אִמָּא,
מַה טּוֹב יִהְיֶה, כְּשֶׁהַצִּפּוֹר
תָּשִׁיר עַל־יַד כָּל חַלּוֹן
שִׁירִים אֵין־סְפוֹר.
וְאֶל כָּל פֶּתַח
יָצִיצוּ רָאשֵׁי פְּרָחִים
שְׂמֵחִים, מְבָרְכִים;
וּבְכָל עֲרוּגָה
יִגְדַּל הַצְּנוֹן וְהַכְּרוּב,
וְהַלֶּחֶם יָנוּב;
וּבְכָל עַיִן
תִּפְרַח בַּת־צְחוֹק,
וְאִישׁ לֹא יִבְכֶּה
אֲפִלּוּ לֹא תִּינוֹק.
וְלֹא תִּהְיֶינָה בִּכְלָל דְּמָעוֹת.
אִמָּא, הַגִּידִי,
אֵיךְ עוֹשִׂים אֶת זֹאת?