חַג לָנוּ גָדוֹל,

גִּיל וּרְנָנָה –

הַיּוֹם מָלְאוּ לִגְבַת

אַחַת־עֶשְׂרֵה שָׁנָה.

הֲתֵדְעוּ, כִּי פַּעַם,

כְּשֶׁגְּבַת הָיְתָה קְטַנָּה,

כְּשֶׁגְּבַת הָיְתָה תִּינוֹקֶת –

בָּהּ לֹא הָיְתָה גִנָּה?

לֹא הָיוּ פְּרָחִים בָּהּ,

לֹא הָיוּ תְּבוּאוֹת,

וְגַם כַּרְמֵי הַגֶּפֶן

לֹא הָיוּ אָז עוֹד.

רַק הָיוּ שָׁמַיִם,

וְהָיְתָה שְׁמָמָה,

וְצָמְחוּ קוֹצִים פֹּה

עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

וְעַכְשָׁו הַבִּיטוּ!

גְּבַת כָּל־כָּךְ יָפְתָה.

כְּבָר צָמְחוּ צַמּוֹת לָהּ –

כְּבָר קָמָה נָבְטָה!

בַּצַּמּוֹת – סְרָטִים לָהּ,

תְּכֵלֶת וְאָדֹם, –

זִיו פְּרָחִים זוֹרֵחַ

בָּהּ לְאוֹר הַיּוֹם.

וּבָתִּים בָּהּ קָמוּ,

וּפוֹרְחִים שָׂדוֹת,

יֵשׁ פָּרוֹת בָּרֶפֶת,

וּבַלּוּל עוֹפוֹת.

וְעַכְשָׁו, הַבִּיטוּ,

גְּבַת גָּדְלָה כָּל כָּךְ –

הָבָה וְנָשִׁירָה,

הָבָה וְנִשְׂמַח!