(“הארץ”, 18.3.1951)

“כל חייל וחיילת מצווים לתת שתי מתנות לשני אביונים, והואיל ואי־אפשר לקיים מצווה זו בצבא, יזכה כל חייל בפורים ע”י חייל אחר מתנות לשני עניים שהוא מכיר. הזיכוי יעשה ע“י הרמת החייל השני את המתנות ממקומן קצת ומתכוון בזה להקנותם לעניים” – מתוך דיני פורים לצבא מאת הרבנות הראשית.

ר' זרח קלונימוס הכהן כותב:

ידידי באמת הרב הג' חריף ובקי מפורסם לשבח, מהור“ר עוזי, ישא ברכה מאת ה‘. לית מאן דפליג כי עוד כהנה וכהנה יש לדרוש בפ’ פורים שנ' מדושתי ובן גרני, ויש לזכות במשלוח מנות את הרס”פ והרס"ג, ולהרעיש ברעשן קול גדול ונורא חיילים וחיילות בחורים ובתולות, שנ' שנתיים לפני הרעש, רמז למדינה.

ועוד זאת ג“כ לעשות והוא תיקון גדול לתלות המן בתענית אסתר בין השמשות, ויהי' התלי' בזה הדרך אשר ירים חייל את רעהו המן ממקומו קצת, כמו ג' טפחים, ויניחהו במקומו ומתכוון בזה לתלותו, ועי' ע”ז הסמ“ך פ”ח המתרץ קושית הראב“ד, אף דלדברים השעה”מ ג“כ נכון דממנ”פ וא“כ לפי”ז דבפיקוח נפש חישינן, וכבר נפלה המחלוקת, משא"כ בזמן הזה, עם קום המדינה.

ועוד ראוי להוסיף דיני קאפצוני“ם והלכות אפש”ים, דלא יתחפש אדם בין חייל בין חיילת כאפ“ש, אלא אם הפריש תרומה ומעשר ג' וק' ולא ירעישו בקאפצו”נים וע“ז א' הטר”א דא' הטרלסל“ך לא קאפוצנ”ש גנבא אפש"א גנבא, והוא אסור בתכלית ולהשומע ינעם.

אלה מקצת החידושים שחידשתי בהלכות פורים הבעל"ט, והנותן תשועה ליעקב הוא יושיענו במהרה בימינו משלטון העריצים ודור ההפלגה מגייסי האשה לשמד, ועוד נשתעה ארוכות וקצרות והריני אוהבך ומוקירך.

ר' זרח קלונימוס הכהן.