בְּרֵאשִׁית בְּרִיאַת הָעוֹלָם, הָיְתָה הַגֶּפֶן עוֹשָׂה יַיִן

וְהָיָה הַיַּיִן מְשַׂמֵּחַ לֵב אָדָם וּמֵיטִיב אֶת לִבּוֹ.

בָּא הַשָּׂטָן וְצָרָה עֵינוֹ בָּאָדָם שֶׁשָּׁתָה מִן הַיַּיִן

וְהָיָה שָׂמֵחַ כָּל הַיָּמִים.

מֶה עָשָׂה?

כְּשֶׁרָאָה אָדָם שׁוֹתֵל גֶּפֶן,

הָיָה שׁוֹחֵט כִּבְשָׂה וּמְטַפְטֵף מִדָּמָהּ לְגֻמַּת הַשְּׁתִיל;

אַחַר-כָּךְ שָׁחַט אַרְיֵה וְטִפְטֵף מִדָּמוֹ לְאוֹתָה גֻּמָּה;

אַחַר-כָּךְ שָׁחַט חֲזִיר וְטִפְטֵף מִדָּמוֹ לְאוֹתָה גֻּמָּה;

לָאַחֲרוֹנָה שָׁחַט קוֹף וְטִפְטֵף מִדָּמוֹ לְאוֹתָה גֻּמָּה;

גָּדְלָה הַגֶּפֶן וְעָשְׂתָה פֵּרוֹת הִלוּלִים.

עָשָׂה מֵהֶם הָאָדָם יַיִן.

הָיָה אָדָם שׁוֹתֶה מְעַט יַיִן וְהָיָה תָּמִים כְּכִבְשָׂה;

שָׁתָה עוֹד – נַעֲשָׂה גִבּוֹר כַּאֲרִי וְאוֹמֵר:

– מִי כָּמוֹנִי בָּעוֹלָם!

שָׁתָה עוֹד – הִשְׁתַּכֵר וְהִתְלַכְלֵךְ בְּקִיאוֹ כַּחֲזִיר;

שָׁתָה עוֹד – הָיָה עוֹמֵד וְרוֹקֵד כְּקוֹף…

וְכָךְ הָפַךְ הַיַּיִן לָאָדָם – מִבְּרָכָה לִקְלָלָה.