כִּי אָכַלְתִּי מִפִּתִּי,

נָשְׁרוּ הַפֵּרוּרִים.

מִיָּד קָפְצוּ, מִיָּד קָרְבוּ

שְׁלֹשָׁה דְּרוֹרִים.

אֶחָד לִקֵּט הַפֵּרוּרִים

אֶצְלִי מִן הַסַּנְדָּל,

לִקֵּט־לִקֵּט לוֹ דֵי שָׂבְעוֹ

וְהִתְעוֹפֵף אֶל עָל.

קָרַב מִיָּד הַשֵּׁנִי,

תָּפַס פֵּרוּר שָׁמֵן,

וְעָף וְטָס מְהִיר־כָּנָף

לַהֲבִיאוֹ לַקֵּן.

רַק הַשְּׁלִישִׁי, רַק הַשְּׁלִישִׁי

פָּחַד לְהִתְקָרֵב,

הִבִּיט בַּלָּאט בַּפֵּרוּרִים,

הִבִּיט בָּהֶם רָעֵב.

הִגַּשְׁתִּי לוֹ פֵּרוּר אֶחָד,

הִגַּשְׁתִּי לוֹ שֵׁנִי:

"בּוֹא נָא, בּוֹא מַהֵר וְקַח,

בּוֹאָה, טִפְּשׁוֹנִי.

קָפַץ הַצִּדָּה אָז הַדְּרוֹר,

מַרְעִיד מִפַּחַד רַב,

פִתְאֹם נָשָׂא כְּנָפוֹ קַלָּה,

וְלֹא חָזַר, לֹא שָׁב.