עַל צַוַּאר הַכִּבְשָׂה
פַּעֲמוֹן מְצַלְצֵל,
בַּשָׂדֶה כָּל־כָּךְ חַם,
לֹא מַיִם, לֹא צֵל.
עַל צַוַּאר הַכִּבְשָׂה
מְצַלְצֵל פַּעֲמוֹן.
הַכִּבְשָׂה תָּעֲתָה
וְגוֹעָה בְּיָגוֹן
מְ־מֶה עֲזַבְתֶּם אוֹתִי,
אָן הֲלַכְתֶּם כֻּלְּכֶם?
אֵיפֹה כָּל הַכְּבָשִׂים,
הָעִזִּים, אַיֵּכֶן?
כֹּה הָלְכָה, תָּעֲתָה
לְרַגְלֵי הַמִּדְרוֹן,
וּבוֹדֵד וְעָצוּב
הִצְטַלְצֵל פַּעֲמוֹן.