יְצִיר שֶׁל דִּמְדּוּמִים.

יְלִיד־בֵּינַיִם.

לוּלְיָן רוֹחֵף בֵּין מְרוֹמִים לִתְהוֹמִים,

בֵּין מוּחָשׁוּת לְשִׁגְיוֹנוֹת־עֵינַיִם.

אֲחִיתֹפֶל הָעִסְקוֹת הָאֲפֵלוֹת,

חוֹצֶה הָאֱלֹהִים לִשְׁנַיִם,

מַטִּיף לְקַלְקָלוֹת שְׁפָלוֹת,

“טַרְטִיף” לְכַלְכָּלוֹת־שָׁמַיִם.

מוֹדֵד־הָעֲרָכִים הַמְדֻמֶּה,

נְחַשׁ הָ“רְכשׁ אֶת…” הַנִּצָּב מוּרָם

מוּל יֵצֶר־הַקִּנְיָן הַמְרֻמֶּה

כְּגוֹאֵל הָאֶבְיוֹנִים וּמוּסָרָם.

הַמֹּלֶךְ בַּעַל אֶלֶף הַפָּנִים

שֶׁמִּקְדָּשׁוֹ הַשּׁוּק וְהַיָּרִיד,

מוֹנִיטוֹאִיזְם הַזּוֹבֵחַ הֲמוֹנִים

עַל קִדּוּשׁ כִּיסוֹ שֶׁל הַיָּחִיד.

מַמְרִיא יוֹתֵר מִן הַמִּלִּים הוּא וְרַב־מֶכֶר

כָּאָפְנוֹת הַמִּתְחַלְּפוֹת בִּתְרֵיסָרִים;

קֵיסָרֻיּוֹת כְּבָר נִשְׁכְּחוּ בְּלִי שֵׁם וָזֵכֶר,

רַק בּוֹ טְבוּעָה עוֹד דְּמוּת הַקֵּיסָרִים.

אָמְנָם וַדַּאי שֶׁאֵין הוּא נֵזֶר־הַמַּלְכוּת,

אַךְ שׁוֹשַׁלְתּוֹ הָאֲצִילִית אֵינָהּ פְּסוּלָה,

הַמֶּלֶךְ בְּיָדָיו תָּלוּי בְּחוּט

וְהוּא מוֹשֵׁךְ בּוֹ כִּמְשֹׁךְ רֹאשׁ־הַמֶּמְשָׁלָה.

דְּמוּתוֹ חוֹלַת־הַנֶּפֶשׁ חֲשׂוּפָה:

אֵין הוּא סָגוּר כְּמוֹ מַלְכּוֹ, אַף לֹא שָׁחוּט,

אֲבָל סוֹבֵל לָרֹב מִפַּחַד־רְדִיפָה

וּמֵאֵימָה בִּלְתִּי־נִשְׁלֶטֶת שֶׁל פִּחוּת.

קַדְמוֹן מִן הַפַּפִּירוּס־עַל־הַיְאוֹר

וּמִקְּשִׂיטוֹת הַפַּרְעוֹנִים הַחֲנוּטִים,

הוּא מְרַשְׁרֵשׁ כְּדֵי לִלְכֹּד סַגִּינָהוֹר

וּמְצַלְצֵל בְּעִנְבָּלָם שֶׁל הַפּוֹתִים.

אֲבָל הָעֵת וְהַבְּרִיּוֹת הַמְנֻסִּים

וְכָל מִי שֶׁמַּבִּיט בּוֹ גְלוּי־עֵינַיִם

יוֹדְעִים שֶׁאֵין הוּא נֵס מִן הַנִּסִּים

וְכָל־כֻּלּוֹ טוֹב לִסְתִימַת שִׁנַּיִם.