לוגו
קהלת יפו בימי המלחמה
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

 

1. העבודה להקלת המשבר ביפו.    🔗

הועד להקלת המשבר נוסד ביפו בט“ו באב, ימים אחדים לאחר שפרצה המלחמה באירופה. אז חשבו כי המשבר ימשך לכל היותר שנים שלשה חדשים; את כל עבודת העזרה סדרו בועד אחד כללי שהתחלק לועדות מיוחדות; לתמיכות, למכירת קמח ולחם, להלואות ולעבודות צבוריות. במשך הזמן התרחב חוג פעולת הועד. התמיכה בעצמה דרשה עבודה רבה בעד כל עדה ועדה (האשכנזית, הספרדית והתימנית). נבחר ועד־מחלק, ועד מיוחד בעד הפועלים ובעה”מ; מכירת הקמח והלחם ועניני ההלואות התרחבו באופן מיוחד בעשותם מחזור של עשרות אלפים פרנקים כ“א, וע”כ יצאה עבודתם מחוג פעולת הועד להקלת המשבר; גם סניף העבודה הצבורית התרחב ונעשה ועד עומד ברשות עצמו.

למוסד העזרה ביפו הונח העיקרון של העזרה העצמית. בראשית המשבר נעשתה רשימת הערכה בסכום שלשים אלף פרנקים בערך; זוגות של גברים יצאו בכל חלקי העיר. והמנדבים הראשונים הראו, כי המעריכים לא עברו את גבול האפשרות; אנשים פחות או יותר אמידים נדבו סכומים של מאתים ומאה פר‘, גדול היה מספרם של אלה שנדבו עשרות פר’, ובאופן כזה נאסף במשך החדש הראשון כארבעת אלפים פר' בתל־אביב וכאלפים פר' ביתר חלקי העיר. ועד הקמח והלחם השיג בהאפ“ק הלואה של עשרת אלפים פר', ועד המלוה השיג ג”כ כמה אלפים פר' ממוסדות שונים שבעיר, איזו אלפים פר' היו מוכנים גם לעבודות צבוריות. ככה התכוננה עדתנו לעמוד בכחות עצמה לפני המשבר, לולא ארך יותר מדי; רק, דרך אגב ועל כל צרה שלא תבא, פנו גם לאחינו שבחו"ל.

והנה בחדש תשרי באה העזרה האמריקנית. בודאי היא־היא שחלצה אותנו מן המצר ונתנה לנו בעת רעה ומרה זו את אפשרות הקיום לעדתנו כמו ליתר העדות העבריות שבא“י. ואולם באליה שמנה זו הורגש כבר מתחלה קוץ מכאיב מאד. ע”י עזרה זו, שבאה מן החוץ, כמעט שנפסקה לגמרי עבודת העזרה העצמית. אנשים אמידים, שלא הספיקו לגבות מהם את נדבתם, לא אבו לנדב עתה; ולפחות אמידים ולבינונים, בודאי שהיה עתה תירוץ מספיק, ויותר ממה שהשתמטו המנדבים התרשלו הגובים. באופן זה נאספו בעיר, במשך ששת החדשים פחות מחצי הנדבות, שנאספו במשך שני החדשים הראשונים. כמובן הרבה גרם לזה גם המשבר; ביחוד אחרי שפרצה המלחמה גם בארצנו. אבל אין ספק בדבר, כי אחד הגורמים העקריים להמעטת העזרה העצמית היתה העזרה שבאה מן החוץ.

ואלו הם פרטי אופני העזרה בעירנו:

תמיכות בקמח ובכסף.

1)ועד המחלק לאשכנזים. ע“י ועד זה נתמכות כמאתים וחמשים משפחות שבהן כשבע מאות נפש – בערך 15 אחוזים ממספר כל נפשות האשכנזים שבעיר; מהם בעלי מסחר ובעלי מלאכה, שנפסקה פרנסתם או אנשים, שהכנסותיהם היו באות מחו”ל; מהם אנשים שהיו אמידים וגם עשירים, אנשים שיש להם גם עתה נכסי דנידי ודלא נידי בא“י או בחו”ל, ושבכל זאת אין להם פה עתה אף מזון סעודה אחת; בחדשים הראשונים של המשבר כבר היו בעירנו יותר ממאתים משפחות אשכנזיות הזקוקות לעזרה, במשך הזמן עזבו איזו עשרות מהן את העיר, אבל במקומן באו אחרות, שלמרות כל השתדלותן לא יכלו להחזיק מעמד ומספר נפשות הנתמכים נשאר בלי שנוי. מחלקים לכל נפש לכל היותר חצי רוטל קמח לשבוע או במזומנים בשליק לנפש לשבוע, ובאופן זה מוציאים בכל שבוע שלשה קנטרים קמח (900 קילוגרם) או 400 פר' במזומנים. מלבד זה נותנים למספר ידוע של זקנים וחלשים (20־15 איש בכל יום) מנות בבתי התבשיל וזה עולה בערך 20־15 פר' בשבוע. בסך הכל הוציא ועד המחלק לאשכנזים במשך שמונה חדשים, מט“ו באב תרע”ד עד הפסח תרע“ה, בקמח ובמזומנים כתשעים אלפים פר'. צריך להעיר כי חלק הגון מהסכום הזה נתן למשפחות האשכנזיות בהלואה ועה”מ כתבו התחיבות, ואין ספק בדבר, כי חלק מזה יושב כעבור המשבר.

2) ועד המחלק להספרדים. הוא תומך בחמש מאות נפש ובערך 30 אחוזים ממספר הנפשות שבעדה זו בעירנו; מזה 130 נפש ממשפחות האנשים, שהלכו לעבוד בצבא, והשאר עפ“י רוב אלמנות, יתומים וזקנים. האנשים האלה התפרנסו בדוחק גדול באיזה אופן שהוא לפני המשבר, ועתה נשארו בעירום ובחסר כל. משפחות אנשי הצבא מקבלות חצי רוטל קמח או בשליק לנפש לשבוע והשאר בערך קילוגרם לנפש לשבוע. בסה”כ מוציא הועד הזה 200־150 פר' לשבוע ובמשך שמונת החדשים הוציא בקמח ובמזומנים כחמשת אלפים פר'.

3) ועד המחלק לתימנים. העדה הזאת היא היותר עניה שבעיר. גם בימים כתקונם מתפרנס חלק גדול מהם מצדקה, בכל זאת מוצאים רובם איזו עבודה שהיא, ביחוד עבודה פשוטה שבבנינים, שבה מעסיקים גם נערים וילדים. עתה כמעט שאין אפשרות להמציא להם עבודה (עיין הלאה: “עבודות צבוריות”). כתשע מאות נפש מבני העדה הזאת זקוקות עתה לעזרה (שני שלישים מכל נפשות העדה) והועד מחלק להם פעם בשבועים קילוגרם קמח לנפש או איזו “עשריות” במזומנים. בסה“כ מחלק הועד הזה 180־120 פר' לשבוע ועוד כשלשים פר' לשבוע למשפחותיהם של העובדים בצבא בשליק לנפש לשבוע. במשך שמונת החדשים הוצא ע”י הועד הזה כארבעת אלפים פר'.

4) הועד המאוחד לפועלים ובעלי מלאכה. מראשית ימי המשבר התאחדו ב“כ הסתדריות הפועלים ובעה”מ במטרה לדאוג באופן מיוחד בעד חבריהם מחוסרי העבודה, שהחלו להתרבות מיום ליום. פתחו מטבח ע“י קלוב הפועלים להספיק אכילה בזול בהלואה וגם בחנם; במוסד זה השתמשו כמאה ועשרים איש רוקים, לבעלי משפחה הספיקו איזו צרכי אכל הביתה. בעת המהומה של הגרושים עזבו רוב הפועלים הרוקים את א”י והשאר הלכו לעבוד במושבות; לקבוצות שונות של בע“מ מחוסרי עבודה (50־40 משפחות שבהן 250־200 נפש) הספיק הועד המאוחד קמח בהלואה בשיעור 3־2 קילוגרם לנפש לשבוע; הוצאות הועד הזה היו 300־150 פר' לשבוע ובסה”כ הוצא על ידו בשמונת החדשים כארבעת אלפים ושש מאות פר'. בעת האחרונה התרכזה עבודת הועד הזה אך ורק בבקשת עבודה (עיין: “עבודות צבוריות”) ובעה“מ משוללי העבודה מקבלים את עזרתם ע”י הועדים המחלקים הכלליים.

צריך להעיר ולהדגיש, כי כמאתים משפחות מבעה“מ המאורגנים ע”י “מרכז בעה”מ ביפו" לא נזקקו עד היום לשום עזרה צבורית; מראשית ימי המשבר סדר ה“מרכז” עזרה הדדית והכנת צרכי אכל כל חבריו ע“י הלואה באפ”ק במשכנתא של המגרשים, שישנם להרבה מחבריו. אח“כ השיג המרכז הלואה כזו גם מהפונד האמריקני ג”כ בערבות בטוחה; בעת האחרונה לקח המרכז עבודה של נגרות ובנאות בקבלנות ומעסיק בזה כמה עשרות משפחות של בע"מ ופועלים מחבריו ושלא מחבריו.

5) בית התה. מוסד זה התקים במשך חדשים אחדים בסוף הקיץ עד אמצע החורף. הרוקים ובעלי משפחה, שאין להם אפשרות להכין תבשיל חם בביתם, השיגו בבית התה פעמים ביום אוקיה לחם ושתי כוסות חמין בעשריה או בחנם. בזה השתמשו כמאתים איש ליום בבקר ובערב. מפני דוחק המצב ומפני חוסר הסוכר נסגר המוסד הזה בסוף חדש טבת. במשך ארבעה חדשי קיומו הגיע המוסד הזה לסכום של שלשת אלפים וחמש מאות פר'.

6) מלבד העזרה הנתנת ע“י ועדים שונים בתור דבר קבוע דרושה לפעמים עזרה מקרית זמנית להספקת מזון, לצרכי רפואה או לצרכי נסיעה לאנשים, הנאלצים לעזוב את מקום מושבם; חלק מתמיכות אלו ניתן רק בהלואה (אם אין להם די ערבות בטוחה בשביל לפנות ל“מלוה” ברבית). בסה”כ הוציאו לתמיכות אלו כאלפים וחמש מאות פרנקים. התמיכה היותר גדולה היא 5 פר' לשבוע או להלואה בפעם אחת 20 פר' ולחולה 10 פר' (לכניסתו לביה"ח או לנסיעה ירושלימה) באופן זה עזרו לששים איש. סעיף מיוחד בתמיכות הפרטיות היא העזרה שנתנה לאנשים, שהלכו לעבוד בצבא או שעבדו אצל הממשלה ביפו (הסנדלרים והחיטים). להולכים מן העיר נתנו שנים שלשה קילוגרם קמח לנפש לשבוע או בשעור זה כסף במזומנים. עזרה זו ניתנה למאה וחמשים איש שהלכו מן העיר ולמאה משפחות שעבדו פה והוציאו לזה בסה"כ כאלף וחמש מאות פר'.

7) מוסדים. בראשית עבודתו נתן הועד להקלת המשבר את עזרתו גם למוסדים שונים שקבלו אח“כ תמיכה מועד העזרה האמריקנית. עד שנעשה השנוי הזה הוציא ועד המשבר: 1400 פר' לבית החולים, 690 פר' לקופת המלוה, לעבודת צבוריות 492 פר‘. להכנסת אורחים 50 פר’, לבית המלאכה 140 פר' בסה”כ כאלפים וחמש מאות פר'.

8) הוצאות שונות. אם כי הועד המרכזי לכל ועדי המחלקים עובד שלא על מנת לקבל פרס, הנה דרוש בשביל כל העבודה הזאת מזכיר ומנהל ספרי החשבונות בשכר. נחוצים גם שני שמשים לשליחות שונות ולגבית כספים. כל זה יחד עם שכר דירה, הדפסה, מאור וכדומה עלה במשך שמונת החדשים בסכום כאלף ומאתים פר'.

המאזן הכללי לועד התמיכה אשר להקלת המשבר:

במשך שמונת חדשי עבודתו (ט“ו אב תרע”ד – ט“ז ניסן תרע”ד).

הוצאה


שם סכום סכום
ע"י הועד המחלק לאשכנזים ……………… 8929.43 פר'
ע"י הועד המחלק לספרדים ……………… 4910.87 פר'
ע"י הועד המחלק לתימנים ……………… 3680.75 פר'
ע“י הועד המחלק המאוחד לפועלים ובע”מ ……………… ־4597 פר'
לתמיכות פרטיות 1772.79 פר' ………………
לתמיכות בהלואה 694.82 פר' ………………
לתמיכות לאנשי צבא 1714.79 פר' ………………
לבית התה ……………… 3469.16 פר'
למוסדים: לבה"ח ־.1400 פר' ………………
למוסדים: למלוה ־.690 פר' ………………
למוסדים: לעבודות צבוריות ־.292 פר' ………………
למוסדים: לבית המלאכה 140.90 פר' ………………
למוסדים: להכנסת אורחים ־.50 פר' " 2572.90 פר'
להוצאות שונות ……………… 1235.13פר'
נשאר בקופה ובשטרות לט"ו ניסן ……………… 1074.37 "
בסה"כ ……………… 34552.01 פר'

הכנסה:


שם סכום סכום
נדבות יפו ותל־אביב ……………… 11168.36 פר'
נדבות יפו לבית התה ……………… 1412.59 פר'
המוסדים: האפ"ק 100 פר' ………………
המוסדים:משרד הא"י 720 פר' ………………
המוסדים:חו"צ 100 פר' ………………
המוסדים:יק"א 900 פר' ………………
המוסדים:אגודת הפקידים 100 פר' ………………
המוסדים:מרכז בע"מ 110 פר' ………………
המוסדים:הפועל הצעיר 114 פר' ………………
המוסדים:פועלי ציון 40 פר' ………………
המוסדים:הבמה העברית 41 פר' ………………
המוסדים:אגודת בני יעקב 20 פר' ־.2245 פר'
מועד הלחם (ריוח) ……………… ־.1000 פר'
הכנסות שונות ……………… 845.30 פר'
מהקופה האמריקנית (6 חדשים) ……………… 17.175 פר'
מסכומים עוברים ……………… 276.82 פר'
חוב לועד הקמח 428.94 פר' ……………… 34552.01 פר'

לפי הסכום הכולל יוצא, כי יותר מהחצי של ההכנסות היו ממקורות מקומיים ופחות מן החצי בא מן החוץ, ואולם היחס הזה איננו תמידי, בראשונה היו ההוצאות מעטות וכלן היו מהכנסות מקומיות. במשך הזמן נתרבו ההוצאות וההכנסות המקומיות נתמעטו, עד כי באחרונה היו כשלשת רבעי ההכנסות מן העזרה האמריקנית. התקציב הנחוץ לחדש האחרון הוא:

הוצאות:


שם סכום בפר' לשבוע
לועד המחלק האשכני 400
לועד המחלק הספרדי 200
לועד המחלק התימני 200
מנות לבית התבשיל 25
תמיכות פרטיות ולאנשי צבא 75
הוצאות שונות (מזכיר, שמשים, דירה וכו' 35
בס"ה 935

ולפי חשבון החודש ד' שבועות ושני ימים בקרוב 4000 פר. ההכנסות מהעיר יכולות להיות לכל היותר 500 פר' לחדש, והשאר צריך לבוא מהעזרה האמריקנית.

 

ב. יתר אופני הקלת המשבר.    🔗

כבר נאמר פה, כי סניפים שונים של הועד להקלת המשבר התפתחו בתור מוסדות כמעט אותונומיים, בעת האחרונה סכם כל אחד מהם את עבודתו ויפרסם דו"ח מפורט. לשם שלמות התמונה של עבודת העזרה תבוא פה סקירה כללית על עבודת המוסדות האלה, יסודי עבודתם והיקפם בסכומים כוללים.

1)המלוה. רבים מנגועי המשבר לא חפצו לקבל עזרה בתור נדבה, כ“א בתור הלואה בערבות בטוחה. היו כאלה, שנמצאו בידם שוה כסף בשטרי ערך של חו”ל, שאי אפשר היה למכרם כלל או רק בחצי המחיר, המחאות של בנקים, שלא יכלו לבוא לידי גובינא, שטרי חוב שאין הבעלים יכולים לשלם אותם עתה. היו בעלי בתים שאינם מקבלים דמי דירה, בעלי מגרשים וקרקעות, – כלם אנשים אמידים ובטוחים אבל באותה שעה עניים. כשמונה מאות משפחות כאלו קבלו עזרה מועד המלוה, ע“י הלואות בערבות היותר בטוחות, עפ”י רוב במשכנתא של כלי זהב וכסף וקשוטים. בראשונה הלוה הועד עד 30 פר' לחדש לכל איש, אבל ברבות מספר הלווים הופחת סכום כל הלואה עד עשרים פר' לחדש. סכום ההלואות שנחלקו עד הפסח מגיע עד חמשים אלף פר‘: מזה 18.600 מכסף האפ"ק, 17.700 פר’ מהעזרה האמריקנית והשאר ממוסדות מקומיים (ועד תל־אביב, הגמנסיה, חברת יקותיאל, ועד המשבר, “מושב זקנים” וכדומה).

2) הועדה לעבודות צבוריות. העזרה הכי רציונלית, זוהי להמציא עבודה לבעלי מלאכה ולפועלים. למטרה זו נתנו מקופת העזרה האמריקנית הלואות בערבות בטוחה לאגודות ולאנשים פרטיים בשביל לישר מגרשים, לסלול דרכים ולגמור בנינים, ובתנאי שחמרי הבנין יהיו מוכנים אצל הלווים משלהם ושמכסף ההלואה יוציאו רק לתשלום שכר העבודה. יחד עם זה משגיחה הועדה הנ“ל לחלק את העבודה בין היותר נצרכים (ביחוד בין בעלי משפחה), לתת לכל אחד עבודה רק למספר ימים ידועים בחדש (12־10 יום) ולשלם לע”ע רק מינימום מסוים – 2,25־2 פר' על חשבון המגיע בעד כל יום של עבודה; באופן זה מקבל כל פועל על חשבון עבודתו לא יותר משלשים פר' לחדש. במשך ששה חדשים של קיומה הוציאה הועדה הזה 11.500 פר' והעסיקה כמאה פועלים כל חדש. סדור העבודות האלו נעשה תמיד בהשתתפות הועד המאוחד לפועלים ובעלי המלאכה הנ"ל.

בעזרת הועדה הזאת המציא גם ועד התימנים בחדשים האחרונים עבודה לכמה עשרות פועלים ע“י קבלנות בסלילת מסה”ב החדשה.

גם מרכז בע“מ המציא בעת האחרונה עבודה לכמה עשרות בע”מ ופועלים למשך חדשים אחדים ע“י קבלנות בבנין גשרים למסה”ב החדשה1 ובבנינים פרטיים בעיר. לעבודה זו שבעיר יקבל המרכז מהסכום הקצוב לעבודת צבוריות כאלפים פר' בהלואה בערבות בטוחה.

3) ועד הקמח והלחם. זהו אופן עזרה כללי לכל יושבי העיר, עזרה הרבה יותר חשובה באיכותה מאשר בכמותה. בימי המשבר הראשונים הורגשה נטיה מצד החנונים והאופים להרים את מחיר הקמח והלחם. ואולם ע"י המכירה הצבורית החזיקו תמיד את המחירים בגבולות ידועים. במשך כל הזמן נמכרו בערך 22.000 קילוגרם (2215 שקים) קמח ובערך 16.000 קילוגרם (1077 שקים) מבלי שנזקקו לשום עזרה מן החוץ.

4) מהלך האניות והעברת הכספים.

צעד מוצלח מאד היה זה ששלחו את אנית השריון האמריקנית למימי יפו והרשו לה להוביל את האנשים, שנאלצו לעזוב את הארץ ולהעביר את הכספים שבאו מחו“ל. בימי המהומות החלו אניות המסחר להשתמש באסון ומלבד שהעלו את מחיר הנסיעה פי שנים ושלשה – התנהגו עם הנוסעים באופן מוזר מאד. אז באה האניה האמריקנית לעזר ע”י זה שהיא הובילה את המגורשים חנם, והיחס למסכנים שנאלצו לעזוב את הארץ היה אנושי. היחס הטוב גרם אמנם לזה, שרבים מאלה שלא היו צריכים לעזוב את הארץ נפתו לנסוע, ואולם מספרם של אלה שנאלצו לנסוע באמת היה רב. ואניה זו המתיקה להם את מרירות הגלות. הופעתה של האניה הזאת בחוף יפו היתה מביאה הרגעה גם בלבות הנשארים, אחרי שידעו כי לכל צרה שלא תבוא תהיה האפשרות להמלט מן הידים העסקניות של סוכני אניות המסחר. אבל עוד גדול מזה היה ערך העברת הכספים, כי בלעדי האניה הזאת לא יכול היה גם כסף העזרה האמריקנית בשביל הקהל ובתי הספר להגיע לא“י בזמנו. והעיקר שהכספים הפרטיים מהארצות השונות היו מגיעים בקושי גדול לא”י; והכסף הזה שאלפי אנשים היו מקבלים ממשפחותיהם ומקרוביהם שבחו"ל, הלא היה העורק החיוני של חיינו הכלכליים. שרות זו של העברת הכספים הנהו גורם חשוב בהקלת המשבר.

־־־־־־־־־־

מכל האמור נראה, כי במה שנוגע לעזרה חומרית נעשה הרבה כדי להקל את המשבר, ואולם המשבר הרוחני הנהו אולי יותר גדול מהמשבר החומרי. אולם בשביל לתקן את המצב החומרי ולהגן עליו ג"כ דרושים היו הרבה כוחות רוחניים, ובעבודתנו זו נראתה לפנינו כל החולשה אשר בחיינו הצבוריים. אי אלו מוסדות נסו לעזור לפי כוחותיהם ואיך שהוא; לפעמים היו מספיקים, אבל יכלתם היתה מצערה לפי מהותם ואיכותם בזמן הזה. אולם הצבור בכללו נשאר דל ממעש, בלי מרץ ובלי כשרון סדורי, והיה בבחינת מוץ שיסוער לפני רוח. מצב זה מעורר רגשות מרים ודורש מאתנו “חשבון הנפש”, אבל לא עתה הזמן לזה…



  1. לעבודה זו צרפו גם פועלים חוצבים וסתתים מירושלים.  ↩