פַּנּוּ דֶרֶךְ, מִי זֶה בָּא?

– אָנֹכִי הוּא, בֶּן־אַרְבַּע!

יֵשׁ הַיּוֹם לִי יוֹם־הֻלֶּדֶת

וְאִמִּי טְרוּדָה, עוֹבֶדֶת,

הִיא טוֹרַחַת וְאוֹפָה

לִכְבוֹדִי עוּגָה יָפָה.

מִתְנוֹסֶסֶת הָעוּגָה,

אַךְ אוֹמְרִים לִי: – אַל תִּגַּע!

קֹדֶם יֵשׁ לִפְתֹּר חִידָה,

אִם חָכַמְתָּ אָז תֵּדַע:

מַה כָּתוּב עַל הָעוּגָה?

אַךְ אֲנִי אֵינִי טִפֵּשׁ

וְיוֹדֵעַ לְנַחֵשׁ:

שׁוֹקוֹלַד, שְׁקֵדִים, רִבָּה,

כְּתֹבֶת־נֹפֶת: בֶּן־אַרְבַּע!