּוֹם הַשַּׁבָּת… וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ בָּאֲבָנִים וַיָּמֹת”³⁰³⁶, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: “אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר”³⁰³⁷ – מַה לְּהַלָּן צְלָפְחָד אַף כָּאן צְלָפְחָד, דִּבְרֵי רַ' עֲקִיבָא; אָמַר לוֹ רַ' יְהוּדָה בֶן בְּתֵרָה: עֲקִיבָא! בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אַתָּה עָתִיד לִתֵּן אֶת־הַדִּין: אִם כִּדְבָרֶיךָ – הַתּוֹרָה כִסַּתּוּ וְאַתָּה מְגַלֶּה אוֹתוֹ; וְאִם לָאו – אַתָּה מוֹצִיא לַעַז³⁰³⁸ עַל אוֹתוֹ צַדִּיק.

כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: “וַיִּחַר־אַף יְיָ בָּם וַיֵּלַךְ”³⁰³⁹ – מְלַמֵּד שֶׁאַף אַהֲרֹן נִצְטָרַע, דִּבְרֵי רַ' עֲקִיבָא; אָמַר לוֹ רַ' יְהוּדָה בֶן בְּתֵרָה: עֲקִיבָא! בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אַתָּה עָתִיד לִתֵּן אֶת־הַדִּין: אִם כִּדְבָרֶיךָ – הַתּוֹרָה כִסַּתּוּ וְאַתָּה מְגַלֶּה אוֹתוֹ; וְאִם לָאו – אַתָּה מוֹצִיא לַעַז עַל אוֹתוֹ צַדִּיק (שבת צו, צז.).

קה מַעֲשֶׂה בְתַלְמִיד שֶׁיָּצָא עָלָיו קוֹל שֶׁגִּלָּה דָבָר, שֶׁנֶּאֱמַר בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ, אַחֲרֵי עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנִים, וְהוֹצִיאוֹ רַ' אַמִּי מִבֵּית־הַמִּדְרָשׁ, אָמַר: זֶה מְגַלֶּה־סוֹד הוּא (סנה' לא.).

קו עַמֵּי־הָאָרֶץ – אֵין מְגַלִּין לָהֶם סוֹד (פס' מט:).

––––––––––

ה. אֱמֶת וָשֶׁקֶר. נְדָרִים וּשְׁבוּעוֹת

קז רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הַדִּין וְעַל הָאֱמֶת וְעַל הַשָּׁלוֹם (אב' א).

קח אָמַר רַ' חֲנִינָא: חוֹתָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֱמֶת. (שבת נה.).

קט אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בֶּן נַחֲמָן: מָצִינוּ שֶׁהַכֹּל בָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּעוֹלָמוֹ, חוּץ מִמִּדַּת שֶׁקֶר שֶׁלֹּא בָרָא וּמִדַּת שָׁוְא שֶׁלֹּא פָעָל, אֶלָּא הַבְּרִיּוֹת בָּדוּ אוֹתָן מִלִּבָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: “הֹרוֹ וְהֹגוֹ מִלֵּב דִּבְרֵי־שָׁקֶר”³⁰⁴⁰ (פסיק"ר כד).

קי כַּת שַׁקְרָנִים אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת פְּנֵי שְׁכִינָה (סוטה מב.).

קיא אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: כָּל־הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה־זָרָה; כָּתוּב כָּאן: “וְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ”³⁰⁴¹, וְכָתוּב שָׁם: “הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים³⁰⁴²”³⁰⁴³ (סנה' צב.).

קיב אָמַר רָבָא: לֹא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁפָּסְקוּ מִמֶּנָּה אַנְשֵׁי־אֲמָנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “שׁוֹטְטוּ בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלַםִ וּרְאוּ־נָא וּדְעוּ וּבַקְּשׁוּ בִרְחוֹבוֹתֶיהָ… אִם־תִּמְצְאוּ אִישׁ אִם־יֵשׁ עֹשֵׂה מִשְׁפָּט מְבַקֵּשׁ אֱמוּנָה וְאֶסְלַח לָהּ”³⁰⁴⁴ (שבת קיט:).

קיג “אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם”³⁰⁴⁵ – אָמַר רַ' יוֹסֵי בְּרַ' יְהוּדָה: מַה תַּלְמוּד־לוֹמַר: “הִין צֶדֶק”, וַהֲלֹא הִין בִּכְלָל אֵיפָה הוּא? אֶלָּא לוֹמַר לָךְ, שֶׁיְּהֵא “הֵן” שֶׁלְּךָ צֶדֶק³⁰⁴⁶ וְ“לָאו” שֶׁלְּךָ צֶדֶק. (ב“מ מט; ע”י).

קיד כָּל־הַמְקַיֵּם אֶת־דְּבָרָיו רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ (שביע' סוף פ"י).

קטו אָמְרוּ: מִי שֶׁפָּרַע מֵאַנְשֵׁי דּוֹר הַמַּבּוּל וּמֵאַנְשֵׁי דוֹר הַפְּלָגָה וּמֵאֲנְשֵׁי סְדֹם וַעֲמוֹרָה וּמִמִּצְרַיִם בַּיָּם, הוּא עָתִיד לִפָּרַע מִמִּי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד בְּדִבּוּרוֹ (ב"מ מח.).

קטז אָמַר רַ' יוֹסֵי: מִיָּמַי לֹא אָמַרְתִּי דָבָר וְחָזַרְתִּי³⁰⁴⁷ לַאֲחוֹרָי (שבת קיח:).

קיז אוֹתִיּוֹת שֶׁל אֱמֶת בִּשְׁתֵּי רַגְלָיִם³⁰⁴⁸ וְשֶׁל שֶׁקֶר בְּרֶגֶל אֶחָת. כָּל־שֶׁעוֹשֶׂה אֱמֶת – מְקֻיָּם, וְשֶׁקֶר – אֵינוֹ מְקֻיָּם. אוֹתִיּוֹת שֶׁל אֱמֶת מְרֻחָקִין זֶה מִזֶּה³⁰⁴⁹ וְשֶׁל שֶׁקֶר מְקֹרָבִין³⁰⁵⁰. אֱמֶת קָשֶׁה לַעֲשׂוֹת וְשֶׁקֶר עוֹמֵד אַחֲרֵי אֹזֶן³⁰⁵¹ (ילק“ש בראשית ג, עפ”י שב' קד.).

קיח כָּךְ עָנְשׁוֹ שֶׁל בַּדָּאי³⁰⁵², שֶׁאֲפִלּוּ אוֹמֵר אֱמֶת אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. (סנה' פט:).

קיט אָמַר רַבָּה אָמַר רַ' יוֹחָנָן: בִּשְׁבִיל מָה הִקְדִּים פֵּ“א לְעָיִ”ן³⁰⁵³? בִּשְׁבִיל מְרַגְּלִים³⁰⁵⁴, שֶׁאָמְרוּ בְּפִיהֶם מַה־שֶּׁלֹּא רָאוּ בְעֵינֵיהֶם (שם קד:).

קכ אָמַר חִזְקִיָּה: מִנַּיִן שֶׁכָּל־הַמּוֹסִיף גּוֹרֵעַ³⁰⁵⁵? שֶׁנֶּאֱמַר: “אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ³⁰⁵⁶ בּוֹ”³⁰⁵⁷. רַב מְשַׁרְשְׁיָא אָמַר מִכָּאן: “אַמָּתַיִם³⁰⁵⁸ וָחֵצִי אָרְכּוֹ”³⁰⁵⁹. רַב אָשֵׁי אָמַר: “עַשְׁתֵּי־עֶשְׂרֵה³⁰⁶⁰ יְרִיעֹת”³⁰⁶¹ (שם כט.).

קכא הֱוֵי דָן³⁰⁶² דְּבָרֶיךָ עַד שֶׁלֹּא תּוֹצִיאֵם מִפִּיךָ (דא"ז ג).

קכב לַמֵּד לְשׁוֹנְךָ לוֹמַר “אֵינִי יוֹדֵעַ” – שֶׁמָּא תִּתְבַּדֶּה וְתֵאָחֵז³⁰⁶³ (בר' ד.).

קכג הֱוֵי אוֹהֵב אֶת־הַ“שֶּׁמָּא”³⁰⁶⁴ וּשְׂנָא אֶת־הַ“כַּמָּה”³⁰⁶⁵.

רַ' חִדְקָא הָיָה אוֹמְרָהּ בְּלָשׁוֹן אַחֶרֶת: הֱוֵי אוֹהֵב אֶת־הַ“שֶּׁמָּא” וּשְׂנָא אֶת־הָ“מַּה־בְּכָךְ”³⁰⁶⁶ (דא"ז א).

קכד אָמַר רַ' זֵירָא: לֹא יֹאמַר אָדָם לַתִּינוֹק: אֶתֶּן לְךָ דָּבָר – וְאֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ, מִשּׁוּם שֶׁבָּא לְלַמְּדוֹ שֶׁקֶר, שֶׁנֶּאֱמַר: “לִמְּדוּ לְשׁוֹנָם דַּבֶּר־שֶׁקֶר”³⁰⁶⁷ (סוכה מו:).

קכה רַב הָיְתָה אִשְׁתּוֹ מְצַעַרְתּוֹ. כְּשֶׁאָמַר לָהּ: עֲשִׂי לִי עֲדָשִׁים – עָשְׂתָה לוֹ פּוֹלִים; פּוֹלִים – עָשְׂתָה לוֹ עֲדָשִׁים. כְּשֶׁהִגְדִּיל חִיָּא בְנוֹ הָיָה מְהַפַּךְ לָהּ³⁰⁶⁸ [דִּבְרֵי אָבִיו]. אָמַר רַב לִבְנוֹ: הִשְׁבִּיחָה אִמֶּךָ. אָמַר לוֹ: אֲנִי הוּא שֶׁהָפַכְתִּי לָהּ [אֶת־דְּבָרֶיךָ]. אָמַר לוֹ: זֶהוּ שֶׁאוֹמְרִין הַבְּרִיּוֹת: דְּנָפֵּק מִנָּךְ³⁰⁶⁹ טַעְמָא מַלְּפָךְ (הַיּוֹצֵא מִמְּךָ מְלַמֶּדְךָ חָכְמָה); אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא תַעֲשֶׂה כָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: “לִמְּדוּ לְשׁוֹנָם דַּבֶּר־שֶׁקֶר”³⁰⁷⁰ (יבמ' סג; ע"י).

קכו אָמַר רָבָא: מִתְּחִלָּה הָיִיתִי אוֹמֵר: אֵין אֱמֶת בָּעוֹלָם³⁰⁷¹. אָמַר לִי תַּלְמִיד־חָכָם אֶחָד וְרַב טָבוּת שְׁמוֹ (וְיֵשׁ אוֹמְרִים רַב טַבְיוֹמֵי שְׁמוֹ), שֶׁאִם הָיוּ נוֹתְנִין לוֹ כָּל־חֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם לֹא הָיָה מְשַׁנֶּה בְּדִבּוּרוֹ. פַּעַם אַחַת נִזְדַּמֵּן לְמָקוֹם אֶחָד שֶׁשְּׁמוֹ קוּשְׁטָא³⁰⁷² וְלֹא הָיוּ [יוֹשְׁבָיו] מְשַׁנִּים בְּדִבּוּרָם, וְלֹא מֵת אָדָם מִשָּׁם בְּלֹא זְמַנּוֹ. נָשָׂא מֵהֶם אִשָּׁה וְהָיוּ לוֹ שְׁנֵי בָנִים מִמֶּנָּה. פַּעַם אַחַת הָיְתָה אִשְׁתּוֹ יוֹשֶׁבֶת וְחוֹפֶפֶת רֹאשָׁה, בָּאָה הַשְּׁכֵנָה וְטָפְחָה עַל הַדֶּלֶת³⁰⁷³, סָבַר: לָאו דֶּרֶךְ־אֶרֶץ³⁰⁷⁴ הוּא, אָמַר לָהּ: אֵינָהּ כָּאן, – מֵתוּ לוֹ שְׁנֵי בָנָיו. בָּאוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לְפָנָיו, אָמְרוּ לוֹ: זֶה מַהוּ? אָמַר לָהֶם: כָּךְ וְכָךְ הָיָה מַעֲשֶׂה. אָמְרוּ לוֹ: בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, צֵא מִמְּקוֹמֵנוּ וְלֹא תְגָרֶה בָנוּ מַלְאַךְ־הַמָּוֶת (סנה' צז.).

קכז “וַתֵּרֶא דְלִילָה כִּי־הִגִּיד לָהּ אֶת־כָּל־לִבּוֹ”³⁰⁷⁵ – מֵהֵיכָן יָדְעָה? אָמַר רַב חָנִין אָמַר רַב: נִכָּרִים דִּבְרֵי אֱמֶת (סוטה ט:).

קכח כָּל־דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְחֻוָּר³⁰⁷⁶ מְסַמְּכִין לוֹ³⁰⁷⁷ מִמְּקוֹמוֹת הַרְבֵּה. (ירוש' בר' פ“ב, ה”ג).

קכט הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִין: “הַגָּמָל בְּמָדַי³⁰⁷⁸ מְרַקֵּד עַל הַקַּב”; הֲרֵי קַב וַהֲרֵי גָמָל וַהֲרֵי מָדַי – וְאֵינוֹ מְרַקֵּד (יבמ' מה.).

קל כָּל מִלְּתָא דַעֲבִידָא לְאִגְּלוֹיֵי לָא מְשַׁקְּרֵי בָהּ אֱנָשֵׁי (כָּל־דָּבָר הֶעָשׂוּי לְהִתְגַּלּוֹת – אֵין בְּנֵי אָדָם מְשַׁקָּרִים בּוֹ) (ר"ה כב:).

––––––––––

קלא “וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ”³⁰⁷⁹ – כְּגוֹן רַב סָפְרָא.

מַעֲשֶׂה בְרַב סָפְרָא, שֶׁהָיָה לוֹ חֵפֶץ אֶחָד לִמְכּוֹר, וּבָא אָדָם אֶחָד לְפָנָיו בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה קוֹרֵא קְרִיאַת־שְׁמַע וְאָמַר לוֹ: תֶּן־לִי הַחֵפֶץ בְּכָךְ וְכָךְ דָּמִים. לֹא הֵשִׁיב³⁰⁸⁰. כְּסָבוּר זֶה, שֶׁלֹּא הָיָה רוֹצֶה לִתְּנוֹ בַּדָּמִים הַלָּלוּ, הוֹסִיף וְאָמַר: תְּנֵהוּ לִי בְּכָךְ יוֹתֵר. לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם קְרִיאַת־שְׁמַע אָמַר לוֹ: טוֹל הַחֵפֶץ בְּדָמִים שֶׁאָמַרְתָּ בַתְּחִלָּה, שֶׁבְּאוֹתָם דָּמִים הָיָה בְדַעְתִּי לִתְּנוֹ לָךְ (מכ' כד.; רש“י שם עפ”י שאלתות דר"א ויחי).

קלב הַמְדַבֵּר אֶחָד בַּפֶּה וְאֶחָד בַּלֵּב – הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שׂוֹנְאוֹ (פס' קיג:).

––––––––––

קלג מוֹדֶה עַל הָאֱמֶת – זֶה מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּיטַב בְּעֵינָיו³⁰⁸¹”³⁰⁸²; וְכֵן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מוֹדֶה עַל הָאֱמֶת וְאוֹמֵר: “כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת”³⁰⁸³ (אדר"נ לז).

––––––––––

קלד כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִזְדַּעְזַע בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּסִינָי: “לֹא תִּשָּׂא אֶת־שֵׁם־יְיָ אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא”³⁰⁸⁴. כָּל־הָעֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה נֶאֱמַר בָּהֶן “וְנַקֵּה” וְכָאן נֶאֱמַר “לֹא יְנַקֶּה”³⁰⁸⁵; וְכָל עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ³⁰⁸⁶, וְכָאן מִמֶּנּוּ וּמִמִּשְׁפַּחְתּוֹ; וְכָל־עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ, וְכָאן נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ וּמִכָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ; וְכָל־עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה אִם יֶשׁ־לוֹ זְכוּת תּוֹלִין לוֹ³⁰⁸⁷ שְׁנַיִם וּשְׁלשָׁה דוֹרוֹת, וְכָאן נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ לְאַלְתָּר³⁰⁸⁸ (שבוע' מט.).

קלה “וּבָאָה אֶל־בֵּית³⁰⁸⁹… הַנִּשְׁבָּע בִּשְׁמִי לַשָּׁקֶר… וְכִלַּתּוּ וְאֶת־עֵצָיו וְאֶת־אֲבָנָיו”³⁰⁹⁰ – הָא לָמַדְתָּ, דְּבָרִים שֶׁאֵין אֵשׁ וּמַיִם מְכַלִים אוֹתָם שְׁבוּעַת שֶׁקֶר מְכַלָּה אוֹתָם (שם).

קלו הֵן, הֵן – שְׁבוּעָה³⁰⁹¹; לָאו, לָאו – שְׁבוּעָה (שם לו.).

קלז אֲפִלּוּ עַל אֱמֶת אֵין יָפֶה לְאָדָם לִשָּׁבֵעַ (תנח' ויקרא).

קלח אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מַעֲשֶׂה בְאָדָם אֶחָד בִּשְׁנֵי בַצֹּרֶת שֶׁהִפְקִיד דֵּינַר זָהָב אֵצֶל אַלְמָנָה וְהִנִּיחַתּוּ בְכַד שֶׁל קֶמַח וַאֲפָאַתּוּ בְּפַת וּנְתָנַתּוּ לֶעָנִי. לַיָּמִים בָּא בַעַל הַדֵּינָר וְאָמַר לָהּ: הָבִי לִי דֵינָרִי. אָמְרָה לוֹ: יֵהָנֶה סַם־הַמָּוֶת³⁰⁹² בְּאֶחָד מִבָּנֶיהָ שֶׁל אוֹתָהּ אִשָּׁה אִם נֶהֱנֵיתִי מִדֵּינָרְךָ כְּלוּם. אָמְרוּ: לֹא הָיוּ יָמִים מֻעָטִים עַד שֶׁמֵּת אֶחָד מִבָּנֶיהָ. וּכְשֶׁשָּׁמְעוּ חֲכָמִים בַּדָּבָר אָמְרוּ: מָה מִי שֶׁנִּשְׁבַּע בֶּאֱמֶת כָּךְ, הַנִּשְׁבָּע עַל שֶׁקֶר עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. (גיט' לה).

קלט מַעֲשֶׂה בְאָדָם אֶחָד שֶׁהִפְקִיד אֵצֶל בַּר־תְּלַמְיוֹן מֵאָה דֵינָרִים. הָלַךְ וּבִקְשָׁם מִמֶּנּוּ. אָמַר לוֹ בַּר־תְּלַמְיוֹן: מַה שֶׁהִפְקַדְתָּ בְיָדִי מָסַרְתִּי בְּיָדֶךָ. אָמַר לוֹ: בּוֹא וְאַשְׁבִּיעֶךָ. מֶה עָשָׂה בַּר־תְּלַמְיוֹן? נָטַל קָנֶה וַחֲקָקוֹ³⁰⁹³ וְנָתַן בּוֹ דֵּינָרִים הַלָּלוּ, וְהִתְחִיל סוֹמֵךְ עָלָיו. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ לְבֵית־הַכְּנֶסֶת, אָמַר לוֹ: טוֹל קָנֶה זֶה בְּיָדֶךָ וַאֲנִי אֶשָּׁבַע לָךְ. אֲדוֹן הַבַּיִת הַזֶּה³⁰⁹⁴, מַה שֶּׁהִפְקַדְתְּ בְיָדִי מָסַרְתִּי בְיָדֶךָ. נָטַל זֶה אֶת־הַקָּנֶה וּזְרָקוֹ לָאָרֶץ, הִתְחִילוּ הַדֵּינָרִים מִתְפַּזְּרִים וְהוּא מְלַקְּטָם. אָמַר לוֹ בַּר־תְּלַמְיוֹן: לַקֵּט, לַקֵּט, מִשֶּׁלְּךָ אַתָּה מְלַקֵּט (ויק“ר ו; פסיק”ר כב).

קמ “בְּזֹאת תִּבָּחֵנוּ חֵי פַרְעֹה אִם־תֵּצְאוּ³⁰⁹⁵ מִזֶּה” וגו‘³⁰⁹⁶ – בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ לִשָּׁבַע לַשֶּׁקֶר הָיָה נִשְׁבָּע בְּחֵי־פַרְעֹה. אָמַר רַ’ לֵוִי: מָשָׁל לִגְדִי שֶׁבָּרַח מִן הַמִּרְעֶה וְנִכְנַס אֵצֶל אִשָּׁה אַלְמָנָה. מֶה עָשָׂתָה? עָמְדָה וּשְׁחָטַתּוּ וְהִפְשִׁיטַתּוּ וּנְתָנַתּוּ בְּתוֹךְ הַמִּטָּה³⁰⁹⁷ וְכִסְּתָה עָלָיו סָדִין. בָּאוּ וּבִקְשׁוּהו אֶצְלָהּ. אָמָרָה: כָּךְ אֶהְיֶה קוֹרַעַת מִבְּשָׂרוֹ שֶׁל זֶה וְאוֹכֶלֶת אִם יָדַעְתִּי בוֹ (ב"ר צא).

קמא אָמַר רַב גִּדֵּל אָמַר רַב: מִנַּיִן שֶׁנִּשְׁבָּעִין לְקַיֵּם אֶת־הַמִּצְוָה? שֶׁנֶּאֱמַר: “נִשְׁבַּעְתִּי וָאֲקַיֵּמָה לִשְׁמֹר מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ”³⁰⁹⁸.

– וַהֲלֹא מֻשְׁבָּע וְעוֹמֵד מַהֵר־סִינַי הוּא?

– אֶלָּא הָא קָא־מַשְׁמַע־לָן, שֶׁמֻּתָּר לוֹ לְאָדָם לְזָרֵז עַצְמוֹ (נדר' ז, ח).

––––––––––

קמב רַ' עֲקִיבָא אוֹמֵר: נְדָרִים סְיָג לַפְּרִישׁוּת³⁰⁹⁹ (אב' ג).

קמג אָמַר רַב גִּדֵּל אָמַר רַב: הָאוֹמֵר אַשְׁכִּים וְאֶשְׁנֶה פֶּרֶק זֶה, אֶשְׁנֶה מַסֶּכֶת זוֹ – נֶדֶר גָּדוֹל נָדַר לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.

וְאָמַר רַב גִּדֵּל אָמַר רַב: הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ נַשְׁכִּים וְנִשְׁנֶה פֶּרֶק זֶה – עָלָיו לְהַשְׁכִּים (נדר' ח.).

קמד הַנּוֹדֵר כְּאִלּוּ נוֹתֵן קוֹלָר³¹⁰⁰ עַל צַוָּארוֹ (ירוש' נדר' פ“ט, ה”א)

קמה שָׁנוּ, לְעוֹלָם אַל תְּהֵא רָגִיל בִּנְדָרִים, שֶׁסּוֹפְךָ לִמְעוֹל בִּשְׁבוּעוֹת (נדר' כ.).

קמו אָמַר רַ' יַנַּאי: אֵחַר אָדָם אֶת־נִדְרוֹ – נִתְבַּקְּרָה פִנְקָסוֹ³¹⁰¹ (ב"ר פא).

קמז שָׁנִינוּ, רַ' נָתָן אוֹמֵר: הַנּוֹדֵר כְּאִלּוּ בָנָה בָמָה³¹⁰², וְהַמְקַיְּמוֹ כְּאִלּוּ מַקְרִיב עָלֶיהָ קָרְבָּן (נדרים כב.).

קמח שָׁנָה רַב דִּימִי אָחִיו שֶׁל רַב סָפְרָא: כָּל־הַנּוֹדֵר, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מְקַיְּמוֹ, נִקְרָא חוֹטֵא. אָמַר רַב זְבִיד: מִנָּיִן? “וְכִי תֶחְדַּל לִנְדֹּר לֹא־יִהְיֶה בְךָ חֵטְא”³¹⁰³ – הָא לֹא חָדַלְתָּ יֵשׁ חֵטְא (שם עז:).

ו. לָשׁוֹן נְקִיָּה וְנִבּוּל־פֶּה

קמט שָׁנוּ דְּבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל: לְעוֹלָם יְסַפֵּר אָדָם בְּלָשׁוֹן נְקִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְתִבְחַר לְשׁוֹן עֲרוּמִים³¹⁰⁴”³¹⁰⁵, וְאוֹמֵר: “וְדַעַת שְׂפָתַי בָּרוּר³¹⁰⁶ מִלֵּלוּ”³¹⁰⁷ (פס' ג.).

קנ אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: לְעוֹלָם אַל יוֹצִיא אָדָם דָּבָר מְגֻנֶּה מִפִּיו, שֶׁהֲרֵי עִקֵּם הַכָּתוּב שְׁמוֹנֶה אוֹתִיּוֹת³¹⁰⁸ וְלֹא הוֹצִיא דָּבָר מְגֻנֶּה מִפִּיו, שֶׁנֶּאֱמַר: “מִן־הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה וּמִן־הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אֵינֶנָּה טְהֹרָה”³¹⁰⁹. רַב פַּפָּא אָמַר: תֵּשַׁע, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־יִהְיֶה בְךָ אִישׁ אֲשֶׁר לֹא־יִהְיֶה טָהוֹר מִקְּרֵה־לָיְלָה”³¹¹⁰ (שם.).

קנא שְׁנֵי תַלְמִידִים הָיוּ יוֹשְׁבִים לִפְנֵי הִלֵּל, וְאֶחָד מֵהֶם רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכָּאי (וְיֵשׁ אוֹמְרִים לִפְנֵי רַבִּי, וְאֶחָד מֵהֶם רַ' יוֹחָנָן). אֶחָד אָמַר: מִפְּנֵי מָה בּוֹצְרִין בְּטָהֳרָה³¹¹¹ וּמוֹסְקִין בְּטֻמְאָה³¹¹²? וְאֶחָד אָמַר: מִפְּנֵי מָה בּוֹצְרִין בְּטָהֳרָה וְאֵין מוֹסְקִין בְּטָהֳרָה³¹¹³? אָמַר: מֻבְטָח אֲנִי בָּזֶה שֶׁיּוֹרֶה הוֹרָאָה בְּיִשְׂרָאֵל. לֹא הָיוּ יָמִים מֻעָטִים עַד שֶׁהוֹרָה הוֹרָאָה בְּיִשְׂרָאֵל.

שְׁלשָׁה כֹּהֲנִים הָיוּ, אֶחָד אָמַר: “הִגִּיעַנִי כְּפוֹל³¹¹⁴”, וְאֶחָד אָמַר: “הִגִּיעַנִי כְזָיִת”, וְאֶחָד אָמַר: “הִגִּיעַנִי כִּזְנַב הַלְּטָאָה”. בָּדְקוּ אַחֲרָיו וּמָצְאוּ בּוֹ שֶׁמֶץ פְּסוּל³¹¹⁵ (שם:).

קנב שְׁנֵי תַלְמִידִים הָיוּ יוֹשְׁבִים לִפְנֵי רַב; אֶחָד אָמַר: עָשִׂיתָ לָנוּ שְׁמוּעָה זוֹ כְּדָבָר־אַחֵר מְסֻנָּק³¹¹⁶; וְאֶחָד אָמַר: עָשִׂיתָ לָנוּ שְׁמוּעָה זוֹ כִּגְדִי מְסֻנָּק. וְלֹא הָיָה³¹¹⁷ רַב מֵסִיחַ עִם הָרִאשׁוֹן (שם).

קנג דִּבְּרוּ חֲכָמִים בְּלָשׁוֹן נְקִיָּה (סנה' סח:).

––––––––––

קנד בַּעֲוֹן נַבְלוּת־פֶּה צָרוֹת רַבּוֹת וּגְזֵרוֹת קָשׁוֹת מִתְחַדְּשׁוֹת וּבַחוּרֵי שׂוֹנְאֵי־יִשְׂרָאֵל³¹¹⁸ מֵתִים, וִיתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת צוֹעֲקִים וְאֵינָם נַעֲנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “עַל־כֵּן עַל־בַּחוּרָיו לֹא־יִשְׂמַח אֲדֹנָי וְאֶת־יְתֹמָיו וְאֶת־אַלְמְנֹתָיו לֹא יְרַחֵם, כִּי כֻלּוֹ חָנֵף וּמֵרָע וְכָל־פֶּה דֹּבֵר נְבָלָה, בְּכָל־זֹאת לֹא־שָׁב אַפּוֹ וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה”³¹¹⁹ (שבת לג.).

קנה אָמַר רַב חָנִין בַּר רָבָא: הַכֹּל יוֹדְעִין כַּלָּה לָמָּה נִכְנְסָה לַחֻפָּה, אֶלָּא כָּל־הַמְנַבֵּל פִּיו אֲפִלּוּ חוֹתָמִין עָלָיו גְּזַר־דִּין שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה לְטוֹבָה הוֹפְכִין עָלָיו לְרָעָה. אָמַר רַבָּה בַּר שִׁילָא אָמַר רַב חִסְדָּא: כָּל־הַמְנַבֵּל אֶת־פִּיו מֵעֲמִיקִין לוֹ גֵּיהִנֹּם, שֶׁנֶּאֱמַר: “שׁוּחָה עֲמֻקָּה פִּי זָרוֹת³¹²⁰”³¹²¹. רַ' נַחֲמָן בַּר יִצְחָק אָמָר: אַף שׁוֹמֵעַ וְשׁוֹתֵק³¹²² (שם).

קנו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אַל יַשְׁמִיעַ אָדָם לְאָזְנָיו דְּבָרִים בְּטֵלִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵן נִכְווֹת תְּחִלָּה לָאֵבָרִים³¹²³ (כת' ה:).

קנז דָּרַשׁ בַּר־קַפָּרָא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל־אֲזֵנֶךָ”³¹²⁴? – אַל תִּקְרָא “אֲזֵנֶךָ” אֶלָּא “אָזְנְךָ”, שֶׁאִם יִשְׁמַע אָדָם דָּבָר שֶׁאֵינוֹ הָגוּן יַנִּיחַ אֶצְבָּעוֹ בְּאָזְנָיו. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר רַ' אֶלְעָזָר: מִפְּנֵי מָה אֶצְבְּעוֹתָיו שֶׁל אָדָם דּוֹמוֹת לִיתֵדוֹת? שֶׁאִם יִשְׁמַע אָדָם דָּבָר שֶׁאֵינוֹ הָגוּן יַנִּיחַ אֶצְבְּעוֹתָיו בְּאָזְנָיו.

שָׁנוּ דְבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל: מִפְּנֵי מָה אֹזֶן כֻּלָּהּ קָשָׁה וְהָאַלְיָה³¹²⁵ רַכָּה? שֶׁאִם יִשְׁמַע אָדָם דָּבָר שֶׁאֵינוֹ הָגוּן יָכֹף אַלְיָה לְתוֹכָהּ (שם.:).

קנח רַ' אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: אָדָם נָאֶה וּמְשֻׁבָּח וּמוֹצִיא דָבָר מְגֻנֶּה מִפִּיו – מְשָׁלוֹ לְמָה הַדָּבָר ³¹²⁶ דּוֹמֶה? לִטְרַקְלִין גְּדוֹלָה וּבִיב שֶׁל בֻּרְסְקִי³¹²⁷ קָבוּעַ בְּתוֹכָהּ (ד"א ג).

––––––––––

קנט רַב כָּהֲנָא חָלָה. שָׁלְחוּ חֲכָמִים אֶת־רַ' יְהוֹשֻׁעַ בְּנוֹ שֶׁל רַב אִידִי, אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ בְּדֹק מַה דִּינוֹ³¹²⁸? בָּא וּמְצָאוֹ שֶׁמֵּת. קָרַע אֶת־בִּגְדוֹ וְהֶחֱזִיר אֶת־הַקֶּרַע לַאֲחוֹרָיו³¹²⁹ וְהָיָה בוֹכֶה וְהוֹלֵךְ. כְּשֶׁבָּא אָמְרוּ לוֹ: מֵת? אָמַר לָהֶם: אַתֶּם אֲמַרְתֶּם, אֲנִי לֹא אָמַרְתִּי – “וּמוֹצִא דִבָּה הוּא כְסִיל”³¹³⁰ (פס' ג:; ע"י).

קס רַב בֶּן אָחִיו³¹³¹ שֶׁל רַ' חִיָּא וּבֶן אֲחוֹתוֹ, כְּשֶׁעָלָה לְשָׁם³¹³², אָמַר לוֹ רַ' חִיָּא: אַבָּא קַיָּם³¹³³? אָמַר לוֹ: אִמָּא קַיָּמֶת³¹³⁴. אָמַר לוֹ: אִמָּא קַיָּמֶת? אָמַר לוֹ: אַבָּא קַיָּם. אָמַר לוֹ לְשַׁמָּשׁוֹ: חֲלוֹץ לִי³¹³⁵ מַנְעָלָי (שם ד.).

קסא יוֹחָנָן חֲקוּקָאָה יָצָא לִכְפָרִים³¹³⁶. כְּשֶׁבָּא אָמְרוּ לוֹ: חִטִּים נַעֲשׂוּ יָפוֹת? אָמַר לָהֶם: שְׂעוֹרִים נַעֲשׂוּ יָפוֹת³¹³⁷. אָמְרוּ לוֹ: צֵא וּבַשֵּׂר לַסּוּסִים וְלַחֲמוֹרִים!…

– וּמֶה הָיָה לוֹ לוֹמַר?

– “אֶשְׁתָּקַד³¹³⁸ נַעֲשׂוּ חִטִּים יָפוֹת”, אוֹ “עֲדָשִׁים נַעֲשׂוּ יָפוֹת³¹³⁹”. (שם ג:).

ז. שְׁתִיקָה וְדִבּוּר

קסב רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵין הַחֲכָמִים וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב מִשְּׁתִיקָה³¹⁴⁰; וְכָל הַמַּרְבֶּה דְבָרִים מֵבִיא חֵטְא. (אב' א).

קסג רַ' עֲקִיבָא אוֹמֵר: סְיָג לַחָכְמָה³¹⁴¹ – שְׁתִיקָה (שם ג).

קסד שָׁנָה בַּר קַפָּרָא: יָפָה שְׁתִיקָה לַחֲכָמִים, קַל־וָחֹמֶר לְטִפְּשִׁים. וְכֵן שְׁלֹמֹה אוֹמֵר: “גַּם אֱוִיל מַחֲרִישׁ חָכָם יֵחָשֵׁב”³¹⁴² – וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר חָכָם מַחֲרִישׁ (ירוש' פס' פ“ט, ה”ט; פס' צט.).

קסה אָמַר רַ' יִצְחָק: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “הַאֻמְנָם³¹⁴³ אֵלֶם צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן³¹⁴⁴”³¹⁴⁵? – מָה אֻמָּנוּתוֹ שֶׁל אָדָם בָּעוֹלָם־הַזֶּה? יָשִׂים עַצְמוֹ כְּאִלֵּם. יָכוֹל אַף לְדִבְרֵי־תוֹרָה? תַּלְמוּד־לוֹמַר: “צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן”. (חול' פט.).

קסו כָּל פְּטָטַיָּא³¹⁴⁶ בִּישִׁין וּפְטָטַיָּא דְאוֹרַיְתָא טָבִין (כָּל־הַפִּטְפּוּטִים רָעִים וּפִטְפּוּטִים שֶׁל תּוֹרָה טוֹבִים) (ירוש' בר' פ“ט, ה”ה).

קסח³¹⁴⁷ “עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר”³¹⁴⁸ – פְּעָמִים שֶׁאָדָם שׁוֹתֵק וּמְקַבֵּל שָׂכָר עַל שְׁתִיקָתוֹ וּפְעָמִים מְדַבֵּר וּמְקַבֵּל שָׂכָר עַל דִּבּוּרוֹ. (זב' קטו:; ע"י).

קסט מַעֲשֶׂה בְרוֹכֵל אֶחָד שֶׁהָיָה מְחַזֵּר בָּעֲיָרוֹת הַסְּמוּכוֹת לְצִפּוֹרֵי וְהָיָה מַכְרִיז וְאוֹמֵר: מִי מְבַקֵּשׁ לִקַּח סַם־חַיִּים? הָיוּ הַכֹּל מִתְכַּנְּסִים וּבָאִים אֶצְלוֹ, וְאוֹמְרִים לוֹ: תֶּן־לָנוּ סַם־חַיִּים. הָיָה רַ' יַנַּאי יוֹשֵׁב וּפוֹשֵׁט³¹⁴⁹ בִּטְרַקְלִינוֹ³¹⁵⁰, שָׁמַע שֶׁמַּכְרִיז: מִי מְבַקֵּשׁ סַם־חַיִּים? אָמַר לוֹ: בּוֹ וַעֲלֵה לְכָאן וּמְכוֹר לִי. אָמַר לוֹ: לֹא לְךָ וְלֹא לְשֶׁכְּמוֹתֶךָ. סִרְהֵב³¹⁵¹ בּוֹ וְעָלָה אֶצְלוֹ. הוֹצִיא לוֹ סֵפֶר תְּהִלִּים וְהֶרְאָה לוֹ פָסוּק: “מִי־הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים”³¹⁵²; מַה כָּתוּב אַחֲרָיו: “נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע”³¹⁵³. אָמַר רַ' יַנַּאי: אַף שְׁלֹמֹה מַכְרִיז וְאוֹמֵר: “שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ”³¹⁵⁴.

אָמַר רַ' יַנַּאי: כָּל־יָמַי הָיִיתִי קוֹרֵא אֶת־הַפָּסוּק הַזֶּה וְלֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא פָשׁוּט, עַד שֶׁבָּא רוֹכֵל זֶה וְהוֹדִיעַ (ויק“ר טז; ע”ז יט:).

קע אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לִטְבִי עַבְדּוֹ: צֵא וְקַח לִי מַאֲכָל טוֹב מִן הַשּׁוּק; יָצָא וְלָקַח לוֹ לָשׁוֹן. אָמַר לוֹ: צֵא וְקַח לִי מַאֲכָל רַע מִן הַשּׁוּק; יָצָא וְלָקַח לוֹ לָשׁוֹן. אָמַר לוֹ רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: מִפְּנֵי מָה, כְּשֶׁאָמַרְתִּי לְךָ מַאֲכָל טוֹב לָקַחְתָּ לִי לָשׁוֹן, וּכְשֶׁאָמַרְתִּי לְךָ מַאֲכָל רַע לָקַחְתָּ לִי לָשׁוֹן? אָמַר לוֹ: מִמֶּנָּה הַטּוֹבָה וּמִמֶּנָּה הָרָעָה; כְּשֶׁהִיא טוֹבָה אֵין טוֹבָה מִמֶּנָּה וּכְשֶׁהִיא רָעָה אֵין רָעָה מִמֶּנָּה (ויק"ר לג).

קעא “מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד־לָשׁוֹן”³¹⁵⁵ – תַּרְגּוּם עֲקִילַס: מִיצְטְרָא־מָכֵירִין³¹⁵⁶, מָוֶת מִכָּאן וְחַיִּים מִכָּאן. בֶּן־סִירָא אָמַר: הָיְתָה לְפָנָיו גַּחֶלֶת, נָפַח בָּהּ וּבָעֲרָה, רָקַק בָּהּ – וְכָבָתָה (שם).

קעב אָמַר רָבָא: מְבַקֵּשׁ חַיִּים – בִּלְשׁוֹנוֹ, מְבַקֵּשׁ מִיתָה – בִּלְשׁוֹנוֹ. (ערכ' טו:).

קעג מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ פָּרַס שֶׁנַּעֲשָׂה כָחוּשׁ בְּיוֹתֵר וְנָטָה לָמוּת. אָמְרוּ לוֹ הָרוֹפְאִים: אֵין לְךָ תַּקָּנָה עַד שֶׁיָּבִיאוּ חֲלֵב לְבִיאָה וְתִשְׁתֶּה אוֹתוֹ וְתֵרַפֵא. אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ: מִי יֵלֵךְ וְיָבִיא חֲלֵב לְבִיאָה? עָנָה אֶחָד מֵהֶם וְאָמַר: רְצוֹנֶךָ, אֵלֵךְ אֲנִי וְתֶן־לִי עֶשֶׂר עִזִּים. נָתְנוּ לוֹ וְהָלַךְ לְגֹב אֲרָיוֹת, וְהָיְתָה שָׁם לְבִיאָה מֵינֶקֶת גּוּרֶיהָ. יוֹם רִאשׁוֹן עָמַד לוֹ מֵרָחוֹק וְהִשְׁלִיךְ לָהּ עֵז אַחַת וְאָכָלָה. יוֹם שֵׁנִי נִתְקָרֵב מְעַט וְהִשְׁלִיךְ אַחֶרֶת, וְכֵן בְּכָל־יוֹם וָיוֹם. לְסוֹף עֲשָׂרָה יָמִים נִתְקָרֵב אֶצְלָהּ, עַד שֶׁהָיָה מְשַׂחֵק עִמָּהּ וּמְמַשְׁמֵשׁ בְּשָׁדֶיהָ, וְלָקַח מֵחֲלָבָהּ וְהָלַךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ.

בַּחֲצִי הַדֶּרֶךְ יָשֵׁן וְרָאָה בַחֲלוֹמוֹ אֵבָרָיו מַתְרִיסִים זֶה עִם זֶה. הָרַגְלַיִם אוֹמְרוֹת: אֵין בְּכָל־הָאֵבָרִים כָּמוֹנוּ, שֶׁאִלְמָלֵא הָלַכְנוּ לֹא הָיָה הַגּוּף יָכוֹל לְהָבִיא מִן הֶחָלָב. עָנוּ הַיָּדַיִם וְאָמְרוּ: אֵין כָּמוֹנוּ, שֶׁאִלְמָלֵא הָיִינוּ מְמַשְׁמְשׁוֹת לֹא הָיָה יָכוֹל לְהָבִיא מִן הֶחָלָב. הָעֵינַיִם אָמְרוּ: אָנוּ לְמַעְלָה מִן הַכֹּל, שֶׁאִלְמָלֵא הָיִינוּ מַרְאוֹת לוֹ הַדֶּרֶךְ לֹא הָיָה נַעֲשֶׂה כְּלוּם. עָנָה הַלֵּב וְאָמַר: אֲנִי לְמַעְלָה מְכֻּלְּכֶם, שֶׁאִלְמָלֵא נָתַתִּי עֵצָה לֹא הוֹעַלְתֶּם בַּדָּבָר כְּלוּם. עָנְתָה הַלָּשׁוֹן וְאָמְרָה: אֲנִי טוֹבָה מִכֶּם, שֶׁאִלְמָלֵא הַדִּבּוּר מַה הֱיִיתֶם עוֹשִׂים? עָנוּ כָל־הָאֵבָרִים וְהֵשִׁיבוּ לַלָּשׁוֹן: הֵיאַךְ לֹא יָרֵאת לְהִדַּמּוֹת אֵלֵינוּ וְאַתְּ יוֹשֶׁבֶת בִּמְקוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה וְאֵין בָּךְ עֶצֶם כְּכָל־הָאֵבָרִים. אָמְרָה לָהֶם הַלָּשׁוֹן: הַיּוֹם תֹּאמְרוּ, שֶׁאֲנִי שׁוֹלֶטֶת בָּכֶם.

כְּשֶׁנֵּעוֹר הָאִישׁ מִשְּׁנָתוֹ שָׁמַר הַחֲלוֹם בְּלִבּוֹ וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ. נִכְנַס אֵצֶל הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לוֹ: הֵא לְךָ חֲלֵב כַּלְבָּה שֶׁבִּקַּשְׁתִּי בִּשְׁבִילְךָ וְתִשְׁתֶּה. מִיָּד קָצַף הַמֶּלֶךְ עָלָיו וְצִוָּה לִתְלוֹתוֹ. כְּשֶׁהָלַךְ לְהִתָּלוֹת הִתְחִילוּ כָל־הָאֵבָרִים רוֹעֲדִים. אָמְרָה לָהֶם הַלָּשׁוֹן: הֲלֹא אָמַרְתִּי לָכֶם שֶׁאֵין בָּכֶם מַמָּשׁ: אִם אֲנִי מַצִּילָה אֶתְכֶם תּוֹדוּ לִי, שֶׁאֲנִי שׁוֹלֶטֶת עֲלֵיכֶם? אָמְרוּ לָהּ: הֵן. מִיָּד אָמְרָה הַלָּשׁוֹן לַתַּלְיָנִים: הֲשִׁיבוּנִי אֶל הַמֶּלֶךְ. הֱשִׁיבוּהוּ אֶל הַמֶּלֶךְ. אָמַר לוֹ: לָמָּה צִוִּיתָ לִתְלוֹתֵנִי? אָמַר לוֹ: שֶׁהֵבֵאתָ לִּי חֲלֵב כַּלְבָּה. אָמַר לוֹ: מָה אִכְפַּת לָךְ, וִיהֵא לְךָ רְפוּאָה; וְעוֹד, לִלְבִיאָה קוֹרְאִין כַּלְבָּה. לָקְחוּ מִמֶּנּוּ וְנִסוּהוּ וְנִמְצָא שֶׁהָיָה חֲלֵב לְבִיאָה. שָׁתָה הַמֶּלֶךְ מִמֶּנּוּ וְנִתְרַפֵּא, וּפְטָרוֹ לְשָׁלוֹם. אָמְרוּ כָּל־הָאֵבָרִים לַלָּשׁוֹן: עַכְשָׁו אָנוּ מוֹדִים לָךְ, שֶׁאַתְּ שׁוֹלֶטֶת עַל כָּל־הָאֲבָרִים. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד־לָשׁוֹן”³¹⁵⁷ (שו“ט לט; ילק”ש תהל' לד).

קעד אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: שְׁנֵי דִיקוֹלוֹגִין³¹⁵⁸ הָיוּ עוֹמְדִים לִפְנֵי אַדְרְיָנוֹס, אֶחָד מֵהֶם הָיָה מְלַמֵּד עַל הַדִּבּוּר³¹⁵⁹ שֶׁהוּא יָפֶה, וְאֶחָד מְלַמֵּד עַל הַשְּׁתִיקָה שֶׁהִיא יָפָה. אָמַר לוֹ הָאֶחָד: מָרִי³¹⁶⁰, אֵין טוֹב מִן הַדִּבּוּר בָּעוֹלָם, אִלּוּלֵא הַדִּבּוּר הֵיאַךְ הָיוּ הַכַּלּוֹת מִתְקַלְּסוֹת³¹⁶¹, וְהֵיאַךְ הָיָה מַשָּׂא־וּמַתָּן בָּעוֹלָם, וְהֵיאַךְ הָיוּ הַסְּפִינוֹת פּוֹרְשׁוֹת בַּיָּם? אָמַר הַמֶּלֶךְ לְאוֹתוֹ שֶׁהָיָה מְלַמֵּד עַל הַשְּׁתִיקָה שֶׁהִיא יָפָה: הֵיאַךְ אַתָּה לָמֵד עַל הַשְּׁתִיקָה? מִיָּד בָּא לְדַבֵּר. עָמַד חֲבֵרוֹ וּסְטָרוֹ³¹⁶² עַל פִּיו. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: לָמָּה סָטַרְתָּ אוֹתוֹ? אָמַר לוֹ: מָרִי, אֲנִי מִשֶּׁלִּי עַל שֶׁלִּי לִמַּדְתִּי, מִן הַדִּבּוּר עַל הַדִּבּוּר, וְזֶה בָּא לְלַמֵּד מִשֶּׁלִּי עַל שֶׁלּוֹ³¹⁶³ – מִשֶּׁלּוֹ עַל שֶׁלּוֹ יְלַמֵּד! (ילק"ש בהעלותך; משלי י, בשם ילמדנו).

קעה דָּרַשׁ רַ' יְהוּדָה אִישׁ כְּפַר גִּבּוֹרַיָא (וְיֵשׁ אוֹמְרִים אִישׁ כְּפַר גִּבּוֹר־חָיִל): מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “לְךָ דֻמִיָּה תְהִלָּה”³¹⁶⁴ – סַמָּא דְכֹלָּא³¹⁶⁵ מַשְׁתּוֹקָא (סַם שֶׁל הַכֹּל – שְׁתִיקָה). כְּשֶׁבָּא רַב דִּימִי אָמַר: בְּמַעֲרָבָא אוֹמְרִין: מִלָּה בְּסֶלַע³¹⁶⁶, מַשְׁתּוֹקָא בִּתְרֵין (דִּבּוּר בְּסֶלַע, שְׁתִיקָה בִּשְׁנָיִם) (מג' יח.).

קעו עֲשָׂרָה קַבִּין שִׂיחָה יָרְדוּ לָעוֹלָם; תִּשְׁעָה נָטְלוּ נָשִׁים וְאֶחָד כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ (קיד' מט:).

קעז אֲפִלּוּ שִׂיחָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל תּוֹרָה הִיא (שו"ט קד).

קעח אֲפִלּוּ שִׂיחָתָם שֶׁל בְּנֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תּוֹרָה (ויק"ר לד).

קעט אֲפִלּוּ שִׂיחַת־חֻלִּין שֶׁל תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים צְרִיכָה תַלְמוּד (ע"ז יט:).

קפ מֵעֲקִימַת שְׂפָתֶיךָ³¹⁶⁷ אַתָּה נִכָּר שֶׁתַּלְמִיד־חָכָם אָתָּה (מע' יז:).

קפא שְׁתִיקָה כְּהוֹדָאָה דָמְיָא³¹⁶⁸ (יבמ' פז:).

קפב שְׁתִיקָה מְקַיֶּמֶת³¹⁶⁹ וְאֵין שְׁתִיקָה מְבַטֶּלֶת (תוס' נדר' ז).

ח. כַּעַס

קפג רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אַל תְּהִי נוֹחַ לִכְעוֹס (אב' ב).

קפד אַרְבַּע מִדּוֹת בְּדֵעוֹת³¹⁷⁰: נוֹחַ לִכְעוֹס וְנוֹחַ לִרְצוֹת³¹⁷¹ – יָצָא הֶפְסֵדוֹ בִּשְׂכָרוֹ³¹⁷²; קָשֶׁה לִכְעוֹס וְקָשֶׁה לִרְצוֹת – יָצָא שְׂכָרוֹ בְּהֶפְסֵדוֹ; קָשֶׁה לִכְעוֹס וְנוֹחַ לִרְצוֹת – חָסִיד; נוֹחַ לִכְעוֹס וְקָשֶׁה לִרְצוֹת – רָשָׁע (שם ה).

קפה אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: כָּל־הַכּוֹעֵס אֲפִלּוּ שְׁכִינָה אֵינָהּ חֲשׁוּבָה כְּנֶגְדּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “רָשָׁע כְּגֹבַהּ אַפּוֹ בַּל־יִדְרֹשׁ, אֵין אֱלֹהִים כָּל־מְזִמּוֹתָיו”³¹⁷³. רַב יִרְמְיָה מִדִּפְתִּי אָמַר: אַף מְשַׁכֵּחַ תַּלְמוּדוֹ וּמוֹסִיף טִפְּשׁוּת. שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי כַעַס בְּחֵיק כְּסִילִים יָנוּחַ”³¹⁷⁴. רַב נַחֲמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: בְּיָדוּעַ³¹⁷⁵, שֶׁעֲוֹנוֹתָיו מְרֻבִּים מִזְּכֻיּוֹתָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּבַעַל חֵמָה רַב־פָּשַׁע”³¹⁷⁶ (נדר' כב:).

קפו אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: כָּל־אָדָם שֶׁכּוֹעֵס, אִם חָכָם הוּא חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ; אִם נָבִיא הוּא נְבוּאָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ. אִם חָכָם הוּא חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ – מִמֹּשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּקְצֹף מֹשֶׁה עַל פְּקוּדֵי הֶחָיִל”³¹⁷⁷, וְנֶאֱמַר: “וַיֹאמֶר אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶל־אַנְשֵׁי הַצָּבָא… זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה”³¹⁷⁸ – מִכָּאן שֶׁנֶּעְלַם מִמֹּשֶׁה; אִם נָבִיא הוּא נְבוּאָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ – מֵאֱלִישָׁע, שֶׁנֶּאֱמַר: “לוּלֵי פְּנֵי־יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ־יְהוּדָה אֲנִי נֹשֵׂא אִם־אַבִּיט אֵלֶיךָ”³¹⁷⁹, וְכָתוּב: “וְעַתָּה קְחוּ־לִי מְנַגֵּן, וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן וַתְּהִי עָלָיו³¹⁸⁰ יַד יְיָ”³¹⁸¹.

אָמַר רַ' מָנִי בַּר פַּטִּישׁ: כָּל־שֶׁכּוֹעֵס אֲפִלּוּ פוֹסְקִין³¹⁸² עָלָיו גְּדֻלָּה מִן הַשָּׁמַיִם מוֹרִידִין אוֹתוֹ. מִנָּיִן? מֵאֱלִיאָב, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּחַר־אַף אֱלִיאָב בְּדָוִד וַיֹּאמֶר… אֲנִי יָדַעְתִּי אֶת־זְדֹנְךָ וְאֶת רֹעַ לְבָבֶךָ”³¹⁸³; וּכְשֶׁהָלַךְ שְׁמוּאֵל לְמָשְׁחָם³¹⁸⁴, בְּכֻלָּם כָּתוּב: “בָּזֶה לֹא־בָחַר יְיָ”³¹⁸⁵, וּבֶאֱלִיאָב כָּתוּב: “וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל־שְׁמוּאֵל אַל־תַּבֵּט אֶל־מַרְאֵהוּ וְאֶל־גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ כִּי מְאַסְתִּיהוּ”³¹⁸⁶ – מִכָּאן שֶׁהָיָה מְחַבְּבוֹ עַד עַכְשָׁו (פס' סו:).

קפז בָּא לִכְלָל כַּעַס בָּא לִכְלָל טָעוּת (ספרי מטות).

קפח אָמַר רַב הוּנָא: בִּשְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת כָּעַס מֹשֶׁה וְנִתְעַלְּמָה מִמֶּנּוּ הֲלָכָה, וְאֵלּוּ הֵם: בְּשַׁבָּת וּבִכְלֵי־מַתָּכוֹת וְאוֹנֵן³¹⁸⁷. בְּשַׁבָּת מִנָּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיּוֹתִרוּ אֲנָשִׁים מִמֶּנּוּ… וַיִּקְצֹף עֲלֵהֶם מֹשֶׁה”³¹⁸⁸; כֵּוָן שֶׁכָּעַס שָׁכַח לוֹמַר לָהֶם הִלְכוֹת שַׁבָּת, אָמַר לָהֶם: “הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר³¹⁸⁹ יְיָ… אִכְלֻהוּ הַיּוֹם כִּי־שַׁבָּת הַיּוֹם לַיְיָ”³¹⁹⁰. וּבִכְלֵי־מַתָּכוֹת מִנָּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּקְצֹף מֹשֶׁה עַל פְּקוּדֵי הֶחָיִל”³¹⁹¹; וְכֵוָן שֶׁכָּעַס נִתְעַלְּמָה מִמֶּנּוּ הֲלָכָה, שָׁכַח לוֹמַר לָהֶם הִלְכוֹת כְּלֵי־מַתָּכוֹת³¹⁹², וְכֵוָן שֶׁלֹּא אָמַר מֹשֶׁה, אָמַר אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן תַּחְתָּיו, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיֹּאמֶר אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶל־אַנְשֵׁי הַצָּבָא… זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר־צִוָּה יְיָ אֶת־מֹשֶׁה”³¹⁹³ – אָמַר לָהֶם: לְמֹשֶׁה רַבִּי צִוָּה וְלִי לֹא צִוָּה. בְּאוֹנֵן מִנָּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּקְצֹף עַל־אֶלְעָזָר³¹⁹⁴ וְעַל־אִיתָמָר”³¹⁹⁵; וְכֵוָן שֶׁכָּעַס נִתְעַלְּמָה מִמֶּנּוּ הַהֲלָכָה, שֶׁאוֹנֵן אָסוּר לֶאֱכוֹל בַּקֳדָשִׁים³¹⁹⁶. מִיָּד דָּרַשׁ אַהֲרֹן קַל־וָחֹמֶר לְמֹשֶׁה: וּמַה מַּעֲשֵׂר הַקַּל³¹⁹⁷ אָמְרָה תוֹרָה “לֹא־אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ”³¹⁹⁸ – חַטָּאת הַחֲמוּרָה³¹⁹⁹ – לֹא כָל־שֶׁכֵּן! מִיָּד “וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּיטַב בְּעֵינָיו”³²⁰⁰ – הוֹצִיא כְרוּז לְכָל־הַמַּחֲנֶה וְאָמַר: אֲנִי טָעִיתִי בַּהֲלָכָה וְאַהֲרֹן אָחִי בָּא וְלִמֵּד לִי (ויק“ר יג; ילק”ש ויק' יג).

קפט אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כָּל־הַכּוֹעֵס כָּל־מִינֵי גֵיהִנֹּם³²⁰¹ שׁוֹלְטִים בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ וְהַעֲבֵר רָעָה מִבְּשָׂרֶךָ”³²⁰² (נדר' כב.).

קצ לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם עַנְוָתָן³²⁰³ כְּהִלֵּל וְאַל יְהֵא קַפְדָן כְּשַׁמָּאי. (שבת לא.).

קצא לָא תִרְתַּח וְלָא תֶחֱטֵי (לֹא תִּכְעַס וְלֹא תֶחֱטָא) (בר' כט:).

קצב שָׁנִינוּ, אָמְרוּ מִשּׁוּם רַ' יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי: הַמְקָרֵעַ בְּגָדָיו בַּחֲמָתוֹ וְהַמְשַׁבֵּר כֵּלָיו בַּחֲמָתוֹ וְהַמְפַזֵּר מְעוֹתָיו בַּחֲמָתוֹ יְהֵא בְעֵינֶיךָ כְּעוֹבֵד עֲבוֹדָה־זָרָה, שֶׁכָּךְ אֻמָּנוּתוֹ שֶׁל יֵצֶר־הָרָע, הַיּוֹם אוֹמֵר לוֹ: עֲשֵׂה כָךְ, וּלְמָחָר אוֹמֵר לוֹ: עֲשֵׂה כָךְ, עַד שֶׁאוֹמֵר לוֹ: לֵךְ עֲבוֹד עֲבוֹדָה־זָרָה – וְהוֹלֵךְ וְעוֹבֵד. אָמַר רַ' אָבִין: מִנָּיִן? – “לֹא־יִהְיֶה בְךָ³²⁰⁴ אֵל זָר וְלֹא תִּשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל נֵכָר”³²⁰⁵ – אֵיזְהוּ אֵל זָר שֶׁיֵּשׁ בְּגוּפוֹ שֶׁל אָדָם? הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה יֵצֶר־הָרָע (שבת קה:; נדה יג:).

קצג מַעֲשֶׂה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁל טְבֶרְיָא שֶׁנֶּחְלְקוּ [שָׁם] רַ' אֶלְעָזָר וְרַ' יוֹסֵי [בִּדְבַר הֲלָכָה] עַד שֶׁנִּקְרַע סֵפֶר תּוֹרָה בַּחֲמָתָם, וְהָיָה שָׁם רַ' יוֹסֵי בֶּן קִיסְמָא, אָמַר: תָּמֵהַּ אֲנִי, אִם לֹא יִהְיֶה בֵית־הַכְּנֶסֶת זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה – וְכֵן הָיָה (יבמ' צו:).

קצד רַ' עֲקִיבָא הָיָה אוֹמֵר: הַחוֹבֵט פִּתּוֹ בַּקַּרְקַע וְהַמְפַזֵּר מְעוֹתָיו בַּחֲמָתוֹ אֵינוֹ נִפְטָר מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁיִּצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת (אדר"נ ג).

קצה רַב אַדָּא בַר אַהֲבָה רָאָה נָכְרִית אַחַת שֶׁהָיְתָה לְבוּשָׁה כַרְבֹּלֶת³²⁰⁶ בַּשּׁוּק, כְּסָבוּר בַּת־יִשְׂרָאֵל הִיא, עָמַד וּקְרָעָהּ מֵעָלֶיהָ³²⁰⁷. נִתְגַּלָּה שֶׁהִיא נָכְרִית. שָׁמוּהָ³²⁰⁸ בְּאַרְבַּע מֵאוֹת זוּז. אָמַר לָהּ: “מַה שְׁמֵךְ?” אָמְרָה לוֹ: “מַתּוּן”, אָמַר לָהּ: "מָתוּן־מָתוּן³²⁰⁹ – אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז שָׁוֶה (בר' כ.).

קצו דָּרַשׁ רַ' יוֹסֵי בְּצִפּוֹרִי: אַבָּא אֵלִיָּהוּ³²¹⁰ קַפְדָּן הָיָה³²¹¹. הָיָה רָגִיל לָבוֹא אֶצְלוֹ³²¹², נֶעֱלָם מִמֶּנּוּ שְׁלשָׁה יָמִים וְלֹא בָא. כְּשֶׁבָּא אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי מָה לֹא בָא מָר? אָמַר לוֹ: קַפְדָּן קָרָאתָ לִּי. אָמַר לוֹ: הֲרֵי לְפָנֵינוּ שֶׁהִקְפִּיד מָר (סנה' קיג).

קצז דָּרַשׁ בָּר־קַפָּרָא: רַגְזָן לֹא עָלְתָה בְיָדוֹ³²¹³ אֶלָּא רַגְזָנוּתוֹ. (קיד, מ, מא).

קצח שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שְׁלשָׁה חַיֵּיהֶם אֵינָם חַיִּים: הָרַחֲמָנִים וְהָרַתְחָנִים³²¹⁴ וַאֲנִינֵי־הַדָּעַת³²¹⁵ (פס' קיג:).

קצט שָׁאֲלוּ תַלְמִידָיו לְרַב אַדָּא בַר אַהֲבָה: בַּמָּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים? אָמַר לָהֶם: מִיָּמַי לֹא הִקְפַּדְתִּי בְּתוֹךְ בֵּיתִי (תענ' כ:).

ר רַבִּי עָשָׂה סְעֻדָּה לְתַלְמִידָיו, הֵבִיא לִפְנֵיהֶם לְשׁוֹנוֹת רַכּוֹת וּלְשׁוֹנוֹת קָשׁוֹת, הִתְחִילוּ בוֹרְרִים אֶת הָרַכּוֹת וּמַנִּיחִים אֶת הַקָּשׁוֹת. אָמַר לָהֶם: דְּעוּ מָה אַתֶּם עוֹשִׂים, כְּשֵׁם שֶׁאַתֶּם בּוֹרְרִים אֶת־הָרַכּוֹת וּמַנִּיחִים אֶת־הַקָּשׁוֹת, כָּךְ תְּהֵא לְשׁוֹנְכֶם רַכָּה אֵלּוּ לָאֵלּוּ (ויק“ר לג; ילק”ש תהל' נב).

רא בִּשְׁלשָׁה דְּבָרִים אָדָם נִכָּר: בְּכוֹסוֹ, בְּכִיסוֹ³²¹⁶ וּבְכַעְסוֹ (עיר' סה:).

רב בְּמַעֲרָבָא כְּשֶׁהָיוּ שְׁנַיִם מִתְגָּרִים זֶה בָזֶה – הָיוּ רוֹאִים מִי מֵהֶם מִשְׁתַּתֵּק תְּחִלָּה וְאוֹמְרִים: זֶה מְיֻחָס יוֹתֵר (קיד' עא:).

רג אַשְׁרֵי הַשּׁוֹמֵעַ³²¹⁷ וְשׁוֹתֵק, מֵאָה רָעוֹת מוֹנֵעַ מִנַּפְשׁוֹ (סנה' ז.).

––––––––––

רד רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אַל תְּרַצֶּה אֶת־חֲבֵרְךָ בִּשְׁעַת כַּעְסוֹ.

אָמַר רַ' יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַ' יוֹסֵי: מִנַּיִן שֶׁאֵין מְרַצִּין לוֹ לְאָדָם בִּשְׁעַת כַּעְסוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר: “פָּנַי יֵלֵכוּ וַהֲנִחֹתִי לָךְ”³²¹⁸, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמֹשֶׁה: הַמְתֶּן־לִי עַד שֶׁיַּעַבְרוּ פָנִים שֶׁל זַעַם וְאָנִּיחַ לָךְ (אב' ד; בר' ז.).

ט. עֲנָוָה וְגַאֲוָה

רה רַ' לְוִיטַס אִישׁ יַבְנֶה אָמַר: מְאֹד מְאֹד הֱוֵי שְׁפַל־רוּחַ³²¹⁹, שֶׁתִּקְוַת אֱנוֹשׁ רִמָּה³²²⁰.

רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: הֱוֵי שְׁפַל־רוּחַ בִּפְנֵי כָל אָדָם (אב' ד).

רו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אָדָם נִבְרָא בְּעֶרֶב־שַׁבָּת – מִפְּנֵי מָה? שֶׁאִם תָּזוּחַ³²²¹ דַּעְתּוֹ עָלָיו אוֹמֵר לוֹ: יַתּוּשׁ קְדָמְךָ בְּמַעֲשֵׂה־בְרֵאשִׁית (סנה' לח.).

רז רַב כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה אַמְבּוּהָא אַחֲרָיו³²²², אָמַר: “אִם־יַעֲלֶה לַשָּׁמַיִם שִׂיאוֹ… כְּגֶלְלוֹ לָנֶצַח יֹאבֵד”³²²³.

מַר זוּטְרָא חֲסִידָא כְּשֶׁהָיוּ מְכַתְּפִין אוֹתוֹ³²²⁴ בְּשַׁבַּת הָרֶגֶל³²²⁵ אָמַר כָּךְ: “כִּי לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן וְאִם־נֵזֶר לְדוֹר וָדוֹר”³²²⁶ (סנה' ז:).

רח שְׁלשָׁה דְבָרִים שְׁקוּלִים זֶה כָזֶה: חָכְמָה, יִרְאָה, עֲנָוָה (דא"ז ז).

רט הֲדַר חָכְמָה – עֲנָוָה, הֲדַר עֲנָוָה – יִרְאָה (דא"ז ה).

רי אָמַר רַ' יִצְחָק בַּר אֶלְעָזָר: מַה שֶּׁעָשְׂתָה חָכְמָה עֲטָרָה לְרֹאשָׁהּ עָשְׂתָה עֲנָוָה עָקֵב לְסוֹלְיָתָהּ³²²⁷. מַה שֶּׁעָשְׂתָה חָכְמָה עֲטָרָה לְרֹאשָׁהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְיָ”³²²⁸, עָשְׂתָה עֲנָוָה עָקֵב לְסוֹלְיָתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת יְיָ”³²²⁹ (ירוש' שבת פ“א, ה”ג; שהש“ר א; ילק”ש, מש' כב).

ריא אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: עֲנָוָה גְדוֹלָה מִכֻּלָּן³²³⁰, שֶׁנֶּאֱמַר: “רוּחַ אֲדֹנָי אֱלֹהִים עָלָי יַעַן מָשַׁח יְיָ אֹתִי לְבַשֵּׂר עֲנָוִים”³²³¹ – “חֲסִידִים” לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא “עֲנָוִים”, הָא לָמַדְתָּ, שֶׁעֲנָוָה גְדוֹלָה מִכֻּלָּן (ע"ז כ:).

ריב הַבַּיִת הַזֶּה – אִם אֵין לוֹ אִסְקוֹפָה תַחְתּוֹנָה³²³² הוּא נִרְאֶה כְּחָסֵר וּכְחָרֵב, אַף אַתָּה אֲפִלּוּ אַתָּה מֻשְׁלָם בְּכָל־הַמִּדּוֹת, אִם אֵין בְּךָ עֲנָוָה אַתָּה חָסֵר.

רָבָא אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁהָאִסְקוֹפָה הַזּוֹ מְכַוֶּנֶת אֶת־הַדְּלָתוֹת לִנְעֹל וְלִפְתֹּחַ, כָּךְ הָעֲנָוָה סְיָג³²³³ לַחָכְמָה (כלה ג).

ריג אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה גְדוֹלִים נְמוֹכֵי־הָרוּחַ³²³⁴ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁבִּזְמַן שֶׁבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם אָדָם מַקְרִיב עוֹלָה – שְׂכַר עוֹלָה בְּיָדוֹ, מִנְחָה – שְׂכַר מִנְחָה בְּיָדוֹ, אֲבָל מִי שֶׁדַּעְתּוֹ שְׁפָלָה מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הִקְרִיב כָּל־הַקָּרְבָּנוֹת כֻּלָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: “זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה”³²³⁵ (סוטה ה:).

ריד “כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי”³²³⁶ – בָּשָׂר־וָדָם אִם הָיָה לוֹ כֶלִי, כָּל־זְמַן שֶׁהוּא שָׁלֵם הוּא שָׂמֵחַ בּוֹ, נִשְׁבַּר אֵינוֹ רוֹצֶה בּוֹ. וּמַהוּ הַחֵפֶץ³²³⁷ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא? לִבּוֹ שֶׁל אָדָם. אִם רָאָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא גְּבַהּ־לֵב – אֵינוֹ רוֹצֶה בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “תּוֹעֲבַת יְיָ כָּל־גְּבַהּ־לֵב”³²³⁸, נִשְׁבַּר – אָמַר זֶה שֶׁלִּי, שֶׁנֶּאֱמַר: “קָרוֹב יְיָ לְנִשְׁבְּרֵי־לֵב”³²³⁹ (מדה"ג וישב לח).

רטו “זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה”³²⁴⁰ – אָמַר רַ' אַבָּא בַר יוּדָן: כָּל־מַה שֶּׁפָּסַל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בִּבְהֵמָה³²⁴¹ הִכְשִׁיר בָּאָדָם: פָּסַל בִּבְהֵמָה עִוֶּרָת אוֹ שָׁבוּר אוֹ חָרוּץ וְהִכְשִׁיר בָּאָדָם לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה.

אָמַר רַ' אֲלֶכְּסַנְדְּרַי: הַהֶדְיוֹט³²⁴² הַזֶּה אִם מְשַׁמֵּשׁ הוּא בְּכֵלִים שְׁבוּרִים גְּנַאי³²⁴³ הוּא לוֹ, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כְּלֵי־תַשְׁמִישׁוֹ שְׁבוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “קָרוֹב יְיָ לְנִשְׁבְּרֵי־לֵב”³²⁴⁴, “הָרוֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב”³²⁴⁵, “מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת־דַּכָּא וּשְׁפַל־רוּחַ”³²⁴⁶, “זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה”³²⁴⁷, “לֵב־נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה”³²⁴⁸ (ויק"ר ז.).

רטז אָמַר רַב יוֹסֵף: לְעוֹלָם יִלְמַד אָדָם מִדַּעַת קוֹנוֹ, שֶׁהֲרֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הִנִּיחַ כָּל הָרִים וּגְבָעוֹת וְהִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ עַל הַר סִינָי³²⁴⁹, וְהִנִּיחַ כָּל־אִילָנוֹת טוֹבִים וְהִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ בַּסְּנֶה. (סוטה ה.).

ריז הַסְּנֶה, הַסְּנֶה! לֹא מִשּׁוּם שֶׁאַתָּה גָּבוֹהַּ מִכָּל־הָאִילָנוֹת הִשְׁרָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שְׁכִינָתוֹ עָלֶיךָ, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁאַתָּה נָמוֹךְ מִכָּל הָאִילָנוֹת הִשְׁרָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שְׁכִינָתוֹ עָלֶיךָ (שבת סז.).

ריח אָמַר רַב אַבָּא אָמַר שְׁמוּאֵל: שָׁלשׁ שָׁנִים נֶחֶלְקוּ בֵית־שַׁמַּאי וּבֵית־הִלֵּל, הַלָּלוּ אוֹמְרִים: הֲלָכָה כְּמוֹתֵנוּ, וְהַלָּלוּ אוֹמְרִים: הֲלָכָה כְּמוֹתֵנוּ; יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמָרָה: אֵלּוּ וְאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים הֵם, וַהֲלָכָה כְּבֵית־הִלֵּל. – וְכִי מֵאַחַר שֶׁאֵלוּ וְאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים, מִפְּנֵי מָה זָכוּ בֵּית־הִלֵּל לִקְבּוֹעַ הֲלָכָה³²⁵⁰ כְּמוֹתָם? מִפְּנֵי שֶׁנּוֹחִים וַעֲלוּבִים הָיוּ, וְשׁוֹנִים דִּבְרֵיהֶם וְדִבְרֵי בֵית־שַׁמָּאי; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁמַּקְדִּימִים דִּבְרֵי בֵית־שַׁמַּאי לְדִבְרֵיהֶם. לְלַמֶּדְךָ, שֶׁכָּל־הַמַּשְׁפִּיל עַצְמוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַגְבִּיהוֹ וְכָל־הַמַּגְבִּיהַּ עַצְמוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַשְׁפִּילוֹ; כָּל־הַמְחַזֵּר עַל הַגְּדֻלָּה – גְּדֻלָּה בוֹרַחַת מִמֶּנּוּ, וְכָל־הַבּוֹרֵחַ מִן הַגְּדֻלָּה – גְּדֻלָּה מְחַזֶּרֶת אַחֲרָיו; וְכָל־הַדּוֹחֵק אֶת־הַשָּׁעָה³²⁵¹ שָׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ³²⁵², וְכָל־הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה – שָׁעָה עוֹמֶדֶת לוֹ³²⁵³ (עיר' יג:).

ריט “אִם־יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא־אֶרְאֶנּוּ נְאֻם־יְיָ”³²⁵⁴ – אָמַר רַ' בִנְיָמִין בַּר לֵוִי: אִם יֵשֵׁב אָדָם בַּמִּסְתָּרִים וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה אֲנִי מַרְאֵהוּ לַבְּרִיּוֹת, וְאִם יַטְמִין אָדָם עַצְמוֹ לַעֲבוֹדָה זָרָה אֲנִי מַרְאֵהוּ לַבְּרִיּוֹת (שמ"ר ח).

רכ אָמַר בֶּן־עֲזַאי: בְּשִׁמְךָ³²⁵⁵ יִקְרָאוּךָ וּבִמְקוֹמְךָ יוֹשִׁיבוּךָ, וּמִשֶּׁלְּךָ יִתְּנוּ לָךְ, אֵין אָדָם נוֹגֵעַ בַּמּוּכָן לַחֲבֵרוֹ, וְאֵין מַלְכוּת נוֹגַעַת בַּחֲבֶרְתָּהּ אֲפִלּוּ כִּמְלֹא נִימָא³²⁵⁶ (יומא לח.:).

רכא רַ' עֲקִיבָא הָיָה שׁוֹנֶה בְּשֵׁם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן עַזָּאי: רְחַק מִמְּקוֹמְךָ³²⁵⁷ שְׁנַיִם שְׁלשָׁה מוֹשָׁבוֹת עַד שֶׁיֹּאמְרוּ לְךָ עֲלֵה, וְאַל תַּעֲלֶה, שֶׁיֹּאמְרוּ לְךָ רֵד. מוּטָב שֶׁיֹּאמְרוּ לְךָ: עֲלֵה, עֲלֵה! וְלֹא יֹאמְרוּ לְךָ: רֵד, רֵד! וְכֵן הִלֵּל אוֹמֵר: הַשְׁפָּלָתִי הִיא הַגְבָּהָתִי, הַגְבָּהָתִי הִיא הַשְׁפָּלָתִי. מַה טָּעַם? “הַמַּגְבִּיהִי³²⁵⁸ לָשָׁבֶת – הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת”³²⁵⁹. אַתָּה מוֹצֵא: בְּשָׁעָה שֶׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמֹשֶׁה מִתּוֹךְ הַסְּנֶה הָיָה מַסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ³²⁶⁰, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: “לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ³²⁶¹ אֶל־פַּרְעֹה”³²⁶² (זיק"ר א).

רכב אָמַר לוֹ רַב נַחֲמָן בַּר רַב חִסְדָּא לְרַב נַחֲמָן בַּר יִצְחָק: יַעֲמֹד מָר וְיֵשֵׁב אֶצְלֵנוּ³²⁶³. אָמַר לוֹ: שָׁנִינוּ, רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: לֹא מְקוֹמוֹ שֶׁל אָדָם מְכַבְּדוֹ, אֶלָּא אָדָם מְכַבֵּד אֶת־מְקוֹמוֹ, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּהַר־סִינַי, שֶׁכָּל־זְמַן שֶׁהַשְּׁכִינָה שְׁרוּיָה עָלָיו אָמְרָה תוֹרָה: “גַּם־הַצֹּאן וְהַבָּקָר אַל־יִרְעוּ³²⁶⁴ אֶל־מוּל הָהָר הַהוּא”³²⁶⁵, נִסְתַּלְּקָה שְׁכִינָה מִמֶּנּוּ אָמְרָה תוֹרָה: “בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל³²⁶⁶ הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר”³²⁶⁷; וְכֵן מָצִינוּ בְּאֹהֶל־מוֹעֵד שֶׁבַּמִּדְבָּר, שֶׁכָּל־זְמַן שֶׁהוּא נָטוּי אָמְרָה תוֹרָה: “וִישַׁלְּחוּ מִן־הַמַּחֲנֶה כָּל־צָרוּעַ וְכָל־זָב”³²⁶⁸, הֻגְלְלוּ הַפָּרוֹכוֹת³²⁶⁹ מִיָּד הֻתְּרוּ זָבִים וּמְצֹרָעִים לִכָּנֵס שָׁם. אָמַר לוֹ: אִם כֵּן, אֶעֱמֹד אֲנִי וְאֵלֵךְ אֵצֶל מָר. אָמַר לוֹ: מוּטָב שֶׁיָּבוֹא מָנֶה בֶן פְּרָס³²⁷⁰ אֵצֶל מָנֶה בֶן מָנֶה וְאַל יָבוֹא מָנֶה בֶן מָנֶה אֵצֶל מָנֶה בֶן פְּרָס (תענ' כא:).

רכג הַמָּשָׁל אוֹמֵר: הֱוֵי רֹאשׁ לַשּׁוּעָלִים³²⁷¹ וְלֹא זָנָב לָאֲרָיוֹת.

רַ' מַתְיָא בֶן חֶרֶשׁ אוֹמֵר: הֱוֵי זָנָב לָאֲרָיוֹת וְאַל תְּהִי רֹאשׁ לַשּׁוּעָלִים (ירוש' סנה' פ“ד, ה”ח; אב' ד).

רכד שָׁלְחוּ מִשָּׁם³²⁷²: אֵיזֶהוּ בֶן הָעוֹלָם־הַבָּא? עַנְוָתָן וּשְׁפַל־בֶּרֶךְ, שׁוֹחֶה וְנִכְנָס³²⁷³ שׁוֹחֶה וְיוֹצֵא, וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה תָּמִיד, וְאֵינוֹ מַחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמוֹ – וְנָתְנוּ חֲכָמִים³²⁷⁴ עֵינֵיהֶם בְּרַב עֻלָּא בַר אַבָּא. (סנה' פח:).

רכה אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' יוֹסֵי בֶן זִמְרָא: כָּל־הַתּוֹלֶה בִזְכוּת עַצְמוֹ³²⁷⁵ תּוֹלִין לוֹ בִּזְכוּת אֲחֵרִים, וְכָל־הַתּוֹלֶה בִזְכוּת אֲחֵרִים תּוֹלִין לוֹ בִּזְכוּת עַצְמוֹ. מֹשֶׁה תָלָה בִּזְכוּת אֲחֵרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ”³²⁷⁶, תָּלוּ לוֹ בְּזְכוּת עַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם – לוּלֵי מֹשֶׁה בְחִירוֹ”³²⁷⁷; חִזְקִיָּה תָלָה בִּזְכוּת עַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “זְכָר־נָא אֵת אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנֶיךָ”³²⁷⁸, תָּלוּ לוֹ בִּזְכוּת אֲחֵרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְגַנּוֹתִי אֶל־הָעִיר הַזֹּאת לְהוֹשִׁיעָהּ לְמַעֲנִי וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי”³²⁷⁹ (בר' י:).

רכו “גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ”³²⁸⁰ – מָה הַגֶּפֶן הַזּוֹ יֶשׁ־בָּהּ אֶשְׁכּוֹלוֹת גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, וְכָל־אֶשְׁכּוֹל שֶׁהוּא גָדוֹל מֵחֲבֵרוֹ נָמוֹךְ מִמֶּנּוּ³²⁸¹, כָּךְ [יִשְׂרָאֵל], כָּל־מִי שֶׁהוּא גָדוֹל מֵחֲבֵרוֹ נָמוֹךְ מִמֶּנּוּ (מד"ש טז).

רכז רַ' יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַ' לֵוִי אָמַר: אוֹמְרִים לִפְרָת: לָמָּה אֵין קוֹלְךָ הוֹלֵךְ³²⁸²? אָמַר לָהֶם: אֵינִי צָרִיךְ – מַעֲשַׂי מוֹדִיעִים אוֹתִי³²⁸³: אָדָם נוֹטֵעַ בִּי נְטִיעָה וְהִיא עוֹלָה לִשְׁלשִׁים יוֹם; זוֹרֵעַ בִּי יָרָק – וְהוּא עוֹלֶה לִשְׁלשָׁה יָמִים. אוֹמְרִים לְחִדֶּקֶל: לָמָּה קוֹלְךָ הוֹלֵךְ? אָמַר לָהֶם: הַלְוַאי נִשְׁמָע קוֹלִי³²⁸⁴ וְאֵרָאֶה. אוֹמְרִים לְאִילָנֵי־מַאֲכָל: לָמָה אֵין קוֹלְכֶם הוֹלֵךְ? אָמְרוּ לָהֶם: אֵין אָנוּ צְרִיכִים – פֵּרוֹתֵינוּ מְעִידִים עָלֵינוּ. אוֹמְרִים לְאִילָנֵי־סְרָק³²⁸⁵: לָמָּה קוֹלְכֶם הוֹלֵךְ: אָמְרוּ לָהֶם: הַלְוַאי נִשְׁמָע קוֹלֵנוּ וְנֵרָאֶה. אָמַר רַב הוּנָא: לֹא מִשּׁוּם הַטַּעַם הַזֶּה; אֶלָּא אִילָנֵי מַאֲכָל, עַל־יְדֵי שֶׁהֵם כְּבֵדִים בְּפֵרוֹתֵיהֶם³²⁸⁶ לְפִיכָךְ אֵין קוֹלָם הוֹלֵךְ, אֲבָל אִילָנֵי־סְרָק עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קַלִּים בְּפֵרוֹתֵיהֶם קוֹלָם הוֹלֵךְ (ב“ר טז; קה”ר י).

רכח “כִּי כְקוֹל הַסִּירִים תַּחַת הַסִּיר”³²⁸⁷ – כָּל־הָעֵצִים כְּשֶׁהֵם דּוֹלְקִים אֵין קוֹלָם הוֹלֵךְ; בְּרַם³²⁸⁸ הַסִּירִים הַלָּלוּ כְּשֶׁהֵם דּוֹלְקִים קוֹלָם הוֹלֵךְ, לוֹמַר: אַף אָנוּ מִן הָעֵצִים (קה"ר ז).

רכט אִסְתֵּרָא בִלְגִינָא³²⁸⁹ קִישׁ־קִישׁ קָרְיָא (ב"מ פה:).

רל שָׁנִינוּ, רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: אָדָם אוֹמֵר³²⁹⁰ שִׁבְחוֹ בְּקוֹל נָמוֹךְ וּגְנוּתוֹ בְּקוֹל רָם. שִׁבְחוֹ בְּקוֹל נָמוֹךְ – מִן וִדּוּי הַמַּעֲשֵׂר³²⁹¹, וּגְנוּתוֹ בְּקוֹל רָם – מִמִּקְרָא בִכּוּרִים³²⁹² (סוטה לב:).

רלא אָמַר רָבָא: מֻתָּר לוֹ לְאָדָם לְהוֹדִיעַ עַצְמוֹ³²⁹³ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין יוֹדְעִים אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְעַבְדְּךָ יָרֵא אֶת־יְיָ מִנְּעֻרָי”³²⁹⁴.

רָבָא הִקְשָׁה: כָּתוּב “וְעַבְדְּךָ יָרֵא אֶת־יְיָ מִנְּעֻרָי”³²⁹⁵, וְכָתוּב “יְהַלֶּלְךָ זָר וְלֹא־פִיךָ”³²⁹⁶? – כָּאן בַּמָּקוֹם שֶׁיּוֹדְעִים אוֹתוֹ וְכָאן בַּמָּקוֹם שֶׁאֵין יוֹדְעִים אוֹתוֹ.

וְאָמַר רָבָא: מֻתָּר לוֹ לְתַלְמִיד־חָכָם לוֹמַר: “תַּלְמִיד־חָכָם אֲנִי וְהַקְדִּימוּ דִינִי תְּחִלָּה” (נדר' סב.).

––––––––––

רלב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם רַךְ כַּקָּנֶה וְאַל יְהֵא קָשֶׁה כָּאָרֶז.

קָנֶה זֶה עוֹמֵד בִּמְקוֹם מַיִם וְגִזְעוֹ מַחֲלִיף³²⁹⁷ וְשָׁרָשָׁיו מְרֻבִּים, וַאֲפִלּוּ כָל־הָרוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בָּאוֹת וְנוֹשְׁבוֹת בּוֹ אֵין מְזִיזוֹת אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ, אֶלָּא הוּא הוֹלֵךְ וּבָא עִמָּהֶן; כֵּוָן שֶׁדָּמְמוּ³²⁹⁸ הָרוּחוֹת עָמַד הַקָּנֶה בִּמְקוֹמוֹ.

אֶרֶז זֶה אֵינוֹ עוֹמֵד בִּמְקוֹם מַיִם וְאֵין גִּזְעוֹ מַחֲלִיף וְשָׁרָשָׁיו מֻעָטִים³²⁹⁹, וַאֲפִלּוּ כָּל־הָרוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בָּאוֹת וְנוֹשְׁבוֹת בּוֹ אֵין מְזִיזוֹת אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ, כֵּוָן שֶׁנָּשְׁבָה בוֹ רוּחַ דְּרוֹמִית מִיָּד עוֹקַרְתּוֹ וְהוֹפַכְתּוֹ עַל פָּנָיו (תענ' כ.; סנה' קה, קו).

רלג אָמַר רַ' אַבָּא בַר כָּהֲנָא בְּשֵׁם רַ' לֵוִי: כָּל־מִי שֶׁהוּא מַעֲמִיד פָּנִים בַּגַּל³³⁰⁰ – הַגַּל שׁוֹטְפוֹ; וְכָל־מִי שֶׁאֵינוֹ מַעֲמִיד פָּנִים בַּגַּל – אֵין הַגַּל שׁוֹטְפוֹ (ב"ר מד).

רלד שָׁנִינוּ, אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל: פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בִּסְפִינָה, וְרָאִיתִי סְפִינָה אַחַת שֶׁנִּשְׁבְּרָה, וְהָיִיתִי מִצְטַעֵר עַל תַּלְמִיד־חָכָם שֶׁבָּהּ, וּמִי הוּא? רַ' עֲקִיבָא. וּכְשֶׁעָלִיתִי בַיַּבָּשָׁה בָּא וְיָשַׁב וְדָן לְפָנַי בַּהֲלָכָה. אָמַרְתִּי לוֹ: בְּנִי, מִי הֶעֱלֶךָ? אָמַר לִי: דַּף שֶׁל סְפִינָה נִזְדַּמֵּן לִי, וְכָל־גַּל וְגַל שֶׁבָּא עָלַי נִעְנַעְתִּי לוֹ רֹאשִׁי (יבמ' קכא.).

רלה רַ' אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר: אַל תְּהֵא כַמַּשְׁקוֹף הָעֶלְיוֹן שֶׁאֵין יַד בְּנֵי־אָדָם יְכוֹלָה לִגַּע בּוֹ, אֶלָּא הֱוֵי כְאִסְקוֹפָה³³⁰¹ תַחְתּוֹנָה שֶׁהַכֹּל דָּשִׁים³³⁰² בָּהּ – וְסוֹף כָּל־הַבִּנְיָן נִסְתָּר³³⁰³ וְהִיא בִּמְקוֹמָהּ עוֹמָדֶת (אדר“נ כו; דא”ז ג).

––––––––––

רלו אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָי: כָּל־אָדָם שֶׁיֶּשׁ־בּוֹ גַּסּוּת־הָרוּחַ³³⁰⁴ כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה־זָרָה: כָּתוּב כָּאן: “תּוֹעֲבַת יְיָ כָּל־גְּבַהּ־לֵב”³³⁰⁵, וְכָתוּב שָׁם: “וְלֹא־תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל־בֵּיתֶךָ”³³⁰⁶.

וְרַ' יוֹחָנָן אָמַר שֶׁלּוֹ: כְּאִלּוּ כָפַר בְּעִקָּר³³⁰⁷, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְרָם לְבָבֶךָ – וְשָׁכַחְתָּ אֶת־יְיָ אֱלהֶיךָ”³³⁰⁸ (סוטה ד:).

רלז אָמַר רַב חִסְדֶּא (וְיֵשׁ אוֹמְרִים מַר עֻקְבָּא): כָּל־אָדָם שֶׁיֶּשׁ־בּוֹ גַּסּוּת־הָרוּחַ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אֵין אֲנִי וְהוּא יְכוֹלִים לָדוּר בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “גְּבַהּ־עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב אֹתוֹ לֹא אוּכָל”³³⁰⁹ – אַל תִּקְרָא “אֹתוֹ” אֶלָּא “אִתּוֹ” (סוטה ה.).

רלח אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: כָּל־אָדָם שֶׁיֶּשׁ־בּוֹ גַּסּוּת־הָרוּחַ שְׁכִינָה מְיַלֶּלֶת עָלָיו (סוטה ה.).

רלט הַמְהַלֵּךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה אֲפִלּוּ אַרְבַּע אַמּוֹת כְּאִלּוּ דוֹחַק רַגְלֵי שְׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “מְלֹא כָל־הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ”³³¹⁰ (בר' מג:).

רמ הָאֵימְתָנִים³³¹¹ וְהַגַּוְתָנִים וְהַזַּחְתָּנִים³³¹² וְהַזֵּידוֹנִים וְעַזֵּי־פָנִים וּבַעֲלֵי־זְרוֹעוֹת, עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר: “זְרוֹעוֹת רְשָׁעִים תִּשָּׁבַרְנָה”³³¹³.

הַהוֹגִים כַּיּוֹנִים וְהַמְנַהֲמִים וְהַמְנוֹפְפִים בִּידֵיהֶם וְהַבּוֹעֲטִים בְּרַגְלֵיהֶם וְהַמְהַלְּכִים בְּרֹאשׁ אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר: “אַל־תְּבוֹאֵנִי רֶגֶל גַּאֲוָה וְיַד־רְשָׁעִים אַל־תְּנִדֵנִי”³³¹⁴ (ד"א ב).

רמא הִתִּיר מַנְעָלָיו וְיָצָא לַשּׁוּק הֲרֵי זֶה מִגַּסֵּי־הָרוּחַ; סַנְטֵרוֹ³³¹⁵ לִצְדָדִים וְכוֹבָעוֹ לַאֲחוֹרָיו וְיַרְכָתוֹ עַל חֲבֵרָיו³³¹⁶ וּרְצוּעוֹת תְּפִלִּין בְּיָדוֹ וּמֵחֲזִירָן³³¹⁷ כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּךְ בַּשּׁוּק – הֲרֵי זֶה מִגַּסֵּי־הָרוּחַ (שם יא.).

רמב אָמַר רַ' אֲלֶכְּסַנְדְּרֵי: כָּל־אָדָם שֶׁיֶּשׁ־בּוֹ גַּסּוּת־הָרוּחַ אֲפִלּוּ רוּחַ קִמְעָא³³¹⁸ עוֹכַרְתּוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָרְשָׁעִים כַּיָּם נִגְרָשׁ כִּי הַשְׁקֵט לֹא יוּכָל”³³¹⁹ – וּמַה יָּם, שֶׁיֶּשׁ־בּוֹ כַמָּה רְבִיעִיּוֹת³³²⁰, רוּחַ קִמְעָא עוֹכַרְתּוֹ, אָדָם שֶׁאֵין בּוֹ אֶלָּא רְבִיעִית אַחַת³³²¹ עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. (סוטה ה.).

רמג אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כָּל־הַמִּתְיַהֵר³³²², אִם חָכָם הוּא חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ, וְאִם נָבִיא הוּא נְבוּאָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ. (פס' סו:).

רמד דָּרַשׁ רַ' עֲוִירָא: כָּל־אָדָם שֶׁיֶּשׁ־בּוֹ גַּסּוּת־הָרוּחַ לְבַסּוֹף מִתְמַעֵט, שֶׁנֶּאֱמַר: “רֹמּוּ – מְעַט”³³²³. מַהוּ “וּכְרֹאשׁ שִׁבֹּלֶת יִמָּלוּ”³³²⁴? שָׁנָה דְבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל: מָשָׁל לְאָדָם שֶׁנִּכְנַס לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ – גְּבוֹהָה גְּבוֹהָה הוּא מְלַקֵּט³³²⁵ (סוטה ה.).

רמה אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: כָּל־אָדָם שֶׁיֶּשׁ־בּוֹ גַּסּוּת־הָרוּחַ רָאוּי לְגַדְּעוֹ כַּאֲשֵׁרָה (שם).

רמו אָמַר רַ' לֵוִי: כָּל־הַמִּתְגָּאֶה אֵינוֹ נִדּוֹן אֶלָּא בָאֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: “זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה³³²⁶ הִיא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה”³³²⁷ (ויק"ר ז).

רמז אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: כָּל־אָדָם שֶׁיֶּשׁ־בּוֹ גַּסּוּת־הָרוּחַ אֵין עֲפָרוֹ נִנְעָר³³²⁸, שֶׁנֶּאֱמַר: “הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר”³³²⁹ – “שׁוֹכְנֵי בֶעָפָר” לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא “שֹׁכְנֵי עָפָר” – מִי שֶׁנַּעֲשָׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו (סוטה ה.).

רמח דָּרַשׁ בַּר־קַפָּרָא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: לָמָּה תְּרַצְּדוּן הָרִים גַּבְנֻנִּים"³³³⁰? יָצְתָה בַת־קוֹל וְאָמְרָה לָהֶם: לָמָּה תִּרְצוּ דִין עִם סִינָי? כֻּלְּכֶם בַּעֲלֵי־מוּמִים אַתֶּם אֵצֶל סִינָי. אָמַר רַב אָשֵּׁי: מִכְּלָל מִי שֶׁמִּתְיַהֵר בַּעַל־מוּם הוּא (מג' כט.)

רמט נְבוּכַדְנֶאצַּר אָמַר: אֵין בָּאֵי הָעוֹלָם כְּדֵי לָדוּר בֵּינֵיהֶם, אֶעֱשֶׂה לִי עָב קְטַנָּה וְאָדוּר בְּתוֹכָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֶעֱלֶה עַל־בָּמֳתֵי עָב”³³³¹. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: “וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִּלְבָבְךָ הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה”³³³² וגו' – אֲנִי מוֹרִידְךָ לִבְאֵר שָׁחַת; אַתָּה אָמַרְתָּ אֵין בָּאֵי הָעוֹלָם כְּדֵי לָדוּר בֵּינֵיהֶם – “וְלָךְ טָרְדִין מִן־אֲנָשָׁא וְעִם־חֵיוַת בָּרָא לֶהֱוֵה מְדֹרָךְ וְעִשְׂבָּא כְתוֹרִין לָךְ יְטַעֲמוּן… וְשִׁבְעָה עִדָּנִין יַחְלְפוּן עֲלָיךְ עַד דִּי תִנְדַּע דִּי־שַׁלִּיט עִלָּאָה בְּמַלְכוּת אֲנָשָׁא וּלְמַן־דִּי יִצְבַּא יִתְּנִנָּה”³³³³ (תוס' סוטה פ"ג).

רנ מִשֶּׁרַבּוּ מוֹשְׁכֵי הָרֹק³³³⁴ רַבּוּ הַיְהִירִים וְנִתְמַעֲטוּ הַתַּלְמִידִים וְהַתּוֹרָה חוֹזֶרֶת עַל לוֹמְדֶיהָ³³³⁵.

מִשֶּׁרַבּוּ הַיְהִירִים הִתְחִילוּ בְנוֹת יִשְׂרָאֵל לְהִנָּשֵׂא לִיהִירִים, שֶׁאֵין דּוֹרֵנוּ רוֹאֶה אֶלָּא לְפָנִים³³³⁶.

– אִינִי³³³⁷? וַהֲרֵי אָמַר מָר: כָּל־מִי שֶׁמִּתְיַהֵר אֲפִלּוּ עַל אַנְשֵׁי־בֵיתוֹ אֵינוֹ מְקֻבָּל, שֶׁנֶּאֱמַר: “גֶּבֶר יָהִיר וְלֹא יִנְוֶה”³³³⁸ – אֲפִלּוּ בְנָוֶה שֶׁלּוֹ!

– מִתְּחִלָּה קָפְצָה עָלָיו, לַסּוֹף מִתְגַּנֶּה³³³⁹ עָלֶיהָ (סוטה מז:).

רנא סִמָּן לְגַסּוּת הָרוּחַ – עֲנִיּוּת תּוֹרָה (סנה' כד.).

רנב דַּל גֵּאֶה – אֵין הַדַּעַת סוֹבַלְתּוֹ (פס' קיג:).

רנג מִפְּנֵי מָה מְצֹרָע נִטְהָר בַּגָּבוֹהַּ שֶׁבַּגְּבוֹהִים וּבַנָּמוֹךְ שֶׁבַּנְּמוֹכִים: בְּעֵץ אֶרֶז וּבְאֵזוֹב? עַל יְדֵי שֶׁהִגְבִּיהַּ עַצְמוֹ כָּאֶרֶז לָקָה בְצָרַעַת, כֵּוָן שֶׁהִשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב נִתְרַפֵּא עַל־יְדֵי אֵזוֹב (במ"ר יט).

י. בֹּשֶׁת־פָּנִים וְעַזּוּת־פָּנִים

רנד שָׁנִינוּ: “וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל־פְּנֵיכֶם”³³⁴⁰ – זוֹ בוּשָׁה, “לְבִלְתִּי תֶּחֱטָאוּ”³³⁴¹ – מְלַמֵּד, שֶׁהַבּוּשָׁה מְבִיאָה לִידֵי יִרְאַת־חֵטְא. מִכָּאן אָמְרוּ: סִמָּן יָפֶה בָּאָדָם, שֶׁהוּא בַיְשָׁן. אֲחֵרִים אוֹמְרִים: כָּל־הַמִּתְבַּיֵּשׁ לֹא בִמְהֵרָה הוּא חוֹטֵא, וּמִי שֶׁאֵין לוֹ בֹשֶׁת־פָּנִים בְּיָדוּעַ³³⁴² שֶׁלֹּא עָמְדוּ אֲבוֹתָיו עַל הַר סִינָי (נדר' כ.).

רנה שְׁלשָׁה סִמָּנִים יֵשׁ בְּאֻמָּה זוֹ: רַחֲמָנִים וּבַיְשָׁנִים וְגוֹמְלֵי־חֲסָדִים (יבמ' עט.; ע"י).

רנו רֻבָּם שֶׁל בְּנֵי־אָבוֹת בַּיְשָׁנִים הֵם (ירוש‘, קיד’ ד; סופ' טו).

רנז יְהוּדָה בֶן תֵּימָא הָיָה אוֹמֵר: עַז־פָּנִים לְגֵיהִנֹּם וּבֹשֶׁת־פָּנִים לְגַן־עֵדֶן (אב' ה).

רנח אָמַר עֻלָּא: לֹא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם בֹּשֶׁת־פָּנִים זֶה מִזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: “הוֹבִישׁוּ כִּי־תוֹעֵבָה עָשׂוּ, גַּם־בּוֹשׁ לֹא־יֵבוֹשׁוּ גַּם־הַכְלִים לֹא יָדָעוּ, לָכֵן יִפְּלוּ בַנֹּפְלִים”³³⁴³.

אָמַר רַ' יִצְחָק: לֹא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם אֶלָּא בִשְׁבִיל שֶׁהִשְׁווּ קָטֹן וְגָדוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָיָה כָעָם כַּכֹּהֵן”³³⁴⁴, וְנֶאֱמַר אַחֲרָיו: “הִבּוֹק תִּבּוֹק הָאָרֶץ”³³⁴⁵ (שבת קיט:).

רנט רַב דִּימִי אָמַר: שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה קְלָלוֹת קִלֵּל יְשַׁעְיָה אֶת־יִשְׂרָאֵל, וְלֹא נִתְקָרְרָה דַעְתּוֹ³³⁴⁶ עַד שֶׁאָמַר לָהֶם הַמִּקְרָא הַזֶּה: “יִרְהֲבוּ הַנַּעַר בַּזָּקֵן וְהַנִּקְלֶה בַּנִּכְבָּד”³³⁴⁷ (חג' יד.).

רס אָמַר רַבָּה בַר הוּנָא: כָּל־אָדָם שֶׁיֵּשׁ־לוֹ עַזּוּת־פָּנִים מֻתָּר לִקְרוֹתוֹ רָשָׁע, שֶׁנֶּאֱמַר: “הֵעֵז אִישׁ רָשָׁע בְּפָנָיו”³³⁴⁸. רַב נַחֲמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: מֻתָּר לִשְׂנאוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְעֹז פָּנָיו יְשֻׁנֶּא”³³⁴⁹ – אַל תִּקְרָא “יְשֻׁנֶּא” אֶלָּא “יִשָּׂנֵא” (תענ' ז:).

רסא מִדַּחֲצִיף³³⁵⁰ כֻּלֵי הַאי שְׁמַע־מִנַּהּ רַשִּׁיעָא הוּא (מִשֶּׁהוּא חָצוּף כָּל־כָּךְ מִכְּלָל שֶׁרָשָׁע הוּא) (ב"מ פג:).

רסב אָמַר רַב נַחֲמָן: חֻצְפָּא אֲפִלּוּ כְּלַפֵּי שְׁמַיָּא מַהֲנֵי (חֻצְפָּה מוֹעִילָה אֲפִלּוּ כְלַפֵּי שָׁמָיִם): מִתְּחִלָּה כָּתוּב: “לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם”³³⁵¹, וּלְבַסּוֹף כָּתוּב: “קוּם לֵךְ אִתָּם³³⁵²”³³⁵³.

אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: חֻצְפָּא מַלְכוּתָא בְּלָא תָגָא הִיא (חֻצְפָּה מַלְכוּת בְּלֹא עֲטָרָה הִיא), שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאָנֹכִי הַיּוֹם רַךְ וּמָשׁוּחַ מֶלֶךְ וְהָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּנֵי צְרוּיָה קָשִׁים מִמֶּנִּי³³⁵⁴”³³⁵⁵ (סנה' קה.).

רסג “וַיֹּאמֶר מְמוּכָן³³⁵⁶”³³⁵⁷ – אָמַר רַב כָּהֲנָא: מִכָּאן שֶׁהַהֶדְיוֹט קוֹפֵץ בְּרֹאשׁ (מג' יב:).

––––––––––

רסד מוּטָב שֶׁתִּתְבַּיֵּשׁ מֵעַצְמְךָ וְאַל תִּתְבַּיֵּשׁ מֵאֲחֵרִים (דא"ז ב.).

רסה אָמַר רַ' אַבָּא דְמִן קֵיסָרֵי: אֵינוֹ דוֹמֶה מִתְבַּיֵּשׁ מֵעַצְמוֹ לְמִתְבַּיֵּשׁ מֵאֲחֵרִים (תענ' טו, טז).

רסו עֲשָׂרָה מִתְחַבְּרִים³³⁵⁸ וְגוֹנְבִים קוֹרָה וְאֵינָם מִתְבַּיְּשִׁים זֶה מִפְּנֵי זֶה (קיד' פ:).

יא. שִׂמְחָה וְעַצְבוּת. שְׂחוֹק וְקַלּוּת־רֹאשׁ

רסז “וְשִׁבַּחְתִּי אֲנִי אֶת־הַשִּׂמְחָה”³³⁵⁹ – זוֹ שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה³³⁶⁰, “וּלְשִׂמְחָה מַה־זֹּה עֹשָׂה”³³⁶¹ – זוֹ שִׂמְחָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁל מִצְוָה; לְלַמֶּדְךָ, שֶׁאֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה לֹא מִתּוֹךְ עַצְבוּת וְלֹא מִתּוֹךְ עַצְלוּת, וְלֹא מִתּוֹךְ שְּׂחוֹק וְלֹא מִתּוֹךְ קַלּוּת־רֹאשׁ³³⁶², וְלֹא מִתּוֹךְ שִׂיחָה וְלֹא מִתּוֹךְ דְּבָרִים בְּטֵלִים, אֶלָּא מִתּוֹךְ דְּבַר שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְעַתָּה קְחוּ־לִי מְנַגֵּן וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן וַתְּהִי עָלָיו יַד יְיָ”³³⁶³ (שבת ל).

רסח “דְּאָגָה בְּלֵב־אִישׁ יַשְׁחֶנָּה”³³⁶⁴ – רַ' אַמִּי וְרַ' אַסִּי, אֶחָד אָמַר: יַשִּׂיחֶנֶּה מִדַּעְתּוֹ³³⁶⁵, וְאֶחָד אָמַר: יְשִׂיחֶנֶּה לַאֲחֵרִים (סנה' ק:).

רסט רַב בָּרוֹקָא חוֹזָאָה הָיָה מָצוּי בַּשּׁוּק שֶׁל בֵּי־לֶפֶט³³⁶⁶, וְהָיָה אֵלִיָּהוּ מָצוּי אֶצְלוֹ. אָמַר לוֹ³³⁶⁷: יֵשׁ בְּשׁוּק זֶה בֶּן עוֹלָם־הַבָּא? אָמַר לוֹ: לָאו. בֵּינָתַיִם בָּאוּ שְׁנֵי בְנֵי־אָדָם. אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ: הַלָּלוּ בְּנֵי עוֹלָם־הַבָּא הֵם. הָלַךְ אֶצְלָם רַב בָּרוֹקָא, אָמַר לָהֶם: מַה מַּעֲשֵׂיכֶם? אָמְרוּ לוֹ: בְּנֵי־אָדָם שְׂמֵחִים אָנוּ וּמְשַׂמְּחִים עֲצוּבִים, וּכְשֶׁאָנוּ רוֹאִים שְׁנַיִם שֶׁנָּפְלָה קְטָטָה בֵינֵיהֶם אָנוּ טוֹרְחִים וְעוֹשִׂים בֵּינֵיהֶם שָׁלוֹם (תענ' כב.).

רע תַּלְמִיד אֶחָד הָיָה מְהַלֵּךְ אַחֲרֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי בְּשׁוּק צִיּוֹן. רָאָהוּ שֶׁהוּא מְפַחֵד. אָמַר לוֹ: חוֹטֵא אַתָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: “פָּחֲדוּ בְצִיּוֹן חַטָּאִים”³³⁶⁸. אָמַר לוֹ: וַהֲלֹא נֶאֱמַר: “אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד”³³⁶⁹. אָמַר לוֹ: זֶה בְּדִבְרֵי תוֹרָה נֶאֱמָר³³⁷⁰.

יְהוּדָה בַר נָתָן הָיָה מְהַלֵּךְ אַחַר רַב הַמְנוּנָא, רָאָהוּ שֶׁהוּא מִתְאַנֵּחַ. אָמַר לוֹ: יִסּוּרִים מְבַקֵּשׁ אָדָם זֶה לְהָבִיא עַל עַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי פַחַד פָּחַדְתִּי וַיֶּאֱתָיֵנִי”³³⁷¹. אָמַר לוֹ: וַהֲלֹא נֶאֱמַר: “אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד”³³⁷². – זֶה בְּדִבְרֵי תוֹרָה נֶאֱמָר (בר' ס.).

רעא אָמַר רַב: אֲנָחָה שׁוֹבֶרֶת חֲצִי־גוּפוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאַתָּה בֶן־אָדָם הֵאָנַח בְּשִׁבְרוֹן מָתְנַיִם³³⁷³”³³⁷⁴; וְרַ' יוֹחָנָן אָמַר: אַף כָּל־גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָיָה כִּי־יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ עַל־מָה אַתָּה נֶאְנָח וְאָמַרְתָּ אֶל־שְׁמוּעָה כִי־בָאָה וְנָמֵס כָּל־לֵב” וגו'³³⁷⁵ (בר' נח:).

רעב דְּמָעוֹת שֶׁל בְּכִי רָעוֹת; דְּמָעוֹת שֶׁל שְׂחוֹק יָפוֹת. (שבת קנא, קנב).

רעג “וְשָׁבוּ הֶעָבִים אַחַר הַגָּשֶׁם”³³⁷⁶ – זֶה מְאוֹר עֵינָיו שֶׁל אָדָם שֶׁהוֹלֵךְ אַחַר הַבֶּכִי³³⁷⁷ (שם קנא:).

רעד עֲשָׂרָה שֵׁמוֹת נִקְרֵאת שִׂמְחָה, אֵלּוּ הֵם: שָׂשׂוֹן, שִׂמְחָה, גִּילָה, רִנָּה, דִּיצָה, פְּצָחָה, צָהֳלָה, עֲלִיזָה, חֶדְוָה, עֲלִיצָה. (אדר“נ לד: שהש”ר א)

רעה “לֵב יוֹדֵעַ מָרַת נַפְשׁוֹ וּבְשִׂמְחָתוֹ לֹא־יִתְעָרֵב זָר”³³⁷⁸ – מַהוּ כָּךְ? אֶלָּא כְּשֵׁם שֶׁהַלֵּב מַרְגִּישׁ בַּצָּרָה שֶׁהוּא מֵצַר, כָּךְ> כְּשֶׁהָאָדָם שָׂמֵחַ הַלֵּב שָׂמֵחַ תְּחִלָּה (שמ"ר יט).

רעו אֵין מְעָרְבִין שִׂמְחָה בְּשִׂמְחָה (מו"ק ח.)

רעז “תַּחַת אֲשֶׁר לֹא־עָבַדְתָּ אֶת־יְיָ אֱלהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב”³³⁷⁹ – אָמַר רַב מַתְנָה: אֵיזוֹ הִיא עֲבוֹדָה שֶׁבְּשִׂמְחָה וּבְטוּב־לֵבָב? הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה שִׁירָה (ערכ' יא:).

––––––––––

רעח מִשֶּׁבָּטְלָה סַנְהֶדְרִין בָּטֵל הַשִּׁיר מִבֵּית־הַמִּשְׁתָּאוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: “בַּשִּׁיר לֹא יִשְׁתּוּ־יָיִן”³³⁸⁰, וְאוֹמֵר: “זְקֵנִים מִשַּׁעַר שָׁבָתוּ³³⁸¹ בַּחוּרִים מִנְּגִינָתָם”³³⁸² (סוטה מח.).

רעט בְּפוֹלְמוֹס שֶׁל אַסְפַּסְיָנוֹס³³⁸³ גָּזְרוּ עַל עַטְרוֹת חֲתָנִים³³⁸⁴ וְעַל הָאֵירוֹס³³⁸⁵. בְּפוֹלְמוֹס שֶׁל טִיטוֹס גָּזְרוּ עַל עַטְרוֹת כַּלּוֹת. בְּפוֹלְמוֹס הָאַחֲרוֹן³³⁸⁶ גָּזְרוּ שֶׁלֹּא תֵצֵא הַכַּלָּה בְּאַפִּרְיוֹן³³⁸⁷ בְּתוֹךְ הָעִיר; וְרַבּוֹתֵינוּ הִתִּירוּ, שֶׁתֵּצֵא הַכַּלָּה בְּאַפִּרְיוֹן בְּתוֹךְ הָעִיר (שם מט.).

רפ אָמַר רַב חִסְדֶּא: “הָסִיר הַמִּצְנֶפֶת וְהָרִים הָעֲטָרָה… הַשָּׁפָלָה הַגְבֵּהַּ וְהַגָּבֹהַּ הַשְׁפִּיל”³³⁸⁸ – מָה עִנְיֵן מִצְנֶפֶת אֵצֶל עֲטָרָה? אֶלָּא לוֹמַר לָךְ: בִּזְמַן שֶׁמִּצְנֶפֶת בְּרֹאשׁ כֹּהֵן־גָּדוֹל³³⁸⁹ עֲטָרָה בְּרֹאשׁ כָּל־אָדָם, נִסְתַּלְּקָה מִצְנֶפֶת מֵרֹאשׁ כֹּהֵן־גָּדוֹל – נִסְתַּלְּקָה עֲטָרָה מֵרֹאשׁ כָּל־אָדָם (גיט' ז.).

רפא שָׁלְחוּ לוֹ לְמַר עֻקְבָּא: זֶמֶר מִנַּיִן שֶׁאָסוּר³³⁹⁰? שִׂרְטֵט³³⁹¹ וְכָתַב לָהֶם: “אַל־תִּשְׂמַח יִשְׂרָאֵל אֶל־גִּיל כָּעַמִּים”³³⁹².

– וְיִשְׁלַח לָהֶם מִכָּאן: “בַּשִּׁיר לֹא יִשְׁתּוּ־יָיִן”³³⁹³?

– אִם מִשָּׁם הָיִיתִי אוֹמֵר: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, זֶמֶר שֶׁל כֶּלִי, אֲבָל שֶׁל פֶּה מֻתָּר – קָא מַשְׁמַע לָן³³⁹⁴ (שם).

רפב אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כָּל־הַשּׁוֹתֶה בְּאַרְבָּעָה מִינֵי־זֶמֶר מֵבִיא פֻרְעָנֻיּוֹת לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָיָה כִנּוֹר וָנֶבֶל תֹּף וְחָלִיל וָיַיִן מִשְׁתֵּיהֶם”³³⁹⁵; מַה־נֶּאֱמַר אַחֲרָיו – “לָכֵן גָּלָה עַמִּי מִבְּלִי־דָעַת” וגו'³³⁹⁶ (סוטה מח:).

רפג אָמַר רַב: אֹזֶן שֶׁשָּׁמְעָה זִמְרָה תֵּעָקֵר.

אָמַר רָבָא: זֶמֶר בַּבַּיִת – חֻרְבָּה בַסָּף, שֶׁנֶּאֱמַר: “קוֹל יְשׁוֹרֵר בַּחַלּוֹן – חֹרֶב בַּסַּף³³⁹⁷”³³⁹⁸.

אָמַר רַב הוּנָא: זֶמֶר שֶׁל מַשָּׁכִים³³⁹⁹ וְשֶׁל חוֹרְשִׁים מֻתָּר; שֶׁל גַּרְדִּיִּים³⁴⁰⁰ אָסוּר (שם.).

רפד רַב הוּנָא בִּטֵּל אֶת־הַזֶּמֶר. עָמְדוּ³⁴⁰¹ מֵאָה אַוָּזִים בְּזוּז וּמֵאָה סְאָה חִטִּים בְּזוּז וְלֹא נִתְבַּקֵּשׁוּ. בָּא רַב חִסְדָּא וְהֵקֵל בַּדָּבָר³⁴⁰², נִתְבַּקֵּשׁ אַוָּז בְּזוּז וְלֹא נִמְצָא³⁴⁰³ (שם).

רפה אָמַר רַב יוֹסֵף: גְּבָרִים מְזַמְּרִים וְנָשִׁים עוֹנוֹת – פְּרִיצוּת, נָשִׁים מְזַמְּרוֹת וּגְבָרִים עוֹנִים – כָּאֵשׁ בַּנְּעֹרֶת³⁴⁰⁴ (שם).

רפו מָר בְּנוֹ שֶׁל רָבִינָא עָשָׂה מִשְׁתֵּה חֲתָנִים לִבְנוֹ. רָאָה שֶׁהַחֲכָמִים שְׂמֵחִים בְּיוֹתֵר, הֵבִיא כּוֹס מֵיקָר³⁴⁰⁵ שֶׁל אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז וְשָׁבַר לִפְנֵיהֶם וְנִתְעַצֵּבוּ.

רַב אָשֵּׁי עָשָׂה מִשְׁתֵּה חֲתָנִים לִבְנוֹ. רָאָה שֶׁהַחֲכָמִים שְׂמֵחִים בְּיוֹתֵר, הֵבִיא כּוֹס שֶׁל זְכוּכִית לְבָנָה וְשָׁבַר לִפְנֵיהֶם וְנִתְעַצֵּבוּ.

אָמְרוּ לוֹ חֲכָמִים לְרַב הַמְנוּנָה זוֹטִי בְּמִשְׁתֶּה שֶׁל מָר בְּנוֹ שֶׁל רָבִינָא: יָשִׁיר לָנוּ מָר. אָמַר לָהֶם: “וַי לַן דְּמִיתְנָן! וַי לַן דְּמִיתְנָן!” (אוֹי לָנוּ שֶׁנָּמוּת, אוֹי לָנוּ שֶׁנָּמוּת). אָמְרוּ לוֹ: וְאָנוּ מַה נַּעֲנֶה אַחֲרֶיךָ³⁴⁰⁶? אָמַר לָהֶם: הֵי תוֹרָה וְהֵי מִצְוָה³⁴⁰⁷ שֶׁיָּגֵנּוּ עָלֵינוּ! (בר' ל, לא).

רפז בִּשְׁעַת חֶדְוְתָא – חֶדְוְתָא, בִּשְׁעַת אֶבְלָא – אֶבְלָא (בִּשְׁעַת שִׂמְחָה – שִׂמְחָה, בִּשְׁעַת אֵבֶל – אֵבֶל) (ב"ר כז).

רפח “וְזֵרִיתִי פֶרֶשׁ עַל־פְּנֵיכֶם פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם”³⁴⁰⁸ – אָמַר רַב הוּנָא (וְיֵשׁ אוֹמְרִים אָמַר רַב חַגָּא): אֵלּוּ בְנֵי אָדָם שֶׁמַּנִּיחִים דִּבְרֵי תוֹרָה וְעוֹשִׂים כָּל־יְמֵיהֶם כְּחַגִּים.

אָמַר רַ' לֵוִי, אָמַר רַב פַּפִּי, אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ: לְאַחַר שְׁלשָׁה יָמִים כְּרֵסוֹ נִבְקַעַת וְנוֹפֶלֶת לוֹ עַל פָּנָיו וְאוֹמֶרֶת לוֹ: טוֹל מַה שֶׁנָּתַתָּ בִּי (שבת קנא:).

רפט אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי: אָסוּר לְאָדָם שֶׁיְמַלֵּא שְׂחוֹק פִּיו בָּעוֹלָם־הַזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: “אָז³⁴⁰⁹ יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה”³⁴¹⁰ – אֵימָתָי? בִּזְמַן שֶׁ“יֹּאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִם־אֵלֶּה”³⁴¹¹.

אָמְרוּ עָלָיו עַל רֵישׁ־לָקִישׁ, שֶׁמִּיָּמָיו לֹא מִלֵּא שְׂחוֹק פִּיו בָּעוֹלָם־הַזֶּה מִשֶּׁשְּׁמָעָהּ מֵרַ' יוֹחָנָן רַבּוֹ (בר' לא.).

רצ הַמְקַבֵּל עָלָיו לִהְיוֹת חָבֵר³⁴¹² – לֹא יְהֵא פָרוּץ בִּשְׂחוֹק³⁴¹³ (דמאי ב).

רצא שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: לֹא יִפָּטֵר³⁴¹⁴ אָדָם מֵחֲבֵרוֹ לֹא מִתּוֹךְ שִׂיחָה וְלֹא מִתּוֹךְ שְׂחוֹק וְלֹא מִתּוֹךְ קַלּוּת־רֹאשׁ וְלֹא מִתּוֹךְ דְּבָרִים בְּטֵלִים, אֶלָּא מִתּוֹךְ דְּבַר־הֲלָכָה, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בִּנְבִיאִים רִאשׁוֹנִים שֶׁסִּיְּמוּ דִבְרֵיהֶם בְּדִבְרֵי שֶׁבַח וְתַנְחוּמִים; וְכֵן שָׁנָה מָרִי בַּר רַב הוּנָא: אַל יִפָּטֵר אָדָם מֵחֲבֵרוֹ אֶלָּא מִתּוֹךְ דְּבַר־הֲלָכָה, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ זוֹכְרֵהוּ (בר' לא.).

––––––––––

רצב רַ' עֲקִיבָא אוֹמֵר: שְׂחוֹק וְקַלּוּת־רֹאשׁ מַרְגִּילִין אֶת־הָאָדָם לְעֶרְוָה (אב' ג).

רצג דָּרַשׁ רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִי: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשָׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב”³⁴¹⁵ – וְכִי מֵאַחַר שֶׁלֹּא הָלַךְ הֵיכָן עָמָד? וּמֵאַחַר שֶׁלֹּא עָמַד הֵיכָן יָשָׁב? וּמֵאַחַר שֶׁלֹּא יָשַׁב הֵיכָן לָץ? אֶלָּא לוֹמַר לָךְ, שֶׁאִם הָלַךְ סוֹפוֹ לַעֲמוֹד, וְאִם עָמַד סוֹפוֹ לֵישֵׁב, וְאִם יָשַׁב סוֹפוֹ לָלוּץ, וְאִם לָץ עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: “וְלַצְתָּ לְבַדְּךָ תִשָּׂא”³⁴¹⁶ (ע"ז יח:).

רצד אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: כָּל־הַמִּתְלוֹצֵץ יִסּוּרִין בָּאִים עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְעַתָּה אַל־תִּתְלוֹצָצוּ פֶּן־יֶחֶזְקוּ מוֹסְרֵיכֶם”³⁴¹⁷.

אָמַר לָהֶם רָבָא לַחֲכָמִים: בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, אַל תִּתְלוֹצָצוּ, שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ עֲלֵיכֶם יִסּוּרִין.

אָמַר רַב קְטִינָא: כָּל־הַמִּתְלוֹצֵץ מְזוֹנוֹתָיו מִתְמַעֲטִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “מָשַׁךְ יָדוֹ אֶת־לֹצְצִים³⁴¹⁸”³⁴¹⁹.

אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: כָּל־הַמִּתְלוֹצֵץ נוֹפֵל בְּגֵיהִנֹּם, שֶׁנֶּאֱמַר: “זֵד יָהִיר לֵץ שְׁמוֹ עוֹשֶׂה בְּעֶבְרַת זָדוֹן”³⁴²⁰, וְאֵין עֶבְרָה אֶלָּא גֵיהִנֹּם, שֶׁנֶּאֱמַר: “יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא” וגו'³⁴²¹.

אָמַר רַ' תַּנְחוּם בַּר חֲנִילָאי: כָּל הַמִּתְלוֹצֵץ גּוֹרֵם כְּלָיָה לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְעַתָּה אַל־תִּתְלוֹצָצוּ פֶּן־יֶחֶזְקוּ מוֹסְרֵיכֶם, כִּי־כָלָה וְנֶחֱרָצָה שָׁמַעְתִּי”³⁴²².

אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: קָשָׁה הִיא³⁴²³ הַלֵּצָנוּת, שֶׁתְּחִלָּתָה יִסּוּרִין³⁴²⁴ וְסוֹפָהּ כְּלָיָה (שם; ירוש' בר' פ“ב, ה”ח.).

רצה דָּרַשׁ רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ” וגו'³⁴²⁵ – אַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא הָלַךְ לְטַטְרְיָאוֹת וּלְקִרְקְסָאוֹת³⁴²⁶ שֶׁל נָכְרִים, “וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד”³⁴²⁷ – זֶה שֶׁלֹּא עָמַד בְּקִינֵגִיּוֹן³⁴²⁸; “וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב”³⁴²⁹ – שֶׁלֹּא יָשַׁב בְּתַחְבּוּלוֹת³⁴³⁰. שֶׁמָּא יֹאמַר אָדָם: הוֹאִיל וְלֹא הָלַכְתִּי לְטַטְרְיָאוֹת וּלְקִרְקְסָאוֹת וְלֹא עָמַדְתִּי בְּקִינֵגִיּוֹן אֵלֵךְ וְאֶתְגָּרֶה בְשֵׁנָה³⁴³¹, תַּלְמוּד־לוֹמַר: “וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה”³⁴³² (ע“ז יח:; ע”י).

רצו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הַהוֹלֵךְ לְאִצְטָדִינִין³⁴³³ וּלְכַרְקוֹם³⁴³⁴ וְרָאָה שָׁם אֶת־הַנָּחָשִׁים³⁴³⁵ וְאֶת־הַחַבָּרִים³⁴³⁶, בּוּקְיוֹן וּמוּקְיוֹן³⁴³⁷, מוּלְיוֹן וְלוּלְיוֹן, בַּלּוֹרִין, סְגוּלָרִין, הֲרֵי זֶה מוֹשַׁב לֵצִים, וַעֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר: “וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב”³⁴³⁸, וְסָמוּךְ לוֹ: “כִּי אִם־בְּתוֹרַת יְיָ חֶפְצוֹ”³⁴³⁹, הָא לָמַדְתָּ, שֶׁדְּבָרִים הַלָּלוּ מְבִיאִים אֶת־הָאָדָם לִידֵי בִטּוּל־תּוֹרָה (שם, שם).

רצז אָמַר רַב חִסְדֶּא אָמַר רַ' יִרְמִיָּה בַר אַבָּא: כַּת לֵצִים אֵין מְקַבֶּלֶת פְּנֵי שְׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "מָשַׁךְ יָדוֹ אֶת־לֹצְצִים^{3440 3441} (סוטה מב.).

רצח רַ' יַסָּא כְּשֶׁעָלָה לְכָאן³⁴⁴² הָלַךְ וְנִסְתַּפֵּר, בִּקֵּשׁ לִרְחוֹץ בְּחַמֵּי טְבֶרְיָה. פָּגַע בּוֹ לֵצָן אֶחָד, טֶפַח לוֹ עַל עָרְפּוֹ מֵאֲחוֹרָיו. אָמַר לוֹ רַ' יַסָּא: עֲדַיִן הָעֲנָק³⁴⁴³ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ רָפֶה. הָיָה יוֹשֵׁב שָׁם אַרְכּוֹן³⁴⁴⁴ וְדָן לִסְטִים³⁴⁴⁵ אֶחָד. הָלַךְ אוֹתוֹ הָאִישׁ³⁴⁴⁶ עָמַד כְּנֶגֶד [הַלִּסְטִים] וְגִחֵךְ³⁴⁴⁷. אָמַר הַשָּׂר: מִי הָיָה עִמָּךְ? תָּלָה הַלִּסְטִים עֵינָיו וְרָאָה שֶׁזֶּה מְגַחֵך. אָמָר: אוֹתוֹ שֶׁמְּגַחֵךְ הָיָה עִמִּי. נְטָלוּהוּ וְדָנוּהוּ וְהוֹדָה שֶׁהָרַג אָדָם אֶחָד. הוֹצִיאוּ אֶת־שְׁנֵיהֶם כְּשֶׁהֵם טְעוּנִים צְלוּבֵיהֶם³⁴⁴⁸. יָצָא רַ' יַסָּא מִבֵּית־הַמֶּרְחָץ וּפָגַע בָּהֶם. אָמַר לוֹ אוֹתוֹ הָאִישׁ: עֲנָק זֶה שֶׁהָיָה רָפֶה כְּבָר נִשְׁנַץ³⁴⁴⁹. אָמַר לוֹ רַ' יַסָּא: רַע מַזָּלוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ, וְלֹא נֶאֱמַר: "וְעַתָּה אַל־תִּתְלוֹצָצוּ, פֶּן־יֶחֶזְקוּ מוֹסְרֵיכֶם^{3450 3451}! (ירוש' בר' פ“ב, ה”ח).

רצט אָמַר רַב נַחֲמָן: כָּל־לֵצָנוּת אֲסוּרָה, חוּץ מִלֵּצָנוּת שֶׁל עֲבוֹדָה־זָרָה שֶׁמֻּתָּרֶת (מג' כה:).

יב. קַבָּלַת־יִסּוּרִים

ש חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה כְּשֵׁם שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאָהַבְתָּ אֶת יְיָ אֱלהֶיךָ… וּבְכָל־מְאֹדֶךָ”³⁴⁵² – בְּכָל־מִדָּה וּמִדָּה³⁴⁵³ שֶׁהוּא מוֹדֵד לְךָ, הֱוֵי מוֹדֶה לוֹ.

רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁכְּשֵׁם שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הָרָעָה? תַּלְמוּד־לוֹמַר: “וּבֵרַכְתָּ אֶת־יְיָ אֱלהֶיךָ”³⁴⁵⁴ – דַּיָנְךָ³⁴⁵⁵, בְּכָל־דִּין שֶׁדָּנְךָ, בֵּין מִדָּה טוֹבָה וּבֵין מִדַּת פֻּרְעָנוּת.

מַהוּ “חַיָּב לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה כְּשֵׁם שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה”? אִם תֹּאמַר: כְּשֵׁם שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה “הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב”, כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הָרָעָה “הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב”, וַהֲרֵי שָׁנִינוּ: עַל בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת אוֹמֵר: “בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב”, וְעַל בְּשׂוֹרוֹת רָעוֹת אוֹמֵר: “בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת”? אָמַר רָבָא: לֹא נִצְרְכָה³⁴⁵⁶ אֶלָּא לְקַבְּלָם בְּשִׂמְחָה. אָמַר רַ' אַחָא מִשּׁוּם רַ' לֵוִי: מִנָּיִן? – “חֶסֶד־וּמִשְׁפָּט אָשִׁירָה”³⁴⁵⁷ – אִם “חֶסֶד” אָשִׁירָה וְאִם “מִשְׁפָּט” אָשִׁירָה. רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי אָמָר: מִכָּאן: “בֵּאלֹהִים אֲהַלֵּל דָּבָר, בַּייָ אֲהַלֵּל דָּבָר”³⁴⁵⁸ – “בַּייָ אֲהַלֵּל דָּבָר”³⁴⁵⁹ זוֹ מִדָּה טוֹבָה, “בֵּאלֹהִים אֲהַלֵּל דָּבָר”³⁴⁶⁰ – זוֹ מִדַּת פֻּרְעָנוּת. רַ' תַנְחוּם אָמָר: מִכָּאן: “כּוֹס־יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם יְיָ אֶקְרָא”³⁴⁶¹, “צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא וּבְשֵׁם־יְיָ אֶקְרָא”³⁴⁶². וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מִכָּאן: “יְיָ נָתַן וַייָ לָקָח, יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ”³⁴⁶³. (בר' נד., מח:, ס; ע"י).

שא אָמְרוּ מִשּׁוּם רַ' מֵאִיר, וְכֵן שָׁנוּ מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַ' עֲקִיבָא: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם רָגִיל לוֹמַר: כֹּל דְּעָבֵד רַחֲמָנָא לְטָב עָבֵד (כָּל־מַה־שֶּׁעוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הַכֹּל לְטוֹבָה).

פַּעַם אַחַת הָיָה רַ' עֲקִיבָא מְהַלֵּךְ בַּדָּרֶךְ. הִגִּיעַ לְעִיר אֶחָת. בִּקֵּשׁ אַכְסַנְיָא וְלֹא נָתְנוּ לוֹ. אָמַר: “כָּל־מַה־שֶּׁעוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הַכֹּל לְטוֹבָה”. הָלַךְ וְלָן בַּשָּׂדֶה. וְהָיוּ עִמּוֹ חֲמוֹר וְתַרְנְגֹל וָנֵר. בָּא אַרְיֵה וְאָכַל אֶת־הַחֲמוֹר; בָּא חָתוּל וְאָכַל אֶת־הַתַּרְנְגֹל; בָּא רוּחַ וְכִבָּה אֶת־הַנֵּר. אָמָר: כָּל־מַה־שֶּׁעוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הַכֹּל לְטוֹבָה. בּוֹ בַלַּיְלָה בָּאוּ גְיָסוֹת³⁴⁶⁴ וְשָׁבוּ אֶת־בְּנֵי הָעִיר. אָמַר רַ' עֲקִיבָא: וְלֹא אָמַרְתִּי לָכֶם – כָּל־מַה־שֶׁעוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הַכֹּל לְטוֹבָה³⁴⁶⁵! (שם ס, סא).

שב “לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי” וגו‘³⁴⁶⁶ – אָמַר רַ’ עֲקִיבָא: לֹא תַעֲשׂוּ אִתִּי כְּדֶרֶךְ שֶׁאֲחֵרִים מְנַהֲגִין³⁴⁶⁷ בַּמְּדִינוֹת, כְּשֶׁהַטּוֹבָה בָאָה עֲלֵיהֶם הֵם מְכַבְּדִים אֶת־אֱלֹהֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: “עַל־כֵּן יְזַבֵּחַ לְחֶרְמוֹ”³⁴⁶⁸, וּכְשֶׁהַפֻּרְעָנוּת בָּאָה עֲלֵיהֶם הֵם מְקַלְלִים אֶת־אֱלֹהֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְקִלֵּל בְּמַלְכּוֹ וּבֵאלֹהָיו”³⁴⁶⁹, אֲבָל אִם אָבִיא עֲלֵיכֶם הַטּוֹבָה תְּנוּ הוֹדָאָה, וּכְשֶׁאָבִיא עֲלֵיכֶם יִסּוּרִים תְּנוּ הוֹדָאָה (מכיל' יתרו בחדש י).

שג אָמַר רַ' הוּנָא: “וְהִנֵּה־טוֹב”³⁴⁷⁰ – זוֹ מִדַּת הַטּוֹב, “וְהִנֵּה־טוֹב מְאֹד”³⁴⁷¹ – זוֹ מִדַּת יִסּוּרִים. – וְכִי מִדַּת יִסּוּרִין טוֹבָה מְאֹד, אֶתְמְהָא³⁴⁷²! אֶלָּא שֶׁעַל־יָדֶיהָ הַבְּרִיּוֹת בָּאִים לְחַיֵּי הָעוֹלָם־הַבָּא. וְכֵן שְׁלֹמֹה אוֹמֵר: “וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר”³⁴⁷³ – צֵא וּרְאֵה, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ מְבִיאָה אֶת־הָאָדָם לְחַיֵּי הָעוֹלָם־הַבָּא? הֱוֵי אוֹמֵר: זוֹ מִדַּת יִסּוּרִים (ב"ר ט).

שד אָמַר רַב שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: נֶאֱמַר “בְּרִית”³⁴⁷⁴ בְּמֶלַח³⁴⁷⁵ וְנֶאֱמַר “בְּרִית”³⁴⁷⁶ בְּיִסּוּרִין³⁴⁷⁷ – מַה בְּרִית הָאָמוּר בְּמֶלַח – מֶלַח מַמְתִּיק אֶת־הַבָּשָׂר אַף יִסּוּרִין מְמָרְקִים³⁴⁷⁸ כָּל־עֲוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם (בר' ה.).

שה רַ' אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: “אֶת אֲשֶׁר־יֶאֱהַב יְיָ יוֹכִיחַ וּכְאָב אֶת־בֵּן יִרְצֶה”³⁴⁷⁹ – בֹּא וּרְאֵה מִי גָרַם לְבֵן זֶה לִרְצוֹת אֶת־הָאָב – הֱוֵי אוֹמֵר אֵלּוּ יִסּוּרִים (מכיל' יתרו בחדש י; ספרי ואתחנן).

שו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: כְּשֶׁחָלָה רַ' אֱלִיעֶזֶר נִכְנְסוּ אַרְבָּעָה זְקֵנִים לְבַקְּרוֹ, רַ' טַרְפוֹן וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ וְרַ' אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַ' עֲקִיבָא. נַעֲנָה רַ' עֲקִיבָא וְאָמַר: חֲבִיבִים יִסּוּרִים. אָמַר לָהֶם רַ' אֱלִיעֶזֶר לְתַלְמִידָיו: סַמְּכוּנִי וְאֵשֵׁב וְאֶשְׁמַע דִּבְרֵי עֲקִיבָא תַלְמִידִי, שֶׁאָמַר חֲבִיבִים יִסּוּרִים. אָמַר לוֹ: עֲקִיבָא בְנִי, זוֹ מִנַּיִן לָךְ? אָמַר: רַבִּי, מִקְרָא אֲנִי דוֹרֵשׁ: “בֶּן־שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה מְנַשֶּׁה בְמָלְכוֹ וַחֲמִשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מָלַךְ… וַיַּעֲשֹׁ הָרַע בְּעֵינֵי יְיָ”³⁴⁸⁰, וְאוֹמֵר: “גַּם־אֵלֶּה מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר הֶעְתִּיקוּ אַנְשֵׁי חִזְקִיָּה”³⁴⁸¹ – וְכִי תַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ, שֶׁחִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה לְכָל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לִמֵּד תּוֹרָה וְלִמְנַשֶּׁה בְנוֹ לֹא לִמֵּד תּוֹרָה? – אֶלָּא, כָּל תַּלְמוּד שֶׁלִּמְּדוֹ וְכָל־עָמָל שֶׁעָמַל בּוֹ לֹא הוֹעִיל לוֹ וְלֹא הֶחֱזִירוֹ לְמוּטָב אֶלָּא יִסּוּרִין, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל־מְנַשֶּׁה וְאֶל־עַמּוֹ וְלֹא הִקְשִׁיבוּ, וַיָּבֵא יְיָ עֲלֵיהֶם אֶת־שָׂרֵי הַצָּבָא אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּלְכְּדוּ אֶת־מְנַשֶּׁה בַּחוֹחִים… וּכְהָצֵר לוֹ חִלָּה אֶת־פְּנֵי יְיָ אֱלֹהָיו… וַיֵּעָתֶר לוֹ”³⁴⁸² – הָא לָמַדְתָּ שֶׁחֲבִיבִים יִסּוּרִים (סנה' קא; ספרי ואתחנן; ילק"ש מלכים ב' כא).

שז רַ' נָתָן בְּרַ' יוֹסֵף אוֹמֵר: חֲבִיבִין יִסּוּרִים, שֶׁהַבְּרִית כְּרוּתָה בָּהֶם לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם בְּמָסֹרֶת הַבְּרִית³⁴⁸³”³⁴⁸⁴.

רַ' נְחֶמְיָה אוֹמֵר: חֲבִיבִים יִסּוּרִים, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהַקָּרְבָּנוֹת מְרַצִּים כָּךְ יִסּוּרִים מְרַצִּים. בְּקָרְבָּנוֹת הוּא אוֹמֵר: “וְנִרְצָה לוֹ לְכַפֵּר עָלָיו”³⁴⁸⁵, בְּיִסּורִין הוּא אוֹמֵר: “וְהֵם יִרְצוּ אֶת־עֲוֹנָם³⁴⁸⁶”³⁴⁸⁷; וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהַיִּסּוּרִים מְרַצִּים יוֹתֵר מִן הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁהַקָּרְבָּנוֹת בִּמְמוֹנוֹ וְהַיִּסּוּרִים בְּגוּפוֹ (מכיל' יתרו בחדש י; ספרי ואתחנן; שו"ט צד).

שח אָמַר רַ' יוּדָן: כָּתוּב: “וְאִם־שֵׁן עַבְדּוֹ אוֹ־שֵׁן אֲמָתוֹ יַפִּיל לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ”³⁴⁸⁸ – וּמָה הַלָּלוּ שֶׁאֵינָן בְּכָל־גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם אֶלָּא בְאֶחָד מֵאֵבָרָיו אָמְרָה תוֹרָה “לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ”, מִי שֶׁיִּסּוּרִים בָּאִים עָלָיו שֶׁהֵם בְּכָל־גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה (ב"ר צב).

שט רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: חֲבִיבִים יִסּוּרִים, שֶׁשָּׁלשׁ מַתָּנוֹת טוֹבוֹת נִתְּנוּ לְיִשְׂרָאֵל, וְאֻמּוֹת־הָעוֹלָם מִתְאַוִּין לָהֶן – וְלֹא נִתְּנוּ לָהֶם אֶלָּא עַל יְדֵי יִסּוּרִים, וְאֵלּוּ הֵן: תּוֹרָה וְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהָעוֹלָם הַבָּא. תּוֹרָה מִנָּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: “אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר־תְּיַסְּרֶנּוּ יָהּ וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ”³⁴⁸⁹; אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִנָּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: “וְיָדַעְתָּ עִם לְבָבֶךָ כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת־בְּנוֹ יְיָ אֱלהֶיךָ מְיַסְּרֶךָּ”³⁴⁹⁰, וְנֶאֱמַר אַחֲרָיו: “כִּי יְיָ אֱלהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל־אֶרֶץ טוֹבָה”³⁴⁹¹; הָעוֹלָם־הַבָּא מִנָּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: “וְדֶרֶךְ חַיִּים – תּוֹכְחוֹת מוּסָר”³⁴⁹² (מכיל' יתרו בחדש י; ספרי ואתחנן; שו"ט צד).

שי אָמְרוּ בְשֵׁם רַב הוּנָא: כָּל שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא חָפֵץ בּוֹ מְדַכְּאוֹ בְיִסּוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיְיָ חָפֵץ³⁴⁹³ דַּכְּאוֹ הֶחֱלִי”³⁴⁹⁴; יָכוֹל, אֲפִלּוּ לֹא קִבְּלָם מֵאַהֲבָה, תַּלְמוּד־לוֹמַר: “אִם־תָּשִׂים אָשָׁם נַפְשׁוֹ³⁴⁹⁵”³⁴⁹⁶. (בר' ה).

שיא אָמְרוּ בְשֵׁם רַב הוּנָא: אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁיִּסּוּרִים בָּאִים עָלָיו – יְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו³⁴⁹⁷; פִּשְׁפֵּשׁ וּמָצָא – יַעֲשֶׂה תְשׁוּבָה; פִּשְׁפֵּשׁ וְלֹא מָצָא – יִתְלֶה בְּבִטּוּל תּוֹרָה³⁴⁹⁸; וְאִם תָּלָה וְלֹא מָצָא, בְּיָדוּעַ³⁴⁹⁹ שֶׁיִּסּוּרִים שֶׁל אַהֲבָה הֵם, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי אֶת אֲשֶׁר־יֶאֱהַב יְיָ יוֹכִיחַ”³⁵⁰⁰ (שם).

שיב “לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ”³⁵⁰¹ – הִסְתַּכֵּל בְּחַדְרֵי לִבְּךָ עַל מָה וְלָמָה הֵבֵאתִי עָלֶיךָ יִסּוּרִים, וְלֹא תְהֵא קוֹרֵא תִגָּר³⁵⁰² אַחֲרֵי מִדַּת־הַדִּין (תנח‘; ילק"ש ישע’).

שיג אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּנִסְיוֹנוֹ, שֶׁאֵין בִּרְיָה שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְנַסֶּה אוֹתָהּ: הֶעָשִׁיר מְנַסֵּהוּ אִם תְּהֵא יָדוֹ פְתוּחָה לַעֲנִיִּים, וּמְנַסֶּה הֶעָנִי אִם יָכוֹל לְקַבֵּל יִסּוּרִים וְאֵינוֹ כוֹעֵס. (שמ"ר לא).

שיד רַ' יַעֲקֹב בַּר אִידִי וְרַ' אַחָא בַר חֲנִינָא, אֶחָד אָמַר: אֵלּוּ הֵם יִסּוּרִים שֶׁל אַהֲבָה, כֹּל שֶׁאֵין בָּהֶם בִּטּוּל תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר־תְּיַסְּרֶנּוּ יָהּ וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ³⁵⁰³”³⁵⁰⁴; וְאֶחָד אָמַר: אֵלּוּ הֵם יִסּוּרִים שֶׁל אַהֲבָה, כֹּל שֶׁאֵין בָּהֶם בִּטּוּל תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: “בָּרוּךְ אֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא־הֵסִיר תְּפִלָּתִי³⁵⁰⁵ וְחַסְדוֹ מֵאִתִּי”³⁵⁰⁶. אָמַר לָהֶם רַ' אַבָּא בְּנוֹ שֶׁל רַ' חִיָּא: כָּךְ אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אֵלּוּ וְאֵלּוּ יִסּוּרִים שֶׁל אַהֲבָה הֵם, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי אֶת אֲשֶׁר־יֶאֱהַב יְיָ יוֹכִיחַ”³⁵⁰⁷; אֶלָּא מַה תַּלְמוּד־לוֹמַר: “וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ” – אַל תִּקְרָא “תְלַמְּדֶנּוּ” אֶלָּא “תְלַמְּדֵנוּ”, דָּבָר זֶה מִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֵנוּ: קַל־וָחֹמֶר מִשֵּׁן וָעָיִן, מַה־שֵּׁן וָעַיִן שֶׁהֵם אֶחָד מֵאֵבָרָיו שֶׁל אָדָם עֶבֶד יוֹצֵא בָהֵן לְחֵרוּת – יִסּוּרִים שֶׁמְּמָרְקִים כָּל־גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! (בר' ה.).

שטו “שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי”³⁵⁰⁸ – “שִׁבְטְךָ” אֵלּוּ הַיִּסּוּרִים; “וּמִשְׁעַנְתֶּךָ” – זוֹ תוֹרָה (שהש"ר ב).

שטז אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: כָּל־הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה יִסּוּרִים בְּדֵלִים הֵימֶנּוּ (בר' ה.).

שיז אָמַר רַ' אֲלֶכְּסַנְדְּרַי: אֵין לְךָ אָדָם בְּלִי יִסּוּרִים; אַשְׁרָיו לְאָדָם שֶׁיִּסּוּרִים בָּאִים עָלָיו מִן הַתּוֹרָה³⁵⁰⁹, שֶׁנֶּאֱמַר: “אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָהּ וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ”³⁵¹⁰ (ב"ר צב).

שיח רַ' חַמָּא רָאָה סַגִּי־נְהוֹר³⁵¹¹ אֶחָד יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה. אָמַר לוֹ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, בֶּן־חוֹרִין. אָמַר לוֹ: מֵהֵיכָן שָׁמַעְתָּ³⁵¹² שֶׁאוֹתוֹ הָאִישׁ בֶּן־עֲבָדִים? אָמַר לוֹ: לֹא, אֶלָּא שֶׁאַתָּה בֶן־חוֹרִין לָעוֹלָם־הַבָּא³⁵¹³ (שם).

שיט אָמַר רַ' בִיסְנָא: אֵין אָדָם בָּעוֹלָם בְּלֹא יִסּוּרִים, חוֹשֵׁשׁ בְּשִׁנָּיו אֵינוֹ יָכוֹל לִישׁוֹן, בְּעֵינָיו אֵינוֹ יָכוֹל לִישׁוֹן, יָגֵעַ בַּתּוֹרָה אֵינוֹ יָשֵׁן, זֶה עֵר וְזֶה עֵר – “אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָהּ וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ”³⁵¹⁴ (תנח‘; ילק"ש תהל’).

שכ “כִּי בְּרֹב חָכְמָה רָב־כָּעַס” וגו‘³⁵¹⁵ – כָּל זְמַן שֶׁאָדָם מַרְבֶּה בְּחָכְמָה מַרְבֶּה בְכָעַס, וְכָל זְמַן שֶׁהוּא מַרְבֶּה בְדַעַת מַרְבֶּה בְיִסּוּרִים. אָמַר שְׁלֹמֹה: עַל־יְדֵי שֶׁהִרְבֵּיתִי בֶחָכְמָה הִרְבֵּיתִי עָלַי כָּעַס, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹסַפְתִּי בְדַעַת הוֹסַפְתִּי עָלַי יִסּוּרִים. אָמַר רַ’ יוֹחָנָן: כִּכְלֵי־פִשְׁתָּן הַדַּקִּים הַבָּאִים מִבֵּית־שְׁאָן³⁵¹⁶, אִם מִתְפַּחֲמִין קִמְעָא³⁵¹⁷ הֵם אֲבוּדִים, אֲבָל כְּלֵי־פִשְׁתָּן הַגַּסִּים הַבָּאִים מֵאַרְבֵּל³⁵¹⁸ אִם נִתִפַּחֲמוּ – מָה הֵם וּמַה דְּמֵיהֶם³⁵¹⁹?

בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם שְׁנֵי בְנֵי־אָדָם נִכְנָסִים לִקְפִילִין³⁵²⁰, אֶחָד אָכַל פַּת קִיבָר³⁵²¹ וְקִטְנִית וְאֶחָד אָכַל פַּת־נְקִיָּה וּבָשָׂר שָׁמֵן וְשָׁתָה יַיִן יָשָׁן – זֶה אָכַל דְּבָרִים קַלִּים וְנִזּוֹק³⁵²² וְזֶה אָכַל דְּבָרִים גַּסִּים וְלֹא נִזּוֹק. כָּךְ רָאִיתָ מִיָּמֶיךָ חֲמוֹר צִנָּה עָלָיו³⁵²³, גָּמָל אֲבָבִית³⁵²⁴ עָלָיו? אֶלָּא הֵיכָן הַיִּסּוּרִים מְצוּיִם – בִּבְנֵי־הָאָדָם (ב“ר יט; קה”ר א).

שכא רַב הוּנָא אוֹמֵר: שְׁלשָׁה חֲלָקִים נֶחְלְקוּ הַיִּסּוּרִים: אֶחָד נָטְלוּ אֲבוֹת־הָעוֹלָם וְכָל־הַדּוֹרוֹת וְאֶחָד דּוֹרוֹ שֶׁל שְׁמַד³⁵²⁵ וְאֶחָד דּוֹרוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ (שו"ט ב).

שכב רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן קִבֵּל עַל עַצְמוֹ יִסּוּרִים. בָּעֶרֶב הָיוּ מַצִּיעִים תַּחְתָּיו שִׁשִּׁים מַצָּעוֹת וּבַבֹּקֶר הָיוּ מוֹשְׁכִים מִתַּחְתָּיו שִׁשִּׁים סְפָלִים שֶׁל דָּם וּמֻגְלָא³⁵²⁶. לְמָחָר עָשְׂתָה לוֹ אִשְׁתּוֹ שִׁשִּׁים מִינֵי לֶפֶד³⁵²⁷ וַאֲכָלָם וְהִבְרִיא. בָּעֶרֶב אָמַר לָהֶם [לְיִסּוּרָיו]: אַחַי וְרֵעָי, בּוֹאוּ! בַּבֹּקֶר אָמַר לָהֶם: לְכוּ, מִפְּנֵי בִטּוּל תּוֹרָה (ב"מ פד:).

שכג רַבִּי קִבֵּל עַל עַצְמוֹ יִסּוּרִים שְׁלשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנִים, שֵׁשׁ בִּצְמֶרֶת³⁵²⁸ וְשֶׁבַע בְּצִפָּדוֹן³⁵²⁹.

אֲהוּרְיָרוֹ³⁵³⁰ שֶׁל רַבִּי הָיָה עָשִׁיר מִשָּׁבוֹר מַלְכָּא; וּכְשֶׁהָיָה מֵטִיל מִסְפּוֹא לַבְּהֵמוֹת – הָיָה קוֹלָן הוֹלֵךְ שְׁלשָׁה מִילִין. וְהָיָה מִתְכַּוֵּן לְהָטִיל לִפְנֵיהֶן מִסְפּוֹא בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנָס³⁵³¹ רַבִּי לְבֵית־הַכִּסֵּא. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עָבַר קוֹלוֹ [שֶׁל רַבִּי] אֶת־קוֹלָן, עַד שֶׁנִּשְׁמַע לְיוֹרְדֵי הַיָּם (שם פה.).

שכד רַ' יוֹחָנָן חָלָה, נִכְנַס אֶצְלוֹ רַ' חֲנִינָא, אָמַר לוֹ: חֲבִיבִים עָלֶיךָ יִסּוּרִים? אָמַר לוֹ: לֹא הֵם וְלֹא שְׂכָרָם³⁵³²… אָמַר לוֹ: תֶּן־לִי יָדֶךָ. נָתַן לוֹ יָדוֹ וְהֶעֱמִידוֹ (בר' ה.).

שכה רַ' עֲקִיבָא הָיָה אוֹמֵר: אַרְבָּעָה בָנִים לַמֶּלֶךְ, אֶחָד לוֹקֶה וְשׁוֹתֵק, וְאֶחָד לוֹקֶה וּמְבַעֵט, וְאֶחָד לוֹקֶה וּמִתְחַנֵּן, וְאֶחָד לוֹקֶה וְאוֹמֵר לְאָבִיו: הַלְקֵנִי. לוֹקֶה וְשׁוֹתֵק – אַבְרָהָם³⁵³³; לוֹקֶה וּמְבַעֵט – אִיּוֹב³⁵³⁴; לוֹקֶה וּמִתְחַנֵּן – חִזְקִיָּה³⁵³⁵; לוֹקֶה וְאוֹמֵר לְאָבִיו הַלְקֵנִי – דָּוִד³⁵³⁶ (שמח' ח).

שכו הַמְבַעֵט בְּיִסּוּרִין כּוֹפְלִין אוֹתָם עָלָיו (תדב"א ב).

שכז שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: עֲלוּבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים, שׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם וְאֵינָם מְשִׁיבִים, עוֹשִׂים מֵאַהֲבָה וּשְׂמֵחִים בְּיִסּוּרִים – עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר: “וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ”³⁵³⁷ (שבת פח:).

שכח אָמַר רַ' אַבָּהוּ: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם מִן הַנִּרְדָּפִים וְלֹא מִן הָרוֹדְפִים, שֶׁאֵין לְךָ נִרְדָּף בְּעוֹפוֹת יוֹתֵר מִתּוֹרִים וּבְנֵי־יוֹנָה, וְהִכְשִׁירָם הַכָּתוּב לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ (ב"ק צג.).

שכט “שׁוֹר אוֹ־כֶשֶׂב אוֹ־עֵז כִּי יִוָּלֵד”³⁵³⁸ – אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: שׁוֹר נִרְדָּף מִפְּנֵי אֲרִי, עֵז מִפְּנֵי נָמֵר, כֶּבֶשׂ מִפְּנֵי זְאֵב – לֹא תַקְרִיבוּ לְפָנַי מִן הָרוֹדְפִים אֶלָּא מִן הַנִּרְדָּפִים (ויק"ר כז).

של “וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת־נִרְדָּף”³⁵³⁹ – רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַ' יוֹסֵי אָמָר: לְעוֹלָם הָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת־נִרְדָּף; אַתָּה מוֹצֵא: צַדִּיק רוֹדֵף צַדִּיק – “וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת־נִרְדָּף”; רָשָׁע רוֹדֵף צַדִּיק – “וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת־נִרְדָּף”; רָשָׁע רוֹדֵף רָשָׁע – “וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת־נִרְדָּף”. מִכָּל־מָקוֹם יְבַקֵּשׁ אֶת־נִרְדָּף (קה"ר ג).

––––––––

שלא אָמַר רַ' מֵאִיר: בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם מִצְטַעֵר שְׁכִינָה מַה לָּשׁוֹן אוֹמֶרֶת: קַלַּנִי³⁵⁴⁰ מֵרֹאשִׁי, קַלַּנִי מִזְּרוֹעִי! (סנה' מו.).

שלב “וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל־הַשָּׂטָן הִנּוֹ בְיָדֶךָ אַךְ אֶת־נַפְשׁוֹ שְׁמֹר”³⁵⁴¹ – אָמַר רַ' יִצְחָק: קָשֶׁה צַעֲרוֹ שֶׁל שָׂטָן יוֹתֵר מִשֶּׁל אִיּוֹב. מָשָׁל לְעֶבֶד שֶׁאָמַר לוֹ רַבּוֹ: שְׁבֹר חָבִית וּשְׁמֹר אֶת־יֵינָהּ (ב"ב טז.).

שלג “אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי־מָוֶת”³⁵⁴² – מַהוּ אֲפָפוּנִי? הִגִּיעוּ הַצָּרוֹת עַד הָאָף; דָּבָר אַחֵר: אַל תִּקְרָא “אֲפָפוּנִי”, אֶלָּא “עֲפָפוּנִי”, הַצָּרוֹת טָסוֹת וּבָאוֹת עָלַי כָּעוֹף; דָּבָר אַחֵר: מִתְגַּלְגְּלוֹת וּבָאוֹת עָלַי כְּאוֹפַן וְגַלְגַּל (שו"ט יז).

שלד יִסּוּרִים בְּשָׁעָה שֶׁמְּשַׁגְּרִין³⁵⁴³ אוֹתָם עַל הָאָדָם מַשְׁבִּיעִין אוֹתָם, שֶׁלֹּא תֵלְכוּ אֶלָּא בְיוֹם פְּלוֹנִי, וְלֹא תֵצְאוּ אֶלָּא בְיוֹם פְּלוֹנִי וּבְשָׁעָה פְלוֹנִית וְעַל־יְדֵי פְלוֹנִי וְעַל־יְדֵי סַם פְּלוֹנִי (ע"ז נה.).

שלה שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שְׁלשָׁה חַיֵּיהֶם אֵינָם חַיִּים, וְאֵלּוּ הֵם: הַמְצַפֶּה לְשֻׁלְחָן חֲבֵרוֹ וּמִי שֶׁאִשְׁתּוֹ מוֹשֶׁלֶת עָלָיו וּמִי שֶׁיִּסּוּרִים מוֹשְׁלִים בְּגוּפוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף מִי שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא חָלוּק אֶחָד. (ביצה לב:).

שלו עַד הֵיכָן תַּכְלִית יִסּורִין³⁵⁴⁴? אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: כֹּל שֶׁאָרְגוּ לוֹ בֶגֶד לִלְבּוֹשׁ וְאֵינוֹ מִתְקַבֵּל עָלָיו³⁵⁴⁵. רָבָא זְעֵירָא (וְיֵשׁ אוֹמְרִים רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי) אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מִזּוֹ אָמְרוּ: אֲפִלּוּ נִתְכַּוְּנוּ לִמְזוֹג בְּחַמִּין³⁵⁴⁶ וּמָזְגוּ לוֹ בְצוֹנֵן, בְּצוֹנֵן – וּמָזְגוּ לוֹ בְּחַמִּין. מָר בְּנוֹ שֶׁל רָבִינָא אָמַר: אֲפִלּוּ נֶהְפַּךְ לוֹ חֲלוּקוֹ³⁵⁴⁷. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אֲפִלּוּ הוֹשִׁיט יָדוֹ לַכִּיס לִטּוֹל שָׁלשׁ³⁵⁴⁸ וְעָלוּ בְיָדוֹ שְׁתָּיִם (ערכ' טז:).

שלז רַבִּי נִכְשַׁל בְּאֶצְבָּעוֹ הַקְּטַנָּה, קָרָא עַל עַצְמוֹ: “רַבִּים מַכְאוֹבִים לָרָשָׁע”³⁵⁴⁹ (ויק"ר טו).

שלח נִתַּאי הָאַרְבֵּלִי אוֹמֵר: אַל תִּתְיָאֵשׁ מִן הַפֻּרְעָנוּת³⁵⁵⁰ (אב' א).

שלט שָׁנוּ דְבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל: כֹּל שֶׁעָבְרוּ עָלָיו אַרְבָּעִים יוֹם בְּלִי יִסּוּרִים – קִבֵּל עוֹלָמוֹ³⁵⁵¹; בְּמַעֲרָבָא אָמָרוּ: פֻּרְעָנוּת מִזְדַּמֶּנֶת לוֹ (ערכ' טז, יז).

שמ אָמַר רָבָא: אֵין אָדָם נִתְפָּס³⁵⁵² בִּשְׁעַת צַעֲרוֹ (ב"ב טז:).

שמא דַּיָּהּ לְצָרָה בִּשְׁעָתָהּ (בר' ט:).

שמב צָרוֹת מַכְהִין אֶת־הָעֵינַיִם (לק"ט בראש' מח).

שמג צָרוֹת אַחֲרוֹנוֹת מְשַׁכְּחוֹת אֶת־הָרִאשׁוֹנוֹת (בר' יג.).

שמד מָשָׁל אוֹמֵר: מְהוּלְתָךְ חֲרַשָׁא³⁵⁵³ אַקֵּישׁ עֲלָהּ (נָפָתְךָ נִתְחָרֵשָׁה – הַקֵּשׁ עָלֶיהָ) (ב"ר פא; תנח' וישב).

שמה אָמַר רַ' לֵוִי: אֵין לְךָ צָרָה בָּאָה לְאָדָם שֶׁאֵין לַאֲחֵרִים בָּהּ רֶוַח (ב"ר לח).

יג. מִצּוּי הַמִּדּוֹת

שמו כָּל־מִי שֶׁיֶּשׁ־בּוֹ שְׁלשָׁה דְבָרִים הַלָּלוּ [הוּא] מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, וּשְׁלשָׁה דְבָרִים אֲחֵרִים [הוּא] מִתַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע: עַיִן טוֹבָה³⁵⁵⁴ וְרוּחַ נְמוֹכָה³⁵⁵⁵ וְנֶפֶשׁ שְׁפָלָה³⁵⁵⁶ – מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ; עַיִן רָעָה וְרוּחַ גְּבוֹהָה וְנֶפֶשׁ רְחָבָה – מִתַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע.

מַה בֵּין תַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ לְתַלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע? תַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ אוֹכְלִים בָּעוֹלָם־הַזֶּה וְנוֹחֲלִים לָעוֹלָם־הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: “לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא”³⁵⁵⁷; אֲבָל תַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע יוֹרְשִׁים גֵּיהִנֹּם וְיוֹרְדִים לִבְאֵר־שַׁחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאַתָּה אֱלֹהִים תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַׁחַת, אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא־יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם”³⁵⁵⁸ (אב' ה).

שמז חֲמִשָּׁה תַלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכָּאי; אָמַר לָהֶם: צְאוּ וּרְאוּ, אֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ טוֹבָה שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם? רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עַיִן טוֹבָה, רַ' יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: חָבֵר טוֹב, רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: שָׁכֵן טוֹב, רַ' שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הָרוֹאֶה אֶת־הַנּוֹלָד³⁵⁵⁹, רַ' אֶלְעָזָר אוֹמֵר: לֵב טוֹב.

אָמַר לָהֶם: רוֹאֶה אֲנִי³⁵⁶⁰ אֶת־דִּבְרֵי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ מִדִּבְרֵיכֶם, שֶׁבִּכְלָל דְּבָרָיו דִּבְרֵיכֶם³⁵⁶¹.

אָמַר לָהֶם: צְאוּ וּרְאוּ, אֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ רָעָה שֶׁיִּתְרַחֵק מִמֶּנָּה הָאָדָם? רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עַיִן רָעָה, רַ' יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: חָבֵר רָע, רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: שָׁכֵן רָע, רַ' שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הַלֹּוֶה וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם³⁵⁶², אֶחָד הַלֹּוֶה מִן הָאָדָם כְּלֹוֶה מִן הַמָּקוֹם³⁵⁶³, שֶׁנֶּאֱמַר: “לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם וְצַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן”³⁵⁶⁴, רַ' אֶלְעָזָר אוֹמֵר: לֵב רָע.

אָמַר לָהֶם: רוֹאֶה אֲנִי אֶת־דִּבְרֵי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ מִדִּבְרֵיכֶם, שֶׁבִּכְלָל דְּבָרָיו דִּבְרֵיכֶם (שם ב).

שמח רַ' יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: עֵין הָרָע³⁵⁶⁵ וְיֵצֶר־הָרָע וְשִׂנְאַת הַבְּרִיּוֹת מוֹצִיאִים אֶת־הָאָדָם מִן־הָעוֹלָם (שם).

שמט רַ' אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר: הַקִּנְאָה³⁵⁶⁶ וְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד מוֹצִיאִים אֶת־הָאָדָם מִן־הָעוֹלָם (שם ד).

שנ רַ' דוֹסָא בֶן הָרְכִּינַס אוֹמֵר: שֵׁנָה שֶׁל שַׁחֲרִית³⁵⁶⁷ וְיַיִן שֶׁל צָהֳרָיִם וְשִׂיחַת־יְלָדִים³⁵⁶⁸ וִישִׁיבַת בָּתֵּי־כְנֵסִיּוֹת³⁵⁶⁹ שֶׁל עַמֵּי־הָאָרֶץ מוֹצִיאִים אֶת־הָאָדָם מִן־הָעוֹלָם (שם ג).

שנא אָמַר רַ' יוּדָן בְּשֵׁם רַ' אַיְבוּ: אֵין אָדָם יוֹצֵא מִן הָעוֹלָם³⁵⁷⁰ וַחֲצִי תַאֲוָתוֹ³⁵⁷¹ בְיָדוֹ, אֶלָּא אִם יֶשׁ־לוֹ מֵאָה³⁵⁷² רוֹצֶה לַעֲשׂוֹתָם מָאתָיִם, וְאִם יֶשׁ־לוֹ מָאתַיִם רוֹצֶה לַעֲשׂוֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת (קה"ר א).

שנב אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: קַנֵּא לִי, שֶׁאִלּוּלֵא הַקִּנְאָה אֵין הָעוֹלָם עוֹמֵד: אֵין אָדָם בּוֹנֶה בַיִת וְאֵין אָדָם נוֹטֵעַ כֶּרֶם וְאֵין אָדָם נוֹשֵׂא אִשָּׁה (שו"ט לז).

שנג “וּרְקַב עֲצָמוֹת קִנְאָה”³⁵⁷³ – כָּל־מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ קִנְאָה בְלִבּוֹ עַצְמוֹתָיו מַרְקִיבִין; כֹּל שֶׁאֵין לוֹ קִנְאָה בְלִבּוֹ אֵין עַצְמוֹתָיו מַרְקִיבִין (שבת קנב:).

שנד מֵאָה מִיתוֹת וְלֹא קִנְאָה אֶחָת (דב"ר ט).

––––––––––

שנה אָמַר רַ' לֵוִי: שִׁשָּׁה דְבָרִים מְשַׁמְּשִׁים אֶת־הָאָדָם, שְׁלשָׁה בִרְשׁוּתוֹ וּשְׁלשָׁה אֵינָם בִּרְשׁוּתוֹ. הָעַיִן וְהָאֹזֶן וְהַחֹטֶם אֵינָם בִּרְשׁוּתוֹ: רוֹאָה מַה שֶּׁאֵינוֹ רוֹצֶה, שׁוֹמֵעַ מַה שֶּׁאֵינוֹ רוֹצֶה, מֵרִיחַ מַה שֶּׁאֵינוֹ רוֹצֶה. הַפֶּה, הַיָּד וְהָרֶגֶל בִּרְשׁוּתוֹ: הַפֶּה, אִם רוֹצֶה – עוֹסֵק בַּתּוֹרָה, רוֹצֶה – מְדַבֵּר לְשׁוֹן־הָרָע וּמְחָרֵףְ וּמְגַדֵּף; הַיָּד, אִם רוֹצֶה – חוֹלֵק צְדָקָה, רוֹצֶה – גּוֹנֵב וְהוֹרֵג; הָרֶגֶל, אִם רוֹצֶה – הוֹלֵךְ לְבָתֵּי־כְנֵסִיּוֹת וּלְבָתֵּי־מִדְרָשׁוֹת, רוֹצֶה – הוֹלֵךְ לְבָתֵּי־טַטְרְיָאוֹת וּלְבָתֵּי־קִרְקְסָאוֹת.

וּבְשָׁעָה שֶׁאָדָם זוֹכֶה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה³⁵⁷⁴ אוֹתָם שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ שֶׁלֹּא בִרְשׁוּתוֹ (ב“ר סז; ילק”ש מלכים א', י"ג).

שנו אָמַר רַ' אֶלְעַאי: בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים אָדָם נִכָּר: בְּכוֹסוֹ וּבְכִיסוֹ וּבְכַעְסוֹ; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף בְּשַׂחֲקוֹ (עיר' סה:).

שנז בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים בּוֹדְקִין אֶת־הָאָדָם: בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן וּבְרֹב יַיִן וּבְרֹב שִׂיחָה (אדר“נ הוצ”ש נו"ב, לא).

שנח שְׁלשָׁה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אוֹהֲבָם: מִי שֶׁאֵינוֹ כוֹעֵס וּמִי שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּכֵּר³⁵⁷⁵ וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַעֲמִיד עַל מִדּוֹתָיו³⁵⁷⁶.

שְׁלשָׁה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שׂוֹנְאָם: הַמְדַבֵּר אֶחָד בַּפֶּה וְאֶחָד בַּלֵּב, וְהַיּוֹדֵעַ עֵדוּת בַּחֲבֵרוֹ וְאֵינוֹ מֵעִיד לוֹ, וְהָרוֹאֶה דְבַר עֶרְוָה בַּחֲבֵרוֹ וּמֵעִיד בּוֹ יְחִידִי³⁵⁷⁷ (פס' קיג:).

שנט אַרְבָּעָה נִקְרְאוּ רְשָׁעִים: הַפּוֹשֵׁט יָדוֹ עַל חֲבֵרוֹ וְהִכָּהוּ, וְהַלֹּוֶה וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם, וּמִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ עַזּוּת־פָּנִים, וּבַעַל מַחֲלֹקֶת (תנח' קרח).

שס אָמַר רַ' יִרְמְיָה בַר אַבָּא: אַרְבַּע כִּתּוֹת אֵין מְקַבְּלוֹת פְּנֵי שְׁכִינָה: כַּת לֵצִים וְכַת חֵנָפִים וְכַת שַׁקְרָנִים וְכַת מְסַפְּרֵי לְשׁוֹן־הָרָע (סוטה מב.).

שסא אַרְבָּעָה אֵין הַדַּעַת סוֹבַלְתָּם, אֵלּוּ הֵם: דַּל גֵּאֶה וְעָשִׁיר מְכַחֵשׁ וְזָקֵן מְנָאֵף וּפַרְנָס מִתְגָּאֶה עַל הַצִּבּוּר בְּחִנָּם; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף הַמְגָרֵשׁ אֶת־אִשְׁתּוֹ פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה וּמַחֲזִירָהּ (פס' קיג:).

שסב שִׁבְעָה דְּבָרִים בְּגֹלֶם וְשִׁבְעָה בְחָכָם: חָכָם אֵינוֹ מְדַבֵּר בִּפְנֵי מִי שֶׁהוּא גָדוֹל מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָה, וְאֵינוֹ נִכְנָס לְתוֹךְ דִּבְרֵי חֲבֵרוֹ, וְאֵינוֹ נִבְהָל³⁵⁷⁸ לְהָשִׁיב, שׁוֹאֵל כְּעִנְיָן³⁵⁷⁹ וּמֵשִׁיב כַּהֲלָכָה, וְאוֹמֵר עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְעַל אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן, וְעַל מָה שֶׁלֹּא שָׁמַע אוֹמֵר: “לֹא שָׁמַעְתִּי”, וּמוֹדֶה עַל הָאֱמֶת.

וְחִלּוּפֵיהֶם בְּגֹלֶם (אב' ה).

שסג רַ' עֲקִיבָא אוֹמֵר: סְיָג³⁵⁸⁰ לַחָכְמָה שְׁתִיקָה, סְיָג לַכָּבוֹד – שֶׁלֹּא לִשְׂחוֹק, סְיָג לַקֳּדָשִׁים – טָהֳרָה, סְיָג לַנְּדָרִים – פְּרִישׁוּת³⁵⁸¹, סְיָג לַתּוֹרָה – מַסֹּרֶת³⁵⁸² (אדר“נ הוצ”ש נו"ב, לג).

––––––––––

שסד הִלֵּל הָיָה אוֹמֵר: מַרְבֶּה בָשָׂר מַרְבֶּה רִמָּה, מַרְבֶּה נְכָסִים מַרְבֶּה דְאָגָה, מַרְבֶּה נָשִׁים מַרְבֶּה כְשָׁפִים, מַרְבֶּה שְׁפָחוֹת מַרְבֶּה זִמָּה, מַרְבֶּה עֲבָדִים מַרְבֶּה גָזֵל; מַרְבֶּה תוֹרָה מַרְבֶּה חַיִּים, מַרְבֶּה יְשִׁיבָה מַרְבֶּה חָכְמָה, מַרְבֶּה עֵצָה מַרְבֶּה תְבוּנָה, מַרְבֶּה צְדָקָה מַרְבֶּה שָׁלוֹם, קָנָה שֵׁם טוֹב קָנָה לְעַצְמוֹ³⁵⁸³, קָנָה לוֹ דִבְרֵי־תוֹרָה קָנָה לוֹ חַיֵּי הָעוֹלָם־הַבָּא (אב' ב).

שסה “מַלְּפֵנוּ מִבַּהֲמוֹת אָרֶץ וּמֵעוֹף הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵנוּ”³⁵⁸⁴ – אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אִלְמָלֵי לֹא נִתְּנָה תוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל הַיְינוּ לְמֵדִים צְנִיעוּת מֵחָתוּל³⁵⁸⁵ וְגָזֵל מִנְּמָלָה³⁵⁸⁶ וַעֲרָיוֹת מִיּוֹנָה³⁵⁸⁷ וְדֶרֶךְ־אֶרֶץ מִתַּרְנְגֹל³⁵⁸⁸ (עיר' ק:; ע"י).

שסו הֲדַר אֱלֹהִים – בְּנֵי־אָדָם, הֲדַר בְּנֵי־אָדָם – תּוֹרָה, הֲדַר תּוֹרָה – חָכְמָה, הֲדַר חָכְמָה – עֲנָוָה, הֲדַר עֲנָוָה – יִרְאָה, הֲדַר יִרְאָה – מִצְוָה, הֲדַר מִצְוָה – צְנִיעוּת (דא"ז ה).

שסז אָמַר רַ' פִינְחָס בֶּן יָאִיר: זְהִירוּת³⁵⁸⁹ מְבִיאָה לִידֵי זְרִיזוּת, זְרִיזוּת מְבִיאָה לִידֵי נְקִיּוּת, נְקִיּוּת מְבִיאָה לִידֵי פְרִישׁוּת, פְּרִישׁוּת מְבִיאָה לִידֵי טָהֳרָה, טָהֳרָה מְבִיאָה לִידֵי קְדֻשָּׁה, קְדֻשָּׁה מְבִיאָה לִידֵי עֲנָוָה, עֲנָוָה מְבִיאָה לִידֵי יִרְאַת־חֵטְא, יִרְאַת־חֵטְא מְבִיאָה לִידֵי חֲסִידוּת, חֲסִידוּת מְבִיאָה לִידֵי רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ מְבִיאָה לִידֵי תְחִיַּת־הַמֵּתִים (סוף סוטה; ע"ז ב.; שקל' ו).

ה: צִבּוּר וּמְדִינָה וְצָרְכֵיהֶם    🔗

א. יָחִיד וְצִבּוּר

א שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הָרוֹאֶה אֻכְלוֹסֵי³⁵⁹⁰ יִשְׂרָאֵל אוֹמֵר: בָּרוּךְ חֲכַם־הָרָזִים³⁵⁹¹, שֶׁאֵין דַּעְתָּם דּוֹמָה זֶה לָזֶה וְאֵין פַּרְצוּפֵיהֶם³⁵⁹² דּוֹמִים זֶה לָזֶה (בר' נח.).

ב בֶּן־זוֹמָא רָאָה אֻכְלוֹסָא עַל־גַּבֵּי מַעֲלָה בְּהַר־הַבָּיִת, אָמָר: בָּרוּךְ חֲכַם־הָרָזִים וּבָרוּךְ שֶׁבָּרָא כָל־אֵלּוּ לְשַׁמְּשֵׁנִי.

הוּא הָיָה אוֹמֵר: כַּמָּה יְגִיעוֹת יָגַע אָדָם הָרִאשׁוֹן עַד שֶׁמָּצָא פַת לֶאֱכֹל: חָרַשׁ וְזָרַע וְקָצַר, וְעִמֵּר וְדָשׁ וְזָרָה וּבָרַר³⁵⁹³ וְטָחַן וְהִרְקִיד³⁵⁹⁴, וְלָשׁ וְאָפָה, וְאַחַר־כָּךְ אָכָל – וַאֲנִי מַשְׁכִּים וּמוֹצֵא כָל־אֵלּוּ מְתֻקָּנִים לְפָנָי; וְכַמָּה יְגִיעוֹת יָגַע אָדָם הָרִאשׁוֹן עַד שֶׁמָּצָא בֶגֶד לִלְבּשׁ: גָּזַז³⁵⁹⁵ וְלִבֵּן וְנִפֵּץ³⁵⁹⁶, וְטָוָה וְאָרַג, וְצָבַע וְתָפַר, וְאַחַר־כָּךְ לָבַשׁ, – וַאֲנִי מַשְׁכִּים וּמוֹצֵא כָל־אֵלּוּ מְתֻקָּנִים לְפָנָי; כָּל־אֻמָּנֻיּוֹת³⁵⁹⁷ שׁוֹקְדוֹת וּבָאוֹת לְפֶתַח בֵּיתִי, וַאֲנִי מַשְׁכִּים וּמוֹצֵא כָל־אֵלּוּ לְפָנָי.

הוּא הָיָה אוֹמֵר: אוֹרֵחַ טוֹב מַה הוּא אוֹמֵר: כַּמָּה טְרָחוֹת טָרַח בַּעַל־הַבָּיִת, כַּמָּה בָשָׂר הֵבִיא לְפָנָי, כַּמָּה יַיִן הֵבִיא לְפָנָי, כַּמָּה גְלֻסְקָאוֹת³⁵⁹⁸ הֵבִיא לְפָנָי, – וְכָל־מַה שֶּׁטָּרַח, לֹא טָרַח אֶלָּא בִשְׁבִילִי; אֲבָל אוֹרֵחַ רָע מַה הוּא אוֹמֵר: מַה טֹּרַח טָרַח בַּעַל־הַבַּיִת זֶה, פַּת אַחַת אָכַלְתִּי, חֲתִיכָה אַחַת אָכַלְתִּי³⁵⁹⁹, כּוֹס אַחַת שָׁתִיתִי, – כָּל־טֹרַח שֶׁטָּרַח בַּעַל־הַבַּיִת זֶה, לֹא טָרַח אֶלָּא בִשְׁבִיל אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו (שם; ע"י).

ג שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: “וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה יְיָ רִבֲבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל”³⁶⁰⁰ – מְלַמֵּד שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה עַל פָּחוֹת מִשְּׁנֵי אֲלָפִים וּשְׁתֵּי רְבָבוֹת מִיִּשְׂרָאֵל (יבמ' סג, סד).

ד אָמַר רַ' יִצְחָק: לְעוֹלָם תְּהֵא אֵימַת צִבּוּר עָלֶיךָ, שֶׁהֲרֵי כֹהֲנִים³⁶⁰¹ פְּנֵיהֶם כְּלַפֵּי הָעָם וַאֲחוֹרֵיהֶם כְּלַפֵּי שְׁכִינָה. רַב נַחֲמָן אָמַר מִכָּאן: “וַיָּקָם דָּוִיד³⁶⁰² הַמֶּלֶךְ עַל־רַגְלָיו וַיֹּאמֶר שְׁמָעוּנִי אַחַי וְעַמִּי”³⁶⁰³ (סוטה מ.).

ה הִלֵּל אוֹמֵר: אַל תִּפְרוֹשׁ³⁶⁰⁴ מִן הַצִּבּוּר (אב' ב).

ו אָמַר שְׁמוּאֵל: לְעוֹלָם אַל יוֹצִיא אָדָם אֶת־עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל (בר' מט:).

ב. הָעֲמֵלִים עִם הַצִּבּוּר וּמְזַכֵּי הָרַבִּים

ז רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַ' יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר: כָּל הָעֲמֵלִים עִם הַצִּבּוּר יִהְיוּ עֲמֵלִים עִמָּהֶם לְשֵׁם־שָׁמָיִם, שֶׁזְּכוּת אֲבוֹתָם מְסַיַּעְתָּם³⁶⁰⁵ וְצִדְקָתָם עוֹמֶדֶת לָעַד, וְאַתֶּם מַעֲלֶה³⁶⁰⁶ אֲנִי עֲלֵיכֶם שָׂכָר הַרְבֵּה כְּאִלּוּ עֲשִׂיתֶם (אב' ב).

ח “וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָּה”³⁶⁰⁷ – אִם מֵשִׂים אָדָם עַצְמוֹ כַּתְּרוּמָה הַזּוֹ, שֶׁמֻּשְׁלֶכֶת בְּזָוִית הַבַּיִת, וְאוֹמֵר: מַה־לִּי בְטֹרַח הַצִּבּוּר, מַה־לִּי בְדִינֵיהֶם, מַה־לִּי לִשְׁמֹעַ קוֹלָם? שָׁלוֹם עָלַיִךְ, נַפְשִׁי! – הֲרֵי זֶה מַחֲרִיב אֶת־הָעוֹלָם, הֱוֵי: “וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָּה”.

מַעֲשֶׂה בְרַ' אַמִּי, כְּשֶׁהָיָה מִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם, נִכְנַס בֶּן־אֲחוֹתוֹ אֶצְלוֹ, מְצָאוֹ בוֹכֶה, אָמַר לוֹ: רַבִּי! מִפְּנֵי מָה אַתָּה בוֹכֶה, יֵשׁ תּוֹרָה שֶׁלֹּא לָמַדְתָּ וְלִמַּדְתָּ? הֲרֵי תַּלְמִידֶיךָ יוֹשְׁבִים לְפָנֶיךָ; יֵשׁ גְּמִילוּת־חֲסָדִים שֶׁלֹּא עָשִׂיתָ? וְעַל כָּל־מִדּוֹת³⁶⁰⁸ שֶׁהָיוּ בְךָ, הָיִיתָ מִתְרַחֵק מִן הַדִּינִין וְלֹא> נָתַתָּ רְשׁוּת עַל עַצְמְךָ לְהִתְמַנּוֹת עַל צָרְכֵי־צִבּוּר. אָמַר לוֹ: בְּנִי! עָלֶיהָ אֲנִי בוֹכֶה, שֶׁמָּא אֶתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל שֶׁהָיִיתִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת³⁶⁰⁹ דִּינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל (תנח' משפטים).

ט תַּלְמִיד־חָכָם שֶׁיֵּשׁ בָּעִיר – כָּל־צָרְכֵי הַצִּבּוּר מֻטָּלִים עָלָיו (מו"ק ו.).

י רַב הוּנָא אָמַר: אִם נִכְשַׁל אָדָם בַּעֲבֵרָה חַיָּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמָיִם. מַה יַּעֲשֶׂה וְיִחְיֶה? וְאִם הָיָה לָמוּד לִקְרוֹת דַּף אֶחָד – קוֹרֵא שְׁנֵי דַפִּים, וְאִם הָיָה לָמוּד לִשְׁנוֹת פֶּרֶק אֶחָד – יִשְׁנֶה שְׁנַיִם, וְאִם אֵינוֹ לָמוּד לִקְרוֹת וְלִשְׁנוֹת מַה יַּעֲשֶׂה וְיִחְיֶה? יֵלֵךְ וְיֵעָשֶׂה פַרְנָס³⁶¹⁰ עַל הַצִּבּוּר וְגַבַּאי שֶׁל צְדָקָה וְהוּא חָי; שֶׁאִלּוּ נֶאֱמַר: “אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יִלְמַד” לֹא הָיְתָה תְקוּמָה לְשׂוֹנְאֵי־יִשְׂרָאֵל³⁶¹¹, אֶלָּא: “אָרוּר אֲשֶׁר לֹא־יָקִים אֶת־דִּבְרֵי הַתּוֹרָה־הַזֹּאת”³⁶¹²; אִלּוּ נֶאֱמַר: “עֵץ חַיִּים הִיא לָעֲמֵלִים בָּהּ” לֹא הָיְתָה תְקוּמָה לְשׂוֹנְאֵי־יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא “עֵץ־חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ³⁶¹³”³⁶¹⁴ – “כִּי בְּצֵל הַחָכְמָה בְּצֵל הַכָּסֶף³⁶¹⁵”³⁶¹⁶ (ויק"ר כה).

יא כָּל־הַמְזַכֶּה אֶת־הָרַבִּים אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ, וְכָל־הַמַּחֲטִיא אֶת־הָרַבִּים אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ³⁶¹⁷ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. משֶׁה זָכָה וְזִכָּה אֶת־הָרַבִּים – זְכוּת הָרַבִּים תָּלוּי בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “צִדְקַת יְיָ עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם־יִשְׂרָאֵל”³⁶¹⁸; יָרָבְעָם חָטָא וְהֶחֱטִיא אֶת הָרַבִּים – חֵטְא הָרַבִּים תָּלוּי בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “עַל־חַטֹּאות יָרָבְעָם אֲשֶׁר חָטָא וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת־יִשְׂרָאֵל”³⁶¹⁹ (אב' ה).

יב פּוֹשְׁעֵי־יִשְׂרָאֵל בְּגוּפָם³⁶²⁰ וּפוֹשְׁעֵי־הַגּוֹיִם בְּגוּפָם יוֹרְדִים לְגֵיהִנֹּם וְנִדּוֹנִים בָּהּ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ גּוּפָם כָּלֶה וְנִשְׁמָתָם נִשְׂרֶפֶת וְרוּחַ מְפַזַּרְתָּם תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵי צַדִּיקִים; אֲבָל הַמִּינִים³⁶²¹ וְהַמָּסוֹרוֹת³⁶²² וְהָאֶפִּיקוּרְסִים שֶׁכָּפְרוּ בַתּוֹרָה וְשֶׁכָּפְרוּ בִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, וְשֶׁפָּרְשׁוּ מִדַּרְכֵי צִבּוּר, וְשֶׁנָּתְנוּ חִתִּיתָם בְּאֶרֶץ חַיִּים³⁶²³, וְשֶׁחָטְאוּ וְהֶחֱטִיאוּ אֶת־הָרַבִּים, כְּגוֹן יָרָבְעָם בֶּן נְבָט וַחֲבֵרָיו – יוֹרְדִים לְגֵיהִנֹּם וְנִדּוֹנִים בָּהּ לְדוֹרֵי־דוֹרוֹת, גֵּיהִנֹּם כָּלָה וְהֵם אֵינָם כָּלִים (ר"ה יז.).

ג. פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר

יג אָמַר רַ' יִצְחָק: אֵין מַעֲמִידִין פַּרְנָס³⁶²⁴ עַל הַצִּבּוּר, אֶלָּא אִם כֵּן נִמְלָכִין³⁶²⁵ בַּצִּבּוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רְאוּ קָרָא יְיָ בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל”³⁶²⁶. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמשֶׁה: משֶׁה, הָגוּן³⁶²⁷ עָלֶיךָ בְּצַלְאֵל? אָמַר לוֹ: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם! אִם לְפָנֶיךָ הָגוּן – לְפָנַי לֹא כָל־שֶׁכֵּן. אָמַר לוֹ: אַף־עַל־פִּי־כֵן לֵךְ אֱמֹר לָהֶם. הָלַךְ וְאָמַר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל: הָגוּן עֲלֵיכֶם בְּצַלְאֵל? אָמְרוּ לוֹ: משֶׁה רַבֵּנוּ, אִם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וּלְפָנֶיךָ הוּא הָגוּן – לְפָנֵינוּ לֹא כָל־שֶׁכֵּן (בר' נה.).

יד שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: “וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל”³⁶²⁸ – לָמָּה לֹא נִתְפָּרְשׁוּ שְׁמוֹתָם שֶׁל זְקֵנִים הַלָּלוּ? שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם: פְּלוֹנִי כְּמשֶׁה וְאַהֲרֹן, פְּלוֹנִי כְּנָדָב וַאֲבִיהוּא, פְּלוֹנִי כְּאֶלְדָּד וּמֵידָד; וְאוֹמֵר: “וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל־הָעָם יְיָ אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת־משֶׁה וְאֶת־אַהֲרֹן” וגו'³⁶²⁹; וְאוֹמֵר: “וַיִּשְׁלַח יְיָ אֶת־יְרֻבַּעַל וְאֶת־בְּדָן וְאֶת־יִפְתָּח וְאֶת־שְׁמוּאֵל”³⁶³⁰ – שָׁקַל³⁶³¹ הַכָּתוּב שְׁלשָׁה קַלֵּי־עוֹלָם³⁶³² כִּשְׁלשָׁה חֲמוּרֵי־עוֹלָם³⁶³³, לוֹמַר לָךְ: יְרֻבַּעַל בְּדוֹרוֹ כְּמשֶׁה בְדוֹרוֹ, בְּדָן בְּדוֹרוֹ כְּאַהֲרֹן בְּדוֹרוֹ; יִפְתָּח בְּדוֹרוֹ כִּשְׁמוּאֵל בְּדוֹרוֹ; לְלַמֶּדְךָ, שֶׁאֲפִלּוּ קַל־שֶׁבְּקַלִּים וְנִתְמַנָּה³⁶³⁴ פַרְנָס עַל הַצִּבּוּר הֲרֵי הוּא כְּאַבִּיר שֶׁבְּאַבִּירִים; וְאוֹמֵר: “וּבָאתָ אֶל־הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאַל־הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם”³⁶³⁵ – וְכִי תַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ, שֶׁאָדָם הוֹלֵךְ אֵצֶל הַדַּיָּן שֶׁלֹּא הָיָה בְיָמָיו? הָא אֵין לְךָ לֵילֵךְ אֶלָּא אֵצֶל שׁוֹפֵט שֶׁבְּיָמָיו³⁶³⁶; וְאוֹמֵר: “אַל־תֹּאמַר מֶה הָיָה שֶׁהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים הָיוּ טוֹבִים מֵאֵלֶּה”³⁶³⁷ (ר"ה כה.).

טו “וַאֲשִׂימֵם בְּרָאשֵׁיכֶם”³⁶³⁸ – “וַאֲשָׁמָם” כָּתוּב³⁶³⁹. אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: אָמַר לָהֶם משֶׁה: אִם אִי אַתֶּם נִשְׁמָעִים לָהֶם אַשְׁמָה תְּלוּיָה בְרָאשֵׁיכֶם. לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לַנָּחָשׁ הַזֶּה, שֶׁאָמַר הַזָּנָב לָרֹאשׁ: עַד מָתַי אַתָּה מְהַלֵּךְ תְּחִלָּה? אֲנִי אֵלֵךְ תְּחִלָּה. אָמַר לוֹ: לֵךְ. הָלַךְ וּמָצָא גֻּמָּא שֶׁל מַיִם וְהִשְׁלִיכוֹ³⁶⁴⁰ לְתוֹכָהּ, מָצָא אֵשׁ וְהִשְׁלִיכוֹ לְתוֹכוֹ, מָצָא קוֹצִים וְהִשְׁלִיכוֹ לְתוֹכָם. מִי גָרַם לוֹ? עַל שֶׁהָלַךְ הָרֹאשׁ אַחַר הַזָּנָב. כָּךְ כְּשֶׁקְּטַנִּים נִשְׁמָעִים לִגְדוֹלִים, הֵם גּוֹזְרִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם³⁶⁴¹ וְהוּא עוֹשֶׂה, וּבְשָׁעָה שֶׁהַגְּדוֹלִים מְהַלְּכִים אַחַר הַקְּטַנִּים הֵם נוֹפְלִים.

דָּבָר אַחֵר: אָמַר רַ' הוֹשַׁעְיָא: מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְכַלָּה שֶׁהָיְתָה עוֹמֶדֶת בְּתוֹךְ חֻפָּתָהּ וְנִתְפַּחֲמוּ³⁶⁴² יָדֶיהָ, אִם מְקַנַּחַת³⁶⁴³ אוֹתָן בַּכֹּתֶל – הַכֹּתֶל מִתְפַּחֵם וְיָדֶיהָ אֵין מִתְנַקּוֹת, וְאִם בִּפְסֵיפַס³⁶⁴⁴ – הַפְּסֵיפַס מִתְפַּחֵם וְיָדֶיהָ אֵין מִתְנַקּוֹת, וְאִם מְקַנַּחַת הִיא בִּשְׂעָרָהּ – שְׂעָרָהּ מִתְנָאֶה וְיָדֶיהָ מִתְנַקּוֹת. כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִשְׁמָעִים לִגְדוֹלֵיהֶם וְאֵין הַגְּדוֹלִים עוֹשִׂים צָרְכֵיהֶם – אַשְׁמָה תְּלוּיָה בְרָאשֵׁיהֶם שֶׁל גְּדוֹלִים, וְאִם לָאו תְּלוּיָה בְרָאשֵׁיהֶם שֶׁל עַצְמָם (דב“ר א; ילק”ש דבר' א).

טז אָמַר רַ' עֲקִיבָא: נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לְעוֹף, מָה הָעוֹף הַזֶּה אֵינוֹ פוֹרֵחַ בְּלֹא כְנָפָיִם, כָּךְ יִשְׂרָאֵל אֵין יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת דָּבָר חוּץ מִזִּקְנֵיהֶם³⁶⁴⁵.

אָמַר רַ' יוֹסֵי בֶּן חֲלַפְתָּא: גְּדוֹלָה זִקְנָה³⁶⁴⁶, אִם זְקֵנִים הֵם³⁶⁴⁷ – חֲבִיבִים הֵם; אִם נְעָרִים הֵם – נִטְפְּלָה לָהֶם יַלְדוּת³⁶⁴⁸; שֶׁשָּׁנִינוּ: רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: לֹא בְמָקוֹם אֶחָד וְלֹא בִשְׁנֵי מְקוֹמוֹת מָצִינוּ שֶׁחָלַק הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כָּבוֹד לִזְקֵנִים, אֶלָּא בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת (ויק"ר יא; ספרי בהעלותך).

יז רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אִם יֹאמְרוּ לְךָ יְלָדִים: בְּנֵה בֵית־הַמִּקְדָּשׁ – אַל תִּשְׁמַע לָהֶם, וְאִם יֹאמְרוּ לְךָ זְקֵנִים: סְתֹר בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ – שְׁמַע לָהֶם, מִפְּנֵי שֶׁבִּנְיַן יְלָדִים סְתִירָה וּסְתִירַת זְקֵנִים בִּנְיָן, וּרְאָיָה לַדָּבָר – רְחַבְעָם בֶּן שְׁלֹמֹה³⁶⁴⁹ (תוספ' ע"ז א; נדר' מ.).

יח נָבִיא וְזָקֵן³⁶⁵⁰ לְמָה הֵם דּוֹמִים? – לְמֶלֶךְ שֶׁשּׁוֹלֵחַ שְׁנֵי פַלְמַנְטוֹרִין³⁶⁵¹ שֶׁלּוֹ לַמְּדִינָה, עַל אֶחָד מֵהֶם כָּתָב: אִם אֵינוֹ מַרְאֶה לָכֶם חוֹתָם שֶׁלִּי וְסֶמַּנְטֵירִין³⁶⁵² שֶׁלִּי אַל תַּאֲמִינוּ לוֹ, וְעַל אֶחָד מֵהֶם כָּתָב: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מַרְאֶה לָכֶם חוֹתָם שֶׁלִּי וְסֶמַּנְטֵירִין שֶׁלִּי, הַאֲמִינוּ לוֹ בְּלֹא חוֹתָם וּבְלֹא סֶמַּנְטֵירִין; כָּךְ בְּנָבִיא כָּתוּב: “וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת”³⁶⁵³, אֲבָל כָּאן: “עַל־פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ”³⁶⁵⁴ (ירוש' בר' פ“א, ה”ד).

יט כָּתוּב: “כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת־הָעָם³⁶⁵⁵”³⁶⁵⁶, וְכָתוּב: “כִּי אַתָּה תָּבִיא אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל³⁶⁵⁷”³⁶⁵⁸ – אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אָמַר לוֹ משֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ: אַתָּה וְהַזְּקֵנִים שֶׁבַּדּוֹר עִמָּהֶם³⁶⁵⁹. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: טוֹל מַקֵּל וְהַךְ עַל קָדְקֳדָם³⁶⁶⁰ – דַּבָּר³⁶⁶¹ אֶחָד לַדּוֹר וְאֵין שְׁנֵי דַבָּרִים לַדּוֹר; וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר: “וַיָּקָם דָּוִיד הַמֶּלֶךְ עַל־רַגְלָיו וַיֹּאמֶר שְׁמָעוּנִי אַחַי וְעַמִּי”³⁶⁶² – אִם אַחַי לָמָה עַמִּי וְאִם עַמִּי לָמָה אַחַי? אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: אָמַר לָהֶם דָּוִד לְיִשְׂרָאֵל: “אִם אַתֶּם שׁוֹמְעִים לִי – אַחַי אַתֶּם, וְאִם לָאו – עַמִּי אַתֶּם וַאֲנִי רוֹדֶה אֶתְכֶם בְּמַקֵּל”. (סנה' ח.; סוטה מ.; ע"י).

––––––––––

כ פַּרְנָס טוֹב – הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַכְרִיז עָלָיו בְּעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל משֶׁה־לֵּאמֹר: רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל”³⁶⁶³. (בר' נה.).

כא “לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא”³⁶⁶⁴ – אָמַר רַב: אֲפִלּוּ רֵישׁ־גַּרְגּוּתָא³⁶⁶⁵ מִשָּׁמַיִם מַעֲמִידִים אוֹתוֹ (ב"ב צא:).

כב אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא פּוֹסֵק גְּדֻלָּה לְאָדָם פּוֹסֵק לְבָנָיו וְלִבְנֵי בָנָיו עַד סוֹף כָּל־הַדּוֹרוֹת, וְאִם הֵגִיס דַּעְתּוֹ³⁶⁶⁶ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַשְׁפִּילוֹ (מג' יג:).

כג “אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי־הֵם זִקְנֵי הָעָם”³⁶⁶⁷ – אַתָּה צָרִיךְ לֵידַע אִם בְּרוּרִים הֵם [לִפְנֵי הָעָם]. “זִקְנֵי הָעָם” – מְלַמֵּד שֶׁאֵין אָדָם יוֹשֵׁב בִּישִׁיבָה, עַד שֶׁהַבְּרִיּוֹת מְרַנְנִים³⁶⁶⁸ עָלָיו וְאוֹמְרִים: אִישׁ פְּלוֹנִי כָּשֵׁר וְחָסִיד וְנָאֶה לִהְיוֹת חָכָם! (ספרי בהעלותך).

––––––––––

כד “לֹא תִּשָּׂא אֶת־שֵׁם־יְיָ אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא”³⁶⁶⁹ – שֶׁלֹּא תְקַבֵּל עָלֶיךָ שְׂרָרָה³⁶⁷⁰ וְאֵין אַתָּה רָאוּי לִשְׂרָרָה. רַ' יַעֲקֹב בְּשֵׁם רַ' מָנֵי מֵבִיא לָהּ מִכָּאן: “אַל־תֵּצֵא לָרִב מַהֵר”³⁶⁷¹ – “לְרַב” כָּתוּב³⁶⁷².

אָמַר רַ' אַבָּהוּ: אֲנִי³⁶⁷³ נִקְרֵאתִי קָדוֹשׁ וְאַתָּה נִקְרֵאתָ קָדוֹשׁ, אִם אֵין בְּךָ כָּל־הַמִּדּוֹת שֶׁיֶּשׁ־בִּי לֹא תְקַבֵּל עָלֶיךָ שְׂרָרָה (פסיק"ר כב).

כה שָׁנָה אוֹשַׁעְיָא זְעִירָא דְמִן חַבְרַיָּא: “וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה לִשְׁגָגָה”³⁶⁷⁴ – מָשָׁל לְכַלָּה, שֶׁהִיא בְּבֵית אָבִיהָ; כָּל־זְמַן שֶׁעֵינֶיהָ יָפוֹת אֵין כָּל־גּוּפָהּ צָרִיךְ בְּדִיקָה³⁶⁷⁵, עֵינֶיהָ טְרוּטוֹת³⁶⁷⁶ – כָּל־גּוּפָהּ צָרִיךְ בְּדִיקָה (תענ' כד.).

כו “זֶה דּוֹר דֹּרְשָׁיו”³⁶⁷⁷ – נֶחְלְקוּ בָהּ רַ' יְהוּדָה נְשִׂיאָה³⁶⁷⁸ וַחֲכָמִים, אֶחָד אָמַר: דּוֹר לְפִי פַרְנָס, וְאֶחָד אָמַר: פַּרְנָס לְפִי דוֹרוֹ (ערכ' יז.).

כז תִּרְגֵּם³⁶⁷⁹ יוֹסֵי מְעוֹנִי³⁶⁸⁰ בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת שֶׁל מָעוֹן: “שִׁמְעוּ־זֹאת הַכֹּהֲנִים וְהַקְשִׁיבוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל וּבֵית הַמֶּלֶךְ הַאֲזִינוּ”³⁶⁸¹ – אָמַר: עָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִטּוֹל אֶת־הַכֹּהֲנִים וּלְהַעֲמִידָם בַּדִּין וְלֵאמֹר לָהֶם: לָמָּה לֹא יְגַעְתֶּם בַּתּוֹרָה? לֹא הֱיִיתֶם נֶהֱנִים מֵאַרְבַּע וְעֶשְׂרִים מַתְּנוֹת־כְּהֻנָּה? וְהֵם אוֹמְרִים לוֹ: לֹא נָתְנוּ לָנוּ כְּלוּם; “וְהַקְשִׁיבוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל” – לָמָּה לֹא הֱיִיתֶם נוֹתְנִים לַכֹּהֲנִים אַרְבַּע וְעֶשְׂרִים מַתְּנוֹת־כְּהֻנָּה שֶׁכָּתַבְתִּי לָכֶם בַּתּוֹרָה? וְהֵם אוֹמְרִים לוֹ: עַל אוֹתָם³⁶⁸² שֶׁל בֵּית־הַנָּשִׂיא, שֶׁהָיוּ נוֹטְלִים אֶת־הַכֹּל; “וּבֵית הַמֶּלֶךְ הַאֲזִינוּ, כִּי לָכֶם הַמִּשְׁפָּט”³⁶⁸³ – לֹא לָכֶם אָמַרְתִּי: “וְזֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים³⁶⁸⁴”³⁶⁸⁵? לְפִיכָךְ לָכֶם וַעֲלֵיכֶם מִדַּת־הַדִּין נֶהְפֶּכֶת; עָתִיד אֲנִי לֵישֵׁב עִמָּהֶם בַּדִּין וּלְפָסְקָם וּלְאַבְּדָם מִן הָעוֹלָם. שָׁמַע רַ' יְהוּדָה נְשִׂיאָה וְכָעָס. נִתְיָרֵא יוֹסֵי וּבָרָח. בָּעֶרֶב עָלָה רֵישׁ־לָקִישׁ וְשָׁאַל בִּשְׁלוֹמוֹ שֶׁל רַבִּי וְהִתְחִיל מְפַיְּסוֹ³⁶⁸⁶ עַל שֶׁל יוֹסֵי³⁶⁸⁷ מְעוֹנִי, אָמַר לוֹ: רַבִּי, צְרִיכִים אָנוּ לְהַחֲזִיק טוֹבָה לְאֻמּוֹת־הָעוֹלָם, שֶׁהֵן מַכְנִיסוֹת מוּמָסִים³⁶⁸⁸ לְבָתֵּי־טַטְרְיָאוֹת וּלְבָתֵּי־קִרְקְסָאוֹת שֶׁלָּהֶן וּמְשַׂחֲקוֹת בָּהֶם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ מְשִׂיחִין אֵלּוּ עִם אֵלּוּ וְיָבוֹאוּ לִידֵי קְטָטָה בְטֵלָה – יוֹסֵי מְעוֹנִי אָמַר דְּבַר־תּוֹרָה וְכָעַסְתָּ עָלָיו! אָמַר לוֹ: וְיוֹדֵעַ הוּא בְּדִבְרֵי־תוֹרָה כְּלוּם? אָמַר לוֹ: הֵן, אָדָם גָּדוֹל הוּא. אָמַר לוֹ: וְיֵדַע לְהָשִׁיב עַל כָּל־מַה שֶּׁאֶשְׁאָלֶנּוּ? אָמַר לוֹ: הֵן. – אִם כָּךְ יַעֲלֶה לְכָאן. עָלָה אֶצְלוֹ. אָמַר לוֹ: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “הִנֵּה כָּל־הַמּשֵׁל עָלַיִךְ יִמְשֹׁל לֵאמֹר כְּאִמָּהּ בִּתָּהּ”³⁶⁸⁹? אָמַר לוֹ: כַּבַּת כֵּן אִמָּהּ, כַּדּוֹר כֵּן הַנָּשִׂיא, כַּמִּזְבֵּחַ כֵּן כֹּהֲנָיו; וְכֵן אוֹמְרִין [הַבְּרִיּוֹת]: לְפִי הַגַּן הַגַּנָּן. אָמַר לוֹ רֵישׁ־לָקִישׁ: עֲדַיִן לֹא גָּמַרְתִּי לְפַיְּסוֹ עַל זוֹ³⁶⁹⁰ וְאַתָּה מֵבִיא לָנוּ אַחֶרֶת³⁶⁹¹ (ירוש' סנה' פ“ב, ה”ו; ב"ר פ).

כח רֵישׁ־לָקִישׁ עָלָה לִשְׁאוֹל בִּשְׁלוֹמוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ³⁶⁹², אָמַר לוֹ: הִתְפַּלֵּל עָלַי, שֶׁמַּלְכוּת זוֹ רָעָתָהּ מְרֻבָּה. אָמַר לוֹ: לֹא תִטּוֹל כְּלוּם מֵאָדָם וְאֵין אַתָּה נוֹתֵן כְּלוּם. כְּשֶׁיָּשַׁב אֶצְלוֹ בָּאָה אִשָּׁה אַחַת וְהֵבִיאָה לוֹ דִסְקְרָא³⁶⁹³ אַחַת וְסַכִּין אַחַת בְּתוֹכָהּ. עָמַד וְנָטַל אֶת־הַסַּכִּין וְהֶחֱזִיר לָהּ אֶת־הַדִּסְקְרָא. בָּא בִלְדָּר³⁶⁹⁴ אֶחָד מִן הַמַּלְכוּת וְרָאָה אֶת־הַסַּכִּין וְחָמַד אוֹתָהּ וּנְטָלָהּ. לִפְנוֹת עֶרֶב עָלָה רֵישׁ־לָקִישׁ שׁוּב לִשְׁאוֹל בִּשְׁלוֹמוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ וְרָאָה אוֹתוֹ שׂוֹחֵק. אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי מָה אַתָּה שׂוֹחֵק? אָמַר לוֹ: אוֹתָהּ הַסַּכִּין שֶׁרָאִיתָ אוֹתָהּ בָּא בִלְדָּר אֶחָד מִן הַמַּלְכוּת וַחֲמָדָהּ וּנְטָלָהּ. אָמַר לוֹ: לֹא כָךְ אָמַרְתִּי לָךְ: לֹא תִטּוֹל כְּלוּם מֵאָדָם וְאֵין אַתָּה נוֹתֵן כְּלוּם (ב"ר עח).

כט אָמַר רַ' חֲנִינָא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “יְיָ בְּמִשְׁפָּט יָבוֹא עִם־זִקְנֵי עַמּוֹ וְשָׂרָיו”³⁶⁹⁵ – אִם שָׂרִים חָטְאוּ זְקֵנִים מֶה חָטָאוּ? אֶלָּא אֱמֹר: עַל זְקֵנִים שֶׁלֹּא מִחוּ בְשָׂרִים (שבת נד, נה).

ל רַ' מָנָא הָיָה מְבַזֶּה אֶת־אֵלּוּ שֶׁמִּתְמַנִּים בַּכָּסֶף. רַ' אַמִּי קָרָא עֲלֵיהֶם: “אֱלֹהֵי כֶסֶף³⁶⁹⁶ וֵאלֹהֵי זָהָב לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם”³⁶⁹⁷.

אָמַר רַב: דַּיָן זֶה שֶׁהוּא מִתְמַנֶּה בְּכֶסֶף אֵין עוֹמְדִין מִפָּנָיו וְאֵין קוֹרִין אוֹתוֹ “רַבִּי” וְהַטַּלִּית³⁶⁹⁸ שֶׁעָלָיו כְּמַרְדַּעַת³⁶⁹⁹ שֶׁל חֲמוֹר.

רַ' זְעֵירָא וְאֶחָד מִן הַחֲכָמִים הָיוּ יוֹשְׁבִים. עָבַר אֶחָד מֵאֵלּוּ שֶׁמִּתְמַנִּים בְּכָסֶף. אָמַר אוֹתוֹ חָכָם לְרַ' זְעֵירָא: נַעֲשֶׂה אֶת־עַצְמֵנוּ כְּשׁוֹנִים³⁷⁰⁰ וְלֹא נַעֲמוֹד מִפָּנָיו.

תִּרְגֵּם יַעֲקֹב אִישׁ כְּפַר־גִּבּוֹרַיָּא: “הוֹי אֹמֵר לָעֵץ³⁷⁰¹ הָקִיצָה, עוּרִי לְאֶבֶן דּוּמָם, הוּא יוֹרֶה”³⁷⁰² – יוֹדֵעַ הוּא לְהוֹרוֹת? “הִנֵּה־הוּא תָפוּשׂ זָהָב וָכֶסֶף”³⁷⁰³ – לֹא בְכֶסֶף נִתְמַנָּה? “וְכָל־רוּחַ אֵין בְּקִרְבּוֹ”³⁷⁰⁴ – לֹא לָמַד כְּלוּם. אִם רוֹצִים אַתֶּם לְמַנּוֹת – “וַיָי בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ³⁷⁰⁵”³⁷⁰⁶, הֲרֵי רַ' יִצְחָק בְּרַ' אֶלְעָזָר בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת שֶׁל שַׁעַר קֵיסָרִין (ירוש' בכורים פ“ג, ה”ג).

לא בָּתַר רֵישָׁא גּוּפָא אָזֵיל (אַחַר הָרֹאשׁ הוֹלֵךְ הַגּוּף) (עיר' מא.).

לב אִין אֲזַל רֵישָׁא – מַה גּוּפָא טָב? אִין נְסִיב גּוּפָא – מָה רֵישָׁא טָב? (אִם נִטַּל הָרֹאשׁ – מָה הַגּוּף שָׁוֶה? וְאִם נִטַּל הַגּוּף – מָה הָרֹאשׁ שָׁוֶה?) (פסיק' דר“כ טז; ב”ר ק).

לג כַּד רָגֵיז רַעֲיָא עַל עָנָא עָבֵיד לְנַגָּדָא³⁷⁰⁷ סְמוּתָא³⁷⁰⁸ (כְּשֶׁהָרוֹעֶה כּוֹעֵס עַל הַצֹּאן – נוֹתֵן לָהֶן מַשְׁכּוֹכִית סְמוּיָה) (ב"ק נב.).

לד בִּזְמַן שֶׁהָרוֹעֶה תוֹעֶה הַצֹּאן תּוֹעִין אַחֲרָיו (פדר"א מ).

לה עֲלוּבָה מְדִינְתָּא דְּאָסְיַהּ פּוֹדָגְרִיס וּדְאַקְטוֹטַהּ בַּחֲדָא עֵינָא (עֲלוּבָה הַמְּדִינָה שֶׁרוֹפְאָהּ חוֹלֵה־רַגְלָיִם וְשֶׁרוֹפֵא־הָעֵינַיִם שֶׁלָּהּ בַּעַל עַיִן אֶחָת) (ויק"ר ה).

––––––––––

לו “וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו לֵאמֹר אִם־הַיּוֹם תִּהְיֶה־עֶבֶד לָעָם הַזֶּה”³⁷⁰⁹ וגו' – לְלַמֶּדְךָ, שֶׁכָּל־הַמִּתְמַנֶּה עַל הַצִּבּוּר נַעֲשֶׂה עֶבֶד לַצִּבּוּר.

רַבָּן גַּמְלִיאֵל נָתַן דַּעְתּוֹ לְהוֹשִׁיב בָּרֹאשׁ אֶת־רַ' אֶלְעָזָר חָסְמָא וְרַ' יוֹחָנָן בֶּן גֻּדְגָּדָא. שָׁלַח לָהֶם וְלֹא בָאוּ; חָזַר וְשָׁלַח וּבָאוּ. אָמַר לָהֶם: כִּמְדֻמִּים אַתֶּם שֶׁשְּׂרָרָה³⁷¹⁰ אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם – עַבְדוּת אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו לֵאמֹר אִם־הַיּוֹם תִּהְיֶה־עֶבֶד³⁷¹¹ לָעָם הַזֶּה” (הור' י.; ילק“ש מ”א יב).

לז מַעֲשֶׂה בְּרַ' יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי וְרַ' אֶלְעָזָר בֶּן חָסְמָא שֶׁהוֹשִׁיבָם³⁷¹² רַבָּן גַּמְלִיאֵל בִּישִׁיבָה וְלֹא הִרְגִּישׁוּ בָהֶם³⁷¹³ הַתַּלְמִידִים. לְעֵת עֶרֶב הָלְכוּ וְיָשְׁבוּ אֵצֶל הַתַּלְמִידִים. נִכְנַס רַבָּן גַּמְלִיאֵל וּמָצָא אוֹתָם שֶׁיָּשְׁבוּ לָהֶם אֵצֶל הַתַּלְמִידִים. אָמַר לָהֶם: רַ' יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי וְרַ' אֶלְעָזָר בֶּן חָסְמָא, הוֹדַעְתֶּם לַצִּבּוּר³⁷¹⁴, שֶׁאֵין אַתֶּם מְבַקְשִׁים לַעֲשׂוֹת שְׂרָרוּת עַל הַצִּבּוּר? – לְשֶׁעָבַר הֱיִיתֶם בִּרְשׁוּת עַצְמְכֶם, מִכָּאן וְאֵילַךְ הֲרֵי אַתֶּם מְשֻׁעְבָּדִים לַצִּבּוּר (ספרי דברים).

לח רַבִּי יָצָא מִבֵּית־הַמֶּרְחָץ, נִתְעַטֵּף בִּבְגָדִים וְיָשַׁב וְעָסַק בְּצָרְכֵיהֶם שֶׁל הַבְּרִיּוֹת. מָזַג לוֹ עַבְדּוֹ כּוֹס, וּמִתּוֹךְ שֶׁעָסַק בְּצָרְכֵי הַבְּרִיּוֹת לֹא נִפְנָה לְקַבְּלוֹ מִמֶּנּוּ. נִתְנַמְנֵם הָעֶבֶד וְיָשֵׁן לוֹ. הָפַךְ רַבּוֹ פָּנָיו וְנִסְתַּכֵּל בּוֹ וְאָמָר: יָפֶה אָמַר שְׁלֹמֹה: “מְתוּקָה שְׁנַת הָעֹבֵד… וְהַשָּׂבָע לֶעָשִׁיר אֵינֶנּוּ מַנִּיחַ לוֹ לִישׁוֹן”³⁷¹⁵ – כְּגוֹן אָנוּ, שֶׁעוֹסְקִים אָנוּ בְּצָרְכֵיהֶם שֶׁל הַבְּרִיּוֹת, אַף לִישׁוֹן אֵין מַנִּיחִין לָנוּ (קה"ר ה).

לט “וַיֵּרֶד משֶׁה מִן־הָהָר אֶל־הָעָם”³⁷¹⁶ – מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיָה משֶׁה פּוֹנֶה לַעֲסָקָיו וְלֹא הָיָה יוֹרֵד לְבֵיתוֹ, אֶלָּא “מִן־הָהָר אֶל־הָעָם”. (מכיל' יתרו – בחדש ג)

מ אֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹתֵן גְּדֻלָּה לְאָדָם עַד שֶׁבּוֹדְקֵהוּ בְּדָבָר קָטָן וְאַחַר־כָּךְ מַעֲלֵהוּ לִגְדֻלָּה. הֲרֵי לְךָ שְׁנֵי גְדוֹלֵי־עוֹלָם שֶׁבְּדָקָם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּדָבָר קָטָן וְנִמְצְאוּ נֶאֱמָנִים וְהֶעֱלָם לִגְדֻלָּה. בָּדַק לְדָוִד בַּצֹּאן וְלֹא נְהָגָן אֶלָּא בַמִּדְבָּר לְהַרְחִיקָן מִן הַגָּזֵל, שֶׁכֵּן אֱלִיאָב אוֹמֵר לְדָוִד: “וְעַל־מִי נָטַשְׁתָּ מְעַט הַצֹּאן הָהֵנָּה בַּמִּדְבָּר”³⁷¹⁷. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: נִמְצָא אַתָּה נֶאֱמָן בַּצֹּאן – בּוֹא וּרְעֵה צֹאנִי, שֶׁנֶּאֱמַר: “מֵאַחַר עָלוֹת הֱבִיאוֹ לִרְעוֹת בְּיַעֲקֹב עַמּוֹ”³⁷¹⁸. וְכֵן בְּמשֶׁה הוּא אוֹמֵר: “וַיִּנְהַג אֶת־הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר”³⁷¹⁹ – לְהוֹצִיאָן מִן הַגָּזֵל, וּלְקָחוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִרְעוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “נָחִיתָ כַצֹּאן עַמֶּךָ בְּיַד־משֶׁה וְאַהֲרֹן”³⁷²⁰ (שמ"ר ב).

מא “יְיָ צַדִּיק יִבְחָן”³⁷²¹ – בַּמֶּה הוּא בוֹחֲנוֹ? בְּמִרְעֵה צֹאן. בָּדַק לְדָוִד בַּצֹּאן וּמְצָאוֹ רוֹעֶה יָפֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּקָּחֵהוּ מִמִּכְלְאֹת צֹאן”³⁷²² – מַהוּ “מִמִּכְלְאֹת צֹאן”? שֶׁהָיָה דָוִד כּוֹלֵא³⁷²³ אֶת־הַצֹּאן אֵלּוּ מִפְּנֵי אֵלּוּ. הָיָה מוֹצִיא הַקְּטַנִּים וּמַאֲכִילָם רָאשֵׁי עֲשָׂבִים³⁷²⁴, וְאַחַר־כָּךְ מוֹצִיא הַזְּקֵנִים וּמַאֲכִילָם אֶמְצָעָם שֶׁל עֲשָׂבִים³⁷²⁵, וְאַחַר־כָּךְ מוֹצִיא הַבַּחוּרִים וּמַאֲכִילָם עִקָּרָם שֶׁל עֲשָׂבִים³⁷²⁶. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: מִי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לִרְעוֹת אֶת־הַצֹּאן אִישׁ לְפִי כֹחוֹ יָבוֹא וְיִרְעֶה אֶת־צֹאנִי, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל; זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “מְאַחַר עָלוֹת הֱבִיאוֹ לִרְעוֹת בְּיַעֲקֹב עַמּוֹ”³⁷²⁷.

וְאַף משֶׁה לֹא בְחָנוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶלָּא בַצֹּאן. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: כְּשֶׁהָיָה משֶׁה רַבֵּנוּ רוֹעֶה צֹאנוֹ שֶׁל יִתְרוֹ בַּמִּדְבָּר בָּרַח מִמֶּנּוּ גְּדִי וְרָץ אַחֲרָיו, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְחָסִית³⁷²⁸. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ לְחָסִית נִזְדַּמְּנָה לוֹ בְרֵכָה שֶׁל מַיִם וְעָמַד הַגְּדִי לִשְׁתּוֹת. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ משֶׁה אֶצְלוֹ אָמַר: אֲנִי לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁרָץ הָיִיתָ מִפְּנֵי צָמָא – עָיֵף אָתָּה! הִרְכִּיבוֹ עַל כְּתֵפוֹ וְהָיָה מְהַלֵּךְ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: יֶשׁ־לְךָ רַחֲמִים לִנְהוֹג צֹאנוֹ שֶׁל בָּשָׂר־וָדָם כָּךְ – חַיֶּיךָ, אַתָּה תִרְעֶה צֹאנִי יִשְׂרָאֵל (שם; שו“ט ע”ח; ילק"ש תהל' עח).

מב צֹאן אַיִן – רוֹעֶה לָמָּה? (ילק"ש בא יא).

מג “וְלָקַחְתָּ אֹתָם אֶל־אֹהֶל מוֹעֵד³⁷²⁹”³⁷³⁰ – אָמַר לוֹ: קָחֵם בִּדְבָרִים; תְּחִלָּה אֱמֹר לָהֶם דִּבְרֵי שֶׁבַח: אַשְׁרֵיכֶם שֶׁנִּתְמַנֵּיתֶם, וַחֲזֹר וֶאֱמֹר לָהֶם דִּבְרֵי פְגָם³⁷³¹: הֱווּ יוֹדְעִים שֶׁטַּרְחָנִים וְסַרְבָּנִים³⁷³² הֵם, עַל־מְנָת כֵּן תִּהְיוּ מְקַבְּלִים עֲלֵיכֶם, שֶׁיְהוּ מְקַלְלִים אֶתְכֶם וְסוֹקְלִים אֶתְכֶם בָּאֲבָנִים. מַה שֶּׁהִתְנֵיתִי עִמְּךָ הַתְנֵה עִמָּהֶם (ספרי בהעלותך).

מד רַ' יוֹסֵי בָּא לְכוּפְרָה³⁷³³. בִּקֵּשׁ לְמַנּוֹת עֲלֵיהֶם פַּרְנָסִים וְלֹא קִבְּלוּ³⁷³⁴ עֲלֵיהֶם. נִכְנַס וְאָמַר לִפְנֵיהֶם: “בֶּן־בֵּבַי מְמֻנֶּה עַל הַפָּקִיעַ”³⁷³⁵ – וּמָה אִם זֶה שֶׁנִּתְמַנָּה עַל הַפְּתִילוֹת זָכָה לְהִמָּנוֹת עִם גְּדוֹלֵי־הַדּוֹר, אַתֶּם שֶׁאַתֶּם מִתְמַנִּים עַל חַיֵּי־נְפָשׁוֹת³⁷³⁶ לֹא כָל־שֶׁכֵּן.

רַ' חַגַּי בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מַעֲמִיד פַּרְנָסִים הָיָה מַטְעִין לָהֶם³⁷³⁷ סֵפֶר־תּוֹרָה, לוֹמַר: שֶׁכָּל־שְׂרָרָה שֶׁנִּתְּנָה בַּתּוֹרָה נִתָּנָה – “בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ… בִּי שָׂרִים יָשׂרוּ”³⁷³⁸.

רַ' עֲקִיבָא בִּקְּשׁוּ לְמַנּוֹתוֹ פַּרְנָס. אָמַר לָהֶם: אֶמָּלֵךְ³⁷³⁹ בְּבֵיתִי. הָלְכוּ אַחֲרָיו, שָׁמְעוּ קוֹלוֹ שֶׁאָמָר: עַל־מְנָת לְהִתְגַּנּוֹת, עַל־מְנָת לְהִתְבַּזּוֹת! (ירוש' פאה פ“ח, ה”ו).

מה “קַח־לְךָ אֶת־יְהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן אִישׁ אֲשֶׁר־רוּחַ בּוֹ”³⁷⁴⁰ – שֶׁיָּכוֹל לַהֲלוֹךְ כְּנֶגֶד רוּחַ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד (ספרי פינחס).

מו “וַיִּקְרָא משֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו לְעֵינֵי כָל־יִשְׂרָאֵל חֲזַק וֶאֱמָץ”³⁷⁴¹ – הִנֵּה עַם שֶׁאֲנִי מוֹסְרָם לְךָ עֲדַיִן גְּדָיִים וַעֲדַיִן תִּינוֹקוֹת הֵם, אַל תַּקְפֵּד עֲלֵיהֶם עַל־מַה־שֶּׁהֵם עוֹשִׂים, שֶׁאַף רִבּוֹנָם לֹא הִקְפִּיד עֲלֵיהֶם עַל־מַה־שֶּׁעָשׂוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי נַעַר יִשְׂרָאֵל וָאֹהֲבֵהוּ”³⁷⁴². (שם נצבים וילך; ילק"ש דב' לא).

מז “בְּנִי אִם־עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ”³⁷⁴³ – אָמַר רַ' נְחֶמְיָה: נֶאֱמְרָה עַל הַחֲבֵרִים³⁷⁴⁴; כָּל־הַיָּמִים שֶׁאָדָם חָבֵר³⁷⁴⁵, לֹא אִכְפַּת לוֹ בְצִבּוּר³⁷⁴⁶ וְאֵינוֹ נֶעֱנָשׁ עָלָיו; נִתְמַנָּה אָדָם בָּרֹאשׁ וְנָטַל טַלִּית³⁷⁴⁷ לֹא יֹאמַר: לְטוֹבָתִי אֲנִי נִזְקָק, לֹא אִכְפַּת לִי בְצִבּוּר – אֶלָּא כָּל־טֹרַח הַצִּבּוּר עָלָיו; אִם רָאָה אָדָם מַעֲבִיר בִּיָּא עַל חֲבֵרוֹ³⁷⁴⁸ אוֹ עוֹבֵר עֲבֵרָה וְלֹא מְמַחֶה בְיָדוֹ הוּא נֶעֱנָשׁ עָלָיו. וְרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ צֹוַחַת: “בְּנִי, אִם־עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ” – אַתָּה עָרֵב עָלָיו, אַתָּה הִכְנַסְתָּ עַצְמְךָ לְזִירָה³⁷⁴⁹. וּמִי שֶׁהוּא מַכְנִיס עַצְמוֹ לְזִירָה – אוֹ נִצּוֹחַ אוֹ נוֹצֵחַ (שמ"ר כז).

מח אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: כָּל־פַּרְנָס שֶׁמַּנְהִיג אֶת־הַצִּבּוּר בְּנַחַת זוֹכֶה וּמַנְהִיגָם לְעוֹלָם־הַבָּא (סנה' צב.).

מט פַּרְנָס הַמִּתְגָּאֶה עַל הַצִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בּוֹכֶה עָלָיו בְּכָל יוֹם (חג' ח:).

נ “נָתְנוּ חִתִּיתָם בְּאֶרֶץ חַיִּים”³⁷⁵⁰ – אָמַר רַב חִסְדָּא: זֶה פַּרְנָס הַמֵּטִיל אֵימָה יְתֵרָה עַל הַצִּבּוּר שֶׁלֹּא לְשֵׁם שָׁמָיִם.

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כָּל־פַּרְנָס הַמֵּטִיל אֵימָה יְתֵרָה עַל הַצִּבּוּר שֶׁלֹּא לְשֵׁם שָׁמַיִם אֵינוֹ רוֹאֶה בֵן תַּלְמִיד־חָכָם (ר"ה יז.).

נא “וַיִּקְרָא שִׁמְשׁוֹן אֶל־יְיָ וַיֹּאמַר אֲדֹנָי אֱלֹהִים, זָכְרֵנִי נָא וְחַזְּקֵנִי נָא אַךְ הַפַּעַם”³⁷⁵¹ – אָמַר שִׁמְשׁוֹן לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, זְכָר־לִי עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה שֶׁשָּׁפַטְתִּי אֶת־יִשְׂרָאֵל וְלֹא אָמַרְתִּי לְאֶחָד מֵהֶם: הַעֲבֶר־לִי מַקֵּל מִמָּקוֹם לְמָקוֹם (סוטה י).

נב אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק: אֵין מַעֲמִידִין פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר, אֶלָּא אִם כֵּן קֻפָּה שֶׁל שְׁרָצִים³⁷⁵² תְּלוּיָה לוֹ מֵאֲחוֹרָיו, שֶׁאִם תָּזוּחַ דַּעְתּוֹ³⁷⁵³ עָלָיו, אוֹמְרִים לוֹ: חֲזוֹר לַאֲחוֹרֶיךָ³⁷⁵⁴. (יומא כב:).

נג “רָאשֵׁיכֶם, שִׁבְטֵיכֶם, זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם” – אַף־עַל־פִּי שֶׁמִּנִּיתִי לָכֶם רָאשִׁים, זְקֵנִים וְשׁוֹטְרִים, כֻּלְּכֶם שָׁוִים לְפָנָי, שֶׁנֶּאֱמַר: “כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל”³⁷⁵⁵ (תנח' נצבים).

נד “אֶל־גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי”³⁷⁵⁶ – אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: מָה אֱגוֹז זֶה חָלָק, וְכָל־מִי שֶׁעוֹלֶה לְרֹאשׁוֹ וְאֵינוֹ נוֹתֵן דַּעְתּוֹ הֵיאַךְ יַעֲלֶה הוּא נוֹפֵל וּמֵת וְנוֹטֵל שֶׁלּוֹ³⁷⁵⁷ מִן הָאֱגוֹז, כָּךְ כָּל־מִי שֶׁהוּא מַנְהִיג שְׂרָרָה עַל הַצִּבּוּר בְּיִשְׂרָאֵל וְאֵינוֹ נוֹתֵן דַּעְתּוֹ הֵיאַךְ הוּא מַנְהִיג אֶת־יִשְׂרָאֵל, סוֹף שֶׁהוּא נוֹפֵל וְנוֹטֵל שֶׁלּוֹ מִתַּחַת יְדֵיהֶם (שהש"ר ו).

נה “כְּדַבֵּר אֶפְרַיִם רְתֵת”³⁷⁵⁸ – יָרָבְעָם בֶּן־נְבָט נִכְנַס וְהוֹכִיחוֹ [לִשְׁלֹמֹה]. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: לָמָה אַתָּה מוֹכִיחוֹ? “נָשָׂא הוּא בְּיִשְׂרָאֵל”³⁷⁵⁹ – חַיֶּיךָ, שֶׁאֲנִי מַטְעִימְךָ מִשְּׂרָרוּתוֹ וְאֵין אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד בָּהּ, כֵּוָן שֶׁנִּכְנַס לְמַלְכוּת, מִיָּד “וַיֶּאְשַׁם בַּבַּעַל וְיָמֹת”³⁷⁶⁰ (ויק"ר יב).

––––––––––

נו אָמַר רַב יְהוּדָה: שְׁלשָׁה דְבָרִים מְקַצְּרִים יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו שֶׁל אָדָם: מִי שֶׁנּוֹתְנִים לוֹ סֵפֶר תּוֹרָה לִקְרוֹת³⁷⁶¹ וְאֵינוֹ קוֹרֵא: כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה לְבָרֵךְ וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ, וְהַמַּנְהִיג עַצְמוֹ בְּרַבָּנוּת.

אָמַר רַ' חַמָּא בַר חֲנִינָא: מִפְּנֵי מָה מֵת יוֹסֵף קֹדֶם לְאֶחָיו³⁷⁶²? מִפְּנֵי שֶׁהִנְהִיג עַצְמוֹ בְּרַבָּנוּת³⁷⁶³ (בר' נה.).

נז הָרָשׁוּת³⁷⁶⁴ מְקַבֶּרֶת אֶת־בְּעָלֶיהָ; עָרֹם נִכְנָס לָהּ וְעָרֹם יֵצֵא מִמֶּנָה – וּלְוַאי שֶׁתְּהֵא יְצִיאָה כְּבִיאָה³⁷⁶⁵ (יומא פו:).

נח אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אוֹי לָהּ לָרַבָּנוּת שֶׁמְּקַבֶּרֶת אֶת־בְּעָלֶיהָ, שֶׁאֵין לְךָ כָּל־נָבִיא וְנָבִיא, שֶׁלֹּא קִפַּח³⁷⁶⁶ אַרְבָּעָה מְלָכִים³⁷⁶⁷ בְּיָמָיו (פס' פז:).

נט אָמַר רַ' אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: “הֲרֵי אֲנִי כְּבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה” – אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּכְנַס לִגְדֻלָּה הֶאֱרִיךְ יָמִים; הָא לָמַדְתָּ; שֶׁהַגְדֻלָּה מְקַצֶּרֶת יָמִים (ירוש' בר' פ“א, ה”ו).

ס אוֹי לָהּ לַגְּדֻלָּה שֶׁקּוֹבֶרֶת אֶת־בְּעָלֶיהָ, אוֹי לָהּ לַגְּדֻלָּה שֶׁאֵינָהּ גּוֹרֶמֶת טוֹבָה בָּעוֹלָם! (תדב"א יא).

סא “אֶסְפָה־לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל”³⁷⁶⁸ – אָמַר רַ' אַבָּא בַר כָּהֲנָא: כֵּוָן שֶׁנִּתְמַנּוּ זְקֵנִים הִדְלִיקוּ לָהֶם כָּל־יִשְׂרָאֵל נֵרוֹת וְשָׂמְחוּ לָהֶם. מִרְיָם רוֹאָה אֶת־הַנֵּרוֹת דּוֹלְקִים, אָמְרָה לְצִפּוֹרָה: מָה עֵסֶק שֶׁל נֵרוֹת הַלָּלוּ³⁷⁶⁹ דּוֹלְקִים? אָמְרָה [לָהּ] הָעִנְיָן. אָמְרָה מִרְיָם: אַשְׁרֵיהֶן נָשִׁים שֶׁל אֵלּוּ, מָה הֵן רוֹאוֹת, הֵיאַךְ עָלוּ בַעֲלֵיהֶן לִשְׂרָרָה! אָמְרָה לָהּ צִפּוֹרָה: אוֹי לָהֶן! (ילק“ש בהעלותך י”ב בשם ילמדנו).

סב “אֲדֹנִי משֶׁה כְּלָאֵם”³⁷⁷⁰ – מַהוּ “כְּלָאֵם”? אָמַר לוֹ [יְהוֹשֻׁעַ לְמשֶׁה]: הָטֵל עֲלֵיהֶם צָרְכֵי־צִבּוּר וְהֵם כָּלִים מֵאֲלֵיהֶם (סנה' יז.)

––––––––––

סג כָּל־מִי שֶׁרוֹדֵף אַחַר שְׂרָרָה שְׂרָרָה בוֹרַחַת מִמֶּנּוּ, וְכָל־מִי שֶׁבּוֹרֵחַ מִשְּׂרָרָה – שְׂרָרָה רוֹדֶפֶת אַחֲרָיו (תנה"ק ויקרא).

סד שְׁמַעְיָה אוֹמֵר: שְׂנָא אֶת־הָרַבָּנוּת.

– כֵּיצַד? מְלַמֵּד שֶׁלֹּא יַנִּיחַ אָדָם עֲטָרָה מֵעַצְמוֹ בְּרֹאשׁוֹ, אֲבָל אֲחֵרִים יַנִּיחוּ לוֹ (אב' א; אדר"נ יא).

סה שָׁנִינוּ, אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה: בַּתְחִלָּה כָּל־הָאוֹמֵר [לִי] עֲלֵה לָהּ³⁷⁷¹ [לִגְדֻלָּה] אֲנִי כוֹפְתוֹ וְנוֹתְנוֹ לִפְנֵי הָאֲרִי, עַתָּה כָּל־הָאוֹמֵר לִי לֵירֵד מִמֶּנָּה, אֲנִי מֵטִיל עָלָיו קוּמְקוּם³⁷⁷² שֶׁל חַמִּין; שֶׁהֲרֵי שָׁאוּל בָּרַח מִמֶּנָּה³⁷⁷³, וּכְשֶׁעָלָה בִּקֵּשׁ לַהֲרוֹג אֶת־דָּוִד (מנח' קט:).

סו אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קְבוּסַי: כָּל־יָמַי הָיִיתִי בוֹרֵחַ מִן הַשְּׂרָרָה; עַכְשָׁו שֶׁנִּכְנַסְתִּי, כָּל־מִי שֶׁהוּא בָא וּמוֹצִיאֵנִי – בַּקּוּמְקוּם הַזֶּה אֲנִי יוֹרֵד לוֹ³⁷⁷⁴; מָה הַקּוּמְקוּם הַזֶּה כֹּוֶה וּמַפְצִיעַ וּמְפַחֵם³⁷⁷⁵ – כָּךְ אֲנִי יוֹרֵד לוֹ (ירוש' פסח' פ“ו, ה”א).

סז נוֹחַ לַעֲלוֹת לַבִּימָה וְקָשֶׁה לֵירֵד (ילק"ש ואתחנן ו' בשם מד' אספה).

סח רַבֵּנוּ הָיָה עַנְוָתָן הַרְבֵּה וְהָיָה אוֹמֵר: כָּל־מַה־שֶׁיֹּאמַר לִי אָדָם אֲנִי עוֹשֶׂה, חוּץ מִמַּה שֶּׁעָשׂוּ זִקְנֵי בְתֵירָה לִזְקֵנִי³⁷⁷⁶, שֶׁיָּרְדוּ מִגְּדֻלָּתָם וְהֶעֱלוּ אוֹתוֹ. וְאִלְמָלֵי עָלָה רַב הוּנָא רֹאשׁ־הַגּוֹלָה לְכָאן הָיִיתִי עוֹמֵד מִפָּנָיו. אָמַר לוֹ רַ' חִיָּא הַגָּדוֹל: וַהֲרֵי הוּא עוֹמֵד בַּחוּץ… נִתְכַּרְכְּמוּ³⁷⁷⁷ פָנָיו שֶׁל רַבִּי.

כֵּוָן שֶׁרָאָה רַ' חִיָּא שֶׁנִּתְכַּרְכְּמוּ פָנָיו, אָמַר לוֹ: אֲרוֹנוֹ בָא³⁷⁷⁸ (ירוש' כלא' פ“ט, ה”ד; ב"ר לג).

––––––––––

סט “אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא… בִּשְׁגָגָה… וְהֵבִיא אֶת־קָרְבָּנוֹ”³⁷⁷⁹ – אָמַר רַ' יוֹחָנָן בֶּן זַכָּאי: אַשְׁרֵי הַדּוֹר³⁷⁸⁰ שֶׁהַנָּשִׂיא שֶׁלּוֹ מֵבִיא קָרְבָּן עַל שִׁגְגָתוֹ; אִם נָשִׂיא שֶׁלּוֹ מֵבִיא קָרְבָּן – צָרִיךְ אַתָּה לוֹמַר: “מַהוּ הֶדְיוֹט!” וְאִם עַל שִׁגְגָתוֹ מֵבִיא קָרְבָּן – צָרִיךְ אַתָּה לוֹמַר: “מַהוּ זְדוֹנוֹ!” (הור' י:).

ע אַשְׁרֵי הַדּוֹר שֶׁהַגְּדוֹלִים נִשְׁמָעִים³⁷⁸¹ לַקְּטַנִּים, קַל־וָחֹמֶר קְטַנִּים לִגְדוֹלִים³⁷⁸² (ר"ה כה:).

עא “אַלּוּפֵינוּ מְסֻבָּלִים³⁷⁸³ אֵין פֶּרֶץ וְאֵין יוֹצֵאת וְאֵין צְוָחָה בִּרְחֹבֹתֵינוּ”³⁷⁸⁴ – רַ' יוֹחָנָן אָמַר: “אַלּוּפִים מְסֻבָּלִים” לֹא נֶאֱמַר כָּאן, אֶלָּא “אַלּוּפֵינוּ מְסֻבָּלִים”, – בְּשָׁעָה שֶׁהַגְּדוֹלִים סוֹבְלִים אֶת־הַקְּטַנִּים “אֵין פֶּרֶץ וְאֵין יוֹצֵאת וְאֵין צְוָחָה בִּרְחֹבֹתֵינוּ”. רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מְסָרֵס מִקְרָא זֶה³⁷⁸⁵: “אַלּוּפֵינוּ סוֹבְלִים” לֹא נֶאֱמַר כָּאן אֶלָּא “אַלּוּפֵינוּ מְסֻבָּלִים”, – בְּשָׁעָה שֶׁהַקְּטַנִּים סוֹבְלִים אֶת־הַגְּדוֹלִים “אֵין פֶּרֶץ וְאֵין יוֹצֵאת וְאֵין צְוָחָה בִּרְחֹבֹתֵינוּ” (ירוש' ר“ה פ”ב, ה“ה; ילק”ש תהל' קמ"ד).

עב אָמַר רַ' יוֹחָנָן: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים”³⁷⁸⁶ – דּוֹר שֶׁשּׁוֹפֵט אֶת־שׁוֹפְטָיו; אוֹמֵר לוֹ: טוֹל קֵיסָם³⁷⁸⁷ מִבֵּין שִׁנֶּיךָ, אוֹמֵר לוֹ: טוֹל קוֹרָה³⁷⁸⁸ מִבֵּין עֵינֶיךָ; אוֹמֵר לוֹ: “כַּסְפְּךָ הָיָה לְסִיגִים”³⁷⁸⁹, אוֹמֵר לוֹ: “סָבְאֲךָ מָהוּל בַּמָּיִם”³⁷⁹⁰ (ב“ב טו:; ע”י).

עג “וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים”³⁷⁹¹ – אוֹי לַדּוֹר שֶׁשָּׁפְטוּ אֶת־שׁוֹפְטֵיהֶם וְאוֹי לַדּוֹר שֶׁשּׁוֹפְטָיו צְרִיכִים לְהִשָּׁפֵט (רו"ר א).

עד אָמַר שְׁמוּאֵל: כֵּוָן שֶׁנִּתְמַנָּה אָדָם פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר – מִתְעַשֵּׁר. מִתְּחִלָּה כָּתוּב: “וַיִּפְקְדֵם בְּבָזֶק³⁷⁹²”³⁷⁹³, וְלִבְסוֹף כָּתוּב: “וַיִּפְקְדֵם בַּטְּלָאִים³⁷⁹⁴”³⁷⁹⁵ (יומא כב:).

עה הָרוֹצֶה לֵהָנוֹת³⁷⁹⁶ – יֵהָנֶה, כֶּאֱלִישָׁע³⁷⁹⁷, וְשֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לֵהָנוֹת – אַל יֵהָנֶה, כִּשְׁמוּאֵל הָרָמָתִי, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּתְשֻׁבָתוֹ הָרָמָתָה כִּי־שָׁם בֵּיתוֹ”³⁷⁹⁸ – וְאָמַר רַ' יוֹחָנָן: שֶׁכָּל־מָקוֹם שֶׁהָלַךְ שָׁם בֵּיתוֹ עִמּוֹ³⁷⁹⁹. (בר' י:).

עו [בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַבִּי] אָמָר: לִבְנִי גָדוֹל אֲנִי צָרִיךְ. נִכְנַס רַבָּן גַּמְלִיאֵל אֶצְלוֹ וּמָסַר לוֹ סִדְרֵי נְשִׂיאוּת. אָמַר לוֹ: בְּנִי, נְהַג נְשִׂיאוּתְךָ בָּרָמִים³⁸⁰⁰; זְרוֹק מָרָה³⁸⁰¹ בַּתַּלְמִידִים (כת' קג:).

עז אָמַר רַב הוּנָא בַּר אִידִי אָמַר שְׁמוּאֵל: כֵּוָן שֶׁנִּתְמַנָּה אָדָם פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר אָסוּר בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה³⁸⁰² בִּפְנֵי שְׁלשָׁה (קיד' ע.).

עח רַ' חֲנִינָא עָלָה אֵצֶל רַ' יוּדָן נְשִׂיאָה. יָצָא לִקְרָאתוֹ לָבוּשׁ אוֹתְנִיתָא³⁸⁰³ שֶׁלּוֹ. אָמַר לוֹ: חֲזוֹר וּלְבַשׁ טָגִין³⁸⁰⁴ שֶׁלְּךָ, מִשּׁוּם “מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ”³⁸⁰⁵.

רַ' יוֹחָנָן עָלָה אֵצֶל רַ' יוּדָן נְשִׂיאָה, יָצָא לִקְרָאתוֹ בְּחָלוּק³⁸⁰⁶ שֶׁל פִּשְׁתָּן. אָמַר לוֹ: חֲזוֹר וּלְבַשׁ חֲלוּקְךָ שֶׁל צֶמֶר, מִשּׁוּם “מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ”³⁸⁰⁷.

רַ' יוֹחָנָן רָאָה אֶת רַ' חֲנִינָא בַר סִיסִי מְבַקֵּעַ עֵצִים. אָמַר לוֹ: אֵין זֶה כְּבוֹדֶךָ. אָמַר לוֹ: וּמָה אֶעֱשֶׂה וְאֵין לִי מִי שֶׁיְשַׁמְּשֵׁנִי. אָמַר לוֹ: אִם אֵין לְךָ מִי שֶׁיְשַׁמֶּשְׁךָ אַל תְּקַבֵּל עָלֶיךָ שְׂרָרָה (ירוש' סנה' פ“ב, ה”ו).

עט “וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמשֶׁה”³⁸⁰⁸ – אִם בַּיָי דִּבְּרוּ קַל־וָחֹמָר בְּמשֶׁה; אֶלָּא זֶה בָא לְלַמֵּד, שֶׁכָּל מִי שֶׁמְּדַבֵּר בְּרוֹעֶה נֶאֱמָן כְּאִלּוּ מְדַבֵּר בְּמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם (מכיל' בשלח).

פ זָקֵן שֶׁאֵרַע בּוֹ דָבָר³⁸⁰⁹ אֵין מוֹרִידִין אוֹתוֹ מִגְּדֻלָּתוֹ, אֶלָּא אוֹמְרִין לוֹ: “הִכָּבֵד וְשֵׁב בְּבֵיתֶךָ”³⁸¹⁰ (ירוש' מו“ק פ”ג, ה"א).

ד. מֶלֶךְ

פא שָׁנִינוּ, רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: שָׁלשׁ מִצְוֹת נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל בִּכְנִיסָתָם לָאָרֶץ: לְהַעֲמִיד לָהֶם מֶלֶךְ וּלְהַכְרִית זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק וְלִבְנוֹת לָהֶם בֵּית־הַבְּחִירָה³⁸¹¹, וְאֵינִי יוֹדֵעַ, אֵיזוֹ מֵהֶן תְּחִלָּה? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: “כִּי־יָד עַל־כֵּס יָהּ³⁸¹² מִלְחָמָה לַיָי בַּעֲמָלֵק”³⁸¹³ – הֱוֵי אוֹמֵר: לְהַעֲמִיד לָהֶם מֶלֶךְ תְּחִלָּה, וְאֵין כִּסֵּא אֶלָּא מֶלֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל־כִּסֵּא יְיָ לְמֶלֶךְ”³⁸¹⁴ – וְעֲדַיִן אֵינִי יוֹדֵעַ אִם לִבְנוֹת לָהֶם בֵּית־הַבְּחִירָה תְּחִלָּה אוֹ לְהַכְרִית זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק תְּחִלָּה, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: “וְהֵנִיחַ לָכֶם מִכָּל־אֹיְבֵיכֶם… וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר־יִבְחַר יְיָ”³⁸¹⁵ וגו' – הֱוֵי אוֹמֵר: לְהַכְרִית זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק תְּחִלָּה. וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר: “וַיְהִי כִּי־יָשַׁב הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ וַיְיָ הֵנִיחַ־לוֹ מִסָּבִיב”³⁸¹⁶, וְנֶאֱמַר: “וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל־נָתָן הַנָּבִיא רְאֵה נָא אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּבֵית אֲרָזִים”³⁸¹⁷ וגו' (סנה' כ:).

פב שָׁנִינוּ: רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: זְקֵנִים שֶׁבַּדּוֹר כְּהֹגֶן שָׁאֲלוּ³⁸¹⁸, שֶׁנֶּאֱמַר: “תְּנָה־לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ”³⁸¹⁹, אֲבָל עַמֵּי־הָאָרֶץ שֶׁבָּהֶם קִלְקֵלוּ³⁸²⁰, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָיִינוּ גַם אֲנַחְנוּ כְּכָל־הַגּוֹיִם וּשְׁפָטָנוּ מַלְכֵּנוּ וְיָצָא לְפָנֵינוּ וְנִלְחַם אֶת־מִלְחֲמֹתֵינוּ”³⁸²¹ (שם).

פג רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: כָּל־הָאָמוּר בְּפָרָשַׁת מֶלֶךְ³⁸²² – מֶלֶךְ מֻתָּר בּוֹ³⁸²³. רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ אֶלָּא כְדֵי לְאַיֵּם עֲלֵיהֶם³⁸²⁴, שֶׁנֶּאֱמַר: “שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ”³⁸²⁵ – שֶׁתְּהֵא אֵימָתוֹ עָלֶיךָ. רַ' נְהוֹרַאי אוֹמֵר: לֹא נֶאֶמְרָה פַרְשָׁה זוֹ³⁸²⁶ אֶלָּא כְנֶגֶד תַּרְעֻמְתָּם³⁸²⁷, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ”³⁸²⁸ וגו' (שם).

פד “שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ”³⁸²⁹ – שֶׁתְּהֵא אֵימָתוֹ עָלֶיךָ; מִכָּאן אָמָרוּ: מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֵין רוֹכְבִין³⁸³⁰ עַל סוּסוֹ וְאֵין יוֹשְׁבִין עַל כִּסְאוֹ וְאֵין מִשְׁתַּמְּשִׁין לֹא בְכִתְרוֹ וְלֹא בְשַׁרְבִיטוֹ וְלֹא בְאֶחָד מִכָּל־מְשַׁמְּשָׁיו³⁸³¹, וּכְשֶׁמֵּת כֻּלָּם נִשְׂרָפִים³⁸³² לְפָנָיו; וְאֵין רוֹאִין אוֹתוֹ עָרֹם וְלֹא כְּשֶׁהוּא מִסְתַּפֵּר³⁸³³ וְלֹא בְּבֵית־הַמֶּרְחָץ, עַל־שֵׁם “מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ”³⁸³⁴ (ספרי שופטים; ירוש' סנה' פ“ב ה”ו).

פה אָמַר רַ' יַנָּאי: לְעוֹלָם תְּהֵא אֵימַת מַלְכוּת עָלֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְיָרְדוּ כָל־עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה אֵלַי וְהִשְׁתַּחֲווּ־לִי”³⁸³⁵ – וְאִלּוּ עָלָיו לֹא אָמָר, כְּדֵי לַחֲלֹק כָּבוֹד לַמַּלְכוּת³⁸³⁶. רַ' יוֹחָנָן אָמַר מִכָּאן, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְיַד יְיָ הָיְתָה אֶל־אֵלִיָּהוּ וַיְשַׁנֵּס מָתְנָיו וַיָּרָץ לִפְנֵי אַחְאָב”³⁸³⁷ (זב' קב; שמ"ר ז).

פו אֵין דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר, אֶלָּא גוֹזֵר וַאֲחֵרִים עוֹשִׂים. (שמ"ר מ).

פז דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ אֵין לָהּ שִׁעוּר³⁸³⁸, שֶׁהַמֶּלֶךְ פּוֹרֵץ גָּדֵר³⁸³⁹ לַעֲשׂוֹת לוֹ דֶּרֶךְ³⁸⁴⁰ וְאֵין מְמַחִין³⁸⁴¹ בְּיָדוֹ (ב"ב ק:).

פח שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲבִירִין אֶת־הַמֵּת מִלִּפְנֵי הַכַּלָּה³⁸⁴², וְזֶה וָזֶה³⁸⁴³ מִלִפְנֵי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל.

אָמְרוּ עָלָיו עַל אַגְרִפַּס הַמֶּלֶךְ שֶׁעָבַר מִלִּפְנֵי הַכַּלָּה וְשִׁבְּחוּהוּ חֲכָמִים.

– “שִׁבְּחוּהוּ”, מִכְּלָל שֶׁעָשָׂה יָפֶה, וַהֲרֵי אָמַר רַב אָשֵׁי: אֲפִלּוּ לְמִי שֶׁאָמַר נָשִׂיא שֶׁמָּחַל³⁸⁴⁴ עַל כְּבוֹדוֹ כְּבוֹדוֹ מָחוּל – מֶלֶךְ שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ אֵין כְּבוֹדוֹ מָחוּל, שֶׁאָמַר מָר: “שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ”³⁸⁴⁵ – שֶׁתְּהֵא אֵימָתוֹ עָלֶיךָ!

– פָּרָשַׁת־דְּרָכִים הָיָתָה³⁸⁴⁶ (כת' יז.).

פט הַמֶּלֶךְ וְהַכַּלָּה³⁸⁴⁷ – מַעֲבִירִין אֶת־הַכַּלָּה מִפְּנֵי כְבוֹד הַמֶּלֶךְ. אַגְרִפַּס הַמֶּלֶךְ עָבַר לִפְנֵי הַכַּלָּה וְשִׁבְּחוּהוּ חֲכָמִים. אָמְרוּ לוֹ: מָה רָאִיתָ? אָמַר לָהֶם: אֲנִי נוֹטֵל כֶּתֶר בְּכָל־יוֹם וְזוֹ תִּטּוֹל כִּתְרָהּ שָׁעָה אֶחָת (שמח' יא).

צ אָמַר רַ' יוּדָן: כָּל־הַמֵּעֵז פָּנָיו בַּמֶּלֶךְ כְּאִלּוּ מֵעֵז פָּנָיו בַּשְּׁכִינָה (ב"ר ט).

––––––––––

צא אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: “הִנֵּה טוֹב”³⁸⁴⁸ – זוֹ מַלְכוּת שָׁמָיִם; “וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד”³⁸⁴⁹ – זוֹ מַלְכוּת הָרוֹמִיִּים. וְכִי מַלְכוּת הָרוֹמִיִּים טוֹב מְאֹד? אֶתְמְהָא³⁸⁵⁰! אֶלָּא שֶׁהִיא תוֹבַעַת דִּקְיוֹן שֶׁל בְּרִיּוֹת³⁸⁵¹ (שם ט).

צב “וַתַּעֲשֶׂה אָדָם כִּדְגֵי הַיָּם”³⁸⁵² – מַה דָּגִים שֶׁבַּיָּם כָּל־הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ בּוֹלֵעַ אֶת־חֲבֵרוֹ, אַף בְּנֵי־אָדָם, אִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ שֶׁל מַלְכוּת, כָּל־הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ בּוֹלֵעַ אֶת־חֲבֵרוֹ; וְזֶהוּ שֶׁשָּׁנִינוּ: רַ' חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר: הֱוֵי מִתְפַּלֵּל בִּשְׁלוֹמָהּ שֶׁל מַלְכוּת, שֶׁאִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ חַיִּים בָּלָעוּ (ע"ז ד.).

צג אָמְרוּ בְשֵׁם רַב: אִם יִהְיוּ כָל הַיַּמִּים דְּיוֹ וַאֲגַמִּים קֻלְמוֹסִים³⁸⁵³, וְשָׁמַיִם יְרִיעוֹת³⁸⁵⁴, וְכָל־בְּנֵי אָדָם לִבְלָרִין³⁸⁵⁵, אֵין מַסְפִּיקִין לִכְתּוֹב חֲלָלָהּ שֶׁל רָשׁוּת³⁸⁵⁶. מִנָּיִן? אָמַר רַב מְשַׁרְשְׁיָא: “שָׁמַיִם לָרוּם וָאָרֶץ לָעֹמֶק וְלֵב מְלָכִים אֵין חֵקֶר”³⁸⁵⁷ (שבת יא.).

צד “וּפַרְעֹה חֹלֵם”³⁸⁵⁸ – וְכָל־הַבְּרִיּוֹת אֵינָן חוֹלְמִין? – אֶתְמְהָא! אֶלָּא חֲלוֹם שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ הוּא (בר' פ"ט).

צה “כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ”³⁸⁵⁹ – שְׁנַיִם נוֹטְלִים וְנוֹתְנִים בְּשֶׁפַע: יָם וּמַלְכוּת. יָם נוֹטֵל בְּשֶׁפַע וְנוֹתֵן בְּשֶׁפַע, וּמַלְכוּת נוֹטֶלֶת בְּשֶׁפַע וְנוֹתֶנֶת בְּשֶׁפַע (ספרי ברכה לג; ילק"ש שם).

צו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הָרוֹאֶה מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁחָלַק מִכְּבוֹדוֹ לִירֵאָיו; מַלְכֵי אֻמּוֹת־הָעוֹלָם – אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן מִכְּבוֹדוֹ לִבְרִיּוֹתָיו.

אָמַר רַ' יוֹחָנָן: לְעוֹלָם יִשְׁתַּדֵּל אָדָם לָצֵאת לִקְרַאת מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא לִקְרַאת מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד אָמָרוּ, אֶלָּא אֲפִלּוּ לִקְרַאת מַלְכֵי אֻמּוֹת־הָעוֹלָם, שֶׁאִם יִזְכֶּה³⁸⁶⁰, יַבְחִין בֵּין מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל לְמַלְכֵי אֻמּוֹת־הָעוֹלָם (בר' נח.).

צז רַב שֵׁשֶׁת סַגִּי־נְהוֹר³⁸⁶¹ הָיָה. הָיוּ הַכֹּל הוֹלְכִים לְקַבֵּל פְּנֵי הַמֶּלֶךְ. עָמַד וְהָלַךְ עִמָּהֶם רַב שֵׁשֶׁת. מְצָאוֹ מִין³⁸⁶² אֶחָד, אָמַר לוֹ: חַצְבֵי לְנַהֲרָא³⁸⁶³ כַּגְנֵי – לַיָּא? (הַכַּדִים לַנָּהָר – שִׁבְרֵי־חֶרֶס לְאָן?) אָמַר לוֹ: בֹּא וּרְאֵה שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ יוֹתֵר מִמֶּךָּ. עָבְרָה כַּת רִאשׁוֹנָה³⁸⁶⁴ בְּרָעַשׁ. אָמַר לוֹ הַמִּין: בָּא הַמֶּלֶךְ. אָמַר לוֹ רַב שֵׁשֶׁת: לָאו. עָבְרָה כַּת שְׁנִיָּה בְּרָעַשׁ. אָמַר לוֹ אוֹתוֹ הַמִּין: [עַכְשָׁו] בָּא הַמֶּלֶךְ. אָמַר לוֹ רַב שֵׁשֶׁת: לֹא בָא הַמֶּלֶךְ. עָבְרָה הַשְּׁלִישִׁית בִּשְׁתִיקָה. אָמַר לוֹ רַב שֵׁשֶׁת: עַכְשָׁו וַדַּאי בָּא הַמֶּלֶךְ. אָמַר לוֹ אוֹתוֹ הַמִּין: זֶה מִנַּיִן לָךְ? אָמַר לוֹ: מַלְכוּת הָאָרֶץ כְּמַלְכוּת שָׁמָיִם, וְנֶאֱמַר: “וְהִנֵּה יְיָ עֹבֵר וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים לִפְנֵי יְיָ – לֹא בָרוּחַ יְיָ; וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ – לֹא בָרַעַשׁ יְיָ; וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ – לֹא בָאֵשׁ יְיָ; וְאַחַר הָאֵשׁ קוֹל דְּמָמָה דַקָּה”³⁸⁶⁵. כְּשֶׁבָּא הַמֶּלֶךְ – פָּתַח רַב שֵׁשֶׁת וּבֵרֲכוֹ. אָמַר לוֹ אוֹתוֹ הַמִּין: מִי שֶׁאֵין אַתָּה רוֹאֵהוּ אַתָּה מְבָרֲכוֹ! נָתַן בּוֹ רַב שֵׁשֶׁת עֵינָיו וְנַעֲשָׂה גַל שֶׁל עֲצָמוֹת (שם).

צח דִּיקְלֵיטְיָנוֹס הָיָה רוֹעֶה חֲזִירִים אֵצֶל טְבֶרְיָא, וְכֵוָן שֶׁהָיָה מַגִּיעַ לְבֵית־מִדְרָשׁוֹ שֶׁל רַ' יְהוּדָה נְשִׂיאָה הָיוּ הַתִּינוֹקוֹת יוֹצְאִים וּמַכִּים אוֹתוֹ. לְאַחַר יָמִים נַעֲשֶׂה מֶלֶךְ וְיָשַׁב לוֹ אֵצֶל פַּמְיָס³⁸⁶⁶, וְשָׁלַח כְּתָבִים לִטְבֶרְיָא, אָמָר: אֲנִי גוֹזֵר גְּזֵרָה שֶׁיִּהְיוּ גְדוֹלֵי הַיְּהוּדִים בָּאִים וְעוֹמְדִים לְפָנַי בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת. וְצִוָּה לִשְׁלִיחוֹ וְאָמָר: לֹא תִתֵּן לָהֶם אֶת־הַכְּתָבִים אֶלָּא בְעֶרֶב־שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה³⁸⁶⁷. יָרַד רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָן לִרְחֹץ. רָאָה אֶת־רַ' יְהוּדָה נְשִׂיאָה שֶׁעוֹמֵד לִפְנֵי בֵית־הַמִּדְרָשׁ הַגָּדוֹל וּפָנָיו חוֹלָנִיּוֹת. אָמַר לוֹ: לָמָּה פָּנֶיךָ חוֹלָנִיּוֹת? אָמַר לוֹ: כָּךְ וָכָךְ שָׁלְחוּ לִי מִן הַמַּלְכוּת. אָמַר לוֹ: בּוֹא וּרְחַץ, שֶׁבּוֹרַאֲךָ עוֹשֶׂה לָנוּ נִסִּים. כְּשֶׁנִּכְנְסוּ לַמֶּרְחָץ, בָּא אוֹתוֹ אַרְגָּנְטִין³⁸⁶⁸ מְשַׂחֵק וּמְרַקֵּד לִפְנֵיהֶם. בִּקֵּשׁ רַ' יְהוּדָה נְשִׂיאָה לִגְעוֹר בּוֹ, אָמַר לוֹ רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָן: רַבִּי, הַנַּח לוֹ: פְּעָמִים שֶׁהוּא מִתְגַּלֶּה עַל הַנִּסִּים. אָמַר לוֹ: רַבְּךָ בְצָרָה וְאַתָּה עוֹמֵד וּמְשַׂחֵק וּמְרַקֵּד? אָמַר לָהֶם: אִכְלוּ וּשְׁתוּ וַעֲשׂוּ שַׁבָּת טוֹבָה, שֶׁאֱלֹהֵיכֶם עוֹשֶׂה לָכֶם נִסִּים, וַאֲנִי מַעֲמִיד אֶתְכֶם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת. בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת אַחַר הַסֵּדֶר³⁸⁶⁹ נְטָלָם וְהֶעֱמִידָם לִפְנֵי שַׁעַר פַּמְיָס. בָּאוּ וְאָמְרוּ לַמֶּלֶךְ: הֲרֵי הֵם עוֹמְדִים לִפְנֵי הַשָּׁעַר. אָמַר: סִגְרוּ הַשָּׁעַר. נְטָלָם וְהֶעֱמִידָם עַל חוֹמוֹת הָעִיר. בָּאוּ וְאָמְרוּ לַמֶּלֶךְ, אָמַר: גּוֹזֵרְנִי שֶׁיַּסִּיקוּ בֵית־מֶרְחָץ שְׁלשָׁה יָמִים וְיִכָּנְסוּ וְיִרְחֲצוּ וְיָבֹאוּ אֶצְלִי. הָלְכוּ וְהִסִּיקוּ אֶת בֵּית־הַמֶּרְחָץ שְׁלשָׁה יָמִים, וְנִכְנַס אַרְגָּנְטִין וּמָזַג לִפְנֵיהֶם, וְנִכְנְסוּ וְרָחֲצוּ וּבָאוּ אֶצְלוֹ. אָמַר לָהֶם: בִּשְׁבִיל שֶׁאֱלֹהֵיכֶם עוֹשֶׂה לָכֶם נִסִּים – אַתֶּם מְזַלְזְלִים בַּמֶּלֶךְ! אָמְרוּ לוֹ: בְּדִיקְלֵיטְיָנוֹס רוֹעֵה חֲזִירִים אָנוּ מְזַלְזְלִים, אֲבָל לְדִיקְלֵיטְיָנוֹס הַמֶּלֶךְ – אָנוּ מִשְׁתַּעְבְּדִים. אָמַר לָהֶם: אַף־עַל־פִּי־כֵן אַל תְּזַלְזְלוּ לֹא בְרוֹמִי קָטָן וְלֹא בְגוּלְיָר³⁸⁷⁰ קָטָן (ירוש' תרומ' סוף פ“ח; ב”ר סג).

צט שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שְׁלשָׁה אֵין מִתְקַנְּאִין בָּהֶם³⁸⁷¹, וְאֵלּוּ הֵם: גּוֹי קָטָן וְנָחָשׁ קָטָן וְתַלְמִיד קָטָן. מַה־טָּעַם? שֶׁמַּלְכוּתָם עוֹמֶדֶת מֵאֲחוֹרֵי אָזְנָם³⁸⁷² (פס' קיג.).

ק שָׁנָה רַ' יוֹסֵף: “הִנֵּה קָטֹן³⁸⁷³ נְתַתִּיךָ בַּגּוֹיִם”³⁸⁷⁴ – שֶׁאֵין מוֹשִׁיבִים מֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ (ע"ז י.).

קא “וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם”³⁸⁷⁵ – רַ' יִצְחָק פָּתַח: “אַלּוֹנִים מִבָּשָׁן עָשׂוּ מִשּׁוֹטָיִךְ”³⁸⁷⁶ – נִמְשְׁלוּ אֻמּוֹת־הָעוֹלָם כִּסְפִינָה, מַה סְּפִינָה זוֹ עוֹשִׂים לָהּ תֹּרֶן מִמָּקוֹם אֶחָד, וְהוֹגְנִין³⁸⁷⁷ מִמָּקוֹם אַחֵר, כָּךְ אֻמּוֹת־הָעוֹלָם: “שַמְלָה מִמַּשְרֵקָה³⁸⁷⁸… שָׁאוּל מֵרְחֹבוֹת הַנָּהָר”³⁸⁷⁹ (ב"ר פג).

קב “מִמֶּנּוּ פִנָּה מִמֶּנּוּ יָתֵד מִמֶּנּוּ קֶשֶׁת מִלְחָמָה”³⁸⁸⁰ – בּוֹא וּרְאֵה, אֻמּוֹת־הָעוֹלָם כְּשֶׁהָיוּ מְבַקְשִׁים לְהַעֲמִיד לָהֶם מֶלֶךְ הָיוּ מְבִיאִים מִכָּל־מָקוֹם וּמַעֲמִידִים עֲלֵיהֶם, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר: “וַיִּמְלֹךְ בֶּאֱדוֹם… דִּנְהָבָה… מִבָּצְרָה”³⁸⁸¹, וְכֵן כֻּלָּם; אֲבָל יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא מֵהֶם גְּדוֹלֵיהֶם, מֵהֶם מַלְכֵיהֶם, מֵהֶם כֹּהֲנֵיהֶם, מֵהֶם נְבִיאֵיהֶם, מֵהֶם שָׂרֵיהֶם (שמ"ר לז).

קג “שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ… מִקֶּרֶב אַחֶיךְ”³⁸⁸² – כָּל־מְשִׂימוֹת³⁸⁸³ שֶׁאַתָּה מֵשִׂים לֹא יִהְיוּ אֶלָּא מִקֶּרֶב אַחֶיךְ (קיד' עו:).

קד “וַיַּלְבֵּשׁ שָׁאוּל אֶת־דָּוִד מַדָּיו”³⁸⁸⁴, וְנֶאֱמַר בְּשָׁאוּל: “מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ מִכָּל־הָעָם”³⁸⁸⁵ – כֵּוָן שֶׁהִלְבִּישׁוֹ בְגָדָיו וְרָאָה שֶׁעֲשׂוּיִים לוֹ³⁸⁸⁶, מִיָּד הִכְנִיס בּוֹ עֵין־הָרָע. כְּשֶׁרָאָה דָּוִד שֶׁהִלְבִּין פְּנֵי שָׁאוּל אָמַר לוֹ: “לֹא־אוּכַל לָלֶכֶת בְּאֵלֶּה כִּי־לֹא נִסִּיתִי, וַיְסִרֵם דָּוִד מֵעָלָיו”³⁸⁸⁷ – הָא לָמַדְתָּ, שֶׁאֲפִלּוּ יְהֵא אָדָם קָצָר וְנִתְמַנָּה מֶלֶךְ נַעֲשֶׂה אָרֹך. כָּל־כָּךְ לָמָּה? שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנִּמְשַׁח בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה נַעֲשָׂה מְשֻׁבָּח מִכָּל־אֶחָיו (ויק"ר כו).

קה “וַיִּקַּח אֶת־עֲטֶרֶת מַלְכָּם מֵעַל רֹאשׁוֹ וּמִשְׁקָלָהּ כִּכַּר זָהָב… וַתְּהִי עַל־רֹאשׁ דָּוִד”³⁸⁸⁸ – הֵיאַךְ יָכוֹל לְהַנִּיחָהּ³⁸⁸⁹? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: רְאוּיָה³⁸⁹⁰ לָנוּחַ עַל רֹאשׁ דָּוִד. רַ' יוֹסֵי בְרַ' חֲנִינָא אָמַר: אֶבֶן־שׁוֹאֶבֶת³⁸⁹¹ הָיְתָה לָהּ, שֶׁהָיְתָה נוֹשֵׂאת אוֹתָהּ (ע"ז מד.).

קו “וַיּוֹצִיאוּ אֶת־בֶּן־הַמֶּלֶךְ וַיִּתְּנוּ עָלָיו אֶת־הַנֵּזֶר וְאֶת־הָעֵדוּת”³⁸⁹² – “נֵזֶר” זוֹ עֲטָרָה, “עֵדוּת” – אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: עֵדוּת הִיא לְבֵית־דָּוִד, שֶׁכָּל־הָרָאוּי לְמַלְכוּת הוֹלַמְתּוֹ³⁸⁹³ וְכָל־שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְמַלְכוּת אֵינָהּ הוֹלַמְתּוֹ (שם).

קז שָׁנִינוּ, “וְכָתַב לוֹ אֶת־מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר”³⁸⁹⁴ – כּוֹתֵב לִשְׁמוֹ שְׁתֵּי תוֹרוֹת, אַחַת שֶׁהִיא יוֹצֵאת וְנִכְנֶסֶת עִמּוֹ, וְאַחַת שֶׁמֻּנַּחַת לוֹ בְּבֵית־גְּנָזָיו; אוֹתָהּ שֶׁיּוֹצֵאת וְנִכְנֶסֶת עִמּוֹ עוֹשֶׂה אוֹתָהּ כְּמִין קָמִיעַ³⁸⁹⁵ וְתוֹלֶה בִזְרוֹעוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “שִׁוִּיתִי יְיָ לְנֶגְדִּי תָמִיד כִּי מִימִינִי בַּל־אֶמּוֹט”³⁸⁹⁶ (סנה' כא:).

קח מוֹצָאֵי יוֹם־טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג³⁸⁹⁷ בִּשְׁמִינִית בְּמוֹצָאֵי־שְׁבִיעִית³⁸⁹⁸, עוֹשִׂין לוֹ [לַמֶּלֶךְ] בִּימָה שֶׁל עֵץ בָּעֲזָרָה³⁸⁹⁹ וְהוּא יוֹשֵׁב עָלֶיהָ. חַזַּן הַכְּנֶסֶת³⁹⁰⁰ נוֹטֵל סֵפֶר־תּוֹרָה וְנוֹתְנָהּ לְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת, וְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת נוֹתְנָהּ לְסָגָן³⁹⁰¹, וְהַסָּגָן נוֹתְנָהּ לְכֹהֵן גָּדוֹל, וְכֹהֵן גָּדוֹל נוֹתְנָהּ לַמֶּלֶךְ, וְהַמֶּלֶךְ עוֹמֵד וּמְקַבֵּל וְקוֹרֵא יוֹשֵׁב³⁹⁰². אַגְרִפַּס הַמֶּלֶךְ עָמַד וְקִבֵּל וְקָרָא עוֹמֵד³⁹⁰³, וְשִׁבְּחוּהוּ חֲכָמִים, וּכְשֶׁהִגִּיעַ לְ“לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי”³⁹⁰⁴, זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת³⁹⁰⁵. אָמְרוּ לוֹ: אַל תִּתְיָרֵא, אַגְרִפַּס, אָחִינוּ אַתָּה, אָחִינוּ אָתָּה!

שָׁנוּ מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַ' נָתָן: בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְחַיְּבוּ שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל³⁹⁰⁶ כְּלָיָה, שֶׁהֶחֱנִיפוּ לוֹ לְאַגְרִפַּס (סוטה מא:).

קט עַבְדּוֹ שֶׁל יַנַּאי הַמֶּלֶךְ הָרַג נָפֶשׁ. אָמַר לָהֶם שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח לַחֲכָמִים: תְּנוּ עֵינֵיכֶם בּוֹ וּנְדוּנֶנּוּ. שָׁלְחוּ לוֹ לְיַנַּאי הַמֶּלֶךְ: עַבְדְּךָ הָרַג נָפֶשׁ. שִׁגְּרוֹ לָהֶם³⁹⁰⁷. שָׁלְחוּ לוֹ: בּוֹא גַם אַתָּה לְכָאן – “וְהוּעַד בִּבְעָלָיו”³⁹⁰⁸ אָמְרָה תוֹרָה, יָבוֹא בַעַל הַשּׁוֹר וְיַעֲמוֹד עַל שׁוֹרוֹ. בָּא וְנָתְנוּ לוֹ כִסֵּא אֵצֶל שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח וְיָשָׁב. אָמַר לוֹ שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח: יַנַּאי הַמֶּלֶךְ, עֲמוֹד עַל רַגְלֶיךָ וְיָעִידוּ בָךְ, וְלֹא לְפָנֵינוּ אַתָּה עוֹמֵד אֶלָּא לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אַתָּה עוֹמֵד, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְעָמְדוּ שְׁנֵי־הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר־לָהֶם הָרִיב לִפְנֵי יְיָ”³⁹⁰⁹. אָמַר לוֹ: לֹא כְשֶׁתֹּאמַר אַתָּה אֶלָּא כְמוֹ שֶׁיֹּאמְרוּ חֲבֵרֶיךָ. נִפְנָה³⁹¹⁰ לִימִינוֹ – כָּבְשׁוּ פְנֵיהֶם בַּקַּרְקָע³⁹¹¹, נִפְנָה לִשְׂמֹאלוֹ – וְכָבְשׁוּ פְנֵיהֶם בַּקַּרְקָע. אָמַר לָהֶם שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח: בַּעֲלֵי־מַחֲשָׁבוֹת אַתֶּם³⁹¹²! יָבוֹא בַעַל־מַחֲשָׁבוֹת³⁹¹³ וְיִפָּרַע מִכֶּם. מִיָּד בָּא גַבְרִיאֵל וַחֲבָטָם בַּקַּרְקַע עַד שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתָם.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ: מֶלֶךְ לֹא דָן וְלֹא דָנִין אוֹתוֹ, לֹא מֵעִיד וְלֹא מְעִידִין אוֹתוֹ (סנה' יט; תנה"ק שופטים).

קי “פַּלְגֵי־מַיִם לֶב־מֶלֶךְ בְּיַד־יְיָ עַל־כָּל־אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַטֶּנּוּ”³⁹¹⁴ – מָה הַמַּיִם הַלָּלוּ כְּשֶׁאַתָּה נוֹתְנָם בִּכְלִי אַתָּה מַטֶּה אוֹתָם לְכָל־צַד שֶׁאַתָּה רוֹצֶה, כָּךְ כְּשֶׁבָּשָׂר־וָדָם עוֹלֶה לִמְלוּכָה לִבּוֹ נָתוּן בְּיָדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, אִם זָכָה הָעוֹלָם, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַטֶּה לִבּוֹ לִגְזֵרוֹת טוֹבוֹת, נִתְחַיֵּב הָעוֹלָם – מַטֶּה לִבּוֹ לִגְזֵרוֹת רָעוֹת; וְכָל־גְּזֵרָה שֶׁיּוֹצְאָה מִפִּיו אֵינָהּ יוֹצְאָה לְכַתְּחִלָּה אֶלָּא מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא (מד' מש', כא).

קיא אָמַר שְׁמוּאֵל: דִּינָא דְמַלְכוּתָא דִּינָא (דִּין הַמַּלְכוּת – דִּין). (ב"ק קיג).

קיב אַל תַּבְרִיחַ עַצְמְךָ מִן הַמֶּכֶס (פס' קיב:).

קיג שְׁלִיחַ מֶלֶךְ כְּמֶלֶךְ (ב"ק קיג:).

קיד כָּל־אַלּוּף³⁹¹⁵ מַלְכוּתָא בְּלָא תָאגָא³⁹¹⁶ הִיא (סנה' צט:).

קטו אֵין מוֹשְׁחִין מֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ³⁹¹⁷ (הור' יא:).

קטז אֵין מַלְכוּת נוֹגַעַת בַּחֲבֶרְתָּהּ אֲפִלּוּ כִמְלוֹא נִימָא³⁹¹⁸ (בר' מח:).

קיז אֶפְשָׁר לִשְׁנֵי מְלָכִים שֶׁיְשַׁמְּשׁוּ בְּכֶתֶר אֶחָד? (חול' ס:).

קיח כְּלוּם מַעֲמִידִין מֶלֶךְ אֶלָּא מִי שֶׁיּוֹדֵעַ טַכְסִיסֵי מַלְכוּת³⁹¹⁹. (שבת לא.).

קיט כָּל־מַלְכוּת שֶׁאֵין לָהּ יוֹעֲצִים אֵין מַלְכוּתָהּ מַלְכוּת. (פדר"א ג).

קכ תַּעֲלָא בְעִדָּנֵיהּ³⁹²⁰ סְגֵד לֵיהּ (שׁוּעָל בִּשְׁעָתוֹ הִשְׁתַּחֲוֵה לוֹ). (מג' טז:).

קכא “עַד־הַנָּהָר הַגָּדֹל³⁹²¹ נְהַר פְּרָת”³⁹²² – שִׁמְעוֹן בֶּן טַרְפוֹן אוֹמֵר: קְרַב לְגַבֵּי דַהִינָא וְאִדְּהַן (קְרַב אֵצֶל שָׁמֵן וְתִשְׁמָן). דְּבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל שָׁנוּ: עֶבֶד מֶלֶךְ> כְּמֶלֶךְ.

מְשַׁל הֶדְיוֹט אוֹמֵר: הִדָּבֵק לְשַׁחֲוָר³⁹²³ וְיִשְׁתַּחֲווּ לָךְ (שבוע' מז:; ספרי דברים).

קכב אַלְקַפְתָּא³⁹²⁴ נַקְטַן – רֵיחָא אֲתָא לַהּ לְיָד (הַשַּׂר הֶחֱזִיק בִּי – וְרֵיחוֹ בָּא לְיָד) (זב' צו:).

קכג לֹא יָאֶה לְמֶלֶךְ כָּזָב (תמ' לב.).

קכד הַשֶּׁמֶן אֵינוֹ מְקַבֵּל מִכֹּל³⁹²⁵, לְפִיכָךְ מוֹשְׁחִין בּוֹ מְלָכִים (מכיל' משפטים).

––––––––––

קכה “וְאַל־תִּקְרַב אֶל־פֶּתַח בֵּיתָהּ”³⁹²⁶ – זוֹ הָרָשׁוּת³⁹²⁷ (ע"ז יז.).

קכו שְׁמַעְיָה אוֹמֵר: אַל תִּתְוַדַּע לָרָשׁוּת (אב' א).

קכז רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַ' יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אָמַר: הֱווּ זְהִירִין בְּרָשׁוּת, שֶׁאֵין מְקָרְבִין לוֹ לָאָדָם אֶלָּא לְצֹרֶךְ עַצְמָם, נִרְאִים כְּאוֹהֲבִים בִּשְׁעַת הֲנָאָתָם וְאֵין עוֹמְדִים לוֹ לְאָדָם בִּשְׁעַת דָּחֳקוֹ (שם ב).

ה. דִּין וְדַיָּנִים

קכח רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם קַיָּם³⁹²⁸: עַל הָאֱמֶת וְעַל הַדִּין וְעַל הַשָּׁלוֹם. שֶׁנֶּאֱמַר: “אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם”³⁹²⁹.

וּשְׁלָשְׁתָּם דָּבָר אֶחָד הֵם: נַעֲשָׂה הַדִּין – נַעֲשָׂה אֱמֶת, נַעֲשָׂה שָׁלוֹם (שם א; ירוש' תענ' פ“ד, ה”ב).

קכט אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: אַל תְּהֵא מְלַגְלֵג³⁹³⁰ בַּדִּין, שֶׁהוּא אֶחָד מִשָּׁלשׁ רַגְלֵי הָעוֹלָם. לָמָּה? שֶׁשָּׁנוּ חֲכָמִים: עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הַדִּין וְעַל הָאֱמֶת וְעַל הַשָּׁלוֹם – תֵּן דַּעְתְּךָ שֶׁלֹּא תַטֶּה אֶת־הַדִּין, שֶׁאִם הִטִּיתָ אֶת־הַדִּין אַתָּה מְזַעְזֵעַ אֶת־הָעוֹלָם, שֶׁהוּא אַחַת מֵרַגְלָיו (דב“ר ה; ילק”ש שופטים ט"ז).

קל “וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם”³⁹³¹ – “אֲשֶׁר תְּלַמְּדֵם” הָיָה לוֹ לוֹמַר? אָמַר רַ' יִרְמְיָה, וְיֵשׁ אוֹמְרִים רַ' חִיָּא בַר אַבָּא: אֵלּוּ כְּלֵי הַדַּיָּנִים.

רַב הוּנָא כְּשֶׁהָיָה יוֹצֵא לְדִין הָיָה אוֹמֵר כָּךְ: הוֹצִיאוּ לִי כְּלֵי־חֲנוּתִי: מַקְלִי³⁹³² וְסַנְדָּלִי³⁹³³, שׁוֹפָרִי³⁹³⁴ וּרְצוּעָתִי³⁹³⁵ (סנה' ז:).

קלא רַב חִסְדָּא וְרַבָּה בַר רַב הוּנָא הָיוּ יוֹשְׁבִים בַּדִּין כָּל־הַיּוֹם. תַּשׁ כֹּחָם. שָׁנָה לָהֶם רַב חִיָּא בַּר רַב מִדִּפְתִּי: “וַיַּעֲמֹד הָעָם עַל־משֶׁה מִן־הַבֹּקֶר עַד־הָעָרֶב”³⁹³⁶ – וְכִי תַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ, שֶׁמּשֶׁה יוֹשֵׁב וְדָן כָּל־הַיּוֹם כֻּלּוֹ, תּוֹרָתוֹ מָתַי נַעֲשֵׂית? אֶלָּא לוֹמַר לָךְ: כָּל־דַּיָּן שֶׁדָּן דִּין אֱמֶת

לַאֲמִתּוֹ, אֲפִלּוּ שָׁעָה אֶחָת, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ נַעֲשָׂה שֻׁתָּף לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בַּמַּעֲשֵׂה־בְרֵאשִׁית; כָּתוּב כָּאן: “וַיַּעֲמֹד הָעָם עַל־משֶׁה מִן־הַבֹּקֶר עַד־הָעָרֶב”, וְכָתוּב שָׁם: “וַיְהִי־עֶרֶב וַיְהִי־בֹקֶר יוֹם אֶחָד”³⁹³⁷ (שבת י).

קלב אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי אָמַר רַ' יוֹנָתָן: כָּל־דַּיָּן שֶׁדָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ מַשְׁרֶה³⁹³⁸ שְׁכִינָה בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת־אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט”³⁹³⁹; וְכָל־דַּיָּן שֶׁאֵינוֹ דָן דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ גּוֹרֵם לִשְׁכִינָה שֶׁתִּסְתַּלֵּק³⁹⁴⁰ מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “מִשֹּׁד עֲנִיִּים מֵאֶנְקַת אֶבְיוֹנִים עַתָּה אָקוּם יֹאמַר יְיָ” (סנה' ז.).

קלג מִנַּיִן לִשְׁלשָׁה שֶׁיּוֹשְׁבִים בַּדִּין, שֶׁשְּׁכִינָה עִמָּהֶם? שֶׁנֶּאֱמַר: “בְּקֶרֶב אֱלֹהִים³⁹⁴¹ יִשְׁפֹּט”³⁹⁴² (בר' ו.).

קלד בְּשָׁעָה שֶׁהַדַּיָּן יוֹשֵׁב וְדָן בֶּאֱמֶת, כִּבְיָכוֹל מַנִּיחַ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שְׁמֵי־הַשָּׁמַיִם וּמַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ בְּצִדּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְכִי־הֵקִים יְיָ לָהֶם שֹׁפְטִים וְהָיָה יְיָ עִם־הַשֹּׁפֵט”³⁹⁴³, וְכֵוָן שֶׁרוֹאֶה אוֹתוֹ שֶׁהוּא נוֹשֵׂא פָנִים – כִּבְיָכוֹל מְסַלֵּק שְׁכִינָתוֹ וְעוֹלֶה לַשָּׁמָיִם, וְהַמַּלְאָכִים אוֹמְרִים לוֹ: רִבּוֹן הָעוֹלָם, מַה־יֶּשׁ־לָךְ? וְהוּא אוֹמֵר לָהֶם: רָאִיתִי אֶת־הַדַּיָּן שֶׁהוּא נוֹשֵׂא פָנִים וְעָמַדְתִּי לִי מִשָּׁם, שֶׁנֶּאֱמַר: “מִשֹּׁד עֲנִיִּים מֵאֶנְקַת אֶבְיוֹנִים עַתָּה אָקוּם יֹאמַר יְיָ”³⁹⁴⁴. וּמָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה? שׁוֹלֵף חַרְבּוֹ כְּנֶגְדּוֹ, לְהוֹדִיעַ שֶׁיֵּשׁ דַּיָּן לְמָעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “גּוּרוּ לָכֶם מִפְּנֵי־חֶרֶב כִּי־חֵמָה עֲוֹנוֹת חָרֶב לְמַעַן תֵּדְעוּן שַׁדּוּן”³⁹⁴⁵ – “שֶׁדִּין” כָּתוּב, שֶׁיֵּשׁ דִּין בָּעוֹלָם! (שמ"ר ל).

קלה “שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן־לְךָ”³⁹⁴⁶ – אָמַר רַ' לֵוִי: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה: לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ בָנִים הַרְבֵּה וְהָיָה אוֹהֵב אֶת־הַקָּטָן יוֹתֵר מִכֻּלָּם, וְהָיָה לוֹ פַרְדֵּס אֶחָד וְהָיָה אוֹהֲבוֹ יוֹתֵר מִכָּל־מַה שֶּׁהָיָה לוֹ. אָמַר הַמֶּלֶךְ: נוֹתֵן אֲנִי אֶת־הַפַּרְדֵּס הַזֶּה, שֶׁאֲנִי אוֹהֲבוֹ מִכָּל־מַה־שֶּׁיֶּשׁ־לִי, לִבְנִי הַקָּטָן, שֶׁאֲנִי אוֹהֲבוֹ מִכָּל־בָּנָי. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: מִכָּל־הָאֻמּוֹת שֶׁבָּרָאתִי אֵינִי אוֹהֵב אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל, מִכָּל־מַה־שֶּׁבָּרָאתִי אֵינִי אוֹהֵב אֶלָּא אֶת־הַדִּין. נוֹתֵן אֲנִי מַה שֶּׁאָהַבְתִּי לָעָם שֶׁאֲנִי אוֹהֵב.

אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל: בָּנָי, חַיֵּיכֶם, בִּזְכוּת שֶׁאַתֶּם מְשַׁמְּרִים אֶת הַדִּין אֲנִי מִתְגַּבֵּהַּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט”³⁹⁴⁷ (דב"ר ה).

קלו שָׁנִינוּ, רַ' יוֹסֵי בֶן אֱלִישָׁע אוֹמֵר: אִם רָאִיתָ דוֹר, שֶׁצָּרוֹת רַבּוֹת בָּאוֹת עָלָיו, צֵא וּבְדֹק בְּדַיָּנֵי־יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל־פֻּרְעָנוּת שֶׁבָּאָה לָעוֹלָם לֹא בָאָה אֶלָּא בִשְׁבִיל דַּיָּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “שִׁמְעוּ־נָא זֹאת רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב וּקְצִינֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל הַמְתַעֲבִים מִשְׁפָּט… רָאשֶׁיהָ בְּשֹׁחַד יִשְׁפֹּטוּ וְכֹהֲנֶיהָ בִּמְחִיר יוֹרוּ וּנְבִיאֶיהָ בְּכֶסֶף יִקְסֹמוּ”³⁹⁴⁸. לְפִיכָךְ מֵבִיא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עֲלֵיהֶם שָׁלשׁ פֻּרְעָנֻיּוֹת³⁹⁴⁹ כְּנֶגֶד שָׁלשׁ עֲבֵרוֹת³⁹⁵⁰ שֶׁבְּיָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלִַם עִיִּין תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר”³⁹⁵¹ – וְאֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁיִּכְלוּ שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים רָעִים מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִגָּיִךְ… וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשׁוֹנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה”³⁹⁵² (שבת קלט.).

קלז אָמַר רַ' מְלַאי מִשּׁוּם רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “שָׁבַר יְיָ מַטֵּה רְשָׁעִים שֵׁבֶט משְׁלִים”³⁹⁵³ – “שָׁבַר יְיָ מַטֵּה רְשָׁעִים” אֵלּוּ הַדַּיָּנִים שֶׁנַּעֲשׂוּ מַקֵּל לְחַזָּנֵיהֶם³⁹⁵⁴; “שֵׁבֶט משְׁלִים”³⁹⁵⁵ – אֵלּוּ תַלְמִידֵי־חֲכָמִים שֶׁבְּמִשְׁפְּחוֹת הַדַּיָּנִים. מַר זוּטְרָא אָמַר: אֵלּוּ תַלְמִידֵי־חֲכָמִים, שֶׁמְּלַמְּדִים הִלְכוֹת צִבּוּר לְדַיָּנֵי בוּר³⁹⁵⁶ (שם).

קלח אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: מִנַּיִן לְדַיָּן שֶׁלֹּא יְפַסַּע עַל רָאשֵׁי עַם קֹדֶשׁ³⁹⁵⁷, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְלֹא־תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת”³⁹⁵⁸, וְסָמוּךְ לוֹ: “וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים”³⁹⁵⁹ (סנה' ז:).

קלט “כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא³⁹⁶⁰”³⁹⁶¹ – אָמַר רַ' חַמָּא בְרַ' חֲנִינָא: אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: לֹא דַיָּם לָרְשָׁעִים שֶׁנּוֹטְלִים מִזֶּה מָמוֹן וְנוֹתְנִים לָזֶה שֶׁלֹּא כַדִּין, אֶלָּא שֶׁמַּטְרִיחִים אוֹתִי לְהַחֲזִיר מָמוֹן לִבְעָלָיו (שם ח.).

קמ אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי אָמַר רַ' יוֹנָתָן: כָּל־דַּיָּן שֶׁנּוֹטֵל מִזֶּה וְנוֹתֵן לָזֶה שֶׁלֹּא כַדִּין, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹטֵל מִמֶּנּוּ נַפְשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “אַל תִּגְזָל־דָּל כִּי דַל־הוּא… כִּי־יְיָ יָרִיב רִיבָם וְקָבַע אֶת־קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ”³⁹⁶² (שם ז.).

קמא וְאָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי אָמַר רַ' יוֹנָתָן: לְעוֹלָם יִרְאֶה דַיָּן עַצְמוֹ³⁹⁶³ כְּאִלּוּ חֶרֶב מֻנַּחַת לוֹ³⁹⁶⁴ בֵּין יַרְכוֹתָיו וְגֵיהִנֹּם פְּתוּחָה לוֹ מִתַּחְתָּיו (שם).

קמב רָבָא כְּשֶׁהָיָה יוֹצֵא לְבֵית־דִּין³⁹⁶⁵ אָמַר כָּךְ: בִּרְצוֹן עַצְמוֹ³⁹⁶⁶ יוֹצֵא לְמִיתָה³⁹⁶⁷, וּרְצוֹן בֵּיתוֹ אֵינוֹ עוֹשֶׂה³⁹⁶⁸, וְרֵיקָם בָּא לְבֵיתוֹ – וּלְוַאי שֶׁתְּהֵא בִיאָה כִּיצִיאָה³⁹⁶⁹ (שם ז:; יומא פו, פז).

קמג כָּתוּב: “וַאֲצַוֶּה אֶת־שֹׁפְטֵיכֶם בָּעֵת הַהִיא”³⁹⁷⁰, וְכָתוּב: “וָאֲצַוֶּה אֶתְכֶם בָּעֵת הַהִיא”³⁹⁷¹ – אָמַר רַ' אֶלְעָזָר אָמַר רַ' שִׂמְלָאי: אַזְהָרָה לַצִּבּוּר שֶׁתְּהֵא אֵימַת דַּיָּן עֲלֵיהֶם, וְאַזְהָרָה לַדַּיָּן שֶׁיִּסְבּוֹל אֶת־הַצִּבּוּר. עַד כַּמָּה? אָמַר רַ' חָנִין (וְיֵשׁ אוֹמְרִים רַ' שַׁבְּתַאי): “כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת־הַיֹּנֵק”³⁹⁷² (סנה' ח.).

קמד “לֵךְ אֶל־נְמָלָה… רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם”³⁹⁷³ – אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא: מַעֲשֶׂה בִּנְמָלָה אַחַת, שֶׁהִפִּילָה חִטָּה אֶחָת, וְהָיוּ כֻלָּן בָּאוֹת וּמְרִיחוֹת בָּהּ וְלֹא הָיְתָה אַחַת מֵהֶן נוֹטֶלֶת אוֹתָהּ. בָּאָה אוֹתָהּ שֶׁהָיְתָה שֶׁלָּהּ וְנָטְלָה אוֹתָהּ. רְאֵה חָכְמָה שֶׁיֶּשׁ־בָּהּ! וְכָל־הַשֶּׁבַח הַזֶּה שֶׁיֶּשׁ־בָּהּ, שֶׁלֹּא לָמְדָה מִבִּרְיָה, וְלֹא שׁוֹפֵט וְלֹא שׁוֹטֵר יֶשׁ־לָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֲשֶׁר אֵין־לָהּ קָצִין שֹׁטֵר וּמשֵׁל”³⁹⁷⁴ – אַתֶּם, שֶׁמִּנִּיתִי לָכֶם שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁתִּשְׁמְעוּ לָהֶם. הֱוֵי “שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן־לְךָ בְּכָל־שְׁעָרֶיךָ”³⁹⁷⁵ (דב"ר ה).

קמה “אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל”³⁹⁷⁶ – אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁהָיָה לוֹ דִין, וּבָא עִם חֲבֵרוֹ אֵצֶל הַדַּיָּן וְזִכָּהוּ, יָצָא וְאָמַר: פְּלוֹנִי הַדַּיָּן אֵין חָכָם בָּעוֹלָם כְּמוֹתוֹ, מַלְאָךְ הוּא; אַחַר יָמִים הָיָה לוֹ דִין וּבָא אֵצֶל הַדַּיָּן וְחִיְּבוֹ, יָצָא מִלְּפָנָיו וְאָמַר: אֵין שׁוֹטֶה בָּעוֹלָם כְּמוֹתוֹ. אָמְרוּ לוֹ: אֶתְמוֹל מַלְאָךְ וְהַיּוֹם שׁוֹטֶה! לְכָךְ הִזְהִיר לְךָ הַכָּתוּב: “אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל” (שמ"ר לא; תנח' משפטים).

––––––––––

קמו רַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: הַחוֹשֵׂךְ עַצְמוֹ מִן הַדִּין³⁹⁷⁷ פּוֹרֵק מִמֶּנּוּ אֵיבָה³⁹⁷⁸ וְגָזֵל וּשְׁבוּעַת־שָׁוְא³⁹⁷⁹, וְהַגָּס לִבּוֹ בְּהוֹרָאָה³⁹⁸⁰ – שׁוֹטֶה, רָשָׁע וְגַס־רוּחַ³⁹⁸¹ (אב' ד).

קמז אָמַר רַב: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצֻמִים כָּל־הֲרֻגֶיהָ”³⁹⁸² – “כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה” – זֶה תַּלְמִיד שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְהוֹרָאָה וּמוֹרֶה; “וַעֲצֻמִים כָּל־הֲרֻגֶיהָ” – זֶה תַּלְמִיד שֶׁהִגִּיעַ לְהוֹרָאָה וְאֵינוֹ מוֹרֶה (ע"ז יט:).

קמח “לֹא־תַּכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט”³⁹⁸³ – זֶה הַמְמֻנֶּה לְהוֹשִׁיב דַּיָּנִים; שֶׁמָּא תֹאמַר: אִישׁ פְּלוֹנִי הִלְוַנִי מָמוֹן אוֹשִׁיבֶנּוּ דַיָּן; אִישׁ פְּלוֹנִי יוֹדֵעַ בְּכָל־לָשׁוֹן אוֹשִׁיבֶנּוּ דַיָּן – נִמְצָא מְזַכֶּה אֶת־הַחַיָּב וּמְחַיֵּב אֶת־הַזַּכָּאי, לֹא מִפְּנֵי שֶׁהוּא רָשָׁע, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ, מַעֲלֶה עָלָיו כְּאִלּוּ מַכִּיר פָּנִים בַּדִּין (ספרי דבר‘; ילק"ש דב’ א).

קמט אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: כָּל־הַמַּעֲמִיד דַּיָּן שֶׁאֵינוֹ הָגוּן כְּאִלּוּ נוֹטֵעַ אֲשֵׁרָה בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן־לְךָ”³⁹⁸⁴, וְסָמוּךְ לוֹ: “לֹא־תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה”³⁹⁸⁵. אָמַר רַב אָשֵׁי: וּבְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ תַּלְמִיד־חָכָם – כְּאִלּוּ נְטָעָהּ אֵצֶל מִזְבֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֵצֶל מִזְבַּח יְיָ אֱלֹהֶיךָ”³⁹⁸⁶ (סנה' ז:).

קנ כָּל־מִי שֶׁהוּא חָכָם וְעָנָו וְשָׁפוּי³⁹⁸⁷ וִירֵא־חֵטְא וּפִרְקוֹ טוֹב³⁹⁸⁸ וְרוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ – עוֹשִׂין אוֹתוֹ דַּיָּן בְּעִירוֹ (תוס' סנה' ז).

קנא אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אֵין מוֹשִׁיבִין בְּסַנְהֶדְרִין אֶלָּא בַעֲלֵי קוֹמָה וּבַעֲלֵי חָכְמָה וּבַעֲלֵי מַרְאֶה וּבַעֲלֵי זִקְנָה וּבַעֲלֵי כְשָׁפִים³⁹⁸⁹ וְיוֹדְעִים בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן, שֶׁלֹּא תְהֵא סַנְהֶדְרִין שׁוֹמַעַת מִפִּי הַמְתֻרְגְּמָן.

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אֵין מוֹשִׁיבִין בְּסַנְהֶדְרִין אֶלָּא מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְטַהֵר אֶת־הַשֶּׁרֶץ³⁹⁹⁰ מִן הַתּוֹרָה (סנה' יז).

קנב שָׁנִינוּ, אֵין מוֹשִׁיבִין בְּסַנְהֶדְרִין זָקֵן וְסָרִיס³⁹⁹¹ וּמִי שֶׁאֵין לוֹ בָנִים. רַ' יְהוּדָה מוֹסִיף: אַף אַכְזָרִי (שם לו:).

קנג אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: כָּל־הַשּׁוֹתֶה רְבִיעִית³⁹⁹² יַיִן אַל יוֹרֶה³⁹⁹³ (עיר' סד.).

קנד נְקִיֵּי הַדַּעַת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם לֹא הָיוּ יוֹשְׁבִים בַּדִּין אֶלָּא אִם כֵּן יוֹדְעִים מִי יוֹשֵׁב עִמָּהֶם (סהנ' כג.).

קנה כְּשֶׁסָּמְכוּ³⁹⁹⁴ חֲכָמִים לְרַ' זֵירָא זִמְּרוּ לוֹ כָךְ: לֹא כָּחָל וְלֹא שָׂרָק³⁹⁹⁵ וְלֹא פִרְכּוּס – וְיַעֲלַת־חֵן³⁹⁹⁶.

כְּשֶׁסָּמְכוּ חֲכָמִים אֶת־רַ' אַמִּי וְרַ' אַסִּי זִמְּרוּ לָהֶם כָּךְ: כָּל־מִן זֶה וְכָל־מִן זֶה סִמְכוּ לָנוּ, לֹא תִסְמְכוּ לָנוּ לֹא מִן סַרְמִיטִין³⁹⁹⁷ וְלֹא מִן סַרְמִיסִין; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: לֹא מִן חֲמִיסִין וְלֹא מִן טוּרְמִיסִין (כת' יז.).

קנו שֶׁל בֵּית הַנָּשִׂיא הֶעֱמִידוּ דַיָּן שֶׁאֵינוֹ תַלְמִיד־חָכָם. אָמְרוּ לִיהוּדָה בַר נַחֲמָנִי מְתֻרְגְּמָנוֹ שֶׁל רֵישׁ־לָקִישׁ: עֲמֹד עָלָיו בְּאָמוֹרָא³⁹⁹⁸. עָמַד וְגָחַן אֵלָיו³⁹⁹⁹ וְלֹא אָמַר לוֹ כְלוּם⁴⁰⁰⁰. פָּתַח [יְהוּדָה בַר נַחֲמָנִי] וְאָמַר: “הוֹי אֹמֵר לָעֵץ הָקִיצָה עוּרִי לְאֶבֶן דּוּמָם – הוּא יוֹרֶה? הִנֵּה־הוּא תָּפוּשׂ זָהָב וָכֶסֶף וְכָל־רוּחַ אֵין בְּקִרְבּוֹ”⁴⁰⁰¹; וְעָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִפָּרַע מִמַּעֲמִידִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַייָ בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ הַס מִפָּנָיו כָּל־הָאָרֶץ”⁴⁰⁰² (סנה' ז:).

––––––––––

קנז רַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי הָיָה אוֹמֵר: אַל תְּהִי דָן יְחִידִי, שֶׁאֵין דָּן יְחִידִי אֶלָּא אֶחָד⁴⁰⁰³; וְאַל תֹּאמַר: קַבְּלוּ דַעְתִּי, שֶׁהֵם רַשָּׁאִים⁴⁰⁰⁴ וְלֹא אָתָּה (אב' ד).

קנח אָמַר רַ' יְהוּדָה בֶן פַּזִּי: אַף הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵינוֹ דָן יְחִידִי, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְכָל־צְבָא הַשָּׁמַיִם עֹמֵד עָלָיו מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ”⁴⁰⁰⁵ – אֵלּוּ מַטִּים לְכַף־זְכוּת וְאֵלּוּ מַטִּים לְכַף־חוֹבָה, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן עִמָּהֶם. מִשֶּׁנִּגְמַר הַדִּין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נִכְנָס לְמָקוֹם שֶׁאֵין לָהֶם רְשׁוּת לִכָּנֵס וְחוֹתֵם אֶת־הַדִּין יְחִידִי (ירוש' סנה' פ“א, ה”א; תנח' שמות).

קנט אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: עֲשָׂרָה שֶׁיּוֹשְׁבִים בַּדִּין – קוֹלָר תָּלוּי בְּצַוַּאר כֻּלָּם⁴⁰⁰⁶.

רַב הוּנָא כְּשֶׁבָּא דִין לְפָנָיו כָּנַס וְהֵבִיא עֲשָׂרָה תַלְמִידֵי־חֲכָמִים מִבֵּית־הַמִּדְרָשׁ – אָמַר: כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעֵנוּ קֵיסָם מִן הַקּוֹרָה⁴⁰⁰⁷. (סנה' ז:).

קס “שָׁמֹעַ בֵּין־אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק”⁴⁰⁰⁸ – שֶׁאִם בָּא דִין לְפָנֶיךָ פַּעַם אַחַת שְׁתַּיִם וְשָׁלשׁ אַל תֹּאמֵרוּ: כְּבָר בָּא דִין זֶה לְפָנַי וּשְׁנִיתִיו וְשִׁלַּשְׁתִּיו, אֶלָּא – הֱווּ מְתוּנִים; וְכָךְ הָיוּ אַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה אוֹמְרִים: הֱווּ מְתוּנִים⁴⁰⁰⁹ בַּדִּין (ספרי דבר').

קסא דָּרַשׁ רַ' יֹאשִׁיָּה (וְיֵשׁ אוֹמְרִים רַב נַחֲמָן בַּר יִצְחָק): מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “בֵּית דָּוִד כֹּה אָמַר יְיָ דִּינוּ לַבֹּקֶר מִשְׁפָּט וְהַצִּילוּ גָזוּל מִיַּד עוֹשֵׁק”⁴⁰¹⁰ – וְכִי בַבֹּקֶר דָּנִין וְכָל־הַיּוֹם אֵין דָּנִין? אֶלָּא אִם בָּרוּר לְךָ הַדָּבָר כַּבֹּקֶר אָמְרֵהוּ, וְאִם לָאו – אַל תֹּאמְרֵהוּ. רַ' חִיָּא בַר אַבָּא אָמַר רַ' יוֹחָנָן – מִכָּאן: “אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחֹתִי אָתְּ”⁴⁰¹¹ – אִם בָּרוּר לְךָ הַדָּבָר כַּאֲחוֹתְךָ שֶׁהִיא אֲסוּרָה לְךָ – אָמְרֵהוּ, וְאִם לָאו – אַל תֹּאמְרֵהוּ (סנה' ז:).

קסב “אַשְּׁרוּ חָמוֹץ”⁴⁰¹² – אָמַר רָבָא: אַשְׁרֵי דַיָּן, שֶׁמְּחַמֵּץ⁴⁰¹³ אֶת־דִּינוֹ (שם לה.).

קסג מִנַּיִן לְתַלְמִיד שֶׁרוֹאֶה אֶת־רַבּוֹ שֶׁטּוֹעֶה בְדִין שֶׁלֹּא יֹאמַר: אַמְתִּין לוֹ עַד שֶׁיִּגְמְרֶנּוּ וְאֶסְתְּרֶנּוּ⁴⁰¹⁴ וְאֶבְנֶנּוּ מִשֶּׁלִּי, כְּדֵי שֶׁיִּקָּרֵא עַל שְׁמִי? תַּלְמוּד לוֹמַר: “מִדְּבַר־שֶׁקֶר תִּרְחָק”⁴⁰¹⁵.

קסד “הִתְקוֹשְׁשׁוּ וָקוֹשּׁוּ”⁴⁰¹⁶ – אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: קְשׁוֹט עַצְמְךָ⁴⁰¹⁷ וְאַחַר־כָּךְ קְשׁוֹט אֲחֵרִים.

מַעֲשֶׂה בְרַ' יַנַּאי שֶׁהָיָה לוֹ אִילָן נָטוּעַ בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ וְנוֹפוֹ⁴⁰¹⁸ נוֹטֶה לִרְשׁוּת־הָרַבִּים. וְהָיָה שָׁם אָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה אַף לוֹ אִילָן נוֹטֶה לִרְשׁוּת הָרַבִּים. הָיוּ בְנֵי רְשׁוּת־הָרַבִּים מְעַכְּבִים עָלָיו. בָּא לִפְנֵי רַ' יַנָּאי. אָמַר לוֹ: לֵךְ הַיּוֹם וּבוֹא לְמָחָר. בַּלַּיְלָה שָׁלַח רַ' יַנַּאי פּוֹעֲלָיו וְקָצַץ אֶת־שֶׁלּוֹ. לְמָחָר בָּא אוֹתוֹ הָאִישׁ לְפָנָיו. אָמַר לוֹ: לֵךְ קְצוֹץ. אָמַר לוֹ: וַהֲרֵי אִילָן שֶׁלָּךְ!… אָמַר לוֹ: צֵא וּרְאֵה, אִם קָצַצְתִּי אֶת־שֶׁלִּי – קְצוֹץ אֶת־שֶׁלָּךְ, וְאִם לָאו – אַל תָּקֹץ.

– מִתְּחִלָּה מַה־סָּבָר⁴⁰¹⁹, וּלְבַסּוֹף מַה־סָּבָר?

– מִתְּחִלָּה סָבַר, נוֹחַ לָהֶם לִבְנֵי רְשׁוּת־הָרַבִּים, שֶׁיּוֹשְׁבִים בְּצִּלּוֹ; כֵּוָן שֶׁרָאָה שֶׁמְּעַכְּבִים, שָׁלַח וְקָצָץ (ב"ב ס; תנח' שופטים).

קסה “כִּי זָנְתָה אִמָּם⁴⁰²⁰ הוֹבִישָׁה הוֹרָתָם”⁴⁰²¹ – אָמַר רַ' שִׂמְלָאי: אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: הַדַּיָּנִים מְבַיְּשִׁים דְּבָרַי בִּפְנֵי עַמֵּי־הָאָרֶץ. כֵּיצַד? הֶחָכָם יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בְּצִבּוּר: “לֹא תַלְוֶה בְּרִבִּית” – וְהוּא מַלְוֶה בְּרִבִּית; “לֹא תִגְזֹל” – וְהוּא גוֹזֵל; “לֹא תִגְנֹב” – וְהוּא גוֹנֵב.

אָמַר רַ' בֶּרֶכְיָה: מַעֲשֶׂה בְאָדָם אֶחָד שֶׁנִּגְנְבָה טַלִּיתוֹ וְהָלַךְ לַדַּיָּן לִקְבּוֹל⁴⁰²² עָלֶיהָ, וּמְצָאָהּ פְּרוּסָה עַל מִטָּתוֹ. וּמַעֲשֶׂה בְאִשָּׁה אַחַת שֶׁנִּגְנַב מֵחַם⁴⁰²³ שֶׁלָּהּ, וְהָלְכָה לַדַּיָּן לִקְבּוֹל עָלָיו, וּמְצָאַתּוּ שָׁפוּת עַל גַּבֵּי כִירָתוֹ⁴⁰²⁴.

לְכָךְ נֶאֱמַר: “כִּי זָנְתָה אִמָּם הוֹבִישָׁה הוֹרָתָם” (דב“ר ב; ילק”ש ישע' א', שם הושע ב).

קסו כָּל־דַּיָּן שֶׁנִּקְרָא לְדִין⁴⁰²⁵ אֵין שְׁמוֹ דַיָּן.

– אֶלָּא מֵעַתָּה יָבוֹא אָדָם מִן הַשּׁוּק וְיַזְמִינוֹ לְדִין וְיִפְסְלֶנּוּ?

– אֶלָּא: כָּל־דַּיָּן שֶׁנִּקְרָא לְדִין, וּמוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ מָמוֹן בַּדִּין, אֵין שְׁמוֹ דַּיָּן (ב"ב נח:).

––––––––––

קסז רַ' יוֹחָנָן אָמָר: בָּרִאשׁוֹנָה⁴⁰²⁶ הָיָה אָדָם עוֹלֶה לִירוּשָׁלַיִם לַדַּיָּן, וְהַדַּיָּן אוֹמֵר: בַּקַּע לִי שְׁתֵּי בַקְעָיוֹת שֶׁל עֵצִים, מַלֵּא לִי שְׁתֵּי חָבִיּוֹת שֶׁל מָיִם – וְהָיוּ יְצִיאוֹתָיו⁴⁰²⁷ כָּלוֹת, וְהָיָה יוֹצֵא מִשָּׁם בְּפַחֵי־נָפֶשׁ, וְהָיְתָה אַלְמָנָה פוֹגַעַת בּוֹ בַּדֶּרֶךְ, אָמְרָה לוֹ: מַה־נַּעֲשָׂה בְּדִינֶךָ? וְאָמַר לָהּ: כָּלוּ יְצִיאוֹתַי וְלֹא הוֹעַלְתִּי כְּלוּם, וְהָיְתָה אוֹמֶרֶת: אִם זֶה, שֶׁהוּא אִישׁ, לֹא הוֹעִיל כְּלוּם, אֲנִי שֶׁאֲנִי אַלְמָנָה, עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

לְקַיֵּם מַה־שֶׁנֶּאֱמַר: “וְרִיב אַלְמָנָה לֹא־יָבוֹא אֲלֵיהֶם⁴⁰²⁸”⁴⁰²⁹ (ילק"ש ישעיה א, בשם פסיק').

קסח רַב יְהוּדָה הָיָה יוֹשֵׁב לִפְנֵי שְׁמוּאֵל. בָּאָה אִשָּׁה אַחַת וְצָוְחָה לְפָנָיו וְלֹא הִשְׁגִּיחַ בָּהּ. אָמַר לוֹ: לֹא סָבַר מָר: “אֹטֵם אָזְנוֹ מִזַּעֲקַת־דָּל גַּם הוּא יִקְרָא וְלֹא יֵעָנֶה”⁴⁰³⁰? אָמַר לוֹ: שִׁנְנָא⁴⁰³¹, רֹאשְׁךָ בְצוֹנְנִים⁴⁰³², רֹאשׁ שֶׁל רֹאשְׁךָ בְּחַמִּים – הֲרֵי יוֹשֵׁב מָר עֻקְבָּא אַב־בֵּית־דִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: “בֵּית דָּוִד… דִּינוּ לַבֹּקֶר מִשְׁפָּט וְהַצִּילוּ גָזוּל מִיַּד עוֹשֵׁק פֶּן תֵּצֵא כָאֵשׁ חֲמָתִי” וגו'⁴⁰³³ (שבת נה.).

קסט חֶרֶב בָּא לָעוֹלָם עַל עִנּוּי הַדִּין⁴⁰³⁴ וְעַל עִוּוּת הַדִּין וְעַל הַמּוֹרִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַהֲלָכָה (אב' ה).

קע כְּשֶׁבָּאוּ רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וְרַ' יִשְׁמָעֵאל גָּזְרוּ עֲלֵיהֶם⁴⁰³⁵ שֶׁיֵּהָרֵגוּ, וְהָיָה רַ' יִשְׁמָעֵאל בּוֹכֶה, וְרַ' שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אַבְרֵךְ⁴⁰³⁶, בִּשְׁתֵּי פְסִיעוֹת⁴⁰³⁷ אַתָּה נִתָּן בְּחֵיקָם שֶׁל צַדִּיקִים – וְאַתָּה בוֹכֶה! אָמַר לוֹ: אֲנִי בוֹכֶה עַל שֶׁאָנוּ נֶהֱרָגִים כְּשׁוֹפְכֵי־דָמִים וְכִמְחַלְּלֵי־שַׁבָּתוֹת. אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא בָא אָדָם אֶצְלְךָ לְדִין אוֹ לִשְׁאֵלָה וְעִכַּבְתּוֹ עַד שֶׁתְּהֵא שׁוֹתֶה כוֹסְךָ וְנוֹטֵל סַנְדָּלְךָ אוֹ עוֹטֵף טַלִּיתְךָ וְהַתּוֹרָה אָמְרָה: “אִם־עַנֵּה תְעַנֵּה אֹתוֹ… וְהָרַגְתִּי אֶתְכֶם בֶּחָרֶב”⁴⁰³⁸ – אֶחָד עִנּוּי מְרֻבֶּה וְאֶחָד עִנּוּי מֻעָט (מכיל‘, משפטים יח; שמח’ ח).

ו. מִקַּח שֹׁחַד וּמַשּׂא־פָנִים

קעא דָּרַשׁ רַב נַחֲמָן בַּר כֹּהֵן: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָּה”⁴⁰³⁹ – אִם דַּיָּן דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ, שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לִכְלוּם⁴⁰⁴⁰, יַעֲמִיד אָרֶץ; וְאִם דּוֹמֶה לְכֹהֵן, שֶׁמְּחַזֵּר עַל הַגְּרָנוֹת⁴⁰⁴¹ יֶהֶרְסֶנָּה (סנה' ז:; כת' קח:).

קעב שָׁנִינוּ, “וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח”⁴⁰⁴² – מַה תַּלְמוּד־לוֹמַר? אִם לְלַמֵּד שֶׁלֹּא לְזַכּוֹת אֶת־הַחַיָּב וְשֶׁלֹּא לְחַיֵּב אֶת־הַזַּכַּאי – הֲרֵי כְבָר נֶאֱמַר: “לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט” וגו'⁴⁰⁴³! אֶלָּא אֲפִלּוּ לְזַכּוֹת אֶת־הַזַּכַּאי וּלְחַיֵּב אֶת־הַחַיָּב.

הַנּוֹטֵל שָׂכָר לָדוּן דִּינָיו בְּטֵלִים. – מִנָּיִן? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, שֶׁנֶּאֱמַר: “רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי יְיָ אֱלֹהָי”⁴⁰⁴⁴ – מָה אֲנִי בְּחִנָּם⁴⁰⁴⁵ אַף אַתֶּם בְּחִנָּם.

שָׁנִינוּ, מְכֹעָר הַדַּיָּן שֶׁנּוֹטֵל שָׂכָר לָדוּן, אֶלָּא שֶׁדִּינוֹ דִּין.

– וַהֲרֵי שָׁנִינוּ: “הַנּוֹטֵל שָׂכָר לָדוּן דִּינָיו בְּטֵלִים”? – [שֶׁנּוֹטֵל] שְׂכַר בַּטָּלָה⁴⁰⁴⁶.

קַרְנָא⁴⁰⁴⁷ הָיָה נוֹטֵל אִסְתֵּירָא⁴⁰⁴⁸ מִזַּכַּאי וְאִסְתֵּירָא מֵחַיָּב וְדָן לָהֶם דִּין.

– וְהֵיאַךְ עָשָׂה כָךְ, וַהֲרֵי שָׁנִינוּ: “מְכֹעָר הַדַּיָּן שֶׁנּוֹטֵל שָׂכָר”!

– בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בַּטָּלָה שֶׁאֵינָהּ מוּכָחַת⁴⁰⁴⁹, קַרְנָא בַּטָּלָה שֶׁמוּכַחַת הָיָה נוֹטֵל, שֶׁהָיָה תוֹהֶה⁴⁰⁵⁰ בְאוֹצָר שֶׁל יַיִן וְנוֹתְנִין לוֹ זוּז.

רַב הוּנָא כְּשֶׁבָּא דִין לְפָנָיו אָמַר לָהֶם: תְּנוּ לִי אָדָם שֶׁיִּדְלֶה בִמְקוֹמִי⁴⁰⁵¹ וְאָדוֹן לָכֶם דִּין.

גּוֹזְרֵי גְזֵרוֹת⁴⁰⁵² שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם הָיוּ נוֹטְלִים שְׂכָרָם⁴⁰⁵³ תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה מָנֶה⁴⁰⁵⁴ מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה⁴⁰⁵⁵; לֹא סִפְּקוּ⁴⁰⁵⁶, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא רָצוּ – מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶם (כת' קה.; בכור' פט.).

קעג אָמַר רָבָא: מַה טַּעְמוֹ שֶׁל שֹׁחַד? כֵּוָן שֶׁנּוֹטֵל שֹׁחַד מֵחֲבֵרוֹ דַּעְתּוֹ מִתְקָרֶבֶת אֶצְלוֹ וַהֲרֵי הוּא כְּגוּפוֹ – וְאֵין אָדָם רוֹאֶה חוֹבָה לְעַצְמוֹ (כת' קה:).

קעד מַהוּ “שֹׁחַד” – שֶׁהוּא חַד⁴⁰⁵⁷ (שם).

קעה אָמַר רַ' אַבָּהוּ: בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה סְמוּיוֹת עֵינֵיהֶם שֶׁל מְקַבְּלֵי שֹׁחַד: אָדָם חָשׁ בְּעֵינָיו נוֹתֵן מָמוֹן לָרוֹפֵא, סָפֵק מִתְרַפֵּא סָפֵק אֵינוֹ מִתְרַפֵּא, וְהֵם נוֹטְלִין שָׁוֶה פְרוּטָה וּמְסַמִּין עֵינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים”⁴⁰⁵⁸ (שם.)

קעו “כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים”⁴⁰⁵⁹ – אֲפִלּוּ חָכָם גָּדוֹל וְלוֹקֵחַ שֹׁחַד אֵינוֹ נִפְטָר מִן הָעוֹלָם בְּלֹא סְמִיּוּת הַלֵּב; “וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם” – אֲפִלּוּ צַדִּיק גָּמוּר וְלוֹקֵחַ שֹׁחַד אֵינוֹ נִפְטָר מִן הָעוֹלָם בְּלֹא טֵרוּף־הַדָּעַת (כת' קה.:).

קעז “כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר” וגו‘⁴⁰⁶⁰ – מִכָּאן אָמְרוּ: כָּל־הַנּוֹטֵל מָמוֹן וּמַטֶּה אֶת־הַדִּין אֵינוֹ יוֹצֵא מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁיֶּחְסַר מְאוֹר עֵינָיו. רַ’ נָתָן אוֹמֵר: עַד שֶׁיְהֵא בּוֹ אֶחָד מִשְּׁלשָׁה דְבָרִים הַלָּלוּ: אוֹ טֵרוּף־דַּעַת בַּתּוֹרָה, שֶׁיְטַהֵר טָמֵא אוֹ יְטַמֵּא טָהוֹר, אוֹ יִצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת, אוֹ שֶׁיֶּחְסַר מְאוֹר־עֵינָיו (מכיל' משפטים כ).

קעח רַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' אֱלִישָׁע הֵבִיא לוֹ אָדָם רֵאשִׁית הַגֵּז⁴⁰⁶¹. אָמַר לוֹ: מֵהֵיכָן אָתָּה? אָמַר לוֹ: מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי. – וּמִשָּׁם לְכָאן לֹא הָיָה כֹהֵן לִתֵּן לוֹ? אָמַר לוֹ: יֶשׁ לִי דִין, וְאָמַרְתִּי: לְפִי דַרְכִּי אָבִיא לוֹ לְמָר. אָמַר לוֹ: פָּסוּלְנִי לְךָ לְדִין⁴⁰⁶². לֹא קִבֵּל מִמֶּנּוּ. הוֹשִׁיב לוֹ שְׁנֵי תַלְמִידֵי־חֲכָמִים וְהָיוּ דָנִים לוֹ. עִם שֶׁהוּא הוֹלֵךְ וּבָא⁴⁰⁶³, אָמַר: אִלּוּ רָצָה הָיָה טוֹעֵן כָּךְ, וְאִלּוּ רָצָה הָיָה טוֹעֵן כָּךְ. אָמַר: תִּפַּח נַפְשָׁם שֶׁל מְקַבְּלֵי שֹׁחַד! וּמָה אֲנִי שֶׁלֹּא נָטַלְתִּי, וְאִם נָטַלְתִּי שֶׁלִּי נָטַלְתִּי – כָּךְ, מְקַבְּלֵי שֹׁחַד – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה (כת' קה:).

קעט רַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי – הָיָה אֲרִיסוֹ⁴⁰⁶⁴ רָגִיל לְהָבִיא לוֹ סַל שֶׁל פֵּרוֹת⁴⁰⁶⁵ בְּכָל־עֶרֶב שַׁבָּת. פַּעַם אַחַת הֵבִיא לוֹ בַּחֲמִישִׁי בַשַּׁבָּת. אָמַר לוֹ: מַה נִּשְׁתַּנָּה הַיּוֹם⁴⁰⁶⁶? אָמַר לוֹ: דִּין יֶשׁ־לִי וְאָמַרְתִּי, לְפִי דַרְכִּי אָבִיא לוֹ לְמָר. לֹא קִבֵּל מִמֶּנּוּ. אָמַר לוֹ: פָּסוּלְנִי לְךָ לְדִין. הוֹשִׁיב שְׁנֵי תַלְמִידֵי־חֲכָמִים וְדָנוּ דִינוֹ. עִם שֶׁהוּא הוֹלֵךְ וּבָא אָמַר [רַ' יִשְׁמָעֵאל]: אִלּוּ רָצָה הָיָה טוֹעֵן כָּךְ וְאִלּוּ רָצָה הָיָה טוֹעֵן כָּךְ. אָמַר: תִּפַּח נַפְשָׁם שֶׁל מְקַבְּלֵי שֹׁחַד! וּמָה אֲנִי שֶׁלֹּא נָטַלְתִּי, וְאִם נָטַלְתִּי שֶׁלִּי נָטַלְתִּי – כָּךְ, מְקַבְּלֵי שֹׁחַד – עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה (שם).

קפ אִמָּא־שָׁלוֹם אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַ' אֱלִיעֶזֶר, אֲחוֹתוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָתָה. הָיָה פִילוֹסוֹפוּס אֶחָד⁴⁰⁶⁷ בִּשְׁכוּנָתוֹ שֶׁהָיָה נוֹטֵל שֵׁם לְעַצְמוֹ שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל שֹׁחַד. בִּקְשׁוּ לְלַגְלֵג עָלָיו. הִכְנִיסָה לּוֹ אִמָּא־שָׁלוֹם נֵר שֶׁל זָהָב⁴⁰⁶⁸ וְעָמְדָה לְפָנָיו. אָמְרָה לוֹ: רוֹצָה אֲנִי שֶׁיַּחְלְקוּ לִי בְּנִכְסֵי בֵית אָבִי. אָמַר לָהּ: יַחְלֹקוּ. אָמַר לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל: כָּתוּב אֶצְלֵנוּ: “אֵין הַבַּת יוֹרֶשֶׁת בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בֵּן”. אָמַר לוֹ: מִיּוֹם שֶׁגְּלִיתֶם מֵאַרְצְכֶם נִטְּלָה תוֹרַת משֶׁה וְנִתְּנָה תוֹרָה אַחֶרֶת וְכָתוּב בָּהּ: “הַבֵּן וְהַבַּת יוֹרְשִׁים כְּאֶחָד”. לְמָחָר חָזַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְהִכְנִיס לוֹ הוּא חֲמוֹר לוּבִי⁴⁰⁶⁹. אָמַר לָהֶם: הִשְׁפַּלְתִּי לְסוֹף הַסֵּפֶר וְכָתוּב בּוֹ: “אֲנִי לֹא לִגְרוֹעַ מִתּוֹרַת משֶׁה בָּאתִי, אֶלָּא לְהוֹסִיף עַל תּוֹרַת משֶׁה בָּאתִי”; וְכָתוּב בָּהּ: “בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בֵּן אֵין הַבַּת יוֹרֶשֶׁת”. אָמְרָה לוֹ: יָאִיר אוֹרְךָ כַּנֵּר⁴⁰⁷⁰. אָמַר לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל: בָּא הַחֲמוֹר⁴⁰⁷¹ וּבָעַט בַּנֵּר (שבת קטז.:).

קפא רֵישׁ־לָקִישׁ עָלָה לִשְׁאוֹל בִּשְׁלוֹמוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ⁴⁰⁷², אָמַר לוֹ: הִתְפַּלֵּל עָלַי, שֶׁמַּלְכוּת זוֹ רָעָה מְאֹד⁴⁰⁷³. אָמַר לוֹ: לֹא תִּטּוֹל מִבֶּן־אָדָם כְּלוּם וְאֵין אַתָּה נוֹתֵן כְּלוּם⁴⁰⁷⁴. מִשֶּׁיָּשַׁב אֶצְלוֹ בָּאָה אִשָּׁה אַחַת וְהֵבִיאָה לוֹ דִסְקְרָא⁴⁰⁷⁵ אַחַת וְסַכִּין אַחַת בְּתוֹכָהּ, עָמַד וְנָטַל אֶת הַסַּכִּין וְהֶחֱזִיר לָהּ אֶת־הַדִּסְקְרָא. בָּא בִלְדָּר⁴⁰⁷⁶ אֶחָד מִן הַמַּלְכוּת וְרָאָה אוֹתָהּ וַחֲמָדָּהּ וּנְטָלָהּ. לִפְנוֹת עֶרֶב עָלָה רֵישׁ־לָקִישׁ לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹמוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ וְרָאָה אוֹתוֹ שׂוֹחֵק. אָמַר לוֹ: לָמָה אַתָּה שׂוֹחֵק? אָמַר לוֹ: אוֹתָהּ סַכִּין שֶׁרָאִיתָ בָּא בִלְדָּר אֶחָד מִן הַמַּלְכוּת וְרָאָה אוֹתָהּ וַחֲמָדָּהּ וּנְטָלָהּ. אָמַר לוֹ: לֹא כָךְ אָמַרְתִּי לָךְ: לֹא תִּטּוֹל מִבֶּן־אָדָם כְּלוּם וְאֵין אַתָּה נוֹתֵן כְּלוּם? (ב"ר עח).

קפב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: “וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח”⁴⁰⁷⁷ – אֵינוֹ צָרִיךְ לוֹמַר שֹׁחַד מָמוֹן, אֶלָּא אֲפִלּוּ שֹׁחַד דְּבָרִים אַף הוּא אָסוּר, שֶׁהֲרֵי לֹא נֶאֱמַר: “בֶּצַע לֹא תִקָּח” (כת' קה:).

קפג שֹׁחַד דְּבָרִים כֵּיצַד? כְּגוֹן שְׁמוּאֵל שֶׁעָבַר פַּעַם אַחַת עַל הַגֶּשֶׁר, בָּא אָדָם אֶחָד וְנָתַן לוֹ יָדוֹ⁴⁰⁷⁸. אָמַר לוֹ: מָה אָתָּה⁴⁰⁷⁹? אָמַר לוֹ: דִּין יֶשׁ־לִי. אָמַר לוֹ: פָּסוּל אֲנִי לְךָ לְדִין (שם).

אֲמֵימַר הָיָה יוֹשֵׁב בְּדִין. פָּרַח עוֹף עַל רֹאשׁוֹ. בָּא אָדָם אֶחָד וְסִלְּקוֹ. אָמַר לוֹ: מָה אָתָּה? אָמַר לוֹ: דִּין יֶשׁ־לִי. אָמַר לוֹ: פָּסוּל אֲנִי לְךָ לְדִין (שם).

קפד רַב עָנָן הֵבִיא לוֹ אָדָם אֶחָד סַל שֶׁל גִּלְדָּנִים⁴⁰⁸⁰, אָמַר לוֹ: מָה אָתָּה? אָמַר לוֹ: דִּין יֶשׁ־לִי. לֹא קִבֵּל מִמֶּנּוּ. אָמַר לוֹ: פָּסוּלְנִי לְךָ לְדִין. אָמַר לוֹ: דִּינוֹ אֵינִי מְבַקֵּשׁ וְקַבֵּל יְקַבֵּל מָר, שֶׁלֹּא יִמְנָעֵנִי מִלְּהַקְרִיב בִּכּוּרִים, שֶׁשָּׁנִינוּ: “וְאִישׁ בָּא מִבַּעַל שָׁלִשָׁה וַיָּבֵא לְאִישׁ הָאֱלֹהִים לֶחֶם בִּכּוּרִים” וגו'⁴⁰⁸¹ – וְכִי אֱלִישָׁע⁴⁰⁸² אוֹכֵל בִּכּוּרִים הָיָה, אֶלָּא לוֹמַר לָךְ: כָּל־הַמֵּבִיא דוֹרוֹן⁴⁰⁸³ לְתַלְמִיד־חָכָם כְּאִלּוּ מַקְרִיב בִּכּוּרִים. אָמַר לוֹ: עַכְשָׁו שֶׁאָמַרְתָּ לִי דָבָר שֶׁל טַעַם אֲקַבֵּל מִמֶּךָּ. שִׁגְּרוֹ לִפְנֵי רַב נַחֲמָן. שָׁלַח לוֹ: יְדִינֵהוּ מָר, שֶׁאֲנִי, עָנָן, פָּסוּל לוֹ לְדִין. אָמַר רַב נַחֲמָן: מִשֶּׁשָּׁלַח לִי כָךְ מִכְּלָל שֶׁקְּרוֹבוֹ הוּא⁴⁰⁸⁴; הָיָה עוֹמֵד דִּין שֶׁל יְתוֹמִים לְפָנָיו. אָמַר [רַב נַחֲמָן]: זֶה עֲשֵׂה⁴⁰⁸⁵ וְזֶה עֲשֵׂה⁴⁰⁸⁶, עֲשֵׂה שֶׁל כְּבוֹד הַתּוֹרָה גָּדוֹל, סִלֵּק אֶת־דִּין הַיְתוֹמִים וְהִכְנִיס דִּינוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם. כֵּוָן שֶׁרָאָה בַעַל־דִּינוֹ⁴⁰⁸⁷ שֶּׁעוֹשִׂין לָזֶה כָּבוֹד כָּל־כָּךְ נִסְתַּתְּמוּ טַעֲנוֹתָיו.

רַב עָנָן – הָיָה אֵלִיָּהוּ רָגִיל לָבוֹא אֶצְלוֹ, שֶׁהָיָה מְלַמְּדוֹ “סֵדֶר אֵלִיָּהוּ”. כֵּוָן שֶׁעָשָׂה רַב עָנָן כָּךְ⁴⁰⁸⁸ – נִסְתַּלֵּק. יָשַׁב רַב עָנָן בְּתַעֲנִית וּבִקֵּשׁ רַחֲמִים וְחָזָר (שם קה, קו).

קפה אָמַר רַב פַּפָּא: לֹא יָדִין אָדָם לֹא לְאוֹהֲבוֹ וְלֹא לְשׂוֹנְאוֹ; לְאוֹהֲבוֹ – אֵינוֹ רוֹאֶה לוֹ חוֹבָה, וּלְשׂוֹנְאוֹ – אֵינוֹ רוֹאֶה לוֹ זְכוּת. (שם קה:).

קפו אָמַר מָר בַּר רַב אָשֵׁי: פָּסוּל אֲנִי לְתַלְמִיד־חָכָם לְדִין. מַה טָּעַם? שֶׁחָבִיב עָלַי כְּגוּפִי וְאֵין אָדָם רוֹאֶה חוֹבָה לְעַצְמוֹ. (שבת קיט.).

––––––––––

קפז “לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי־אִישׁ”⁴⁰⁸⁹ – רֵישׁ־לָקִישׁ אָמָר: שְׁנַיִם שֶׁבָּאוּ לְדִין, אֶחָד רַךְ וְאֶחָד קָשֶׁה⁴⁰⁹⁰, עַד שֶׁלֹּא תִשְׁמַע דִּבְרֵיהֶם אוֹ מִשֶּׁתִּשְׁמַע דִּבְרֵיהֶם וְאִי אַתָּה יוֹדֵעַ לְהֵיכָן דִּין נוֹטֶה, אַתָּה רַשַּׁאי לוֹמַר לָהֶם: אֵין אֲנִי נִזְקָק לָכֶם⁴⁰⁹¹ – שֶׁמָּא יִתְחַיֵּב חָזָק, וְנִמְצָא חָזָק רוֹדְפוֹ⁴⁰⁹²; מִשֶּׁתִּשְׁמַע דִּבְרֵיהֶם וְאַתָּה יוֹדֵעַ לְהֵיכָן הַדִּין נוֹטֶה, אִי אַתָּה יָכוֹל לוֹמַר לָהֶם: אֵינִי נִזְקָק לָכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: “לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ”.

רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: מִנַּיִן לְתַלְמִיד שֶׁיּוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבּוֹ וְרָאָה זְכוּת לֶעָנִי וְחוֹבָה לֶעָשִׁיר, מִנַּיִן שֶׁלֹּא יִשְׁתּוֹק, שֶׁנֶּאֱמַר: “לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי־אִישׁ”, וְאָמַר רַ' חָנִין: לֹא תַכְנִיס דְּבָרֶיךָ⁴⁰⁹³ מִפְּנֵי אִישׁ. וִיהוּ עֵדִים יוֹדְעִים אֶת־מִי הֵם מְעִידִים⁴⁰⁹⁴ וְלִפְנֵי מִי הֵם מְעִידִים וּמִי עָתִיד לִפָּרֵעַ מֵהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְעָמְדוּ שְׁנֵי־הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר־לָהֶם הָרִיב לִפְנֵי יְיָ”⁴⁰⁹⁵; וִיהוּ הַדַּיָּנִים יוֹדְעִים אֶת־מִי הֵם דָּנִים וְלִפְנֵי מִי הֵם דָּנִים וּמִי עָתִיד לִפָּרֵעַ מֵהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת־אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט”⁴⁰⁹⁶; וְכֵן בִּיהוֹשָׁפָט הוּא אוֹמֵר: “וַיֹּאמֶר אֶל־הַשֹּׁפְטִים רְאוּ מָה־אַתֶּם עֹשִׂים כִּי לֹא לְאָדָם תִּשְׁפְּטוּ, כִּי־לַייָ”⁴⁰⁹⁷. שֶׁמָּא יֹאמַר הַדַּיָּן: מַה לִּי בַּצַּעַר הַזֶּה⁴⁰⁹⁸? תַּלְמוּד־לוֹמַר: “וְעִמָּכֶם בִּדְבַר מִשְׁפָּט”⁴⁰⁹⁹ – אֵין לוֹ לַדַּיָּן אֶלָּא מַה שֶּׁעֵינָיו רוֹאוֹת⁴¹⁰⁰ (סנה' ו:).

קפח מִנַּיִן לְדַיָּן שֶׁיּוֹדֵעַ בַּדִּין שֶׁהוּא מְרֻמֶּה⁴¹⁰¹, שֶׁלֹּא יֹאמַר: הוֹאִיל וְהָעֵדִים מְעִידִים – אֶחְתְּכֶנּוּ⁴¹⁰², וִיהֵא קוֹלָר תָּלוּי בְּצַוַּאר עֵדִים? תַּלְמוּד־לוֹמַר: “מִדְּבַר־שֶׁקֶר תִּרְחָק”⁴¹⁰³ (שבוע' ל, לא).

קפט יְהוּדָה בֶן טַבַּאי אוֹמֵר: אַל תַּעַשׂ עַצְמְךָ⁴¹⁰⁴ כְּעוֹרְכֵי הַדַּיָּנִים, וּכְשֶׁיִּהְיוּ בַעֲלֵי־הַדִּין עוֹמְדִים לְפָנֶיךָ יִהְיוּ בְעֵינֶיךָ כִּרְשָׁעִים, וּכְשֶׁנִּפְטָרִים מִלְּפָנֶיךָ יִהְיוּ בְעֵינֶיךָ כְּזַכָּאִים, כְּשֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת־הַדִּין (אב' א).

קצ “כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשִׁמָעוּן”⁴¹⁰⁵ – אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: שֶׁיְהֵא חָבִיב עָלֶיךָ⁴¹⁰⁶ דִּין שֶׁל פְּרוּטָה כְּדִין שֶׁל מֵאָה מָנֶה (סנה' ח.).

קצא “שָׁמֹעַ בֵּין־אֲחֵיכֶם⁴¹⁰⁷ וּשְׁפַטְתֶּם”⁴¹⁰⁸ – אָמַר רַ' חֲנִינָא: אַזְהָרָה לַדַּיָּן, שֶׁלֹּא יִשְׁמַע דִּבְרֵי בַעַל־דִּין קֹדֶם שֶׁיָּבוֹא בַעַל־דִּין חֲבֵרוֹ, וְאַזְהָרָה לְבַעַל־דִּין, שֶׁלֹּא יַטְעִים דְּבָרָיו לַדַּיָּן קֹדֶם שֶׁיָּבוֹא בַעַל־דִּין חֲבֵרוֹ (שם ז:; ע"י).

קצב אֵיזְהוּ רָשָׁע עָרוּם? אָמַר רַ' יוֹחָנָן: זֶה הַמַּטְעִים דְּבָרָיו לַדַּיָּן קֹדֶם שֶׁיָּבוֹא בַעַל־דִּין חֲבֵרוֹ (סוטה כא:).

קצג שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: “בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ”⁴¹⁰⁹ – שֶׁלֹּא יְהֵא אֶחָד יוֹשֵׁב וְאֶחָד עוֹמֵד, אֶחָד מְדַבֵּר כָּל־צָרְכּוֹ וְאֶחָד אוֹמֵר לוֹ: קַצֵּר דְּבָרֶיךָ.

דָּבָר אַחֵר: “בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ” – הֱוֵי דָן אֶת־חֲבֵרְךָ לְכַף־זְכוּת (שבוע' ל.).

קצד אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַב הוּנָא הָיָה לָהּ דִּין לִפְנֵי רַב נַחֲמָן. אָמַר: מָה אֶעֱשֶׂה? אִם אֶעֱמֹד לְפָנֶיהָ – יִסְתַּתְּמוּ טַעֲנוֹתָיו⁴¹¹⁰ שֶׁל בַּעַל־דִּינָהּ; לֹא אֶעֱמֹד לְפָנֶיהָ – אֵשֶׁת חָבֵר⁴¹¹¹ הֲרֵי הִיא כְּחָבֵר. אָמַר לוֹ לְשַׁמָּשׁוֹ: צֵא וְהַפְרַח⁴¹¹² עָלַי בֶּן־אַוָּז וְאֶעֱמֹד (שם:).

קצה אָמַר רַבָּה בַר רַב הוּנָא: תַּלְמִיד־חָכָם וְעַם־הָאָרֶץ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם דִּין זֶה עִם זֶה – מוֹשִׁיבִין אֶת־הַתַּלְמִיד־חָכָם, וְאַף לְעַם־הָאָרֶץ אוֹמְרִין: שֵׁב – וְאִם עוֹמֵד אֵין בְּכָךְ כְּלוּם (שם).

קצו מִנַּיִן לִשְׁנַיִם שֶׁבָּאוּ לְדִין, אֶחָד לָבוּשׁ סְמַרְטוּטִין⁴¹¹³ וְאֶחָד לָבוּשׁ אִצְטְלִית⁴¹¹⁴ בַּת מֵאָה מָנֶה, שֶׁאוֹמְרִים לוֹ: לְבַשׁ כְּמוֹתוֹ אוֹ הַלְבִּישֵׁהוּ כְּמוֹתְךָ? – תַּלְמוּד־לוֹמַר: “מִדְּבַר־שֶׁקֶר תִּרְחָק⁴¹¹⁵”⁴¹¹⁶. (שבוע' לא.).

קצז רָשָׁע וְכָשֵׁר עוֹמְדִים לְפָנֶיךָ לְדִין לֹא תֹאמַר: הוֹאִיל וְרָשָׁע הוּא זֶה אַטֶּה עָלָיו אֶת־הַדִּין! תַּלְמוּד־לוֹמַר: “לֹא תַּטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנְךָ”⁴¹¹⁷ – אֶבְיוֹן הוּא בְמִצְוֹת (מכיל' משפטים).

קצח כָּךְ הָיְתָה מִדָּתוֹ שֶׁל רַ' יִשְׁמָעֵאל: כְּשֶׁהָיוּ שְׁנַיִם בָּאִים אֶצְלוֹ לְדִין, אֶחָד גּוֹי וְאֶחָד יִשְׂרָאֵל, אִם רָצָה [הַגּוֹי] לָדוּן בְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל – הָיָה דָן בְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל, וְאִם בְּדִינֵי אֻמּוֹת־הָעוֹלָם – הָיָה דָן בְּדִינֵי אֻמּוֹת־הָעוֹלָם (ספרי דברים).

ז. פְּשָׁרָה וְלִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין

קצט שָׁנִינוּ, “צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף”⁴¹¹⁸ – אֶחָד לְדִין וְאֶחָד לִפְשָׁרָה. כֵּיצַד? שְׁתֵּי סְפִינוֹת עוֹבְרוֹת בַּנָּהָר וּפָגְעוּ זוֹ בְזוֹ⁴¹¹⁹, אִם עוֹבְרוֹת שְׁתֵּיהֶן – שְׁתֵּיהֶן טוֹבְעוֹת, בְּזוֹ אַחַר זוֹ – שְׁתֵּיהֶן עוֹבְרוֹת; וְכֵן שְׁנֵי גְמַלִּים שֶׁהָיוּ עוֹלִים בְּמַעֲלוֹת בֵּית־חוֹרוֹן⁴¹²⁰ וּפָגְעוּ זֶה בְזֶה, אִם עָלוּ שְׁנֵיהֶם – שְׁנֵיהֶם נוֹפְלִים, בְּזֶה אַחַר זֶה, שְׁנֵיהֶם עוֹלִים – הָא כֵיצַד? טְעוּנָה וְשֶׁאֵינָהּ טְעוּנָה, תִּדָּחֶה⁴¹²¹ שֶׁאֵינָהּ טְעוּנָה מִפְּנֵי טְעוּנָה; קְרוֹבָה⁴¹²² וְשֶׁאֵינָהּ קְרוֹבָה, תִּדָּחֶה קְרוֹבָה מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ קְרוֹבָה. הָיוּ שְׁתֵּיהֶן קְרוֹבוֹת, שְׁתֵּיהֶן רְחוֹקוֹת, הָטֵל פְּשָׁרָה בֵּינֵיהֶן וּמַעֲלוֹת שָׂכָר⁴¹²³ זוֹ לְזוֹ (סנה' לב:).

ר רַ' אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַ' יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: אָסוּר לִבְצוֹעַ⁴¹²⁴, וְכָל הַבּוֹצֵעַ הֲרֵי זֶה חוֹטֵא, אֶלָּא יִקּוֹב הַדִּין אֶת־הָהָר⁴¹²⁵, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא”⁴¹²⁶, וְכֵן משֶׁה הָיָה אוֹמֵר: “יִקּוֹב הַדִּין אֶת הָהָר”, אֲבָל אַהֲרֹן אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם וּמֵשִׂים שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “תּוֹרַת אֱמֶת⁴¹²⁷ הָיְתָה בְּפִיהוּ… בְּשָׁלוֹם וּבְמִישׁוֹר הָלַךְ אִתִּי”⁴¹²⁸. רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: מִצְוָה לִבְצוֹעַ, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֱמֶת וּמִשְׁפָּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם”⁴¹²⁹ – וַהֲלֹא בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ מִשְׁפָּט אֵין שָׁלוֹם, וּבְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם אֵין מִשְׁפָּט; אֶלָּא אֵיזֶהוּ מִשְׁפָּט שֶׁיֶּשׁ בּוֹ שָׁלוֹם – הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה בִצּוּעַ; וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר: “וַיְהִי דָוִד עֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה”⁴¹³⁰ – וַהֲלֹא כָל־מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ מִשְׁפָּט אֵין צְדָקָה, וּצְדָקָה אֵין מִשְׁפָּט? אֶלָּא אֵיזֶהוּ מִשְׁפָּט שֶׁיֶּשׁ בּוֹ צְדָקָה – הֱוֵי אוֹמֵר זֶה בִצּוּעַ (שם ו:).

רא רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: פְּעָמִים יִבְצַע אָדָם; פְּעָמִים אַל יִבְצָע. כֵּיצַד? – שְׁנַיִם שֶׁבָּאוּ לְפָנֶיךָ לְדִין, עַד שֶׁלֹּא תִשְׁמַע דִּבְרֵיהֶם, אוֹ מִשֶּׁתִּשְׁמַע דִּבְרֵיהֶם וְאִי אַתָּה יוֹדֵעַ לְהֵיכָן הַדִּין נוֹטֶה, אַתָּה רַשַּׁאי לוֹמַר לָהֶם: “צְאוּ וּבָצְעוּ”; מִשֶּׁתִּשְׁמַע דִּבְרֵיהֶם וְאַתָּה יוֹדֵעַ לְהֵיכָן הַדִּין נוֹטֶה אִי אַתָּה רַשַּׁאי לוֹמַר לָהֶם: “צְאוּ וּבְצָעוּ”, שֶׁנֶּאֱמַר: “פּוֹטֵר מַיִם רֵאשִׁית מָדוֹן וְלִפְנֵי הִתְגַּלַּע הָרִיב נְטוֹשׁ”⁴¹³¹ – קֹדֶם שֶׁנִּתְגַּלַּע הָרִיב אַתָּה יָכוֹל לְנָטְשׁוֹ⁴¹³², מִשֶּׁנִּתְגַּלַּע הָרִיב אִי אַתָּה יָכוֹל לְנָטְשׁוֹ (סנה' ו:; תוס' שם א.).

רב שָׁנָה רַב יוֹסֵף: “וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם… וְאֶת־הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן”⁴¹³³ – “וְאֶת־הַמַּעֲשֶׂה” – זֶה הַדִּין, “אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן” – זוֹ לִפְנִים מִשּׁוּרַת־הַדִּין⁴¹³⁴ (ב"מ ל:).

רג אָמַר רַ' יוֹחָנָן: לֹא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם אֶלָּא עַל שֶׁהֶעֱמִידוּ דִינֵיהֶם עַל דִּין תּוֹרָה וְלֹא עָשׂוּ לִפְנִים מִשּׁוּרַת־הַדִּין (שם).

––––––––––

רד רַבָּה בַר בַּר חָנָה שָׁבְרוּ לוֹ הַכַּתָּפִים חָבִית שֶׁל יָיִן. נָטַל [מֵהֶם] בִּגְדֵיהֶם. בָּאוּ וְאָמְרוּ לְרַב. אָמַר לוֹ רַב: תֵּן לָהֶם בִּגְדֵיהֶם. אָמַר לוֹ: הַדִּין כָּךְ? אָמַר לוֹ: הֵן, “לְמַעַן תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבִים⁴¹³⁵”⁴¹³⁶. נָתַן לָהֶם בִּגְדֵיהֶם. אָמְרוּ לוֹ: עֲנִיִּים אָנוּ וְטָרַחְנוּ כָּל־הַיּוֹם, וּרְעֵבִים אָנוּ וְאֵין לָנוּ כְּלוּם. אָמַר לוֹ רַב: לֵךְ וְתֵן לָהֶם אֶת־שְׂכָרָם. אָמַר לוֹ: הַדִּין כָּךְ? אָמַר לוֹ: הֵן, “וְאָרְחוֹת צַדִּיקִים תִּשְׁמֹר”⁴¹³⁷ (ב“מ פ”ג; ע"י).

רה מָרִי בַר אִיסַק – בָּא אֵלָיו אָחִיו מִבֵּי־חוֹזָאָה⁴¹³⁸ וְאָמַר לוֹ: חֲלוֹק לִי [בְּנִכְסֵי אַבָּא]. אָמַר לוֹ: אֵינִי מַכִּירֶךָ. בָּאוּ לִפְנֵי רַב חִסְדָּא. אָמַר רַב חִסְדָּא: יָפֶה אָמַר לָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת־אֶחָיו וְהֵם לֹא הִכִּירֻהוּ”⁴¹³⁹, – מְלַמֵּד שֶׁיָּצָא בְלֹא חֲתִימַת־זָקָן וּבָא בַּחֲתִימַת־זָקָן; לֵךְ וְהָבֵא עֵדִים שֶׁאָחִיו אָתָּה. אָמַר: יֶשׁ־לִי עֵדִים וּמִתְיָרְאִים מִפָּנָיו, שֶׁאָדָם אַלָּם⁴¹⁴⁰ הוּא. אָמַר רַב חִסְדָּא לְמָרִי: לֵךְ אַתָּה וְהָבֵא עֵדִים שֶׁאֵינוֹ אָחִיךָ. אָמַר לוֹ: הַדִּין כָּךְ? הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה⁴¹⁴¹! אָמַר לוֹ רַב חִסְדָּא: כָּךְ דָּנִים אוֹתְךָ וְכָל־הָאַלָּמִים שֶׁכְּמוֹתֶךָ (שם לט:).

רו דָּן אֶת־הַדִּין⁴¹⁴², זִכָּה אֶת־הַזַּכַּאי וְחִיֵּב אֶת־הַחַיָּב, וְרָאָה שֶׁנִּתְחַיֵּב עָנִי מָמוֹן וְשִׁלֵּם לוֹ מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ, זֶה “עֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה”⁴¹⁴³ – מִשְׁפָּט לָזֶה וּצְדָקָה לָזֶה: מִשְׁפָּט לָזֶה – שֶׁהֶחֱזִיר לוֹ מָמוֹן, וּצְדָקָה לָזֶה – שֶׁשִּׁלֵּם לוֹ מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ (סנה' ו:).

ח. בָּתֵּי־דִינִים וְסֵדֶר־הַדִּין

רז שָׁנִינוּ, אָמַר רַ' יוֹסֵי: מִתְּחִלָּה לֹא הָיוּ מַרְבִּים מַחֲלקֶת⁴¹⁴⁴ בְּיִשְׂרָאֵל, אֶלָּא בֵית־דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד יוֹשְׁבִים בְּלִשְׁכַּת־הַגָּזִית⁴¹⁴⁵, וְשֵׁנִי בָתֵּי־דִינִים שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה, אֶחָד יוֹשֵׁב עַל פֶּתַח הַר־הַבַּיִת וְאֶחָד יוֹשֵׁב עַל פֶּתַח הָעֲזָרָה, וּשְׁאָר בָּתֵּי־דִינִים שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה יוֹשְׁבִים בַּעֲיָרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. הֻצְרַךְ הַדָּבָר לִשְׁאוֹל – שׁוֹאֵל מִבֵּית־דִּין שֶׁבְּעִירוֹ; אֵין בֵּית־דִּין בְּעִירוֹ – הוֹלֵךְ לְבֵית־דִּין הַסָּמוּךְ לְעִירוֹ. אִם שָׁמְעוּ⁴¹⁴⁶ אָמְרוּ לוֹ, וְאִם לָאו – הוּא וּמֻפְלָא⁴¹⁴⁷ שֶׁבָּהֶם בָּאִים לָזֶה שֶׁעַל פֶּתַח הַר־הַבָּיִת. אִם שָׁמְעוּ אָמְרוּ לָהֶם, וְאִם לָאו – הֶם וּמֻפְלָא שֶׁבָּהֶם בָּאִים לָזֶה שֶׁעַל פֶּתַח הָעֲזָרָה, וְאוֹמֵר: כָּךְ דָּרַשְׁתִּי וְכָךְ דָּרְשׁוּ חֲבֵרָי, כָּךְ לִמַּדְתִּי וְכָךְ לִמְּדוּ חֲבֵרָי. אִם שָׁמְעוּ אָמְרוּ לָהֶם, וְאִם לָאו – אֵלּוּ וָאֵלּוּ בָּאִים לְבֵית־דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבְּלִשְׁכַּת־הַגָּזִית, שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים מִתָּמִיד שֶׁל שַׁחַר עַד תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבָּיִם, וּבַשַּׁבָּתוֹת וּבְיָמִים־טוֹבִים יוֹשְׁבִים בַּחֵל⁴¹⁴⁸. נִשְׁאֲלָה שְׁאֵלָה בִּפְנֵיהֶם, אִם שָׁמְעוּ אָמְרוּ לָהֶם, וְאִם לָאו – עוֹמְדִים לְמִנְיָן, רַבּוּ הַמְטַמְּאִים – טִמֵּאוּ, רַבּוּ הַמְטַהֲרִים – טִהֵרוּ. מִשָּׁם הֲלָכָה יוֹצֵאת וְרֹוַחַת⁴¹⁴⁹ בְּיִשְׂרָאֵל. מִשֶּׁרַבּוּ תַלְמִידֵי שַׁמַּאי וְהִלֵּל שֶׁלֹּא שִׁמְּשׁוּ כָל־צָרְכָּם⁴¹⁵⁰, הִרְבּוּ מַחֲלֹקֶת בְּיִשְׂרָאֵל וְנַעֲשֵׂית תּוֹרָה כִּשְׁתֵּי תוֹרוֹת.

מִשָּׁם⁴¹⁵¹ שׁוֹלְחִין בְּכָל־מְקוֹמוֹת וּבוֹדְקִין. כָּל־מִי שֶׁהוּא חָכָם וּשְׁפַל־בֶּרֶךְ וִירֵא־חֵטְא וּפִרְקוֹ טוֹב⁴¹⁵² וְדַעַת הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ, עוֹשִׂין אוֹתוֹ דַּיָּן בְּעִירוֹ. מִשֶּׁנַּעֲשֶׂה דַיָּן בְּעִירוֹ, מַעֲלִין וּמוֹשִׁיבִין אוֹתוֹ בְּלִשְׁכַּת־הַגָּזִית (סנה' פח:; תוס' שם ז, חג' ב).

רח דִּינֵי מָמוֹנוֹת בִּשְׁלשָׁה⁴¹⁵³: זֶה בּוֹרֵר לוֹ אֶחָד וְזֶה⁴¹⁵⁴ בּוֹרֵר לוֹ אֶחָד, וּשְׁנֵיהֶם בּוֹרְרִים⁴¹⁵⁵ לָהֶם עוֹד אֶחָד, דִּבְרֵי רַ' מֵאִיר; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: שְׁנֵי דַיָּנִים בּוֹרְרִים לָהֶם עוֹד אֶחָד.

כֵּיצַד הֵם דָּנִים? הַדַּיָּנִים יוֹשְׁבִים וּבַעֲלֵי־דִינִים עוֹמְדִים לִפְנֵיהֶם, וְכָל־הַתּוֹבֵעַ אֶת־חֲבֵרוֹ הוּא פוֹתֵחַ רִאשׁוֹן⁴¹⁵⁶. וְאִם יֵשׁ עֵדִים מַכְנִיסִים אוֹתָם לַחֶדֶר וּמְאַיְּמִים⁴¹⁵⁷ עֲלֵיהֶם, וּמוֹצִיאִים אוֹתָם לַחוּץ וּמְשַׁיְּרִים אֶת־הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם, וְאוֹמְרִים לוֹ: אֱמוֹר, הֵיאַךְ אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה חַיָּב לָזֶה? אִם אָמַר: הוּא אָמַר לִי⁴¹⁵⁸, שֶׁהוּא חַיָּב לוֹ, אִישׁ פְּלוֹנִי אָמַר לִי שֶׁהוּא חַיָּב לוֹ – לֹא אָמַר כְּלוּם עַד שֶׁיֹּאמַר: בְּפָנֵינוּ הוֹדָה⁴¹⁵⁹ לוֹ שֶׁהוּא חַיָּב לוֹ מָאתַיִם זוּז. וְאַחַר־כָּךְ מַכְנִיסִים אֶת־הַשֵּׁנִי וּבוֹדְקִים אוֹתוֹ. אִם נִמְצְאוּ דִבְרֵיהֶם מְכֻוָּנִים נוֹשְׂאִים־וְנוֹתְנִים בַּדָּבָר. רַ' נְחֶמְיָה אוֹמֵר: כָּךְ הָיָה מִנְהָגָם שֶׁל נְקִיֵּי־הַדַּעַת⁴¹⁶⁰ בִּירוּשָׁלָיִם: מַכְנִיסִים לְבַעֲלֵי־דִינִים וְשׁוֹמְעִים דִּבְרֵיהֶם, וּמַכְנִיסִים הָעֵדִים וְשׁוֹמְעִים דִּבְרֵיהֶם, וּמוֹצִיאִים אוֹתָם לַחוּץ וְנוֹשְׂאִים־וְנוֹתְנִים בַּדָּבָר. שְׁנַיִם אוֹמְרִים: זַכַּאי וְאֶחָד אוֹמֵר: חַיָּב – זַכָּאי; שְׁנַיִם אוֹמְרִים: חַיָּב וְאֶחָד אוֹמֵר: זַכַּאי – חַיָּב; אֶחָד אוֹמֵר: חַיָּב וְאֶחָד אוֹמֵר: זַכַּאי, וְאֶחָד אוֹמֵר: אֵינִי יוֹדֵעַ – יוֹסִיפוּ הַדַּיָּנִים.

גָּמְרוּ אֶת־הַדָּבָר הָיוּ מַכְנִיסִים אוֹתָם⁴¹⁶¹. הַגָּדוֹל שֶׁבַּדַּיָּנִים אוֹמֵר: אִישׁ פְּלוֹנִי, אַתָּה זַכָּאי; אִישׁ פְּלוֹנִי, אַתָּה חַיָּב.

וּמִנַּיִן לִכְשֶׁיֵּצֵא לֹא יֹאמַר⁴¹⁶²: אֲנִי מְזַכֶּה וַחֲבֵרַי מְחַיְּבִים, אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁחֲבֵרַי רָבוּ עָלָי – עַל זֶה נֶאֱמַר: “הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה־סּוֹד”⁴¹⁶³ (סנה' כג, כט, ל; תוס' שם ו).

רט דִּינֵי נְפָשׁוֹת בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה⁴¹⁶⁴.

סַנְהֶדְרִין הָיְתָה כַּחֲצִי גֹרֶן עֲגֻלָּה⁴¹⁶⁵, כְּדֵי שֶׁיְהוּ רוֹאִין זֶה אֶת־זֶה, הַנָּשִׂיא יוֹשֵׁב בְּאֶמְצַע וּזְקֵנִים יוֹשְׁבִים מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ, וּשְׁנֵי סוֹפְרֵי הַדַּיָּנִים עוֹמְדִים לִפְנֵיהֶם, אֶחָד מִיָּמִין וְאֶחָד מִשְּׂמֹאל, וְכוֹתְבִים דִּבְרֵי הַמְזַכִּים וְדִבְרֵי הַמְחַיְּבִים. רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: שְׁלשָׁה, אֶחָד כּוֹתֵב דִּבְרֵי הַמְזַכִּים וְאֶחָד כּוֹתֵב דִּבְרֵי הַמְחַיְּבִים, וְהַשְּׁלִישִׁי כּוֹתֵב⁴¹⁶⁶ דִּבְרֵי הַמְזַכִּים וְדִבְרֵי הַמְחַיְּבִים.

וְשָׁלשׁ שׁוּרוֹת⁴¹⁶⁷ שֶׁל תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים יוֹשְׁבִין לִפְנֵיהֶם, כָּל־אֶחָד וְאֶחָד מַכִּיר אֶת־מְקוֹמוֹ⁴¹⁶⁸.

כֵּיצַד מְאַיְּמִים אֶת־הָעֵדִים? עַל עֵדֵי נְפָשׁוֹת – הָיוּ מַכְנִיסִים אוֹתָם וּמְאַיְּמִים עֲלֵיהֶם: שֶׁמָּא תֹאמְרוּ מֵאֹמֶד⁴¹⁶⁹ וּמִשְּׁמוּעָה⁴¹⁷⁰, עֵד מִפִּי עֵד, וּמִפִּי אָדָם נֶאֱמָן, אוֹ שֶׁמָּא אִי אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁסּוֹפֵנוּ לִבְדּוֹק אֶתְכֶם בִּדְרִישָׁה וּבַחֲקִירָה. הֱווּ יוֹדְעִים שֶׁלֹּא כְדִינֵי מָמוֹנוֹת דִּינֵי נְפָשׁוֹת: דִּינֵי מָמוֹנוֹת – אָדָם נוֹתֵן מָמוֹן וּמִתְכַּפֵּר לוֹ; דִּינֵי נְפָשׁוֹת – דָּמוֹ וְדַם זַרְעִיּוֹתָיו תְּלוּיִם בּוֹ עַד סוֹף הָעוֹלָם, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְקַיִן, שֶׁהָרַג אֶת־אָחִיו, נֶאֱמַר בּוֹ: “דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים”⁴¹⁷¹, אֵינוֹ אוֹמֵר “דַּם אָחִיךָ”, אֶלָּא “דְּמֵי אָחִיךָ” – דָּמוֹ וְדַם זַרְעִיּוֹתָיו. לְפִיכָךְ נִבְרָא אָדָם יְחִידִי, לְלַמֶּדְךָ, שֶׁכָּל־הַמְּאַבֵּד נֶפֶשׁ אַחַת מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ אִבֵּד עוֹלָם מָלֵא, וְכָל־הַמְקַיֵּם נֶפֶשׁ אַחַת – כְּאִלּוּ קִיֵּם עוֹלָם מָלֵא. וְשֶׁמָּא תֹאמְרוּ: מַה לָּנוּ וְלַצָּרָה הַזֹּאת?⁴¹⁷² – וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר: “וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע, אִם־לוֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ”⁴¹⁷³. וְשֶׁמָּא תֹאמְרוּ: מַה לָּנוּ לָחוּב בְּדָמוֹ שֶׁל זֶה⁴¹⁷⁴? וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר: “וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה”⁴¹⁷⁵.

הָיוּ בוֹדְקִין⁴¹⁷⁶ אוֹתָם [אֶחָד אֶחָד] בְּשֶׁבַע חֲקִירוֹת: בְּאֵיזֶה שָׁבוּעַ, בְּאֵיזוֹ שָׁנָה, בְּאֵיזֶה חֹדֶשׁ, בְּכַמָּה בַחֹדֶשׁ, בְּאֵיזֶה יוֹם, בְּאֵיזוֹ שָׁעָה וּבְאֵיזֶה מָקוֹם? מַכִּירִים אַתֶּם אוֹתוֹ? הִתְרֵיתֶם בּוֹ⁴¹⁷⁷? כָּל־הַמַּרְבֶּה בִבְדִיקוֹת הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. מַעֲשֶׂה וּבָדַק בֶּן־זַכַּאי בְּעָקְצֵי תְאֵנִים⁴¹⁷⁸, אָמַר לָהֶם: תְּאֵנָה זוֹ עֳקָצֶיהָ דַקִּים, עֳקָצֶיהָ גַסִּים? תְּאֵנִים שְׁחֹרוֹת, תְּאֵנִים לְבָנוֹת?

אִם נִמְצְאוּ דִבְרֵיהֶם מְכֻוָּנִים⁴¹⁷⁹ פּוֹתְחִין בִּזְכוּת.

אָמַר אֶחָד מִן הַתַּלְמִידִים⁴¹⁸⁰: “יֶשׁ־לִי לְלַמֵּד עָלָיו חוֹבָה” – מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ⁴¹⁸¹; “יֶשׁ־לִי לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת” – מְקַבְּלִין אוֹתוֹ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וּמַעֲלִין אוֹתוֹ וּמוֹשִׁיבִין אוֹתוֹ בֵּינֵיהֶם⁴¹⁸², וְלֹא הָיָה יוֹרֵד מִשָּׁם⁴¹⁸³ כָּל־הַיּוֹם כֻּלּוֹ. אִם יֵשׁ מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו שׁוֹמְעִין לוֹ, וַאֲפִלּוּ הוּא אוֹמֵר: “יֶשׁ־לִי לְלַמֵּד עַל עַצְמִי זְכוּת” – שׁוֹמְעִין לוֹ, וּבִלְבַד שֶׁיְהֵא מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו⁴¹⁸⁴.

אִם מָצְאוּ לוֹ זְכוּת, – פְּטָרוּהוּ; וְאִם לָאו – מַעֲבִירִין דִּינוֹ לְמָחָר. הָיוּ מִזְדַּוְּגִין זוּגוֹת־זוּגוֹת⁴¹⁸⁵ וּמְמַעֲטִין בְּמַאֲכָל וְלֹא הָיוּ שׁוֹתִין יַיִן כָּל־הַיּוֹם. וְנוֹשְׂאִין־וְנוֹתְנִין בַּדָּבָר⁴¹⁸⁶ כָּל־הַלָּיְלָה, וּלְמָחֳרָת מַשְׁכִּימִין וּבָאִין לְבֵית־דִּין. הַמְזַכֶּה אוֹמֵר: אֲנִי מְזַכֶּה וּמְזַכֶּה אֲנִי בִּמְקוֹמִי, וְהַמְחַיֵּב אוֹמֵר: אֲנִי מְחַיֵּב וּמְחַיֵּב אֲנִי בִּמְקוֹמִי. הַמְלַמֵּד חוֹבָה מְלַמֵּד זְכוּת, אֲבָל הַמְלַמֵּד זְכוּת אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזוֹר וּלְלַמֵּד חוֹבָה. אִם מָצְאוּ לוֹ זְכוּת – פְּטָרוּהוּ, וְאִם לָאו – עוֹמְדִים לְמִנְיָן. שְׁנֵים־עָשָׂר מְזַכִּים וְאַחַד־עָשָׂר מְחַיְּבִים – זַכָּאי, שְׁנֵים־עָשָׂר מְחַיְּבִים וְאַחַד־עָשָׂר מְזַכִּים⁴¹⁸⁷ – וַאֲפִלּוּ אַחַד־עָשָׂר מְזַכִּים וְאַחַד־עָשָׂר⁴¹⁸⁸ מְחַיְּבִים וְאֶחָד אָמַר: אֵינִי יוֹדֵעַ, וַאֲפִלּוּ עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם מְזַכִּים אוֹ מְחַיְּבִים וְאֶחָד אָמַר: אֵינִי יוֹדֵעַ – יוֹסִיפוּ הַדַּיָּנִים. וְכַמָּה מוֹסִיפִים? שְׁנַיִם שְׁנַיִם עַד שִׁבְעִים וְאֶחָד. שְׁלשִׁים וְשִׁשָּׁה מְזַכִּים וּשְׁלשִׁים וַחֲמִשָּׁה מְחַיְּבִים – זַכָּאי; שְׁלשִׁים וְשִׁשָּׁה מְחַיְּבִים וּשְׁלשִׁים וַחֲמִשָּׁה מְזַכִּים, דָּנִים אֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ, עַד שֶׁיִּרְאֶה⁴¹⁸⁹ אֶחָד מִן הַמְחַיְּבִים דִּבְרֵי הַמְזַכִּים.

נִגְמַר הַדִּין מוֹצִיאִין אוֹתוֹ⁴¹⁹⁰ לְסָקְלוֹ (בֵּית־הַסְּקִילָה הָיָה חוּץ לְבֵית־דִּין). אֶחָד עוֹמֵד עַל פֶּתַח בֵּית־דִּין וְהַסּוּדָרִין בְּיָדוֹ, וְאָדָם אֶחָד, רוֹכֵב הַסּוּס, רָחוֹק מִמֶּנּוּ, כְּדֵי שֶׁיְהֵא רוֹאֵהוּ. אָמַר אֶחָד: יֶשׁ־לִי לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת, הַלָּה⁴¹⁹¹ מֵנִיף בְּסוּדָרָיו וְהַסּוּס⁴¹⁹² רָץ וּמַעֲמִידוֹ. וַאֲפִלּוּ הוּא אוֹמֵר: יֶשׁ־לִי לְלַמֵּד עַל עַצְמִי זְכוּת – מַחֲזִירִין אוֹתוֹ, אֲפִלּוּ אַרְבַּע וְחָמֵשׁ פְּעָמִים, וּבִלְבַד שֶׁיְהֵא מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו. מָצְאוּ לוֹ זְכוּת – פְּטָרוּהוּ, וְאִם לָאו – יוֹצֵא לִסָּקֵל. וְכָרוֹז⁴¹⁹³ יוֹצֵא לְפָנָיו: פְּלוֹנִי בֶן פְּלוֹנִי יוֹצֵא לִסָּקֵל עַל שֶׁעָבַר עֲבֵרָה פְלוֹנִית, וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי עֵדָיו, כָּל־מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לוֹ זְכוּת יָבוֹא וִילַמֵּד עָלָיו.

הָיָה רָחוֹק מִבֵּית־הַסְּקִילָה כְּעֶשֶׂר אַמּוֹת אוֹמְרִין לוֹ: הִתְוַדֵּה, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ כָּל־הַמּוּמָתִים מִתְוַדִּים, שֶׁכָּל־הַמִּתְוַדֶּה יֶשׁ־לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם־הַבָּא; וְאִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהִתְוַדּוֹת אוֹמְרִין לוֹ – אֱמוֹר: תְּהֵא מִיתָתִי כַּפָּרָה עַל כָּל־עֲוֹנוֹתָי.

לֹא הָיוּ קוֹבְרִין אוֹתוֹ בְּקִבְרוֹת אֲבוֹתָיו⁴¹⁹⁴, אֶלָּא שְׁנֵי בָתֵּי־קְבָרוֹת הָיוּ מְתֻקָּנִים לְבֵית־דִּין, אֶחָד לְנִסְקָלִים⁴¹⁹⁵ וּלְנִשְׂרָפִים וְאֶחָד לְנֶהֱרָגִים וּלְנֶחְנָקִים. נִתְעַכֵּל⁴¹⁹⁶ הַבָּשָׂר מְלַקְּטִין אֵת־הָעֲצָמוֹת וְקוֹבְרִין אוֹתָן בִּמְקוֹמָן. וְהַקְּרוֹבִים בָּאִים וְשׁוֹאֲלִים בִּשְׁלוֹם הַדַּיָּנִים וּבִשְׁלוֹם הָעֵדִים, כְּלוֹמַר: דְּעוּ שֶׁאֵין בְּלִבֵּנוּ עֲלֵיכֶם כְּלוּם, שֶׁדִּין אֱמֶת דַּנְתֶּם (סנה' פרק ד – ו; ירוש' שם פ“ד, ה”ט; תוס' שם ז).

רי שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁיָּצָא לֵהָרֵג. אָמָר: אִם יֶשׁ־בִּי עָוֹן זֶה לֹא תְהֵא מִיתָתִי כַּפָּרָה לְכָל־עֲוֹנוֹתָי, וְאִם אֵין בִּי עָוֹן זֶה, תְּהֵא מִיתָתִי כַּפָּרָה לְכָל־עֲוֹנוֹתָי, וּבֵית־דִּין וְכָל־יִשְׂרָאֵל מְנֻקִּים, וְהָעֵדִים לֹא תְהֵא לָהֶם מְחִילָה לְעוֹלָם. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ חֲכָמִים בַּדָּבָר, אָמָרוּ: לְהַחֲזִירוֹ אִי אֶפְשָׁר⁴¹⁹⁷, שֶׁכְּבָר נִגְזְרָה גְזֵרָה, אֶלָּא יֵהָרֵג, וִיהֵא קוֹלָר⁴¹⁹⁸ תָּלוּי בְּצַוְּארֵי עֵדִים (סנה' מד:).

ריא שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: כֵּיצַד “מֵאֹמֶד”⁴¹⁹⁹? – אָמַר [הַדַּיָּן] לָהֶם: שֶׁמָּא כָּךְ רְאִיתֶם, שֶׁרָץ אַחַר חֲבֵרוֹ לְחֻרְבָּה, וְרַצְתֶּם אַחֲרָיו וּמְצָאתֶם סַיִף⁴²⁰⁰ בְּיָדוֹ, וְדָמוֹ מְטַפְטֵף⁴²⁰¹, וְהָרוּג מְפַרְפֵּר – אִם כָּךְ רְאִיתֶם, לֹא רְאִיתֶם כְּלוּם⁴²⁰².

שָׁנִינוּ, אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח: אֶרְאֶה בְנֶחָמָה, אִם לֹא רָאִיתִי אֶחָד שֶׁרָץ אַחַר חֲבֵרוֹ לְחֻרְבָּה, וְרַצְתִּי אַחֲרָיו, וְרָאִיתִי סַיִף בְּיָדוֹ, וְדָמוֹ מְטַפְטֵף, וְהָרוּג מְפַרְפֵּר. וְאָמַרְתִּי לוֹ: רָשָׁע, מִי הֲרָגוֹ לָזֶה, אוֹ אֲנִי אוֹ אָתָּה? אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה, שֶׁאֵין דָּמְךָ מָסוּר בְּיָדִי, שֶׁהֲרֵי אָמְרָה תוֹרָה: “עַל־פִּי שְׁנַיִם עֵדִים… יוּמַת הַמֵּת”⁴²⁰³ – הַיּוֹדֵעַ מַחֲשָׁבוֹת יִפָּרַע מֵאוֹתוֹ הָאִישׁ, שֶׁהָרַג אֶת־חֲבֵרוֹ.

אָמְרוּ: לֹא זָזוּ מִשָּׁם עַד שֶׁבָּא נָחָשׁ וְהִכִּישׁוֹ⁴²⁰⁴ וָמֵת (שם לז:).

ריב אָמַר רַב חִיָּא בַר רַב אָשֵׁי אָמַר רַב חִסְדָּא: הַיּוֹצֵא לֵהָרֵג מַשְׁקִין אוֹתוֹ קֹרֶט⁴²⁰⁵ שֶׁל לְבוֹנָה⁴²⁰⁶ בְּכוֹס שֶׁל יַיִן, כְּדֵי שֶׁתִּטָּרֵף דַּעְתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “תְּנוּ־שֵׁכָר לְאוֹבֵד וְיַיִן לְמָרֵי נָפֶשׁ”⁴²⁰⁷.

שָׁנִינוּ, נָשִׁים יְקָרוֹת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם הָיוּ מִתְנַדְּבוֹת וּמְבִיאוֹת אוֹתוֹ (שם מג.).

ריג אָמַר רַב נַחֲמָן אָמַר רַבָּה בַר אַבָּהוּ: “וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ”⁴²⁰⁸ – בְּרוֹר לוֹ מִיתָה יָפָה⁴²⁰⁹ (שם מה.).

ריד “לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ… כִּי־קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי”⁴²¹⁰ – שָׁנִינוּ, אָמַר רַ' מֵאִיר: מְשָׁלוֹ מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִשְׁנֵי אַחִים תְּאוֹמִים בְּעִיר אֶחָת, אֶחָד מִנּוּהוּ מֶלֶךְ וְאֶחָד יָצָא לְלִסְטִיּוּת⁴²¹¹. צִוָּה הַמֶּלֶךְ וּתְלָאוּהוּ. כָּל הָרוֹאֶה אוֹתוֹ אוֹמֵר: הַמֶּלֶךְ תָּלוּי⁴²¹². צִוָּה הַמֶּלֶךְ וְהוֹרִידוּהוּ (שם מו:)

רטו אָמַר רַ' מֵאִיר: בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם מִצְטַעֵר⁴²¹³, שְׁכִינָה מַה לָּשׁוֹן אוֹמֶרֶת? כִּבְיָכוֹל⁴²¹⁴, קַלַּנִי⁴²¹⁵ מֵרֹאשִׁי, קַלַּנִי מִזְּרוֹעִי! אִם כֵּן הַמָּקוֹם מִצְטַעֵר עַל דָּמָם שֶׁל רְשָׁעִים⁴²¹⁶ שֶׁנִּשְׁפַּךְ – קַל וָחֹמֶר עַל דָּמָם שֶׁל צַדִּיקִים (שם.).

רטז רַ' עֲקִיבָא אוֹמֵר: מִנַּיִן לְסַנְהֶדְרִין שֶׁהָרְגוּ אֶת־הַנֶּפֶשׁ, שֶׁאֵין טוֹעֲמִין כְּלוּם⁴²¹⁷ כָּל־אוֹתוֹ הַיּוֹם? תַּלְמוּד־לוֹמַר: “לֹא תֹאכְלוּ עַל־הַדָּם”⁴²¹⁸ (שם סג.).

ריז סַנְהֶדְרִין הַהוֹרֶגֶת אַחַת בְּשָׁבוּעַ⁴²¹⁹ נִקְרֵאת חוֹבְלָנִית⁴²²⁰; רַ' אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: אַחַת לְשִׁבְעִים שָׁנָה. רַ' טַרְפוֹן וְרַ' עֲקִיבָא אוֹמְרִים: אִלּוּ הָיִינוּ בְסַנְהֶדְרִין לֹא נֶהֱרַג אָדָם מֵעוֹלָם. רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אַף הֵם מַרְבִּים שׁוֹפְכֵי דָמִים⁴²²¹ בְּיִשְׂרָאֵל (מכות ז.).

ריח בָּת דִּינָא⁴²²² – בְּטֵל דִּינָא (לָן הַדִּין – בָּטֵל הַדִּין) (סנה' צה.).

ריט אֵין עוֹנְשִׁין אֶלָּא אִם־כֵּן מַזְהִירִין (יומא פא.; ספרי שופטים).

רכ אֵין מְרַחֲמִים בַּדִּין (כת' פד.).

רכא כָּל־מִי שֶׁהוּא דָּן אֶת־הַטִּפֵּשׁ הוּא עַצְמוֹ נִדּוֹן (איכ"ר פתיח' יד).

רכב הֶפְקֵר בֵּית־דִּין הֶפְקֵר⁴²²³.

אָמַר רַ' יִצְחָק: מִנַּיִן שֶׁהֶפְקֵר בֵּית־דִּין הֶפְקֵר? שֶׁנֶּאֱמַר: “וְכֹל אֲשֶׁר לֹא־יָבוֹא לִשְׁלשֶׁת הַיָּמִים כַּעֲצַת הַשָּׂרִים וְהַזְּקֵנִים יָחֳרַם כָּל־רְכוּשׁוֹ וְהוּא יִבָּדֵּל מִקְּהַל הַגּוֹלָה”⁴²²⁴. רַ' אֶלְעָזָר אָמַר: מִכָּאן: “אֵלֶּה הַנְּחָלֹת אֲשֶׁר־נִחֲלוּ אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וִיהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת לְמַטּוֹת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל”⁴²²⁵ – וְכִי מָה עִנְיַן⁴²²⁶ רָאשִׁים אֵצֶל אָבוֹת? אֶלָּא לוֹמַר לָךְ, מָה אָבוֹת מַנְחִילִין בְּנֵיהֶם כָּל־מַה שֶּׁיִּרְצוּ, אַף רָאשִׁים מַנְחִילִין אֶת־הָעָם כָּל־מַה שֶּׁיִּרְצוּ (יבמ' פט:).

רכג אֵין בֵּית־דִּין יָכוֹל לְבַטֵּל דִּבְרֵי בֵית־דִּין חֲבֵרוֹ אֶלָּא אִם כֵּן גָדוֹל מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָה וּבְמִנְיָן⁴²²⁷ (מג' ב.).

רכד אָמַר רַב חִיָּא בַר אַבָּא: הַטּוֹעֵן אַחַר מַעֲשֵׂה בֵית־דִּין לֹא אָמַר כְּלוּם (ב"מ יז.).

רכה מִי שֶׁיּוֹצֵא⁴²²⁸ מִבֵּית־דִּין מְחֻסַּר טַלִּיתוֹ – יְזַמֵּר זֶמֶר וְיֵלֵךְ לְדַרְכּוֹ (סנה' ז.).

––––––––––

רכו שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח אוֹמֵר: הֱוֵה מַרְבֶּה לַחֲקוֹר אֶת־הָעֵדִים, וֶהֱוֵי זָהִיר בִּדְבָרֶיךָ, שֶׁמָּא מִתּוֹכָם⁴²²⁹ יִלְמְדוּ לְשַׁקֵּר (אב' א).

רכז שְׁבוּעַת הָעֵדִים וְהַדַּיָּנִים⁴²³⁰ נֶאֱמֶרֶת בְּכָל־לָשׁוֹן⁴²³¹.

שְׁבוּעַת הָעֵדִים כֵּיצַד? הִשְׁבִּיעַ עֲלֵיהֶם חָמֵשׁ פְּעָמִים בְּכָל־לָשׁוֹן שֶׁשּׁוֹמְעִין וְאָמְרוּ לוֹ אָמֵן – הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִים. שְׁבוּעַת הַדַּיָּנִין כֵּיצַד? מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב שְׁבוּעָה לַחֲבֵרוֹ אוֹמְרִים לוֹ בֵּית־דִּין: הֱוֵי יוֹדֵעַ שֶׁכָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִזְדַּעְזַע בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּסִינָי: “לֹא תִּשָּׂא אֶת־שֵׁם־יְיָ אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא”⁴²³², וְכָל־עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה נֶאֱמַר בָּהֶן “וְנַקֵּה”, וְכָאן נֶאֱמַר “לֹא יְנַקֶּה”⁴²³³ (שבוע' לח, לט; תוס' צוק' סוטה ז).

רכח שְׁלשָׁה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שׂוֹנְאָם: הַמְּדַבֵּר אֶחָד בַּפֶּה וְאֶחָד בַּלֵּב, וְהַיּוֹדֵעַ עֵדוּת לַחֲבֵרוֹ וְאֵינוֹ מֵעִיד לוֹ, וְהָרוֹאֶה דְבַר־עֶרְוָה בַּחֲבֵרוֹ וּמֵעִיד בּוֹ יְחִידִי. כְּגוֹן זֶה שֶׁטּוֹבִיָּה חָטָא וּבָא זִיגוּד וְהֵעִיד בּוֹ לִפְנֵי רַב פַּפָּא. הִלְקָה רַב פַּפָּא אֶת־זִיגוּד. אָמַר לוֹ: טוֹבִיָּה חָטָא וְזִיגוּד מִנְּגֵד (לוֹקֶה)!" אָמַר לוֹ: הֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: “לֹא־יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ”⁴²³⁴, וְאַתָּה מֵעִיד בּוֹ יְחִידִי – שֵׁם רָע בִּלְבַד אַתָּה מוֹצִיא עָלָיו (פסח' קיג:).

רכט אָמַר רַב שֵׁשֶׁת מִשּׁוּם רַ' אֱלִיעֶזֶר בֶּן עֲזַרְיָה: כָּל־הַמְסַפֵּר לְשׁוֹן הָרָע וְכָל־הַמְקַבֵּל לְשׁוֹן הָרָע, וְכָל־הַמֵּעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר בַּחֲבֵרוֹ רָאוּי לְהַשְׁלִיכוֹ לִכְלָבִים (שם קיח.).

רל כֵּוָן שֶׁהִגִּיד⁴²³⁵ – שׁוּב אֵינוֹ חוֹזֵר וּמַגִּיד (כת' יח.).

רלא אָמַר רַב חִסְדָּא: עֵדוּת – עַד שִׁשִּׁים שָׁנָה נִזְכֶּרֶת, יוֹתֵר – אֵינָהּ נִזְכָּרֶת (שם כ:).

רלב הוֹדָאַת בַּעַל־דִּין כְּמֵאָה עֵדִים דּוֹמָה (קיד' סה:).

––––––––––

רלג מַעֲשֶׂה הָיָה בִּימֵי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ בִּשְׁלשָׁה בְנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִים בַּדֶּרֶךְ בְּעֶרֶב־שַׁבָּת וְקָדַשׁ עֲלֵיהֶם הַיּוֹם⁴²³⁶. אָמְרוּ זֶה לָזֶה: בּוֹאוּ וְנַטְמִין מָמוֹנֵנוּ בְּמָקוֹם אֶחָד. הָלְכוּ וְהִטְמִינוּ הַמָּמוֹן. כְּשֶׁהִגִּיעַ חֲצִי הַלַּיְלָה עָמַד אֶחָד מֵהֶם וְנָטַל הַמָּמוֹן וְהִטְמִין אוֹתוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר. בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת בִּקְּשׁוּ לֵילֵךְ לְדַרְכָּם, הָלְכוּ לְאוֹתוֹ מָקוֹם וְלֹא מָצְאוּ הַמָּמוֹן. זֶה אוֹמֵר: אַתָּה גָנַבְתָּ, וְזֶה אוֹמֵר: אַתָּה גָנָבְתָּ. הָלְכוּ לְדִין לִפְנֵי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, הִסְדִּירוּ לְפָנָיו הַדְּבָרִים. אָמַר לָהֶם: “לַבֹּקֶר מִשְׁפָּט”⁴²³⁷. מֶה עָשָׂה? יָשַׁב וְחָקַר בְּחָכְמָתוֹ וּבִינָתוֹ לְהַחֲזִיר לָהֶם תְּשׁוּבָה וְלִתְפּוֹס אוֹתָם מִתּוֹךְ דִּבְרֵיהֶם. כֵּוָן שֶׁחָזְרוּ אֶצְלוֹ אָמַר לָהֶם: שָׁמַעְתִּי עֲלֵיכֶם שֶׁאַתֶּם בַּעֲלֵי תוֹרָה וּבַעֲלֵי חָכְמָה וּמִשְׁפָּטִים, בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, דִּין אֶחָד אֲנִי שׁוֹאֵל לָכֶם, שֶׁשָּׁלַח אֵלַי מֶלֶךְ אֶחָד לְשָאֳלֵנִי בְדָבָר שֶׁאֵרַע לוֹ בְּמַלְכוּתוֹ, בְּתִינוֹק וְתִינֹקֶת שֶׁהָיוּ דָרִין בְּחָצֵר אֶחָד וְנִתְאַוּוּ זֶה לָזֶה. אָמַר הַתִּינוֹק לַתִּינֹקֶת: בּוֹאִי וְנַעֲשֶׂה תְּנַאי בֵּינֵינוּ בִּשְׁבוּעָה, שֶׁכָּל־מִי שֶׁיִּרְצֶה לֶאֱרוֹס אוֹתָךְ אַל תִּשָּׁמְעִי לוֹ אֶלָּא בִרְשׁוּתִי – וְנִשְׁבְּעָה לוֹ כָּךְ. לְיָמִים נִתְאָרְסָה אוֹתָהּ הַתִּינֹקֶת. כֵּוָן שֶׁנִּכְנַס הֶחָתָן אֵלֶיהָ, אָמְרָה לוֹ: אֵינִי שׁוֹמַעַת לָךְ עַד שֶׁאֵלֵךְ אֵצֶל פְּלוֹנִי וְאֶשְׁאַל רְשׁוּת מִמֶּנּוּ, שֶׁכְּבָר נִשְׁבַּעְתִּי לוֹ. מֶה עָשְׂתָה? הָלְכָה אֶצְלוֹ וְאָמְרָה: טוֹל כֶּסֶף וְזָהָב הַרְבֵּה וּפָטְרֵנִי לְבַעְלִי. אָמַר: הוֹאִיל וְאַתְּ עוֹמֶדֶת בִּשְׁבוּעָתֵךְ הֲרֵי אֲנִי פוֹטְרֵךְ לְבַעְלֵךְ וְלֹא אֶקַּח מִשֶּׁלָּךְ כְּלוּם. וְלַבָּחוּר שֶׁבָּא עִמָּהּ אָמַר לוֹ: שְׂמַח בְּחֶלְקְךָ בְּשָׁלוֹם. הָלְכוּ לָהֶם. כְּשֶׁהָיוּ חוֹזְרִים בַּדֶּרֶךְ פָּגְעוּ בָהֶם לִסְטִים, וְהָיָה בֵינֵיהֶם זָקֵן אֶחָד וְנָטַל לְעַצְמוֹ אֶת־הַנַּעֲרָה וְאֶת־כָּל־הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב שֶׁעִמָּהֶם וְהַתַּכְשִׁיטִים שֶׁעֲלֵיהֶם וְרָצָה לְאָנְסָהּ. אָמְרָה לוֹ לַלִּסְטֵיס הַזָּקֵן: בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, הַמְתֶּן־לִי מְעַט עַד שֶׁאֲסַפֵּר לְךָ דָּבָר אֶחָד שֶׁאֵרַע לִי. וְסִפְּרָה לוֹ כָּל הַמַּעֲשֶׂה. אָמְרָה הַנַּעֲרָה: וּמָה אוֹתוֹ בָחוּר שֶׁהָיָה עוֹמֵד בְּפִרְקוֹ⁴²³⁸ – כָּבַשׁ אֶת־יִצְרוֹ וְלֹא רָצָה לִנְגּוֹעַ בִּי, אַתָּה שֶׁזָּקֵן אַתָּה – עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה; הֵילָךְ כָּל־הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב שֶׁעִמִּי וּפָטְרֵנוּ וּשְׁלָחֵנוּ לְשָׁלוֹם וְאֵלֵךְ עִם בַּעְלִי. כֵּוָן שֶׁשָּׁמַע אוֹתוֹ זָקֵן, נָשָׂא עֵינָיו לַשָּׁמַיִם וְנָשָׂא בְעַצְמוֹ⁴²³⁹ קַל־וָחֹמֶר: וּמָה אֲנִי זָקֵן הוֹלֵךְ עַל שְׂפַת קִבְרִי⁴²⁴⁰ בְּכָל־יוֹם וָיוֹם – וְעַכְשָׁו אֲנִי אֶעֱשֶׂה כָּךְ וָכָךְ! מֶה עָשָׂה? שְׁלָחָהּ וְהָלְכָה לָהּ עִם בַּעְלָהּ, וְהֶחֱזִיר לָהּ כָּל־הַתַּכְשִׁיטִין וְכָל־הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב שֶׁלָּקַח מֵהֶם, וְלֹא רָצָה לִנְגּוֹעַ בְּכָל־מַה שֶּׁלָּהֶם וְלֵהָנוֹת מִשֶּׁלָּהֶם כְּלוּם. עַכְשָׁו שָׁלַח אֵלַי אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ לְפָרֵשׁ, אֵיזֶה מֵהֶם מְשֻׁבָּח מִכָּל אֵלּוּ. אִמְרוּ לִי הַדִּין.

פָּתַח הָרִאשׁוֹן וְאָמַר: מְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת־הַנַּעֲרָה שֶׁעֶמְדָה בִשְׁבוּעָתָהּ. פָּתַח הַשֵּׁנִי וְאָמַר: מְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת־בַּעְלָהּ שֶׁכָּבַשׁ אֶת־יִצְרוֹ וְלֹא רָצָה לִגַּע בָּהּ. פָּתַח הַשְּׁלִישִׁי וְאָמַר: מְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֵת־הַלִּסְטֵיס שֶׁגָּזַל הַמָּמוֹן וְהֶחֱזִיר לָהֶם כָּל־הַמָּמוֹן שֶׁנָּטַל וְלֹא רָצָה לִגַּע בּוֹ.

מִיָּד פָּתַח שְׁלֹמֹה וְאָמַר: מַה זֶּה שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם, אֶלָּא לְשֵׁמַע אֹזֶן, הִרְהֵר אַחַר הַמָּמוֹן⁴²⁴¹ שֶׁלֹּא רָאָה מִיָּמָיו – מָמוֹן זֶה עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. מִיָּד צִוָּה שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו וּכְפָתוּהוּ⁴²⁴² וְהִלְקוּהוּ וְהוֹדָה לְפָנָיו, וְהֶרְאָה אוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁהִטְמִין שָׁם הַמָּמוֹן.

וְ“רָאוּ כִּי־חָכְמַת אֱלֹהִים בְּקִרְבּוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט”⁴²⁴³ (מד' עשה"ד).

רלד מַעֲשֶׂה בַאֲלֶכְּסַנְדְּרוֹס מֻקְדּוֹן שֶׁהָלַךְ אֵצֶל הַמֶּלֶךְ קַצְיָא. הֶרְאָהוּ הַרְבֵּה כֶסֶף וְזָהָב. אָמַר לוֹ: לֹא לִרְאוֹת כַּסְפְּכֶם וּזְהַבְכֶם בָּאתִי, אֶלָּא לִרְאוֹת מִנְהֲגֵיכֶם וְדִינֵיכֶם. עַד שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים בָּאוּ שְׁנֵי בְנֵי־אָדָם לְדִין לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. אֶחָד אָמָר: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, חָרְבָּה לָקַחְתִּי מֵאָדָם זֶה וּגְרַפְתִּיהָ⁴²⁴⁴ וְנִמְצָא מַטְמוֹן בְּתוֹכָהּ, וְאָמַרְתִּי לוֹ: טוֹל מַטְמוֹן שֶׁלָּךְ – חָרְבָּה לָקַחְתִּי מַטְמוֹן לֹא לָקָחְתִּי; וְאֶחָד אָמָר: מָה אַתָּה מִתְיָרֵא מֵעֹנֶשׁ גָּזֵל אַף אֲנִי כָךְ – הַחָרְבָּה וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ מָכַרְתִּי לָךְ, מִתְּהוֹם אֶרֶץ עַד רוּם רָקִיעַ. קָרָא הַמֶּלֶךְ לְאֶחָד מֵהֶם וְאָמַר לוֹ: יֶשׁ־לְךָ בֵּן? אָמַר לוֹ: הֵן. קָרָא לָאַחֵר וְאָמַר לוֹ: יֶשׁ־לְךָ בַּת? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לָהֶם: יֵלְכוּ וְיִנָּשְׂאוּ זֶה לָזֶה וִיהֵא הַמַּטְמוֹן לִשְׁנֵיהֶם. הִתְחִיל אֲלֶכְּסַנְדְּרוֹס תָּמֵהַּ. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: וְלֹא יָפֶה דָּנְתִּי? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: אִלּוּ בָא לְפָנֶיךָ דִּין זֶה בִּמְדִינַתְכֶם – מֶה הָיִיתָ עוֹשֶׂה בּוֹ? אָמַר לוֹ: הָיִיתִי חוֹתֵךְ רֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה וְרֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה, וְהַמַּטְמוֹן יֵרֵד לְבֵית הַמֶּלֶךְ. אָמַר לוֹ: וְחַמָּה מְאִירָה לָכֶם? אָמַר לוֹ: הֵן. – וּגְשָׁמִים יוֹרְדִים עֲלֵיכֶם? – הֵן. אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא יֵשׁ בִּמְדִינַתְכֶם בְּהֵמָה דַקָּה⁴²⁴⁵? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: תִּפַּח רוּחוֹ⁴²⁴⁶ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ! בִּזְכוּת בְּהֵמָה⁴²⁴⁷ דַקָּה הַחַמָּה מְאִירָה לָכֶם וְהַגְּשָׁמִים יוֹרְדִים עֲלֵיכֶם (תנח' אמור).

רלה לֵוִי נִזְדַּמֵּן לְמָקוֹם אֶחָד. בָּא אָדָם לְפָנָיו וְאָמַר לוֹ: קְבָעַנִי פְלוֹנִי… לֹא יָדַע מָה אָמַר לוֹ. בָּא וְשָׁאַל בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ. אָמְרוּ לוֹ: “גְּזָלַנִי” אָמַר לָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: “הֲיִקְבַּע אָדָם אֱלֹהִים כִּי אַתֶּם קֹבְעִים אֹתִי”⁴²⁴⁸.

אָמַר לוֹ רָבָא מִבַּרְנֵשׁ לְרַב אָשֵׁי: אִלְמָלֵי הָיִיתִי שָׁם, הָיִיתִי אוֹמֵר לוֹ: “הֵיאַךְ קְבָעֶךָ? בַּמֶּה קְבָעֶךָ? וְלָמָּה קְבָעֶךָ?” וּמִמֵּילָא הָיִיתִי יוֹדֵעַ (ר"ה כו:).

רלו חָנָן בִּישָׁא⁴²⁴⁹ תָּקַע⁴²⁵⁰ לְאָדָם אֶחָד. בָּאוּ לִפְנֵי רַב הוּנָא. אָמַר רַב הוּנָא לְחָנָן: תֶּן לוֹ חֲצִי זוּז⁴²⁵¹. הָיָה אֶצְלוֹ זוּז שָׁחוּק⁴²⁵². בִּקֵּשׁ שֶׁיּוֹצִיא לוֹ זֶה חֲצִי זוּז⁴²⁵³ – וְלֹא רָצָה⁴²⁵⁴, תָּקַע לו פַּעַם אַחֶרֶת וְנָתַן לוֹ כָּל־הַזּוּז (ב"ק לז.).

ט. עָרֵי מִקְלָט

רלז “עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם וְנָס שָׁמָּה רֹצֵחַ”⁴²⁵⁵ – רַב חַמָּא בַר חֲנִינָא פָּתַח פָּרָשָׁה זוֹ⁴²⁵⁶ מִכָּאן: “טוֹב וְיָשָׁר יְיָ עַל־כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ”⁴²⁵⁷ – אִם לַחַטָּאִים יוֹרֶה⁴²⁵⁸ קַל־וָחֹמֶר לַצַּדִּיקִים.

רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ פָּתַח פָּרָשָׁה זוֹ מִכָּאן: “וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ”⁴²⁵⁹ – “כַּאֲשֶׁר יֹאמַר מְשַׁל הַקַּדְמֹנִי מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶשַׁע”⁴²⁶⁰ – בַּמָּה הַכָּתוּב מְדַבֵּר? בִּשְׁנֵי בְנֵי־אָדָם שֶׁהָרְגוּ אֶת־הַנָּפֶשׁ, אֶחָד הָרַג בְּשׁוֹגֵג⁴²⁶¹ וְאֶחָד הָרַג בְּמֵזִיד⁴²⁶², לָזֶה אֵין עֵדִים⁴²⁶³ וְלָזֶה אֵין עֵדִים – הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַזְמִינָם לְפֻנְדָּק אֶחָד⁴²⁶⁴, זֶה שֶׁהָרַג בְּמֵזִיד יוֹשֵׁב תַּחַת הַסֻּלָּם, וְזֶה שֶׁהָרַג בְּשׁוֹגֵג יוֹרֵד בַּסֻּלָּם – וְנָפַל עָלָיו⁴²⁶⁵ וַהֲרָגוֹ; זֶה שֶׁהָרַג בְּמֵזִיד נֶהֱרָג, וְזֶה שֶׁהָרַג בְּשׁוֹגֵג גּוֹלֶה (מכות י:).

רלח “עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם”⁴²⁶⁶ – אָמַר משֶׁה: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, זֶה שֶׁהוֹרֵג נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה בְּדָרוֹם אוֹ בְצָפוֹן, מִנַּיִן יְהֵא יוֹדֵעַ הֵיכָן עָרֵי מִקְלָט, שֶׁיְהֵא בוֹרֵחַ לְשָׁם? אָמַר לוֹ: “תָּכִין לְךָ הַדֶּרֶךְ”⁴²⁶⁷ – תְּכַוֵּן לְךָ הַדֶּרֶךְ, שֶׁלֹּא יִהְיוּ טוֹעִים וְיִמְצָא אוֹתוֹ גוֹאֵל הַדָּם וְיַהַרְגֵהוּ. אָמַר לוֹ: הֵיאַךְ? אָמַר לוֹ: הַעֲמֵד לָהֶם אִסְטְלִיּוֹת⁴²⁶⁸ מְכֻוָּנוֹת לְעָרֵי־מִקְלָט וְכָל אִסְטְלִית רְשׁוֹם עָלֶיהָ: “רוֹצֵחַ – לְעָרֵי מִקְלָט!” (במד“ר כג; תנה”ק מסעי).

רלט שָׁנִינוּ, רַ' אֱלִיעֶזֶר בֶּן־יַעֲקֹב אוֹמֵר: “מִקְלָט, מִקְלָט” הָיָה כָתוּב עַל פָּרָשַׁת־דְּרָכִים כְּדֵי שֶׁיַּכִּיר הָרוֹצֵחַ וְיִפְנֶה לְשָׁם. אָמַר רַב כָּהֲנָא: מִנָּיִן? “תָּכִין לְךָ הַדֶּרֶךְ”⁴²⁶⁹ – עֲשֵׂה לְךָ הֲכָנָה לַדָּרֶךְ⁴²⁷⁰ (מכות י:; תוס' שם ב).

רמ “יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ”⁴²⁷¹ – אָמַר רַ' אָבִין: עַל כָּל־מִיל וּמִיל הָיָה עוֹמֵד בֻּרְגָּן⁴²⁷², וְעַל כָּל בֻּרְגָּן וּבֻרְגָּן צֶלֶם, וְהָיְתָה יָדוֹ שֶׁל צֶלֶם עֲקֻמָּה, וְהָיְתָה מַרְאָה לָהֶם, לְהֵיכָן עָרֵי מִקְלָט. (שו“ט כה; ילק”ש שופטים יט).

רמא שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: דֶּרֶךְ הַיָּחִיד אַרְבַּע אַמּוֹת, דֶּרֶךְ הָרַבִּים שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמּוֹת, דֶּרֶךְ עָרֵי מִקְלָט שְׁלשִׁים וּשְׁתַּיִם אַמּוֹת⁴²⁷³ (ב"ב ק.:).

רמב “תָּכִין לְךָ הַדֶּרֶךְ”⁴²⁷⁴ – תָּכִין לְךָ סְרַטְיָאוֹת⁴²⁷⁵, שֶׁיְהוּ מְפֻלָּשׁוֹת⁴²⁷⁶ לְתוֹכָהּ⁴²⁷⁷ (ספרי שופטים).

רמג שָׁנִינוּ, עָרֵי הַמִּקְלָט אֵין עוֹשִׂין אוֹתָן לֹא טִירִים⁴²⁷⁸ קְטַנִּים ולא כְרַכִּים⁴²⁷⁹ גְּדוֹלִים, אֶלָּא עֲיָרוֹת בֵּינוֹנִיּוֹת, וְאֵין מוֹשִׁיבִין אוֹתָן אֶלָּא בִּמְקוֹם מָיִם; אִם אֵין שָׁם מַיִם מְבִיאִין לָהֶם מָיִם. וְאֵין מוֹשִׁיבִין אוֹתָן אֶלָּא בִּמְקוֹם שְׁוָקִים⁴²⁸⁰, וְאֵין מוֹשִׁיבִין אוֹתָן אֶלָּא בִּמְקוֹם אֻכְלוֹסִין⁴²⁸¹. נִתְמַעֲטוּ אֻכְלוֹסֵיהֶן⁴²⁸² מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן, נִתְמַעֲטוּ דָּיוֹרֵיהֶן⁴²⁸³ מְבִיאִין לָהֶם כֹּהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים; וְאֵין מוֹכְרִין בָּהֶן לֹא כְלֵי־זַיִן⁴²⁸⁴ וְלֹא כְלֵי־מְצוֹדָה, דִּבְרֵי רַ' נְחֶמְיָה; וַחֲכָמִים מַתִּירִים. וְשָׁוִים⁴²⁸⁵, שֶׁאֵין פּוֹרְסִין בְּתוֹכָן מְצוֹדוֹת וְאֵין מַפְשִׁילִין⁴²⁸⁶ לְתוֹכָן חֲבָלִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא תְהֵא רֶגֶל גּוֹאֵל הַדָּם מְצוּיָה שָׁם. אָמַר רַ' יִצְחָק: מִנָּיִן? – “וְנָס אֶל־אַחַת מִן־הֶעָרִים הָאֵל וָחָי”⁴²⁸⁷ – עֲשֵׂה לוֹ דָבָר שֶׁתְּהֵא לוֹ חַיּוּת (מכות י.).

רמד "כִּי בְעִיר־מִקְלָטוֹ יֵשֵׁב עַד־מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל וגו' "⁴²⁸⁸ – לְפִיכָךְ אִמּוֹתֵיהֶם שֶׁל כֹּהֲנִים מְסַפְּקוֹת⁴²⁸⁹ לָהֶם מִחְיָה וּכְסוּת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְפַּלְּלוּ עַל בְּנֵיהֶן שֶׁיָּמוּתוּ (שם יא.).

רמה “עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם וְנָס שָׁמָּה רֹצֵחַ” וגו‘⁴²⁹⁰ – רַ’ אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: מַה תַּלְמוּד־לוֹמַר “שָׁמָּה שָׁמָּה [שָׁמָּה]” שָׁלשׁ פְּעָמִים? – שָׁם תְּהֵא דִירָתוֹ, שָׁם תְּהֵא מִיתָתוֹ, שָׁם תְּהֵא קְבוּרָתוֹ (תוס' מכות ג).

י. לְתַקָּנַת הָרַבִּים

רמו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: לֹא יְסַקֵּל⁴²⁹¹ אָדָם מֵרְשׁוּתוֹ⁴²⁹² לִרְשׁוּת־הָרַבִּים⁴²⁹³.

מַעֲשֶׂה בְאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה מְסַקֵּל מֵרְשׁוּתוֹ לִרְשׁוּת־הָרַבִּים, וּמְצָאוֹ חָסִיד אֶחָד. אָמַר לוֹ: רֵיקָא⁴²⁹⁴, מִפְּנֵי מָה אַתָּה מְסַקֵּל מֵרְשׁוּת שֶׁאֵינָהּ שֶׁלְּךָ לִרְשׁוּת שֶׁלָּךְ? לִגְלֵג עָלָיו⁴²⁹⁵. לְיָמִים נִצְרַךְ לִמְכּוֹר שָׂדֵהוּ, וְהָיָה מְהַלֵּךְ בְּאוֹתָהּ רְשׁוּת־הָרַבִּים וְנִכְשַׁל בְּאוֹתָן אֲבָנִים; אָמַר: יָפֶה אָמַר לִי⁴²⁹⁶ אוֹתוֹ חָסִיד: “מִפְּנֵי מָה אַתָּה מְסַקֵּל מֵרְשׁוּת שֶׁאֵינָהּ שֶׁלְּךָ לִרְשׁוּת שֶׁלָּךְ” (ב"ק נ:).

רמז הַחוֹפֵר בּוֹר בִּרְשׁוּת־הַיָּחִיד וּפְתָחוֹ לִרְשׁוּת־הָרַבִּים – חַיָּב.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: חָפַר וּפָתַח וּמָסַר לָרַבִּים⁴²⁹⁷ – פָּטוּר. וְכֵן מִנְהָגוֹ שֶׁל נְחוּנְיָא חוֹפֵר בּוֹרוֹת⁴²⁹⁸ שִׁיחִין וּמְעָרוֹת, שֶׁהָיָה חוֹפֵר וּפוֹתֵחַ וּמוֹסֵר לָרַבִּים; וּכְשֶׁשָּׁמְעוּ חֲכָמִים בַּדָּבָר אָמְרוּ: קִיֵּם זֶה הֲלָכָה זוֹ! (שם.).

רמח הַשּׁוֹפֵךְ מַיִם בִּרְשׁוּת־הָרַבִּים וְהֻזַּק בָּהֶם אַחֵר – חַיָּב בְּנִזְקוֹ. הַמַּצְנִיעַ⁴²⁹⁹ אֶת־הַקּוֹץ וְאֶת הַזְּכוּכִית [בִּרְשׁוּת הָרַבִּים] וְהַגּוֹדֵר אֶת־גְּדֵרוֹ בְּקוֹצִים, וְגָדֵר שֶׁנָּפַל לִרְשׁוּת־הָרַבִּים וְהֻזְּקוּ בָהֶם אֲחֵרִים חַיָּב בְּנִזְקָם.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ מַצְנִיעִים קוֹצוֹתֵיהֶם וּזְכוּכִיּוֹתֵיהֶם בְּתוֹךְ שְׂדוֹתֵיהֶם וּמַעֲמִיקִים לָהֶם⁴³⁰⁰ שְׁלשָׁה טְפָחִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְעַכֵּב הַמַּחֲרֵשָׁה. רַב שֵׁשֶׁת זְרָקָם בָּאֵשׁ. רָבָא זְרָקָם בְּחִדָּקֶל (שם ל.).

רמט שָׁנִינוּ, רַ' נָתָן אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁלֹּא יְגַדֵּל אָדָם כֶּלֶב רַע בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְאַל יַעֲמֵד סֻלָּם רָעוּעַ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ? תַּלְמוּד־לוֹמַר: “וְלֹא־תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ⁴³⁰¹”⁴³⁰² (שם טו:).

רנ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: לֹא יְגַדֵּל אָדָם אֶת־הַכֶּלֶב אֶלָּא אִם כֵּן קָשׁוּר בְּשַׁלְשֶׁלֶת, אֲבָל מְגַדֵּל הוּא בְּעִיר הַסְּמוּכָה לִסְפָר⁴³⁰³, וְקוֹשְׁרוֹ בַּיּוֹם וּמַתִּירוֹ בַלָּיְלָה.

דָּרַשׁ רַ' דָסְתַּאי דְּמִן בֵּירֵי: “וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה יְיָ רִבֲבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל”⁴³⁰⁴ – לְלַמֶּדְךָ, שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה עַל יִשְׂרָאֵל פָּחוֹת מִשְּׁנֵי אֲלָפִים⁴³⁰⁵ וּשְׁתֵּי רְבָבוֹת מִיִּשְׂרָאֵל; הֲרֵי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל שְׁנֵי אֲלָפִים וּשְׁתֵּי רְבָבוֹת חָסֵר אֶחָד, וְהָיְתָה אִשָּׁה מְעֻבֶּרֶת בֵּינֵיהֶם, וּרְאוּיָה לְהַשְׁלִים, וְנָבַח בָּהּ כֶּלֶב וְהִפִּילָה⁴³⁰⁶ – נִמְצָא זֶה גוֹרֵם לַשְּׁכִינָה שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל (ב"ק פג.; יבמ' סד.).

רנא מַעֲשֶׂה בְאִשָּׁה שֶׁנִּכְנְסָה לֶאֱפוֹת בְּבַיִת אֶחָד⁴³⁰⁷. נָבַח בָּהּ כָּלֶב. אָמַר לָהּ בְּעָלָיו: “אַל תִּתְיָרְאִי מִפָּנָיו – נְטוּלוֹת⁴³⁰⁸ שִׁנָּיו”. אָמְרָה לוֹ: שְׁקִילָא טִיבוּתָךְ⁴³⁰⁹ וְשַׁדְיָא אַחִיזְרֵי (נְטוּלָה טוֹבָתְךָ וּמֻשְׁלֶכֶת אֶל קוֹצִים) – כְּבָר נָד וָלָד⁴³¹⁰ (ב"ק פג.).

רנב אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כָּל־עִיר שֶׁיֶּשׁ בָּהּ מַעֲלוֹת וּמוֹרָדוֹת⁴³¹¹, אָדָם וּבְהֵמָה שֶׁבָּהּ מַזְקִינִים בַּחֲצִי יְמֵיהֶם (עיר' נו.).

רנג בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בַּאֲדָר יוֹצְאִין⁴³¹² לְקַוֵּץ⁴³¹³ אֶת־הַדְּרָכִים וּלְתַקֵּן הָרְחוֹבוֹת וְהַסְּרַטְיָאוֹת וְלָמֹד אֶת־הַמִּקְוָאוֹת⁴³¹⁴ וְעוֹשִׂין כָּל־צָרְכֵי רַבִּים.

וּמִנַּיִן שֶׁאִם לֹא יָצְאוּ וְעָשׂוּ כָל־אֵלּוּ, שֶׁכָּל־דָּמִים שֶׁנִּשְׁפְּכוּ שָׁם, מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הֵם שְׁפָכוּם? – תַּלְמוּד לוֹמַר: “וְהָיָה עָלֶיךָ דָּמִים”⁴³¹⁵ (מו"ק ה. ו.).

רנד “וְשָׂם דֶּרֶךְ⁴³¹⁶ אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱלֹהִים”⁴³¹⁷ – אֵלּוּ שֶׁהֵם מַדְלִיקִים נֵרוֹת כְּדֵי לְהָאִיר בָּהֶם לְרַבִּים; שֶׁאָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: שָׁאוּל לֹא זָכָה לִמְלוּכָה אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁהָיָה זְקֵנוֹ מַדְלִיק נֵרוֹת לְרַבִּים. אָמְרוּ: מְבוֹאוֹת אֲפֵלִים הָיוּ מִבֵּיתוֹ לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ וְהָיָה מַדְלִיק נֵרוֹת בָּהֶם כְּדֵי לְהָאִיר בָּהֶם לְרַבִּים (ויק"ר ס).

רנה פַּעַם אַחַת יָשְׁבוּ רַ' יְהוּדָה וְרַ' יוֹסֵי וְרַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחָאי. פָּתַח רַ' יְהוּדָה וְאָמַר: כַּמָּה נָאִים מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל אֻמָּה זוֹ⁴³¹⁸; תִּקְּנוּ שְׁוָקִים, תִּקְּנוּ גְּשָׁרִים, תִּקְּנוּ מֶרְחֲצָאוֹת. רַ' יוֹסֵי שָׁתָק. נַעֲנָה רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי וְאָמַר: כָּל־מַה שֶּׁתִּקְּנוּ לֹא תִקְּנוּ אֶלָּא לְצֹרֶךְ עַצְמָם: תִּקְּנוּ שְׁוָקִים – לְהוֹשִׁיב בָּהֶם זוֹנוֹת, מֶרְחֲצָאוֹת – לְעַדֵּן בָּהֶם עַצְמָם, גְּשָׁרִים – לִטּוֹל מֵהֶם מֶכֶס (שבת לג:).

רנו אֵין אוֹצְרִין⁴³¹⁹ פֵּרוֹת, דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חַיֵּי־נָפֶשׁ, כְּגוֹן יֵינוֹת, שְׁמָנִים וּסְלָתוֹת⁴³²⁰, אֲבָל תְּבָלִין⁴³²¹, כַּמּוֹן וּפִלְפְּלִין מֻתָּר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּלוֹקֵחַ מִן הַשּׁוּק⁴³²², אֲבָל בְּכוֹנֵס מִתּוֹךְ שֶׁלּוֹ⁴³²³ מֻתָּר. וּמֻתָּר לְאָדָם לֶאֱצוֹר פֵּרוֹת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁלשׁ שָׁנִים: עֶרֶב שְׁבִיעִית⁴³²⁴ וּשְׁבִיעִית וּמוֹצָאֵי־שְׁבִיעִית; וּבִשְׁנֵי בַצֹּרֶת אֲפִלּוּ קַב חֲרוּבִין⁴³²⁵ לֹא יֶאֱצוֹר, מִפְּנֵי שֶׁמַּכְנִיס מְאֵרָה בַּשְּׁעָרִים⁴³²⁶.

אֵין מִשְׂתַּכְּרִים⁴³²⁷ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּדְבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חַיֵּי־נָפֶשׁ, כְּגוֹן יֵינוֹת, שְׁמָנִים וּסְלָתוֹת (ב“ב צ:; תוס' ע”ז ה).

רנז שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אֵין מוֹצִיאִין⁴³²⁸ פֵּרוֹת מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חַיֵּי־נָפֶשׁ, כְּגוֹן יֵינוֹת, שְׁמָנִים וּסְלָתוֹת. רַ' יְהוּדָה בֶן בְּתֵירָא מַתִּיר בְּיָיִן, מִפְּנֵי שֶׁמְּמַעֵט אֶת־הַתִּפְלָה⁴³²⁹ (ב"ב צ:).

רנח אֵין מְגַדְּלִין בְּהֵמָה דַקָּה⁴³³⁰ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲבָל מְגַדְּלִין בְּסוּרְיָא וּבַמִּדְבָּרוֹת⁴³³¹ שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אֵין מְגַדְּלִין תַּרְנְגוֹלִים⁴³³² בִּירוּשָׁלַיִם מִפְּנֵי הַקֳּדָשִׁים⁴³³³, וְלֹא כֹהֲנִים בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל⁴³³⁴, מִפְּנֵי הַטְּהָרוֹת. אֵין מְגַדְּלִין חֲזִירִים בְּכָל־מָקוֹם. לֹא יְגַדֵּל אָדָם אֶת־הַכֶּלֶב אֶלָּא אִם־כֵּן הָיָה קָשׁוּר בְּשַׁלְשֶׁלֶת⁴³³⁵. אֵין פּוֹרְסִין נְשָׁבִים⁴³³⁶ לְיוֹנִים אֶלָּא אִם־כֵּן הָיָה רָחוֹק מִן הַיִּשּׁוּב שְׁלשִׁים רֵיס⁴³³⁷.

וְאַף־עַל־פִּי שֶׁאָמְרוּ “אֵין מְגַדְּלִין בְּהֵמָה דַקָּה”, אֲבָל מְגַדְּלִין בְּהֵמָה גַסָּה⁴³³⁸, לְפִי שֶׁאֵין גּוֹזְרִין גְזֵרָה עַל הַצִּבּוּר אֶלָּא אִם־כֵּן רֹב צִבּוּר יְכוֹלִים לַעֲמוֹד בָּהּ: בְּהֵמָה דַקָּה אֶפְשָׁר לְהָבִיא מִחוּצָה־לָאָרֶץ, בְּהֵמָה גַסָּה אִי־אֶפְשָׁר לְהָבִיא מִחוּצָה־לָאָרֶץ. (ב"ק עט:).

רנט כְּשֵׁם שֶׁאָמְרוּ: אֵין מְגַדְּלִין בְּהֵמָה דַקָּה, כָּךְ אָמְרוּ: אֵין מְגַדְּלִין חַיָּה דַּקָּה. רַ' יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: מְגַדְּלִין כְּלָבִים כָּפְרִים⁴³³⁹ וַחֲתוּלִים וְקוֹפִים וְחֻלְדּוֹת־סְנָאִים⁴³⁴⁰, מִפְּנֵי שֶׁעֲשׂוּיִם לְנַקֵּר אֶת־הַבָּיִת⁴³⁴¹. (שם פ.).

רס שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה בְחָסִיד אֶחָד שֶׁהָיָה גוֹנֵחַ מִלִּבּוֹ⁴³⁴². וְשָׁאֲלוּ לָרוֹפְאִים וְאָמָרוּ: אֵין לוֹ תַּקָּנָה עַד שֶׁיִּינַק חָלָב רוֹתֵחַ⁴³⁴³ מִשַּׁחֲרִית לְשַׁחֲרִית⁴³⁴⁴. וְהֵבִיאוּ לוֹ עֵז וְקָשְׁרוּ לוֹ בְּכַרְעֵי⁴³⁴⁵ הַמִּטָּה וְהָיָה יוֹנֵק מִמֶּנָּה חָלָב. לְיָמִים נִכְנְסוּ חֲבֵרָיו לְבַקְּרוֹ. כֵּוָן שֶׁרָאוּ אוֹתָהּ הָעֵז קְשׁוּרָה בְּכַרְעֵי הַמִּטָּה חָזְרוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם וְאָמְרוּ: לִסְטִים מְזֻיָּן⁴³⁴⁶ בְּבֵיתוֹ שֶׁל זֶה וְאָנוּ נִכְנָסִים אֶצְלוֹ! יָשְׁבוּ וּבָדְקוּ וְלֹא מָצְאוּ בוֹ אֶלָּא אוֹתוֹ עָוֹן שֶׁל אוֹתָהּ הָעֵז בִּלְבָד. וְאַף הוּא בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ אָמַר: יוֹדֵעַ אֲנִי בְעַצְמִי שֶׁאֵין בִּי עָוֹן אֶלָּא שֶׁל אוֹתָהּ הָעֵז, שֶׁעָבַרְתִּי עַל דִּבְרֵי חֲבֵרָי (שם).

––––––––––

רסא שָׁנִינוּ: כָּל־עִיר שֶׁאֵין בָּהּ עֲשָׂרָה דְבָרִים הַלָּלוּ אֵין תַּלְמִיד־חָכָם רַשַּׁאי לָדוּר בְּתוֹכָהּ: בֵּית־דִּין מַכִּים וְעוֹנְשִׁים, וְקֻפָּה שֶׁל צְדָקָה נִגְבֵּית בִּשְׁנַיִם וּמִתְחַלֶּקֶת בִּשְׁלשָׁה, וּבֵית־הַכְּנֶסֶת וּבֵית־הַמֶּרְחָץ וּבֵית־הַכִּסֵּא, רוֹפֵא וְאֻמָּן⁴³⁴⁷ וְלִבְלָר⁴³⁴⁸ וּמְלַמֵּד־תִּינוֹקוֹת. מִשּׁוּם רַ' עֲקִיבָא אָמְרוּ: אַף מִינֵי פֵרוֹת, מִפְּנֵי שֶׁמִּינֵי פֵרוֹת מְאִירִים אֶת הָעֵינָיִם (סנה' יז).

רסב אָמַר רַב הוּנָא: כָּל־עִיר שֶׁאֵין בָּהּ יָרָק אֵין תַּלְמִיד־חָכָם רַשַּׁאי לָדוּר בָּהּ (עיר' נה:).

רסג “לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה”⁴³⁴⁹ – אָמְרָה כְנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אַל תְּדִינֵנִי כְּיוֹשְׁבֵי כְרַכִּים, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם גָּזֵל וַעֲרָיוֹת וּשְׁבוּעַת־שָׁוְא וּשְׁבוּעַת־שָׁקֶר (עיר' כא:).

רסד אָמַר רַ' יוֹסֵי בְרַ' חֲנִינָא: מִנַּיִן שֶׁיְשִׁיבַת כְּרַכִּים קָשָׁה⁴³⁵⁰, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיְבָרְכוּ הָעָם לְכֹל הָאֲנָשִׁים הַמִּתְנַדְּבִים לָשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִָם”⁴³⁵¹ (כת' קי:).

רסה אָמְרוּ בְּשֵׁם רַב: לְעוֹלָם יְחַזֵּר אָדָם וְיֵשֵׁב בְּעִיר שֶׁיְשִׁיבָתָהּ קְרוֹבָה⁴³⁵², שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁיְשִׁיבָתָהּ קְרוֹבָה עֲוֹנוֹתֶיהָ מֻעָטִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “הִנֵּה־נָא הָעִיר הַזֹּאת קְרֹבָה לָנוּס שָׁמָּה וְהִיא מִצְעָר”⁴³⁵³ – מִתּוֹךְ שֶׁיְשִׁיבָתָהּ קְרוֹבָה עֲוֹנוֹתֶיהָ מִצְעָרִים⁴³⁵⁴ (שבת י:).

יא. צָרַת רַבִּים וְתַעֲנִית צִבּוּר

רסו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל שְׁרוּיִם⁴³⁵⁵ בְּצַעַר וּפֵרַשׁ אֶחָד מֵהֶם, בָּאִים שְׁנֵי מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת שֶׁמְּלַוִּים לוֹ לְאָדָם, וּמַנִּיחִים לוֹ יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁוֹ וְאוֹמְרִים: פְּלוֹנִי זֶה שֶׁפֵּרַשׁ מִן הַצִּבּוּר אַל יִרְאֶה בְּנֶחָמַת צִבּוּר.

וְעוֹד שָׁנִינוּ: בִּזְמַן שֶׁהַצִּבּוּר שָׁרוּי בְּצַעַר, אַל יֹאמַר אָדָם: אֵלֵךְ לְבֵיתִי וְאֹכַל וְאֶשְׁתֶּה – וְשָׁלוֹם עָלַיִךְ, נַפְשִׁי; וְאִם עוֹשֶׂה כֵן עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: “וְהִנֵּה שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה הָרֹג בָּקָר וְשָׁחֹט צֹאן, אָכֹל בָּשָׂר וְשָׁתוֹת יָיִן, אָכוֹל וְשָׁתוֹ כִּי מָחָר נָמוּת”⁴³⁵⁶ – מַה נֶּאֱמַר אַחֲרָיו? – “וְנִגְלָה בְאָזְנָי יְיָ צְבָאוֹת אִם־יְכֻפַּר הֶעָוֹן הַזֶּה לָכֶם עַד־תְּמֻתוּן”⁴³⁵⁷ – עַד כָּאן מִדַּת בֵּינוֹנִים⁴³⁵⁸, אֲבָל בְּמִדַּת רְשָׁעִים⁴³⁵⁹ מַה נֶּאֱמַר? – “אֵתָיוּ אֶקְחָה־יַיִן וְנִסְבְּאָה שֵׁכָר” וגו'⁴³⁶⁰ – מַה נֶּאֱמַר אַחֲרָיו: “הַצַּדִּיק אָבָד וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל־לֵב… כִּי־מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק”⁴³⁶¹ – אֶלָּא יְצַעֵר אָדָם [עַצְמוֹ] עִם הַצִּבּוּר, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁצִּעֵר עַצְמוֹ עִם הַצִּבּוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: “וִידֵי משֶׁה כְּבֵדִים וַיִּקְחוּ־אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ”⁴³⁶² – וְכִי לֹא הָיָה לוֹ לְמשֶׁה כַּר אֶחָד אוֹ כֶסֶת אַחַת לֵישֵׁב עֲלֵיהֶם? – אֶלָּא כָךְ אָמַר משֶׁה: הוֹאִיל וְיִשְׂרָאֵל שְׁרוּיִם בְּצַעַר אַף אֲנִי אֶהְיֶה עִמָּהֶם בְּצָעַר, וְכָל־הַמְצַעֵר עַצְמוֹ עִם הַצִּבּוּר זוֹכֶה וְרוֹאֶה בְּנֶחָמַת צִבּוּר; וְשֶׁמָּא יֹאמַר אָדָם: מִי מֵעִיד בִּי⁴³⁶³? – אַבְנֵי בֵיתוֹ שֶׁל אָדָם וְקוֹרוֹת בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם מְעִידִין בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעָק וְכָפִיס מֵעֵץ יַעֲנֶנָּה”⁴³⁶⁴ (תענ' יא.).

רסז “וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם… וְלֹא־הָיָה מַיִם לָעֵדָה וַיִּקָּהֲלוּ עַל־משֶׁה וְעַל־אַהֲרֹן”⁴³⁶⁵ – כֵּוָן שֶׁמֵּתָה מִרְיָם וּמשֶׁה וְאַהֲרֹן עֲסוּקִים בָּהּ, וְיִשְׂרָאֵל מְבַקְּשִׁים מַיִם וְאֵין מוֹצְאִים – מִיָּד נִתְכַּנְּסוּ עֲלֵיהֶם⁴³⁶⁶. כֵּוָן שֶׁרָאוּ אוֹתָם בָּאִים אָמַר משֶׁה לָאַהֲרֹן: תֹּאמַר מַה כִּנּוּס זֶה? אָמַר לוֹ אַהֲרֹן: לֹא בְנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב הֵם, גּוֹמְלֵי־חֲסָדִים⁴³⁶⁷ בְּנֵי גוֹמְלֵי־חֲסָדִים? אָמַר לוֹ משֶׁה: אִי אַתָּה יוֹדֵעַ לְהַפְרִישׁ בֵּין כִּנּוּס לְכִנּוּס, אֵין זֶה כִּנּוּס שֶׁל תַּקָּנָה⁴³⁶⁸ אֶלָּא שֶׁל קַלְקָלָה⁴³⁶⁹, שֶׁאִלּוּ הָיָה כִנּוּס שֶׁל תַּקָּנָה הָיוּ צְרִיכִים לִהְיוֹת בְּרֹאשָׁם שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת וגו' – וְאַתָּה אוֹמֵר לִגְמוֹל חֶסֶד הֵם בָּאִים! מִיָּד הֵטִיחוּ דְבָרִים⁴³⁷⁰ כְּנֶגְדּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיָּרֶב הָעָם עִם־משֶׁה”⁴³⁷¹. כֵּוָן שֶׁרָאוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן פְּנֵיהֶם זְעוּמוֹת בָּרְחוּ לָהֶם לְאֹהֶל־מוֹעֵד. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לִגְדוֹל־הַמְּדִינָה, שֶׁנִּזְדַּעְזְעוּ בְנֵי הַמְּדִינָה⁴³⁷² – וּבָרַח לְפַלְטִין שֶׁל מֶלֶךְ. “וַיֵּרָא כְבוֹד־יְיָ אֲלֵיהֶם”⁴³⁷³ – אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִמְשָׁרְתֵי צִבּוּר: צְאוּ מִכָּאן בִּמְהֵרָה, בָּנַי מֵתִים בַּצָּמָא וְאַתֶּם יוֹשְׁבִים וּמִתְאַבְּלִים עַל הַזְּקֵנָה⁴³⁷⁴! (ילמדנו; ילק"ש חוקת).

רסח אָמַר רַ' יוֹחָנָן: שְׁלשָׁה דְבָרִים מַכְרִיז עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּעַצְמוֹ, וְאֵלּוּ הֵם: רָעָב, וְשׂבַע, וּפַרְנָס טוֹב. רָעָב – שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־קָרָא יְיָ לָרָעָב”⁴³⁷⁵; שׂבַע – שֶׁנֶּאֱמַר: “וְקָרָאתִי אֶל־הַדָּגָן וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ”⁴³⁷⁶; פַּרְנָס טוֹב – שֶׁנֶּאֱמַר: “רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל”⁴³⁷⁷ (בר' נה.).

רסט עַל כָּל־צָרָה שֶׁלֹּא תָבֹא עַל הַצִּבּוּר מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן⁴³⁷⁸.

עִיר שֶׁלֹּא יָרְדוּ עָלֶיהָ גְּשָׁמִים, וְכֵן עִיר שֶׁיֶּשׁ בָּהּ דֶּבֶר אוֹ מַפֹּלֶת⁴³⁷⁹ – אוֹתָהּ הָעִיר מִתְעַנָּה וּמַתְרַעַת וְכָל־סְבִיבוֹתֶיהָ מִתְעַנּוֹת וְלֹא מַתְרִיעוֹת. רַ' עֲקִיבָא אוֹמֵר: מַתְרִיעוֹת וְלֹא מִתְעַנּוֹת.

עַל אֵלּוּ מַתְרִיעִין בְּכָל מָקוֹם⁴³⁸⁰: עַל הַשִּׁדָּפוֹן וְעַל הַיֵּרָקוֹן, וְעַל אַרְבֶּה וְחָסִיל, וְעַל חַיָּה רָעָה וְעַל הַחֶרֶב, מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַכָּה מְהַלָּכֶת⁴³⁸¹, וּשְׁאָר כָּל־מִינֵי פֻרְעָנֻיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת וּבָאוֹת עַל הַצִּבּוּר, כְּגוֹן חִכּוּךְ⁴³⁸², חָגָב⁴³⁸³, זְבוּב, צִרְעָה וְיַתּוּשׁ וְשִׁלּוּחַ נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים, לֹא הָיוּ מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶם אֶלָּא צוֹעֲקִין⁴³⁸⁴. רַ' עֲקִיבָא אוֹמֵר: עַל הַשִּׁדָּפוֹן וְעַל הַיֵּרָקוֹן – בְּכָל־שֶׁהוּא⁴³⁸⁵, אַרְבֶּה וְחָסִיל, אֲפִלּוּ לֹא נִרְאָה בְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אֶלָּא כָנָף אֶחָד⁴³⁸⁶, מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶם.

מַעֲשֶׂה שֶׁיָּרְדוּ זְקֵנִים מִירוּשָׁלַיִם לְעָרֵיהֶם וְגָזְרוּ תַעֲנִית עַל שֶׁנִּרְאָה כִמְלֹא פִי תַנּוּר⁴³⁸⁷ שִׁדָּפוֹן בְּאַשְׁקְלוֹן; וְעוֹד גָּזְרוּ תַעֲנִית עַל שֶׁאָכְלוּ זְאֵבִים שְׁנֵי תִינוֹקוֹת בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: לֹא עַל שֶׁאָכְלוּ, אֶלָּא עַל שֶׁנִּרְאוּ⁴³⁸⁸.

עַל אֵלּוּ מַתְרִיעִין בְּשַׁבָּת: עַל עִיר שֶׁהִקִּיפוּהָ גוֹיִם אוֹ נָהָר וְעַל סְפִינָה הַמִּטָּרֶפֶת⁴³⁸⁹ בַּיָּם. ר' יוֹסֵי אוֹמֵר: לְעֶזְרָה וְלֹא לִצְעָקָה. שִׁמְעוֹן הַתֵּימָנִי אוֹמֵר: אַף עַל הַדֶּבֶר – וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים (תענ' יח, יט, כב; ב"ק פ:).

רע סֵדֶר תַּעֲנִיּוֹת כֵּיצַד? מוֹצִיאִין אֵת־הַתֵּבָה⁴³⁹⁰ לִרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר וְנוֹתְנִין אֵפֶר מִקְלָה⁴³⁹¹ עַל גַּבֵּי הַתֵּבָה וּבְרֹאשׁ הַנָּשִׂיא וּבְרֹאשׁ אַב בֵּית־דִין. וְכָל־אֶחָד וְאֶחָד נוֹטֵל וְנוֹתֵן בְּרֹאשׁוֹ. הַזָּקֵן שֶׁבָּהֶם אוֹמֵר לִפְנֵיהֶם דִּבְרֵי כִבּוּשִׁים⁴³⁹²: אַחֵינוּ, לֹא נֶאֱמַר בְּאַנְשֵׁי נִינְוֵה: “וַיַּרְא הָאֱלֹהִים אֶת־שַׂקָּם וְאֶת־תַּעֲנִיתָם”, אֶלָּא “וַיַּרְא הָאֱלֹהִים אֶת־מַעֲשֵׂיהֶם כִּי־שָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה”⁴³⁹³; וּבַקַּבָּלָה⁴³⁹⁴ הוּא אוֹמֵר: “וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל־בִּגְדֵיכֶם”⁴³⁹⁵. וְאַל יֵבוֹשׁ אָדָם מֵחֲבֵרוֹ⁴³⁹⁶ וְאַל יֵבוֹשׁ אָדָם מִמַּעֲשָׂיו. מוּטָב שֶׁיִּתְבַּיֵּשׁ אָדָם מֵחֲבֵרוֹ וּמִמַּעֲשָׂיו וְאַל יְהֵא הוּא וּבָנָיו מְצֵרִים בְּרָעָב⁴³⁹⁷. אִם יְהֵא שֶׁרֶץ בְּיָדוֹ⁴³⁹⁸ שֶׁל אָדָם, אֲפִלּוּ טוֹבֵל בְּמֵי שִׁלֹחַ וּבְכָל־מֵימֵי בְרֵאשִׁית – אֵינוֹ טָהוֹר לְעוֹלָם; הִשְׁלִיךְ הַשֶּׁרֶץ מִיָּדוֹ עָלְתָה לוֹ טְבִילָה בְּאַרְבָּעִים סְאָה⁴³⁹⁹.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הַזָּקֵן שֶׁבָּהֶם אוֹמֵר לִפְנֵיהֶם דִּבְרֵי כִבּוּשִׁים. יֶשׁ־שָׁם זָקֵן – אוֹמֵר זָקֵן, וְאִם לָאו – אוֹמֵר חָכָם, וְאִם לָאו – אוֹמֵר אָדָם שֶׁל צוּרָה⁴⁴⁰⁰: אַחֵינוּ, לֹא שַׂק וְלֹא תַעֲנִית גּוֹרְמִים⁴⁴⁰¹, אֶלָּא תְשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים גּוֹרְמִים; שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְאַנְשֵׁי נִינְוֵה, שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בָּהֶם: “וַיַּרְא הָאֱלֹהִים אֶת־שַׂקָּם וְאֶת־תַּעֲנִיתָם”, אֶלָּא “וַיַּרְא הָאֱלֹהִים אֶת־מַעֲשֵׂיהֶם כִּי־שָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה”⁴⁴⁰².

“וְיִתְכַּסּוּ שַׂקִּים הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה”⁴⁴⁰³ – מֶה עָשׂוּ? – אָסְרוּ אֶת־הַבְּהֵמָה לְבַד וְהַוְּלָדוֹת לְבָד, אָמְרוּ לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, אִם אֵין אַתָּה מְרַחֵם עָלֵינוּ, אֵין אָנוּ מְרַחֲמִים עַל אֵלּוּ⁴⁴⁰⁴.

“וְיִקְרְאוּ אֶל־אֱלֹהִים בְּחָזְקָה”⁴⁴⁰⁵ – מָה אָמָרוּ? אָמְרוּ לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, עָלוּב וְשֶׁאֵינוֹ עָלוּב⁴⁴⁰⁶, צַדִּיק וְרָשָׁע, מִי נִדְחֶה מִפְּנֵי מִי?

“וְיָשֻׁבוּ אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וּמִן־הֶחָמָס אֲשֶׁר בְּכַפֵּיהֶם”⁴⁴⁰⁷ – מַהוּ “וּמִן־הֶחָמָס אֲשֶׁר בְּכַפֵּיהֶם”? אָמַר שְׁמוּאֵל: אֲפִלּוּ גָזַל מָרֵישׁ⁴⁴⁰⁸ וּבְנָאוֹ בַבִּירָה⁴⁴⁰⁹, מְקַעֲקֵעַ⁴⁴¹⁰ אֶת־הַבִּירָה כֻלָּהּ וּמַחֲזִיר מָרֵישׁ לִבְעָלָיו.

עָמְדוּ בִתְפִלָּה מוֹרִידִין לִפְנֵי הַתֵּבָה זָקֵן וְרָגִיל⁴⁴¹¹ וְיֶשׁ־לוֹ בָנִים וּבֵיתוֹ רֵיקָם⁴⁴¹², כְּדֵי שֶׁיְּהֵא לִבּוֹ שָׁלֵם בִּתְפִלָּה.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: עָמְדוּ בִתְפִלָּה אַף־עַל־פִּי שֶׁיֶּשׁ שָׁם זָקֵן וְחָכָם אַין מוֹרִידִין לִפְנֵי הַתֵּבָה אֶלָּא אָדָם רָגִיל. רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: מְטֻפָּל⁴⁴¹³ וְאֵין לוֹ⁴⁴¹⁴ וְיֶשׁ־לוֹ יְגִיעָה בַשָּׂדֶה⁴⁴¹⁵, וּבֵיתוֹ רֵיקָם וּפִרְקוֹ נָאֶה⁴⁴¹⁶ וּשְׁפַל־בֶּרֶךְ וּמְרֻצֶּה לָעָם, וְיֶשׁ־לוֹ נְעִימָה⁴⁴¹⁷ וְקוֹלוֹ עָרֵב, וּבָקִי לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה וּנְבִיאִים וּכְתוּבִים וְלִשְׁנוֹת בְּמִדְרַשׁ הֲלָכוֹת וְהַגָּדוֹת וּבָקִי בְּכָל־הַבְּרָכוֹת כֻּלָּן (תענ' פרק ב; שם טז., תוס' שם ב).

רעא אָמַר רַ' אֱלִיעֶזֶר: גְּדוֹלָה תַעֲנִית יוֹתֵר מִן הַצְּדָקָה. מַה טָּעַם? זֶה בְּגוּפוֹ⁴⁴¹⁸ וְזֶה בְּמָמוֹנוֹ (בר' לב:).

רעב רַב שֵׁשֶׁת כְּשֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בְּתַעֲנִית אַחַר תְּפִלָּתוֹ אָמַר כָּךְ: רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, גָּלוּי לְפָנֶיךָ, בִּזְמַן שֶׁבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם אָדָם חוֹטֵא וּמַקְרִיב קָרְבָּן וְאֵין מַקְרִיבִין מִמֶּנּוּ אֶלָּא חֶלְבּוֹ וְדָמוֹ וּמִתְכַּפֵּר לוֹ; וְעַכְשָׁו יָשַׁבְתִּי בְתַעֲנִית וְנִתְמַעֵט חֶלְבִּי וְדָמִי, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, שֶׁיְהֵא חֶלְבִּי וְדָמִי שֶׁנִּתְמַעֵט כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּי לְפָנֶיךָ עַל גַּב הַמִּזְבֵּחַ וְתִרְצֵנִי (בר' יז.).

רעג רָבָא לֹא גָזַר תַּעֲנִית בְּיוֹם הַמְעֻנָּן⁴⁴¹⁹, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: “סַכֹּתָה בֶעָנָן לָךְ מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה”⁴⁴²⁰ (שם).

––––––––––

רעד שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: פַּעַם אַחַת יָצָא רֹב אֲדָר וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים. שָׁלְחוּ לְחוֹנִי הַמְעַגֵּל: הִתְפַּלֵּל וְיֵרְדוּ גְשָׁמִים. אָמַר לָהֶם: צְאוּ וְהַכְנִיסוּ תַנּוּרֵי פְסָחִים⁴⁴²¹, בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִמֹּקּוּ⁴⁴²². הִתְפַּלֵּל וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים. מֶה עָשָׂה? עָג עוּגָה⁴⁴²³ וְעָמַד בְּתוֹכָהּ, כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה חֲבַקּוּק הַנָּבִיא, שֶׁנֶּאֱמַר: “עַל־מִשְׁמַרְתִּי אֶעֱמֹדָה וְאֶתְיַצְּבָה עַל־מָצוֹר”⁴⁴²⁴. אָמַר לִפְנֵי [הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא]: “רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם! בָּנֶיךָ שָׂמוּ פְנֵיהֶם עָלָי, שֶׁאֲנִי כְבֶן־בַּיִת לְפָנֶיךָ; נִשְׁבָּע אֲנִי בְּשִׁמְךָ הַגָּדוֹל, שֶׁאֵינִי זָז מִכָּאן עַד שֶׁתְּרַחֵם עַל בָּנֶיךָ”. הִתְחִילוּ גְשָׁמִים מְנַטְּפִים. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: רַבִּי, רְאִינוּךָ וְלֹא נָמוּת⁴⁴²⁵; כִּמְדֻמִּים אָנוּ, שֶׁאֵין הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִים אֶלָּא לְהַתִּיר שְׁבוּעָתֶךָ⁴⁴²⁶. אָמָר: לֹא כָךְ שָׁאַלְתִּי, אֶלָּא גִשְׁמֵי בוֹרוֹת, שִׁיחִין וּמְעָרוֹת. יָרְדוּ בְזַעַף, עַד שֶׁכָּל־טִפָּה וְטִפָּה כִּמְלֹא פִי חָבִית; וְשִׁעֲרוּ חֲכָמִים, שֶׁאֵין טִפָּה פְּחוּתָה מִלֹּג. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבִּי, רְאִינוּךָ וְלֹא נָמוּת; כִּמְדֻמִּים אָנוּ, שֶׁאֵין הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִים אֶלָּא לְאַבֵּד הָעוֹלָם. אָמַר לְפָנָיו: לֹא כָךְ שָׁאָלְתִּי, אֶלָּא גִשְׁמֵי רָצוֹן, בְּרָכָה וּנְדָבָה. יָרְדוּ כְתִקְנָן, עַד שֶׁעָלוּ כָל־הָעָם לְהַר־הַבַּיִת מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים. אָמְרוּ לוֹ: רַבִּי, כְּשֵׁם שֶׁהִתְפַּלַּלְתָּ עֲלֵיהֶם שֶׁיֵּרֵדוּ, כָּךְ הִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם וְיֵלְכוּ לָהֶם. אָמַר לָהֶם: כָּךְ מְקֻבָּלְנִי, שֶׁאֵין מִתְפַּלְּלִין עַל רֹב הַטּוֹבָה. אַף־עַל־פִּי־כֵן הָבִיאוּ לִי פַּר הוֹדָאָה. הֵבִיאוּ לוֹ פַּר הוֹדָאָה. סָמַךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו. אָמַר לִפְנֵי [הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא]: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם! עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל שֶׁהוֹצֵאתָ מִמִּצְרַיִם אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲמוֹד לֹא בְרֹב טוֹבָה וְלֹא בְרֹב פֻּרְעָנוּת; כָּעַסְתָּ עֲלֵיהֶם – אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲמוֹד, הִשְׁפַּעְתָּ עֲלֵיהֶם רֹב טוֹבָה – אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲמוֹד; יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיִּפְסְקוּ הַגְּשָׁמִים וִיהֵא רֶוַח בָּעוֹלָם. מִיָּד נָשְׁבָה הָרוּחַ וְנִתְפַּזְּרוּ הֶעָבִים וְזָרְחָה הַחַמָּה. יָצְאוּ הָעָם לַשָּׂדֶה וְהֵבִיאוּ לָהֶם כְּמֵהִין וּפִטְרָיוֹת⁴⁴²⁷.

שָׁלַח לוֹ שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח: אִלְמָלֵא חוֹנִי אָתָּה גּוֹזֵרְנִי עָלֶיךָ נִדּוּי⁴⁴²⁸; אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה לָךְ, שֶׁאַתָּה מִתְחַטֵּא⁴⁴²⁹ לִפְנֵי הַמָּקוֹם וְעוֹשֶׂה לְךָ רְצוֹנֶךָ, כְּבֵן שֶׁמִּתְחַטֵּא לִפְנֵי אָבִיו וְעוֹשֶׂה לוֹ רְצוֹנוֹ. אָמַר לוֹ: “אַבָּא, הוֹלִיכֵנִי לְרָחֳצֵנִי בְּחַמִּין” – מוֹלִיכוֹ; “שָׁטְפֵנִי בְצוֹנֵן” – מוֹלִיכוֹ; “תֶּן לִי אֱגוֹזִים, שְׁקֵדִים, אֲפַרְסְקִים וְרִמּוֹנִים” – וְנוֹתֵן לוֹ. עָלֶיךָ הַכָּתוּב אוֹמֵר: “יִשְׂמַח־אָבִיךָ וְאִמֶּךָ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ”⁴⁴³⁰.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: כָּךְ שָׁלְחוּ לוֹ בְנֵי לִשְׁכַּת־הַגָּזִית⁴⁴³¹ לְחוֹנִי הַמְעַגֵּל:

“וְתִגְזַר־אֹמֶר וְיָקָם לָךְ”⁴⁴³² – אַתָּה גָזַרְתָּ מִלְּמָטָּה וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְקַיֵּם מַאֲמָרְךָ מִלְמָעְלָה.

“וְעַל־דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אוֹר”⁴⁴³³ – דּוֹר שֶׁהָיָה אָפֵל הֵאַרְתּוֹ בִּתְפִלָּתֶךָ.

“כִּי־הִשְׁפִּילוּ וַתֹּאמֶר גֵּוָה”⁴⁴³⁴ – דּוֹר שֶׁהָיָה שָׁפָל הִגְבַּהְתּוֹ בִתְפִלָּתֶךָ.

“וְשַׁח עֵינַיִם יוֹשִׁעַ”⁴⁴³⁵ – דוֹר שַׁח בְּעֵינָיו הוֹשַׁעְתּוֹ בִתְפִלָּתֶךָ.

“יְמַלֵּט אִי־נָקִי”⁴⁴³⁶ – דוֹר שֶׁלֹּא הָיָה נָקִי מִלַּטְתּוֹ בִתְפִלָּתֶךָ.

“וְנִמְלַט בְּבֹר כַּפֶּיךָ”⁴⁴³⁷ – מִלַּטְתּוֹ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ הַבְּרוּרִים (תענ' ייט.:; שם כג.; ע"י).

רעה חָנָן הַנֶּחְבָּא בֶּן־בִּתּוֹ שֶׁל חוֹנִי הַמְעַגֵּל הָיָה. כְּשֶׁהָיָה הָעוֹלָם נִצְרָךְ לִגְשָׁמִים הָיוּ הַחֲכָמִים מְשַׁגְּרִים אֶצְלוֹ תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן, וְהָיוּ תוֹפְסִים בְּשִׁפּוּלֵי גְלִימָתוֹ וְאוֹמְרִים לוֹ: “אַבָּא, אַבָּא, תֶּן־לָנוּ גְשָׁמִים!” אָמַר לִפְנֵי [הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא]: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם! עֲשֵׂה בִשְׁבִיל אֵלּוּ שֶׁאֵין מַכִּירִים בֵּין אַבָּא שֶׁנּוֹתֵן גְּשָׁמִים⁴⁴³⁸ לְאַבָּא שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן גְּשָׁמִים (שם כג:).

רעו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: פַּעַם אַחַת עָלוּ כָל־יִשְׂרָאֵל לְרֶגֶל לִירוּשָׁלַיִם וְלֹא הָיָה לָהֶם מַיִם לִשְׁתּוֹת. הָלַךְ נַקְדִּימוֹן בֶּן־גּוּרְיוֹן אֵצֶל הֶגְמוֹן⁴⁴³⁹ אֶחָד, אָמַר לוֹ: הַלְוֵנִי שְׁנֵים־עָשָׂר מַעְיְנוֹת־מָיִם לְעוֹלֵי־רְגָלִים וַאֲנִי אֶתֵּן לְךָ שְׁנֵים־עָשָׂר מַעְיְנוֹת מַיִם, וְאִם לָאו⁴⁴⁴⁰ – הֲרֵינִי נוֹתֵן לְךָ שְׁנֵים־עָשָׂר כִּכְּרֵי כָסֶף. וְקָבַע לוֹ זְמָן. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים, בַּשַּׁחֲרִית שָׁלַח לוֹ: שַׁגֵּר לִי אוֹ מַיִם אוֹ מָעוֹת שֶׁיֶּשׁ־לִי בְיָדֶךָ. שָׁלַח לוֹ: עֲדַיִן יֶשׁ־לִי זְמָן; כָּל־הַיּוֹם כֻּלּוֹ שֶׁלִּי הוּא. בַּצָּהֳרַיִם שָׁלַח לוֹ: שַׁגֵּר לִי אוֹ מַיִם אוֹ מָעוֹת שֶׁיֶּשׁ־לִי בְיָדֶךָ. שָׁלַח לוֹ: עֲדַיִן יֶשׁ־לִי שָׁהוּת⁴⁴⁴¹ בַּיּוֹם. בַּמִּנְחָה שָׁלַח לוֹ: שַׁגֵּר לִי אוֹ מַיִם אוֹ מָעוֹת שֶׁיֶּשׁ־לִי בְיָדֶךָ. שָׁלַח לוֹ: עֲדַיִן יֶשׁ־לִי שָׁהוּת בַּיּוֹם. לִגְלֵג⁴⁴⁴² עָלָיו אוֹתוֹ הֶגְמוֹן, אָמָר: אֶפְשָׁר כָּל־הַשָּׁנָה כֻלָּהּ לֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים וְעַכְשָׁו יֵרְדוּ גְשָׁמִים?! נִכְנַס לְבֵית־הַמִּקְדָּשׁ כְּשֶׁהוּא עָצֵב, וְנִתְעַטֵּף וְעָמַד בִּתְפִלָּה וְאָמַר לִפְנֵי [הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא]: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ, שֶׁלֹּא לִכְבוֹדִי עָשִׂיתִי, וְלֹא לִכְבוֹד בֵּית אַבָּא עָשִׂיתִי, אֶלָּא לִכְבוֹדְךָ עָשִׂיתִי, שֶׁיְהוּ מַיִם מְצוּיִן לְעוֹלֵי רְגָלִים. מִיָּד נִתְקַשְּׁרוּ שָׁמַיִם בְּעָבִים וְיָרְדוּ גְשָׁמִים, עַד שֶׁנִּתְמַלְּאוּ שְׁנֵים־עָשָׂר מַעְיְנוֹת מַיִם וְהוֹתִירוּ. יָצָא אוֹתוֹ הֶגְמוֹן מִבֵּית־הַמֶּרְחָץ וְנַקְדִּימוֹן בֶּן־גּוּרְיוֹן יָצָא מִבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ. כְּשֶׁפָּגְעוּ זֶה בָזֶה, אָמַר לוֹ: תֶּן־לִי דְמֵי מַיִם יוֹתֵר שֶּׁיֶּשׁ־לִי בְיָדֶךָ. אָמַר לוֹ: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאֱלֹהֶיךָ לֹא הִרְעִישׁ אֶת־עוֹלָמוֹ אֶלָּא בִשְׁבִילֶךָ, אֶלָּא עֲדַיִן יֶשׁ־לִי פִתְחוֹן־פֶּה עָלֶיךָ, שֶׁאוֹצִיא מִמְּךָ אֶת־מְעוֹתָי, שֶׁכְּבָר שָׁקְעָה חַמָּה וּגְשָׁמִים בִּרְשׁוּתִי יָרָדוּ. חָזַר וְנִכְנַס נַקְדִּימוֹן בֶּן־גּוּרְיוֹן לְבֵית־הַמִּקְדָּשׁ וְנִתְעַטֵּף וְעָמַד בִּתְפִלָּה, אָמַר לִפְנֵי [הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא]: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, הוֹדַע שֶׁיֶּשׁ לְךָ אֲהוּבִים בְּעוֹלָמֶךָ. מִיָּד נָשְׁבָה הָרוּחַ וְנִתְפַּזְּרוּ הֶעָבִים וְזָרְחָה הַחַמָּה. אָמַר אוֹתוֹ הֶגְמוֹן: אִלְמָלֵא שֶׁנָּקְדָה⁴⁴⁴³ חַמָּה, הָיָה לִי פִתְחוֹן־פֶּה עָלֶיךָ שֶׁאוֹצִיא מִמְּךָ אֶת־מְעוֹתָי (תענ' יט, כ.; ע"י).

רעז שְׁמוּאֵל הַקָּטָן גָּזַר תַּעֲנִית וְיָרְדוּ לָהֶם גְּשָׁמִים קֹדֶם הָנֵץ הַחַמָּה⁴⁴⁴⁴. כִּסְבוּרִים הָעָם לוֹמַר, שִׁבְחוֹ שֶׁל צִבּוּר הוּא⁴⁴⁴⁵. אָמַר לָהֶם שְׁמוּאֵל: אֶמְשׁוֹל לָכֶם מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְעֶבֶד שֶׁמְּבַקֵּשׁ פְּרָס מֵרַבּוֹ. אָמַר לָהֶם: תְּנוּ לוֹ וְאַל אֶשְׁמַע קוֹלוֹ.

שׁוּב שְׁמוּאֵל הַקָּטָן גָּזַר תַּעֲנִית וְיָרְדוּ לָהֶם גְּשָׁמִים לְאַחַר שְׁקִיעַת הַחַמָּה. כִּסְבוּרִים הָעָם לוֹמַר, שִׁבְחוֹ שֶׁל צִבּוּר הוּא. אָמַר לָהֶם שְׁמוּאֵל: לֹא שִׁבְחוֹ שֶׁל צִבּוּר הוּא, אֶלָּא אֶמְשׁוֹל לָכֶם מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? – לְעֶבֶד שֶׁמְּבַקֵּשׁ פְּרָס מֵרַבּוֹ וְאָמַר לָהֶם: הַמְתִּינוּ לוֹ עַד שֶׁיִּתְמַקְמֵק⁴⁴⁴⁶ וְיִצְטַעֵר וְאַחַר־כָּךְ תְּנוּ לוֹ.

וְלִשְׁמוּאֵל הַקָּטָן שִׁבְחוֹ שֶׁל צִבּוּר כֵּיצַד? – אָמַר: “מַשִּׁיב הָרוּחַ” – וְנָשְׁבָה רוּחַ, אָמַר: “מוֹרִיד הַגָּשֶׁם” – וְיָרְדוּ גְשָׁמִים (שם כה:).

רעח שָׁנִינוּ, אֵין גּוֹזְרִין יוֹתֵר מִשְּׁלשׁ־עֶשְׂרֵה תַעֲנִיּוֹת⁴⁴⁴⁷ עַל הַצִּבּוּר, לְפִי שֶׁאֵין מַטְרִיחִין אֶת־הַצִּבּוּר יוֹתֵר מִדָּי.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה בְרַ' אֱלִיעֶזֶר שֶׁגָּזַר שְׁלשׁ־עֶשְׂרֵה תַעֲנִיּוֹת עַל הַצִּבּוּר וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים. בָּאַחֲרוֹנָה הִתְחִילוּ הַצִּבּוּר לָצֵאת, אָמַר לָהֶם: תִּקַּנְתֶּם קְבָרִים⁴⁴⁴⁸ לְעַצְמְכֶם? גָּעוּ⁴⁴⁴⁹ הָעָם בִּבְכִיָּה – וְיָרְדוּ גְשָׁמִים (שם יד:, כה:).

רעט בְּיָמָיו שֶׁל רַ' תַנְחוּמָא הָיוּ צְרִיכִים יִשְׂרָאֵל לִגְשָׁמִים. בָּאוּ אֶצְלוֹ, אָמְרוּ לוֹ: רַבִּי, גְּזוֹר תַּעֲנִית. גָּזַר תַּעֲנִית יוֹם רִאשׁוֹן, יוֹם שֵׁנִי, יוֹם שְׁלִישִׁי – וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים. נִכְנַס וְדָרַשׁ לִפְנֵיהֶם, אָמַר לָהֶם: בָּנַי, הִתְמַלְּאוּ רַחֲמִים אֵלּוּ עַל אֵלּוּ⁴⁴⁵⁰ וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִתְמַלֵּא עֲלֵיכֶם רַחֲמִים. עַד שֶׁהֵם מְחַלְּקִים צְדָקָה לַעֲנִיֵּיהֶם – רָאוּ אָדָם מֵסִיחַ עִם גְּרוּשָׁתוֹ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁנָּתַן לָהּ מָעוֹת. בָּאוּ אֶצְלוֹ, אָמְרוּ לוֹ: רַבִּי, מָה אָנוּ יוֹשְׁבִים כָּאן וַעֲבֵרָה כָּאן⁴⁴⁵¹! אָמַר לָהֶם: מָה רְאִיתֶם? אָמְרוּ לוֹ: רָאִינוּ אָדָם פְּלוֹנִי מֵסִיחַ עִם גְּרוּשָׁתוֹ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁנָּתַן לָהּ מָעוֹת. שָׁלַח אַחֲרֵיהֶם וֶהֱבִיאוּם אֵצֶל הַצִּבּוּר. אָמַר לוֹ: מָה הִיא לְךָ זוֹ? אָמַר לוֹ: גְּרוּשָׁתִי הִיא. אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי מָה נָתַתָּ לָהּ מָעוֹת? אָמַר לוֹ: רַבִּי, רָאִיתִי אוֹתָהּ בְּצָרָה וְהִתְמַלֵּאתִי עָלֶיהָ רַחֲמִים. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִגְבִּיהַּ רַ' תַנְחוּמָא פָּנָיו כְּלַפֵּי מַעְלָה וְאָמַר: רִבּוֹן כָּל־הָעוֹלָמִים! וּמָה אִם זֶה, שֶׁאֵין לָהּ עָלָיו מְזוֹנוֹת⁴⁴⁵² – רָאָה אוֹתָהּ בְּצָרָה וְנִתְמַלֵּא עָלֶיהָ רַחֲמִים, אַתָּה, שֶׁכָּתוּב בְּךָ “חַנּוּן וְרַחוּם”, וְאָנוּ בְנֵי יְדִידֶיךָ, בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּמְזוֹנוֹתֵינוּ עָלֶיךָ, – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁתִּתְמַלֵּא עָלֵינוּ רַחֲמִים. מִיָּד יָרְדוּ גְשָׁמִים וְנִתְרַוַּח הָעוֹלָם (ב“ר לג; ויק”ר לד).

רפ רַ' חַמָּא בֶן חֲנִינָא גָּזַר תַּעֲנִית וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים. אָמְרוּ לוֹ: וַהֲלֹא רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי גָּזַר תַּעֲנִית וְיָרְדוּ גְשָׁמִים? אָמַר לָהֶם: הָא אֲנִי⁴⁴⁵³ וְהָא בֶּן לֵוִי. אָמְרוּ לוֹ: נָבוֹא וּנְכַוֵּן לִבֵּנוּ, אֶפְשָׁר יִשָּׁבֵר לִבָּם שֶׁל צִבּוּר וְיֵרְדוּ גְשָׁמִים. בִּקְּשׁוּ רַחֲמִים וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים. אָמַר לָהֶם: רְצוֹנְכֶם שֶׁיָּבוֹא מָטָר בִּשְׁבִילֵנוּ⁴⁴⁵⁴? אָמְרוּ לוֹ: הֵן. אָמַר: רָקִיעַ, רָקִיעַ, כַּסֵּה פָנֶיךָ⁴⁴⁵⁵ – לֹא נִתְכַּסָּה. אָמַר: כַּמָּה עַזִּים⁴⁴⁵⁶ פְּנֵי רָקִיעַ! נִתְכַּסָּה בְעָבִים וְיָרְדוּ גְשָׁמִים (תענ' כה:).

רפא לֵוִי גָּזַר תַּעֲנִית. הִתְפַּלֵּל וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים. אָמַר לִפְנֵי [הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא]: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, עָלִיתָ וְיָשַׁבְתָּ בַּמָּרוֹם וְאֵין אַתָּה מְרַחֵם עַל בָּנֶיךָ! יָרְדוּ גְשָׁמִים, וְלֵוִי נִפְסָח⁴⁴⁵⁷.

אָמַר רַ' אֱלִיעֶזֶר: לְעוֹלָם אַל יָטִיחַ⁴⁴⁵⁸ אָדָם דְּבָרִים כְּלַפֵּי מָעְלָה, שֶׁהָרֵי אָדָם גָּדוֹל הֵטִיחַ דְּבָרִים כְּלַפֵּי מָעְלָה וְנִפְסָח – וּמִי הוּא? לֵוִי! (שם.).

רפב רַ' יְהוּדָה נְשִׂיאָה⁴⁴⁵⁹ גָּזַר תַּעֲנִית, בִּקֵּשׁ רַחֲמִים וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים. אָמַר: כַּמָּה יֵשׁ בֵּין⁴⁴⁶⁰ שְׁמוּאֵל הָרָמָתִי⁴⁴⁶¹ לִיהוּדָה בֶן גַּמְלִיאֵל! אוֹי לוֹ לַדּוֹר שֶׁנִּתְקַע בְּכָךְ⁴⁴⁶²! אוֹי לוֹ לְמִי שֶׁעָלְתָה בְיָמָיו כָּךְ! חָלְשָׁה דַעְתּוֹ וְיָרְדוּ גְשָׁמִים (שם כד.; ע"י).

רפג רַב יְהוּדָה רָאָה שְׁנֵי בְנֵי־אָדָם שֶׁהָיוּ זוֹרְקִים פַּת זֶה לָזֶה, אָמַר: מִכְּלָל שֶׁיֵּשׁ שׂבַע בָּעוֹלָם, נָתַן עֵינָיו וְהָיָה רָעָב. אָמְרוּ לוֹ חֲכָמִים לְרַב כָּהֲנָא בְּנוֹ שֶׁל רַב נְחוּנְיָא שַׁמָּשׁוֹ: מָר שֶׁהוּא מָצוּי לְפָנָיו, יְעַשֶּׂנּוּ⁴⁴⁶³ שֶׁיֵּצֵא בַּפֶּתַח הַסָּמוּךְ לַשּׁוּק. עִשָּׂהוּ וְיָצָא לַשּׁוּק. רָאָה חֲבוּרָה. אָמַר לָהֶם: זוֹ מַהִי? אָמְרוּ לוֹ: עַל פְּסֹלֶת שֶׁל תְּמָרִים שֶׁנִּמְכָּרִים הֵם עוֹמְדִים⁴⁴⁶⁴. אָמָר: מִכְּלָל שֶׁרָעָב בָּעוֹלָם. אָמַר לוֹ לְשַׁמָּשׁוֹ: חֲלוֹץ לִי מַנְעָלָי⁴⁴⁶⁵. חָלַץ לוֹ מַנְעָל אֶחָד וְיָרְדוּ גְשָׁמִים. כְּשֶׁהִגִּיעַ לַחֲלוֹץ אֶת־הַשֵּׁנִי בָּא אֵלִיָּהוּ וְאָמַר לוֹ: אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אִלּוּ אַתָּה חוֹלֵץ אֶת־הַשֵּׁנִי אֲנִי מַחֲרִיב הָעוֹלָם (שם:).

רפד רַבָּה גָּזַר תַּעֲנִית. בִּקֵּשׁ רַחֲמִים וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים. אָמְרוּ לוֹ: וַהֲלֹא רַב יְהוּדָה כְּשֶׁהָיָה גוֹזֵר תַּעֲנִית יָרְדוּ גְשָׁמִים. אָמַר לָהֶם: וּמָה אֶעֱשֶׂה? אִם מִשּׁוּם מִשְׁנָה⁴⁴⁶⁶ – אָנוּ גְדוֹלִים מֵהֶם, שֶׁבְּיָמָיו שֶׁל רַב יְהוּדָה הָיוּ הַכֹּל שׁוֹנִים בִּנְזִיקִין⁴⁴⁶⁷ בִּלְבָד, וְאָנוּ שׁוֹנִים בְּשִׁשָּׁה סְדָרִים; וְאִלּוּ רַב יְהוּדָה, – כְּשֶׁהָיָה חוֹלֵץ מַנְעָל אֶחָד יָרְדוּ גְשָׁמִים, וְאָנוּ צֹוְחִים כָּל הַיּוֹם וְאֵין מַשְׁגִּיחַ בָּנוּ! וְאִם מִשּׁוּם מַעֲשִׂים⁴⁴⁶⁸ – אִם יֵשׁ מִי שֶׁרָאָה בִי דָבָר, יָבוֹא וְיֹאמַר; אֲבָל מַה־יַעֲשׂוּ פַרְנְסֵי הַדּוֹר שֶׁאֵין דּוֹרָם דּוֹמֶה יָפֶה⁴⁴⁶⁹ (שם כד:).

רפה רַב נַחֲמָן גָּזַר תַּעֲנִית. בִּקֵּשׁ רַחֲמִים וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים. כְּשֶׁהָלַךְ לְבֵיתוֹ אָמַר: טְלוּ אֶת־נַחֲמָן וְחִבְטוּהוּ⁴⁴⁷⁰ מֵרֹאשׁ הַגָּג לָאָרֶץ! חָלְשָׁה דַעְתּוֹ וְיָרְדוּ גְשָׁמִים (שם.; ע"י).

רפו רַב פַּפָּא גָּזַר תַּעֲנִית וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים. חָלַשׁ לִבּוֹ⁴⁴⁷¹, שָׂרַף⁴⁴⁷² קְעָרָה שֶׁל דַּיְסָא⁴⁴⁷³, וּבִקֵּשׁ רַחֲמִים וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים. אָמַר לוֹ רַב נַחֲמָן: בַּר אֻשְׁפַּרְתִּי⁴⁴⁷⁴, אִלּוּ שָׂרַף מָר⁴⁴⁷⁵ קְעָרָה אַחֶרֶת שֶׁל דַּיְסָא יָרְדוּ גְשָׁמִים. נִתְבַּיֵּשׁ וְחָלְשָׁה דַעְתּוֹ – וְיָרְדוּ גְשָׁמִים (שם כד:).

רפז רַ' חִיָּא בַר לוּלְיָאנִי אָמַר: אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת־הָעֲנָנִים הַלָּלוּ כְּשֶׁהֵם אוֹמְרִים: “נֵלֵךְ וְנוֹרִיד גְּשָׁמִים בְּעַמּוֹן וּמוֹאָב”. אָמַרְתִּי לָהֶם: כְּשֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת־הַתּוֹרָה הֶחֱזִירָהּ עַל כָּל־אֻמָּה וְלָשׁוֹן וְלֹא קִבְּלוּהָ עַד שֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל וְקִבְּלוּהָ – וְאַתֶּם הִנַּחְתֶּם אֶת־יִשְׂרָאֵל וְתוֹרִידוּ גְשָׁמִים בְּעַמּוֹן וּמוֹאָב? הוֹרִידוּ עַל מְקוֹמְכֶם! הוֹרִידוּ עַל מְקוֹמָם (שם כה.; ע"י).

רפח “שַׁאֲלוּ מֵיְיָ מָטָר… יְיָ עֹשֶׂה חֲזִיזִים”⁴⁴⁷⁶ – מָה “יְיָ עֹשֶׂה חֲזִיזִים”? אָמַר רַ' יוֹסֵי בְרַ' חֲנִינָא: מְלַמֵּד, שֶׁכָּל־צַדִּיק וְצַדִּיק הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה לוֹ חָזִיז בִּפְנֵי עַצְמוֹ⁴⁴⁷⁷.

“וּמְטַר־גֶּשֶׁם יִתֵּן לָהֶם לְאִישׁ עֵשֶׂב בַּשָּׂדֶה”⁴⁴⁷⁸ – רַב דָּנִיּאֵל בַּר קְטִינָא הָיְתָה לוֹ גִנָּה, בְּכָל־יוֹם הָיָה הוֹלֵךְ לְסַיְּרָהּ⁴⁴⁷⁹, וְהָיָה אוֹמֵר: עֲרוּגָה זוֹ צְרִיכָה מַיִם וַעֲרוּגָה זוֹ אֵינָהּ צְרִיכָה מָיִם, וְהָיוּ גְשָׁמִים בָּאִים וּמַשְׁקִים כָּל־מָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לְמָיִם (שם ט:).

רפט אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי: כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל זוֹכִים – [הַגְּשָׁמִים] יוֹרְדִים עַל הַצְּמָחִים וְעַל הָאִילָנוֹת וְעַל הַזְּרָעִים וְהָעוֹלָם מִתְבָּרֵךְ, וּכְשֶׁהֵם חוֹטְאִים – יוֹרְדִים בַּיַּמִּים וּבַנְּהָרוֹת (תנח' מקץ).

רצ אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וְעָצַר אֶת־הַשָּׁמַיִם”⁴⁴⁸⁰ – בְּשָׁעָה שֶׁהַשָּׁמַיִם נֶעֱצָרִים מִלְּהוֹרִיד טַל וּמָטָר דּוֹמֶה⁴⁴⁸¹ לְאִשָּׁה שֶׁמְּחַבֶּלֶת⁴⁴⁸² וְאֵינָהּ יוֹלָדֶת (תענ' ח.).

רצא אָמַר רַ' יוֹחָנָן: סִמָּן לְמָטָר “פּוֹרְחוֹת”. מַהוּ “פּוֹרְחוֹת”? אָמַר רַב פַּפָּא: עֲנָנִים קְלוּשִׁים⁴⁴⁸³ תַּחַת עֲנָנִים עָבִים.

עֻלָּא נִזְדַּמֵּן לְבָבֶל, רָאָה פוֹרְחוֹת, אָמַר לָהֶם: פַּנוּ הַכֵּלִים, עַכְשָׁו יֵרְדוּ גְשָׁמִים. לְסוֹף לֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים. אָמַר: כְּשֵׁם שֶׁהַבַּבְלִיִּים מְשַׁקְּרִים כָּךְ מְשַׁקְּרִים גִּשְׁמֵיהֶם (שם ט:).

רצב אָמַר רַב חַמָּא בַר חֲנִינָא: גָּדוֹל יוֹם הַגְּשָׁמִים כַּיּוֹם שֶׁנִּבְרְאוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ.

אָמַר רַ' אוֹשַׁעְיָא: גָּדוֹל יוֹם הַגְּשָׁמִים, שֶׁאֲפִלּוּ יְשׁוּעָה פָּרָה־וְרָבָה בוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “תִּפְתַּח־אֶרֶץ וְיִפְרוּ־יֶשַׁע וּצְדָקָה”⁴⁴⁸⁴ (תענ' ז:).

רצג “יִפְתַּח יְיָ לְךָ אֶת־אוֹצָרוֹ הַטּוֹב”⁴⁴⁸⁵ – רְאֵה, כַּמָּה גְדוֹלָה יְרִידַת גְּשָׁמִים. רַב יְהוּדָה בְרַ' יְחֶזְקֵאל אָמָר: אַבָּא בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה רוֹאֶה אֶת־הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִים הָיָה מְבָרֵךְ: יִתְגַדַּל וְיִתְקַדַּשׁ וְיִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמַם שְׁמוֹ שֶׁל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁהוּא מְמַנֶּה אֶלֶף אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת שֶׁל מַלְאָכִים עַל כָּל־טִפָּה וְטִפָּה שֶׁיּוֹרָדֶת. לָמָּה? מִכָּאן וְעַד הָרָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וְהַגְּשָׁמִים יוֹרְדִים וְאֵין טִפָּה מִתְעָרֶבֶת בַּחֲבֶרְתָּהּ (דב“ר ז; ירוש' בר' פ”ט, ה"ב).

רצד אָמַר רַ' אַבָּהוּ: גָּדוֹל יוֹם־הַגְּשָׁמִים מִתְּחִיַּת־הַמֵּתִים, שֶׁאִלּוּ תְחִיַּת־הַמֵּתִים לַצַּדִּיקִים, וְאִלּוּ גְשָׁמִים בֵּין לַצַּדִּיקִים וּבֵין לָרְשָׁעִים.

אָמַר רַב יְהוּדָה: גָּדוֹל יוֹם הַגְּשָׁמִים כְּיוֹם שֶׁנִּתְּנָה בוֹ תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי”⁴⁴⁸⁶ – וְאֵין לֶקַח אֶלָּא תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַל־תַּעֲזֹבוּ”⁴⁴⁸⁷. רָבָא אָמַר: יוֹתֵר מִיּוֹם שֶׁנִּתְּנָה בוֹ תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי” – מִי נִתְלֶה בְּמִי?⁴⁴⁸⁸ הֱוֵי אוֹמֵר: קָטָן נִתְלֶה בְגָדוֹל (תענ' ז.).

רצה אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: שְׁלשָׁה דְבָרִים שְׁקוּלִים זֶה כָזֶה, וְאֵלּוּ הֵם: אֶרֶץ וְאָדָם וּמָטָר. אָמַר רַ' לֵוִי בַר חִיָּא: וּשְׁלָשְׁתָּם מִשָּׁלשׁ אוֹתִיּוֹת – לְלַמֶּדְךָ, שֶׁאִם אֵין אֶרֶץ אֵין מָטָר, וְאִם אֵין מָטָר אֵין אָרֶץ, וְאִם אֵין שְׁנֵיהֶם אֵין אָדָם (ב"ר יג).

רצו אָמַר רַ' תַנְחוּם בַּר חִיָּא: גְּדוֹלָה יְרִידַת גְּשָׁמִים מִמַּתַּן־תּוֹרָה, שֶׁמַּתַּן־תּוֹרָה שִׂמְחָה לְיִשְׂרָאֵל וִירִידַת גְּשָׁמִים שִׂמְחָה לְכָל־הָעוֹלָם, לִבְהֵמָה וּלְחַיָּה וּלְעוֹפוֹת (שו"ט קיז.).

רצז רַ' חִיָּא בַר אַבָּא אָמָר: גְּדוֹלָה גְבוּרַת־גְּשָׁמִים מִתְּחִיַּת־הַמֵּתִים, שֶׁתְּחִיַּת־הַמֵּתִים לָאָדָם, וְזוֹ לְאָדָם וּבְהֵמָה; תְּחִיַּת־הַמֵּתִים לְיִשְׂרָאֵל, וְזוֹ לְיִשְׂרָאֵל וּלְאֻמּוֹת־הָעוֹלָם (ב"ר יג).

רצח גּוֹי אֶחָד שָׁאַל אֶת רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה, אָמַר לוֹ: אַתֶּם יֵשׁ לָכֶם מוֹעֲדוֹת⁴⁴⁸⁹ וְאָנוּ יֵשׁ לָנוּ מוֹעֲדוֹת, בְּשָׁעָה שֶׁאַתֶּם שְׂמֵחִים אֵין אָנוּ שְׂמֵחִים, וּבְשָׁעָה שֶׁאָנוּ שְׂמֵחִים אֵין אַתֶּם שְׂמֵחִים, וְאֵימָתַי אָנוּ וְאַתֶּם שְׂמֵחִים? – בִּירִידַת גְּשָׁמִים. מַה טָּעַם? “לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ־בָר יִתְרוֹעֲעוּ אַף־יָשִׁירוּ”⁴⁴⁹⁰; מַה כָּתוּב אַחֲרָיו? “הָרִיעוּ לֵאלֹהִים כָּל־הָאָרֶץ”⁴⁴⁹¹ – כֹּהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא “כָּל־הָאָרֶץ” (ב"ר יג).

רצט אָמַר רַב חִסְדָּא: מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ אֵין הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִים מֵאוֹצָר טוֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: “יִפְתַּח יְיָ⁴⁴⁹² לְךָ אֶת־אוֹצָרוֹ הַטּוֹב”⁴⁴⁹³ – בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם וּשְׁרוּיִם עַל אַדְמָתָם גְּשָׁמִים יוֹרְדִים מֵאוֹצָר טוֹב, וּבִזְמַן שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל שְׁרוּיִם בְּאַרְצָם אֵין גְּשָׁמִים יוֹרְדִים מֵאוֹצָר טוֹב (ב"ב כה:).

ש שָׁנִינוּ, אָמַר רַ' אֶלְעָזָר בֶּן פַּרְטָא: מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ נַעֲשׂוּ גְשָׁמִים צְמוּקִים⁴⁴⁹⁴ לָעוֹלָם. יֵשׁ שָׁנָה שֶׁגְּשָׁמֶיהָ מְרֻבִּים, וְיֵשׁ שָׁנָה שֶׁגְּשָׁמֶיהָ מֻעָטִים; יֵשׁ שָׁנָה שֶׁגְּשָׁמֶיהָ יוֹרְדִים בִּזְמַנָּם, וְיֵשׁ שָׁנָה שֶׁאֵין גְּשָׁמֶיהָ יוֹרְדִים בִּזְמַנָּם.

שָׁנָה שֶׁגְּשָׁמֶיהָ יוֹרְדִים בִּזְמַנָּם לְמָה הוּא דוֹמֶה? לְעֶבֶד שֶׁנָּתַן לוֹ רַבּוֹ פַּרְנָסָתוֹ בְּאֶחָד בַּשַּׁבָּת – נִמְצֵאת עִסָּה⁴⁴⁹⁵ נֶאֱפֵית כְּתִקָּנָהּ⁴⁴⁹⁶ וְנֶאֱכֶלֶת כְּתִקָּנָה; שָׁנָה שֶׁאֵין גְּשָׁמֶיהָ יוֹרְדִים בִּזְמַנָּם לְמָה הוּא דוֹמֶה: לְעֶבֶד שֶׁנָּתַן לוֹ רַבּוֹ פַרְנָסָתוֹ בְּעֶרֶב־שַׁבָּת – נִמְצֵאת עִסָּה נֶאֱפֵית שֶׁלֹּא כְתִקָּנָהּ וְנֶאֱכֶלֶת שֶׁלֹּא כְתִקָּנָהּ.

שָׁנָה שֶׁגְּשָׁמֶיהָ מְרֻבִּים לְמָה הוּא דוֹמֶה? לְעֶבֶד שֶׁנָּתַן לוֹ רַבּוֹ פַּרְנָסָתוֹ בְּבַת־אֶחָת – נִמְצְאוּ רֵחַיִם טוֹחֲנוֹת מִן הַכֹּר⁴⁴⁹⁷ מַה שֶּׁטּוֹחֲנוֹת מִן הַקַּב וְנִמְצֵאת עִסָּה נֶאֱכֶלֶת מִן הַכֹּר כַּמָּה שֶּׁנֶּאֱכֶלֶת מִן הַקַּב; שָׁנָה שֶׁגְּשָׁמֶיהָ מֻעָטִים לְמָה הוּא דוֹמֶה? לְעֶבֶד שֶׁנָּתַן לוֹ רַבּוֹ פַּרְנָסָתוֹ מְעַט־מְעָט – נִמְצְאוּ רֵחַיִם מַה שֶׁטּוֹחֲנוֹת מִן הַכֹּר טוֹחֲנוֹת מִן הַקַּב וְנִמְצֵאת עִסָּה כַּמָּה שֶּׁנֶּאֱכֶלֶת מִן הַכֹּר⁴⁴⁹⁸ נֶאֱכֶלֶת מִן הַקַּב. דָּבָר אַחֵר: בִּזְמַן שֶׁגְּשָׁמֶיהָ מְרֻבִּים לְמָה הוּא דוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁמְּגַבֵּל⁴⁴⁹⁹ אֶת־הַטִּיט – אִם יֶשׁ־לוֹ מַיִם רַבִּים, מַיִם אֵינָם כָּלִים וְהַטִּיט מְגֻבָּל יָפֶה, אִם יֶשׁ־לוֹ מַיִם מֻעָטִים – מַיִם כָּלִים וְהַטִּיט אֵינוֹ מִתְגַּבֵּל יָפֶה (תענ' יט:).

שא שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: “וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם”⁴⁵⁰⁰ – לֹא שִׁכּוֹרָה⁴⁵⁰¹ וְלֹא צְמֵאָה אֶלָּא בֵינוֹנִית, שֶׁכָּל־זְמַן שֶׁהַגְּשָׁמִים מְרֻבִּים מְטַשְׁטְשִׁים⁴⁵⁰² אֶת־הָאָרֶץ וְאֵינָהּ מוֹצִיאָה פֵּרוֹת. דָּבָר אַחֵר: “בְּעִתָּם” – בְּלֵילֵי רְבִיעִיּוֹת וּבְלֵילֵי שַׁבָּתוֹת⁴⁵⁰³, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בִימֵי שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח, שֶׁיָּרְדוּ לָהֶם גְּשָׁמִים בְּלֵילֵי רְבִיעִיּוֹת וּבְלֵילֵי שַׁבָּתוֹת עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ חִטִּים כִּכְלָיוֹת וּשְׂעוֹרִים כְּגַרְעִינֵי זֵיתִים וַעֲדָשִׁים כְּדִינְרֵי זָהָב, וְצָרְרוּ⁴⁵⁰⁴ מֵהֶן דֻּגְמָא לְדוֹרוֹת⁴⁵⁰⁵ – לְהוֹדִיעַ כַּמָּה חֵטְא גוֹרֵם⁴⁵⁰⁶, שֶׁנֶּאֱמַר: “עֲוֹנוֹתֵיכֶם הִטּוּ־אֵלֶּה וְחַטֹּאתֵיכֶם מָנְעוּ הַטּוֹב מִכֶּם”⁴⁵⁰⁷. וְכֵן מָצִינוּ בִימֵי הוֹרְדוֹס – בִּזְמַן שֶׁהָיוּ עוֹסְקִים בְּבִנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ וְהָיוּ יוֹרְדִים גְּשָׁמִים בַּלָּיְלָה, לְמָחָר נָשְׁבָה הָרוּחַ וְנִתְפַּזְּרוּ הֶעָבִים וְזָרְחָה הַחַמָּה וְיָצְאוּ כָל־הָעָם לִמְלַאכְתָּם, וְיָדְעוּ שֶׁמְּלֶאכֶת שָׁמַיִם בִּידֵיהֶם (שם כב, כג).

שב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: עַל כָּל־צָרָה שֶׁלֹּא תָבֹא עַל הַצִּבּוּר מַתְרִיעִין עָלֶיהָ, חוּץ מֵרֹב גְּשָׁמִים. מַה טָּעַם? אָמַר רַ' יוֹחָנָן: לְפִי שֶׁאֵין מִתְפַּלְלִין עַל רֹב הַטּוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “אִם־לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד־בְּלִי־דָי”⁴⁵⁰⁸ – מָה “עַד־בְּלִי־דָי”? אָמַר רָמִי בַר רַב חִיָּא: עַד שֶׁיִּבְלוּ⁴⁵⁰⁹ שִׂפְתוֹתֵיכֶם מִלּוֹמַר דָּי. אָמַר רָמִי בַר רָב יְהוּדָה אָמַר רַב: וּבַגּוֹלָה מַתְרִיעִין עָלֶיהָ⁴⁵¹⁰.

שָׁנָה שֶׁגְּשָׁמֶיהָ מְרֻבִּים, אַנְשֵׁי־מִשְׁמָר⁴⁵¹¹ שׁוֹלְחִים לְאַנְשֵׁי־מַעֲמָד⁴⁵¹²: תְּנוּ עֵינֵיכֶם⁴⁵¹³ בַּאֲחֵיכֶם שֶׁבַּגּוֹלָה, שֶׁלֹּא יְהוּ בָתֵּיהֶם קִבְרֵיהֶם.

שָׁאֲלוּ אֶת־רַ' אֱלִיעֶזֶר: עַד הֵיכָן גְּשָׁמִים יוֹרְדִים וְיִתְפַּלְּלוּ שֶׁלֹּא יֵרֵדוּ? אָמַר לָהֶם: כְּדֵי שֶׁיַּעֲמֹד אָדָם בְּקֶרֶן־אֹפֶל⁴⁵¹⁴ וִישַׁכְשֵׁךְ⁴⁵¹⁵ רַגְלָיו בַּמָּיִם.

אָמַר רַבָּה בַר בַּר־חָנָה: אֲנִי רָאִיתִי קֶרֶן־אֹפֶל, שֶׁעָמַד [עָלָיו] עַרְבִי אֶחָד כְּשֶׁהוּא רוֹכֵב עַל גָּמָל וְאוֹחֵז רֹמַח בְּיָדוֹ וְנִרְאָה כְתוֹלָעַת⁴⁵¹⁶ (שם כב:; ע"י).

שג “וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד־בְּלִי־דָי”⁴⁵¹⁷ – אָמְרוּ בְשֵׁם רַב: עַד שֶׁיִּבְלוּ שִׂפְתוֹתֵיכֶם לוֹמַר “דַּיֵּנוּ”; לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה גְּשָׁמִים טוֹרְדִין לָעוֹלָם, יוֹצְאֵי דְרָכִים מְצֵרִין בָּהֶם, מְפָרְשֵׁי יַמִּים מְצֵרִין בָּהֶם, דּוֹרְכֵי גִתּוֹת וְטָחֵי גַגּוֹת [מְצֵרִין בָּהֶם], אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה אוֹתָם בְּרָכָה⁴⁵¹⁸ (ויק"ר לה).

––––––––––

שד שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַפֹּלֶת שֶׁאָמְרוּ⁴⁵¹⁹ – בְּרִיאוֹת⁴⁵²⁰ וְלֹא רְעוּעוֹת, שֶׁאֵינָן רְאוּיוֹת לִפּוֹל וְלֹא הָרְאוּיוֹת לִפּוֹל (תענ' כ:).

––––––––––

שה שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: חַיָּה רָעָה שֶׁאָמָרוּ⁴⁵²¹ – בִּזְמַן שֶׁהִיא מְשֻׁלַּחַת⁴⁵²² מַתְרִיעִין עָלֶיהָ, אֵינָהּ מְשֻׁלַּחַת אֵין מַתְרִיעִין עָלֶיהָ. אֵיזוֹ הִיא מְשֻׁלַּחַת וְאֵיזוֹ הִיא שֶׁאֵינָהּ מְשֻׁלָּחַת? נִרְאֵית בָּעִיר – מְשֻׁלָּחַת, בַּשָּׂדֶה אֵינָהּ מְשֻׁלָּחַת; בַּיּוֹם מְשֻׁלָּחַת, בַּלַּיְלָה אֵינָהּ מְשֻׁלָּחַת; רָאֲתָה שְׁנֵי בְנֵי־אָדָם וְרָצָה אַחֲרֵיהֶם – מְשֻׁלָּחַת, נֶחְבֵּאת מִפְּנֵיהֶם אֵינָהּ מְשֻׁלָּחַת; טָרְפָה שְׁנֵי בְנֵי־אָדָם⁴⁵²³ וְאָכְלָה אֶחָד מֵהֶם – מְשֻׁלָּחַת, אָכְלָה שְׁנֵיהֶם אֵינָהּ מְשֻׁלָּחַת; עָלְתָה לַגַּג וְנָטְלָה תִינוֹק מֵעֲרִיסָה – מְשֻׁלָּחַת (שם כב.).

שו אָמַר רָמִי בַר חַמָּא: אֵין חַיָּה רָעָה שׁוֹלֶטֶת בָּאָדָם עַד שֶׁנִּדְמֶה לָהּ כִּבְהֵמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ”⁴⁵²⁴ (סנה' לח:).

שז בִּימֵי רַ' חִיָּא בַר אַבָּא עָלָה גוּר⁴⁵²⁵ אֶחָד בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלֹא הִנִּיחַ אִילָן עַד שֶׁעֲקָרוֹ, וְעָשׂוּ תַעֲנִית, וְהִתְפַּלֵּל רַ' חִיָּא וְגָעֲתָה אִמּוֹ מִן הַמִּדְבָּר וְיָרַד לְקוֹלָהּ (ב"ר לא).

––––––––––

שח אֵיזֶהוּ דֶבֶר? עִיר הַמּוֹצִיאָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת רַגְלִי וְיָצְאוּ מִמֶּנָּה שְׁלשָׁה מֵתִים בִּשְׁלשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה – הֲרֵי זֶה דָּבֶר, פָּחוֹת מִכָּאן אֵין זֶה דָּבֶר (תענ' יט.).

שט שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: דֶּבֶר בָּעִיר – כַּנֵּס רַגְלֶיךָ⁴⁵²⁶, שֶׁנֶּאֱמַר: “לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ… עַד יַעֲבָר־זָעַם”⁴⁵²⁷.

רָבָא בִּשְׁעַת הַמַּגֵּפָה הָיָה סוֹתֵם חַלּוֹנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־עָלָה מָוֶת בְּחַלוֹנֵינוּ”⁴⁵²⁸.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: רָעָב בָּעִיר – פַּזֵּר רַגְלֶיךָ⁴⁵²⁹, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה”⁴⁵³⁰.

דֶּבֶר בָּעִיר – אַל יְהַלֵּךְ אָדָם בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ, מִפְּנֵי שֶׁמַּלְאַךְ־הַמָּוֶת מְהַלֵּךְ בְּאֶמְצַע הַדְּרָכִים; שָׁלוֹם בָּעִיר – אַל יְהַלֵּךְ אָדָם בְּצִדֵּי דְרָכִים⁴⁵³¹.

דֶּבֶר בָּעִיר – אַל יִכָּנֵס אָדָם יְחִידִי לְבֵית־הַכְּנֶסֶת, שֶׁמַּלְאַךְ־הַמָּוֶת מַפְקִיד שָׁם כֵּלָיו. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁאֵין קוֹרִין שָׁם תִּינוֹקוֹת וְאֵין מִתְפַּלְלִין שָׁם עֲשָׂרָה.

כְּלָבִים בּוֹכִים – מַלְאַךְ־הַמָּוֶת בָּא לָעִיר; כְּלָבִים מְשַׂחֲקִים – אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא בָּא לָעִיר (ב"ק ס:).

שי שָׁנָה רַב יוֹסֵף: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח־בֵּיתוֹ עַד־בֹּקֶר”⁴⁵³² – כֵּוָן שֶׁנִּתְּנָה רְשׁוּת לְמַשְׁחִית אֵינוֹ מַבְחִין בֵּין צַדִּיקִים לִרְשָׁעִים (שם; ילק"ש שמ' יב).

שיא שָׁנוּ: מִיכָאֵל – בְּאֶחָת⁴⁵³³, גַּבְרִיאֵל – בִּשְׁתָּיִם, אֵלִיָּהוּ – בְּאַרְבַּע וּמַלְאַךְ־הַמָּוֶת – בִּשְׁמוֹנֶה, וּבִשְׁעַת הַמַּגֵּפָה – בְּאֶחָת (בר' ד:).

שיב אַסְכְּרָה⁴⁵³⁴ – אִם מֵתִים בָּהּ – מַתְרִיעִין עָלֶיהָ, וְאִם לֹא – אֵין מַתְרִיעִין עָלֶיהָ (תוס' תענ' ב).

שיג בִּימֵי רַ' שְׁמוּאֵל בֶּן־נַחֲמָנִי הָיָה רָעָב וָדָבֶר. אָמְרוּ: מַה־נַּעֲשֶׂה? נְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל שְׁנֵיהֶם – אִי אֶפְשָׁר. אֶלָּא נְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל הַדֶּבֶר וְרָעָב נִסְבֹּל. אָמַר לָהֶם רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי: נְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל הָרָעָב, שֶׁכְּשֶׁנּוֹתֵן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שׂבַע – בִּשְׁבִיל הַחַיִּים הוּא נוֹתֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: “פּוֹתֵחַ אֶת־יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל־חַי רָצוֹן”⁴⁵³⁵ (תענ' ח:).

––––––––––

שיד שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: חֶרֶב שֶׁאָמְרוּ⁴⁵³⁶ – חֶרֶב הָעוֹבֶרֶת מִמָּקוֹם לְמָקוֹם⁴⁵³⁷, וַאֲפִלּוּ חֶרֶב שֶׁל שָׁלוֹם, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר חֶרֶב שֶׁל פֻּרְעָנוּת (תענ' כב; תוס' שם ב).

יב. מִלְחָמָה

שטו אֵין מוֹצִיאִין לְמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת⁴⁵³⁸ אֶלָּא עַל פִּי בֵית־דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד (סנה' ב).

שטז “וְהָיָה כְּקָרָבְכֶם אֶל־הַמִּלְחָמָה וְנִגַּשׁ הַכֹּהֵן”⁴⁵³⁹ – זֶה כֹּהֵן מְשׁוּחַ מִלְחָמָה, “וְדִבֶּר אֶל־הָעָם”⁴⁵⁴⁰ – בִּלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, “וְאָמַר אֲלֵהֶם: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל־אֹיְבֵיכֶם”⁴⁵⁴¹ – וְלֹא עַל אֲחֵיכֶם; לֹא יְהוּדָה עַל שִׁמְעוֹן וְלֹא שִׁמְעוֹן עַל בִּנְיָמִין, שֶׁאִם תִּפְּלוּ בְיָדָם יְרַחֲמוּ עֲלֵיכֶם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיָּקֻמוּ… וַיַּחֲזִיקוּ בַשִּׁבְיָה וְכָל־מַעֲרֻמֵּיהֶם הִלְבִּישׁוּ מִן־הַשָּׁלָל וַיַּלְבִּשׁוּם וַיַּנְעִלוּם וַיַּאֲכִלוּם וַיַּשְׁקוּם וַיְסֻכוּם וַיְנַהֲלוּם בַּחֲמֹרִים לְכָל־כּוֹשֵׁל וַיְבִיאוּם יְרֵחוֹ עִיר־הַתְּמָרִים אֵצֶל אֲחֵיהֶם וַיָּשׁוּבוּ שֹׁמְרוֹן”⁴⁵⁴² – עַל אֹיְבֵיכֶם אַתֶּם הוֹלְכִים, שֶׁאִם תִּפְּלוּ בְיָדָם אֵין מֵרַחֲמִין עֲלֵיכֶם. “אַל־יֵרַךְ לְבַבְכֶם”⁴⁵⁴³ – מִפְּנֵי צָהֳלַת סוּסִים וְצִחְצוּחַ חֲרָבוֹת⁴⁵⁴⁴, “אַל־תִּירְאוּ”⁴⁵⁴⁵ – מִפְּנֵי הֲגָפַת תְּרִיסִין⁴⁵⁴⁶ וְשִׁפְעַת הַקַּלְגָּסִין⁴⁵⁴⁷, “וְאַל־תַּחְפְּזוּ”⁴⁵⁴⁸ – מִקּוֹל קְרָנוֹת⁴⁵⁴⁹, “וְאַל־תַּעַרְצוּ”⁴⁵⁵⁰ – מִפְּנֵי קוֹל צְוָחוֹת, “כִּי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם”⁴⁵⁵¹ – הֵם בָּאִים בְּנִצְחוֹנוֹ שֶׁל בָּשָׂר־וָדָם וְאַתֶּם בָּאִים בְּנִצְחוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם; פְּלִשְׁתִּים בָּאוּ בְּנִצְחוֹנוֹ שֶׁל גָּלְיַת, מֶה הָיָה סוֹפוֹ? לְסוֹף נָפַל בַּחֶרֶב וְנָפְלוּ עִמּוֹ; בְּנֵי עַמּוֹן בָּאוּ בְנִצְחוֹנוֹ שֶׁל שׁוֹבַךְ⁴⁵⁵², מֶה הָיָה סוֹפוֹ? לְסוֹף נָפַל בַּחֶרֶב וְנָפְלוּ עִמּוֹ, – וְאַתֶּם אִי אַתֶּם כֵּן, “כִּי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם־אֹיְבֵיכֶם”⁴⁵⁵³ – זֶה מַחֲנֵה הָאָרוֹן (סוטה מב.).

שיז “אַל־יֵרַךְ לְבַבְכֶם, אַל־תִּירְאוּ וְאַל־תַּחְפְּזוּ וְאַל־תַּעַרְצוּ”⁴⁵⁵⁴ – כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה דְבָרִים שֶׁאֻמּוֹת־הָעוֹלָם עוֹשִׂין: מְגִיפִין וּמְרִיעִין, צֹוְחִין וְרוֹמְסִין⁴⁵⁵⁵ (שם:).

שיח “וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים אֶל־הָעָם לֵאמֹר: מִי־הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת־חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ” וגו'⁴⁵⁵⁶ – כָּל אֵלּוּ שׁוֹמְעִים דִּבְרֵי כֹהֵן מַעַרְכֵי־הַמִּלְחָמָה⁴⁵⁵⁷ וְחוֹזְרִים וּמְסַפְּקִים⁴⁵⁵⁸ מַיִם וּמָזוֹן וּמְתַקְּנִים אֶת־הַדְּרָכִים (שם מג.).

שיט “וְיָסְפוּ הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל־הָעָם וְאָמְרוּ: מִי־הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב”⁴⁵⁵⁹ – רַ' עֲקִיבָא אוֹמֵר: “הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב” כְּמַשְׁמָעוֹ, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמוֹד בְּקִשְׁרֵי הַמִּלְחָמָה⁴⁵⁶⁰ וְלִרְאוֹת חֶרֶב שְׁלוּפָה. רַ' יוֹסֵי הַגְּלִילִי⁴⁵⁶¹ אוֹמֵר: “הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב” – זֶה הַמִּתְיָרֵא מִן הַעֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדוֹ, לְפִיכָךְ⁴⁵⁶² תָּלְתָה לוֹ הַתּוֹרָה אֶת־כָּל אֵלּוּ שֶׁיַּחֲזוֹר בִּגְלָלָן (שם מד.).

שכ אָמַר רַ' יוֹחָנָן בֶּן זַכָּאי: בּוֹא וּרְאֵה, כַּמָּה חָס הַמָּקוֹם עַל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת: הַיָּרֵא וְרַךְ־הַלֵּבָב כְּשֶׁהוּא חוֹזֵר יֹאמְרוּ: שֶׁמָּא בָּנָה בָיִת, שֶׁמָּא נָטַע כָּרֶם, שֶׁמָּא אֵרַשׂ אִשָּׁה. וְכֻלָּם הָיוּ צְרִיכִים לְהָבִיא עֵדוּתָם חוּץ מִן הַיָּרֵא וְרַךְ־הַלֵּבָב שֶׁעֵדָיו עִמּוֹ: שָׁמַע קוֹל הֲגָפַת תְּרִיסִין וְנִבְעָת, קוֹל צַהֲלוֹת סוּסִים – וּמְרַתֵּת⁴⁵⁶³, קוֹל תְּקִיעַת קַרְנַיִם – וְנִבְהָל, רוֹאֶה שִׁמּוּט סְיָפִים⁴⁵⁶⁴ – וּמַיִם יוֹרְדִים בֵּין בִּרְכָּיו⁴⁵⁶⁵. (ספרי שופטים).

שכא “וְהָיָה כְּכַלֹּת הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל־הָעָם וּפָקְדוּ שָׂרַי צְבָאוֹת בְּרֹאשׁ הָעָם”⁴⁵⁶⁶ – וּבַעֲקֵבוֹ שֶׁל עָם⁴⁵⁶⁷ מַעֲמִידִין זְקִיפִין⁴⁵⁶⁸ לִפְנֵיהֶם וַאֲחֵרִים מֵאֲחוֹרֵיהֶם, וְכַשִּׁילִים⁴⁵⁶⁹ שֶׁל בַּרְזֶל בִּידֵיהֶם, וְכָל־הַמְבַקֵּשׁ לַחֲזוֹר, הָרְשׁוּת בְּיָדָם לְקַפַּח⁴⁵⁷⁰ אֶת־שׁוֹקָיו, שֶׁתְּחִלַּת נְפִילָה – נִיסָה⁴⁵⁷¹.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים⁴⁵⁷²? בְּמִלְחֲמוֹת הָרְשׁוּת, אֲבָל בְּמִלְחֲמוֹת חוֹבָה הַכֹּל יוֹצְאִין, אֲפִלּוּ חָתָן מֵחֶדְרוֹ וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ (סוטה מד:).

שכב אֵין לְךָ נָאֶה בִישִׁיבָה⁴⁵⁷³ אֶלָּא זָקֵן, וְאֵין לְךָ נָאֶה בַמִּלְחָמָה אֶלָּא בָחוּר (חג' יד.).

שכג גּוּלְיָרִין⁴⁵⁷⁴ יוֹרְדִים וּמִתְגָּרִים בַּמִּלְחָמָה וְגִבּוֹרִים יוֹרְדִים וּמְנַצְּחִים (בר' נג:).

שכד “וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד וְשָׁאַל לוֹ בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים לִפְנֵי יְיָ”⁴⁵⁷⁵ – מְלַמֵּד שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל יוֹצְאִים לַמִּלְחָמָה בֵּית־דִּין שֶׁל מַעְלָה יוֹשְׁבִים עֲלֵיהֶם אִם לִנְצוֹחַ אִם לְהִנָּצֵחַ (ירוש' שבת ב).

שכה “וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים משֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל” וגו'⁴⁵⁷⁶ – וְכִי יָדָיו שֶׁל משֶׁה עוֹשׂוֹת מִלְחָמָה אוֹ שׁוֹבְרוֹת⁴⁵⁷⁷ מִלְחָמָה? אֶלָּא לוֹמַר לָךְ: כָּל־זְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִים כְּלַפֵּי מַעְלָה וּמְשַׁעְבְּדִים אֶת־לִבָּם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם – הָיוּ מִתְגַּבְּרִים, וְאִם לָאו – הָיוּ נוֹפְלִים (ר"ה כט.).

––––––––––

שכו שָׁנִינוּ: גּוֹיִם שֶׁצָּרוּ עַל עֲיָרוֹת יִשְׂרָאֵל אֵין יוֹצְאִין עֲלֵיהֶם בִּכְלֵי־זֵינָם וְאֵין מְחַלְּלִין עֲלֵיהֶם אֶת־הַשַּׁבָּת. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? – כְּשֶׁבָּאוּ עַל עִסְקֵי מָמוֹן⁴⁵⁷⁸, אֲבָל בָּאוּ עַל עִסְקֵי נְפָשׁוֹת, יוֹצְאִין עֲלֵיהֶם בִּכְלֵי־זֵינָם וּמְחַלְּלִין עֲלֵיהֶם אֶת־הַשַּׁבָּת, וּבְעִיר הַסְּמוּכָה לִסְפָר אֲפִלּוּ לֹא בָאוּ⁴⁵⁷⁹ עַל עִסְקֵי נְפָשׁוֹת, אֶלָּא עַל עִסְקֵי תֶבֶן וָקַשׁ, יוֹצְאִין עֲלֵיהֶם בִּכְלֵי־זֵינָם וּמְחַלְּלִין עֲלֵיהֶם אֶת־הַשַּׁבָּת (עיר' מה.).

שכז שָׁנִינוּ, בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מַנִּיחִין⁴⁵⁸⁰ כְּלֵי־זֵינָם בַּבַּיִת הַסָּמוּךְ לַחוֹמָה. פַּעַם אַחַת הִכִּירוּ בָהֶם הַגּוֹיִם וְרָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם, וְנִכְנְסוּ לִטּוֹל כְּלֵי־זֵינָם, וְנִכְנְסוּ הַגּוֹיִם אַחֲרֵיהֶם – דָּחֲקוּ זֶה אֶת־זֶה וְהָרְגוּ זֶה אֶת־זֶה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָרְגוּ הַגּוֹיִם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְקִינוּ שֶׁיְהוּ חוֹזְרִין לִמְקוֹמָם בִּכְלֵי־זֵינָם (שם).

שכח לֹא יֵצֵא הָאִישׁ [בְּשַׁבָּת]⁴⁵⁸¹ לֹא בְסַיִף וְלֹא בְקֶשֶׁת וְלֹא בִתְרִיס⁴⁵⁸² וְלֹא בְאַלָּה⁴⁵⁸³ וְלֹא בְרֹמַח. רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: תַּכְשִׁיטִין הֵם⁴⁵⁸⁴ לוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינָם אֶלָּא לִגְנָאי⁴⁵⁸⁵, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת… וְלֹא־יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה”⁴⁵⁸⁶ (שבת סג:).

שכט רַ' אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁלֹּא תֵצֵא אִשָּׁה בִּכְלֵי־זַיִן⁴⁵⁸⁷ לַמִּלְחָמָה? תַּלְמוּד־לוֹמַר: “לֹא־יִהְיֶה כְלִי־גֶבֶר עַל־אִשָּׁה”⁴⁵⁸⁸. (נז' נט.).