נַחֲמוּ עַמִּי, כִּי לֹא נֻחַם,
אַמְּצוּ לִבּוֹ, חַזְּקוּ רוּחָם!
בַּל־תְּהִי כָּרוּחַ הַמְּכַבָּה,
וּתְהִי כָּרוּחַ הַמְּלַבָּה!
וְשֶׁמֶן צְקוּ אֶל הַשַּׁלְהֶבֶת,
כִּי לֵיל הוּא סַם וּשְׁנָת הִיא מָוֶת!
נַחֲמוּ עַמִּי, כִּי לֹא נֻחַם!
אַמְּצוּ לִבּוֹ, חַזְּקוּ רוּחָם!
כִּי הוּא הֵאִיר לֹא לֵיל אֶחָד,
לֹא קְרָב אֶחָד נִלְחַם וַיַּךְ
וְלֹא הִפִּיל דִּגְלוֹ מִיָּד!
וְהוּא חוֹמַת־בַּרְזֶל נִצָּבֶת
בְּלֵב הַיָּם שֶׁיִּתְרַתַּח!
חַזְּקוּ הָעָם, לַבּוּ שַׁלְהֶבֶת!
חַזְּקוּ הָעָם! אַמְּצוּ יָדָיו!
יִתְרוֹמְמוּ כֹּחוֹת־חַיָּיו
אֶל־עָל כְּמוֹ עַמּוּד־שֶׁל־אוֹר!
הַלֵּיל הוֹלֵךְ, הַיּוֹם נֵעוֹר,
וְאֶת קַרְנוֹ, כְּחֵץ שֶׁל פָּז,
יִשְׁלַח כָּרוֹז וְצִיר נֶחְפָּז – –
נַחֲמוּ עַמִּי, כִּי לֹא נֻחַם,
אַמְּצוּ לִבּוֹ, חַזְּקוּ רוּחָם!