עֲנֻגָּה וְצַחָה שׁוֹשַׁנַּת־הַסִּין
לֹבֶן וָתֹם – עַל גִּבְעֹל נִשָּׂאִים,
שׁוֹשַׁנַּת־הַסִּין, שׁוֹשַׁנַּת־הַסִּין!
וּלְמָחֳרַת הַיּוֹם, רַק לַיְלָה אֶחָד עוֹבֵר,
כֻּלָּהּ – תַּבְעֵרָה, סְנֶה בּוֹעֵר,
שׁוֹשַׁנַּת־הַסִּין, שׁוֹשַׁנַּת־הַסִּין!
וְכַעֲבוֹר יוֹם, עוֹד יוֹם אֶחָד עָבוֹר –
קָמַל הַצִּיץ, נָבַל הָאֹדֶם, כֻּלָּהּ רָקָב וְכִתְמֵי שְׁחוֹר.
שׁוֹשַׁנַּת־הַסִּין… שׁוֹשַׁנַּת־הַסִּין…
1929