בְּעִיר כְּבֵדָה וּשְׁחֹרָה וַעֲיֵפָה מִמָּוֶת,

עַל רֹאשׁ מִגְדָּל גָּבוֹהַּ וְאָפֵל,

הָיוּ פְּתוּחִים בְּאוֹתוֹ לַיְלָה שְׁלשָׁה חַלּוֹנוֹת.

סַהַר גָּדוֹל הָיָה תָּלוּי מִמַּעַל לֶהָרִים,

עַתִּיק וְזוֹכֵר עָווֹן.

וּלְמַטָּה נָהַם יָם עֲנָק וַחֲסַר־מְנוּחָה, לָכוּד בְּסוּגָרוֹ,

וְהָעִיר הָיְתָה כְּבוּיָה, אַלְמוֹנִית בַּזְּמַן,

בְּלִי שֵׁם לָהּ עַל עָפָר.

וְאִישׁ אֶחָד, מְטֹרָף לְמַרְאֵהוּ, הָיָה צוֹפֶה בְּאוֹתוֹ לַיְלָה,

כְּדֶרֶךְ הַהוֹבְרִים, לְעֵבֶר הַשָּׁמַיִם,

אִם בְּחַלּוֹן זֶה, וְאִם בָּזֶה, וְאִם בְּחַלּוֹן זֶה,

לִרְאוֹת אִם יֵשׁ בַּכּוֹכָבִים

וְאִם אָיִן.