כְּבָר נָשְׁבָה הַצִּנָּה הַזְּעוּמָה,
הִתְחִילוּ הַיָּמִים הַנּוֹבְלִים,
בַּחוּצוֹת נִגְרָרִים בְּנֵי-אָדָם,
מְכַוְּצִים אֶת גּוּפָם וְסוֹבְלִים…
הַשַׁחַר עַל רֹאשִׁי הִתְרָעֵם,
הִתְחַמְּקָה הַשֶּׁמֶשׁ הַנָּאוָה,
צִיץ הָיָה בְגַנִּי וַיִּמֵּל,
שְׁבִיב הָיָה בְלִבִּי וְכָבָה…
וְעֵינֵי כִּי אֶשָּׂא לַמֶּרְחָק –
עֲרָפֶל וִישִׁימוֹן לִי נִרְאִים.
שָׁם אוֹצֵר הָרוּחוֹת הַחֲנוּקִים,
הַבּוֹכִים בְּלֵילֵי-סַגְרִירִים.
הָעוֹלָם הִתְקַפֵּל אֶל תּוֹכוֹ
וַיִּדֹּם בִּזְרֹעוֹת הַגְּוִיעָה.
עַל גַּנִּי צוֹרֵחַ הָעוֹרֵב
וּבְשׂוֹרַת-צַלְמָוֶת בְּפִיהוּ…
תר"ע