לוגו
בורוכוב בתולדות תנועתנו
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

נסיתי להעמיק חקר בדברי בורוכוב הכתובים ולמצוא מה הם הערכים ביצירותיו שחותם הנצחיות עליהם, ואיזה חלקי בנינו הרעיוני הם רק פרי זמנו ותקופתו, ואתם יעבורו. חדלתי מנסיוני זה, כי בקראי את הדברים שנאמרו לפני עשרים שנה ויותר נוכחתי מחדש שהרבה ממחשבותיו של בורוכוב שנראו לנו אז, וגם לפני עשר שנים, כרחוקים מהמציאות וכטריבוט חולף של ההוגה והלוחם לרוח זמנו ולצרכי הפולמוס, עלו בערכם לנבואות שנזרקו מפי בורוכוב. וכמו שהיה מוקדם לגמור את הערכת בורוכוב ומפעלו ההיסטורי ביום מותו, ככה נדמה לי שגם כיום עוד לא מצאנו את המרחק הנכון אל עבודתו הרוחנית שיאפשר לנו להשקיף על אישיותו ומעשיו ולראותם באורם ההיסטורי הנכון.

לא נהיה נאמנים לרוחו של מנהיגנו המנוח, אם נאחז בדרך של קנוניזציה ופרישת טלית של קדושה ושל אמת נצחית על כל מה שאמר והכריז בורוכוב. ברור לי שכמונו גם הדורות הבאים בתנועה הסוציאליסטית העברית לא רק ילמדו מפיו, אלא יאבקו אתו בנשק הבקורת. גם כיום לא נעלם מאתנו שלא כל חלקי תורת בורוכוב הם שוים בערכם, ויש תחומים וגבולים במדור הנצחיות. לפעמים נראה לי שהרעיון האנליטי במשנתו, ההפרדה בין הוגה הדעות לבין המסביר, בין הצופה למרחקים לבן דורו הכפות לסביבתו, בקיצור, שדוקא הבקורת ההיסטורית והמדעית תגלה לנו את גאוניותו האמתית של בורוכוב.

אם בכל זאת ננסה כיום לאמר לעצמנו מה היה לנו בורוכוב ומה הוא לנו בדורנו, אזי הייתי אומר שהוא החוקר וההוגה של תקופת הבשורה בתנועה הפועלי־ציונית. הגורל הפסיק את פתיל חייו בעת שעמדנו על מפתן תקופת ההגשמה. נבצר לכן מאתנו לדעת, אם אפיו זה הוא פרי תכונתו או פרי סיטואציה היסטורית. אבל בתולדות הסוציאליזם היהודי יתפוס בורוכוב בעיקר את המקום הזה. בתקופת הבשורה, המתחלקת לעשר שנות חיפוש, פירוד, וליכוד כחות פזורים בכל רחבי הגולה, ולעשר שנות ארגון בברית פועלי־ציון העולמית, היו לנו שני אישים שסימלו את האלמנטים העיקריים של תקופה זו – את רוח המרידה במציאות היהודית והחברתית כאחד, ואת רוח החקירה המדעית.

נחמן סירקין היה מבשר המרד בגולה ובחברה החיה על בצע, הלוחם בסבל הירושה ובירושת הסבל של העם היהודי, הוא היה האבוקה הלוהטת של הציונות הסוציאליסטית, נושא הפתוס המוסרי של הזרם החדש בסוציאליזם העברי, ומקשר אותו עם נבכי ההיסטוריה העברית ועד שרשי הנבואה יגיע. בורוכוב היה נושא הפתוס הרעיוני והאינטלקטואלי של הציונות הפרוליטרית. ראשית צעדיה של תנועת פועלי־ציון היה גילוי האקונומיקה היהודית, האנליזה של כלכלתנו הלאומית בגולה באיזמל הבקורת הסוציאליסטית. בורוכוב העלה את הבקורת הפועלי־ציונית הזאת למדרגת שיטה, ובחריפותו ובבקיאותו המרכסיסטית נתן באור אקונומיסטי לרעיון הציוני והאיר את דרכי תנועת הפועלים היהודית המכירה את תפקידיה המעמדיים והלאומיים. זכותו של בורוכוב היא ושל עבודתו הרוחנית הכבירה, כי ארץ־ישראל הסוציאליסטית נהיתה בהכרתם של אלפי פועלים וסוציאליסטים יהודים הכרח היסטורי.

אולי רק אלה בינינו, שחוּנכו וגדלו בתקופה ההיא של הריבולוציה הרוסית הראשונה ושל תור הזהב בהתפתחות התנועה הסוציאליסטית במערב אברופה, יכולים להעריך מה פעל בורוכוב החוקר וההוגה בשביל תנועת הפועלים הסוציאליסטית הדוגלת בשם פועלי־ציון, ובמדה מרובה בעד כל תנועת הפועלים העברית המחפשת את תקונה הלאומי. הרצון הריבוליוציוני חושל בימים ההם בנשק המחקר המדעי, דעת הכחות השולטים בחיי החברה היה מקור האמונה במלחמת השחרור, הפתוס האינטלקטואלי הוליד את הפתוס המהפכני ואזר את הלוחמים כח להתגבר על האויב האכזרי שהתקומם למגר אותו. את האמונה המוצקה הזאת באמת המדעית וההיסטורית של הפועלי־ציונות נתן בורוכוב לחבריו בזמן ההוא. לכן לא נשאר בורוכוב יוצר שיטה, חוקר בודד בחדר עבודתו, כי אם היה למורה ולוחם, למנהיג ודבּר. בשעת מבוכה – טריטוריאליסטית וסיימיסטית – הופיע בתוכנו ונעשה למציל הרעיון הפועלי־ציוני ברוסיה ולמיסד המפלגה הרוסית. גלי האמונה והבטחון שהוא הכה במטרופּולין זו של תנועת הפועלים היהודים פשטו גם לאוסטריה ולאמריקה וחיזקו בהרבה את ידי חברינו בארצות אלו; וכאשר נתאספנו לפני עשרים שנה בהאג ליסוד ברית פועלי־ציון העולמית, עמדה על יד ערשה גם הדליה הכי רכה וצעירה של תנועתנו,מפלגת פועלי־ציון בארץ־ישראל שנוצרה על ידי תלמידיו ונושאי דברו של בורוכוב.

ככה קשורים עם שמו של בורוכוב גם פּעמי ההגשמה הראשונים בארץ־ישראל. אמנם גוזמה בלתי־היסטורית תהיה לאמר שפרוצס התהוות החברה העברית בא״י מתפתח לפי מה שחזה בורוכוב, או שאנחנו הולכים תמיד בדרכים שבורוכוב צוה עליהם. בשאלות ההגשמה נפרדנו מחברנו הגדול לעתים קרובות כבר בחייו. ושטף המאורעות שינה בהרבה את פני הדברים שעליהם התוכחנו עמו. רק תמימות או תגרנות כתתית תהיה להכריז היום בבטחה מה היתה עמדתו של בורוכוב במצב אקטואלי זה או אחר. התפקיד הקשה והאחראי להוציא לפועל את בשורת המהפכה שהבאנו לפועל ולעם היהודי בעשרות השנים האחרונות, לתת בטוי ממשי בתוך המציאות הנחצבת מסלעי הארץ הזאת לאידיאלים שהכרזנו עליהם בתקופת החזון, התפקיד הזה מוטל עלינו. הרבה נלמד מירושתו הרוחנית של בורוכוב, אולם יורשים רעים ובלתי מוצלחים נהיה, אם נסתלק מהחובה להגביר ולהאדיר מכחותינו אנו את הרכוש שהשאיר לנו אותו האיש שהיה נושא דגלנו ושליט בעולם מחשבתנו בתקופת הבשורה והחזון של הציונות הסוציאליסטית.

תלפיות, ירושלים, ערב חנוכה, תרפ"ח