חֹפֶשׁ! חֹפֶשׁ! גִּיל וּדְרוֹר!

צִּי־צִי־צִי! אֲנִי צִפּוֹר!

אֶעֱמֹד בְּרֹאשׁ עָנָף –

אֵי לְאָן אֶפְרֹשׂ כָּנָף

אֶעֶשֶׂה לִי חֲבֵרִים

וְנָשׁוּטָה בַּיְּעָרִים,

שָׁם, בְּסֵתֶר עֳפָאִים,

נְשַׂחֵק בְּמַחְבּוֹאִים.

בֹּקֶר־טַל נֵצֵא בְּשִׁיר

אֶל הַכֶּרֶם לַבָּצִיר,

כֹּה נִבְצֹר הָאֶשְׁכּוֹלוֹת

וְנֵצֵאָה בִמְחוֹלוֹת.

בְּמָחוֹל וְשִׁיר שָׁשׂוֹן,

עִם רוֹעִים נִגְזֹז הַצֹּאן.

מַיִם לַטָּלֶה נִדְלֶה

וְנָשִׂים בְּפִיו עָלֶה.

נְטַפֵּל בְּעוֹף הַלּוּל

נְלַטֵּף גּוּר חֲתַלְתוּל

וְנִתֵּן לוֹ לַכְּלַבְלָב

פְּתוֹתֵי לֶחֶם בְּחָלָב.

בֵּין עָלִים וְזַלְזַלִּים

נִתְנַדְנֵד בָּעַרְסַלִּים,

עַל חֲמוֹר נָשִׂים אֻכָּף

וְיַחְדָו עָלָיו נִרְכַּב,

וּבַגֹּרֶן דּוּשׁ נָדוּשׁ

דִּיּוֹ, חֲמוֹרִי, חוּשׁ חוּשׁ!

בְּמֵימֵי הַיָּם נִטְבֹּל

וְנִבְנֶה אַרְמוֹן בַּחוֹל.

דַּגִּיגִים בִּדְלִי נָדוּג

וּבַמַּעֲגַל נָחוּג.

נַחֲלֹב אֶת הַפָּרָה

נְלַטֵּף לְצַוָּארָהּ

עִם הָעֵגֶל הַיִּלּוֹד

בַּקִּבּוּץ – הֶאָח! – נִרְקֹד.

זֶה מִזֶּה בִצְחוֹק נַחְטֹף

פֶּלַח אֲבַטִּיחַ טוֹב,

נְכַרְסֵם מְלַפְפוֹן

וְנַפְרִיח עֲפִיפוֹן.

עֶרֶב דִּמְדּוּמֵי זָהָב

נְצַפֶּה לְצֵאת כּוֹכָב.

סוֹף אֱלוּל, עִם בֹּא הַשְּׂלָו

– בַּשָּׂדוֹת יִפְרַח חָצָב –

שְׁזוּפִי שֶׁמֶשׁ, חֲמוּדִים

שׁוּב נָשׁוּב לַלִּמּוּדִים.