טָהוֹר וְקָשֶׁה וְלָבָן הָעוֹלָם.

מִצָּפוֹן הָרוּחַ תְּמוֹל הֵנִיסָה

חֲלוֹמוֹת עֲרָפֶל

עִוֵּר וְתוֹעֶה

עַד לִבְלִי קֵץ…

בִּנְשִׁימָתָהּ תַּעֲצֹר הַיּוֹם הָרוּחַ.

שֶׁלֶג מַבְהִיק מִסָּבִיב,

וְצֵל הָרִים תָּכֹל

שְׁמֵי תְכֵלֶת חִוְרִים,

יְרַטְּטוּ בְאוֹרָם.

וּבַצֵּל –

תָּפוּשׂ בַּהֲדַר קִפְאוֹנוֹ

יִשְׂתָּרֵעַ הַנָּהָר,

וּכְעֵין קַשְׂקֶשֶׂת לוֹ –

בָּרֶקֶת קֶרַח כֵּהָה

וְשִׁלְגֵי זֹהַר לוֹ,

עַד אֲשֶׁר יֹאבַד גֵּווֹ

הַיְרַקְרַק וְהַמִּתְפַּתֵּל

שָׁם בַּמֶּרְחָק…

מָקוֹם שָׁם אוֹר הַיּוֹם הִתְלַקֵּחַ,

וְנֹגַהּ לוֹ לְבֶן לֶהָבוֹת – – –

כְּאִלּוּ חַמָּה נָפְלָה

עַל גָּלְמֵי קֶרַח

קְשֵׁי הַבְּדֹלַח

וַתִּשָּׁבֵר…

אֶת עֵינַי אֶסְגֹּרָה.

בִּי יָרֹן דָּמִי

וּצְלִילוֹ בְאָזְנַי:

טָהוֹר הָעוֹלָם.

לִי נִדְמָה:

יַחַד עִם לֵב הָאָרֶץ,

בִּי לִבִּי יַהֲלֹם;

וְהוּא עִם פְּלָגִים יִזְרֹם

שֶׁמִּתַּחַת לְגֶלֶד הַקֶּרַח נוֹזְלִים.

טָהוֹר… הָעוֹלָם…

טָהוֹר…

אדר תרס"ג