קֻמְקוּם לִי פָּעוּט וְיָרֹק,
וּסְפָלִים עִם צִיּוּר שֶׁל חֵן,
עִם אָזְנַיִם דַּקּוֹת־דְּקִיקוֹת,
יְרֻקּוֹת אַף הֵן.
בָּא אָחִי וְשָׁבַר לִי סֵפֶל,
אֲחוֹתִי לִי שָׁבְרָה הַשֵּׁנִי,
הַשְׁלִישִׁי נִפֵּץ הֶחָתוּל,
הָרְבִיעִי… שָׁבַרְתִּי אֲנִי.
אָז אָחִי לִי הִבְטִיחַ סֵפֶל,
אֲחוֹתִי לִי הִבְטִיחָה שֵׁנִי.
הֶחָתוּל דָּבָר לֹא הִבְטִיחַ.
וְשָׁתַקְנוּ, קֻמְקוּם וַאֲנִי.
שָׁב אָחִי וְאָמַר: “אֵין כָּאֵלֶּה!”
חִפְּשָׂה אֲחוֹתִי לַשָּׁוְא.
הֶחָתוּל הִסְתַּלֵּק לוֹ חֶרֶשׁ,
וְאָמַר לַקֻּמְקוּם: “מַה עַכְשָׁו?”
חִיֵּךְ הַקֻּמְקוּם אֵין־אֹמֶר
וְקָרַב בַּלָּאט אֶל הָאֵשׁ,
וְהָמוּ וְעָנוּ בּוֹ הַמַּיִם
בְּזֶמֶר רוֹנֵן וְרוֹגֵשׁ.
וְעָלוּ הָאֵדִים בְּשֶׁפַע
וְתִמְרוּ עֲגֻלִּים וְקַלִּים.
וְיָרְדוּ אֶל שֻׁלְחָן לְפֶתַע
בְּדִיּוּק אַרְבָּעָה סְפָלִים.
אַרְבָּעָה סְפָלִים, כְּקֹדֶם,
עִם צִיּוּר יְרַקְרַק שֶׁל חֵן.
וְאָזְנַיִם דַּקּוֹת כָּאֵלֶה
יְרֻקּוֹת, יְרֻקּוֹת אַף הֵן!