יֵשׁ גּוּרַת־כְּלָבִים קְטַנְטֹנֶת,
אֲהוּבַת הַיְלָדִים,
וְהַכֹּל קוֹרְאִים לָהּ מִירִי,
וְכֻלָּהּ הִיא מַחְמַדִּים!
מִירִי, מִירִי הַשְּׁחַרְחֹרֶת,
שׁוֹבֵבָה מְאֹד־מְאֹד,
כְּכַדּוּר הִיא מִתְגַּלְגֶּלֶת
עַל רַגְלֶיהָ הַחוּמוֹת.
וְלַכֹּל־לַכֹּל תּוֹקַעַת
אֶת אַפָּהּ הַקָּט, הַחוּם.
בְּכָל נַעַל וּמִגְבַּעַת
מְכַרְסֶמֶת הִיא כִּרְסוּם.
הִיא אוֹהֶבֶת מִכְנָסַיִם
וְגַרְבַּים מֻפְשָׁלִים,
וְטָעִים מִכֹּל – הִיא בֹּהֶן
מְצִיצָה מִסַּנְדָּלִים.
עַל הַבֹּהֶן מִסְתָּעֶרֶת
בְּקוֹל נַהַם וּנְבִיחָה,
וּמְלַקֶּקֶת וְנוֹשֶׁכֶת
וְשׂוֹרֶטֶת מְלֹא כֹּחָה.
מִי רָאָה יְצוּר שֶׁל חֶמֶד,
מִי רָאָה גוּרָה־בֻּבָּה,
מִי רָאָה כָּמוֹךְ נֶחְמֶדֶת,
מִירִי, מִירִי הַכַּלְבָּה!