לב. פסטרנק

לֵיל סַהַר – זֶה בְּרוֹשׁ כְּסִמַּן־קְרִיאָה בָּרָקִיעַ,

זֶה – אֹרֶן, אֲשֶׁר כְּכֹהֵן, בְּכָל מְחָטָיו הֶאֶצְבִּיע,ַ

זֶה קֶסֶם שֶׁל מִסָּה בִּתְכֵלֶת וְכֶסֶף רָקוּעַ,

זֶה נִיב שֶׁל דְּמָמָה, זֶה הֶגֶה שֶׁל בִּלְתִּי־יָדוּעַ;

זֶה רַחַף כְּנָפַיִם, כַּנְפֵי בַּרְבּוּרִים, כַּנְפֵי כֶּסֶף,

הַמַּזְלִיפוֹת וְחוֹרְזוֹת פְּנִינֵי טַל, טַל־אוֹרוֹת עֲלֵי עֵשֶׂב;

זֶה יַד נֶעֱלֶמֶת רוֹקֶמֶת עַל עֵץ וְעַל שִׂיחַ,

עוֹנֶדֶת לָהֶם עֲדָיִים כִּבְחַג הַמּוֹלָד לָאַשּׁוּחַ.

לֵיל סַהַר – אוֹקְטָבַת קְטִיפָה שֶׁל פַּרְדֵּס בְּאֹפֶל רָזָיו הַשָּׁקוּעַ,

וּנְזִירִים תַּהֲלוּכָה – שׁוּרַת הַבְּרוֹשִׁים – בְּהֵיכַל אֲדוֹנָם הַסַּהֲרִי–הַמָּשׁוּחַ,

זֶה – אֵם־אֲדָמָה שֶׁכֻּלָּהּ, כּאֵשֶׁת הַרְמוֹן, בְּצָעִיף מִסְתּוֹרִי מְצֹעֶפֶת.

לֵיל סַהַר – זֶה צְלִיל, קֶרֶן־אוֹר, זֶה אֲנִי – הַחִידָה וְהָאֶפֶס.

יוני 1938