אַבָּא שֶׁלִּי הוּא חָכָם

אַבָּא שֶׁלִּי הוּא וָתִיק.

עִם אוֹר הַשֶׁמֶשׁ הוּא קָם

וְנוֹסֵעַ בָּאוֹטוֹ עִם תִּיק.

וְכֻלָּם בָּאִים אֶל אָבִי,

וְאוֹמְרִים: צַלָּחוֹת לַמִּטְבָּח!

וְאוֹמְרִים: מַסְמְרִים לְהָבִיא,

וּסְפָרִים אַל תִּשְׁכַּח!

וְאַבָּא מֵבִיא אֶת הַכֹּל:

לְבֵנִים לִבְנוֹת אֶת הַלּוּל,

וּטְרַקְטוֹר חָדָשׁ וְגָדוֹל,

וּמְכוֹנָה שֶׁעוֹשִׂים בָהּ דִלּוּל.

צַלָּחוֹת הוּא מֵבִיא, וְכַדִּים,

וּבַדִּים אֲרֻכִּים לְחֻלְצוֹת,

וְסַבּוֹן לָבָן שֶׁל שְׁקֵדִים,

וּלְפֶסַח הַרְבֵּה מַצּוֹת.

הוּא צָרִיךְ רַק לִכְתֹּב וְלִרְשֹׁם

אֶת הַכֹּל בַּפִּנְקָס הַקָּטָן,

וּכְבָר לְמָחֳרַת הַיּוֹם

הַכֹּל מְזֻמָּן וּמוּכָן.

גַּם אֲנִי אֶסַע עוֹד מְעַט

עִם הָאוֹטוֹ עַד תֵּל־אָבִיב,

וְאָבִיא לָךְ הַרְבֵּה שׁוֹקוֹלָד,

וְסֻכָּרִיָּה עִם שָׁזִיף.

וְאָבִיא לָךְ חִשּׁוּק כָּחֹל,

וּבָלוֹן אָבִיא לָךְ וָרֹד,

אָבִיא לָךְ הַכֹּל, הַכֹּל!

שָׁלוֹם וּלְהִתְרָאוֹת!