לִרְגָעִים מְאֹד מְעַטִּים יֵשׁ אֲשֶׁר תִּשָּׂא

בְּךָ אֶת נַפְשְׁךָ כְּאֵגֶל הַבְּדֹלַח:

עוֹלָם מָלֵא מִשִּׁמְשׁוֹ וּשְׁבוּר־גְּוָנִים,

כְּנֶסֶת מַרְאוֹת וּדְבָרִים רוֹעֲדִים;

וְעֵינֶיךָ לְעוֹלָמְךָ

כְּאֶל אֵגֶל הַבְּדֹלַח –

וְאוּלָם עוֹלָמְךָ הֵן יֶחֱרַד לְהִשְׁתַּפֵּךְ

וּבְמִלּוּאוֹ לֹא יַעֲמֹד

וְחָרַד אֶל כָּל אַפְסָיִם…

וְהֵן לְכָל הָעוֹלָמִים אַתָּה נָתוּן. –

קַצְוֵי מֶרְחַקִּים אַוְרִירִים מֵעֵינֶיךָ יִנְהָרוּ

וּבִעוּתֵי מַחֲשַׁכִּים בָּהֶן יִתְעַמָּקוּ; –

וּמְצָאוּךָ הַדְּבָרִים הָרְחוֹקִים וְהַקְּרוֹבִים –

וְדָרְשׁוּ נַפְשֶׁךָ.

בִּדְמִי הַלֵּילוֹת

תַּעֲמֹד בְּרֹאשׁ הָרִים,

וְאֶל בֵּין כּוֹכָבִים קָרִים וּגְדוֹלִים תָּשִׂים רֹאשֶׁךָ.

וְשָׁקְעוּ לָאָרֶץ הַחַיִּים מִתַּחַת;

וְעַל אַחֲרוֹן יְקוֹד צָרָתָם

תֵּרֵד הַשִּׁכְחָה הַשְּׁחוֹרָה –

וְאַתָּה עֵר בַּלָּהוֹת

מֵעַל לַחֲשֵׁכָה.

וְכוֹכָב כִּי יִפֹּל

מֵחֶרְדַּת לַהַב שְׁאָגָה עוֹלָה

מִמְּצוּקֵי הָאֲבַדּוֹן לְשָׁמַיִם –

וְנָפַל הַכּוֹכָב אֶל נַפְשֶׁךָ

וְכָבָה בִּתְהוֹמָהּ…

וּבִהְיוֹת הַבֹּקֶר

וְהִנֵּה מְרַחֵף אַתָּה עַל־פְּנֵי הַתְּהוֹם

לִרְקֹעַ עָלָיו אֶת שָׁמֶיךָ הָעֲמֻקִּים,

וְהַשֶּׁמֶשׁ הַגָּדוֹל בְּיָדֶךָ –

עַד עָרֶב.