לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, לִפְנֵי דּוֹרוֹת, לִפְנֵי
יוֹבְלוֹת,
יָשַב לוֹ הַנַּעַר עֲנָה עִם אָבִיו, עַל סַף הַמִּדְבָּר.
הָיָה עֲנָה יוֹצֵא לוֹ, מִדֵּי בֹּקֶר, לִרְעוֹת אֶת חֲמוֹרֵי אָבִיו,
דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, קַיִץ וָחֹרֶף, סְתָו וְאָבִיב.
יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁהָיוּ הַחֲמוֹרִים
אוֹכְלִים בְּכָל-פֶּה קוֹצִים וְדַרְדָּרִים,
הָלְכוּ הַשָּׁמַיִם וְהִתְקַדְּרוּ
בְּאָבָק צָהֹב כְּעֵין הַגָּפְרִית,
עַד שֶׁנִּשְׁקְפָה הַשֶּׁמֶשׁ מִבַּעַד לְמָסָךְ שֶׁיָּרַד עַל
הָעוֹלָם,
כְּיָרֵחַ נִסְתָּר בֶּעָבִים.
חָשְׁכוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲפֵלָה שָׂרְרָה בְּעֶצֶם הַצָּהֳרַיִם.
נִשְׁתַּלַּח פַּחַד נוֹרָא בְּלֵב עֲנָה, הַבּוֹדֵד
בַּיְשִׁימוֹן
שֶׁיּוֹדֵעַ הָיָה מִפִּי אָבִיו, סִפּוּרֵי סוּפוֹת הֲרוֹת אָסוֹן.
אָסַף עֲנָה אֶת כָּל חֲמוֹרָיו הַמְּבֹהָלִים,
הַמְחַרְחֲרִים וְנוֹעֲרִים בְּקוֹל אֵימִים,
וְהֶעֱמִיד אוֹתָם דְּחוּפִים וּצְפוּפִים
בְּצַלְעָם שֶׁל צוּקִים עֲנָקִים.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, עוֹף לֹא פָּרַח,
נָחָשׁ לֹא לָחַשׁ,
צֵל לְטָאָה לֹא נִרְאָה.
נִשְׂתָּרְרָה דְמָמָה בַּמִּדְבָּר,
דְּמָמָה עֲמֻקָּה וּמְעִיקָה,
כְּמוֹ חִכָּה הַכֹּל לַחֲנִיקָה.
לְפֶתַע פִּתְאֹם רָעֲשָׁה הָאָרֶץ רַעַשׁ מַחֲרִיד אָזְנַיִם.
עֲנָה רָאָה אֶת חֲמוֹרָיו כֻּלָּם כְּאֶחָד
מִזְדַּקְּפִים עַל רַגְלֵיהֶם הָאֲחוֹרִיּוֹת
אָזְנֵיהֶם מְכֻוָּצוֹת עֵינֵיהֶם קְרוּעוֹת
שְׂעַר פַּרְוָתָם סוֹמֵר
זַנְבוֹתֵיהֶם מְקֻפָּלִים לָהֶם בֵּין רַגְלֵיהֶם
וּמַבָּטָם הֶחָרֵד נָעוּץ לִפְנֵיהֶם – –
כָּל הַמִּדְבָּר גָּעַשׁ וְרָעַשׁ, קָם כַּיָּם
וְהִתְחִיל לָנוּעַ בְּהָרֵי חוֹל וְעַמּוּדֵי אָבָק
מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב, בִּסְלָעִים מִתְעוֹפְפִים וְגַלְגַּלֵּי קוֹצִים
שׁוֹטְפִים כְּאוֹקְיָנוֹס צָהֹב, כְּחוֹמָה אַדִּירָה
לִקְבֹּר תַּחְתֵּיהֶם עוֹלָם וּמְלֹאוֹ – – –
אוֹתָהּ שָׁעָה מַמָּשׁ, הֵגִיחוּ מִבֵּין הַסְּלָעִים וְגַלְגַּלֵּי
הַקוֹצִים
מֵאָה וְעֶשְׂרִים שֵׁדִים, מְרַחֲפִים וְטָסִים –
מַחֲצִיתָם וָמַעְלָה בְּנֵי-אָדָם
מַחֲצִיתָם וָמַטָּה – מֵהֶם קוֹפִים, מֵהֶם דֻּבִּים.
זַנְבוֹתֵיהֶם צוֹמְחִים לָהֶם מִלְּפָנִים
וּנְטוּיִים הֵם וּפְרוּשִׂים כִּזְנַב הַדּוּכִיפַת…
וְהִנֵּה קָרְבוּ מֵאָה וְעֶשְׂרִים הַשֵׁדִים
אֶל חֲמוֹרָיו הַנִּבְעָתִים שֶׁל עֲנָה הַמִּתְפַּלֵּץ,
כָּל שֵׁד עַל אַחַד הַחֲמוֹרִים קוֹפֵץ
וְאוֹתָם חֲמוֹרִים גְּדֵלִים לְעֵינֵי עֲנָה כִּגְמַלִּים-נְפִילִים
פּוֹרְחִים וּמִתְעוֹפְפִים,
כָּל חֲמוֹר וְשֵׁדוֹ עַל גַּבּוֹ,
אֶל עִמְקֵי הַמִּדְבָּר – – –
כְּשֶׁרָגְעָה הַסּוּפָה וְהָאָרֶץ שָׁקְטָה
הֵרִים עֲנָה אֶת עֵינָיו
וְרָאָה כָּל מָקוֹם שֶׁהָיָה גִבְעָה נַעֲשָׂה גַיְא
וְכָל מָקוֹם שֶׁהָיָה גַיְא הִזְדַּקֵּף לְהַר.
חִפֵּשׂ וְחִפֵּשׂ עֲנָה אֶת חֲמוֹרָיו
לַיְלָה וָיוֹם, יוֹם וְעוֹד יוֹם, וְלֹא מָצָא.
וְאִם לֹא מֵת עֲנָה בָּרָעָב וּבַצָּמָא
אוּלַי הוּא עֲדַיִן מְחַפְּשָׂם, חוֹלֵם וְהוֹזֶה,
עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה.