אוּ־וּ־וּ, שִׂמְחָה בַּמַּחֲנֶה,

מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה:

הַכַּלְבָּה הַשְּׂעִירָה,

הַגְּדוֹלָה, הַבְּהִירָה,

זֶה עַתָּה הִמְלִיטָה

גּוּרִים

קְטַנִּים

שִׁשָּׁה!

הָאֶחָד צָהֹב כֻּלּוֹ,

כָּל־כָּךְ דּוֹמֶה הוּא לְאִמּוֹ,

הַשֵּׁנִי אָפֹר־בָּהִיר,

וְכֻלּוֹ שָׂעִיר!

הַשְּׁלִישִׁי, הָרְבִיעִי,

הַחֲמִשִּׁי, הַשִּׁשִּׁי…

הַשְׁמַעְתֶּם?

שִׁשָּׁה גוּרִים

וְהֵם עִוְּרִים!

אֵין דָּבָר,

יִגְדְּלוּ –

יִפְקְחוּ כֻּלָּם עֵינַיִם,

כָּל אֶחָד – שְׁתַּיִם.

יִתְרוֹצְצוּ מַהֵר־מַהֵר

לְכָל אֹרֶךְ הֶחָצֵר,

יִשְׁתּוֹבְבוּ, יִסְתּוֹבְבוּ,

יִנְבְּחוּ וְיִשְׂמְחוּ

הַגּוּרִים

הַשִּׁשָּׁה.