סְנָאִי קָטֹן גְּדָל הַזָּנָב

יָשַׁב לוֹ בְּרֹאש הֶעָנָף,

יָשֹׁב יָשַׁב עַל עֲכוֹזוֹ,

פִּצַּח לוֹ בַּלָּט אֲגוֹזוֹ.

הָאֱגוֹז עוֹדוֹ בַּכָּף –

פִּתְאֹם פָּף! –

       וַיָּעָף חֵץ,

נָפַל סְנָאִי מִן הָעֵץ,

הָהּ, עַל סְנָאִי בָּא הַקֵּץ!