אַתְּ הִיא אֲשֶׁר לֹא לָךְ אֲסַפֵּר
אֵיכָה אֶבְכֶּה בַלַּיְלָה
אֲשֶׁר יֵשׁוּתֵךְ אֶת נַפְשִׁי תְיַגֵּעַ
כְּנִדְנוּד עֶרֶשׂ בַּלַּיְלָה
אֶת אֲשֶׁר לִי לֹא תֹאמְרִי כִי לְמַעֲנִי
אַתְּ עֵרָה
הָהּ פְּאֵר זֶה לוּ יָכֹלְנוּ
מִבְּלִי לִרְווֹת
לְשֵׂאתוֹ בְנַפְשֵׁנוּ
– – –
רְאִי אֶת הַמְאֹהָבִים
אֶת שִׁקְרָם
אַךְ זֶה הִתְחִילוּ לְהִתְוַדּוֹת
– – –
בִּגְלָלֵךְ אֲנִי יָחִיד, רַק אוֹתָךְ אוּכַל הַחֲלֵ[ף]
רֶגַע הִנֵּה הִנָּךְ אַתְּ וְאַחַר הִנֵּה זֶה רַעַשׁ
אוֹ רֵיחַ בְּלִי שְׁאֵרִית
הָהּ בִּזְרוֹעוֹתַי אֶת כֻּלָּן אִבַּדְתִּי
רַק אַתְּ שׁוּב וָשׁוּב תִּוָּלְדִי לִי
שֶׁלֹּא אֲחַזְתִּיךְ בָּךְ אַחֲזִיק